\id DEU – DRC MASHI-HEBREW

\toc3 Lush

\toc2 LUSHIKA

\toc1 OLUSHIKA : Devarim דברים

\mt1 OLUSHIKA : Devarim דברים

\c 1

\ms OLUSHIKA

\ms I. Ebinwa by’omurhondêro

\s1 Amango n’ahantu

\p\v 1 Alaga ebinwa Mûsa abwîraga Bene Israheli bôshi, amango bàli ishiriza lya Yordani. Omu irûngu, omu Araba, kulola Sufu ntya, aha karhi ka Paranina Tofeli, Labani, Haseroti na Di-Zahabu. \v 2 Hali lugendo lwa nsiku ikumi na luguma, kurhenga e Horebu, kugera oku ntondo ya Seyiri kuhika e Kadesi-Ba­rnea. \v 3 Omu mwâka gwa makumi ani, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kali ikumi na muguma, Mûsa arhondêra ashambalira Bene Israheli ngasi ebi Nyamuzinda anali amurhegesire mpu ababwîre, \v 4 n’ago mango erhi anaciyu­ sihima Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, àyubakaga aha Hesiboni, na Og mwâmi w’e Bashani, àyubakaga e Ashtaroti n’e Edereyi. \v 5 ishiriza lya Yordani, omu cihugo ca Mowabu: Mûsa arhondêra amanyisa olu lushika. Aderha erhi:

\s1 Enyigîrizo nzinda oku Horebu

\p\v 6Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àrhushambalize muli Horebu, arhubwîra erhi: «Akasanzi mwamashinga mw’eno ntondo karhali kanyi. \v 7 Rhengi aha, mugende mujè ebwa ntondo y’Abamoriti n’emwa abalungu bâbo: omu Araba, oku Ntondo, omu Shefela, omu Nêgebu, n’oku burhambi bw’enyanja, omu cihugo ca Abekanani na kurhenga e Libano kuhika oku lwîshi lunénéné, lwo lwîshi lwa Efrata. \v 8 Loli ecihugo mpizire omu nfune zinyu; kanyagi muyanke ecihugo Nyamubâho alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki, na Yakôbo, oku abahaco cibè câbo bona obûko bwâbo enyuma zâbo.»

\p\v 9 Namubwîra ntyâla obwo: «Nti niene ntakamugala mweshi. \v 10Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuluzize, mulolage oku mukola banji nka nyenyêzi z’e malunga. \v 11Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, àmuluza muyushuke mubè bangana aha kali cihumbi, anamugishe nka kulya amubwîraga. \v 12 Kurhi nakabarhula niene obuzirho bwinyu n’omuzigo gwinyu n’emmanja zinyu? \v 13 Mucishoge omu ngasi ishanja linyu abashamuka barhimanya, balya ba makengu banamanyîkîne, abola bo najira barhambo binyu». \v 14 Mwanshuza obwo mwaderha, mpu: «Neci kwinjà okwo odesire, rhwakujira.» \v 15 Oku bundi narhôla abo barhambo n’emilala yinyu, bashamuka barhimanya banamanyîkîne nabayimanza nti bamukulire: abarhambula ebihumbi, abandi amagana, n’aba arnakumi arhanu, n’ab’ikumi-ikumi, nayimanza n’ababa bandisi b’amashanja ginyu. \v 16 Mw’ago mango gonêne, narhegeka abatwî b’emmanja zinyu, nti: Mukaziyumva bene winyu, munatwe bwinjà olubanja lw’omuntu na mwene wâbo, erhi olw’omuntu n’ecigolo câge. \v 17 Murhakazâg’ibà n’akabôlo omu kutwa olubanja: mukaziyumvirhiza abarho muyumvirhizc n’abakulu; murharhînyaga omuntu, bulyala okutwa olubanja kuli kwa Nyamuzinda; n’erhi hankajira olubanja lumuyabire, munalumpisekwo nâni nduyumve.» \v 18 Mw’ago mango, namumanyisa ebi mukwânîne okujira byôshi.

\s1 Ebyabîre e Kadesi

\p\v 19 Rhwaleka Horebu obwo, rhwayikira olya nakagali, olya nyanduma w’iru­ ngu mwabonaga. Mwo rhwali omu njira y’okujà ebwa ntondo z’Abamoriti nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anali arhurhegesire, rhwalinda rhuhika aha Kadesi-Barnea. \v 20 Oku bundi namubwîra obwo, nti: «Mwoyu mwmwamahika oku ntondo y’Abamoriti; Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhìreyo. \v 21 Nti, k’orhabwini oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okuhire ecîra cihu go? Kanyà ociyanke nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho arhegesire, orharhînyaga, orhageragamwo musisi».

\p\v 22 Lero obwo, mweshi mwayisha emunda ndi, mwambwîra, mpu: «Rhu­rhume endolèrezi zirhushokolere, zije zalolêreza kwinjà ecihugo, na hanozigaluka zirhubwîre ogw’enjira rhwageramwo n’ogw’emirhundu rhwajamwo». \v 23 Erhi mbona oku kuli kwinjà okwo, narhòla balume ikumi na babirhi ekarhî kinyu, muguma muguma omu ngasi bûko. \v 24 Nabo banacirhôla enjira esokire oku ntonto: basôka bahika omu cidekêra ca Esikoli banatwikanya. \v 25 Bayanka amalehe g’eco cihugo, barhulerhera banarhubwîra, mpu: «Cihugo cinjà NyamubâhoNyamuzinda wîrhu arhuhire».

\p\v 26 Mwêhe mwalahira mpu murhasôkerayo, mwashuba bagoma, mpu mu rhayumva izù Jya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 27 Mwakazicidudumira omu bihando binyu mpu: «Nyamubâho kushomba ali arhushombire erhi arhu rhenza omu cihugo c’e Mîsiri; kwàli kuderha mpu arhubcbe omu nfunc z’ Aba moriti lyo rhugukumuka. \v 28 Mpu yo ngabi eyo rhwasòkera? Bene wîrhu barhutwire omurhima ene baderha, erhi: luli lubaga luzibu na lunji kurhulusha, erhi emirhundu yâbo eri miyubakire buzibu-zibu n’ebyogo byâyo bisokìre omu nkuba karhî, erhi ciru rhwanabwineyo Anakirmu».

\p\v 29 Namubwîra obwo, nti: “Murhageragamwo musisi, murhabayobohaga. \v 30Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ye kazimushokolera ye wanamulwira kandi nka kulya mwàbonaga amulwira e Mîsiri. \v 31 Omu irûngu wêne wacibwinìre kurhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àjaga akuhêka nka kula omulume anahêka omugala, akulanga ngasi aha wanageraga hôshi, mwalinda muhika hanôla». \v 32 Cikwône muli okwo, ntà muntu wa muli mwe wàyemireNyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 33 N’obwo ye wali omushokolire omu njira, kuderha mpu amulongeze aha mwàhanda, budufu akazimushokolera nka muliro lyo mubona aha mwagera, na mùshi akazimushokolera nka citù. \v 34Nyamubâho ayumva olubi lw’enderho zinyu, oburhè bwamugwârha acîgasha, erhi: \v 35 «Ntà muntu ciru n’omuguma w’eri iburha libi walabarhe mwa cirya cihugo cinjà. nacìgashaga nti nahà basho. \v 36 Aha nyurna lya Kalebu, mugala wa Yefune: yeki wacibona nànayishimuhà bon’abâna bâge ecihugo alabasiremwo, kulya kubà àshimbulìre enjira za Nyamubâho buzira bulenzi». \v 37 Ciru mwanarhuma nâni Nyamubâho ambèra burhe, ambwîra, erhi: «Ciru nâwe orhacihikemwo. \v 38 Erhi mwambali wâwe, Yozwè mwene Nuni, yeki wahika mulico. Omuhe omurhima bulya ye wahisa Bene Israheli kuli eco cihugo. \v 39 Cikwône abâna binyu barhò, balya mwaderhaga mpu bakolaga bajibà mpira, na bagala binyu, abâla barhacimanya ene ebinjà n’ebibi, abola bo bacijamwo, bo nacibà bo nanaciyankira cibè câbo. \v 40 Mwêhe muhindamuke mushubire omu irûngu ebwa nyanja Ndukula».

\p\v 41 Mwanshuza obwo mwanbwîra, mpu: «Rhwagayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, mpu rhukolaga rhwasôka rhugendilwa nk’okwo Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu anarhurhegesire». Mwanacihagarhira ngasi muguma emirasano yâge, mwasôkera oku ntondo. \v 42 Cikwône Nyamubâho ambwîra, erhi: «Obabwîre murhasôkeraga eyo munda murhanajagikoza entambala, bulya ntali haguma ninyu, murhajagicìhimisa n’abashombanyi binyu». \v 43 Namubwîra ntyo ci murhayumvagya. mwagomera irhegeko lya Nyamubâho, mwanacihàrha mwasôkera oku ntondo. \v 44Omuamoriti oyûbaka kw’eyo ntondo amurhabalira, amufugumukirako nka njuci, amuhimira aha Seyiri amutundulika kuhika aha Horma. \v 45 Mwayisha mwajongunja, mwalakira embere za Nyamubâho, cikwône arhashìbiriraga omulenge gwinyu, arhamurhegaga okurhwîri. \v 46 Mwabêra nsiku nyinji aho Kadesi, nsiku ziri nk’ezi mwanashingireho.

\pr Deuteronomy WLC 1:1אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מֹ֨ול ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב׃ 2אַחַ֨ד עָשָׂ֥ר יֹום֙ מֵֽחֹרֵ֔ב דֶּ֖רֶךְ הַר־שֵׂעִ֑יר עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 3וַיְהִי֙ בְּאַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה בְּעַשְׁתֵּֽי־עָשָׂ֥ר חֹ֖דֶשׁ בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתֹ֖ו אֲלֵהֶֽם׃ 4אַחֲרֵ֣י הַכֹּתֹ֗ו אֵ֚ת סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון וְאֵ֗ת עֹ֚וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֔ן אֲשֶׁר־יֹושֵׁ֥ב בְּעַשְׁתָּרֹ֖ת בְּאֶדְרֶֽעִי׃ 5בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב הֹואִ֣יל מֹשֶׁ֔ה בֵּאֵ֛ר אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את לֵאמֹֽר׃ 6יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ דִּבֶּ֥ר אֵלֵ֖ינוּ בְּחֹרֵ֣ב לֵאמֹ֑ר רַב־לָכֶ֥ם שֶׁ֖בֶת בָּהָ֥ר הַזֶּֽה׃7פְּנ֣וּ ׀ וּסְע֣וּ לָכֶ֗ם וּבֹ֨אוּ הַ֥ר הָֽאֱמֹרִי֮ וְאֶל־כָּל־שְׁכֵנָיו֒ בָּעֲרָבָ֥ה בָהָ֛ר וּבַשְּׁפֵלָ֥ה וּבַנֶּ֖גֶב וּבְחֹ֣וף הַיָּ֑ם אֶ֤רֶץ הַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַלְּבָנֹ֔ון עַד־הַנָּהָ֥ר הַגָּדֹ֖ל נְהַר־פְּרָֽת׃ 8רְאֵ֛ה נָתַ֥תִּי לִפְנֵיכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ בֹּ֚אוּ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֣ע יְ֠הוָה לַאֲבֹ֨תֵיכֶ֜ם לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לָתֵ֣ת לָהֶ֔ם וּלְזַרְעָ֖ם אַחֲרֵיהֶֽם׃ 9וָאֹמַ֣ר אֲלֵכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר לֹא־אוּכַ֥ל לְבַדִּ֖י שְׂאֵ֥ת אֶתְכֶֽם׃10יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם הִרְבָּ֣ה אֶתְכֶ֑ם וְהִנְּכֶ֣ם הַיֹּ֔ום כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃11יְהוָ֞ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽותֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים וִיבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ 12אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם׃13הָב֣וּ לָ֠כֶם אֲנָשִׁ֨ים חֲכָמִ֧ים וּנְבֹנִ֛ים וִידֻעִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶ֑ם וַאֲשִׂימֵ֖ם בְּרָאשֵׁיכֶֽם׃ 14וַֽתַּעֲנ֖וּ אֹתִ֑י וַתֹּ֣אמְר֔וּ טֹֽוב־הַדָּבָ֥ר אֲשֶׁר־דִּבַּ֖רְתָּ לַעֲשֹֽׂות׃15וָאֶקַּ֞ח אֶת־רָאשֵׁ֣י שִׁבְטֵיכֶ֗ם אֲנָשִׁ֤ים חֲכָמִים֙ וִֽידֻעִ֔ים וָאֶתֵּ֥ן אֹתָ֛ם רָאשִׁ֖ים עֲלֵיכֶ֑ם שָׂרֵ֨י אֲלָפִ֜ים וְשָׂרֵ֣י מֵאֹ֗ות וְשָׂרֵ֤י חֲמִשִּׁים֙ וְשָׂרֵ֣י עֲשָׂרֹ֔ת וְשֹׁטְרִ֖ים לְשִׁבְטֵיכֶֽם׃ 16וָאֲצַוֶּה֙ אֶת־שֹׁ֣פְטֵיכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר שָׁמֹ֤עַ בֵּין־אֲחֵיכֶם֙ וּשְׁפַטְתֶּ֣ם צֶ֔דֶק בֵּֽין־אִ֥ישׁ וּבֵין־אָחִ֖יו וּבֵ֥ין גֵּרֹֽו׃ 17לֹֽא־תַכִּ֨ירוּ פָנִ֜ים בַּמִּשְׁפָּ֗ט כַּקָּטֹ֤ן כַּגָּדֹל֙ תִּשְׁמָע֔וּן לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי־אִ֔ישׁ כִּ֥י הַמִּשְׁפָּ֖ט לֵאלֹהִ֣ים ה֑וּא וְהַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יִקְשֶׁ֣ה מִכֶּ֔ם תַּקְרִב֥וּן אֵלַ֖י וּשְׁמַעְתִּֽיו׃ 18וָאֲצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ 19וַנִּסַּ֣ע מֵחֹרֵ֗ב וַנֵּ֡לֶךְ אֵ֣ת כָּל־הַמִּדְבָּ֣ר הַגָּדֹול֩ וְהַנֹּורָ֨א הַה֜וּא אֲשֶׁ֣ר רְאִיתֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ הַ֣ר הָֽאֱמֹרִ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֹתָ֑נוּ וַנָּבֹ֕א עַ֖ד קָדֵ֥שׁ בַּרְנֵֽעַ׃ 20וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם בָּאתֶם֙ עַד־הַ֣ר הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 21רְ֠אֵה נָתַ֨ן יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ אֶת־הָאָ֑רֶץ עֲלֵ֣ה רֵ֗שׁ כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אַל־תִּירָ֖א וְאַל־תֵּחָֽת׃ 22וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַי֮ כֻּלְּכֶם֒ וַתֹּאמְר֗וּ נִשְׁלְחָ֤ה אֲנָשִׁים֙ לְפָנֵ֔ינוּ וְיַחְפְּרוּ־לָ֖נוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ וְיָשִׁ֤בוּ אֹתָ֙נוּ֙ דָּבָ֔ר אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר נַעֲלֶה־בָּ֔הּ וְאֵת֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָבֹ֖א אֲלֵיהֶֽן׃ 23וַיִּיטַ֥ב בְּעֵינַ֖י הַדָּבָ֑ר וָאֶקַּ֤ח מִכֶּם֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר אֲנָשִׁ֔ים אִ֥ישׁ אֶחָ֖ד לַשָּֽׁבֶט׃ 24וַיִּפְנוּ֙ וַיַּעֲל֣וּ הָהָ֔רָה וַיָּבֹ֖אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ל וַֽיְרַגְּל֖וּ אֹתָֽהּ׃ 25וַיִּקְח֤וּ בְיָדָם֙ מִפְּרִ֣י הָאָ֔רֶץ וַיֹּורִ֖דוּ אֵלֵ֑ינוּ וַיָּשִׁ֨בוּ אֹתָ֤נוּ דָבָר֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ טֹובָ֣ה הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 26וְלֹ֥א אֲבִיתֶ֖ם לַעֲלֹ֑ת וַתַּמְר֕וּ אֶת־פִּ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 27וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְהוָה֙ אֹתָ֔נוּ הֹוצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ׃ 28אָנָ֣ה ׀ אֲנַ֣חְנוּ עֹלִ֗ים אַחֵינוּ֩ הֵמַ֨סּוּ אֶת־לְבָבֵ֜נוּ לֵאמֹ֗ר עַ֣ם גָּדֹ֤ול וָרָם֙ מִמֶּ֔נּוּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצוּרֹ֖ת בַּשָּׁמָ֑יִם וְגַם־בְּנֵ֥י עֲנָקִ֖ים רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ 29וָאֹמַ֖ר אֲלֵכֶ֑ם לֹא־תַֽעַרְצ֥וּן וְֽלֹא־תִֽירְא֖וּן מֵהֶֽם׃ 30יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ הַהֹלֵ֣ךְ לִפְנֵיכֶ֔ם ה֖וּא יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֧ה אִתְּכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 31וּבַמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁ֣ר רָאִ֔יתָ אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנֹ֑ו בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר הֲלַכְתֶּ֔ם עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 32וּבַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה אֵֽינְכֶם֙ מַאֲמִינִ֔ם בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 33הַהֹלֵ֨ךְ לִפְנֵיכֶ֜ם בַּדֶּ֗רֶךְ לָת֥וּר לָכֶ֛ם מָקֹ֖ום לַֽחֲנֹֽתְכֶ֑ם בָּאֵ֣שׁ ׀ לַ֗יְלָה לַרְאֹֽתְכֶם֙ בַּדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּֽלְכוּ־בָ֔הּ וּבֶעָנָ֖ן יֹומָֽם׃ 34וַיִּשְׁמַ֥ע יְהוָ֖ה אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּקְצֹ֖ף וַיִּשָּׁבַ֥ע לֵאמֹֽר׃ 35אִם־יִרְאֶ֥ה אִישׁ֙ בָּאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה הַדֹּ֥ור הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה אֵ֚ת הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֔עְתִּי לָתֵ֖ת לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃ 36זֽוּלָתִ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ ה֣וּא יִרְאֶ֔נָּה וְלֹֽו־אֶתֵּ֧ן אֶת־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁ֥ר דָּֽרַךְ־בָּ֖הּ וּלְבָנָ֑יו יַ֕עַן אֲשֶׁ֥ר מִלֵּ֖א אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 37גַּם־בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף יְהוָ֔ה בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם־אַתָּ֖ה לֹא־תָבֹ֥א שָֽׁם׃38יְהֹושֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ הָעֹמֵ֣ד לְפָנֶ֔יךָ ה֖וּא יָ֣בֹא שָׁ֑מָּה אֹתֹ֣ו חַזֵּ֔ק כִּי־ה֖וּא יַנְחִלֶ֥נָּה אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃ 39וְטַפְּכֶם֩ אֲשֶׁ֨ר אֲמַרְתֶּ֜ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֗ה וּ֠בְנֵיכֶם אֲשֶׁ֨ר לֹא־יָדְע֤וּ הַיֹּום֙ טֹ֣וב וָרָ֔ע הֵ֖מָּה יָבֹ֣אוּ שָׁ֑מָּה וְלָהֶ֣ם אֶתְּנֶ֔נָּה וְהֵ֖ם יִירָשֽׁוּהָ׃40וְאַתֶּ֖ם פְּנ֣וּ לָכֶ֑ם וּסְע֥וּ הַמִּדְבָּ֖רָה דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ 41וַֽתַּעֲנ֣וּ ׀ וַתֹּאמְר֣וּ אֵלַ֗י חָטָאנוּ֮ לַֽיהוָה֒ אֲנַ֤חְנוּ נַעֲלֶה֙ וְנִלְחַ֔מְנוּ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖נוּ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וַֽתַּחְגְּר֗וּ אִ֚ישׁ אֶת־כְּלֵ֣י מִלְחַמְתֹּ֔ו וַתָּהִ֖ינוּ לַעֲלֹ֥ת הָהָֽרָה׃ 42וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֱמֹ֤ר לָהֶם֙ לֹ֤א תַֽעֲלוּ֙ וְלֹא־תִלָּ֣חֲמ֔וּ כִּ֥י אֵינֶ֖נִּי בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּֽגְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ 43וָאֲדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶ֖ם וְלֹ֣א שְׁמַעְתֶּ֑ם וַתַּמְרוּ֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה וַתָּזִ֖דוּ וַתַּעֲל֥וּ הָהָֽרָה׃ 44וַיֵּצֵ֨א הָאֱמֹרִ֜י הַיֹּשֵׁ֨ב בָּהָ֤ר הַהוּא֙ לִקְרַאתְכֶ֔ם וַיִּרְדְּפ֣וּ אֶתְכֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂ֖ינָה הַדְּבֹרִ֑ים וַֽיַּכְּת֥וּ אֶתְכֶ֛ם בְּשֵׂעִ֖יר עַד־חָרְמָֽה׃ 45וַתָּשֻׁ֥בוּ וַתִּבְכּ֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־שָׁמַ֤ע יְהוָה֙ בְּקֹ֣לְכֶ֔ם וְלֹ֥א הֶאֱזִ֖ין אֲלֵיכֶֽם׃ 46וַתֵּשְׁב֥וּ בְקָדֵ֖שׁ יָמִ֣ים רַבִּ֑ים כַּיָּמִ֖ים אֲשֶׁ֥ר יְשַׁבְתֶּֽם׃

\c 2

\s1 Israheli, Edomu na Mowabu

\p\v 1 Rhwanacigolonjoka obwôla, rhwaja omu irûngu olunda lw’Enyanja Ndukula nk’oku Nyamubâho anali ambwizire; rhwashinga nsiku zirhali nyi erhi rhwazunguluka cntôndo ya Seyiri. \v 2 Lero Nyamubâho ambwîra, erhi: \v 3 «Mwamarhama erhi muzunguluka eyi ntondo, murhôlage enjira y’olunda lw’emwênè, \v 4 onahe olubaga eri irhegeko, erhi: Mwoyo mukola mwajitwikanya omu cihugo ca bene winyu, bene Ezau, bayûbaka e Seyiri. Barhahimwa kumurhînya ci mumanye: \v 5 murhahîraga mukabakoza bulya ntamuhe cici oku cihugo câbo, ciru na hirya hy’olushando luguma, kulya kubà nahîre Ezau eyi ntondo ya Seyiri nti ebè yâge. \v 6 Muyomole enfarangamubagulire ebiryo mwalya mubagulire n’amîshi mwanywa. \v 7 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akugishire omu mikolo yâwe yôshi; ashimbulira olugendo lwâwe muli olya nnakagali w’irûngu. Laba oku ekola myâka makumi ani enôla erhi na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anali haguma nâwe: ntà kantu wabuzire». \v 8 Rhwatwikanya omu cihugo ca bene wîrhu bene Ezau obwo, mwo bayûbaka omu ntondo ya Seyiri, kugera aha Araba n’aha Elati n’aha Esiyoni-Geberi, omu kushibigolonjoka rhwarhôla enjira ejire ebw’irûngu lya Mowabu. \v 9Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Omanye wankarhêra ab’e Mowabu, orhanaderhaga mpu washonza Mowabu bulya ntakuhe kantu k’oku cihugo câge: bene Loti bo nàbire Ara nti lyo lyâbo ishwa. \v 10 Bayemimi bàyubakaga muli eco cihugo amango ga mîra, lwali lubaga luzibu; lunji na lwa bantu balîri aka Ba-Anakîmi. \v 11 Kwo bàkagilolwa nka Ba-Refayimi na Ba-Akîmi. ci ab’e Mowabu kwo babaderha mpu ba-Emimi. \v 12 Omwôla Seyiri, omu mango ga mîra, mwabàga ahantu hakagiderhwa Bahoriti, cikwône bene Ezau babalibirhako, n’erhi babà bamabaherêrhera, bayûbakamwo ahâli habo, nka kulya Israheli anajiraga ecihugo Nyamubâho amuhâga mpu cibè câge. \v 13 Hiragi eyo ! munayikire omugezi gwa Zaredi!».

\s1 Okuhika ishiriza lya Yordani

\p Rhwayikira ogwo mugezi gwa Zaredi. \v 14 Akasanzi rhwajire rhwagenda, ku­ rhenga e Kadesi Barnea, kuhika amango rhwayikiraga omugezi gwa Zaredi kali ka myâka makumi asharhu na munâni; ntyo, omurhwe gwa balya bôshi bàli bakola balume b’okujà oku matabâro gwali gwamahwa omu cihando, nka kulya Nyamubâho àli acîgashire. \v 15 N’okuboko kwa Nyamubâho nako kwakazibashanga omu cihando, balinda bahungumuka bôshi. \v 16 Erhi olufu lubà lwamarhenga omu lubaga balya bôshi banali bakola balume b’okujà oku matabâro, \v 17Nyamubâho ambwîra, erhi: \v 18 «Woyo okola wayikirà olubibi lwa Mowabu luderhwa Ara, \v 19 n’okujà emunda bene Amoni bali. Orhaderhaga mpu wabarhêra erhi okubashonza bulya ntakuhe oku ishwa lya bene Amoni, bulya bene Loti nahìre eco cihugo, kwo kâbo kashambala. \v 20 Eco cihugo càkazagilolwa nka cihugo ca Ba-Refayimi, bulya Ba-Refayimi bàyubakaga mwo mîra, na Bene-Amoni bàkazagibaderha mpu bo Ba-Zamuzumi\v 21 lubaga lunene, lunji na lwa bantu baliri aka Ba-Anakimi. Nyamubâho abahùngumula omu masù ga Bene-Amoni, abo Bene-Amoni babahiva banayûbaka ecihugo câbo. \v 22 Kwo Nyamubâho àjiriraga Bene-Ezau ntyo, abâla bayûbaka omu Seyiri, yêne arhangigukumula Abahoriti omu masù gâbo, Bene­Ezau babanyaga ecihugo banaciyûbaka kuhika ene. \v 23Abahiviti bàyubakaga emirhundu ehisire e Gaza nayo ntyo: Ba-Kafutorimi barhengaga e Kafutori babamalîra banabà bo bayûbaka cihugo câbo. \v 24 Hirî eyo. Mugandûle muyikire omugezi gwa Amoni. Laba oku nkufumbisire Sihoni mwâmi w’e Heshiboni, mwâmi w’Abomoriti, nkufumbisire n’ecihugo câge. Cinyagâge, onabe wamushonzako entambala. \v 25 Kurhenga ene nkola nàrhangiyobohya amashanja gali hano nshi goshi gakurhinye: na ntyo, ngasi wakayumva oku oli omu njira, abè ayôboha ageremo omusisi».

\s1 Okuhimwa kwa Sihoui na Ogu

\p\v 26 Kurhenga omu irûngu lya Kedemoti, narhumaentumwa emwa Sihoni, mwâmi w’e Hesboni, nazirhuma n’ebinwa by’obuholo nti bagendimubwîra \v 27 nti: Mwo nagera omu cihugo câwe; nàkulikira enjira yâni yone buzira kude­ rha mpu nyahuke ekulyo erhi ekumosho. \v 28 Ebiryo nalya kugulanakugulirabyo n’enfaranga, amîshi nanywa nago ogangulize; kugera kwône nagera nancigendere. \v 29 Kwo bajizire ntyo bene Ezau bayûbaka e Seyiri na bene Mowabu bayûbaka e Ara; we oleke nyikire Yordani, mpike mulya cihugo NyamubâhoNyamuzinda wîrhu arhuhà». \v 30 Ci kwône mwâmi w’e Hesboni alahira mpu arhakarhuleka rhugere enwâge. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali amamuhûsa obukengêre anammudundaguza amurhima mpu lyamuhaye bunya-mpira nk’okula biri ene. \v 31Nyamubâho ambwîra obwo, erhi: «Làba oku mìra nakuhâga Sihoni n’ecihugo câgea. Orhondêrage okucirhôla omunyageco». \v 32Sihoni ayisha arhurhêra n’engabo yâbo yôshi, ayisha alirhulwikiza aha Yahasi. \v 33Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhaye, rhwamuhima, ye n’abagala, n’olubaga lwâge lwôshi. \v 34 Obwo rhwanacinyaga emirhundu yâge yôshi, rhwageza engôrho omu ngasi lugo. rhwanigûza abalume, abakazi n’abâna, harhafulumukaga ciru n’omuguma. \v 35 Bintu byâbo byône byàfulumusire. gwashuba munyago gwirhu haguma n’ebi rhwàhagulaga omu ngasi murhundu. \v 36 Kurhenga kuli Aroeri oli oku burhambi hw’omugezi gwa Arnoni, n’omurhundu guli omu kabanda kâge, kuhika aha Galadi, ntà murhundu rhurhahikagamwo, Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu arhuhàyo yôshi. \v 37Ecihugo ca bene Amoni coki arhahikagakwo, kwo kuderha. amarhambirhambi g’omugezi gwa Yaboki n’emirhundu y’oku ntondo, na ngasi hindi Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àli àhanzize.

\pr Deuteronomy WLC 2 :1וַנֵּ֜פֶן וַנִּסַּ֤ע הַמִּדְבָּ֙רָה֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַנָּ֥סָב אֶת־הַר־שֵׂעִ֖יר יָמִ֥ים רַבִּֽים׃ ס 2וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 3רַב־לָכֶ֕ם סֹ֖ב אֶת־הָהָ֣ר הַזֶּ֑ה פְּנ֥וּ לָכֶ֖ם צָפֹֽנָה׃ 4וְאֶת־הָעָם֮ צַ֣ו לֵאמֹר֒ אַתֶּ֣ם עֹֽבְרִ֗ים בִּגְבוּל֙ אֲחֵיכֶ֣ם בְּנֵי־עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר וְיִֽירְא֣וּ מִכֶּ֔ם וְנִשְׁמַרְתֶּ֖ם מְאֹֽד׃ 5אַל־תִּתְגָּר֣וּ בָ֔ם כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֤ן לָכֶם֙ מֵֽאַרְצָ֔ם עַ֖ד מִדְרַ֣ךְ כַּף־רָ֑גֶל כִּֽי־יְרֻשָּׁ֣ה לְעֵשָׂ֔ו נָתַ֖תִּי אֶת־הַ֥ר שֵׂעִֽיר׃ 6אֹ֣כֶל תִּשְׁבְּר֧וּ מֵֽאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וַאֲכַלְתֶּ֑ם וְגַם־מַ֜יִם תִּכְר֧וּ מֵאִתָּ֛ם בַּכֶּ֖סֶף וּשְׁתִיתֶֽם׃ 7כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בֵּֽרַכְךָ֗ בְּכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔ךָ יָדַ֣ע לֶכְתְּךָ֔ אֶת־הַמִּדְבָּ֥ר הַגָּדֹ֖ל הַזֶּ֑ה זֶ֣ה ׀ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֗ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א חָסַ֖רְתָּ דָּבָֽר׃ 8וַֽנַּעֲבֹ֞ר מֵאֵ֧ת אַחֵ֣ינוּ בְנֵי־עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר מִדֶּ֙רֶךְ֙ הָֽעֲרָבָ֔ה מֵאֵילַ֖ת וּמֵעֶצְיֹ֣ן גָּ֑בֶר ס וַנֵּ֙פֶן֙ וַֽנַּעֲבֹ֔ר דֶּ֖רֶךְ מִדְבַּ֥ר מֹואָֽב׃ 9וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶל־תָּ֙צַר֙ אֶת־מֹואָ֔ב וְאַל־תִּתְגָּ֥ר בָּ֖ם מִלְחָמָ֑ה כִּ֠י לֹֽא־אֶתֵּ֨ן לְךָ֤ מֵֽאַרְצֹו֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֣י לִבְנֵי־לֹ֔וט נָתַ֥תִּי אֶת־עָ֖ר יְרֻשָּׁה ׃ 10הָאֵמִ֥ים לְפָנִ֖ים יָ֣שְׁבוּ בָ֑הּ עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִֽים׃ 11רְפָאִ֛ים יֵחָשְׁב֥וּ אַף־הֵ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וְהַמֹּ֣אָבִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם אֵמִֽים׃ 12וּבְשֵׂעִ֞יר יָשְׁב֣וּ הַחֹרִים֮ לְפָנִים֒ וּבְנֵ֧י עֵשָׂ֣ו יִֽירָשׁ֗וּם וַיַּשְׁמִידוּם֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיֵּשְׁב֖וּ תַּחְתָּ֑ם כַּאֲשֶׁ֧ר עָשָׂ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל לְאֶ֙רֶץ֙ יְרֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁר־נָתַ֥ן יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃ 13עַתָּ֗ה קֻ֛מוּ וְעִבְר֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־נַ֣חַל זָ֑רֶד וַֽנַּעֲבֹ֖ר אֶת־נַ֥חַל זָֽרֶד׃ 14וְהַיָּמִ֞ים אֲשֶׁר־הָלַ֣כְנוּ ׀ מִקָּדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֗עַ עַ֤ד אֲשֶׁר־עָבַ֙רְנוּ֙ אֶת־נַ֣חַל זֶ֔רֶד שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה שָׁנָ֑ה עַד־תֹּ֨ם כָּל־הַדֹּ֜ור אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לָהֶֽם׃15וְגַ֤ם יַד־יְהוָה֙ הָ֣יְתָה בָּ֔ם לְהֻמָּ֖ם מִקֶּ֣רֶב הַֽמַּחֲנֶ֑ה עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 16וַיְהִ֨י כַאֲשֶׁר־תַּ֜מּוּ כָּל־אַנְשֵׁ֧י הַמִּלְחָמָ֛ה לָמ֖וּת מִקֶּ֥רֶב הָעָֽם׃ ס17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃ 18אַתָּ֨ה עֹבֵ֥ר הַיֹּ֛ום אֶת־גְּב֥וּל מֹואָ֖ב אֶת־עָֽר׃ 19וְקָרַבְתָּ֗ מ֚וּל בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון אַל־תְּצֻרֵ֖ם וְאַל־תִּתְגָּ֣ר בָּ֑ם כִּ֣י לֹֽא־אֶ֠תֵּן מֵאֶ֨רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֤ון לְךָ֙ יְרֻשָּׁ֔ה כִּ֥י לִבְנֵי־לֹ֖וט נְתַתִּ֥יהָ יְרֻשָּֽׁה׃20אֶֽרֶץ־רְפָאִ֥ים תֵּחָשֵׁ֖ב אַף־הִ֑וא רְפָאִ֤ים יָֽשְׁבוּ־בָהּ֙ לְפָנִ֔ים וְהָֽעַמֹּנִ֔ים יִקְרְא֥וּ לָהֶ֖ם זַמְזֻמִּֽים׃ 21עַ֣ם גָּדֹ֥ול וְרַ֛ב וָרָ֖ם כָּעֲנָקִ֑ים וַיַּשְׁמִידֵ֤ם יְהוָה֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּירָשֻׁ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 22כַּאֲשֶׁ֤ר עָשָׂה֙ לִבְנֵ֣י עֵשָׂ֔ו הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּשֵׂעִ֑יר אֲשֶׁ֨ר הִשְׁמִ֤יד אֶת־הַחֹרִי֙ מִפְּנֵיהֶ֔ם וַיִּֽירָשֻׁם֙ וַיֵּשְׁב֣וּ תַחְתָּ֔ם עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 23וְהָֽעַוִּ֛ים הַיֹּשְׁבִ֥ים בַּחֲצֵרִ֖ים עַד־עַזָּ֑ה כַּפְתֹּרִים֙ הַיֹּצְאִ֣ים מִכַּפְתֹּ֔ור הִשְׁמִידֻ֖ם וַיֵּשְׁב֥וּ תַחְתָּֽם׃ 24ק֣וּמוּ סְּע֗וּ וְעִבְרוּ֮ אֶת־נַ֣חַל אַרְנֹן֒ רְאֵ֣ה נָתַ֣תִּי בְ֠יָדְךָ אֶת־סִיחֹ֨ן מֶֽלֶךְ־חֶשְׁבֹּ֧ון הָֽאֱמֹרִ֛י וְאֶת־אַרְצֹ֖ו הָחֵ֣ל רָ֑שׁ וְהִתְגָּ֥ר בֹּ֖ו מִלְחָמָֽה׃ 25הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה אָחֵל֙ תֵּ֤ת פַּחְדְּךָ֙ וְיִרְאָ֣תְךָ֔ עַל־פְּנֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָ֑יִם אֲשֶׁ֤ר יִשְׁמְעוּן֙ שִׁמְעֲךָ֔ וְרָגְז֥וּ וְחָל֖וּ מִפָּנֶֽיךָ ׃ 26וָאֶשְׁלַ֤ח מַלְאָכִים֙ מִמִּדְבַּ֣ר קְדֵמֹ֔ות אֶל־סִיחֹ֖ון מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון דִּבְרֵ֥י שָׁלֹ֖ום לֵאמֹֽר׃ 27אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֔ךָ בַּדֶּ֥רֶךְ בַּדֶּ֖רֶךְ אֵלֵ֑ךְ לֹ֥א אָס֖וּר יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 28אֹ֣כֶל בַּכֶּ֤סֶף תַּשְׁבִּרֵ֙נִי֙ וְאָכַ֔לְתִּי וּמַ֛יִם בַּכֶּ֥סֶף תִּתֶּן־לִ֖י וְשָׁתִ֑יתִי רַ֖ק אֶעְבְּרָ֥ה בְרַגְלָֽי׃ 29כַּאֲשֶׁ֨ר עָֽשׂוּ־לִ֜י בְּנֵ֣י עֵשָׂ֗ו הַיֹּֽשְׁבִים֙ בְּשֵׂעִ֔יר וְהַמֹּ֣ואָבִ֔ים הַיֹּשְׁבִ֖ים בְּעָ֑ר עַ֤ד אֲשֶֽׁר־אֶֽעֱבֹר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ נֹתֵ֥ן לָֽנוּ׃ 30וְלֹ֣א אָבָ֗ה סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֔ון הַעֲבִרֵ֖נוּ בֹּ֑ו כִּֽי־הִקְשָׁה֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־רוּחֹ֗ו וְאִמֵּץ֙ אֶת־לְבָבֹ֔ו לְמַ֛עַן תִּתֹּ֥ו בְיָדְךָ֖ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ ס 31וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י רְאֵ֗ה הַֽחִלֹּ֙תִי֙ תֵּ֣ת לְפָנֶ֔יךָ אֶת־סִיחֹ֖ן וְאֶת־אַרְצֹ֑ו הָחֵ֣ל רָ֔שׁ לָרֶ֖שֶׁת אֶת־אַרְצֹֽו׃ 32וַיֵּצֵא֩ סִיחֹ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה יָֽהְצָה׃ 33וַֽיִּתְּנֵ֛הוּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵ֑ינוּ וַנַּ֥ךְ אֹתֹ֛ו וְאֶת־ [בְּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) וְאֶת־כָּל־עַמֹּֽו׃34וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא וַֽנַּחֲרֵם֙ אֶת־כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם וְהַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּ֑ף לֹ֥א הִשְׁאַ֖רְנוּ שָׂרִֽיד׃ 35רַ֥ק הַבְּהֵמָ֖ה בָּזַ֣זְנוּ לָ֑נוּ וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לָכָֽדְנוּ׃ 36מֵֽעֲרֹעֵ֡ר אֲשֶׁר֩ עַל־שְׂפַת־נַ֨חַל אַרְנֹ֜ן וְהָעִ֨יר אֲשֶׁ֤ר בַּנַּ֙חַל֙ וְעַד־הַגִּלְעָ֔ד לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר שָׂגְבָ֖ה מִמֶּ֑נּוּ אֶת־הַכֹּ֕ל נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ לְפָנֵֽינוּ׃ 37רַ֛ק אֶל־אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ון לֹ֣א קָרָ֑בְתָּ כָּל־יַ֞ד נַ֤חַל יַבֹּק֙ וְעָרֵ֣י הָהָ֔ר וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוָּ֖ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃

\c 3

\s1 Okuhimwa kwa Ogu n’abâbo

\p\v 1 Rhwahinduka obwo, rhwarhôla enjira y’e Bashani rhwasôkerayo. Og mwâmi w’e Bashani ayisha n’engabo yâge mpu akola alirhulwikiza aha Edreyi. \v 2Nyamubâho ambwîra, erhi: «Orhamuyobohaga bulya nakuhireye, ye n’olubaga lwôshi n’ecihugo câge, omukolere birya wakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abamoriti, ola oyûbaka aha Heshiboni». \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wirhuarhuhà Og, mwâmi w’e Bashani ntyôla, arhuhà ye n’olubaga lwâge; rhwabahima barharhengagamwo owalobôka. \v 4 Rhwanyaga emirhundu yâge yôshi, ntà murhundu rhurhabanyagaga: mirhundu makumi gali ndarhu yôshi: ecihugo ca Argobu côshi, akarhwa-bwâmi ka Oge Bashani. \v 5 Eyo mirhundu yôshi yali eyûbasirwe buzibu-zibu. yôshi yali ezongolosirwe n’ebyogo biriri n’emihango yalikwo enyumvi nkomokomo, rhurhaganjiri emirhundu erhati miyubakire, nayo yali mwandu. \v 6 Eyôla mirhundu yôshi rhwayikolera akalibala nka kulya rhwanakoleraga Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, rhwaherêrheraolugo lwôshi, abalume, abakazi n’abâna. \v 7 Ci ebintu byâbo byôshi rhwabihagula, rhwaheka n’eminyago ya muli eyo mirhundu. \v 8 Ago mango, rhwarhôla ecihugo c’abola bâmi bamoriti bombi, cihugo ciri ishiriza lya Yordani, kurhenga oku mugezi gwa Arnoni, kuhika oku ntondo ya Hermoni. \v 9 (Ab’e Sidoni kwo baderha oyo Hermoni mpu Siryoni, Abamoriti bôhe kwo bamuderha mpu Sheniri.) \v 10 Rhwanyaga emirhundu yali omu irango yôshi, rhwarhôla Galadi yeshi na Bashani yeshi, kuhika e Salka n’e Edreyi, karhwa bwâmi ka Ogu omu Bashani. \v 11 (Mwâmi Ogu yêne wali ocisigire omu bûko bwa BaRefayimi. Encingo yâge yo era ncingo y’ecuma eba aha Rabati emwa Abamoniti. Obuli bwâyo buba bwa makorob mwenda, n’obugali bwâyo buli bwa makoro ani, makoro ga mulume).

\s1 Okugaba ecihugo c’ishiriza lya Yordani

\p\v 12Rhwarhôla eco cihugo obwo kugwârhira oku Aroweri aha mugezi gw’A­rnoni. Nahà Rubeni na Gadi oluhande lw’entondo ya Galadi n’ebishagala bimuli. \v 13BeneMenashè baguma n’abahà olundi luhande lwa Galadi na Bashani yeshi, bwo bwali bwâmi bwa Ogu. (Argobu yeshi haguma na Bashani yeshi, kwo bamuderha mpu cihugo ca BaRefayimi. \v 14Yayiri mwene Menashè, erhi àmayanka omurhundu gw’Argobu gwoshi kuhika oku lubibi lw’Aba-Geshuri n’Aba-Makà, ebyo bishagala babiyirika izîno lyâge, byakaziderhwa mpu «bishagala bya Yayiri» kwo binaciderhwa kuhika ene.) \v 15Galadi namugabîra Makiri. \v 16Bene Rubeni na Bene-Gadi, nabahà olundi luhande lw’ecihugo ca Galadi, kuhika oku mugezi gwa Arnoni, nahebakwo n’ecihimbi c’ekarhî k’omugezi gujijire olubibi lwa Bene-Amoni. \v 17Araba na Yordani lwaba lubibic lwâbo, kurhenga e Kinereti kuhika oku nyanja ya Araba, oku nyanja y’omunyu omu marhambi ga Pisiga e bushoshokero bw’izûba.

\p\v 18 Namuhà eri irhegeko ago mango, nti: «Nyamubâho. Nyamuzinda winyu amuhire eci cihugo mpu cibè cinyu; mwe balwî mweshi, murhôle emirasano yinyu. mushokolere bene winyu Bene Israheli; \v 19 nti bakinywe bone, n’abâna binyu n’ebintu binyu, (mmanyire oku amasò mugwêrhe garhali manyi), bone basigala muli eyi mirhundu mmuhîre, \v 20 kuhika Nyamubâho ashobôze bene winyu nabo nk’oku amujirìre mwoyo, kuhika nabo harhinde muli birya bihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhire erindi ishiriza lya Yordani. Enyuma z’aho, mwanashubira omu mashwa ginyu nàmuhâga».

\p\v 21 Nahà Yozwè erira irhegeko obwo, nti: «Obwîne n’amasù gâwe wêne, ebi Nyamubâho, Nyamuzinda winyu akolire abâla bâmi bombi, ntyo kwo Nyamubâho akazikolera n’abandi bâmi mwashanga bôshi. \v 22 Nti orhayôbohaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêne wamulwira». \v 23 Ago mango nashenga Nyamubâho engalo: \v 24 «Nti Yâgirwa Nyamubâho, warhôndire okuyêreka mwambali wâwe obukulu bwâwe n’obuhashe bw’okuboko kwâwe; woyo, ntà w’emalunga erhi w’enigulu wakakuhikakwo oku ikola n’oku bijiro bilushine, \v 25 oleke nyikire nâni nsinzekwo eco cihugo cinjaciri ishiriza lya Yordani, nâni ndolekwo eyi ntondo nyinjà ndolekwo na Libano!» \v 26 Ci mwoyo mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe. arhanyumvirhizagya. Ambwîra, erhi: «Lekeraga aho! Orhacimbwîraga olwo! \v 27 Sôkera oku busongerwe bwa Pisiga, olikire amasù olunda lw’e emwênè, n’olw’emukondwè n’ebushoshokero bw’izûba, ocibonere n’agâwe masù, bulya orhayikire oyu Yordani. \v 28 Orhegeke Yozwè, omuhe omurhima n’oburhwâli, bulya ye walongôlana olula lubaga ye wanabahisa mwa cira cihugo wàlangira». \v 29 Oku handi rhwàbêra muli akôla kabanda, aha ishiriza lya Beti-Peori.

\pr Deuteronomy WLC 3: 1וַנֵּ֣פֶן וַנַּ֔עַל דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עֹוג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתֵ֜נוּ ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 2וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ אַל־תִּירָ֣א אֹתֹ֔ו כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹתֹ֛ו וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֖ו וְאֶת־אַרְצֹ֑ו וְעָשִׂ֣יתָ לֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּֽון׃ 3וַיִּתֵּן֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵ֜ינוּ בְּיָדֵ֗נוּ גַּ֛ם אֶת־עֹ֥וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֖ן וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֑ו וַנַּכֵּ֕הוּ עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו שָׂרִֽיד׃ 4וַנִּלְכֹּ֤ד אֶת־כָּל־עָרָיו֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לֹ֤א הָֽיְתָה֙ קִרְיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר לֹא־לָקַ֖חְנוּ מֵֽאִתָּ֑ם שִׁשִּׁ֥ים עִיר֙ כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃5כָּל־אֵ֜לֶּה עָרִ֧ים בְּצֻרֹ֛ות חֹומָ֥ה גְבֹהָ֖ה דְּלָתַ֣יִם וּבְרִ֑יחַ לְבַ֛ד מֵעָרֵ֥י הַפְּרָזִ֖י הַרְבֵּ֥ה מְאֹֽד׃ 6וַנַּחֲרֵ֣ם אֹותָ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔ינוּ לְסִיחֹ֖ן מֶ֣לֶךְ חֶשְׁבֹּ֑ון הַחֲרֵם֙ כָּל־עִ֣יר מְתִ֔ם הַנָּשִׁ֖ים וְהַטָּֽף׃ 7וְכָל־הַבְּהֵמָ֛ה וּשְׁלַ֥ל הֶעָרִ֖ים בַּזֹּ֥ונוּ לָֽנוּ׃ 8וַנִּקַּ֞ח בָּעֵ֤ת הַהִוא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ מִיַּ֗ד שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִנַּ֥חַל אַרְנֹ֖ן עַד־הַ֥ר חֶרְמֹֽון׃ 9צִידֹנִ֛ים יִקְרְא֥וּ לְחֶרְמֹ֖ון שִׂרְיֹ֑ן וְהָ֣אֱמֹרִ֔י יִקְרְאוּ־לֹ֖ו שְׂנִֽיר׃ 10כֹּ֣ל ׀ עָרֵ֣י הַמִּישֹׁ֗ר וְכָל־הַגִּלְעָד֙ וְכָל־הַבָּשָׁ֔ן עַד־סַלְכָ֖ה וְאֶדְרֶ֑עִי עָרֵ֛י מַמְלֶ֥כֶת עֹ֖וג בַּבָּשָֽׁן׃ 11כִּ֣י רַק־עֹ֞וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֗ן נִשְׁאַר֮ מִיֶּ֣תֶר הָרְפָאִים֒ הִנֵּ֤ה עַרְשֹׂו֙ עֶ֣רֶשׂ בַּרְזֶ֔ל הֲלֹ֣ה הִ֔וא בְּרַבַּ֖ת בְּנֵ֣י עַמֹּ֑ון תֵּ֧שַׁע אַמֹּ֣ות אָרְכָּ֗הּ וְאַרְבַּ֥ע אַמֹּ֛ות רָחְבָּ֖הּ בְּאַמַּת־אִֽישׁ׃ 12וְאֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את יָרַ֖שְׁנוּ בָּעֵ֣ת הַהִ֑וא מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁר־עַל־נַ֣חַל אַרְנֹ֗ן וַחֲצִ֤י הַֽר־הַגִּלְעָד֙ וְעָרָ֔יו נָתַ֕תִּי לָרֻֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִֽי׃ 13וְיֶ֨תֶר הַגִּלְעָ֤ד וְכָל־הַבָּשָׁן֙ מַמְלֶ֣כֶת עֹ֔וג נָתַ֕תִּי לַחֲצִ֖י שֵׁ֣בֶט הַֽמְנַשֶּׁ֑ה כֹּ֣ל חֶ֤בֶל הָֽאַרְגֹּב֙ לְכָל־הַבָּשָׁ֔ן הַה֥וּא יִקָּרֵ֖א אֶ֥רֶץ רְפָאִֽים׃ 14יָאִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֗ה לָקַח֙ אֶת־כָּל־חֶ֣בֶל אַרְגֹּ֔ב עַד־גְּב֥וּל הַגְּשׁוּרִ֖י וְהַמַּֽעֲכָתִ֑י וַיִּקְרָא֩ אֹתָ֨ם עַל־שְׁמֹ֤ו אֶת־הַבָּשָׁן֙ חַוֹּ֣ת יָאִ֔יר עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 15וּלְמָכִ֖יר נָתַ֥תִּי אֶת־הַגִּלְעָֽד׃ 16וְלָרֻאוּבֵנִ֨י וְלַגָּדִ֜י נָתַ֤תִּי מִן־הַגִּלְעָד֙ וְעַד־נַ֣חַל אַרְנֹ֔ן תֹּ֥וךְ הַנַּ֖חַל וּגְבֻ֑ל וְעַד֙ יַבֹּ֣ק הַנַּ֔חַל גְּב֖וּל בְּנֵ֥י עַמֹּֽון׃ 17וְהָֽעֲרָבָ֖ה וְהַיַּרְדֵּ֣ן וּגְבֻ֑ל מִכִּנֶּ֗רֶת וְעַ֨ד יָ֤ם הָֽעֲרָבָה֙ יָ֣ם הַמֶּ֔לַח תַּ֛חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּ֖ה מִזְרָֽחָה׃ 18וָאֲצַ֣ו אֶתְכֶ֔ם בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֗ם נָתַ֨ן לָכֶ֜ם אֶת־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ חֲלוּצִ֣ים תַּֽעַבְר֗וּ לִפְנֵ֛י אֲחֵיכֶ֥ם בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל כָּל־בְּנֵי־חָֽיִל׃ 19רַ֠ק נְשֵׁיכֶ֣ם וְטַפְּכֶם֮ וּמִקְנֵכֶם֒ יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־מִקְנֶ֥ה רַ֖ב לָכֶ֑ם יֵֽשְׁבוּ֙ בְּעָ֣רֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃ 20עַ֠ד אֲשֶׁר־יָנִ֨יחַ יְהוָ֥ה ׀ לַֽאֲחֵיכֶם֮ כָּכֶם֒ וְיָרְשׁ֣וּ גַם־הֵ֔ם אֶת־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ לִֽירֻשָּׁתֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶֽם׃21וְאֶת־יְהֹושׁ֣וּעַ צִוֵּ֔יתִי בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹ֑ר עֵינֶ֣יךָ הָרֹאֹ֗ת אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֵיכֶם֙ לִשְׁנֵי֙ הַמְּלָכִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֤ה יְהוָה֙ לְכָל־הַמַּמְלָכֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹבֵ֥ר שָֽׁמָּה׃ 22לֹ֖א תִּֽירָא֑וּם כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֖וּא הַנִּלְחָ֥ם לָכֶֽם׃ ס 23וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְהוָ֑ה בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר׃ 24אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַתָּ֤ה הַֽחִלֹּ֙ותָ֙ לְהַרְאֹ֣ות אֶֽת־עַבְדְּךָ֔ אֶ֨ת־גָּדְלְךָ֔ וְאֶת־יָדְךָ֖ הַחֲזָקָ֑ה אֲשֶׁ֤ר מִי־אֵל֙ בַּשָּׁמַ֣יִם וּבָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֥ה כְמַעֲשֶׂ֖יךָ וְכִגְבוּרֹתֶֽךָ׃ 25אֶעְבְּרָה־נָּ֗א וְאֶרְאֶה֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן הָהָ֥ר הַטֹּ֛וב הַזֶּ֖ה וְהַלְּבָנֹֽון׃ 26וַיִּתְעַבֵּ֨ר יְהוָ֥ה בִּי֙ לְמַ֣עַנְכֶ֔ם וְלֹ֥א שָׁמַ֖ע אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֵלַי֙ רַב־לָ֔ךְ אַל־תֹּ֗וסֶף דַּבֵּ֥ר אֵלַ֛י עֹ֖וד בַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27עֲלֵ֣ה ׀ רֹ֣אשׁ הַפִּסְגָּ֗ה וְשָׂ֥א עֵינֶ֛יךָ יָ֧מָּה וְצָפֹ֛נָה וְתֵימָ֥נָה וּמִזְרָ֖חָה וּרְאֵ֣ה בְעֵינֶ֑יךָ כִּי־לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 28וְצַ֥ו אֶת־יְהֹושֻׁ֖עַ וְחַזְּקֵ֣הוּ וְאַמְּצֵ֑הוּ כִּי־ה֣וּא יַעֲבֹ֗ר לִפְנֵי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהוּא֙ יַנְחִ֣יל אֹותָ֔ם אֶת־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃29וַנֵּ֣שֶׁב בַּגָּ֔יְא מ֖וּל בֵּ֥ית פְּעֹֽור׃ פ

\c 4

\s1 Okuhemuka kwa Peori n’oburhimanya nkana

\p\v 1 Wâni Israheli, yumvagya amarhegeko n’engeso nakuyigîriza ene: kuderha nti mugashimbe lyo mulama munahike muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho amuhà mpu muciyanke cibè cinyu. \v 2 Ebìra mmu rhegesire murhabiyushûlekwo akantu, murhanabinyihyakwo akantu ci mulange olushika lwa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu nk’oku nnamurhegesire. \v 3 Mwacibwinire mwene n’amasù ginyu ehi Nyamubâho akolire Balu-Peori: ngasi yeshi wakulikire Balu-Peori, Nyamubâho amuherêrekeza ekarhî kâwe; \v 4 cikwône mwe mwayosire mucishwekìre kuli Nyamubâho. Nyamuzinda winyu, mwoyu mucirimwo omûka mweshi. \v 5 Ka murhabwini nioyu ndwîrhe namuyigîriza amarhegeko n’cngcso nk’oku Nyamubâho, Nyamuzindaanarhegekaga, kuderha mpu mugashimbe hano muhika omu cihugo mwajiyanka. \v 6 Mugalange munagashimbe: bwo burhimanya bwinyu go na makengu ginyu omu masù g’amashanja. Amango bayumvaagamarhegeko goshi kwo banaderha, mpu: «Olubaga lw’oburhimanya n’amakengu lunali luguma lwone: lwolu lubaga lunji-lunji». \v 7 Anagwarhi, lubaga lunji-lunji luhi lulya banyamuzinda babà baliranyire nk’okûla Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu aba arhuliranyiree ngasi mango nka rhwamushenga? \v 8 Na kandi, lundi lubaga lunenene luhi lulya lujira amarhegeko n’engeso zishingânîne nk’oku olu lushika nyerekìne embere zinyu olw’ene luli?

\s1 Obufulule bwa Nyamubâho oku ntondo ya Horebu

\p\v 9 Ci kwône omanyâge wakayibagira ebi binjà amasù gâwe gabwîne omanyâge harhajiraga ciru n’olusiku luguma lw’akalamo kâwe waleka ebyo binjà byakurhenga oku murhima, ci kwône obiyigîrize hagala bâwe n’abinjikulu bâwe erhikwo. \v 10 Olusiku wali oyimanzire aha ntondo ya Horebu, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, Nyamubâho ambwîra: «Onshubûlize olubaga nabayumvisa ebinwa byâni, kuderha nti baciyigîrize okuntînya, ensiku zôshi z’akalamo kâbo hano igulu banakuyigîrize bagalababo». \v 11 Mwanacishegera obwo, mpu muyimange oku burhambi bw’entondo, ago mango erhi ntondo edwîrhe yagulumira kuhika omu nkuba karhî, omu mwizimya gw’ebitù n’omu milazo. \v 12Nyamubâho amushambaza obwo, kurhengera omu karhî k’omuliro; mwakazâgiyumva izù ly’ebinwa, cikwône murhabonaga busù buhi. Mwakazâgiyumva izù lyône. \v 13 Nyamubâho amumanyisa endagâno yâge, amurhegeka mpu muyishimbe: biryala binwa ayandikaga oku nnambi z’amabuye oku binali ikumi. \v 14 Niehe, antegeka obwo mpu mmuyigîrize amarhegeko n’engeso mwakazishimba omu cihugo mwajàmwo mpu muciyanke cibè cinyu. \v 15 Munacilangâge bwinjà: kulya kubà orhabonaga busù buhi, olusiku Nyamubâho akushambâliza omu karhî k’omuliro aha Horebu, \v 16 murhahîraga mukakola amaligo, mùderha mpu mukola mwajira enshusho mbinje y’okuyerekana kantu kalebe: ebè nshusho ya mulume ebè ya mukazi, \v 17 ebè nshusho ya nsimba ndebe mw’ezi zigera oku idaho, ebè nshusho ya kanyunyi kalebe mw’orhu rhubalala emalunga, 18 ebè nshusho yansimba ndebe mw’ezi ziba omu mîshi ekuzimu. \v 19 Irhondo okalengeza amasù ogalamira emalunga, okabona izûba, omwêzi, enyenyêzi n’engabo z’emalunga yôshi, orhazigaga bakukulukuza mpu obiharamye erhi kubikolera. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abigabire amashanja goshi gali idako ly’amalunga. \v 20 Cikwône mwêhe, Nyamubâho àmuyansire amukûla omu luganda batulira ebyuma, e Mîsiri, mpu muhinduke lubaga mwanya gwâge nk’oku munali ene.

\s1 Obuhane

\p\v 21 Mwoyo, mwarhuma Nyamubâho ambêra burhe, acîgasha mpu nkayikira Yordani, na mpu nkahika omu cihugo cinjà àkushoboza cibc câwe. \v 22 Neci, mwo nafira mwa cino cihugo rhulimwo, ntanayikira oyu Yordani. Mwêhe mwamuyikira mujiyanka cirya cihugo cinjacinja. \v 23 Mucîlange mwakanayibagira endagânoNyamubâho, Nyamuzinda winyu àfundikaga ninyu, murhahîraga mukajira enshusho mbinje ya kantu kalebe n’obwo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhanzizekwo; \v 24 hulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba muliro ntakanjirwa, anabà Nyamuzindawa luhali. \v 25 Amango mwabà mwamaburha abâna munakola mugwêrhe abinjikulu, amango mwabà mukola muli nsiku mw’eco cihugo, erhi mwakakola amaligo mukajira enshusho mbinje, kwo kukola ebigayisizc Nyamubâho n’okumujira burhe, \v 26 lero igulu n’amalunga go gàmpumira omu kasheba gamuyâgirize olwo lusiku: murharhamihungumuke muli eco cihugo mwàjiyanka mpu cibè cinyu obu mwayikira Yordani. Murha shingemo nsiku inga, kuhungumuka mwanahungumuka. \v 27Nyamubâho àmushandabanya omu mashanja n’abasigala muli mwe barhabè banga. Omu karhî k’amashanja emunda Nyamubâho amulukiriza. \v 28Mukolagamugendikolerayobanyamuzindabàjiragwa n’enfune z’omuntu, àbabinjagwa omu murhi erhi omu ihuye, oku barhabona barhanayumva kwo barhalya barhanabayirwa. \v 29 Wabà oli eyo munda onalongereze Nyamubâho Nyamuzinùa wâwe, wanamubona erhi wakamulonza n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûkâ gwâwe gwoshi. \v 30 Omu maganya gâwe, ebî binwa byakuhikakwo, cikwône omu nsiku nzinda washubirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onayumvirhizc izù lyâge \v 31 bulya NyamubâhoNyamuzinda wâwe abâ Nyamuzindawa lukogo,arhakulekêrere arhanakushabe; arhayibagire omulagi alaganyagya basho anaguhirakwo endahiro.

\p\v 32 Orhangidôsa ensiku za mîra, ezakushokoleraga kurhenga olusiku Nyamuzinda alemaga omuntu hano igulu: kurhengera kuli cikwî ciguma emalunga kuhika oku cindi, ka hakola habire akanwa kali nk’aka? \v 33 Ka hali olubaga lukola luyumvîrhe izù lya Nyamuzinda ozine lyaderhera omu karhî k’omuliro nk’oku wàyumvagya lwanabulilama? \v 34 Ka hali owundi nyamuzinda okola òyishire alilonza ishanja omu karhî k’erindi ajira ebyokurhangula, ebimanyîso, ebisômerîne anatula entambala n’enfune nzihun’okuboko kula­mbûle ajira eby’okuyobohya nka kulya NyamubâhoNyamuzinda winyu àmujiriraga e Mîsiri, erhi mwanasinza? \v 35 We wahîrwe okubona ebyo byôshi kuderha mpu omanye oku Nyamubâho ye Nyamuzinda w’okuli na ntà wundi aha nyuma zagc. \v 36 Kurhengera emalunga, akuyumvîsa izù lyâge mpu akuyigîrize, na kunola igulu akuyêreka omuliro gwâge munene wanayumva ebinwa byâge kurhengera omu kagarhî k’omuliro. \v 37 Kubà ali azîgîre basho, n’okubà acîshozire iburha lyâbo enyuma zâbo, kwarhumire akurhenza e Mîsiri anakuyerekana okubâho kwâge n’obuhashe bwâge. \v 38Amashanja manene na mazibu kukulusha, agalibirhakwo omu masù gâwe, mpu 1yo akuhisa omu cihugo câbo, anakuhe co mpu ociyimemwo nk’oku binaciyosire kuhika ene.

\p\v 39 Okwaninage omanye ene onakazikurhimanya omu murhima gwâwe: Nyamubâho, ye Nyamuzinda oku nkuba enyanya na hano nshi oku igulu, yêne ntà wundi. \v 40 Olange amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene, nti lyo obêrwa woyo na bagala bâwe, lyo munalamira omu cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi.

\s1 Ngahi omuntu akayakira

\p\v 41 Oku bundi Mûsa acîshoga mirhundu isharhu ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba. \v 42 Eyo mirhundu yo omwisiwamayîrha akayakiremwo, òwamayîrha mwene wâbo buzira bulonza bubî, amuyirhe arhanali mugwerhekwo nshombo ndebe: ago mango, erhi akayakira muli murhundu muguma mw’eyo, anaciza ogwâge mûka. \v 43 Eyo mirhundu yeyi: kuli Bene-Rubeni, Beseri, omu irûngu, omu irango kuli Bene-Menashè, Galani, omu Bashani.

\s1 Enshambâlo ya kabirhi ya Mûsa

\p\v 44 Lwo lushika Mûsa ahâga bene Israheli olu, \v 45 Gagâla amahugulo, amango­rhegeko n’engeso Mûsa ahâga Bene Israheli erhi barhenga e Mîsiri, \v 46 ishiriza lya Yordani, omu lubanda luli hôfi na Beti-Peori; omu cihugo ca Sihoni, mwâmi muamoriti, akarhwabwâmi kâge erhi kali e Heshiboni: Mûsa na Bene Israheli bàli bamuhimire erhi barhenga e Mîsiri. \v 47 Banali bayansire ecihugo câge, n’ecihugo ca Ogu, mwâmi w’e Bashani, bombi bali bâmi bamoriti babaga ishiriza lya Yordani, e bushoshokero bw’izûba, \v 48 kurhengera kuli Aruweri oli oku lubibi luli enyanya z’omugezi gwa Amoni, kuhika oku ntondo ya Sioni yerigi Herimoni oyo, \v 49 na kuli Araba yôshi, ishiriza lya Yordani ebusho­shokero.

\pr Deuteronomy WLC 4: \sup 1\sup*וְעַתָּ֣ה יִשְׂרָאֵ֗ל שְׁמַ֤ע אֶל־הַֽחֻקִּים֙ וְאֶל־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָֽנֹכִ֛י מְלַמֵּ֥ד אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֣עַן תִּֽחְי֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר יְהוָ֛ה אֱלֹהֵ֥י אֲבֹתֵיכֶ֖ם נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ \sup 2\sup*לֹ֣א תֹסִ֗פוּ עַל־הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם וְלֹ֥א תִגְרְע֖וּ מִמֶּ֑נּוּ לִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶֽם׃ \sup 3\sup*עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה בְּבַ֣עַל פְּעֹ֑ור כִּ֣י כָל־הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הָלַךְ֙ אַחֲרֵ֣י בַֽעַל־פְּעֹ֔ור הִשְׁמִידֹ֛ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּֽךָ׃ \sup 4\sup*וְאַתֶּם֙ הַדְּבֵקִ֔ים בַּיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם חַיִּ֥ים כֻּלְּכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 5רְאֵ֣ה ׀ לִמַּ֣דְתִּי אֶתְכֶ֗ם חֻקִּים֙ וּמִשְׁפָּטִ֔ים כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑י לַעֲשֹׂ֣ות כֵּ֔ן בְּקֶ֣רֶב הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם בָּאִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 6וּשְׁמַרְתֶּם֮ וַעֲשִׂיתֶם֒ כִּ֣י הִ֤וא חָכְמַתְכֶם֙ וּבִ֣ינַתְכֶ֔ם לְעֵינֵ֖י הָעַמִּ֑ים אֲשֶׁ֣ר יִשְׁמְע֗וּן אֵ֚ת כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָמְר֗וּ רַ֚ק עַם־חָכָ֣ם וְנָבֹ֔ון הַגֹּ֥וי הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 7כִּ֚י מִי־גֹ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֥ו אֱלֹהִ֖ים קְרֹבִ֣ים אֵלָ֑יו כַּיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ בְּכָל־קָרְאֵ֖נוּ אֵלָֽיו׃ 8וּמִי֙ גֹּ֣וי גָּדֹ֔ול אֲשֶׁר־לֹ֛ו חֻקִּ֥ים וּמִשְׁפָּטִ֖ים צַדִּיקִ֑ם כְּכֹל֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 9רַ֡ק הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֩ וּשְׁמֹ֨ר נַפְשְׁךָ֜ מְאֹ֗ד פֶּן־תִּשְׁכַּ֨ח אֶת־הַדְּבָרִ֜ים אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וּפֶן־יָס֙וּרוּ֙ מִלְּבָ֣בְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וְהֹודַעְתָּ֥ם לְבָנֶ֖יךָ וְלִבְנֵ֥י בָנֶֽיךָ׃ 10יֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר עָמַ֜דְתָּ לִפְנֵ֨י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בְּחֹרֵב֒ בֶּאֱמֹ֨ר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י הַקְהֶל־לִי֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאַשְׁמִעֵ֖ם אֶת־דְּבָרָ֑י אֲשֶׁ֨ר יִלְמְד֜וּן לְיִרְאָ֣ה אֹתִ֗י כָּל־הַיָּמִים֙ אֲשֶׁ֨ר הֵ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה וְאֶת־בְּנֵיהֶ֖ם יְלַמֵּדֽוּן׃ 11וַתִּקְרְב֥וּן וַתַּֽעַמְד֖וּן תַּ֣חַת הָהָ֑ר וְהָהָ֞ר בֹּעֵ֤ר בָּאֵשׁ֙ עַד־לֵ֣ב הַשָּׁמַ֔יִם חֹ֖שֶׁךְ עָנָ֥ן וַעֲרָפֶֽל׃ 12וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ קֹ֤ול דְּבָרִים֙ אַתֶּ֣ם שֹׁמְעִ֔ים וּתְמוּנָ֛ה אֵינְכֶ֥ם רֹאִ֖ים זוּלָתִ֥י קֹֽול׃ 13וַיַּגֵּ֨ד לָכֶ֜ם אֶת־בְּרִיתֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות עֲשֶׂ֖רֶת הַדְּבָרִ֑ים וַֽיִּכְתְּבֵ֔ם עַל־שְׁנֵ֖י לֻחֹ֥ות אֲבָנִֽים׃ 14וְאֹתִ֞י צִוָּ֤ה יְהוָה֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֔ם חֻקִּ֖ים וּמִשְׁפָּטִ֑ים לַעֲשֹׂתְכֶ֣ם אֹתָ֔ם בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 15וְנִשְׁמַרְתֶּ֥ם מְאֹ֖ד לְנַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כִּ֣י לֹ֤א רְאִיתֶם֙ כָּל־תְּמוּנָ֔ה בְּיֹ֗ום דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה אֲלֵיכֶ֛ם בְּחֹרֵ֖ב מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃ 16פֶּ֨ן־תַּשְׁחִת֔וּן וַעֲשִׂיתֶ֥ם לָכֶ֛ם פֶּ֖סֶל תְּמוּנַ֣ת כָּל־סָ֑מֶל תַּבְנִ֥ית זָכָ֖ר אֹ֥ו נְקֵבָֽה׃ 17תַּבְנִ֕ית כָּל־בְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בָּאָ֑רֶץ תַּבְנִית֙ כָּל־צִפֹּ֣ור כָּנָ֔ף אֲשֶׁ֥ר תָּע֖וּף בַּשָּׁמָֽיִם׃ 18תַּבְנִ֕ית כָּל־רֹמֵ֖שׂ בָּאֲדָמָ֑ה תַּבְנִ֛ית כָּל־דָּגָ֥ה אֲשֶׁר־בַּמַּ֖יִם מִתַּ֥חַת לָאָֽרֶץ׃ 19וּפֶן־תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִיתָ אֶת־הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת־הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת־הַכֹּֽוכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם אֲשֶׁ֨ר חָלַ֜ק יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֹתָ֔ם לְכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְאֶתְכֶם֙ לָקַ֣ח יְהוָ֔ה וַיֹּוצִ֥א אֶתְכֶ֛ם מִכּ֥וּר הַבַּרְזֶ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם לִהְיֹ֥ות לֹ֛ו לְעַ֥ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 21וַֽיהוָ֥ה הִתְאַנֶּף־בִּ֖י עַל־דִּבְרֵיכֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֗ע לְבִלְתִּ֤י עָבְרִי֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן וּלְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַטֹּובָ֔ה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃22כִּ֣י אָנֹכִ֥י מֵת֙ בָּאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֵינֶ֥נִּי עֹבֵ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן וְאַתֶּם֙ עֹֽבְרִ֔ים וִֽירִשְׁתֶּ֕ם אֶת־הָאָ֥רֶץ הַטֹּובָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 23הִשָּׁמְר֣וּ לָכֶ֗ם פֶּֽן־תִּשְׁכְּחוּ֙ אֶת־בְּרִ֤ית יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖ת עִמָּכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֨ם לָכֶ֥ם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל אֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 24כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥שׁ אֹכְלָ֖ה ה֑וּא אֵ֖ל קַנָּֽא׃ פ 25כִּֽי־תֹולִ֤יד בָּנִים֙ וּבְנֵ֣י בָנִ֔ים וְנֹושַׁנְתֶּ֖ם בָּאָ֑רֶץ וְהִשְׁחַתֶּ֗ם וַעֲשִׂ֤יתֶם פֶּ֙סֶל֙ תְּמ֣וּנַת כֹּ֔ל וַעֲשִׂיתֶ֥ם הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לְהַכְעִיסֹֽו׃ 26הַעִידֹתִי֩ בָכֶ֨ם הַיֹּ֜ום אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֗רֶץ כִּֽי־אָבֹ֣ד תֹּאבֵדוּן֮ מַהֵר֒ מֵעַ֣ל הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ לֹֽא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עָלֶ֔יהָ כִּ֥י הִשָּׁמֵ֖ד תִּשָּׁמֵדֽוּן׃ 27וְהֵפִ֧יץ יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בָּעַמִּ֑ים וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר בַּגֹּויִ֕ם אֲשֶׁ֨ר יְנַהֵ֧ג יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃28וַעֲבַדְתֶּם־שָׁ֣ם אֱלֹהִ֔ים מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֣י אָדָ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִרְאוּן֙ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּן וְלֹ֥א יֹֽאכְל֖וּן וְלֹ֥א יְרִיחֻֽן׃ 29וּבִקַּשְׁתֶּ֥ם מִשָּׁ֛ם אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּמָצָ֑אתָ כִּ֣י תִדְרְשֶׁ֔נּוּ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 30בַּצַּ֣ר לְךָ֔ וּמְצָא֕וּךָ כֹּ֖ל הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֑לֶּה בְּאַחֲרִית֙ הַיָּמִ֔ים וְשַׁבְתָּ֙ עַד־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹלֹֽו׃ 31כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַשְׁחִיתֶ֑ךָ וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת־בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לָהֶֽם׃ 32כִּ֣י שְׁאַל־נָא֩ לְיָמִ֨ים רִֽאשֹׁנִ֜ים אֲשֶׁר־הָי֣וּ לְפָנֶ֗יךָ לְמִן־הַיֹּום֙ אֲשֶׁר֩ בָּרָ֨א אֱלֹהִ֤ים ׀ אָדָם֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וּלְמִקְצֵ֥ה הַשָּׁמַ֖יִם וְעַד־קְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם הֲנִֽהְיָ֗ה כַּדָּבָ֤ר הַגָּדֹול֙ הַזֶּ֔ה אֹ֖ו הֲנִשְׁמַ֥ע כָּמֹֽהוּ׃ 33הֲשָׁ֣מַֽע עָם֩ קֹ֨ול אֱלֹהִ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כַּאֲשֶׁר־שָׁמַ֥עְתָּ אַתָּ֖ה וַיֶּֽחִי׃ 34אֹ֣ו ׀ הֲנִסָּ֣ה אֱלֹהִ֗ים לָ֠בֹוא לָקַ֨חַת לֹ֣ו גֹוי֮ מִקֶּ֣רֶב גֹּוי֒ בְּמַסֹּת֩ בְּאֹתֹ֨ת וּבְמֹופְתִ֜ים וּבְמִלְחָמָ֗ה וּבְיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣ועַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹורָאִ֖ים גְּדֹלִ֑ים כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־עָשָׂ֨ה לָכֶ֜ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם בְּמִצְרַ֖יִם לְעֵינֶֽיךָ׃ 35אַתָּה֙ הָרְאֵ֣תָ לָדַ֔עַת כִּ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא הָאֱלֹהִ֑ים אֵ֥ין עֹ֖וד מִלְבַדֹּֽו׃ 36מִן־הַשָּׁמַ֛יִם הִשְׁמִֽיעֲךָ֥ אֶת־קֹלֹ֖ו לְיַסְּרֶ֑ךָּ וְעַל־הָאָ֗רֶץ הֶרְאֲךָ֙ אֶת־אִשֹּׁ֣ו הַגְּדֹולָ֔ה וּדְבָרָ֥יו שָׁמַ֖עְתָּ מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃37וְתַ֗חַת כִּ֤י אָהַב֙ אֶת־אֲבֹתֶ֔יךָ וַיִּבְחַ֥ר בְּזַרְעֹ֖ו אַחֲרָ֑יו וַיֹּוצִֽאֲךָ֧ בְּפָנָ֛יו בְּכֹחֹ֥ו הַגָּדֹ֖ל מִמִּצְרָֽיִם׃ 38לְהֹורִ֗ישׁ גֹּויִ֛ם גְּדֹלִ֧ים וַעֲצֻמִ֛ים מִמְּךָ֖ מִפָּנֶ֑יךָ לַהֲבִֽיאֲךָ֗ לָֽתֶת־לְךָ֧ אֶת־אַרְצָ֛ם נַחֲלָ֖ה כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 39וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום וַהֲשֵׁבֹתָ֮ אֶל־לְבָבֶךָ֒ כִּ֤י יְהוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֹֽוד׃ 40וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־חֻקָּ֣יו וְאֶת־מִצְוֹתָ֗יו אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ הַיֹּ֔ום אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וּלְבָנֶ֖יךָ אַחֲרֶ֑יךָ וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יךְ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ כָּל־הַיָּמִֽים׃ פ 41אָ֣ז יַבְדִּ֤יל מֹשֶׁה֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרְחָ֖ה שָֽׁמֶשׁ׃ 42לָנֻ֨ס שָׁ֜מָּה רֹוצֵ֗חַ אֲשֶׁ֨ר יִרְצַ֤ח אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֣ול שִׁלְשֹׁ֑ום וְנָ֗ס אֶל־אַחַ֛ת מִן־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖ל וָחָֽי׃ 43אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֻֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גֹּולָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃ 44וְזֹ֖את הַתֹּורָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 45אֵ֚לֶּה הָֽעֵדֹ֔ת וְהַֽחֻקִּ֖ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 46בְּעֵ֨בֶר הַיַּרְדֵּ֜ן בַּגַּ֗יְא מ֚וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֔ור בְּאֶ֗רֶץ סִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּ֑ון אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה מֹשֶׁה֙ וּבְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֔ל בְּצֵאתָ֖ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 47וַיִּֽירְשׁ֨וּ אֶת־אַרְצֹ֜ו וְאֶת־אֶ֣רֶץ ׀ עֹ֣וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֗ן שְׁנֵי֙ מַלְכֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֖ר בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן מִזְרַ֖ח שָֽׁמֶשׁ׃ 48מֵעֲרֹעֵ֞ר אֲשֶׁ֨ר עַל־שְׂפַת־נַ֧חַל אַרְנֹ֛ן וְעַד־הַ֥ר שִׂיאֹ֖ן ה֥וּא חֶרְמֹֽון׃ 49וְכָל־הָ֨עֲרָבָ֜ה עֵ֤בֶר הַיַּרְדֵּן֙ מִזְרָ֔חָה וְעַ֖ד יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה תַּ֖חַת אַשְׁדֹּ֥ת הַפִּסְגָּֽה׃ פ

\c 5

\s1 Amarhegeko ikumi ga Nyamuzinda

\p\v 1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi, ababwîra erhi: Yumva Israheliamarhegeko n’engeso nakubwirira omu kurhwîri; mugayige mugalange lyo mugashimba.

\iex A. Irhegeko lirhanzi (2-10)

\p\v 2Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àfundisire endagâno yâge haguma nîrhu oku Horebu. \v 3 Arhali bo na balarha Nyamubâho afûndikaga eyo ndagâno, ci haguma nîrhu rhwe rhucizine, oku rhunali aha olw’ene rhweshi \v . 4 Nyamubâho amushambaza masù omu masù oku ntondo omu karhî k’omuliro. \v 5 Nâni ago mango erhi nyimanzire aha karhi ka Nyamubâho na ninyu, nti mmumanyise ebinwa byâge , mwâli muyobohire omuliro kwarhuma murhasôkera oku ntondo. Aderha obwo, erhi: \v 6 «Nie Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nie nàkurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa wali mujà. \v 7 Orhâbe n’abandi ba nyamuzinda aha nyuma zâni. \v 8 Orhahîraga okajira ehy’obûko nshusho mbinje, nshusho y’ebiri emalunga enyanya, ey’ebiri idako bano nshi, erhi ebiri omu mîshi idako ly’igulu. \v 9 Orhahîraga okaharâmya ezo nshusho erhi okuzikolera. Bulya niono NyamubâhoNyamuzinda wâwe mba Nyamuzinda wa mitula. Obubî bw’ababusi nnambuhanire abâna bâbo, n’abinjikulu n’abinjikuluza bâbo, nka bali bantu banshomba. \v 10 Cikwône nnambabalire bantu bihumbi n’ebihumbi nka bali bantu bansîma banashimba amarhegeko gâni.

\iex B. Irhegeko lya kabirhi n’elya kasharhu (11-15)

\p\v 11 Orhalahire izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ebirà, bulya Nyamubâhoarhakaleka buhana owalahira izîno lyâge ebirà. \v 12 Olusiku lwa sabato okazilukuza nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga. \v 13Wakazikola miregerege ndarhu onajire obushanja bwâwe bwôshi. \v 14 Ci olusiku lwa kali nda, luli lusiku lwa sabato, lusiku lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ntà mukolo wajira olwo lusiku, ôli we, ôli mugala wâwe, ôli mwâli wâwe, ôli mwambali wâwe, ôli mwambali-kazi wâwe, ôli enkafu yâwe, ôli cndogomi yâwe, erhi cintu câwe cirebe, ciru n’ecigolo cihànzire aha mwâwe, na ntyo mwambali na mwambali kazi wâwe nabo hanarhamûka akâwe wêne. \v 15 Okazikengera oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, na Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenzayo n’okuboko kuzibuzibu, kuboko kulambûle, kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhegeka mpu okazikenga olwa Sabato.

\iex C. Irhegeko lya kani, elya karhanu na kuhika elya kali ikumu (16-21)

\p\v 16Okazikenga sho na nyoko nka kulya NyamubâhoNyamuzinda wâwe akurhegekaga, ly’olama nsiku nyinji onabone omugisho mwa cirya cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhà.

\p\v 17 Orhahîra okaniga.

\p\v 18 Orhahîra okahusha.

\p\v 19 Orhahîra okazimba.

\p\v 20 Orhahîra okabêshera omulungu wâwe.

\p\v 21 Orhahîra okacifinja mukà mulungu wâwe. Orhahîra okacîfinja enyumpa ya mulungu wâwe, nîsi erhi ishwa lyâge, erhi mwambali wâge erhi omwambalikazi, nîsi erhi nkafu yâge, erhi ndogomi yâge erhi kandi kantu ka mulungu wâwe».

\p\v 22 Byo binwa Nyamubâho abwîraga endêko yinyu yôshi oku ntondo ebyo, abiderha n’izù linene, omu karhî k’omuliro, omu citu n’omwizimya: orhanayu­shulagakwo bici; abiyandika kuli nnambi ibirhi za mabuye anazimpêreza.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\p\v 23 Erhi nyumva izù lyarhenga omwôla karhî k’omwizimya, oku n’entondo yôshi yagulumira muliro, mwoyo mweshi oku munali barhambo b’emilala, haguma n’abagula binyu, mwanaciyisha emunda nàli, \v 24 mwambwìra, mpu: Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu amarhuyêreka irenge n’obukulu bwâge, rhwamayumva izù lyâge omu karhi k’omuliro; mpu neci ene rhwamaja rhwabona oku Nyamubâho anaderhêza omuntu n’omuntu agalilama. \v 25 Cikwône lero, cici cankarhumaga rhwafa? Caba neci oyu nyanduma w’omuliro anarhusingônola, n’erhi rhwankashubikayumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhwanahera. \v 26 Ka hali ojira omubiri okola oyumvîrhe akirhu izù lya Nyamuzinda ôzine lyaderhera omu karhî k’omuliro akanabulilama?

\p\v 27 Woyo, ojeyo oyumve ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akaderha, obuliyisha orhubwîre ngasi oku Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu akubwîzire; rhwayumvirhizakwo rhunakujire. \v 28Nyamubâho ayumva oku mudesire anambwîra, erhi: «Nayumvîrhe ebinwa by’olu lubaga». Oku bakubwizire kwôshi kunali kwinjà. \v 29 Omurhima gwâbo gurhankarhangiyôrha guli ntyôla: gukazinkega gunashimbe amarhegeko gâni lyo babona amasîma garhahwa, bone haguma n’ahana baho. \v 30 Ogende obabwîre, erhi: «Mushubire omu bihando binyu» . \v 31 Cikwône wêhe, obere ahàla hôfi nâni, nakubwîra amarhegeko goshi, olushika n’engesowàbayigîriza nabo bazikole. Okuzigira Nyamuziuda: lyo irhegeko

\p\v 32 Mulangâge munakulikire nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda winyu ànamurhegekaga. Murhahabukire ekulyo erhi ekulembe. \v 33 Mushongêze enjiraNyamubâho, Nyamuzinda winyu anamuyerekaga lyo mubona akalamo; mwabona omugisho n’akalamo mw’eci cihugo mwâjirhôla.

\pr Deuteronomy WLC 5: 1וַיִּקְרָ֣א מֹשֶׁה֮ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵל֒ וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם שְׁמַ֤ע יִשְׂרָאֵל֙ אֶת־הַחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י דֹּבֵ֥ר בְּאָזְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום וּלְמַדְתֶּ֣ם אֹתָ֔ם וּשְׁמַרְתֶּ֖ם לַעֲשֹׂתָֽם׃ 2יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֗ינוּ כָּרַ֥ת עִמָּ֛נוּ בְּרִ֖ית בְּחֹרֵֽב׃ 3לֹ֣א אֶת־אֲבֹתֵ֔ינוּ כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֑את כִּ֣י אִתָּ֗נוּ אֲנַ֨חְנוּ אֵ֥לֶּה פֹ֛ה הַיֹּ֖ום כֻּלָּ֥נוּ חַיִּֽים׃ 4פָּנִ֣ים ׀ בְּפָנִ֗ים דִּבֶּ֨ר יְהוָ֧ה עִמָּכֶ֛ם בָּהָ֖ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵֽשׁ׃5אָ֠נֹכִי עֹמֵ֨ד בֵּין־יְהוָ֤ה וּבֵֽינֵיכֶם֙ בָּעֵ֣ת הַהִ֔וא לְהַגִּ֥יד לָכֶ֖ם אֶת־דְּבַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֤י יְרֵאתֶם֙ מִפְּנֵ֣י הָאֵ֔שׁ וְלֹֽא־עֲלִיתֶ֥ם בָּהָ֖ר לֵאמֹֽר׃ ס 6אָֽנֹכִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֲשֶׁ֧ר הֹוצֵאתִ֛יךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֣ית עֲבָדִֽ֑ים׃ 7לֹ֣א יִהְיֶ֥ה־לְךָ֛֩ אֱלֹהִ֥֨ים אֲחֵרִ֖֜ים עַל־פָּנָֽ֗יַ׃ 8לֹֽ֣א־תַעֲשֶׂ֥ה־לְךָ֥֣ פֶ֣֙סֶל֙ ׀ כָּל־תְּמוּנָ֔֡ה אֲשֶׁ֤֣ר בַּשָּׁמַ֣֙יִם֙ ׀ מִמַּ֔֡עַל וַאֲשֶׁ֥ר֩ בָּאָ֖֨רֶץ מִתָּ֑֜חַת וַאֲשֶׁ֥ר בַּמַּ֖֣יִם ׀ מִתַּ֥֣חַת לָאָֽ֗רֶץ׃ 9לֹא־תִשְׁתַּחֲוֶ֥֣ה לָהֶ֖ם֮ וְלֹ֣א תָעָבְדֵ֑ם֒ כִּ֣י אָנֹכִ֞י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֵ֣ל קַנָּ֔א פֹּ֠קֵד עֲוֹ֨ן אָבֹ֧ות עַל־בָּנִ֛ים וְעַל־שִׁלֵּשִׁ֥ים וְעַל־רִבֵּעִ֖ים לְשֹׂנְאָֽ֑י׃ 10וְעֹ֤֥שֶׂה חֶ֖֙סֶד֙ לַֽאֲלָפִ֑֔ים לְאֹהֲבַ֖י וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָֽי׃ ק) ס 11לֹ֥א תִשָּׂ֛א אֶת־שֵֽׁם־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לַשָּׁ֑וְא כִּ֣י לֹ֤א יְנַקֶּה֙ יְהוָ֔ה אֵ֛ת אֲשֶׁר־יִשָּׂ֥א אֶת־שְׁמֹ֖ו לַשָּֽׁוְא׃ ס 12שָׁמֹ֣֛ור אֶת־יֹ֥ום֩ הַשַּׁבָּ֖֨ת לְקַדְּשֹׁ֑֜ו כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖֣ ׀ יְהוָ֥֣ה אֱלֹהֶֽ֗יךָ ׃ 13שֵׁ֤֣שֶׁת יָמִ֣ים֙ תַּֽעֲבֹ֔ד֮ וְעָשִׂ֖֣יתָ כָּֿל־מְלַאכְתֶּֽךָ֒׃ 14וְיֹ֙ום֙ הַשְּׁבִיעִ֜֔י שַׁבָּ֖֣ת ׀ לַיהוָ֖֣ה אֱלֹהֶ֑֗יךָ לֹ֣א תַעֲשֶׂ֣ה כָל־מְלָאכָ֡ה אַתָּ֣ה וּבִנְךָֽ־וּבִתֶּ֣ךָ וְעַבְדְּךָֽ־וַ֠אֲמָתֶךָ וְשֹׁורְךָ֨ וַחֲמֹֽרְךָ֜ וְכָל־בְּהֶמְתֶּ֗ךָ וְגֵֽרְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ לְמַ֗עַן יָנ֛וּחַ עַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ כָּמֹֽ֑וךָ׃ 15וְזָכַרְתָּ֞֗ כִּ֣י־עֶ֤֥בֶד הָיִ֣֙יתָ֙ ׀ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔֗יִם וַיֹּצִ֨אֲךָ֜֩ יְהוָ֤֨ה אֱלֹהֶ֤֙יךָ֙ מִשָּׁ֔ם֙ בְּיָ֤֥ד חֲזָקָ֖ה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֑֔ה עַל־כֵּ֗ן צִוְּךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לַעֲשֹׂ֖ות אֶת־יֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ ס 16כַּבֵּ֤ד אֶת־אָבִ֙יךָ֙ וְאֶת־אִמֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְמַ֣עַן ׀ יַאֲרִיכֻ֣ן יָמֶ֗יךָ וּלְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס 17לֹ֥֖א תִּֿרְצָֽח׃ ס 18וְלֹ֖֣א תִּֿנְאָֽ֑ף׃ ס 19וְלֹ֖֣א תִּֿגְנֹֽ֔ב׃ ס 20וְלֹֽא־תַעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁוְא׃ ס 21וְלֹ֥א תַחְמֹ֖ד אֵ֣שֶׁת רֵעֶ֑ךָ ס וְלֹ֨א תִתְאַוֶּ֜ה בֵּ֣ית רֵעֶ֗ךָ שָׂדֵ֜הוּ וְעַבְדֹּ֤ו וַאֲמָתֹו֙ שֹׁורֹ֣ו וַחֲמֹרֹ֔ו וְכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר לְרֵעֶֽךָ׃ ס 22אֶֽת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֡לֶּה דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֶל־כָּל־קְהַלְכֶ֜ם בָּהָ֗ר מִתֹּ֤וךְ הָאֵשׁ֙ הֶֽעָנָ֣ן וְהָֽעֲרָפֶ֔ל קֹ֥ול גָּדֹ֖ול וְלֹ֣א יָסָ֑ף וַֽיִּכְתְּבֵ֗ם עַל־שְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת אֲבָנִ֔ים וַֽיִּתְּנֵ֖ם אֵלָֽי׃ 23וַיְהִ֗י כְּשָׁמְעֲכֶ֤ם אֶת־הַקֹּול֙ מִתֹּ֣וךְ הַחֹ֔שֶׁךְ וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וַתִּקְרְב֣וּן אֵלַ֔י כָּל־רָאשֵׁ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְזִקְנֵיכֶֽם׃ 24וַתֹּאמְר֗וּ הֵ֣ן הֶרְאָ֜נוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֵ֙ינוּ֙ אֶת־כְּבֹדֹ֣ו וְאֶת־גָּדְלֹ֔ו וְאֶת־קֹלֹ֥ו שָׁמַ֖עְנוּ מִתֹּ֣וךְ הָאֵ֑שׁ הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ רָאִ֔ינוּ כִּֽי־יְדַבֵּ֧ר אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָֽאָדָ֖ם וָחָֽי׃ 25וְעַתָּה֙ לָ֣מָּה נָמ֔וּת כִּ֣י תֹֽאכְלֵ֔נוּ הָאֵ֥שׁ הַגְּדֹלָ֖ה הַזֹּ֑את אִם־יֹסְפִ֣ים ׀ אֲנַ֗חְנוּ לִ֠שְׁמֹעַ אֶת־קֹ֨ול יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ עֹ֖וד וָמָֽתְנוּ׃ 26כִּ֣י מִ֣י כָל־בָּשָׂ֡ר אֲשֶׁ֣ר שָׁמַ֣ע קֹול֩ אֱלֹהִ֨ים חַיִּ֜ים מְדַבֵּ֧ר מִתֹּוךְ־הָאֵ֛שׁ כָּמֹ֖נוּ וַיֶּֽחִי׃ 27קְרַ֤ב אַתָּה֙ וּֽשֲׁמָ֔ע אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר יֹאמַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאַ֣תְּ ׀ תְּדַבֵּ֣ר אֵלֵ֗ינוּ אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר יְדַבֵּ֜ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֵ֛ינוּ אֵלֶ֖יךָ וְשָׁמַ֥עְנוּ וְעָשִֽׂינוּ׃ 28וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹ֣ול דִּבְרֵיכֶ֔ם בְּדַבֶּרְכֶ֖ם אֵלָ֑י וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י מַעְתִּי אֶת־קֹ֨ול דִּבְרֵ֜י הָעָ֤ם הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר דִּבְּר֣וּ אֵלֶ֔יךָ הֵיטִ֖יבוּ כָּל־אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 29מִֽי־יִתֵּ֡ן וְהָיָה֩ לְבָבָ֨ם זֶ֜ה לָהֶ֗ם לְיִרְאָ֥ה אֹתִ֛י וְלִשְׁמֹ֥ר אֶת־כָּל־מִצְוֹתַ֖י כָּל־הַיָּמִ֑ים לְמַ֨עַן יִיטַ֥ב לָהֶ֛ם וְלִבְנֵיהֶ֖ם לְעֹלָֽם׃ 30לֵ֖ךְ אֱמֹ֣ר לָהֶ֑ם שׁ֥וּבוּ לָכֶ֖ם לְאָהֳלֵיכֶֽם׃ 31וְאַתָּ֗ה פֹּה֮ עֲמֹ֣ד עִמָּדִי֒ וַאֲדַבְּרָ֣ה אֵלֶ֗יךָ אֵ֧ת כָּל־הַמִּצְוָ֛ה וְהַחֻקִּ֥ים וְהַמִּשְׁפָּטִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תְּלַמְּדֵ֑ם וְעָשׂ֣וּ בָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם אֶתְכֶ֑ם לֹ֥א תָסֻ֖רוּ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 33בְּכָל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֜ה יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם אֶתְכֶ֖ם תֵּלֵ֑כוּ לְמַ֤עַן תִּֽחְיוּן֙ וְטֹ֣וב לָכֶ֔ם וְהַאֲרַכְתֶּ֣ם יָמִ֔ים בָּאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר תִּֽירָשֽׁוּן׃

\c 6

\p\v 1 Eyôla yo mihigo n’amarhegeko n’engesoNyamubâhoNyamuzinda winyu antegekaga mpu mmumanyise, mpu mukazigashimba hano mubà mwahisire omu cihugo mwajiyanka. \v 2 Ntyôla, erhi wakakazirhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku z’akalamo kâwe zôshi, erhi wakanashimba amango rhegeko gâge goshi, n’ebinwa byâge nk’oku nkurhcgesire ene, wanalama akalamo kalîrî, w’oyo na mugala wâwe n’omwâna wâwe n’omwinjikulu wâwe. \v 3Israheli, orhakarhangiyumva, okulanga n’okushimba ago marhegeko ly’obona omugisho onayololoke nka kulya anaderhaga Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho, hano ojà muli cirya cihugo cihululamwo amarha n’obûci.

\p\v 4 Yumva wâni Israheli: NyamubâhoNyamuzinda wîrhu yêne Nyamubâho. \v 5OzigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, n’emisî yâwe yôshi. \v 6 Ebyola binwa nkurhegesire ene bisere omu murhima gwâwe. \v 7 Obibwirize bagala bâwe, obaganìrirebyo nk’otamîre omu mwâwe erhi amango odwîrhe walambagira omu njira, amango ogwîshîre erhi amango oyimanzire; \v 8 obishwekere oku nfune zâwe nka kakengézo n’oku malanga gâwe nk’ishembwa. \v 9 Obiyandike oku mitungo y’enyumpa n’oku lu­mvi.

\p\v 10 Amango NyamubâhoNyamuzinda aba amakuhisa muli cirya cihugo alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahà, mw’erya mirhundu minene eyera bwenêne arhanali aha yayubakagwa, \v 11 omu nyumpa ziyunjwire binjà bya ngasi lubero, arhanali we waziyunjuzagyabyo, hôfi n’amaliba orhali aha gahumbagwa, hôfi n’emizâbîbu n’emizêti orhali aha yarhweragwa, amango wabà wamalya wamanayigurha, \v 12 orhahîra okayibagira Nyamubâho wakukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa walimwo mujà. \v 13 Orhînye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okazimukolera onakazicigasha izîno lyâge.

\p\v 14 Orhahîra okashimba abandi banyamuzinda, omu banyamuzinda b’amashanja gakugosire, \v 15 bulyala aba Nyamuzindawa luhaliNyamubâhoNyamuzinda wâwe obà omu karhî kâwe. Omanye oburhè bwâge bwakanakuzukira atulumukirwe obone bwamakuherêrekeza hano igulu. \v 16 Orhahîra okarhangula Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, nka kulya wajiraga e Masa. \v 17 Oshimbe amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na birya binwa na galya mahano àkuhàga. \v 18 Okazijira ebishingânîne n’ebiyinjihire omu masù ga Nyamubâho, lyo oyumva obusîme onayanke cirya cihugo cinjà-cinjà Nyamubâho alahiriraga basho \v 19 mpu akaba arhahulusizi abashombanyi bâwe wanasinza! Ye wàkuderhaga Nyamubâho.

\p\v 20 Amango mugala wâwe akakudôsa erhi: «Ebira binwa, aga marhegeko n’ezira ngesò Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu àmurhegekaga kwo kuderha kurhi»? \v 21 Wanamubwîra erhi: «Rhwali bajà ba Faraoni e Mîsiri, lero Nyamubâho arhukula eyo munda e Mîsiri n’obuhashe bw’okuboko kwâge. \v 22Nyamubâho ajirira omu masù gîrhu ebimanyîso n’ebirhangazo binene by’okuyobohya, akolera Mîsiri, Faraoni n’enyumpa yâge yôshi! \v 23 Rhwehe arhurhenza cyo munda mpu arhuheke mwa cirya cihugo alaganyagya balarhà mpu àrhushobôzaco. \v 24Nyamubâhoarhurhegesire mpu rhushimbe ago marhegeko goshi, lyo rhurhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, rhukaziyôrha rhuli n’obusîme rhunabone akalamo nk’oku binayosire kuhik’ene. \v 25 «Obushinganyanya bwîrhu bw’obu: okulanga bwinjà n’okushimba aga marhegeko goshi, embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, nk’oku yêne arhurhegesire.»

\pr Deuteronomy WLC 6: 1וְזֹ֣את הַמִּצְוָ֗ה הַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם לְלַמֵּ֣ד אֶתְכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֣ות בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 2לְמַ֨עַן תִּירָ֜א אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִ֠שְׁמֹר אֶת־כָּל־חֻקֹּתָ֣יו וּמִצְוֹתָיו֮ אֲשֶׁ֣ר אָנֹכִ֣י מְצַוֶּךָ֒ אַתָּה֙ וּבִנְךָ֣ וּבֶן־בִּנְךָ֔ כֹּ֖ל יְמֵ֣י חַיֶּ֑יךָ וּלְמַ֖עַן יַאֲרִכֻ֥ן יָמֶֽיךָ׃ 3וְשָׁמַעְתָּ֤ יִשְׂרָאֵל֙ וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות אֲשֶׁר֙ יִיטַ֣ב לְךָ֔ וַאֲשֶׁ֥ר תִּרְבּ֖וּן מְאֹ֑ד כַּאֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֤י אֲבֹתֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ פ 4שְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יְהוָ֥ה ׀ אֶחָֽד ׃ 5וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ וּבְכָל־מְאֹדֶֽךָ׃ 6וְהָי֞וּ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום עַל־לְבָבֶֽךָ׃ 7וְשִׁנַּנְתָּ֣ם לְבָנֶ֔יךָ וְדִבַּרְתָּ֖ בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 8וּקְשַׁרְתָּ֥ם לְאֹ֖ות עַל־יָדֶ֑ךָ וְהָי֥וּ לְטֹטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֶֽיךָ׃ 9וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ת בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ ס 10וְהָיָ֞ה כִּ֥י יְבִיאֲךָ֣ ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָ֣תֶת לָ֑ךְ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וְטֹבֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר לֹא־בָנִֽיתָ׃ 11וּבָ֨תִּ֜ים מְלֵאִ֣ים כָּל־טוּב֮ אֲשֶׁ֣ר לֹא־מִלֵּאתָ֒ וּבֹרֹ֤ת חֲצוּבִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־חָצַ֔בְתָּ כְּרָמִ֥ים וְזֵיתִ֖ים אֲשֶׁ֣ר לֹא־נָטָ֑עְתָּ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃12הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֑ה אֲשֶׁ֧ר הֹוצִֽיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 13אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א וְאֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 14לֹ֣א תֵֽלְכ֔וּן אַחֲרֵ֖י אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים מֵאֱלֹהֵי֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹותֵיכֶֽם׃ 15כִּ֣י אֵ֥ל קַנָּ֛א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּקִרְבֶּ֑ךָ פֶּן־יֶ֠חֱרֶה אַף־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔ךְ וְהִשְׁמִ֣ידְךָ֔ מֵעַ֖ל פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 16לֹ֣א תְנַסּ֔וּ אֶת־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כַּאֲשֶׁ֥ר נִסִּיתֶ֖ם בַּמַּסָּֽה׃ 17שָׁמֹ֣ור תִּשְׁמְר֔וּן אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְעֵדֹתָ֥יו וְחֻקָּ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 18וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטֹּ֖וב בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֑ה לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19לַהֲדֹ֥ף אֶת־כָּל־אֹיְבֶ֖יךָ מִפָּנֶ֑יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ ס 20כִּֽי־יִשְׁאָלְךָ֥ בִנְךָ֛ מָחָ֖ר לֵאמֹ֑ר מָ֣ה הָעֵדֹ֗ת וְהַֽחֻקִּים֙ וְהַמִּשְׁפָּטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר צִוָּ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ אֶתְכֶֽם׃ 21וְאָמַרְתָּ֣ לְבִנְךָ֔ עֲבָדִ֛ים הָיִ֥ינוּ לְפַרְעֹ֖ה בְּמִצְרָ֑יִם וַיֹּוצִיאֵ֧נוּ יְהוָ֛ה מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 22וַיִּתֵּ֣ן יְהוָ֡ה אֹותֹ֣ת וּ֠מֹפְתִים גְּדֹלִ֨ים וְרָעִ֧ים ׀ בְּמִצְרַ֛יִם בְּפַרְעֹ֥ה וּבְכָל־בֵּיתֹ֖ו לְעֵינֵֽינוּ׃23וְאֹותָ֖נוּ הֹוצִ֣יא מִשָּׁ֑ם לְמַ֙עַן֙ הָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ לָ֤תֶת לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 24וַיְצַוֵּ֣נוּ יְהוָ֗ה לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַחֻקִּ֣ים הָאֵ֔לֶּה לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ לְטֹ֥וב לָ֙נוּ֙ כָּל־הַיָּמִ֔ים לְחַיֹּתֵ֖נוּ כְּהַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 25וּצְדָקָ֖ה תִּֽהְיֶה־לָּ֑נוּ כִּֽי־נִשְׁמֹ֨ר לַעֲשֹׂ֜ות אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את לִפְנֵ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ כַּאֲשֶׁ֥ר צִוָּֽנוּ׃ ס

\c 7

\s1 Israheli lubaga luyegûle

\p\v 1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa muli eci cihugo wagendiyanka, n’amango wâbà wamakungush amashanja manji: Abahititi, Abagirgashi, Abahamoriti, Abanyakanani, Abaperizi, Abahiviti, n’Abayebuseni, mashanja nda na mazibu kululusha, \v 2Nyamubâho, Nyamuzinda akufumbikabo obahime onabakolere akalibala. Orhaderhaga mpu wanywanamwe nabo, nîsi erhi mpu wababera obwonjo! \v 3 Orhahîraga okakoma obumanina mweshi nabo: mwâli wâwe orhamugabîraga mugala w’ab’eyo; na mugala wâwe orhamusheberaga mwâli w’ab’eyôla. \v 4 Bulya mugala wâwe banamurheba mpuarhanshimbaga; anakolera abandi banyamuzinda n’oburhè bwa Nyamubâho wânabona bwamakuzûkira atulumukirwe amuherêrekeze mwo kano kanya. \v 5 Cikwône, alaga oku mwabajirira: mujè mwashâba empêrero zâbo, mujè mwavunyungula amabuye g’okuhêrera bàgwikaga, mujè mwakundula emirhi bàgwikaga mpu bakarherekêreraho na zirya nshusho zâbof bàbinjaga onazidûlike muliro. \v 6 Bulyala woyo, oli lubaga lwarherekirweNyamubâhoNyamuzinda wâwe. We NyamubâhoNyamuzinda wâwe àcishozire mpu obè we lwâge lubaga omu mashanja goshi ganabà hano igulu.

\p\v 7Nyamubâho àcishwèkire kuli mwe anacimwîshoga: arhali mpu kulya kubà mwaluzire mwarhalûka agandi mashanja goshi, ciru mwe banyi omu mashanja goshi, \v 8 ci kurhonya Nyamubâho amurhonya, n’okulonza okusêza omulagi alaganyagya basho. Kwo kwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulîkûza n’okuboko kwâge kuzibu, akurhenza omu nyumpa y’obuja n’omu nfune za Faraoni mwâmi w’e Mîsiri. \v 9 Okolaga wamanya oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda w’okuli, ye Nyamuzindamutabêsha ye bîkirira endagâno yâge n’obuzigire bwâge kuhika oku iburha lya kali cihumbi abìkira abantu bamuzigira banashimba amarhegeko gâge. \v 10 Cikwône abamushomba,anabahane omu magala gâbo. Arhimang’iherêrekeza ngasi omushomba, bunali buhane bwâgo bwâgo amuhà. \v 11 Olangâge ebinwa n’amarhcgeko n’enecso zâni nkurhegesire ene, onazishimbâge.

\p\v 12 Mango wâbà wayumvîrhe aga marhegeko, okagalanga n’okugashimba, naye NyamubâhoNyamuzinda wâwe àkubikira endagâno n’oburhonyialaganyagya basho. \v 13Akusîmaanakugishe oyôloloke; agisha emburho y’omu nda yâwe n’emburho y’omu ishwa lyâwe, engano yâwe, idivayi lihyâhya lyâwe, amavurha gâwe, emyêzi enkafu zâwe zirimwo, n’abanahuzi b’ebibuzi byâwe, muli cirya cihugo alaganyagya basho mpu abahà. \v 14 Wabà mugishe kulusha agandi mashanja goshi, emwâwe erhakabà ngumba ya mulumeerhi ya mukazi erhi omu bintu byâwe. \v 15Nyamubâho akucinga oku ngasi bulwala, arhakurhumire ciru n’obuguma muli galya mahanya wàbwîne arhumira ab’e Mîsiri, ci abakushomba bôshi, bo anagahengulirakwo.

\p\v 16Okolaga wamalîra ago mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhebire omu nfune goshi. Isu lyâwe lirhabàga lya bwonjo kulibo, orhanakoleranyamuzinda bâbo: ogwo gwakanaba murhego bakurhezire.

\s1 Emisî ya Nyamuzinda

\p\v 17 Okolaga waderha emurhima gwâwe erhi aga mashanja gamabà manji kundusha, kurhi nakahasha nagahulusa wâni? \v 18Orhabarhînyaga: okengere kulya Nyamubâho, Nyamuzinùa wâwe akoleraga Faraoni n’ecihugo ca Mîsiri côshi: \v 19 galya marhangulo manene amasù gâwe gaciboneraga, birya bimanyîso n’ebirhangazo, kulya kuboko kulambûle NyamubâhoNyamuzinda wâwe akuhulusagyamwo; ntyo kwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akolera ago mashanja oyobohire. \v 20 Kali ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhuma enyisîmbu zimalìre abakaderha mpu bacinaniriza erhi mpu bacifulika balekibonwa.

\p\v 21 Orhadirhimanaga embere zâbo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali ekarhî kâwe. Ye Nyamuzinda mukulu n’owokuyobohwa. \v 22 Hinyi-hinyi NyamubâhoNyamuzinda wâwe aja ahungumula ago mashanja embere zâwe. Nâwe wêne orhakabagukumulira oku liguma, kuderha mpu eby’erubala byankanaluga bikulibuze. \v 23Nyamubâho, Nyamuzindawâwe akufumbikabo bôshi, abashakanya kuhika bôshi bahungumuke. \v 24 Akufumbika n’abâmi bâbo, oherêrekcze amazîno gâbo hanola idako ly’amalunga harhajire owaderha mpu ahagaza embere zâwe, kuhika bôshi obamalire.

\p\v 25 Enshusho bàbinjaga mpu banyamuzinda bâbo, mukazizikweba ecîko; orhayagalagwa n’amasholo nîsi erhi n’amarhale baziyambisire; erhi wakaderha mpu waciyankirago, wanagwa omu murhego; bulyala ebyo byôshi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhabikwirirwa. \v 26 Orhahîraga okahêka ebyo byakobwa omu mwâwe, byakanarhuma wabà nyamakobwa akabyo. Okwânîne obilole nka by’eciguzi birya by’okushologosa bulya biri bihehêrere.

\pr Deuteronomy WLC 7: 1כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָשַׁ֣ל גֹּֽויִם־רַבִּ֣ים ׀ מִפָּנֶ֡יךָ הַֽחִתִּי֩ וְהַגִּרְגָּשִׁ֨י וְהָאֱמֹרִ֜י וְהַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֗י וְהַֽחִוִּי֙ וְהַיְבוּסִ֔י שִׁבְעָ֣ה גֹויִ֔ם רַבִּ֥ים וַעֲצוּמִ֖ים מִמֶּֽךָּ׃ 2וּנְתָנָ֞ם יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ לְפָנֶ֖יךָ וְהִכִּיתָ֑ם הַחֲרֵ֤ם תַּחֲרִים֙ אֹתָ֔ם לֹא־תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם בְּרִ֖ית וְלֹ֥א תְחָנֵּֽם׃ 3וְלֹ֥א תִתְחַתֵּ֖ן בָּ֑ם בִּתְּךָ֙ לֹא־תִתֵּ֣ן לִבְנֹ֔ו וּבִתֹּ֖ו לֹא־תִקַּ֥ח לִבְנֶֽךָ׃4כִּֽי־יָסִ֤יר אֶת־בִּנְךָ֙ מֵֽאַחֲרַ֔י וְעָבְד֖וּ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וְחָרָ֤ה אַף־יְהוָה֙ בָּכֶ֔ם וְהִשְׁמִידְךָ֖ מַהֵֽר׃ 5כִּֽי־אִם־כֹּ֤ה תַעֲשׂוּ֙ לָהֶ֔ם מִזְבְּחֹתֵיהֶ֣ם תִּתֹּ֔צוּ וּמַצֵּבֹתָ֖ם תְּשַׁבֵּ֑רוּ וַאֲשֵֽׁירֵהֶם֙ תְּגַדֵּע֔וּן וּפְסִילֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֥וּן בָּאֵֽשׁ׃ 6כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 7לֹ֣א מֵֽרֻבְּכֶ֞ם מִכָּל־הָֽעַמִּ֗ים חָשַׁ֧ק יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם וַיִּבְחַ֣ר בָּכֶ֑ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם הַמְעַ֖ט מִכָּל־הָעַמִּֽים׃ 8כִּי֩ מֵֽאַהֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם וּמִשָּׁמְרֹ֤ו אֶת־הַשְּׁבֻעָה֙ אֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙ לַאֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם הֹוצִ֧יא יְהוָ֛ה אֶתְכֶ֖ם בְּיָ֣ד חֲזָקָ֑ה וַֽיִּפְדְּךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים מִיַּ֖ד פַּרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרָֽיִם׃ 9וְיָ֣דַעְתָּ֔ כִּֽי־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֑ים הָאֵל֙ הַֽנֶּאֱמָ֔ן שֹׁמֵ֧ר הַבְּרִ֣ית וְהַחֶ֗סֶד לְאֹהֲבָ֛יו וּלְשֹׁמְרֵ֥י [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) לְאֶ֥לֶף דֹּֽור׃ 10וּמְשַׁלֵּ֧ם לְשֹׂנְאָ֛יו אֶל־פָּנָ֖יו לְהַאֲבִידֹ֑ו לֹ֤א יְאַחֵר֙ לְשֹׂ֣נְאֹ֔ו אֶל־פָּנָ֖יו יְשַׁלֶּם־לֹֽו׃ 11וְשָׁמַרְתָּ֨ אֶת־הַמִּצְוָ֜ה וְאֶת־הַֽחֻקִּ֣ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לַעֲשֹׂותָֽם׃ פ 12וְהָיָ֣ה ׀ עֵ֣קֶב תִּשְׁמְע֗וּן אֵ֤ת הַמִּשְׁפָּטִים֙ הָאֵ֔לֶּה וּשְׁמַרְתֶּ֥ם וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְשָׁמַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לְךָ֗ אֶֽת־הַבְּרִית֙ וְאֶת־הַחֶ֔סֶד אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 13וַאֲהֵ֣בְךָ֔ וּבֵרַכְךָ֖ וְהִרְבֶּ֑ךָ וּבֵרַ֣ךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֣ וּפְרִֽי־אַ֠דְמָתֶךָ דְּגָ֨נְךָ֜ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ שְׁגַר־אֲלָפֶ֙יךָ֙ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֔ךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 14בָּר֥וּךְ תִּֽהְיֶ֖ה מִכָּל־הָעַמִּ֑ים לֹא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֛ עָקָ֥ר וַֽעֲקָרָ֖ה וּבִבְהֶמְתֶּֽךָ׃ 15וְהֵסִ֧יר יְהוָ֛ה מִמְּךָ֖ כָּל־חֹ֑לִי וְכָל־מַדְוֵי֩ מִצְרַ֨יִם הָרָעִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יָדַ֗עְתָּ לֹ֤א יְשִׂימָם֙ בָּ֔ךְ וּנְתָנָ֖ם בְּכָל־שֹׂנְאֶֽיךָ׃16וְאָכַלְתָּ֣ אֶת־כָּל־הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ לֹא־תָחֹ֥ס עֵֽינְךָ֖ עֲלֵיהֶ֑ם וְלֹ֤א תַעֲבֹד֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּֽי־מֹוקֵ֥שׁ ה֖וּא לָֽךְ׃ ס 17כִּ֤י תֹאמַר֙ בִּלְבָ֣בְךָ֔ רַבִּ֛ים הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִמֶּ֑נִּי אֵיכָ֥ה אוּכַ֖ל לְהֹורִישָֽׁם׃18לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם זָכֹ֣ר תִּזְכֹּ֗ר אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָשָׂה֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְפַרְעֹ֖ה וּלְכָל־מִצְרָֽיִם׃ 19הַמַּסֹּ֨ת הַגְּדֹלֹ֜ת אֲשֶׁר־רָא֣וּ עֵינֶ֗יךָ וְהָאֹתֹ֤ת וְהַמֹּֽפְתִים֙ וְהַיָּ֤ד הַחֲזָקָה֙ וְהַזְּרֹ֣עַ הַנְּטוּיָ֔ה אֲשֶׁ֥ר הֹוצִֽאֲךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כֵּֽן־יַעֲשֶׂ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְכָל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה יָרֵ֖א מִפְּנֵיהֶֽם׃ 20וְגַם֙ אֶת־הַצִּרְעָ֔ה יְשַׁלַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בָּ֑ם עַד־אֲבֹ֗ד הַנִּשְׁאָרִ֛ים וְהַנִּסְתָּרִ֖ים מִפָּנֶֽיךָ׃ 21לֹ֥א תַעֲרֹ֖ץ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּקִרְבֶּ֔ךָ אֵ֥ל גָּדֹ֖ול וְנֹורָֽא׃ 22וְנָשַׁל֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶ֖יךָ מְעַ֣ט מְעָ֑ט לֹ֤א תוּכַל֙ כַּלֹּתָ֣ם מַהֵ֔ר פֶּן־תִּרְבֶּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה׃ 23וּנְתָנָ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְפָנֶ֑יךָ וְהָמָם֙ מְהוּמָ֣ה גְדֹלָ֔ה עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽם׃ 24וְנָתַ֤ן מַלְכֵיהֶם֙ בְּיָדֶ֔ךָ וְהַאֲבַדְתָּ֣ אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹֽא־יִתְיַצֵּ֥ב אִישׁ֙ בְּפָנֶ֔יךָ עַ֥ד הִשְׁמִֽדְךָ֖ אֹתָֽם׃ 25פְּסִילֵ֥י אֱלֹהֵיהֶ֖ם תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֑שׁ לֹֽא־תַחְמֹד֩ כֶּ֨סֶף וְזָהָ֤ב עֲלֵיהֶם֙ וְלָקַחְתָּ֣ לָ֔ךְ פֶּ֚ן תִּוָּקֵ֣שׁ בֹּ֔ו כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃26וְלֹא־תָבִ֤יא תֹֽועֵבָה֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיִ֥יתָ חֵ֖רֶם כָּמֹ֑הוּ שַׁקֵּ֧ץ ׀ תְּשַׁקְּצֶ֛נּוּ וְתַעֵ֥ב ׀ תְּֽתַעֲבֶ֖נּוּ כִּי־חֵ֥רֶם הֽוּא׃ פ 25 .

\c 8

\s1 Amarhegeko gw’omw’irûngu

\p\v 1 Aga marhegeko mmuhîre ene, mugalange bwinjà goshi, mugashimbe lyo mulama, muyololoke munaje muli cirya cihugoNyamubâho alaganyagya basho, muciyanke cibè cinyu \v . 2 Okazikengera zirya njira zôshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugezagyamwo omu irûngu myâka makumi ani, mpu lyo akujira mwîrhohye, akurhangule anamanye eciri omu ndubi y’omurhimagwâwe: mpu alole erhi walanga erhi orhalange amarhegeko gâge. \v 3Akujizire mwîrhohye, akuyumvîsa ishali akuhà amanna walya n’obwo orhagayishi na basho barhagayishi; kulonza okukumanyisa oku omuntu arhalama na mugati gwône, ci alama na ngasi hirhenga omu kanwa ka Nyamuzinda. \v 4 Omwambalo wali oyambirhe gurhakoyaga mw’eyo myâka makumi ani, n’okugulu kwâwe kurharhundaga. \v 5 Oyumvagye obwo oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe kwo akuhanûla kula omushamuka anahanûla omwâna wâge. \v 6 Onalangâge amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kushimba enjira zâge n’okumurhînya.

\s1 Enyifinjo z’Ecihugo c’Amalaganyo

\p\v 7 Bulya Nyamubâho akola akuhêka omu cihugo cinjà bwenêne, cihugo cilugamwo enshalalo n’enshôko, amîshi ganakazifuguka kurhenga ekuzimu omu rhubanda n’omu birhondo. \v 8 Cihugo ciyeramwo engano; engano y’obwânwa n’ey’omushûshu, omuzâbîbu n’omuzêti n’amakomamanga, cihugo ca mirhi ya mizêti, ca mavurha n’obûci, \v 9 Mw’eco cihugo orhalye mugati mushundano, orhabulemwo kantu. Cihugo cirimwo amarhale cinali cihugo wahumbamwo amarhale oku ntondo. \v 10 Walya oyigurhe onavuge Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omunkwa muli ecôla cihugo cinjà akuhîre.

\p\v 11 Orhahîraga okayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kubula bwashimba ebinwa byâge , amarhegeko gâge n’engeso zâge nkurhegesire ene. \v 12 Amango wâbà wamalya wanayigurha, wamayûbaka onakola odekerìre omu nyumpa nyinjà, \v 13 n’amango wabona ebintu byâwe binyinyi n’ebinênene byamayololoka, onakola ogwêrhe nfaranga nyinji, masholo garhali manyi, n’ebirugu byâwe hyôshi byamaluga, \v 14 omanye omuhimbo gwakanakuja emurhima. Ago mango omanye wakayibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakurhenzagya omu cihugo c’e Mîsiri, omu nyumpa y’obuja. \v 15 Ye wakugezagyamwo oyûla cobohwa na nakagali w’irûngu, hantu ha nyôrha harhanabà mîshi, ha njoka n’amahiri, yêne ye wakurhengezagya amîshi omu ibuye lizibu-lizibu. \v 16 Ye wakuyikulizagya omu irûngu n’amana, biryo basho barhayishi, kuderha mpu akujire mwîrhohye, mpu arhangikurhangula abulikujirira ebinjà wâsima.

\p\v 17 Omanyâge wakaderha omu murhima gwâwe erhi: misî yâni na buzibu bwa maboko gâni byampisagya kuli obu bugale. \v 18 Okazikengêra Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ye wakuhâga emisî erhuma wabona obwo bugale bwôshi; kwo àkenzire ntyo erya ndagânoàlaganyagya basho, kw’okûla biri ene. \v 19 Amango wanayibagire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okashimba abandi banyamuzinda b’obwuhambi, okabarhumikira erhi okabaharâmya, nkukomêrîze oku wanaherêrekera. \v 20 Ak’agôla mashanjaNyamubâho âherêrekeza omu masù ginyu, ninyu kwo mwanahêrerekera, ebwa kubula bwayumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.

\pr Deuteronomy WLC 8: 1כָּל־הַמִּצְוָ֗ה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂ֑ות לְמַ֨עַן תִּֽחְי֜וּן וּרְבִיתֶ֗ם וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע יְהוָ֖ה לַאֲבֹתֵיכֶֽם׃2וְזָכַרְתָּ֣ אֶת־כָּל־הַדֶּ֗רֶךְ אֲשֶׁ֨ר הֹלִֽיכֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ זֶ֛ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לְמַ֨עַן עַנֹּֽתְךָ֜ לְנַסֹּֽתְךָ֗ לָדַ֜עַת אֶת־אֲשֶׁ֧ר בִּֽלְבָבְךָ֛ הֲתִשְׁמֹ֥ר [מִצְוֹתֹו כ] (מִצְוֹתָ֖יו ק) אִם־לֹֽא׃ 3וַֽיְעַנְּךָ֮ וַיַּרְעִבֶךָ֒ וַיַּֽאֲכִֽלְךָ֤ אֶת־הַמָּן֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדַ֔עְתָּ וְלֹ֥א יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן הֹודִֽעֲךָ֗ כִּ֠י לֹ֣א עַל־הַלֶּ֤חֶם לְבַדֹּו֙ יִחְיֶ֣ה הָֽאָדָ֔ם כִּ֛י עַל־כָּל־מֹוצָ֥א פִֽי־יְהוָ֖ה יִחְיֶ֥ה הָאָדָֽם׃ 4שִׂמְלָ֨תְךָ֜ לֹ֤א בָֽלְתָה֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְרַגְלְךָ֖ לֹ֣א בָצֵ֑קָה זֶ֖ה אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָֽה׃ 5וְיָדַעְתָּ֖ עִם־לְבָבֶ֑ךָ כִּ֗י כַּאֲשֶׁ֨ר יְיַסֵּ֥ר אִישׁ֙ אֶת־בְּנֹ֔ו יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מְיַסְּרֶֽךָּ׃6וְשָׁ֣מַרְתָּ֔ אֶת־מִצְוֹ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו וּלְיִרְאָ֥ה אֹתֹֽו׃ 7כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טֹובָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר׃ 8אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמֹּ֑ון אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ׃ 9אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר לֹ֤א בְמִסְכֵּנֻת֙ תֹּֽאכַל־בָּ֣הּ לֶ֔חֶם לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת׃ 10וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ 11הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 12פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹובִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ׃ 13וּבְקָֽרְךָ֤ וְצֹֽאנְךָ֙ יִרְבְּיֻ֔ן וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ וְכֹ֥ל אֲשֶׁר־לְךָ֖ יִרְבֶּֽה׃ 14וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥ית עֲבָדִֽים׃ 15הַמֹּולִ֨יכֲךָ֜ בַּמִּדְבָּ֣ר ׀ הַגָּדֹ֣ל וְהַנֹּורָ֗א נָחָ֤שׁ ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּאֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם הַמֹּוצִ֤יא לְךָ֙ מַ֔יִם מִצּ֖וּר הַֽחַלָּמִֽישׁ׃ 16הַמַּֽאֲכִ֨לְךָ֥ מָן֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּן אֲבֹתֶ֑יךָ לְמַ֣עַן עַנֹּֽתְךָ֗ וּלְמַ֙עַן֙ נַסֹּתֶ֔ךָ לְהֵיטִֽבְךָ֖ בְּאַחֲרִיתֶֽךָ׃ 17וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה׃ 18וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשֹׂ֣ות חָ֑יִל לְמַ֨עַן הָקִ֧ים אֶת־בְּרִיתֹ֛ו אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע לַאֲבֹתֶ֖יךָ כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ פ 19וְהָיָ֗ה אִם־שָׁכֹ֤חַ תִּשְׁכַּח֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָֽלַכְתָּ֗ אַחֲרֵי֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַעֲבַדְתָּ֖ם וְהִשְׁתַּחֲוִ֣יתָ לָהֶ֑ם הַעִדֹ֤תִי בָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵדֽוּן׃ 20כַּגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֤ר יְהוָה֙ מַאֲבִ֣יד מִפְּנֵיכֶ֔ם כֵּ֖ן תֹאבֵד֑וּן עֵ֚קֶב לֹ֣א תִשְׁמְע֔וּן בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\c 9

\s1 Nyakasane ye hima, c’arhali oburhwâli bw’Israheli

\p\v 1 Yumva Israheli. Woyo okolaga wayikira Yordani ene, okola wagendiyimûla amashanja manene na mazibu kukulusha, okolawayanka emirhundu minene, miyubakire n’ebyogo byâyo bihisire omu nkuba-karhi. \v 2 Libà ishanja linene, banaba bali-bali ba-Anakimu. Obayishi, wayumvîrhe bàbaderha, mpu: «Ndi wakahagalika ba-Anakimu?» \v 3 Omanyâge ene oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera nka muliro-ntakanjirwa, yêne ye wabamalîra, yêne ye wakuhimirabo; wabanyaga onabaherêrekeze oku irindo nka kulya Nyamubâho àkubwîraga. \v 4 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe abahiva wanasinza, orhaderhaga omu murhima, erhi: «Bushinganyanyu bwâni bwarhumire Nyamubâho ampisa eci cihugo omu ikumi ly’eminwe», n’obwo Nyamubâho ahivire ago mashanja wanasinza erhi bubî bwaho burhuma. \v 5 Arhali bugula bwâwe, arhali bushinganyanya bw’omurhima gwâwe burhumire washobòla ecihugo câbo, ci bubî bwâbo bwarhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anyaga aga mashanja n’okukushobôza; haligi n’okulonza okukenga akanwa alaganyagya basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo. \v 6 Omanyâge ene oku arhali bugula bwâwe burhumire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà ecîra cihugo cinjà ntya mpu cibè câwe: bulyâlya obà lubaga lwa cikanyi cirhagomba.

\s1 Ecâha ca Israheli oku Horebu n’obulagizi bwa Mûsa

\p\v 7 Okengere, orhayibagiraga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’oku wamujirisize burhe omu irûngu. Kurhenga amango mwarhengaga omu cihugo c’e Mîsiri, kuhika ahâla mwahika, murhahwa murhagomeraNyamuzinda. \v 8 Aha Horebu mwagayisa Nyamubâho, amulubira bwenêne kulinzimumalìra. \v 9 Nali nsokîre oku ntondo nti ngendihâbwa enambi z’amabuye, zo nambi z’endagânoNyamubâho àfundikaga ninyu. Nayôrha oku ntondo miregerege makumi ani na madufu makumi ani, buzira kukoza omugati erhi amîshi ekanwa. \v 10Nyamubâho ampa zirya nambi z’amabuye, oku zinali ibirhi; zàli nyandike n’omunwe gwa Nyamuzinda, zànalikwo ebinwa Nyamubâho ambwiriraga omu karhî k’omuliro, kw’erya ntondo, olusiku lw’embuganâno. \v 11 Enyuma za miregerege makumi ani na madufu makumi ani, Nyamubâho ampa ezo nambi z’amabuye zombi, zo zirya nambi z’endagâno. \v 12Nyamubâho ambwîra erhi: «Yimuka oyandagale duba orhenge hano, bulyâlya olubaga warhenzagya e Mîsiri, lwakozire amaligo. Barharhamirirhenga omu njira nàbayerekaga, bacitulîre enshusho y’ecuma carhenga ecîko». \v 13 Oku bundi Nyamubâho ambwîra erhi: Nabwîne lula lubaga, luli lubaga lwa cikanyi cirhagomba\v . 14 Oleke nduhererhe, nzaze izîno lyâbo idako ly’amalunga, nàbà we njira ishanja lizibu na linenekulusha elira».

\p\v 15 Oku bundi obwôla nabunguluka, narhenga kuli erya ntondo nasiga edwîrhe yahya; nàli nfumbasire zirya nambi ibirhi z’endagâno. \v 16 Nalola nabona oku mwàli erhi mwamagayisa Nyamubâho, Nyamuzinda winyu; mwàli mwamatula akanina k’ecuma carhenga ecîko: murharhamagirhenga omu njiraNyamubâho ali amurhegesire. \v 17 Zirya nambi oku ziri ihirhi, nazigwârha n’amaboko gombi, nazirhimba oku idaho erhi mwànabona. \v 18 Oku bundi nacìha oku idaho, embere za Nyamubâho, nk’oku nanajiraga burhanzi, nashinga miregeregce makumi anî na madufu makumi ani ntakoza omugati erhi mîshi ekanwa, najira ntyo erhi amaligo mwàkolaga garhuma, aga mwàgayisagyamwo Nyamubâho n’okumujira burhe. \v 19 Neci bwo nali nyôbohire hulya burhe na gulya mungo àli àmugwerhekwo, kubika alinda ahiga mpu akola amuherêrekeza. Ago mango kandi Nyamubâho anyumva. \v 20 Aròni naye Nyamubâho àli amukalihire bwenêne alonzimuheza; kandi ago mango nasengerera Aròni naye. \v 21 Nayanka cirya câha cinyu mwàli mutuzire, kalya kanina, nakayanka nakayoca, nakavungunyula kôshi nakajira muyonga nagukweba omu mugezi gwahona oku ntondo. \v 22 Aha Tabera, n’aha Masa n’aha Kibroti-Hatawa, mwajira Nnâmahanga burhe. \v 23 Na galya mango Nyamubâho alonzagya okumurhenza e Kadesi-Barnea, bulyala amubwîra, erhi: «Musoke mugendirhòla cirya cihugo mmuhìre», mwacinungushulira eryola irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu murhamuyemeraga murhanayumvagya izù lyâge. \v 24 Muyôrha mugomeraNyamubâho kurhenga olusiku amumanyaga.

\p\v 25 Nàcirhimba oku idaho obwo embere za Nyamubâho, nanayôrha mparamize ezo nsiku makumi ani n’ago madufu makumi ani, bulya Nyamubâho àli àdesire mpu amuherêrekeza. \v 26 Nashenga Nyamubâho namubwîra nti: «Yâgirwa Nyamubâho, omanye wankasherêza olubaga lwâwe n’omwimo gwâwe wêne walikûzagya n’obuhashe bwâwe, ogu wanarhenzagya wêne e Mîsiri n’okuboko kuzibu. \v 27 Nti kengera abarhumisi bâwe, Abrahamu, Izaki na Yakôbo, orhalolaga obugamba bw’olubaga, obulala n’amabî gâbo, \v 28 aba muli cirya cihugo warhurhenzagya bakanaderha, erhi: Nyamubâho kuyabirwa ayabirwe n’okubahisa omu cihugo abalaganyagya, erhi na nshombo kulibo, yarhumaga abahulusa mpu lyo bagendifira omu irûngu. \v 29 N’obwo lubaga lwâwe olwo, mwimo gwâwe ogwo. wêne wagurhenzagya e Mîsiri n’obuhashe bwaee bunji n’okuboko kwâwe kulambûle».

\pr Deuteronomy WLC 9: 1שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֗ל אַתָּ֨ה עֹבֵ֤ר הַיֹּום֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִמֶּ֑ךָּ עָרִ֛ים גְּדֹלֹ֥ת וּבְצֻרֹ֖ת בַּשָּׁמָֽיִם׃ 2עַֽם־גָּדֹ֥ול וָרָ֖ם בְּנֵ֣י עֲנָקִ֑ים אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה יָדַ֙עְתָּ֙ וְאַתָּ֣ה שָׁמַ֔עְתָּ מִ֣י יִתְיַצֵּ֔ב לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י עֲנָֽק׃ 3וְיָדַעְתָּ֣ הַיֹּ֗ום כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ הֽוּא־הָעֹבֵ֤ר לְפָנֶ֙יךָ֙ אֵ֣שׁ אֹֽכְלָ֔ה ה֧וּא יַשְׁמִידֵ֛ם וְה֥וּא יַכְנִיעֵ֖ם לְפָנֶ֑יךָ וְהֹֽורַשְׁתָּ֤ם וְהַֽאַבַדְתָּם֙ מַהֵ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה לָֽךְ׃ 4אַל־תֹּאמַ֣ר בִּלְבָבְךָ֗ בַּהֲדֹ֣ף יְהוָה֩ אֱלֹהֶ֨יךָ אֹתָ֥ם ׀ מִלְּפָנֶיךָ֮ לֵאמֹר֒ בְּצִדְקָתִי֙ הֱבִיאַ֣נִי יְהוָ֔ה לָרֶ֖שֶׁת אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וּבְרִשְׁעַת֙ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֖ה מֹורִישָׁ֥ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 5לֹ֣א בְצִדְקָתְךָ֗ וּבְיֹ֙שֶׁר֙ לְבָ֣בְךָ֔ אַתָּ֥ה בָ֖א לָרֶ֣שֶׁת אֶת־אַרְצָ֑ם כִּ֞י בְּרִשְׁעַ֣ת ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ מֹורִישָׁ֣ם מִפָּנֶ֔יךָ וּלְמַ֜עַן הָקִ֣ים אֶת־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֤ע יְהוָה֙ לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 6וְיָדַעְתָּ֗ כִּ֠י לֹ֤א בְצִדְקָֽתְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֜ אֶת־הָאָ֧רֶץ הַטֹּובָ֛ה הַזֹּ֖את לְרִשְׁתָּ֑הּ כִּ֥י עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף אָֽתָּה׃ 7זְכֹר֙ אַל־תִּשְׁכַּ֔ח אֵ֧ת אֲשֶׁר־הִקְצַ֛פְתָּ אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בַּמִּדְבָּ֑ר לְמִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁר־יָצָ֣אתָ ׀ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם עַד־בֹּֽאֲכֶם֙ עַד־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֔ה מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָֽה׃ 8וּבְחֹרֵ֥ב הִקְצַפְתֶּ֖ם אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה בָּכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 9בַּעֲלֹתִ֣י הָהָ֗רָה לָקַ֜חַת לוּחֹ֤ת הָֽאֲבָנִים֙ לוּחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת יְהוָ֖ה עִמָּכֶ֑ם וָאֵשֵׁ֣ב בָּהָ֗ר אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֥א שָׁתִֽיתִי׃ 10וַיִּתֵּ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵי֙ לוּחֹ֣ת הָֽאֲבָנִ֔ים כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֣ע אֱלֹהִ֑ים וַעֲלֵיהֶ֗ם כְּֽכָל־הַדְּבָרִ֡ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה עִמָּכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֥ום הַקָּהָֽל׃ 11וַיְהִ֗י מִקֵּץ֙ אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֵלַ֗י אֶת־שְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָאֲבָנִ֖ים לֻחֹ֥ות הַבְּרִֽית׃ 12וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ק֣וּם רֵ֤ד מַהֵר֙ מִזֶּ֔ה כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֹוצֵ֖אתָ מִמִּצְרָ֑יִם סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם מַסֵּכָֽה׃13וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלַ֣י לֵאמֹ֑ר רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 14הֶ֤רֶף מִמֶּ֙נִּי֙ וְאַשְׁמִידֵ֔ם וְאֶמְחֶ֣ה אֶת־שְׁמָ֔ם מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽותְךָ֔ לְגֹוי־עָצ֥וּם וָרָ֖ב מִמֶּֽנּוּ׃ 15וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וְהָהָ֖ר בֹּעֵ֣ר בָּאֵ֑שׁ וּשְׁנֵי֙ לֻחֹ֣ת הַבְּרִ֔ית עַ֖ל שְׁתֵּ֥י יָדָֽי׃ 16וָאֵ֗רֶא וְהִנֵּ֤ה חֲטָאתֶם֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם עֲשִׂיתֶ֣ם לָכֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה סַרְתֶּ֣ם מַהֵ֔ר מִן־הַדֶּ֕רֶךְ אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶתְכֶֽם׃ 17וָאֶתְפֹּשׂ֙ בִּשְׁנֵ֣י הַלֻּחֹ֔ת וָֽאַשְׁלִכֵ֔ם מֵעַ֖ל שְׁתֵּ֣י יָדָ֑י וָאֲשַׁבְּרֵ֖ם לְעֵינֵיכֶֽם׃ 18וָֽאֶתְנַפַּל֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֜ה כָּרִאשֹׁנָ֗ה אַרְבָּעִ֥ים יֹום֙ וְאַרְבָּעִ֣ים לַ֔יְלָה לֶ֚חֶם לֹ֣א אָכַ֔לְתִּי וּמַ֖יִם לֹ֣א שָׁתִ֑יתִי עַ֤ל כָּל־חַטַּאתְכֶם֙ אֲשֶׁ֣ר חֲטָאתֶ֔ם לַעֲשֹׂ֥ות הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָ֖ה לְהַכְעִיסֹֽו׃ 19כִּ֣י יָגֹ֗רְתִּי מִפְּנֵ֤י הָאַף֙ וְהַ֣חֵמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר קָצַ֧ף יְהוָ֛ה עֲלֵיכֶ֖ם לְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֵלַ֔י גַּ֖ם בַּפַּ֥עַם הַהִֽוא׃ 20וּֽבְאַהֲרֹ֗ן הִתְאַנַּ֧ף יְהוָ֛ה מְאֹ֖ד לְהַשְׁמִידֹ֑ו וָֽאֶתְפַּלֵּ֛ל גַּם־בְּעַ֥ד אַהֲרֹ֖ן בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃21וְֽאֶת־חַטַּאתְכֶ֞ם אֲשֶׁר־עֲשִׂיתֶ֣ם אֶת־הָעֵ֗גֶל לָקַחְתִּי֮ וָאֶשְׂרֹ֣ף אֹתֹ֣ו ׀ בָּאֵשׁ֒ וָאֶכֹּ֨ת אֹתֹ֤ו טָחֹון֙ הֵיטֵ֔ב עַ֥ד אֲשֶׁר־דַּ֖ק לְעָפָ֑ר וָֽאַשְׁלִךְ֙ אֶת־עֲפָרֹ֔ו אֶל־הַנַּ֖חַל הַיֹּרֵ֥ד מִן־הָהָֽר׃ 22וּבְתַבְעֵרָה֙ וּבְמַסָּ֔ה וּבְקִבְרֹ֖ת הַֽתַּאֲוָ֑ה מַקְצִפִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם אֶת־יְהוָֽה׃23וּבִשְׁלֹ֨חַ יְהוָ֜ה אֶתְכֶ֗ם מִקָּדֵ֤שׁ בַּרְנֵ֙עַ֙ לֵאמֹ֔ר עֲלוּ֙ וּרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לָכֶ֑ם וַתַּמְר֗וּ אֶת־פִּ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם וְלֹ֤א הֶֽאֱמַנְתֶּם֙ לֹ֔ו וְלֹ֥א שְׁמַעְתֶּ֖ם בְּקֹלֹֽו׃ 24מַמְרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם עִם־יְהוָ֑ה מִיֹּ֖ום דַּעְתִּ֥י אֶתְכֶֽם׃ 25וָֽאֶתְנַפַּ֞ל לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה אֵ֣ת אַרְבָּעִ֥ים הַיֹּ֛ום וְאֶת־אַרְבָּעִ֥ים הַלַּ֖יְלָה אֲשֶׁ֣ר הִתְנַפָּ֑לְתִּי כִּֽי־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה לְהַשְׁמִ֥יד אֶתְכֶֽם׃ 26וָאֶתְפַּלֵּ֣ל אֶל־יְהוָה֮ וָאֹמַר֒ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אַל־תַּשְׁחֵ֤ת עַמְּךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר פָּדִ֖יתָ בְּגָדְלֶ֑ךָ אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתָ מִמִּצְרַ֖יִם בְּיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 27זְכֹר֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב אַל־תֵּ֗פֶן אֶל־קְשִׁי֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְאֶל־רִשְׁעֹ֖ו וְאֶל־חַטָּאתֹֽו׃ 28פֶּן־יֹאמְר֗וּ הָאָרֶץ֮ אֲשֶׁ֣ר הֹוצֵאתָ֣נוּ מִשָּׁם֒ מִבְּלִי֙ יְכֹ֣לֶת יְהוָ֔ה לַהֲבִיאָ֕ם אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־דִּבֶּ֣ר לָהֶ֑ם וּמִשִּׂנְאָתֹ֣ו אֹותָ֔ם הֹוצִיאָ֖ם לַהֲמִתָ֥ם בַּמִּדְבָּֽר׃ 29וְהֵ֥ם עַמְּךָ֖ וְנַחֲלָתֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר הֹוצֵ֙אתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּדֹ֔ל וּבִֽזְרֹעֲךָ֖ הַנְּטוּיָֽה׃ פ

\c 10

\s1 Omucîmba gw’Amalaganyo n’okucîshogwa kwa Bene Levi

\p\v 1Nyamubâho anacimbwîra obwo, erhi: «Obinje zindi nambi ibirhi za mabuye nka zirya ntanzi, onasôkere emunda ndi oku ntondo, obinje n’omucîmba gw’omurhi. \v 2 Nâyandika kuli ezôla nambi zombi ebinwa byali kuli zirya nambi ntanzi waberaga, oyishizihira omwôla mucimba.» \v 3 Nanacibinja omucimba omu murhi gw’omuvûla, n’erhi mba namabinja zirya nambi z’amabuye zombi, zinayosire nk’eza burhanzi, nasôkera kulya ntondo n’enambi zâni omu nfune. \v 4 Ayandika kuli ezôla nambi zombi nk’oku anajiraga burhanzi ebinwa ikumi Nyamubâho amubwiriraga oku ntondo, omu karhi k’omuliro, olusiku lw’embugânano. Nyamubâho àganfumbasa. \v 5 Nashubirhenga okwôla ntondo, nahira zirya nambi muli gulya mucimba najiraga zanakaziyôrha zibêra omwôla nk’oku Nyamubâho anantegekaga. \v 6 Bene Israheli banacirhenga aha maliba ga Bene-Yakana, bajà e Mosera; yo Aròni afirire, yo anabishirwe, omugala Eleazari ayîma omu cikono câge c’obudâbwa. \v 7 Kurhenga ahôla bajà e Gudigoda, barhenga e Gudigoda bajà e Yotibata, cihugo ciluziremwo enyîshi. \v 8 Ago mango, Nyamubâho ayegûla ab’obûko bwa Levi, mpu bakazibarhula omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho, mpu bakaziyimanga embere za Nyamubâho, bakazimukolera banakazihâna omugisho oku izîno lyâge nk’oku binali ene. \v 9 Co carhumire Levi arhabona mwanya arhanabona ishwa aka bene wâbo: Nyamubâho yêne ye kashambala kâge nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anamubwîraga.

\p\v 10 Niehe nàbêra oku ntondo nk’oku nanajiraga obw’oburhangiriza, nabêrakwo miregerege makumi ani na madufu makumi ani; ago mango, Nyamubâho anyumvirhiza kandi; Nyamubâho aleka omulâli gw’okukuherêrekeza. \v 11 Ci kwône Nyamubâho kandi ambwîra, erhi: « Yimuka oshokolere olubaga bagendiyanka cirya cihugo nalaganyagya bîshe nti nabahaco baciyimemwo».

\s1 Okukembûlwa kw’omurhima

\p\v 12 Na bunôla, wâni Israheli, bici Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhûnyire aha nyuma ly’okurhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okushimba enjira zâge zôshi, okuzigira n’okukolcraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, \v 13 okushimba ebinwa n’aga marhegcko ga Nyamubâho nkurhegesire ene mpu lyo oyishibêrwa. \v 14Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nnankubà ye na Nnâmahanga goshi, ye Nn’erigulu na ngasi binalibamwo byôshi. \v 15Nyamubâho ànabulibà basho bone àcîshwekerakwo erhi kubarhonya kurhuma, na kandi enyuma zâbo, linali iburha lyâbo, aligi mwoyo, lyône àcîshozire omu mashanja goshi. \v 16Mukembûle omurhima gwinyu munaleke okubà bacikanyi cirhagomha. \v 17 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye Nyamuzinda wa banyamuzinda, ye Nyakasane wa banyakasane, ye Nyamuzinda olushire, Nyamuzinda muhimanyi na wa kurhinywa, arhajira kabôlo kuli ndi arhanalonza luhembo luci.

\p\v 18 Yetwira enfunzi n’omukana olubanja, yerhonyaebigolo, yebiha omugati n’omzambalo. \v 19Mukazigiraababunga bulya ninyu mwâli babunga omu cihugo c’e Mîsiri. \v 20 Okazizigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onakazimukolera, ocîshwckere kuliye onakazicigasha izîno lyâge. \v 21 Ye irenge lyâwe, ye Nyamuzinda wâwe, ye wakujiriraga birya binene na bidârhi amasù gâwe gàbonaga. \v 22 Basho erhi bayandagalira e Mîsiri, bàli bantu makumi gali nda na bunôla Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuluzize nka nyenyêzi z’e malunga.

\pr Deuteronomy WLC 10: 1בָּעֵ֨ת הַהִ֜וא אָמַ֧ר יְהוָ֣ה אֵלַ֗י פְּסָל־לְךָ֞ שְׁנֵֽי־לוּחֹ֤ת אֲבָנִים֙ כָּרִ֣אשֹׁנִ֔ים וַעֲלֵ֥ה אֵלַ֖י הָהָ֑רָה וְעָשִׂ֥יתָ לְּךָ֖ אֲרֹ֥ון עֵֽץ׃ 2וְאֶכְתֹּב֙ עַל־הַלֻּחֹ֔ת אֶת־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר הָי֛וּ עַל־הַלֻּחֹ֥ת הָרִאשֹׁנִ֖ים אֲשֶׁ֣ר שִׁבַּ֑רְתָּ וְשַׂמְתָּ֖ם בָּאָרֹֽון׃ 3וָאַ֤עַשׂ אֲרֹון֙ עֲצֵ֣י שִׁטִּ֔ים וָאֶפְסֹ֛ל שְׁנֵי־לֻחֹ֥ת אֲבָנִ֖ים כָּרִאשֹׁנִ֑ים וָאַ֣עַל הָהָ֔רָה וּשְׁנֵ֥י הַלֻּחֹ֖ת בְּיָדִֽי׃ 4וַיִּכְתֹּ֨ב עַֽל־הַלֻּחֹ֜ת כַּמִּכְתָּ֣ב הָרִאשֹׁ֗ון אֵ֚ת עֲשֶׂ֣רֶת הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר֩ יְהוָ֨ה אֲלֵיכֶ֥ם בָּהָ֛ר מִתֹּ֥וךְ הָאֵ֖שׁ בְּיֹ֣ום הַקָּהָ֑ל וַיִּתְּנֵ֥ם יְהוָ֖ה אֵלָֽי׃ 5וָאֵ֗פֶן וָֽאֵרֵד֙ מִן־הָהָ֔ר וָֽאָשִׂם֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת בָּאָרֹ֖ון אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתִי וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוַּ֖נִי יְהוָֽה׃ 6וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל נָֽסְע֛וּ מִבְּאֵרֹ֥ת בְּנֵי־יַעֲקָ֖ן מֹוסֵרָ֑ה שָׁ֣ם מֵ֤ת אַהֲרֹן֙ וַיִּקָּבֵ֣ר שָׁ֔ם וַיְכַהֵ֛ן אֶלְעָזָ֥ר בְּנֹ֖ו תַּחְתָּֽיו׃ 7מִשָּׁ֥ם נָסְע֖וּ הַגֻּדְגֹּ֑דָה וּמִן־הַגֻּדְגֹּ֣דָה יָטְבָ֔תָה אֶ֖רֶץ נַֽחֲלֵי מָֽיִם׃ 8בָּעֵ֣ת הַהִ֗וא הִבְדִּ֤יל יְהוָה֙ אֶת־שֵׁ֣בֶט הַלֵּוִ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־אֲרֹ֣ון בְּרִית־יְהוָ֑ה לַעֲמֹד֩ לִפְנֵ֨י יְהוָ֤ה לְשָֽׁרְתֹו֙ וּלְבָרֵ֣ךְ בִּשְׁמֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 9עַל־כֵּ֞ן לֹֽא־הָיָ֧ה לְלֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לֹֽו׃ 10וְאָנֹכִ֞י עָמַ֣דְתִּי בָהָ֗ר כַּיָּמִים֙ הָרִ֣אשֹׁנִ֔ים אַרְבָּעִ֣ים יֹ֔ום וְאַרְבָּעִ֖ים לָ֑יְלָה וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה אֵלַ֔י גַּ֚ם בַּפַּ֣עַם הַהִ֔וא לֹא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה הַשְׁחִיתֶֽךָ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֵלַ֔י ק֛וּם לֵ֥ךְ לְמַסַּ֖ע לִפְנֵ֣י הָעָ֑ם וְיָבֹ֙אוּ֙ וְיִֽרְשׁ֣וּ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ 12וְעַתָּה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מָ֚ה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ שֹׁאֵ֖ל מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֣י אִם־לְ֠יִרְאָה אֶת־יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ לָלֶ֤כֶת בְּכָל־דְּרָכָיו֙ וּלְאַהֲבָ֣ה אֹתֹ֔ו וְלַֽעֲבֹד֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 13לִשְׁמֹ֞ר אֶת־מִצְוֹ֤ת יְהוָה֙ וְאֶת־חֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְטֹ֖וב לָֽךְ׃ 14הֵ֚ן לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַשָּׁמַ֖יִם וּשְׁמֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם הָאָ֖רֶץ וְכָל־אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 15רַ֧ק בַּאֲבֹתֶ֛יךָ חָשַׁ֥ק יְהוָ֖ה לְאַהֲבָ֣ה אֹותָ֑ם וַיִּבְחַ֞ר בְּזַרְעָ֣ם אַחֲרֵיהֶ֗ם בָּכֶ֛ם מִכָּל־הָעַמִּ֖ים כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃16וּמַלְתֶּ֕ם אֵ֖ת עָרְלַ֣ת לְבַבְכֶ֑ם וְעָ֨רְפְּכֶ֔ם לֹ֥א תַקְשׁ֖וּ עֹֽוד׃ 17כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם ה֚וּא אֱלֹהֵ֣י הָֽאֱלֹהִ֔ים וַאֲדֹנֵ֖י הָאֲדֹנִ֑ים הָאֵ֨ל הַגָּדֹ֤ל הַגִּבֹּר֙ וְהַנֹּורָ֔א אֲשֶׁר֙ לֹא־יִשָּׂ֣א פָנִ֔ים וְלֹ֥א יִקַּ֖ח שֹֽׁחַד׃ 18עֹשֶׂ֛ה מִשְׁפַּ֥ט יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאֹהֵ֣ב גֵּ֔ר לָ֥תֶת לֹ֖ו לֶ֥חֶם וְשִׂמְלָֽה׃ 19וַאֲהַבְתֶּ֖ם אֶת־הַגֵּ֑ר כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 20אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹתֹ֣ו תַעֲבֹ֑ד וּבֹ֣ו תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמֹ֖ו תִּשָּׁבֵֽעַ׃ 21ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנֹּֽורָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃ 22בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃

\c 11

\s1 Ebi Israheli abonaga

\p\v 1OzigireNyamubâhoNyamuzinda wâwe onashimbe ngasi lusiku ebi akurhegesire byôshi, amarhegeko gâge, engeso zâge n’ebinwa byâge . 2 Mwacibwinire mwene, mwoyo ci arhali abâna binyu. Bôhe barhabonaga barhanamanyaga amahano ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, obukulu bwâge, emisî y’olubi lwâge n’ey’okuboko kwâge kulambûle, \v 3 ebimanyîso n’ebindi akozire omu Mîsiri, ebi akolire Faraoni w’e Mîsiri n’ecihugo câge côshi, \v 4 ebi akolire emirhwe y’abalwi b’e Mîsiri, enfarasi zâbo n’engàle zâbo, galya mango abalikiragakwo amîshi g’Enyanja Ndukula banamulibisirekwo luminomino, kulya abagukumulaga baherêrekera kuhika ene. \v 5 Abâna binyu barhabonaga ebi àmujirire omu irûngu kuhika aga mango mwahika aha; \v 6 ebi akolire Datani, Abironi na bene Eliabu wa kuli bene Rubeni, galya mango idaho liyashama linabàmirangukiza omu karhi ka Israheli yeshi, lyamirangusabo n’emilala yâbo n’amahêma gâbo n’ebirugu byâbo byôshi. \v 7 Amasu ginyu gabwîne ebyo bidârhi Nyamubâho akozire byôshi.

\s1 Amalaganyo n’oburhonde

\p\v 8 Mulange amarhegeko mmurhegesire ene goshi, lyo mubà bazibu munahashigwârha eci cihugo mwajamwo mpu muciyanke cibè cinyu. \v 9 Ntyôla mwalamira nsiku nyinji muli eco cihugo Nyamubâho alaganyagya basho n’obûko bwâbo, cihugo cihululamwo amarhà n’obûci. \v 10 Kulya kubà eco cihugo wajamwo cirhali nk’ccihugo c’e Mîsiri mwarhengamwo, eyo munda mwakazâgiba mwamarhwera emburho munagaliyidômera n’okugulu nka kula badômera obusane. \v 11 Ecihugo wajamwo mpu ogendiyanka cohe ciri cihugo ca rhubanda n’ebirhondo bidômerwa n’enkuba y’oku nkuba. \v 12 Ciri cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba alanzire n’amasù ga NyamubâhoNyamuzinda wâwe garhacirengakwo, kurhenga aha murhondêro gw’omwâka kuhika aha buzinda bwâgo. \v 13 Kwo birintyo. Erhi mwakanayumva amarhegeko gâni mmuhîre ene, okuzigiraNyamubâhoNyamuzinda winyu, n’okumukolera n’omurhima gwinyu gwoshi n’omûka gwinyu gwoshi; \v 14 ecihugo cinyu nacihà enkuba amango gakwânîne, enkuba mpangûka n’enkuba y’oku lugaze, na ntyo wanahaka engano yâwe, erivayi lyâwe n’amavurha gâwe. \v 15 Ebintu byâwe nabihà obwâsi e bulambo, walya onayigurhe. \v 16 Mumanyage omurhima gwinyu gwakanashumikwa, obone mwamahabuka mukazikolera abandi banyamuzinda n’okubaharâmya; \v 17 mucîzukize engulumira y’oburhè bwa Nyamubâho, mubone amayigala amalunga, enkuba ebulikane, ishwa lirhaciyeramwo bici, kano kanya mwamaherêrekera muli eci cihugo cinjà Nyamubâbo amuhà.

\s1 Okushwinja

\p\v 18 Ebi binwa mmubwizire, mubihirage oku murhima n’omu mûka gwinyu. Mubishwekere oku kuboko nka cerekane n’oku malanga nka isembwa. \v 19 Mubiyigîrize bagala binyu, munakazibakengezabyo, obè otamîre omu mwâwe erhi odwîrhe walambagira omu njira, obè ogwîshîre erhi obè oyimanzire. \v 20 Obiyandike oku mikango y’enyumpa yâwe n’okunyumvi zâwe, \v 21 na ntyo, ensiku zâwe n’eza bagala bâwe, mw’eci cihugo Nyamubâho alanyagya basho mpu abahà, zanaluga aka ez’oku nkuba enyanya z’igulu. \v 22 Bulyalya erhi mwakanalanga mukanashimba aga marhegeko mmurhegesire goshi mukazigiraNyamubâho, Nyamuzinda winyu, mukanashimba enjira zâge zôshi, n’okucishwekera kuliye, \v 23Nyamubâho anamunyâgira eby’aga mashanja goshi, ninyu mwene mwananyaga ebya mashanja manene na mazibu kumulusha.

\p\v 24 Ngasi aba mwakanahira olushando erhi hanakola aha kwinyu, olubibi lwinyu lunali kurhenga oku irûngu kubika e Libano, kurhenga oku lwîshi, olwîshi lwa Efurata, kuhika oku nyanja y’e Buzikiro bw’izûba, lyo ishwa linyu eryo. \v 25 Ntâye wahagaza embere zinyu, NyamubâhoNyamuzinda winyu amukengesabakazimurhînya omu ngasi ishwa mwakanahiramwo olushando, nka kulya yêne amulaganyagya.

\p\v 26 Ka murhabwini? Nioyo namadêkereza embere zinyu ene okugishwa n’okuhehêrerwa. \v 27Kugisha erhi mwakanashimba amarhegeko murhegesire ene gali ga NyamubâhoNyamuzinda winyu. \v 28Kuhehêrerwa, akaba murhashimbiri amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, n’erhi mwakarhenga omu njira mmurhegesire ene, mukaderha mpu mwashimba abandi banyamuzinda murhamanyaga. \v 29 N’amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhisa mw’eci cihugo wajamwo mpu ociyanke cibè câwe, onahire omugisho oku ntondo ya Ebali. \v 30 Ezo ntondo ntâye ohabire oku ziba ishiriza lya Yordani, omu njira y’e Bushoshokero bw’izûba omu cihugo c’Abekanani bayûbaka omu Araba aha ishiriza lya Giligala hôfi n’omurhi gw’e More. \v 31 Neci, mukola mwayikira Yordani, mpu mugendiyanka ecihugo Nyamu­ baho Nyamuzinda winyu amuhà. Mwaciyanka cibè cinyu munaciyubakemwo. \v 32 Mulange munashimbe amarhegeko goshi n’engeso muhugûlîre ene.

\pr Deuteronomy WLC 11: 1וְאָ֣הַבְתָּ֔ אֵ֖ת יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְשָׁמַרְתָּ֣ מִשְׁמַרְתֹּ֗ו וְחֻקֹּתָ֧יו וּמִשְׁפָּטָ֛יו וּמִצְוֹתָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ 2וִֽידַעְתֶּם֮ הַיֹּום֒ כִּ֣י ׀ לֹ֣א אֶת־בְּנֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יָדְעוּ֙ וַאֲשֶׁ֣ר לֹא־רָא֔וּ אֶת־מוּסַ֖ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם אֶת־גָּדְלֹ֕ו אֶת־יָדֹו֙ הַחֲזָקָ֔ה וּזְרֹעֹ֖ו הַנְּטוּיָֽה׃ 3וְאֶת־אֹֽתֹתָיו֙ וְאֶֽת־מַעֲשָׂ֔יו אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה בְּתֹ֣וךְ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 4וַאֲשֶׁ֣ר עָשָׂה֩ לְחֵ֨יל מִצְרַ֜יִם לְסוּסָ֣יו וּלְרִכְבֹּ֗ו אֲשֶׁ֨ר הֵצִ֜יף אֶת־מֵ֤י יַם־סוּף֙ עַל־פְּנֵיהֶ֔ם בְּרָדְפָ֖ם אַחֲרֵיכֶ֑ם וַיְאַבְּדֵ֣ם יְהוָ֔ה עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 5וַאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֛ה לָכֶ֖ם בַּמִּדְבָּ֑ר עַד־בֹּאֲכֶ֖ם עַד־הַמָּקֹ֥ום הַזֶּֽה׃ 6וַאֲשֶׁ֨ר עָשָׂ֜ה לְדָתָ֣ן וְלַאֲבִירָ֗ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָב֮ בֶּן־רְאוּבֵן֒ אֲשֶׁ֨ר פָּצְתָ֤ה הָאָ֙רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלָעֵ֥ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֖ם וְאֶת־אָהֳלֵיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הַיְקוּם֙ אֲשֶׁ֣ר בְּרַגְלֵיהֶ֔ם בְּקֶ֖רֶב כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 7כִּ֤י עֵֽינֵיכֶם֙ הָֽרֹאֹ֔ת אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂ֥ה יְהוָ֖ה הַגָּדֹ֑ל אֲשֶׁ֖ר עָשָֽׂה׃ 8וּשְׁמַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לְמַ֣עַן תֶּחֶזְק֗וּ וּבָאתֶם֙ וִֽירִשְׁתֶּ֣ם אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 9וּלְמַ֨עַן תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֵיכֶ֛ם לָתֵ֥ת לָהֶ֖ם וּלְזַרְעָ֑ם אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס 10כִּ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה בָא־שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ לֹ֣א כְאֶ֤רֶץ מִצְרַ֙יִם֙ הִ֔וא אֲשֶׁ֥ר יְצָאתֶ֖ם מִשָּׁ֑ם אֲשֶׁ֤ר תִּזְרַע֙ אֶֽת־זַרְעֲךָ֔ וְהִשְׁקִ֥יתָ בְרַגְלְךָ֖ כְּגַ֥ן הַיָּרָֽק׃ 11וְהָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֥ים שָׁ֙מָּה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ אֶ֥רֶץ הָרִ֖ים וּבְקָעֹ֑ת לִמְטַ֥ר הַשָּׁמַ֖יִם תִּשְׁתֶּה־מָּֽיִם׃ 12אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד עֵינֵ֨י יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה׃ ס 13וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤עַ תִּשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹתַ֔י אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ וּלְעָבְדֹ֔ו בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃14וְנָתַתִּ֧י מְטַֽר־אַרְצְכֶ֛ם בְּעִתֹּ֖ו יֹורֶ֣ה וּמַלְקֹ֑ושׁ וְאָסַפְתָּ֣ דְגָנֶ֔ךָ וְתִֽירֹשְׁךָ֖ וְיִצְהָרֶֽךָ׃ 15וְנָתַתִּ֛י עֵ֥שֶׂב בְּשָׂדְךָ֖ לִבְהֶמְתֶּ֑ךָ וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָֽעְתָּ׃ 16הִשָּֽׁמְר֣וּ לָכֶ֔ם פֶּ֥ן יִפְתֶּ֖ה לְבַבְכֶ֑ם וְסַרְתֶּ֗ם וַעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃ 17וְחָרָ֨ה אַף־יְהוָ֜ה בָּכֶ֗ם וְעָצַ֤ר אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה מָטָ֔ר וְהָ֣אֲדָמָ֔ה לֹ֥א תִתֵּ֖ן אֶת־יְבוּלָ֑הּ וַאֲבַדְתֶּ֣ם מְהֵרָ֗ה מֵעַל֙ הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר יְהוָ֖ה נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 18וְשַׂמְתֶּם֙ אֶת־דְּבָרַ֣י אֵ֔לֶּה עַל־לְבַבְכֶ֖ם וְעַֽל־נַפְשְׁכֶ֑ם וּקְשַׁרְתֶּ֨ם אֹתָ֤ם לְאֹות֙ עַל־יֶדְכֶ֔ם וְהָי֥וּ לְטֹוטָפֹ֖ת בֵּ֥ין עֵינֵיכֶֽם׃ 19וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשָׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃ 20וּכְתַבְתָּ֛ם עַל־מְזוּזֹ֥ות בֵּיתֶ֖ךָ וּבִשְׁעָרֶֽיךָ׃ 21לְמַ֨עַן יִרְבּ֤וּ יְמֵיכֶם֙ וִימֵ֣י בְנֵיכֶ֔ם עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵיכֶ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם כִּימֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם עַל־הָאָֽרֶץ׃ ס 22כִּי֩ אִם־שָׁמֹ֨ר תִּשְׁמְר֜וּן אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֗את אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם לַעֲשֹׂתָ֑הּ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם לָלֶ֥כֶת בְּכָל־דְּרָכָ֖יו וּלְדָבְקָה־בֹֽו׃ 23וְהֹורִ֧ישׁ יְהוָ֛ה אֶת־כָּל־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֖לֶּה מִלִּפְנֵיכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֣ם גֹּויִ֔ם גְּדֹלִ֥ים וַעֲצֻמִ֖ים מִכֶּֽם׃ 24כָּל־הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר תִּדְרֹ֧ךְ כַּֽף־רַגְלְכֶ֛ם בֹּ֖ו לָכֶ֣ם יִהְיֶ֑ה מִן־הַמִּדְבָּ֨ר וְהַלְּבָנֹ֜ון מִן־הַנָּהָ֣ר נְהַר־פְּרָ֗ת וְעַד֙ הַיָּ֣ם הָֽאַחֲרֹ֔ון יִהְיֶ֖ה גְּבֻלְכֶֽם׃ 25לֹא־יִתְיַצֵּ֥ב אִ֖ישׁ בִּפְנֵיכֶ֑ם פַּחְדְּכֶ֨ם וּמֹֽורַאֲכֶ֜ם יִתֵּ֣ן ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם עַל־פְּנֵ֤י כָל־הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדְרְכוּ־בָ֔הּ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם׃ ס 26רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּ֑ום בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה׃ 27אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃28וְהַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּ֑ום לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃ ס 29וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל׃ 30הֲלֹא־הֵ֜מָּה בְּעֵ֣בֶר הַיַּרְדֵּ֗ן אַֽחֲרֵי֙ דֶּ֚רֶךְ מְבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ בְּאֶ֙רֶץ֙ הַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּעֲרָבָ֑ה מ֚וּל הַגִּלְגָּ֔ל אֵ֖צֶל אֵלֹונֵ֥י מֹרֶֽה׃ 31כִּ֤י אַתֶּם֙ עֹבְרִ֣ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹא֙ לָרֶ֣שֶׁת אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וִֽירִשְׁתֶּ֥ם אֹתָ֖הּ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּֽהּ׃ 32וּשְׁמַרְתֶּ֣ם לַעֲשֹׂ֔ות אֵ֥ת כָּל־הַֽחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 2

\c 12

\ms II. Okushubûlulwa kw’amarhegeko

\p\v 1 Alagi amarhegeko n’engeso mwalanga n’okushimba muli eco cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho akuhîre mpu cibè câwe ensiku zôshi z’akalamo kinyu bano igulu.

\s1 Okushâba engombe za banyamuzinda bw’obwîhambi

\p\v 2 Muhongole munashande ngasi bantu amashanja mwajihulusa gàli gayubasire mpu gakazigashanirizamwo ba nyamuzinda wâbo, abè oku ntondo, abè omu birhondo, abè aha murhi gujinîrîre. \v 3 Mushâbe empêro zâbo, mujonjage amabuye gâbo g’aha luhêro, n’emirinzi yâbo muyiyoce. Mushangule enshusho babinjiraga banyamuzinda bâbo, munazaze amazîno gâbo ahôla.

\s1 Okurherekêra Nyamubâho

\p\v 4Nyamubâho, Nyamuzinda winyu yêhe, arhalikwo mwamujirira ntyo. \v 5 Ci halya Nyamuzinda winyu acisboga omu mashanja ginyu mpu ahireho izîno lyâge n’okulibezaho ho mwakaziyisha n’okumulongezaho. \v 6 Ahôla ho mwakazilêrha enterekêro zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyun’ensholôlo z’omu nfune zinyu, enterekêro zinyu z’okuyukîriza omuhigo n’ezindi nterekêro munalonzize, enterekêro z’olubere lw’ebintu binyu binênene n’ebinyînyî. \v 7 Ahôla ho mwanakazirîra, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda winyu àkugishire.

\p\v 8 Arhali kwo mwajira nk’oku rhudwîrhe rhwajira ahâla ene: ngasi muguma adwîrhe ajira oku anabwîne, \v 9 kulya kubà murhacihika aha baluhukiro n’oku kashambalaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre. 10 Mukolaga mwayikira Yordani, mwagendibêramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda winyu amuhà mpu muciyimemwo. Amucinga oku babisha bamulieburhambi muyûbake n’omurhûla. \v 11 Ago mango, n’aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda winyu acîshoga mpu ho abêza izîno lyâge ho mwakazilêrha ngasi ebi namurhegesire byôshi: enterêkero zinyu z’embâgwa n’ezindi nterekêro, entûlo zinyu, ensholôlo z’omu nfune zinyuna ngasi binjà wâbà walaganyizeNyamubâho omu ciragâne; \v 12 agamango, musîme omu masù ga NyamubâhoNyamuzinda winyu, mwe nabagala binyu na bali binyu, na bambali na bambalikazi binyu, n’omuleviti oyubasire emwinyu, kulya kubà arhagwêrhi mwanya arhanashangìri akashambala kinyu.

\s1 Enterekêro zarherekêrwa

\p\v 13 Orhahîraga okarherekêra aha ngasi luhêro onabwîne; \v 14 ci halya hantu Nyamubâho acîshoga omu ishanja linyu liguma, hone wakazirherekêreraenterekêro zâwe z’embâgwa n’okukola ngasi ebi nakurhegesire.

\p\v 15 Ci kwône, ngasi mango wakanayumva omurhima gucifinjirekwo, omu ngasi murhundu gwinyu, wanabaga onalye enyama nk’oku omugisho gwa Nyamubâho gunakuhire. Omuntu. abè mwêru kwêru erhi nanga, anayiryakwo, ciru yankabà ya kashafu erhi ya nshagarhi. \v 16 Murhalye omukò, ci munagubulagire oku idaho nka mîshi.

\p\v 17 Omu mirhundu yâwe, orhaliremwo ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’idivayi lyâwe erhi ec’amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene erhi bisungunu nîsi erhi ciru ehiguma hy’oku nterekêro zâwe z’okuyûkiriza omuhigo nîsi erhi enterekêro z’obulonza erhi enterekêro enfune zâwe zihânyire. \v 18 Ci kwône wanabirîra omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshogaga honene, woyo, mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe n’omuleviti oli aha mwâwe, wanalya osîme, omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ocîshingire ebinjà byarhenga omu maboko gâwe. \v 19 Amango goshi wâbà olimwo eco cihugo câwe, orhahîraga okuhaba omuleviti. \v 20 Hano Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amagalihya ecihugo câwe nka kulyâla anakubwîraga, n’amango wayumva irala ly’enyama okanaderha, erhi: «Nakasimire okulya enyama», onayirye nk’oku onalonzize. \v 21 Erhi akaba aho hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho ahira izîno lyâge hali kuli nâwe, wanakazibâga omu bintu binyinyi n’ebinênene Nyamuzinda akuhîre, nka kulya nàkurhegekaga. \v 22 Ci kwône kwo wanabirya kula banalya akashafu erhienshagarhi: omuntu mucêse n’orhali mucêse haguma balîra. \v 23 Ci kwo omanyewakalya omukò, bulya omukò gwo mûka, orhakanalya omûka okalya n’enyama. \v 24 Orhalyaga omukò: ogubulagire oku idaho nka mîshi. \v 25 Orhahîraga okagukoza ekanwa lyo obêrwa woyo na mugala wâwe enyuma zâwe ebwa kubà okozire ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho. \v 26 Ci kwône ebirugu bitagatîfu, birya binali byâwe, haguma n’entûlo z’okuyûkiriza omuhigo, okazibiyanka obihêke halya hantu Nyamubâho àcîshozire. \v 27Enterekêro y’entumwa n’omukò oyisingônolere oku luhêrero lwa NyamubâhoNyamuzinda wâwe, n’enyama ozirye, \v 28 Olange onashimbe bwinjà ebira nkurhegesire, na ntyo wanakazibêrwa ensiku zôshi woyo na mugala wâwe enyuma zâwe, ebwa kubà wajizire ebiri binjà binashingânîne embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 29 Eyo munda wajà, amango NyamubâhoNyamuzinda wâwe aba amahererêkeza amashanja gâyo goshi, amanakushokolera ayisha abanyaga n’amango wâbà wamabanyaga onakola odekerire omucihugo câbo, \v 30 ago mango onamanyâge wakagwârhwa omu murhego,onamanyâge wakaderha mpu wabashimba wamanarhangibaherêrekeza embere zâwe.

Omanyâge wakadôkerezaebya banyamuzinda bâbo omu kuderha erhi: «Aga mashanja kurhigakazâg’ikolerabanyamuzinda bâbo? Erhi kwo nâni najira ntyo!» \v 31 Arhali kwo wakola ntyo embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.Bulyala ebyo byôshi Nyamubâhoarhabibonakwoarhanakwirirwa ebi ago mashanja gajirira banyamuzinda bâbo: kali ciru banayokere bagala bâbo na bâli bâbo omu ciko mpu lyo basîmîsa banyamuzinda bâbo.

\pr Deuteronomy WLC 12: 1אֵ֠לֶּה הַֽחֻקִּ֣ים וְהַמִּשְׁפָּטִים֮ אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְר֣וּן לַעֲשֹׂות֒ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֩ נָתַ֨ן יְהוָ֜ה אֱלֹהֵ֧י אֲבֹתֶ֛יךָ לְךָ֖ לְרִשְׁתָּ֑הּ כָּל־הַיָּמִ֔ים אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם חַיִּ֖ים עַל־הָאֲדָמָֽה׃ 2אַבֵּ֣ד תְּ֠אַבְּדוּן אֶֽת־כָּל־הַמְּקֹמֹ֞ות אֲשֶׁ֧ר עָֽבְדוּ־שָׁ֣ם הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֛ם יֹרְשִׁ֥ים אֹתָ֖ם אֶת־אֱלֹהֵיהֶ֑ם עַל־הֶהָרִ֤ים הָֽרָמִים֙ וְעַל־הַגְּבָעֹ֔ות וְתַ֖חַת כָּל־עֵ֥ץ רַעֲנָן ׃ 3וְנִתַּצְתֶּ֣ם אֶת־מִזְבּחֹתָ֗ם וְשִׁבַּרְתֶּם֙ אֶת־מַצֵּ֣בֹתָ֔ם וַאֲשֵֽׁרֵיהֶם֙ תִּשְׂרְפ֣וּן בָּאֵ֔שׁ וּפְסִילֵ֥י אֱלֹֽהֵיהֶ֖ם תְּגַדֵּע֑וּן וְאִבַּדְתֶּ֣ם אֶת־שְׁמָ֔ם מִן־הַמָּקֹ֖ום הַהֽוּא׃ 4לֹֽא־תַעֲשׂ֣וּן כֵּ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 5כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ מִכָּל־שִׁבְטֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם אֶת־שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם לְשִׁכְנֹ֥ו תִדְרְשׁ֖וּ וּבָ֥אתָ שָֽׁמָּה׃6וַהֲבֵאתֶ֣ם שָׁ֗מָּה עֹלֹֽתֵיכֶם֙ וְזִבְחֵיכֶ֔ם וְאֵת֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְאֵ֖ת תְּרוּמַ֣ת יֶדְכֶ֑ם וְנִדְרֵיכֶם֙ וְנִדְבֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְכֹרֹ֥ת בְּקַרְכֶ֖ם וְצֹאנְכֶֽם׃ 7וַאֲכַלְתֶּם־שָׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּשְׂמַחְתֶּ֗ם בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יֶדְכֶ֔ם אַתֶּ֖ם וּבָתֵּיכֶ֑ם אֲשֶׁ֥ר בֵּֽרַכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8לֹ֣א תַעֲשׂ֔וּן כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר אֲנַ֧חְנוּ עֹשִׂ֛ים פֹּ֖ה הַיֹּ֑ום אִ֖ישׁ כָּל־הַיָּשָׁ֥ר בְּעֵינָֽיו׃9כִּ֥י לֹא־בָּאתֶ֖ם עַד־עָ֑תָּה אֶל־הַמְּנוּחָה֙ וְאֶל־הַֽנַּחֲלָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 10וַעֲבַרְתֶּם֮ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ וִֽישַׁבְתֶּ֣ם בָּאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶ֖ם מַנְחִ֣יל אֶתְכֶ֑ם וְהֵנִ֨יחַ לָכֶ֧ם מִכָּל־אֹיְבֵיכֶ֛ם מִסָּבִ֖יב וִֽישַׁבְתֶּם־בֶּֽטַח׃11וְהָיָ֣ה הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֵיכֶ֥ם בֹּו֙ לְשַׁכֵּ֤ן שְׁמֹו֙ שָׁ֔ם שָׁ֣מָּה תָבִ֔יאוּ אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֑ם עֹולֹתֵיכֶ֣ם וְזִבְחֵיכֶ֗ם מַעְשְׂרֹֽתֵיכֶם֙ וּתְרֻמַ֣ת יֶדְכֶ֔ם וְכֹל֙ מִבְחַ֣ר נִדְרֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּדְּר֖וּ לַֽיהוָֽה׃12וּשְׂמַחְתֶּ֗ם לִפְנֵי֮ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶם֒ אַתֶּ֗ם וּבְנֵיכֶם֙ וּבְנֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַבְדֵיכֶ֖ם וְאַמְהֹתֵיכֶ֑ם וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בְּשַֽׁעֲרֵיכֶ֔ם כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה אִתְּכֶֽם׃ 13הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲלֶ֖ה עֹלֹתֶ֑יךָ בְּכָל־מָקֹ֖ום אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 14כִּ֣י אִם־בַּמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֤ר יְהוָה֙ בְּאַחַ֣ד שְׁבָטֶ֔יךָ שָׁ֖ם תַּעֲלֶ֣ה עֹלֹתֶ֑יךָ וְשָׁ֣ם תַּעֲשֶׂ֔ה כֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּֽךָּ׃ 15רַק֩ בְּכָל־אַוַּ֨ת נַפְשְׁךָ֜ תִּזְבַּ֣ח ׀ וְאָכַלְתָּ֣ בָשָׂ֗ר כְּבִרְכַּ֨ת יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶ֑יךָ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יֹאכְלֶ֔נּוּ כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃16רַ֥ק הַדָּ֖ם לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 17לֹֽא־תוּכַ֞ל לֶאֱכֹ֣ל בִּשְׁעָרֶ֗יךָ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ וְתִֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ וְכָל־נְדָרֶ֙יךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּדֹּ֔ר וְנִדְבֹתֶ֖יךָ וּתְרוּמַ֥ת יָדֶֽךָ׃ 18כִּ֡י אִם־לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ תֹּאכְלֶ֗נּוּ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ בֹּו֒ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֖י אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְשָׂמַחְתָּ֗ לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 19הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּֽן־תַּעֲזֹ֖ב אֶת־הַלֵּוִ֑י כָּל־יָמֶ֖יךָ עַל־אַדְמָתֶֽךָ׃ ס 20כִּֽי־יַרְחִיב֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֥יךָ אֶֽת־גְּבֽוּלְךָ֮ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבֶּר־לָךְ֒ וְאָמַרְתָּ֙ אֹכְלָ֣ה בָשָׂ֔ר כִּֽי־תְאַוֶּ֥ה נַפְשְׁךָ֖ לֶאֱכֹ֣ל בָּשָׂ֑ר בְּכָל־אַוַּ֥ת נַפְשְׁךָ֖ תֹּאכַ֥ל בָּשָֽׂר׃21כִּֽי־יִרְחַ֨ק מִמְּךָ֜ הַמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֨ר יִבְחַ֜ר יְהוָ֣ה אֱלֹהֶיךָ֮ לָשׂ֣וּם שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ וְזָבַחְתָּ֞ מִבְּקָרְךָ֣ וּמִצֹּֽאנְךָ֗ אֲשֶׁ֨ר נָתַ֤ן יְהוָה֙ לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאָֽכַלְתָּ֙ בִּשְׁעָרֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אַוַּ֥ת נַפְשֶֽׁךָ׃ 22אַ֗ךְ כַּאֲשֶׁ֨ר יֵאָכֵ֤ל אֶֽת־הַצְּבִי֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ל כֵּ֖ן תֹּאכְלֶ֑נּוּ הַטָּמֵא֙ וְהַטָּהֹ֔ור יַחְדָּ֖ו יֹאכְלֶֽנּוּ׃ 23רַ֣ק חֲזַ֗ק לְבִלְתִּי֙ אֲכֹ֣ל הַדָּ֔ם כִּ֥י הַדָּ֖ם ה֣וּא הַנָּ֑פֶשׁ וְלֹא־תֹאכַ֥ל הַנֶּ֖פֶשׁ עִם־הַבָּשָֽׂר׃ 24לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ 25לֹ֖א תֹּאכְלֶ֑נּוּ לְמַ֨עַן יִיטַ֤ב לְךָ֙ וּלְבָנֶ֣יךָ אַחֲרֶ֔יךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ 26רַ֧ק קָֽדָשֶׁ֛יךָ אֲשֶׁר־יִהְי֥וּ לְךָ֖ וּנְדָרֶ֑יךָ תִּשָּׂ֣א וּבָ֔אתָ אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 27וְעָשִׂ֤יתָ עֹלֹתֶ֙יךָ֙ הַבָּשָׂ֣ר וְהַדָּ֔ם עַל־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְדַם־זְבָחֶ֗יךָ יִשָּׁפֵךְ֙ עַל־מִזְבַּח֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהַבָּשָׂ֖ר תֹּאכֵֽל׃ 28שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עֹולָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטֹּ֣וב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 29כִּֽי־יַכְרִית֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת־הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֛מָּה לָרֶ֥שֶׁת אֹותָ֖ם מִפָּנֶ֑יךָ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֹתָ֔ם וְיָשַׁבְתָּ֖ בְּאַרְצָֽם׃ 30הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֗ פֶּן־תִּנָּקֵשׁ֙ אַחֲרֵיהֶ֔ם אַחֲרֵ֖י הִשָּׁמְדָ֣ם מִפָּנֶ֑יךָ וּפֶן־תִּדְרֹ֨שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶ֜ם לֵאמֹ֨ר אֵיכָ֨ה יַעַבְד֜וּ הַגֹּויִ֤ם הָאֵ֙לֶּה֙ אֶת־אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם וְאֶעֱשֶׂה־כֵּ֖ן גַּם־אָֽנִי׃ 31לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה כֵ֔ן לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּי֩ כָּל־תֹּועֲבַ֨ת יְהוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר שָׂנֵ֗א עָשׂוּ֙ לֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּ֣י גַ֤ם אֶת־בְּנֵיהֶם֙ וְאֶת־בְּנֹ֣תֵיהֶ֔ם יִשְׂרְפ֥וּ בָאֵ֖שׁ לֵֽאלֹהֵיהֶֽם׃ פ

\c 13

\p\v 1 Ebyo mmurhegesire byôshi, mubilange munabishimbe, buzira kuyu­shûla erhi kubinyihyakwo akantu. \v 2 Erhi emwinyu yakazûka omulêbi erhi mulôsi wa bilôrho, akakuyêreka ecimanyîso erhi cisômerine cirebe \v 3 cirya cimanyîso, erhi cirya cisômerîne cikaba nk’oku ànaderhaga, n’enyuma z’ahôla, akakubwîra erhi: «Rhucishimbire abandi banyamuzinda, aba orhayishi, akanakubwîra mpu mubagashânize», \v 4 orhayumvagya ebinwa by’oyo mulêbi nîsi erhi eby’oyo mulôsi w’ebilôrho, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhangula kwa bene okwo, mpu amanye erhi onazigira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi. \v 5Nyamubâho. Nyamuzinda wâwe yêne ye mwakulikira ye mwanakenga; amarhegeko gâge go mwashimba, izù lyâge lyo mwakaziyumva, ye mwakolera, ye mwacîshwekerakwo. \v 6 Oyo mulêbi erhi oyo mulôsi ali wa kufà, bulyala amayigîriza abantu okugomera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wakukulaga omu cihugo ca Mîsiri, akucungula omu nyumpa y’obuja, na kandi amàkuhabula àkurhenza omu njiraNyamubâho, Nyamuzinda akurhegekaga mpu okazishimba.

\p\v 7 Erhi mwene winyu, mwene sho erhi mwene nyoko, mugala wâwe erhi mwâli wâwe, nîsi erhi omukazi òyegemera ecifuba câwe, erhi omwîra orhonya nka mûka gwâwe wêne, erhi akakushumika mahwe-mahwe, erhi: «Rhugende rhujikolera abandi ba nyamuzinda, balya wêne orhayishi na basho barhabayishi \v 8 ba muli balya banyamuzinda b’amashanja gali eburhambi bwinyu, gabè ga kuli erhi ga hôfi, kurhenga oku cikwî kuhika oku cindi cikwî c’igulu, \v 9 orhayêmêraga ebinwa byâge orhabirhegaga okurhwîri, isù lyâge lirhabàga lya lukogo, orhamubabaliraga orhanafulikaga obubî bwâge. \v 10 Neci, okwânîne omuyirhe, we wamulîkira okuboko kurhanzi kw’okumuyîrha, na kandi okuboko kw’olubaga lwôshi kuholêreze. \v 11 Mabuye wamuhanda kuhika afe; bulyala ali alonzize okukucika kuli Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, wakurhenzagya eMîsiri, omu nyumpa y’obuja. \v 12 Israheli yeshi akumanya anageremwo omusisi, analeke okukola ago maligo ekarhî kâwe. \v 13 Erhi wakayumva baderha mpu murhundu muguma mw’erya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkuhâga mpu obêremo, \v 14 gulimwo abantu ba busha b’omu bûko bwâwe, bahabwîre abâbo bashizi bababwîra mpu: «Rhugende rhukolere abandi banyamuzinda, balyala ôrhali oyishi, \v 15 ago mango onalole ehyo hibanja bwinjà odôse ciru onadokereze. Kukaboneka oku neci kwo binali ntyôla, na ntâco cirhindizize obwo bubî bwanajizirwe emwâwe, \v 16 ababà hw’ogwo murhundu bôshi, onabayôhemwo engôrho, ogwo murhundu onagushandaze gwo n’ebigubamwo byôshi, \v 17 ebyakanyagwa byôshi, onabilunde omu ngo y’emuhanda, omurhundu oguyokere kuguma n’eminyago yago yôshi, gwoshi ogurhûle Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Gushube bigûka by’ensiku zôshi birhaciyûbakwe. \v 18 Orhayôrhanaga akantu ka muli olwo lugo luheherere, kuderha mpu Nyamuzinda arhûlirire, aleke oburhè ànali, obwonjo bwâwe bumugwarhe akubabalire anakuluze, nka kulya àlaganyagya basho, \v 19 casinga oyu mvirhize izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, oshimbe amarhegeko gâge goshi, agala nkurhegesire ene, onakole ebishingânîne omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 13: 1אֵ֣ת כָּל־הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֤ר אָנֹכִי֙ מְצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם אֹתֹ֥ו תִשְׁמְר֖וּ לַעֲשֹׂ֑ות לֹא־תֹסֵ֣ף עָלָ֔יו וְלֹ֥א תִגְרַ֖עמִמֶּֽנּוּ׃ פ 2כִּֽי־יָק֤וּם בְּקִרְבְּךָ֙ נָבִ֔יא אֹ֖ו חֹלֵ֣ם חֲלֹ֑ום וְנָתַ֥ן אֵלֶ֛יךָ אֹ֖ות אֹ֥ו מֹופֵֽת׃ 3וּבָ֤א הָאֹות֙ וְהַמֹּופֵ֔ת אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אֵלֶ֖יךָ לֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֞ה אַחֲרֵ֨י אֱלֹהִ֧ים אֲחֵרִ֛ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתָּ֖םוְנָֽעָבְדֵֽם׃ 4לֹ֣א תִשְׁמַ֗ע אֶל־דִּבְרֵי֙ הַנָּבִ֣יא הַה֔וּא אֹ֛ו אֶל־חֹולֵ֥ם הַחֲלֹ֖ום הַה֑וּא כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃ 5אַחֲרֵ֨י יְהוָ֧ה אֱלֹהֵיכֶ֛ם תֵּלֵ֖כוּ וְאֹתֹ֣ו תִירָ֑אוּ וְאֶת־מִצְוֹתָ֤יו תִּשְׁמֹ֨רוּ֙ וּבְקֹלֹ֣ו תִשְׁמָ֔עוּ וְאֹתֹ֥ו תַעֲבֹ֖דוּוּבֹ֥ו תִדְבָּקֽוּן׃ 6וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא אֹ֣ו חֹלֵם֩ הַחֲלֹ֨ום הַה֜וּא יוּמָ֗ת כִּ֣י דִבֶּר־סָ֠רָה עַל־יְהוָ֨ה אֱלֹֽהֵיכֶ֜ם הַמֹּוצִ֥יא אֶתְכֶ֣ם׀מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם וְהַפֹּֽדְךָ֙ מִבֵּ֣ית עֲבָדִ֔ים לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר צִוְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָלֶ֣כֶת בָּ֑הּוּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 7כִּ֣י יְסִֽיתְךָ֡ אָחִ֣יךָ בֶן־אִ֠מֶּךָ אֹֽו־בִנְךָ֨ אֹֽו־בִתְּךָ֜ אֹ֣ו׀ אֵ֣שֶׁת חֵיקֶ֗ךָ אֹ֧ו רֵֽעֲךָ֛ אֲשֶׁ֥ר כְּנַפְשְׁךָ֖ בַּסֵּ֣תֶרלֵאמֹ֑ר נֵֽלְכָ֗ה וְנַֽעַבְדָה֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתָּ אַתָּ֖ה וַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 8מֵאֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֗ים אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם הַקְּרֹבִ֣ים אֵלֶ֔יךָ אֹ֖ו הָרְחֹקִ֣ים מִמֶּ֑ךָּ מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֥ההָאָֽרֶץ׃ 9לֹא־תֹאבֶ֣ה לֹ֔ו וְלֹ֥א תִשְׁמַ֖ע אֵלָ֑יו וְלֹא־תָחֹ֤וס עֵֽינְךָ֙ עָלָ֔יו וְלֹֽא־תַחְמֹ֥ל וְלֹֽא־תְכַסֶּ֖ה עָלָֽיו׃ 10כִּ֤י הָרֹג֙ תַּֽהַרְגֶ֔נּוּ יָֽדְךָ֛ תִּֽהְיֶה־בֹּ֥ו בָרִֽאשֹׁונָ֖ה לַהֲמִיתֹ֑ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָֽה׃ 11וּסְקַלְתֹּ֥ו בָאֲבָנִ֖ים וָמֵ֑ת כִּ֣י בִקֵּ֗שׁ לְהַדִּֽיחֲךָ֙ מֵעַל֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ הַמֹּוצִיאֲךָ֛ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם מִבֵּ֥יתעֲבָדִֽים׃ 12וְכָל־יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׁמְע֖וּ וְיִֽרָא֑וּן וְלֹֽא־יֹוסִ֣פוּ לַעֲשֹׂ֗ות כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס 13כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע בְּאַחַ֣ת עָרֶ֗יךָ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֛ לָשֶׁ֥בֶת שָׁ֖ם לֵאמֹֽר׃ 14יָצְא֞וּ אֲנָשִׁ֤ים בְּנֵֽי־בְלִיַּ֨עַל֙ מִקִּרְבֶּ֔ךָ וַיַּדִּ֛יחוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֥י עִירָ֖ם לֵאמֹ֑ר נֵלְכָ֗ה וְנַעַבְדָ֛ה אֱלֹהִ֥יםאֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְדַעְתֶּֽם׃ 15וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֧ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 16הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהוּא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּלְפִי־חָֽרֶב׃ 17וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָ֗הּ תִּקְבֹּץ֮ אֶל־תֹּ֣וךְ רְחֹבָהּ֒ וְשָׂרַפְתָּ֨ בָאֵ֜שׁ אֶת־הָעִ֤יר וְאֶת־כָּל־שְׁלָלָהּ֙ כָּלִ֔יללַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיְתָה֙ תֵּ֣ל עֹולָ֔ם לֹ֥א תִבָּנֶ֖ה עֹֽוד׃ 18וְלֹֽא־יִדְבַּ֧ק בְּיָדְךָ֛ מְא֖וּמָה מִן־הַחֵ֑רֶם לְמַעַן֩ יָשׁ֨וּב יְהוָ֜ה מֵחֲרֹ֣ון אַפֹּ֗ו וְנָֽתַן־לְךָ֤ רַחֲמִים֙ וְרִֽחַמְךָ֣וְהִרְבֶּ֔ךָ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 19כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹר֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לַעֲשֹׂות֙ הַיָּשָׁ֔רבְּעֵינֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

\c 14

\s1 Lubaga lurhuwirwe Nyakasane: oleke ebiryo bihumânya olye ebicîre

\p\v 1 Mwoyo muli bâna na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Murhahîra mukashâkwa nîsi erhi okumômwa ebisike nka hali ofire. \v 2 Bulya woyo oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, na Nyamubâho àcikwishozire omu gandi mashanja goshi gaba hanola igulu, mpu obè ishanja lyâge. \v 3 Orhahîraga okulya akantu k’okushologosa. \v 4 Alaga ebintu n’ensimba ndibwa: enkafu, ecibuzi n’empene, \v 5 enshagarhi, akashafu, empongo, akasa n’ensunu, empovu n’empene y’emuzirhu. \v 6 Wanalya ngasi cintu erhi nsimba ejira ensenyi mberemwo ebè erhi kuvûgusa evûgusa. \v 7 Ci kwône, omu bintu bivûgusa n’omubintu bijira ensenyi mberemwo, murhahîra mukalya ngasi bûko bwa ngamiya n’obw’omurhonè. Ezo ozilole nka nsimba zihumânya. \v 8Engulube nayo ejira ensenyi mberemwo ci kwône erhavûgusa: oyilole nka ya kuhumânya. Orhakalya enyama zâzo orhakanahuma oku mirhumba yazo. \v 9 Omu nsimba z’omu mîshi, zo mwakalya ezi: ngasi ezijira emishûgi y’emugongo n’enjula, ezo mwanazirya. \v 10 Ci ezirhajira mishûgi y’emugongo zirhanajira njula murhakazirya; ezo mukazizilola nka za kuhumànya. \v 11 Mwanalya ngasi kanyunyikacire. \v 12 Alagi ebinyunyi murhakalya: ikozi, cigukuma, cunjunja, \v 13akadurha, ecihimbi na ngasi bûko nyûnda bwôshi, \v 14obûkocihungu bwôshi, \v 15 kanga, kahene, nyamulobo, na ngasi bûkolubakà\v 16cirifufu, hunira na kaduba mahiri, \v 17hajawa, enkongoro n’emînâna, \v 18 lubondo n’obûko bwâge, hangâli n’omutulama. \v 19 Ngasi rhusimba rhwa mashala mukazilolarho nka rhwakuhumânya, murhankalyarho. \v 20 Mwanahashirya ngasi kanyunyi kacire. \v 21 Murhankalya enyama z’omufîra. Wanayiha ecigolo ciri aha mwâwe ciyirye nîsi erhi oyigulize ow’embuga, bulya wêhe oli lubaga lwarhûzirwe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. Orhahîraga okayendera omwânahene omu mahenehene ga nina.

\s1 Entûlo ya ngasi mwâka

\p\v 22 Ngasi mwâkag, kwanakwanana orhôle ecihimbi ca kali ikumi c’oku myâka yâwe, eryala eyezire enarhenzire omu mashwa gâwe. \v 23 n’omu masù ga Nyamubâbo, Nyamuzinda wâwe, halya hantu ânabe acîshozire mpu abêzeho izîno lyâge, wanaliraho ecihimbi ca kali ikumi c’engano yâwe, ec’erivayi lyâwe n’eca amavurha gâwe, olubere lw’ebintu byâwe binênene n’ebiyinyi ntyo, wanayiga okukaziyôrha orhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 24 Erhi enjira yakakukulihira bwenêne, erhi wakaba orhahashirihisa entûlo ebwa kubà ahantu Nyamubâho àcishozire mpu abêzaho izîno lyâge hali kuli n’emwâwe, amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha, \v 25 erya rnyaka wanaîhingana nsaranga, zirya nsaranga onazisegeze omu nfune zâwe, onaje halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire; \v 26 ohikaho wanakaba zirya nsaranga, ozihîngane ngasi kantu onalonzize, bintu binênene erhi binyinyi, divayi erhi ngasi mamvu gahire, ngasi ehi onayumvîrhe omurhima gusimire. Wanalira mulya masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, osime woyo n’enyumpa yâwe. \v 27 Orhayibagiraga omuleviti òli omu mirhundu yâwe, bulyâlya arhagwêrhi mwanya arhanagwêrhi kashambala haguma nâwe.

\s1 Entûlo ya ngasi myâka isharhu

\p\v 28 Enyuma lya myâka isharhu, wanarhôla ebihimbi bya kali ikumi by’e myâka wamasârûla muli ogu mwâka gwa kasharhu byôshi, wanage­ ndibidekereza ebwa mihango yâwe. \v 29 Okubundi obwo, hanajira abayîsh’irya: Omuleviti (bulya arhajira mwanya arhanajira kashambala haguma. nâwe), ecigolo, enfunzi n’omukana w’oku mwinyu, balya banayigurhe. Na ntyo, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugishaagishe na ngasi mukolo enfune zâwe zakanarhangira.

\pr Deuteronomy WLC 14: 1בָּנִ֣ים אַתֶּ֔ם לַֽיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לֹ֣א תִתְגֹּֽדְד֗וּ וְלֹֽא־תָשִׂ֧ימוּ קָרְחָ֛ה בֵּ֥ין עֵינֵיכֶ֖ם לָמֵֽת׃ 2כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ וּבְךָ֞ בָּחַ֣ר יְהוָ֗ה לִֽהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס 3לֹ֥א תֹאכַ֖ל כָּל־תֹּועֵבָֽה׃ 4זֹ֥את הַבְּהֵמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר תֹּאכֵ֑לוּ שֹׁ֕ור שֵׂ֥ה כְשָׂבִ֖ים וְשֵׂ֥ה עִזִּֽים׃ 5אַיָּ֥ל וּצְבִ֖י וְיַחְמ֑וּר וְאַקֹּ֥ו וְדִישֹׁ֖ן וּתְאֹ֥ו וָזָֽמֶר׃ 6וְכָל־בְּהֵמָ֞ה מַפְרֶ֣סֶת פַּרְסָ֗ה וְשֹׁסַ֤עַת שֶׁ֙סַע֙ שְׁתֵּ֣י פְרָסֹ֔ות מַעֲלַ֥ת גֵּרָ֖ה בַּבְּהֵמָ֑ה אֹתָ֖הּ תֹּאכֵֽלוּ׃ 7אַ֣ךְ אֶת־זֶ֞ה לֹ֤א תֹֽאכְלוּ֙ מִמַּֽעֲלֵ֣י הַגֵּרָ֔ה וּמִמַּפְרִיסֵ֥י הַפַּרְסָ֖ה הַשְּׁסוּעָ֑ה אֶֽת־הַ֠גָּמָל וְאֶת־הָאַרְנֶ֨בֶת וְאֶת־הַשָּׁפָ֜ן כִּֽי־מַעֲלֵ֧ה גֵרָ֣ה הֵ֗מָּה וּפַרְסָה֙ לֹ֣א הִפְרִ֔יסוּ טְמֵאִ֥ים הֵ֖ם לָכֶֽם׃ 8וְאֶת־הַ֠חֲזִיר כִּֽי־מַפְרִ֨יס פַּרְסָ֥ה הוּא֙ וְלֹ֣א גֵרָ֔ה טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם מִבְּשָׂרָם֙ לֹ֣א תֹאכֵ֔לוּ וּבְנִבְלָתָ֖ם לֹ֥א תִגָּֽעוּ׃ ס 9אֶת־זֶה֙ תֹּֽאכְל֔וּ מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר בַּמָּ֑יִם כֹּ֧ל אֲשֶׁר־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת תֹּאכֵֽלוּ׃ 10וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר אֵֽין־לֹ֛ו סְנַפִּ֥יר וְקַשְׂקֶ֖שֶׂת לֹ֣א תֹאכֵ֑לוּ טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶֽם׃ ס 11כָּל־צִפֹּ֥ור טְהֹרָ֖ה תֹּאכֵֽלוּ׃ 12וְזֶ֕ה אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־תֹאכְל֖וּ מֵהֶ֑ם הַנֶּ֥שֶׁר וְהַפֶּ֖רֶס וְהָֽעָזְנִיָּֽה׃ 13וְהָרָאָה֙ וְאֶת־הָ֣אַיָּ֔ה וְהַדַּיָּ֖ה לְמִינָֽהּ׃ 14וְאֵ֥ת כָּל־עֹרֵ֖ב לְמִינֹֽו׃ 15וְאֵת֙ בַּ֣ת הַֽיַּעֲנָ֔ה וְאֶת־הַתַּחְמָ֖ס וְאֶת־הַשָּׁ֑חַף וְאֶת־הַנֵּ֖ץ לְמִינֵֽהוּ׃16אֶת־הַכֹּ֥וס וְאֶת־הַיַּנְשׁ֖וּף וְהַתִּנְשָֽׁמֶת׃ 17וְהַקָּאָ֥ת וְאֶֽת־הָרָחָ֖מָה וְאֶת־הַשָּׁלָֽךְ׃ 18וְהַ֣חֲסִידָ֔ה וְהָאֲנָפָ֖ה לְמִינָ֑הּ וְהַדּוּכִיפַ֖ת וְהָעֲטַלֵּֽף׃ 19וְכֹל֙ שֶׁ֣רֶץ הָעֹ֔וף טָמֵ֥א ה֖וּא לָכֶ֑ם לֹ֖א יֵאָכֵֽלוּ׃ 20כָּל־עֹ֥וף טָהֹ֖ור תֹּאכֵֽלוּ׃ 21לֹ֣א תֹאכְל֣וּ כָל־נְ֠בֵלָה לַגֵּ֨ר אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֜יךָ תִּתְּנֶ֣נָּה וַאֲכָלָ֗הּ אֹ֤ו מָכֹר֙ לְנָכְרִ֔י כִּ֣י עַ֤ם קָדֹושׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹֽא־תְבַשֵּׁ֥ל גְּדִ֖י בַּחֲלֵ֥ב אִמֹּֽו׃ פ 22עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כָּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃ 23וְאָכַלְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹ֣ום אֲשֶׁר־יִבְחַר֮ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֣ו שָׁם֒ מַעְשַׂ֤ר דְּגָֽנְךָ֙ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֔ךָ וּבְכֹרֹ֥ת בְּקָרְךָ֖ וְצֹאנֶ֑ךָ לְמַ֣עַן תִּלְמַ֗ד לְיִרְאָ֛ה אֶת־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 24וְכִֽי־יִרְבֶּ֨ה מִמְּךָ֜ הַדֶּ֗רֶךְ כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֮ שְׂאֵתֹו֒ כִּֽי־יִרְחַ֤ק מִמְּךָ֙ הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לָשׂ֥וּם שְׁמֹ֖ו שָׁ֑ם כִּ֥י יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 25וְנָתַתָּ֖ה בַּכָּ֑סֶף וְצַרְתָּ֤ הַכֶּ֙סֶף֙ בְּיָ֣דְךָ֔ וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 26וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֡סֶף בְּכֹל֩ אֲשֶׁר־תְּאַוֶּ֨ה נַפְשְׁךָ֜ בַּבָּקָ֣ר וּבַצֹּ֗אן וּבַיַּ֙יִן֙ וּבַשֵּׁכָ֔ר וּבְכֹ֛ל אֲשֶׁ֥ר תִּֽשְׁאָלְךָ֖ נַפְשֶׁ֑ךָ וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֗ם לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְשָׂמַחְתָּ֖ אַתָּ֥ה וּבֵיתֶֽךָ׃ 27וְהַלֵּוִ֥י אֲשֶׁר־בִּשְׁעָרֶ֖יךָ לֹ֣א תַֽעַזְבֶ֑נּוּ כִּ֣י אֵ֥ין לֹ֛ו חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִמָּֽךְ׃ ס 28מִקְצֵ֣ה ׀ שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗ים תֹּוצִיא֙ אֶת־כָּל־מַעְשַׂר֙ תְּבוּאָ֣תְךָ֔ בַּשָּׁנָ֖ה הַהִ֑וא וְהִנַּחְתָּ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 29וּבָ֣א הַלֵּוִ֡י כִּ֣י אֵֽין־לֹו֩ חֵ֨לֶק וְנַחֲלָ֜ה עִמָּ֗ךְ וְ֠הַגֵּר וְהַיָּתֹ֤ום וְהָֽאַלְמָנָה֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְאָכְל֖וּ וְשָׂבֵ֑עוּ לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־מַעֲשֵׂ֥ה יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ ס

\c 15

\s1 Okubabalira emyenda ngasi myâka nda

\p\v 1 Aha kuhwa kwa ngasi myâka nda, wanajira obukuze bw’okubabalira emyenda. \v 2 Alaga kurhi okwo kubabalira emyendakwakazijirwa: omuntu balire omwenda banamusigira ecikinja, akwânîne ababalire ogwo mwenda gwarhumaga bamusigira ecikinja; arhakacilyuza olya mulungu erhi olya mwene wâbo amango oyûla amayakûza Nyamuzinda mpu mashi obubabalire bw’emyenda! \v 3 Omuntu w’ecigolo wanamulyuza, mwene winyu yêhe wanamulekera ngasi hyâwe agwêrhe. \v 4 Na kandi, aha mwâwe harhabe mukenyi, kulya kubà Nyamuzinda akushobôza omugisho mwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhà mpu ociyimemwo, \v 5 casiga onayumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kubikirira n’okukulikira aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali.

\p\v 6 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakugisha nka kulya anakulaganyagya, mashanja manji gakulya omwenda gasige ecikinja, ci wêhe orhabalye mwenda, warhegeka mashanja manji, ci wêhe orharhegekwe nago.

\s1 Okurhabàla ab’obuligo.

\p\v 7 Erhi emwâwe yakaba eri omukcnyi, muguma w’omu bene winyu, aha muhango gwâwe muguma, muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà, orhazidohagya omurhima gwâwe, orhanabumbaga enfune zâwe wamanabona mwene winyuw’obuligo, \v 8 ci onamubumbulire enfune zâwe, n’okumuhoza kalya kantu alagirirekwo. \v 9 Omanyâge wakanabêza omu murhima gwâwe ezi nkengêro mbî, mpu: «Omwâka gwa kalinda ogùla guyiruka, gwo mwâka gw’okubabalira!» okazinga amalanga embere za mwene winyu mukenyi, n’okabula bwamuha akantu, akanakuyamira emwa Nyamuzinda obone wamahemuka n’ecâha\v 10 Nka wamuhà, omuhe n’omurhima nkana, bulyâlya okwôla kwarhuma Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha omu mirimo yâwe yôshi n’omu ngasi mukolo gw’amaboko gâwe. \v 11 Ntà mango abakenyi bâbule mw’ecicihugo, bw’obùlankuhire eri irhegeko: enfune zâwe ozibumbulire mwene winyu ozibumbulire oli buligo n’omukenyi oli omu cihugo câwe.

\p\v 12 Erhi mwene winyu muhebraniya, mulume erhi mukazi akacîguza emunda oli, neci anakukolera myâka nda, n’oku mwakagwa kali nda, wanamuleka agende nk’oku omurhima gunamuhîre. \v 13 Neci onamuleke agende ci orhamulikaga maboko mûmu. \v 14 Onamubarhuze, ashobole oku bintu byâwe binyinyi, oku by’omu cibuga câwe n’oku by’omu mukenzi gwâwe; omuhe nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okugishire. \v 15 Okaz’ikengêra oku wali mujà e Misirina Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungula. Co cirhumire nkuha eryola irhegeko ene.

\p\v 16 Ci kwône erhi oyo muntu ankakubwîra erhi: Ntalonzizi nkurhengekwo, akaba akusimire woyo n’enyumpa yâwe, akaba asîmire okubêra aha mwâwe, \v 17 ago mango, wanarhôla omugera, omurhulire okurhwîri aha muhango gw’emuhanda, na ntyo anabà mwanbali wâwe ensiku zôshi. Omujà-kazi wâwe naye kwo wamujirira ntyo. \v 18 Orhayagalagwa n’okumuleka agenda, bulyala omu myâka ndarhu akukolire, akufulukize kabirhi kalushire eby’omulimya akolera omu lusiku. Naye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àkugisha omu mirimo yâwe yôshi.

\s1 Emburhwa-lubere z’ebintu

\p\v 19OkazirherekêraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ngasi mburhwa-lubere ndume y’omu bintu byâwe, ebè mpanzi erhi ngandabuzi. Orhahîraga okahingisa erhi kubarhuza olubere lw’enkafu yâwe nîsi erhi okumôma olubere lw’ecibuzi câwe. \v 20 Ngasi mwâka onayanke olubere lw’ecintu câwe, olulire mweshi n’enyumpa yâwe omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamuzinda anacîshozire. \v 21 Eco cintu erhi cakaba cirikwo ishembo, erhi cakajà cakunagira nîsi erhi ca muhûrha, erhi lindi ishembo linene, orhankacibagira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 22 Onacirire omu mwâwe, omwinja n’omugalugalu haguma, nk’oku bakanalya empongo erhi akashafu, \v 23 ci kwône orhalye omwamba gw’eco cintu, ogubulagire oku idaho nka mîshi.

\pr Deuteronomy WLC 15: 1מִקֵּ֥ץ שֶֽׁבַע־שָׁנִ֖ים תַּעֲשֶׂ֥ה שְׁמִטָּֽה׃ 2וְזֶה֮ דְּבַ֣ר הַשְּׁמִטָּה֒ שָׁמֹ֗וט כָּל־בַּ֙עַל֙ מַשֵּׁ֣ה יָדֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יַשֶּׁ֖ה בְּרֵעֵ֑הוּ לֹֽא־יִגֹּ֤שׂ אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ וְאֶת־אָחִ֔יו כִּֽי־קָרָ֥א שְׁמִטָּ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 3אֶת־הַנָּכְרִ֖י תִּגֹּ֑שׂ וַאֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ אֶת־אָחִ֖יךָ תַּשְׁמֵ֥ט יָדֶֽךָ׃ 4אֶ֕פֶס כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־בְּךָ֖ אֶבְיֹ֑ון כִּֽי־בָרֵ֤ךְ יְבָֽרֶכְךָ֙ יְהוָ֔ה בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹֽתֵן־לְךָ֥ נַחֲלָ֖ה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 5רַ֚ק אִם־שָׁמֹ֣ועַ תִּשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 6כִּֽי־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בֵּֽרַכְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְהַֽעֲבַטְתָּ֞ גֹּויִ֣ם רַבִּ֗ים וְאַתָּה֙ לֹ֣א תַעֲבֹ֔ט וּמָֽשַׁלְתָּ֙ בְּגֹויִ֣ם רַבִּ֔ים וּבְךָ֖ לֹ֥א יִמְשֹֽׁלוּ׃ ס 7כִּֽי־יִהְיֶה֩ בְךָ֨ אֶבְיֹ֜ון מֵאַחַ֤ד אַחֶ֙יךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ בְּאַ֨רְצְךָ֔ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹ֧א תְאַמֵּ֣ץ אֶת־לְבָבְךָ֗ וְלֹ֤א תִקְפֹּץ֙ אֶת־יָ֣דְךָ֔ מֵאָחִ֖יךָ הָאֶבְיֹֽון׃ 8כִּֽי־פָתֹ֧חַ תִּפְתַּ֛ח אֶת־יָדְךָ֖ לֹ֑ו וְהַעֲבֵט֙ תַּעֲבִיטֶ֔נּוּ דֵּ֚י מַחְסֹרֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֶחְסַ֖ר לֹֽו׃ 9הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֡ פֶּן־יִהְיֶ֣ה דָבָר֩ עִם־לְבָבְךָ֨ בְלִיַּ֜עַל לֵאמֹ֗ר קָֽרְבָ֣ה שְׁנַֽת־הַשֶּׁבַע֮ שְׁנַ֣ת הַשְּׁמִטָּה֒ וְרָעָ֣ה עֵֽינְךָ֗ בְּאָחִ֙יךָ֙ הָֽאֶבְיֹ֔ון וְלֹ֥א תִתֵּ֖ן לֹ֑ו וְקָרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 10נָתֹ֤ון תִּתֵּן֙ לֹ֔ו וְלֹא־יֵרַ֥ע לְבָבְךָ֖ בְּתִתְּךָ֣ לֹ֑ו כִּ֞י בִּגְלַ֣ל ׀ הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָֽל־מַעֲשֶׂ֔ךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֥ח יָדֶֽךָ׃ 11כִּ֛י לֹא־יֶחְדַּ֥ל אֶבְיֹ֖ון מִקֶּ֣רֶב הָאָ֑רֶץ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לֵאמֹ֔ר פָּ֠תֹחַ תִּפְתַּ֨ח אֶת־יָדְךָ֜ לְאָחִ֧יךָ לַעֲנִיֶּ֛ךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ֖ בְּאַרְצֶֽךָ׃ ס 12כִּֽי־יִמָּכֵ֨ר לְךָ֜ אָחִ֣יךָ הָֽעִבְרִ֗י אֹ֚ו הָֽעִבְרִיָּ֔ה וַעֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבַשָּׁנָה֙ הַשְּׁבִיעִ֔ת תְּשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵעִמָּֽךְ׃ 13וְכִֽי־תְשַׁלְּחֶ֥נּוּ חָפְשִׁ֖י מֵֽעִמָּ֑ךְ לֹ֥א תְשַׁלְּחֶ֖נּוּ רֵיקָֽם׃ 14הַעֲנֵ֤יק תַּעֲנִיק֙ לֹ֔ו מִצֹּ֣אנְךָ֔ וּמִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶ֑ךָ אֲשֶׁ֧ר בֵּרַכְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ תִּתֶּן־לֹֽו׃ 15וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ אֶת־הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה הַיֹּֽום׃ 16וְהָיָה֙ כִּֽי־יֹאמַ֣ר אֵלֶ֔יךָ לֹ֥א אֵצֵ֖א מֵעִמָּ֑ךְ כִּ֤י אֲהֵֽבְךָ֙ וְאֶת־בֵּיתֶ֔ךָ כִּי־טֹ֥וב לֹ֖ו עִמָּֽךְ׃ 17וְלָקַחְתָּ֣ אֶת־הַמַּרְצֵ֗עַ וְנָתַתָּ֤ה בְאָזְנֹו֙ וּבַדֶּ֔לֶת וְהָיָ֥ה לְךָ֖ עֶ֣בֶד עֹולָ֑ם וְאַ֥ף לַאֲמָתְךָ֖ תַּעֲשֶׂה־כֵּֽן׃ 18לֹא־יִקְשֶׁ֣ה בְעֵינֶ֗ךָ בְּשַׁלֵּֽחֲךָ֙ אֹתֹ֤ו חָפְשִׁי֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ כִּ֗י מִשְׁנֶה֙ שְׂכַ֣ר שָׂכִ֔יר עֲבָֽדְךָ֖ שֵׁ֣שׁ שָׁנִ֑ים וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶֽׂה׃ פ 19כָּֽל־הַבְּכֹ֡ור אֲשֶׁר֩ יִוָּלֵ֨ד בִּבְקָרְךָ֤ וּבְצֹֽאנְךָ֙ הַזָּכָ֔ר תַּקְדִּ֖ישׁ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ לֹ֤א תַעֲבֹד֙ בִּבְכֹ֣ר שֹׁורֶ֔ךָ וְלֹ֥א תָגֹ֖ז בְּכֹ֥ור צֹאנֶֽךָ׃ 20לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֤יךָ תֹאכֲלֶ֙נּוּ֙ שָׁנָ֣ה בְשָׁנָ֔ה בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה אַתָּ֖ה וּבֵיתֶֽךָ׃21וְכִֽי־יִהְיֶ֨ה בֹ֜ו מ֗וּם פִּסֵּ֙חַ֙ אֹ֣ו עִוֵּ֔ר כֹּ֖ל מ֣וּם רָ֑ע לֹ֣א תִזְבָּחֶ֔נּוּ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 22בִּשְׁעָרֶ֖יךָ תֹּאכֲלֶ֑נּוּ הַטָּמֵ֤א וְהַטָּהֹור֙ יַחְדָּ֔ו כַּצְּבִ֖י וְכָאַיָּֽל׃ 23רַ֥ק אֶת־דָּמֹ֖ו לֹ֣א תֹאכֵ֑ל עַל־הָאָ֥רֶץ תִּשְׁפְּכֶ֖נּוּ כַּמָּֽיִם׃ פ

\c 16

\s1 Basâka n’emigati erhalimwo ngezo

\p\v 1 Okazikenga omwêzi gwa Aviv (Emihuli) onajiremwo olukulu lwa Basâka oku irenge lya NyamubâhoNyamuzinda wâwe, kulya kubà gwali mwêzi gwa Mihuli erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akurhenza e Mîsiri budufu, \v 2 Okazibâga Basâka, omu bintu byâwe binênene n’ebinyînyi. Omubâgire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, halya hantu acîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge. \v 3 Eyo mbâgwa orhayirire mugati gulimwo engezo. Nsiku nda zôshi erhi eyo mbâgwa wayirira omugati gurhalimwo ngezo, mugati gwa buligo, bulyâlya bwake-bwake warhengaga e Mîsiri. \v 4 Engezo erhabonekaga omu mwâwe n’omu cihugo olimwo côshi, muli ezo nsiku nda harhanasigalaga ciru n’ehityakuli erya mbâgwa warherekêraga bijingo by’olusiku lurhanzi, na ntâhyo obikage bijingo mpu hihike sêzi. \v 5 Orhaderhaga mpu wabâgira Basâka muli lugo luguma mwo zirya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha \v 6 ci hanali halya Nyamubâho, Nyamuzinda wawe acîshozire mpu habe ndâro y’izîno lyâge, ho wabâgira Basâka, bijingo izûba libà lyamazika, go mango warhengaga e Mîsiri. \v 7 Wanayiyendera onayirîre halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire na buca sêzi wanagaluka oshubire omu bihando byâwe. \v 8 Washinga nsiku ndarhu walya emigati erhalimwo ngezo, n’oku lusiku lwa kali nda hanabà embugânano nkulu bwenêne y’okukuza Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe: ago mango orhahîra okajira mukolo mulebe.

\s1 Olusiku lukulu lw’Emigobe

\p\v 9 Okaziganja migobe nda. Olusiku omugushu gwarhangiraga okurhema emyâka, wanarhangira okuganja migobe nda. \v 10 Oku bundi, wanajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe Olukulu lw’Emigobe: ntûlo y’obulonza wajira n’okuboko kwâwe, nk’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakugishire. \v 11 Ocisîmîse omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe àcîshozire mpu yo ndâro y’izîno lyâge, ho wâcîsimikiza mwe na mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali wâwe na mwambalikazi wâwe, omuleviti ôli omu lugo lwâwe, kuguma n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali ekarhî kâwe. \v 12 Okazikengera oku wali mujà e Mîsiri: olange onakulikire aga marhegeko.

\s1 Olukulu lw’Ebihando

\p\v 13 Okazijira olukulu lw’ebihando miregerege nda, òba wamahaka emyâka y’oku cibuga câwe n’ey’omu mukenzi gwâwe. \v 14 Ago mango wanacisîmîsa, mwena mugala wâwe na mwâli wâwe, mwambali na mwambalikazi wâwe, omuleviti n’ecigolo, enfûnzi n’omukana, oku banali omu lugo lwâwe. \v 15 Washinga miregerege nda wajirira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe olukulu, mwo cirya ciriba Nyakasane àcîshozire, kulya kubà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha obêrwe omu mirimo yâwe yôshi omu mikolo yâwe yôshi ly’oyunjula busîme.

\p\v 16 Kasharhu omu mwâka, ngasi bûko mulume onali emwâwe, ayishicîyêrekana omu masù ga Nyamubâho, Nyamozinda wâwe, halya hantu Nyakasane anacîsbozire: oku lukulu lw’Emigati erhalimwo ngezo, oku lukululw’Emigobe n’oku lukulu lw’Ebihando. Ntâye oyishaga maboko mûmu embere za Nyakasane, \v 17 ci ngasi muguma akazihâna nka kulya omugishoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe àmuhire gunali.

\s1 Abatwî b’emmanja

\p\v 18 Ohire abatwî b’emmanja n’abandisi omu ngasi lugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âkuha, nk’oku emilala yâwe enali; bakazitwira olubaga olubanja kulya kushingânîne. \v 19 Orhahîraga okalenganya omuntu, orhahîraga okaderha mpu ola ye lebe, orhazigiraga abagula olubanja, bulyala engulo y’olubanja enahûse abagula enyagîse n’omuntu olubanja lwâge. \v 20Bushinganyanya wakazikulikira, na ntyo walama onayanke cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ayishikushobôza.

\s1 Okuhabigashaniza

\p\v 21 Orhahîraga okagwîka omulinzih, murhi mulebe erhi mulebe aba burhambi bw’oluhêro wayishiba oyûbakire Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, \v 22 orhanagwîkaga ibuye ly’abazimu bulya Nyamubâho, Nyamuzinda arhalikwîrirwa.

\pr Deuteronomy WLC 16: 1שָׁמֹור֙ אֶת־חֹ֣דֶשׁ הָאָבִ֔יב וְעָשִׂ֣יתָ פֶּ֔סַח לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֞י בְּחֹ֣דֶשׁ הָֽאָבִ֗יב הֹוצִ֨יאֲךָ֜ יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ מִמִּצְרַ֖יִם לָֽיְלָה׃ 2וְזָבַ֥חְתָּ פֶּ֛סַח לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ צֹ֣אן וּבָקָ֑ר בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֔ה לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃3לֹא־תֹאכַ֤ל עָלָיו֙ חָמֵ֔ץ שִׁבְעַ֥ת יָמִ֛ים תֹּֽאכַל־עָלָ֥יו מַצֹּ֖ות לֶ֣חֶם עֹ֑נִי כִּ֣י בְחִפָּזֹ֗ון יָצָ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְמַ֣עַן תִּזְכֹּ֗ר אֶת־יֹ֤ום צֵֽאתְךָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם כֹּ֖ל יְמֵ֥י חַיֶּֽיךָ׃ 4וְלֹֽא־יֵרָאֶ֨ה לְךָ֥ שְׂאֹ֛ר בְּכָל־גְּבֻלְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְלֹא־יָלִ֣ין מִן־הַבָּשָׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר תִּזְבַּ֥ח בָּעֶ֛רֶב בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון לַבֹּֽקֶר׃ 5לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבֹּ֣חַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃6כִּ֠י אִֽם־אֶל־הַמָּקֹ֞ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשַׁכֵּ֣ן שְׁמֹ֔ו שָׁ֛ם תִּזְבַּ֥ח אֶת־הַפֶּ֖סַח בָּעָ֑רֶב כְּבֹ֣וא הַשֶּׁ֔מֶשׁ מֹועֵ֖ד צֵֽאתְךָ֥ מִמִּצְרָֽיִם׃ 7וּבִשַּׁלְתָּ֙ וְאָ֣כַלְתָּ֔ בַּמָּקֹ֕ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו וּפָנִ֣יתָ בַבֹּ֔קֶר וְהָלַכְתָּ֖ לְאֹהָלֶֽיךָ׃ 8שֵׁ֥שֶׁת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ות וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֗י עֲצֶ֙רֶת֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה מְלָאכָֽה׃ ס 9שִׁבְעָ֥ה שָׁבֻעֹ֖ת תִּסְפָּר־לָ֑ךְ מֵהָחֵ֤ל חֶרְמֵשׁ֙ בַּקָּמָ֔ה תָּחֵ֣ל לִסְפֹּ֔ר שִׁבְעָ֖ה שָׁבֻעֹֽות׃ 10וְעָשִׂ֜יתָ חַ֤ג שָׁבֻעֹות֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מִסַּ֛ת נִדְבַ֥ת יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑ן כַּאֲשֶׁ֥ר יְבָרֶכְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֞ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֣ וּבִתֶּךָ֮ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶךָ֒ וְהַלֵּוִי֙ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֔יךָ וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֶּ֑ךָ בַּמָּקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 12וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּמִצְרָ֑יִם וְשָׁמַרְתָּ֣ וְעָשִׂ֔יתָ אֶת־הַֽחֻקִּ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ פ 13חַ֧ג הַסֻּכֹּ֛ת תַּעֲשֶׂ֥ה לְךָ֖ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בְּאָ֨סְפְּךָ֔ מִֽגָּרְנְךָ֖ וּמִיִּקְבֶֽךָ׃14וְשָׂמַחְתָּ֖ בְּחַגֶּ֑ךָ אַתָּ֨ה וּבִנְךָ֤ וּבִתֶּ֙ךָ֙ וְעַבְדְּךָ֣ וַאֲמָתֶ֔ךָ וְהַלֵּוִ֗י וְהַגֵּ֛ר וְהַיָּתֹ֥ום וְהָאַלְמָנָ֖ה אֲשֶׁ֥ר בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים תָּחֹג֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה כִּ֣י יְבָרֶכְךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹ֤ל תְּבוּאָֽתְךָ֙ וּבְכֹל֙ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֔יךָ וְהָיִ֖יתָ אַ֥ךְ שָׂמֵֽחַ׃ 16שָׁלֹ֣ושׁ פְּעָמִ֣ים ׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בַּמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֔ר בְּחַ֧ג הַמַּצֹּ֛ות וּבְחַ֥ג הַשָּׁבֻעֹ֖ות וּבְחַ֣ג הַסֻּכֹּ֑ות וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י יְהוָ֖ה רֵיקָֽם׃ 17אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָדֹ֑ו כְּבִרְכַּ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ׃ ס 18שֹׁפְטִ֣ים וְשֹֽׁטְרִ֗ים תִּֽתֶּן־לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לִשְׁבָטֶ֑יךָ וְשָׁפְט֥וּ אֶת־הָעָ֖ם מִשְׁפַּט־צֶֽדֶק׃ 19לֹא־תַטֶּ֣ה מִשְׁפָּ֔ט לֹ֥א תַכִּ֖יר פָּנִ֑ים וְלֹא־תִקַּ֣ח שֹׁ֔חַד כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם׃ 20צֶ֥דֶק צֶ֖דֶק תִּרְדֹּ֑ף לְמַ֤עַן תִּֽחְיֶה֙ וְיָרַשְׁתָּ֣ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ ס 21לֹֽא־תִטַּ֥ע לְךָ֛ אֲשֵׁרָ֖ה כָּל־עֵ֑ץ אֵ֗צֶל מִזְבַּ֛ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־לָּֽךְ׃ ס 22וְלֹֽא־תָקִ֥ים לְךָ֖ מַצֵּבָ֑ה אֲשֶׁ֥ר שָׂנֵ֖א יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס

\c 17

\p\v 1 Orhahîraga okabâgira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ecintu c’omu binênene erhi ec’omu binyinyi, eciremîre erhi ecirikwo ishembo, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakwirirwa okwo. \v 2 Erhi omu karhî kâwe, muli cishagala ciguma mw’ebi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, erhi bakajira omulume nîsi erhi mukazi wakola ebigayisize Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu kuvuna endagâno yâge, \v 3 oyo muntu erhi akagendikolera abandi banyamuzinda, akanayunama embere zâbo, n’embere z’izûba, omwêzi nîsi erhi embere sa gundi murhwe gw’emalunga, n’obwo okwôla ntakukurhegesiri, \v 4 n’erhi bakamushobeka embere zâwe; erhi wakaba wamayumvirhiza n’okudôkereza bwinjà, okabona oku neci kwo binali, galya maligo gakozirwe omu Israheli, \v 5 ago mango wanahulusa olya mulume erhi olya mukazi wajiraga ebyo bigalugalu aje enyuma z’omuhango gw’olugo, oyo mulume erhi mukazi wanamuhanda amabuye arhengemwo omûka. \v 6 Oku buhamîrizi bwa babirhi erhi bwa basharhu omuntu anatwirwa okufà, omuntu arhankayîrhwa oku bubâmirizi bw’omuntu muguma. \v 7 Abo babâmirizi bo barhangirika okuboko oku kuyîrha oyo muntu, na kandi olubaga lwôshi lwana mulikira okuboko. Kwo kurhenza obubî omu côgo okwo.

\s1 Okudôsa omudâhwa muleviti

\p\v 8 Erhi hankabà olubanja lukurhalusire, lwa kuyirhana, lwa kadali erhi lwa kuyagazanya, lubanja lulebe omu lugo lwâwe, ago mango wanakanya osôkere halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire, \v 9 ogendilonza abadâhwabaleviti n’omutwî w’emmanja oli omu mukolo ago mango. Wanadôkereza banakumanyise kurhi batwire olubanja. \v 10 Okwânîne okulikire ako kanwa bakumanyikize aho hantu Nyakasane acîshozire, onamanye orhabulagabukola nk’oku banakuyeresire. \v 11 Kwo wanakola nk’oku bakuyêreka na nk’oku banatwire olubanja, buzira kuhabukira ekulyo erhi ekulembe kw’akanwa bâkubwîra. \v 12 Erhi hankajira owahanjalika, arhayumva omudâhwa oyimanzire oku kukolera Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, arhayumva n’omutwî w’emmanja, oyo muntu ali wa kufà kwo kurhenza obubî omu Israheli okwo. \v 13 Olubaga lwo­shi lwamanya okwo, luyobôhe lunalekeokuhanjalika.

\s1 Abâmi

\p\v 14 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugoNyamubâhoNyamuzinda wâwe ayishikuhà, na hano obà wamaciyanka onakolaociyubasire, ago mango wanaderha, erhi: «Nnonzize okuyimika omwâmi wantegeka nk’oku agandi mashanja ganzungulusire ganajira». \v 15 Omwâmi Nyamubâho, Nyamuzinda acîshozire ye okwânîne oyîmike akurhegeke, muguma omu bene winyu yewâyîmika abè mwâmi wakurhegeka, orhankayîmika ow’embuga mpu akurhegeke olyala ôrhali mwene winyu. \v 16 Ci kwône oyomwâmi arhahîraga akashweka omwandu gw’enfarasi nîsi erhi okugalula olubaga e Mîsiri mpu aluza omurhwe gw’abalwira oku nfarasi, bulyala Nyakasane àkubwîzire, erhi: «Murhakacishubiramwo eyi njira». \v 17 Arhaluze abakazi, omurhima gwâge gwakanahabuka. Arhanaluzagya enfaranga n’amasholo gâge okubozire. \v 18 Amango atamala oku ntebe y’obwâmi, akwânîne ayandike omu citabu, yêne wanakazicisoma, ikopye ly’olu lushika, lihamisa lulya lushika luli omu nfune z’abadâhwabaleviti: ikopye ly’oku lushika, abadâhwabaleviti bamuyandikise. \v 19 Eco citabu cikaziyôrha ciri aha burhambi bwâge, akacîsoma ensikuz’akalamo kâge zôshi, na ntyo anamanyirhînyaNyamubâho, Nyamuzinda wâge, anamanyilanga ebinwa by’olulushika byôshi, n’aga marhegeko anamanyigashimba. \v 20 Kuderha mpu alekicibona enyanya za bene wâbo, aleke n’okucîyeguyla kuli ago marhegeko mpu agagera eburhambi, ekulyo erhi ekumosho. Na ntyo, ye n’abâna bâge, analama nsiku nyinji oku ntebe y’obwâmi omu karhâ k’Israheli.

\pr Deuteronomy WLC 17: 1לֹא־תִזְבַּח֩ לַיהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ שֹׁ֣ור וָשֶׂ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בֹו֙ מ֔וּם כֹּ֖ל דָּבָ֣ר רָ֑ע כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ הֽוּא׃ ס 2כִּֽי־יִמָּצֵ֤א בְקִרְבְּךָ֙ בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֗ה אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֧ה אֶת־הָרַ֛ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה־אֱלֹהֶ֖יךָ לַעֲבֹ֥ר בְּרִיתֹֽו׃3וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיַּעֲבֹד֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּשְׁתַּ֖חוּ לָהֶ֑ם וְלַשֶּׁ֣מֶשׁ ׀ אֹ֣ו לַיָּרֵ֗חַ אֹ֛ו לְכָל־צְבָ֥א הַשָּׁמַ֖יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־צִוִּֽיתִי׃ 4וְהֻֽגַּד־לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְדָרַשְׁתָּ֣ הֵיטֵ֔ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכֹ֣ון הַדָּבָ֔ר נֶעֶשְׂתָ֛ה הַתֹּועֵבָ֥ה הַזֹּ֖את בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 5וְהֹֽוצֵאתָ֣ אֶת־הָאִ֣ישׁ הַה֡וּא אֹו֩ אֶת־הָאִשָּׁ֨ה הַהִ֜וא אֲשֶׁ֣ר עָ֠שׂוּ אֶת־הַדָּבָ֨ר הָרָ֤ע הַזֶּה֙ אֶל־שְׁעָרֶ֔יךָ אֶת־הָאִ֕ישׁ אֹ֖ו אֶת־הָאִשָּׁ֑ה וּסְקַלְתָּ֥ם בָּאֲבָנִ֖ים וָמֵֽתוּ׃ 6עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים אֹ֛ו שְׁלֹשָׁ֥ה עֵדִ֖ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת לֹ֣א יוּמַ֔ת עַל־פִּ֖י עֵ֥ד אֶחָֽד׃7יַ֣ד הָעֵדִ֞ים תִּֽהְיֶה־בֹּ֤ו בָרִאשֹׁנָה֙ לַהֲמִיתֹ֔ו וְיַ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בָּאַחֲרֹנָ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ פ 8כִּ֣י יִפָּלֵא֩ מִמְּךָ֙ דָבָ֜ר לַמִּשְׁפָּ֗ט בֵּֽין־דָּ֨ם ׀ לְדָ֜ם בֵּֽין־דִּ֣ין לְדִ֗ין וּבֵ֥ין נֶ֙גַע֙ לָנֶ֔גַע דִּבְרֵ֥י רִיבֹ֖ת בִּשְׁעָרֶ֑יךָ וְקַמְתָּ֣ וְעָלִ֔יתָ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּֽו׃ 9וּבָאתָ֗ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ הַלְוִיִּ֔ם וְאֶל־הַשֹּׁפֵ֔ט אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְדָרַשְׁתָּ֙ וְהִגִּ֣ידוּ לְךָ֔ אֵ֖ת דְּבַ֥ר הַמִּשְׁפָּֽט׃ 10וְעָשִׂ֗יתָ עַל־פִּ֤י הַדָּבָר֙ אֲשֶׁ֣ר יַגִּ֣ידֽוּ לְךָ֔ מִן־הַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא אֲשֶׁ֖ר יִבְחַ֣ר יְהוָ֑ה וְשָׁמַרְתָּ֣ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר יֹורֽוּךָ׃ 11עַל־פִּ֨י הַתֹּורָ֜ה אֲשֶׁ֣ר יֹור֗וּךָ וְעַל־הַמִּשְׁפָּ֛ט אֲשֶׁר־יֹאמְר֥וּ לְךָ֖ תַּעֲשֶׂ֑ה לֹ֣א תָס֗וּר מִן־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־יַגִּ֥ידֽוּ לְךָ֖ יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאל׃ 12וְהָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־יַעֲשֶׂ֣ה בְזָדֹ֗ון לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤עַ אֶל־הַכֹּהֵן֙ הָעֹמֵ֞ד לְשָׁ֤רֶת שָׁם֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֹ֖ו אֶל־הַשֹּׁפֵ֑ט וּמֵת֙ הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 13וְכָל־הָעָ֖ם יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹ֥א יְזִיד֖וּן עֹֽוד׃ ס 14כִּֽי־תָבֹ֣א אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ נֹתֵ֣ן לָ֔ךְ וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֣בְתָּה בָּ֑הּ וְאָמַרְתָּ֗ אָשִׂ֤ימָה עָלַי֙ מֶ֔לֶךְ כְּכָל־הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥ר סְבִיבֹתָֽי׃ 15שֹׂ֣ום תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ אֲשֶׁ֥ר יִבְחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בֹּ֑ו מִקֶּ֣רֶב אַחֶ֗יךָ תָּשִׂ֤ים עָלֶ֙יךָ֙ מֶ֔לֶךְ לֹ֣א תוּכַ֗ל לָתֵ֤ת עָלֶ֙יךָ֙ אִ֣ישׁ נָכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־אָחִ֖יךָ הֽוּא׃ 16רַק֮ לֹא־יַרְבֶּה־לֹּ֣ו סוּסִים֒ וְלֹֽא־יָשִׁ֤יב אֶת־הָעָם֙ מִצְרַ֔יְמָה לְמַ֖עַן הַרְבֹּ֣ות ס֑וּס וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר לָכֶ֔ם לֹ֣א תֹסִפ֗וּן לָשׁ֛וּב בַּדֶּ֥רֶךְ הַזֶּ֖ה עֹֽוד׃ 17וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לֹּו֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָבֹ֑ו וְכֶ֣סֶף וְזָהָ֔ב לֹ֥א יַרְבֶּה־לֹּ֖ו מְאֹֽד׃ 18וְהָיָ֣ה כְשִׁבְתֹּ֔ו עַ֖ל כִּסֵּ֣א מַמְלַכְתֹּ֑ו וְכָ֨תַב לֹ֜ו אֶת־מִשְׁנֵ֨ה הַתֹּורָ֤ה הַזֹּאת֙ עַל־סֵ֔פֶר מִלִּפְנֵ֥י הַכֹּהֲנִ֖ים הַלְוִיִּֽם ׃ 19וְהָיְתָ֣ה עִמֹּ֔ו וְקָ֥רָא בֹ֖ו כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו לְמַ֣עַן יִלְמַ֗ד לְיִרְאָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔יו לִ֠שְׁמֹר אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֞י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את וְאֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה לַעֲשֹׂתָֽם׃ 20לְבִלְתִּ֤י רוּם־לְבָבֹו֙ מֵֽאֶחָ֔יו וּלְבִלְתִּ֛י ס֥וּר מִן־הַמִּצְוָ֖ה יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לְמַעַן֩ יַאֲרִ֨יךְ יָמִ֧ים עַל־מַמְלַכְתֹּ֛ו ה֥וּא וּבָנָ֖יו בְּקֶ֥רֶב יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

\c 18

\s1 Abadâhwa Bene Levi

\p\v 1Abadâhwabaleviti, omulala gwa Levi gwoshi gurhahâbwe mwanya erhî kashambala haguma na Israheli, bakazirya ebiryo birherekirwe Nyakasane, n’oku mwanya gwâge. \v 2 Ogo mulala gurhabe na kashambala omu karhî ka bene wâbo, Nyakasane yêne wâbà kashambala kâbo nk’oku abalaganyagya.

\p\v 3 Alaga omwanya gw’abadâhwa, ogu bakalinga oku lubaga, kuli balya barherekêraebintu binènene erhi binyinyi: banahà omudâhwa okuboko, omushaya n’olurhôlero. \v 4 Wanamuha omwâka muhyâhya gw’engano yâwe, ogw’elivayi lyâwe n’ogw’amavurha gâwe, n’obwoya burhangiriza wakemba oku bibuli byâwe. \v 5 Bulyala ye Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire omu milala yôshi mpu akaziyimanga embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe mpu akolere Nyamuzinda.

\p\v 6 Erhi omuleviti oyubasire muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halebe erhi halebe omu Israheli, erhi akayumva acîfinjire okuyisha halya hantu Nyakasane acîshozire, \v 7 anakolaho omukolo gwâge oku izîno lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâge kuguma na bene wâbo baleviti bayimanzire halya omu masù ga Nyakasane; \v 8 analya ecihimbi ciri nk’ec’abâbo, buzira kuderha obunguke ngasi muguma akayunguka omu kuguza eby’îshe.

\s1 Abalêbi

\p\v 9 Amango wâbà wamahika muli cirya cihugoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha, omanye wakanayiga amaligo g’ago mashanja. \v 10 Emwâwe erhabonekaga omuntu wageza omugala nîsi erhi omwâli omu muliro, owacihira omu by’okulaguza, okurhulakwo abazimu, okunywesa emizimu n’okuloga; \v 11 erhabonekaga owagulika abandi, owadôsa emyômoka erhi abazimu, owagashâniza àbafire. \v 12 Bulyalà owakola ebyo, acîshombanyize na Nyamubâho, Nyamuzinda n’ebyo byakobwa byo byarhumaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahiva aga mashanja embere zâwe.

\p\v 13 Okwânîne obè mudahemukira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 14 Bulyala aga mashanja wagendinyaga gakazâgiyumva abashonga n’abalozi ci wêhe Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhakuhâga kantu ka bene ako. \v 15 Nyamuhâbo, Nyamuzinda wâwe akuzûkiza, omu karhî kawe muli bene winyu, omulêbi oli akani: okazimuyumva. \v 16 Kulyala washengaga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okwo, oku ntondo ya Horebu, olusiku lw’embugânano, erhi: «Ntacilonza ndolemwo ogu muliro munji munji, nankanafa». \v 17 Naye Nyakasane ambwîra erhi: «Kwinjà badesire. \v 18 Nabazûkiza omu karhî ka bene wâbo, omulêbi okusbushire, nahira ebinwa omu kanwa kâge, ayishibwirabo ngasi ebi nârhegekaye. \v 19 N’erhi hankajira omuntu orhayumvirhizi ebinwa byâni, oyomulêbi aderha omu izîno lyâni, nicne nienc nasambisa oyo muntu. \v 20 Ci omulêbi wakacîshomya mpu aderha omu izîno lyâni ebi ntamurhegesire nti aderhe, n’erhi akaderha omu izîno banyamuzinda-banyabwihamba, oyo mulêbi kufà anafa».

\p\v 21 Wamaderhaga omu murhima gwâwe, erhi: «Kurhi rhwakamanya oku aka kanwa Nyamuzinda arhakadesire?» \v 22Omulêbi erhi akaba amaderha omu izîno lya Nyakasane, na kulya aderhaga kurhaciyishire, kulya kurhacibìre, kwo kuderha oku Nyakasane arhadesire kalya kanwa. Kwali kuhalanjika omulêbi ahalanjikaga: orhayôbohaga oyo.

\pr Deuteronomy WLC 18: 1לֹֽא־יִ֠הְיֶה לַכֹּהֲנִ֨ים הַלְוִיִּ֜ם כָּל־שֵׁ֧בֶט לֵוִ֛י חֵ֥לֶק וְנַחֲלָ֖ה עִם־יִשְׂרָאֵ֑ל אִשֵּׁ֧י יְהוָ֛ה וְנַחֲלָתֹ֖ו יֹאכֵלֽוּן׃ 2וְנַחֲלָ֥ה לֹא־יִֽהְיֶה־לֹּ֖ו בְּקֶ֣רֶב אֶחָ֑יו יְהוָה֙ ה֣וּא נַחֲלָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לֹֽו׃ ס 3וְזֶ֡ה יִהְיֶה֩ מִשְׁפַּ֨ט הַכֹּהֲנִ֜ים מֵאֵ֣ת הָעָ֗ם מֵאֵ֛ת זֹבְחֵ֥י הַזֶּ֖בַח אִם־שֹׁ֣ור אִם־שֶׂ֑ה וְנָתַן֙ לַכֹּהֵ֔ן הַזְּרֹ֥עַ וְהַלְּחָיַ֖יִם וְהַקֵּבָֽה׃ 4רֵאשִׁ֨ית דְּגָֽנְךָ֜ תִּֽירֹשְׁךָ֣ וְיִצְהָרֶ֗ךָ וְרֵאשִׁ֛ית גֵּ֥ז צֹאנְךָ֖ תִּתֶּן־לֹּֽו ׃ 5כִּ֣י בֹ֗ו בָּחַ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִכָּל־שְׁבָטֶ֑יךָ לַעֲמֹ֨ד לְשָׁרֵ֧ת בְּשֵׁם־יְהוָ֛ה ה֥וּא וּבָנָ֖יו כָּל־הַיָּמִֽים׃ ס 6וְכִֽי־יָבֹ֨א הַלֵּוִ֜י מֵאַחַ֤ד שְׁעָרֶ֙יךָ֙ מִכָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁר־ה֖וּא גָּ֣ר שָׁ֑ם וּבָא֙ בְּכָל־אַוַּ֣ת נַפְשֹׁ֔ו אֶל־הַמָּקֹ֖ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָֽה׃ 7וְשֵׁרֵ֕ת בְּשֵׁ֖ם יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו כְּכָל־אֶחָיו֙ הַלְוִיִּ֔ם הָעֹמְדִ֥ים שָׁ֖ם לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 8חֵ֥לֶק כְּחֵ֖לֶק יֹאכֵ֑לוּ לְבַ֥ד מִמְכָּרָ֖יו עַל־הָאָבֹֽות׃ ס 9כִּ֤י אַתָּה֙ בָּ֣א אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ לֹֽא־תִלְמַ֣ד לַעֲשֹׂ֔ות כְּתֹועֲבֹ֖ת הַגֹּויִ֥ם הָהֵֽם׃ 10לֹֽא־יִמָּצֵ֣א בְךָ֔ מַעֲבִ֥יר בְּנֹֽו־וּבִתֹּ֖ו בָּאֵ֑שׁ קֹסֵ֣ם קְסָמִ֔ים מְעֹונֵ֥ן וּמְנַחֵ֖שׁ וּמְכַשֵּֽׁף׃ 11וְחֹבֵ֖ר חָ֑בֶר וְשֹׁאֵ֥ל אֹוב֙ וְיִדְּעֹנִ֔י וְדֹרֵ֖שׁ אֶל־הַמֵּתִֽים׃ 12כִּֽי־תֹועֲבַ֥ת יְהוָ֖ה כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה וּבִגְלַל֙ הַתֹּועֵבֹ֣ת הָאֵ֔לֶּה יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ מֹורִ֥ישׁ אֹותָ֖ם מִפָּנֶֽיךָ׃ 13תָּמִ֣ים תִּֽהְיֶ֔ה עִ֖ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 14כִּ֣י ׀ הַגֹּויִ֣ם הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ יֹורֵ֣שׁ אֹותָ֔ם אֶל־מְעֹנְנִ֥ים וְאֶל־קֹסְמִ֖ים יִשְׁמָ֑עוּ וְאַתָּ֕ה לֹ֣א כֵ֔ן נָ֥תַן לְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 15נָבִ֨יא מִקִּרְבְּךָ֤ מֵאַחֶ֙יךָ֙ כָּמֹ֔נִי יָקִ֥ים לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ אֵלָ֖יו תִּשְׁמָעֽוּן׃16כְּכֹ֨ל אֲשֶׁר־שָׁאַ֜לְתָּ מֵעִ֨ם יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בְּחֹרֵ֔ב בְּיֹ֥ום הַקָּהָ֖ל לֵאמֹ֑ר לֹ֣א אֹסֵ֗ף לִשְׁמֹ֙עַ֙ אֶת־קֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י וְאֶת־הָאֵ֨שׁ הַגְּדֹלָ֥ה הַזֹּ֛את לֹֽא־אֶרְאֶ֥ה עֹ֖וד וְלֹ֥א אָמֽוּת׃ 17וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י הֵיטִ֖יבוּ אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽרוּ׃ 18נָבִ֨יא אָקִ֥ים לָהֶ֛ם מִקֶּ֥רֶב אֲחֵיהֶ֖ם כָּמֹ֑וךָ וְנָתַתִּ֤י דְבָרַי֙ בְּפִ֔יו וְדִבֶּ֣ר אֲלֵיהֶ֔ם אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר אֲצַוֶּֽנּוּ׃ 19וְהָיָ֗ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־יִשְׁמַע֙ אֶל־דְּבָרַ֔י אֲשֶׁ֥ר יְדַבֵּ֖ר בִּשְׁמִ֑י אָנֹכִ֖י אֶדְרֹ֥שׁ מֵעִמֹּֽו׃ 20אַ֣ךְ הַנָּבִ֡יא אֲשֶׁ֣ר יָזִיד֩ לְדַבֵּ֨ר דָּבָ֜ר בִּשְׁמִ֗י אֵ֣ת אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־צִוִּיתִיו֙ לְדַבֵּ֔ר וַאֲשֶׁ֣ר יְדַבֵּ֔ר בְּשֵׁ֖ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֑ים וּמֵ֖ת הַנָּבִ֥יא הַהֽוּא׃ 21וְכִ֥י תֹאמַ֖ר בִּלְבָבֶ֑ךָ אֵיכָה֙ נֵדַ֣ע אֶת־הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָֽה׃ 22אֲשֶׁר֩ יְדַבֵּ֨ר הַנָּבִ֜יא בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֗ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה הַדָּבָר֙ וְלֹ֣א יָבֹ֔וא ה֣וּא הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר לֹא־דִבְּרֹ֖ו יְהוָ֑ה בְּזָדֹון֙ דִּבְּרֹ֣ו הַנָּבִ֔יא לֹ֥א תָג֖וּר מִמֶּֽנּוּ׃ ס

\c 19

\s1 Olugo omuntu akayankiramwo

\p\v 1 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amahungumula galya mashanjaNyamubâho, Nyamuzinda wâwe ânyaga ecihugo, amango wâbà wamabanyaga onakola oyubasire omu mirhundu yâbo n’omu nyumpa zâbo, \v 2 onaberûle mirhundu isharhu omu karhî k’ecihugoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu cibè câwe. \v 3 Wanajira n’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuha mpu cibè câwe ocigabemwo kasharhu, kuderha mpu owayisire omuntu ahashiyakira muli eyo mirhundu.

\p\v 4 Alaga oku omuntu wayisire owundi akalobôka amayakiramwo: omuntu ashurhe owâbo ci arhali n’oluhinzo lwôshi, arhànamugwerhekwonshombo burhanzi. \v 5 Nka gala mango omuntu aja emuzirhu bôshi n’owâbo mpu bajà nshâli, lero alengeze embasha mpu akuba omurhi, erya mbasha eshugunuke omu muhini, ecibande omu wâbo enamuyirhe: owa bene oyo anayakira muli murhundu muguma analobôke. \v 6 Kurhakakwanana omwihôzi wa nyakufa omu burhe bwâge bunji akulikire omwisi, kurhakanakwanana obwôfi bw’enjira burhume amugwârha n’okumushurha empimbo zamuyîrha, n’obwo oyo muntu arhali wa kuyîrhwa ebwa kubà ntà nshombo ali agwêrhe oku wâbo embere z’aho.

\p\v 7 Co cirhumire nkurhegeka, nti: «Oberûle mirhundu isharhu». \v 8 N’erhi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akakuyushûlira ecihugo nka kulya alaganyagya basho, n’erhi akakuha cirya cihugo côshi alaganyagya basho, \v 9 casinga olange onashimbe aga marhegeko nkurhegesire ene goshi, ozigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onashimbe enjira zâge ensiku zôshi, ago mango wanayushûla yindi mirhundu isharhu kuli eryala isharhu mirhanzi. \v 10 Na ntyo, omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, gurhabulagagwa omu karhi k’ecihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe ayishikushobôza mpu cibè câwe: nâwe wêne omukò gw’omuntu gurhakujekwo.

\p\v 11 Ci kwône erhi akaba nk’omuntu àli agwêrhe owâbo kwo enshombo, amukulukuze amuhise omu murhego, amuhamirekwo amushurhe empimbo zamuyîrha, abulinayakira muli murhundu muguma mw’eyôla, \v 12abagula b’emwâbo bakwânîne barhume abajimugwârha, bamuhire omu nfune z’omwihôzi, afe erhikwo. \v 13 Isu lyâwe lirhamufâga bwonjo. Okubulaga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru okurhenze omu Israheli, wabona omurhûla.

\s1 Olubibi

\p\v 14 Amango wâbà wamayimamwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akushobôza mpu cibè câwe, orhahîraga okahindula olubibi lw’omulungu wâwe: bashakulûza bâge balutwaga.

\s1 Obuhamirizi

\p\v 15Obubâmirizi bw’omuguma burhankabashiyemeza abandi oku lebe anajijire kubî kulebe erhi câha cirebe. Oku cibî omuntu akajira,bulya bubî bwanabonekera omu kanwa ka babâmirizi babirhi erhi basharhu. \v 16 Erhi omuhamirizi-mulenzi akayimuka akanashobeka omuntu obugoma, \v 17 abo bantu babirhi bali lubanja embere za Nyamuzinda, bakwânîne baluheke embere z’abadâhwa, n’abazuzi bali ekagombe ago mango. \v 18 Abôla banadôkereza bwinjà, n’erhi kwakaboneka oku oshobesire owâbo ali muhamîrizi munywesi, \v 19 mumukolere ebi ali alonzize okukolera mwene wâbo. Na ntyo wanakûla obubî omu karhî kâwe. \v 20 N’abandi bayumva ntyo, banayôboha baleke okujira obubî buli ntyo omu karhî kâwe.

\s1 Olwihôlo

\p\v 21 Isu lyâwe lirhafaga bwonjoi. Omûka guhôlwe omûka, isù lihôlwe isù, erino lihôlwe erino, okuboko kuhôlwe okuboko, n’okugulu kuhôlwe okugulu.

\pr Deuteronomy WLC 19: 1כִּֽי־יַכְרִ֞ית יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ אֶת־אַרְצָ֑ם וִֽירִשְׁתָּ֕ם וְיָשַׁבְתָּ֥ בְעָרֵיהֶ֖ם וּבְבָתֵּיהֶֽם׃ 2שָׁלֹ֥ושׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֣יל לָ֑ךְ בְּתֹ֣וךְ אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 3תָּכִ֣ין לְךָ֮ הַדֶּרֶךְ֒ וְשִׁלַּשְׁתָּ֙ אֶת־גְּב֣וּל אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר יַנְחִֽילְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהָיָ֕ה לָנ֥וּס שָׁ֖מָּה כָּל־רֹצֵֽחַ׃ 4וְזֶה֙ דְּבַ֣ר הָרֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־יָנ֥וּס שָׁ֖מָּה וָחָ֑י אֲשֶׁ֨ר יַכֶּ֤ה אֶת־רֵעֵ֙הוּ֙ בִּבְלִי־דַ֔עַת וְה֛וּא לֹא־שֹׂנֵ֥א לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ל שִׁלְשֹֽׁם׃ 5וַאֲשֶׁר֩ יָבֹ֨א אֶת־רֵעֵ֥הוּ בַיַּעַר֮ לַחְטֹ֣ב עֵצִים֒ וְנִדְּחָ֨ה יָדֹ֤ו בַגַּרְזֶן֙ לִכְרֹ֣ת הָעֵ֔ץ וְנָשַׁ֤ל הַבַּרְזֶל֙ מִן־הָעֵ֔ץ וּמָצָ֥א אֶת־רֵעֵ֖הוּ וָמֵ֑ת ה֗וּא יָנ֛וּס אֶל־אַחַ֥ת הֶעָרִים־הָאֵ֖לֶּה וָחָֽי׃6פֶּן־יִרְדֹּף֩ גֹּאֵ֨ל הַדָּ֜ם אַחֲרֵ֣י הָרֹצֵ֗חַ כִּי־יֵחַם֮ לְבָבֹו֒ וְהִשִּׂיגֹ֛ו כִּֽי־יִרְבֶּ֥ה הַדֶּ֖רֶךְ וְהִכָּ֣הוּ נָ֑פֶשׁ וְלֹו֙ אֵ֣ין מִשְׁפַּט־מָ֔וֶת כִּ֠י לֹ֣א שֹׂנֵ֥א ה֛וּא לֹ֖ו מִתְּמֹ֥ול שִׁלְשֹֽׁום׃ 7עַל־כֵּ֛ן אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ לֵאמֹ֑ר שָׁלֹ֥שׁ עָרִ֖ים תַּבְדִּ֥יל לָֽךְ׃ ס 8וְאִם־יַרְחִ֞יב יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ אֶת־גְּבֻ֣לְךָ֔ כַּאֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖ע לַאֲבֹתֶ֑יךָ וְנָ֤תַן לְךָ֙ אֶת־כָּל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לָתֵ֥ת לַאֲבֹתֶֽיךָ׃ 9כִּֽי־תִשְׁמֹר֩ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֨ה הַזֹּ֜את לַעֲשֹׂתָ֗הּ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ וְלָלֶ֥כֶת בִּדְרָכָ֖יו כָּל־הַיָּמִ֑ים וְיָסַפְתָּ֙ לְךָ֥ עֹוד֙ שָׁלֹ֣שׁ עָרִ֔ים עַ֖ל הַשָּׁלֹ֥שׁ הָאֵֽלֶּה׃ 10וְלֹ֤א יִשָּׁפֵךְ֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֣רֶב אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וְהָיָ֥ה עָלֶ֖יךָ דָּמִֽים׃ ס 11וְכִֽי־יִהְיֶ֥ה אִישׁ֙ שֹׂנֵ֣א לְרֵעֵ֔הוּ וְאָ֤רַב לֹו֙ וְקָ֣ם עָלָ֔יו וְהִכָּ֥הוּ נֶ֖פֶשׁ וָמֵ֑ת וְנָ֕ס אֶל־אַחַ֖ת הֶעָרִ֥ים הָאֵֽל׃ 12וְשָֽׁלְחוּ֙ זִקְנֵ֣י עִירֹ֔ו וְלָקְח֥וּ אֹתֹ֖ו מִשָּׁ֑ם וְנָתְנ֣וּ אֹתֹ֗ו בְּיַ֛ד גֹּאֵ֥ל הַדָּ֖ם וָמֵֽת׃ 13לֹא־תָחֹ֥וס עֵֽינְךָ֖ עָלָ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֧ דַֽם־הַנָּקִ֛י מִיִּשְׂרָאֵ֖ל וְטֹ֥וב לָֽךְ׃ ס 14לֹ֤א תַסִּיג֙ גְּב֣וּל רֵֽעֲךָ֔ אֲשֶׁ֥ר גָּבְל֖וּ רִאשֹׁנִ֑ים בְּנַחֲלָֽתְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּנְחַ֔ל בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס 15לֹֽא־יָקוּם֩ עֵ֨ד אֶחָ֜ד בְּאִ֗ישׁ לְכָל־עָוֹן֙ וּלְכָל־חַטָּ֔את בְּכָל־חֵ֖טְא אֲשֶׁ֣ר יֶֽחֱטָ֑א עַל־פִּ֣י ׀ שְׁנֵ֣י עֵדִ֗ים אֹ֛ו עַל־פִּ֥י שְׁלֹשָֽׁה־עֵדִ֖ים יָק֥וּם דָּבָֽר׃16כִּֽי־יָק֥וּם עֵד־חָמָ֖ס בְּאִ֑ישׁ לַעֲנֹ֥ות בֹּ֖ו סָרָֽה׃ 17וְעָמְד֧וּ שְׁנֵֽי־הָאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר־לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לִפְנֵ֤י הַכֹּֽהֲנִים֙ וְהַשֹּׁ֣פְטִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יִהְי֖וּ בַּיָּמִ֥ים הָהֵֽם׃ 18וְדָרְשׁ֥וּ הַשֹּׁפְטִ֖ים הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה עֵֽד־שֶׁ֙קֶר֙ הָעֵ֔ד שֶׁ֖קֶר עָנָ֥ה בְאָחִֽיו׃ 19וַעֲשִׂ֣יתֶם לֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֥ר זָמַ֖ם לַעֲשֹׂ֣ות לְאָחִ֑יו וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 20וְהַנִּשְׁאָרִ֖ים יִשְׁמְע֣וּ וְיִרָ֑אוּ וְלֹֽא־יֹסִ֨פוּ לַעֲשֹׂ֜ות עֹ֗וד כַּדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה בְּקִרְבֶּֽךָ׃ 21וְלֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶ֑ךָ נֶ֣פֶשׁ בְּנֶ֗פֶשׁ עַ֤יִן בְּעַ֙יִן֙ שֵׁ֣ן בְּשֵׁ֔ן יָ֥ד בְּיָ֖ד רֶ֥גֶל בְּרָֽגֶל׃ ס

\c 20

\s1 Amatabâro

\p\v 1 Amango warhabàla mpu okola wajilwîsa abashombanyi bâwe, erhi wakabona enfarasi na ngàle mwandu, na bantu banji kukulusha, orhayobobaga bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ali haguma nâwe, Ye wakuyinamulaga, akurhenza omu cihugo c’e Mîsiri. \v 2 Amango mwaba mukola mwalingirhangira entambala, omudâhwa anayi sha ashambâze olubaga, \v 3 anababwîra erhi: «Yumva wâni Israheli, mwoyu mukola mwalwîsa abashombanyi binyu, murharhâga omurhima, murhayôbohaga, murharhînyaga murhanarhemukaga embere zâbo. \v 4 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, omu njira ali haguma ninyu, ye wamulwikiza abashombanyi binyu, ye wamufungira ye wanamugalukira». \v 5 Oku bundi abandisi nabo banabwîra olubaga erhi: «Ndi olya oyubasire enyumpa mpyâhya arhaciyihandamwo! \v 6 Ndi olya wali amagwika emizâbîbu yâge, arhanali acihumba amalehe marhanzi? Oyôla agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro obone akola wundi wahumba amalehe marhanzi! \v 7 Ndi olya wakazâgisheba omukazi arhanali acimuyanka? Agende ashubire emwâge, akanasigala omu matabâro, abone akola wundi wayanka olya mukazi! \v 8 Abandisi banashubibwîra olubaga okûla nako, erhi: «Ndi olyala oyobohire n’omurhima gurhacimuli omu nda Agende ashubire emwâge akanarhuma omurhima gwa mwene wâbo gwajonga ak’ogwâge.» \v 9 Oku bundi, abandisi bayûsa bashambâza olubaga, banaluhà ngasi omurhambo waheka ngasi murhwe.

\s1 Okulya ecihugo

\p\v 10 Amango wamayegera olugo mpu olurhêre, onarhangilurhega omurhûla. \v 11 Erhi lwakaguyemera lukanayigula enyumvi, abantu bw’olwo lugo bôshi basezibwe okukukolera n’okukushiga. \v 12 Ci kwône erhi lwakalahira omurhûla lukanakoza entambala, ago mango onalugorhe. \v 13Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhiralo omu ikumi ly’eminwe, ngasi wa bûko mulume onamuyozemwo engôrho. \v 14 Ci kwône abakazi, abâna, ebintu, ngasi hyôshi hiri omu lugo, ngasi ehi banyazire byôshi, onabiyanke, gwo gwâwe munyago. Olye n’omunyago gw’ababisha bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe okufumbisirebo. \v 15 Byo wakazikolera emirhundu eri kuli nâwe ebyo, emirhundu erhali y’aga mashanja. \v 16 Ci kwône emirhundu y’aga mashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre mpu kwo kashambala kâwe, orhasigagamwo ehiyisa omûka. \v 17 Neci okwânîne oherêrekeze aba Bahititi, Abaamoriti, Abanyakanani, Abaperiziti, Abahiviti, Abayebusi nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakurhegekaga, \v 18 kuderha mpu baleki muyigîriza okujira birya byakumbwa bajirira banyamuzinda wâbo mwakanabibira Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 19 Erhi akaba, omu kurhêra olugo, kukwânîne olugorhe nsiku nyinji ly’oluyanka, orhahîraga okashôshola emirhi n’embasha; bulya wayishikazirya amalebe gâyo erhi orhanayikubiri. K’omurhi guli omu ishwa naye akolaga muntu mpu wagukolera nka lugo lugorhe? \v 20 Ci kwône emirhi obwîne oku erhali mirehe wanayishôshola oyikube, onajiremwo obushanja walwisamwo olu lugo ludwîrhe lwakulwîsa kuhika olulambike oku idaho.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 20: 1כִּֽי־תֵצֵ֨א לַמִּלְחָמָ֜ה עַל־אֹיְבֶ֗יךָ וְֽרָאִ֜יתָ ס֤וּס וָרֶ֨כֶב֙ עַ֚ם רַ֣ב מִמְּךָ֔ לֹ֥א תִירָ֖א מֵהֶ֑ם כִּֽי־יְהוָ֤האֱלֹהֶ֨יךָ֙ עִמָּ֔ךְ הַמַּֽעַלְךָ֖ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 2וְהָיָ֕ה כְּקָֽרָבְכֶ֖ם אֶל־הַמִּלְחָמָ֑ה וְנִגַּ֥שׁ הַכֹּהֵ֖ן וְדִבֶּ֥ר אֶל־הָעָֽם׃ 3וְאָמַ֤ר אֲלֵהֶם֙ שְׁמַ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל אַתֶּ֨ם קְרֵבִ֥ים הַיֹּ֛ום לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֵיכֶ֑ם אַל־יֵרַ֣ךְ לְבַבְכֶ֗םאַל־תִּֽירְא֧וּ וְאַֽל־תַּחְפְּז֛וּ וְאַל־תַּֽעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶֽם׃ 4כִּ֚י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם הַהֹלֵ֖ךְ עִמָּכֶ֑ם לְהִלָּחֵ֥ם לָכֶ֛ם עִם־אֹיְבֵיכֶ֖ם לְהֹושִׁ֥יעַ אֶתְכֶֽם׃ 5וְדִבְּר֣וּ הַשֹּֽׁטְרִים֮ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹר֒ מִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֤ה בַֽיִת־חָדָשׁ֙ וְלֹ֣א חֲנָכֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ופֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ר יַחְנְכֶֽנּוּ׃ 6וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־נָטַ֥ע כֶּ֨רֶם֙ וְלֹ֣א חִלְּלֹ֔ו יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ריְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 7וּמִֽי־הָאִ֞ישׁ אֲשֶׁר־אֵרַ֤שׂ אִשָּׁה֙ וְלֹ֣א לְקָחָ֔הּ יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו פֶּן־יָמוּת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְאִ֥ישׁ אַחֵ֖ריִקָּחֶֽנָּה׃ 8וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֮ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵיתֹ֑ו וְלֹ֥איִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֹֽו׃ 9וְהָיָ֛ה כְּכַלֹּ֥ת הַשֹּׁטְרִ֖ים לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָ֑ם וּפָ֥קְד֛וּ שָׂרֵ֥י צְבָאֹ֖ות בְּרֹ֥אשׁ הָעָֽם׃ ס 10כִּֽי־תִקְרַ֣ב אֶל־עִ֔יר לְהִלָּחֵ֖ם עָלֶ֑יהָ וְקָרָ֥אתָ אֵלֶ֖יהָ לְשָׁלֹֽום׃ 11וְהָיָה֙ אִם־שָׁלֹ֣ום תַּֽעַנְךָ֔ וּפָתְחָ֖ה לָ֑ךְ וְהָיָ֞ה כָּל־הָעָ֣ם הַנִּמְצָא־בָ֗הּ יִהְי֥וּ לְךָ֛ לָמַ֖ס וַעֲבָדֽוּךָ׃ 12וְאִם־לֹ֤א תַשְׁלִים֙ עִמָּ֔ךְ וְעָשְׂתָ֥ה עִמְּךָ֖ מִלְחָמָ֑ה וְצַרְתָּ֖ עָלֶֽיהָ׃ 13וּנְתָנָ֛הּ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ וְהִכִּיתָ֥ אֶת־כָּל־זְכוּרָ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃ 14רַ֣ק הַ֠נָּשִׁים וְהַטַּ֨ף וְהַבְּהֵמָ֜ה וְכֹל֩ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֥ה בָעִ֛יר כָּל־שְׁלָלָ֖הּ תָּבֹ֣ז לָ֑ךְ וְאָֽכַלְתָּ֙ אֶת־שְׁלַ֣לאֹיְבֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 15כֵּ֤ן תַּעֲשֶׂה֙ לְכָל־הֶ֣עָרִ֔ים הָרְחֹקֹ֥ת מִמְּךָ֖ מְאֹ֑ד אֲשֶׁ֛ר לֹא־מֵעָרֵ֥י הַגֹּֽויִם־הָאֵ֖לֶּה הֵֽנָּה׃ 16רַ֗ק מֵעָרֵ֤י הָֽעַמִּים֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה לֹ֥א תְחַיֶּ֖ה כָּל־נְשָׁמָֽה׃ 17כִּֽי־הַחֲרֵ֣ם תַּחֲרִימֵ֗ם הַחִתִּ֤י וְהָאֱמֹרִי֙ הַכְּנַעֲנִ֣י וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר צִוְּךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 18לְמַ֗עַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יְלַמְּד֤וּ אֶתְכֶם֙ לַעֲשֹׂ֔ות כְּכֹל֙ תֹּֽועֲבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֥ר עָשׂ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶ֑ם וַחֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ ס 19כִּֽי־תָצ֣וּר אֶל־עִיר֩ יָמִ֨ים רַבִּ֜ים לְֽהִלָּחֵ֧ם עָלֶ֣יהָ לְתָפְשָׂ֗הּ לֹֽא־תַשְׁחִ֤ית אֶת־עֵצָהּ֙ לִנְדֹּ֤חַ עָלָיו֙ גַּרְזֶ֔ןכִּ֚י מִמֶּ֣נּוּ תֹאכֵ֔ל וְאֹתֹ֖ו לֹ֣א תִכְרֹ֑ת כִּ֤י הָֽאָדָם֙ עֵ֣ץ הַשָּׂדֶ֔ה לָבֹ֥א מִפָּנֶ֖יךָ בַּמָּצֹֽור׃ 20רַ֞ק עֵ֣ץ אֲשֶׁר־תֵּדַ֗ע כִּֽי־לֹא־עֵ֤ץ מַאֲכָל֙ ה֔וּא אֹתֹ֥ו תַשְׁחִ֖ית וְכָרָ֑תָּ וּבָנִ֣יתָ מָצֹ֗ור עַל־הָעִיר֙אֲשֶׁר־הִ֨וא עֹשָׂ֧ה עִמְּךָ֛ מִלְחָמָ֖ה עַ֥ד רִדְתָּֽהּ׃ פ

\c 21

\s1 Erhi omuntu akayirhirwa omu ishwa

\p\v 1 Mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu oge ndiciyûbaka, erhi bakashanga omuntu onizirwe atulamire omu ishwa, barhanamanyiri ndi wamuyirhaga, \v 2abagula bâwe n’abandisi bâwe, banagenda kurhenga halya omuntu ayirhirwe, balole luli lugendo lunganaci kuhika oku mirhundu eri emarhambi ga halya. \v 3 Na kandi, banalola lugo lubi luli hôfi n’onizirwe. Abagula ba muli olo lugo banarhôla enkafu y’endaku erya erhasagihirwa omu mikolo bundi, erhanasagijakwo omurhamba gw’okubulula engâlè. \v 4Abagula ba lulya lugo, banayandagalana erya nkafu y’endaku emunda olwîshi lwahulula lurhagana luli, banajà ahantu harhahinzirwi harhanarhwezirwi cici, bahika oku lwîshi banavuna erya nkafu y’endaku igosi. \v 5Abadâhwa bene Levi banayisha; bulya bo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acisbozire mpu bamukolcre banahâne omugisho oku izîno lya Nyamuzinda, n’akanwa kâbo kakazifunga akadali n’okutwa emmanja. \v 6Abagula ba lulya lugo luli hôfi n’olya muntu wayirhagwa, banakalabîra enfune zâbo omu lwîshi, kuli erya nkafu y’endaku bavunaga igosi. \v 7 Banaderha aka kanwa, erhi: «Arhali maboko gîrhu gabulagaga ogu mukò, n’amasù gîrhu garhabwîne cici. \v 8 Ocikirize olubaga lwâwe lw’Israheli, we Nyamuzinda walulikûzagya, orhanalekaga omukò mwêru-kwêru gwabulagwa omu karhî k’olubaga lwâwe lwa Israheli. Banacingwa oku lwihôlo lw’omukò. \v 9 Woyo, orhenze omu karhî kâwe okubu­laga omukò gw’omuntu mwêru-kwêru, akaba walonza okujira sbishingânîne omu masù ga Nyamuzinda.

\s1 Omukazi bagwasire mpira

\p\v 10 Amango warhabalira abanzi bâwe, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe erhi akaba amakuhisabo omu ikumi ly’eminwe, n’erhi okaba wamabagwârha mpi­ra, \v 11 erhi wakabona, muli ezo mpira, omukazi w’iranga linjà, okanamurhonya, wanamuyanka abè mukâwe, \v 12 onamuhêke omu mwâwe. Akwânîne amômwe emvîri zimuli oku irhwe, anatwe enyunu, \v 13 ahogole n’emishangi yâge y’empira, abêre omu mwâwe, mwêzi gwoshi erhi alakira ab’emwâbo, îshe na nnina. Enyuma ly’aho, wanamuyegêra, okole mwe naye nk’îba, naye abè mukâwe. \v 14 Erhi akaba arhacikusimisizi, wanamuleka acîjire aha alonzize, buzira kuderha mpu wamuguza nfaranga: orhakamuyungukirakwo, bulya warhanzirimuyanka.

\s1 Omwâna w’olubere

\p\v 15 Amango omulume agwêrhe bakazi babirhi, omurhonyi n’omusho­ mbekazi, bombi, omurhonyi n’omushombekazi banaburhe akarhabâna, erhi olubere lwakanaburhwa n’omushombekazi, \v 16 olusiku agabîra abagala ebirugu byâge , kukolaga kuyimika, oyo mulume arhayemerirwi okuyimika omwâna w’omukazi murhonyi, ahâli h’olya mugala w’omushombekazi bulya yo na nfula. \v 17 Cikwône akwânîne amanye oku olya mugala w’omushombekazi yo na nfula, amuhe bigabi bibirhi by’ebirugu byâge : oyomwâna yenakwânîne okubà nfula, bulya yo mburho ntanzi y’omu magala gâge.

\s1 Entumva

\p\v 18 Erhi omushamuka akaba agwêrhe omwâna w’entumva, cigamba cagambire îshe na nnina, bàmuhânwire arhanayumva, \v 19 îshe na nina w’oyo mwâna banamugwârha bamujàne emunda abagula b’olugo bali, aha muhango gwa lulya lugo. \v 20 Banabwîra abagula ba lulya lugo, erhi: «Oyu mwâna wîrhu mwabona aha cikola cibà cabi, arhayumva arhanabwirwa, àlalahire ciru anabà mulalwe». \v 21 Ago mango, ab’oku lugo bôshi banamuhanda amabuye kuhika afe arhengemwo omûka. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe. Israheli yeshi àyumva oku bàguderha anayobôhe.

\s1 Omurhumba gw’owatwiragwa okufà

\p\v 22 Erhi omuntu akaba anajizire ecâha cirya cakarhuma bamutwira okufà, erhi akanabà neci bamuyisire bamumanika oku murhi, \v 23 orhahîraga okaleka omurhumba gwâge gwalala oku murhi, ci onamubîshe olwo lusiku Lonêne, bulyala owamanisirwe bukola buhanya bw’emwa Nyamuzinda, orhakanacîshomya mpu wahemula ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda akushobôza mpu oliyimemwo.

\pr Deuteronomy WLC 21: 1כִּי־יִמָּצֵ֣א חָלָ֗ל בָּאֲדָמָה֙ אֲשֶׁר֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ נֹתֵ֤ן לְךָ֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ נֹפֵ֖ל בַּשָּׂדֶ֑ה לֹ֥א נֹודַ֖ע מִ֥י הִכָּֽהוּ׃ 2וְיָצְא֥וּ זְקֵנֶ֖יךָ וְשֹׁפְטֶ֑יךָ וּמָדְדוּ֙ אֶל־הֶ֣עָרִ֔ים אֲשֶׁ֖ר סְבִיבֹ֥ת הֶחָלָֽל׃ 3וְהָיָ֣ה הָעִ֔יר הַקְּרֹבָ֖ה אֶל־הֶחָלָ֑ל וְלָֽקְח֡וּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֜וא עֶגְלַ֣ת בָּקָ֗ר אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־עֻבַּד֙ בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר לֹא־מָשְׁכָ֖ה בְּעֹֽל׃4וְהֹורִ֡דוּ זִקְנֵי֩ הָעִ֨יר הַהִ֤וא אֶת־הָֽעֶגְלָה֙ אֶל־נַ֣חַל אֵיתָ֔ן אֲשֶׁ֛ר לֹא־יֵעָבֵ֥ד בֹּ֖ו וְלֹ֣א יִזָּרֵ֑עַ וְעָֽרְפוּ־שָׁ֥ם אֶת־הָעֶגְלָ֖ה בַּנָּֽחַל׃ 5וְנִגְּשׁ֣וּ הַכֹּהֲנִים֮ בְּנֵ֣י לֵוִי֒ כִּ֣י בָ֗ם בָּחַ֞ר יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לְשָׁ֣רְתֹ֔ו וּלְבָרֵ֖ךְ בְּשֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וְעַל־פִּיהֶ֥ם יִהְיֶ֖ה כָּל־רִ֥יב וְכָל־נָֽגַע׃ 6וְכֹ֗ל זִקְנֵי֙ הָעִ֣יר הַהִ֔וא הַקְּרֹבִ֖ים אֶל־הֶחָלָ֑ל יִרְחֲצוּ֙ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַל־הָעֶגְלָ֖ה הָעֲרוּפָ֥ה בַנָּֽחַל׃ 7וְעָנ֖וּ וְאָמְר֑וּ יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א [שָׁפְכָה כ] (שָֽׁפְכוּ֙ ק) אֶת־הַדָּ֣ם הַזֶּ֔ה וְעֵינֵ֖ינוּ לֹ֥א רָאֽוּ׃ 8כַּפֵּר֩ לְעַמְּךָ֙ יִשְׂרָאֵ֤ל אֲשֶׁר־פָּדִ֙יתָ֙ יְהוָ֔ה וְאַל־תִּתֵּן֙ דָּ֣ם נָקִ֔י בְּקֶ֖רֶב עַמְּךָ֣ יִשְׂרָאֵ֑ל וְנִכַּפֵּ֥ר לָהֶ֖ם הַדָּֽם׃ 9וְאַתָּ֗ה תְּבַעֵ֛ר הַדָּ֥ם הַנָּקִ֖י מִקִּרְבֶּ֑ךָ כִּֽי־תַעֲשֶׂ֥ה הַיָּשָׁ֖ר בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־תֵצֵ֥א לַמִּלְחָמָ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וּנְתָנֹ֞ו יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּיָדֶ֖ךָ וְשָׁבִ֥יתָ שִׁבְיֹֽו׃ 11וְרָאִיתָ֙ בַּשִּׁבְיָ֔ה אֵ֖שֶׁת יְפַת־תֹּ֑אַר וְחָשַׁקְתָּ֣ בָ֔הּ וְלָקַחְתָּ֥ לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 12וַהֲבֵאתָ֖הּ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֑ךָ וְגִלְּחָה֙ אֶת־רֹאשָׁ֔הּ וְעָשְׂתָ֖ה אֶת־צִפָּרְנֶֽיהָ׃ 13וְהֵסִ֩ירָה֩ אֶת־שִׂמְלַ֨ת שִׁבְיָ֜הּ מֵעָלֶ֗יהָ וְיָֽשְׁבָה֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ וּבָֽכְתָ֛ה אֶת־אָבִ֥יהָ וְאֶת־אִמָּ֖הּ יֶ֣רַח יָמִ֑ים וְאַ֨חַר כֵּ֜ן תָּבֹ֤וא אֵלֶ֙יהָ֙ וּבְעַלְתָּ֔הּ וְהָיְתָ֥ה לְךָ֖ לְאִשָּֽׁה׃ 14וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א חָפַ֣צְתָּ בָּ֗הּ וְשִׁלַּחְתָּהּ֙ לְנַפְשָׁ֔הּ וּמָכֹ֥ר לֹא־תִמְכְּרֶ֖נָּה בַּכָּ֑סֶף לֹא־תִתְעַמֵּ֣ר בָּ֔הּ תַּ֖חַת אֲשֶׁ֥ר עִנִּיתָֽהּ׃ ס 15כִּֽי־תִהְיֶ֨יןָ לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָאַחַ֣ת שְׂנוּאָ֔ה וְיָֽלְדוּ־לֹ֣ו בָנִ֔ים הָאֲהוּבָ֖ה וְהַשְּׂנוּאָ֑ה וְהָיָ֛ה הַבֵּ֥ן הַבְּכֹ֖ור לַשְּׂנִיאָֽה׃ 16וְהָיָ֗ה בְּיֹום֙ הַנְחִילֹ֣ו אֶת־בָּנָ֔יו אֵ֥ת אֲשֶׁר־יִהְיֶ֖ה לֹ֑ו לֹ֣א יוּכַ֗ל לְבַכֵּר֙ אֶת־בֶּן־הָ֣אֲהוּבָ֔ה עַל־פְּנֵ֥י בֶן־הַשְּׂנוּאָ֖ה הַבְּכֹֽר׃ 17כִּי֩ אֶת־הַבְּכֹ֨ר בֶּן־הַשְּׂנוּאָ֜ה יַכִּ֗יר לָ֤תֶת לֹו֙ פִּ֣י שְׁנַ֔יִם בְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־יִמָּצֵ֖א לֹ֑ו כִּי־הוּא֙ רֵאשִׁ֣ית אֹנֹ֔ו לֹ֖ו מִשְׁפַּ֥ט הַבְּכֹרָֽה׃ ס 18כִּֽי־יִהְיֶ֣ה לְאִ֗ישׁ בֵּ֚ן סֹורֵ֣ר וּמֹורֶ֔ה אֵינֶ֣נּוּ שֹׁמֵ֔עַ בְּקֹ֥ול אָבִ֖יו וּבְקֹ֣ול אִמֹּ֑ו וְיִסְּר֣וּ אֹתֹ֔ו וְלֹ֥א יִשְׁמַ֖ע אֲלֵיהֶֽם׃ 19וְתָ֥פְשׂוּ בֹ֖ו אָבִ֣יו וְאִמֹּ֑ו וְהֹוצִ֧יאוּ אֹתֹ֛ו אֶל־זִקְנֵ֥י עִירֹ֖ו וְאֶל־שַׁ֥עַר מְקֹמֹֽו׃ 20וְאָמְר֞וּ אֶל־זִקְנֵ֣י עִירֹ֗ו בְּנֵ֤נוּ זֶה֙ סֹורֵ֣ר וּמֹרֶ֔ה אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵ֖עַ בְּקֹלֵ֑נוּ זֹולֵ֖ל וְסֹבֵֽא׃ 21וּ֠רְגָמֻהוּ כָּל־אַנְשֵׁ֨י עִירֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ וָמֵ֔ת וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּ֑ךָ וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל יִשְׁמְע֥וּ וְיִרָֽאוּ׃ ס 22וְכִֽי־יִהְיֶ֣ה בְאִ֗ישׁ חֵ֛טְא מִשְׁפַּט־מָ֖וֶת וְהוּמָ֑ת וְתָלִ֥יתָ אֹתֹ֖ו עַל־עֵֽץ׃23לֹא־תָלִ֨ין נִבְלָתֹ֜ו עַל־הָעֵ֗ץ כִּֽי־קָבֹ֤ור תִּקְבְּרֶ֙נּוּ֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא כִּֽי־קִלְלַ֥ת אֱלֹהִ֖ים תָּל֑וּי וְלֹ֤א תְטַמֵּא֙ אֶת־אַדְמָ֣תְךָ֔ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס

\c 22

\s1 Oburhôla

\p\v 1 Erhi wankabona enkafu ya mwene winyu yayisha yababuka, nîsi erhi ecibuzi câge cayisha cahabuka, orhakaba nk’orhabwîne ci kwône onacidâhize mwene winyu. \v 2 Erhi akaba nk’oyo mwene winyu ohezirwe arhayûbaka hôfi nâwe, nîsi erhi obè orhamuyishi, wanadâhya birya bintu aha mwâwe onabibeze ho kuhika oyo mwene winyu ayishibilonza, ago mango wanamugalulirabyo. \v 3 Kwo wakanajira ntyo nka ndogomi yâge ehezire, nîsi erhi cishulu câge; kwo wakanazijira ntyo oku ngasi kalugu kahezire mwene winyu amango wamakashanga. Orhankaba nk’orhakabwîne. \v 4 Erhi wankabona endogomi ya mwene winyu, nîsi erhi enkafu yâge yahirima omu njira, orhankaba nk’orhabwîne, onamurhabâle muyizuse naye.

\s1 Hali okurhôrhwa

\p\v 5 Omukazi arhankayambala omwambalo gw’omulume, omulume naye kwo na kwo, arhakayambala omwambalo gw’omukazi; omuntu wajira ntyo erhi ahemukireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 6 Erhi wakashimana omu njira, olwogo lw’akanyunyi, lulimwo ebyananyunyi erhi lulimwo amaji, oku murhi erhi oku idaho, lolà n’oku omuzire w’akanyunyi ayubarhire galya maji erhi birya byananyunyi, orhahîra okasigisa omu­ zire abâna. \v 7 Wanaleka olya muzire acîgendere, wanaba erhi ebyananyunyi by’orhôla. Ntyo wanabêrwa onabone akalamo kali.

\p\v 8 Mango okaba wayûbaka enyumpa mpyâhya, oku burhungiri bwâyo, wanahirako ebi abantu bakagwarhirizakwo, lyo enyumpa yâwe elekitumula omukò gw’omuntu erhi hankajira owayihonakwo.

\p\v 9 Orhahîra okarhwera yindi mburho ndebe omu lukoma lwâwe lw’emizâbîbu, erya myâka yombi yanahinduka n’amalehe g’oku mizâbîbu yâwe. \v 10Orhahîra okahinga n’enkafu n’endogomi kuguma. \v 11 Orhahîra okayambala omwambalo gulusirwe n’obudodo bw’ecitani haguma n’obw’obwoya bw’ecibuzi. \v 12 Ecishuli wakazicibwikira, ohangire obushengerêre oku bikwi byâco oku bi­ nali bini.

\s1 Omunyere mushûgi

\p\v 11 Omulume erhi akayanka omukazi; akajà omu buhya na buzinda ashombe olya mukazi, \v 14 anamutumuze mabî malebe ciru n’okumubonêsa nshonyi omu bantu, erhi: «Oyo mukazi nabwîne namuyanka nanamuhira oku ncingo yâni, ci kwône ntamubonagakwo cerekane ca bushugi»; \v 15 ago mango, îshe na nina w’olya mwanahya, banarhôla ebimanyîso by’obushugi bw’olya muhya, babiyerekane embere z’abagula ba lulya lugo, aba mubango gw’olugo. \v 16 Îshe wa nyamukazi anabwîra abagula, erhi: «Oyu mulume nabwîne namuhà mwâli wâni, yoyula okolaga omushombire, \v 17 ciru yoyula omushobesire amabî,erhi: «Mwâli wâwe ntamubonagakwo cerekane ca bushugi». Ci kwône ninyu mwene mucibwinire ecêrekanè c’obushugi bwa mwâli wâni. Ago mango, banalambûla omushangi embere z’abagula ba lulya lugo. \v 18Abagula ba lulya lugo bânagwârha olya muntu bamuhane, \v 19 banamutwa ecîru ca sikeli igana lya nfaranga, bazihe îshe wa nyamuhya, kulya kubà olya mulume anaherize omunyere mushûgi wa Israheli irenge embere z’abantu. Omukazi ali wâge na ntà mango ciru n’eriguma aderhe mpu amuhulusa. \v 20 Ci kwône erhi akaba kwo binali kulya bashobesire nyamuhya mpu barhamubonagakwo cerekane ca bushugi, \v 21 oyo mwanahya banamuhêke aha muhango gw’enyumpa y’îshe, n’abantu b’oku mwâbo bamubandirekwo arnabuye kuhika afe, kulya kubà neci ahemusire omu Israheli erhi ajirira eby’enshonyi omu nyumpa y’îshe. Kwo kutwa ishârha aha mwâwe.

\s1 Okuhemuka n’okuhusha

\p\v 22 Erhi bankashimana omulurne agwîshîre n’omukazi ogwêrhe îba, bombi balî ba kufà: olya mulume wali ogwîshîre na rnuka bene n’olya rnukazi naye yêne. Kwo kutwa ishârha omu Israheli. \v 23 Erhi omunyere mushûgi akaba adwîrhe ashebwa n’omulume, lero owundi rnulume arnushirnane omu lugo amujire mukâge, \v 24 abo bombi munabaheke aha muhango gw’olwo lugo, mubabande amabuye kuhika bafe: nyamunyere kulya kubà arhayamire ene barnugwârha anali omu lugo, na nyamulume naye kulya kubà anayansire mukà owâbo. Kwo kutwa ishârha aha rnwâwe. \v 25 Ci kwône erhi omulume akashanga omunyere adwîrhe ashebwa, omu mashwa, akamugwârha n’okugwîshira bo naye, olya mulume wagwishiraga bo naye yêne wafa, \v 26 olya mwananyere orhamujiraga kurhi, ntà cibî ajijire cakarhuma afa. Kwo anali nka kulyaomuntu akahamira oku wâbo n’okumuyîrha: \v 27 na kandi, oyo munyere adwîrhe ashebwa, n’omu mashwa bamushangaga, kwakanaba anayamire ci ntâye wamuyumvîrhe akayishimulikûza.

\p\v 28 Erhi omulume akashimâna omunyere mushûgi orhadwirhi ashebwa, erhi akagwârha olya munyere n’okugwîshira bo naye, erhi bakabagwârha masimasi, \v 29 olya mulume wagwishiraga bo naye anahongera îshe wa nyamunyere sikeli makumi arhanu ga nfaranga, anagaliyanka olya munyere abè mukâge, kulya kubà anamuhemwire; arhakanayemererwa okumuhulusa ciru n’eriguma.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 22:1לֹֽא־תִרְאֶה֩ אֶת־שֹׁ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו אֶת־שֵׂיֹו֙ נִדָּחִ֔ים וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָשֵׁ֥ב תְּשִׁיבֵ֖ם לְאָחִֽיךָ׃ 2וְאִם־לֹ֨א קָרֹ֥וב אָחִ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ וְלֹ֣א יְדַעְתֹּ֑ו וַאֲסַפְתֹּו֙ אֶל־תֹּ֣וךְ בֵּיתֶ֔ךָ וְהָיָ֣ה עִמְּךָ֗ עַ֣ד דְּרֹ֤שׁ אָחִ֨יךָ֙אֹתֹ֔ו וַהֲשֵׁבֹתֹ֖ו לֹֽו׃ 3וְכֵ֧ן תַּעֲשֶׂ֣ה לַחֲמֹרֹ֗ו וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂה֮ לְשִׂמְלָתֹו֒ וְכֵ֣ן תַּעֲשֶׂ֜ה לְכָל־אֲבֵדַ֥ת אָחִ֛יךָ אֲשֶׁר־תֹּאבַ֥ד מִמֶּ֖נּוּוּמְצָאתָ֑הּ לֹ֥א תוּכַ֖ל לְהִתְעַלֵּֽם׃ ס 4לֹא־תִרְאֶה֩ אֶת־חֲמֹ֨ור אָחִ֜יךָ אֹ֤ו שֹׁורֹו֙ נֹפְלִ֣ים בַּדֶּ֔רֶךְ וְהִתְעַלַּמְתָּ֖ מֵהֶ֑ם הָקֵ֥ם תָּקִ֖ים עִמֹּֽו׃ ס 5לֹא־יִהְיֶ֤ה כְלִי־גֶ֨בֶר֙ עַל־אִשָּׁ֔ה וְלֹא־יִלְבַּ֥שׁ גֶּ֖בֶר שִׂמְלַ֣ת אִשָּׁ֑ה כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֥שֵׂהאֵֽלֶּה׃ פ 6כִּ֣י יִקָּרֵ֣א קַן־צִפֹּ֣ור׀ לְפָנֶ֡יךָ בַּדֶּ֜רֶךְ בְּכָל־עֵ֣ץ׀ אֹ֣ו עַל־הָאָ֗רֶץ אֶפְרֹחִים֙ אֹ֣ו בֵיצִ֔ים וְהָאֵ֤ם רֹבֶ֨צֶת֙עַל־הָֽאֶפְרֹחִ֔ים אֹ֖ו עַל־הַבֵּיצִ֑ים לֹא־תִקַּ֥ח הָאֵ֖ם עַל־הַבָּנִֽים׃ 7שַׁלֵּ֤חַ תְּשַׁלַּח֙ אֶת־הָאֵ֔ם וְאֶת־הַבָּנִ֖ים תִּֽקַּֽח־לָ֑ךְ לְמַ֨עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וְהַאֲרַכְתָּ֖ יָמִֽים׃ ס 8כִּ֤י תִבְנֶה֙ בַּ֣יִת חָדָ֔שׁ וְעָשִׂ֥יתָ מַעֲקֶ֖ה לְגַגֶּ֑ךָ וְלֹֽא־תָשִׂ֤ים דָּמִים֙ בְּבֵיתֶ֔ךָ כִּֽי־יִפֹּ֥ל הַנֹּפֵ֖ל מִמֶּֽנּוּ׃ ס 9לֹא־תִזְרַ֥ע כַּרְמְךָ֖ כִּלְאָ֑יִם פֶּן־תִּקְדַּ֗שׁ הַֽמְלֵאָ֤ה הַזֶּ֨רַע֙ אֲשֶׁ֣ר תִּזְרָ֔ע וּתְבוּאַ֖ת הַכָּֽרֶם׃ ס 10לֹֽא־תַחֲרֹ֥שׁ בְּשֹׁור־וּבַחֲמֹ֖ר יַחְדָּֽו׃ ס 11לֹ֤א תִלְבַּשׁ֙ שַֽׁעַטְנֵ֔ז צֶ֥מֶר וּפִשְׁתִּ֖ים יַחְדָּֽו׃ ס 12גְּדִלִ֖ים תַּעֲשֶׂה־לָּ֑ךְ עַל־אַרְבַּ֛ע כַּנְפֹ֥ות כְּסוּתְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר תְּכַסֶּה־בָּֽהּ׃ ס 13כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אִשָּׁ֑ה וּבָ֥א אֵלֶ֖יהָ וּשְׂנֵאָֽהּ׃ 14וְשָׂ֥ם לָהּ֙ עֲלִילֹ֣ת דְּבָרִ֔ים וְהֹוצִ֥יא עָלֶ֖יהָ שֵׁ֣ם רָ֑ע וְאָמַ֗ר אֶת־הָאִשָּׁ֤ה הַזֹּאת֙ לָקַ֔חְתִּי וָאֶקְרַ֣באֵלֶ֔יהָ וְלֹא־מָצָ֥אתִי לָ֖הּ בְּתוּלִֽים׃ 15וְלָקַ֛ח אֲבִ֥י הַנַּעַר וְאִמָּ֑הּ וְהֹוצִ֜יאוּ אֶת־בְּתוּלֵ֧י הַנַּעַר אֶל־זִקְנֵ֥י הָעִ֖יר הַשָּֽׁעְרָה׃ 16וְאָמַ֛ר אֲבִ֥י הַנַּעַר אֶל־הַזְּקֵנִ֑ים אֶת־בִּתִּ֗י נָתַ֜תִּי לָאִ֥ישׁ הַזֶּ֛ה לְאִשָּׁ֖ה וַיִּשְׂנָאֶֽהָ׃ 17וְהִנֵּה־ה֡וּא שָׂם֩ עֲלִילֹ֨ת דְּבָרִ֜ים לֵאמֹ֗ר לֹֽא־מָצָ֤אתִי לְבִתְּךָ֙ בְּתוּלִ֔ים וְאֵ֖לֶּה בְּתוּלֵ֣י בִתִּ֑י וּפָֽרְשׂוּ֙הַשִּׂמְלָ֔ה לִפְנֵ֖י זִקְנֵ֥י הָעִֽיר׃ 18וְלָֽקְח֛וּ זִקְנֵ֥י הָֽעִיר־הַהִ֖וא אֶת־הָאִ֑ישׁ וְיִסְּר֖וּ אֹתֹֽו׃ 19וְעָנְשׁ֨וּ אֹתֹ֜ו מֵ֣אָה כֶ֗סֶף וְנָתְנוּ֙ לַאֲבִ֣י הַֽנַּעֲרָ֔ה כִּ֤י הֹוצִיא֙ שֵׁ֣ם רָ֔ע עַ֖ל בְּתוּלַ֣ת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽו־תִהְיֶ֣הלְאִשָּׁ֔ה לֹא־יוּכַ֥ל לְשַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס 20וְאִם־אֱמֶ֣ת הָיָ֔ה הַדָּבָ֖ר הַזֶּ֑ה לֹא־נִמְצְא֥וּ בְתוּלִ֖ים לַנַּעַר 21וְהֹוצִ֨יאוּ אֶת־הַנַּעַר אֶל־פֶּ֣תַח בֵּית־אָבִ֗יהָ וּסְקָלוּהָ֩ אַנְשֵׁ֨י עִירָ֤הּ בָּאֲבָנִים֙ וָמֵ֔תָה כִּֽי־עָשְׂתָ֤הנְבָלָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לִזְנֹ֖ות בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס 22כִּֽי־יִמָּצֵ֨א אִ֜ישׁ שֹׁכֵ֣ב׀ עִם־אִשָּׁ֣ה בְעֻֽלַת־בַּ֗עַל וּמֵ֨תוּ֙ גַּם־שְׁנֵיהֶ֔ם הָאִ֛ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִם־הָאִשָּׁ֖הוְהָאִשָּׁ֑ה וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ ס 23כִּ֤י יִהְיֶה֙ נַעַר בְתוּלָ֔ה מְאֹרָשָׂ֖ה לְאִ֑ישׁ וּמְצָאָ֥הּ אִ֛ישׁ בָּעִ֖יר וְשָׁכַ֥ב עִמָּֽהּ׃ 24וְהֹוצֵאתֶ֨ם אֶת־שְׁנֵיהֶ֜ם אֶל־שַׁ֣עַר׀ הָעִ֣יר הַהִ֗וא וּסְקַלְתֶּ֨ם אֹתָ֥ם בָּאֲבָנִים֮ וָמֵתוּ֒ אֶת־הַנַּעַרעַל־דְּבַר֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־צָעֲקָ֣ה בָעִ֔יר וְאֶ֨ת־הָאִ֔ישׁ עַל־דְּבַ֥ר אֲשֶׁר־עִנָּ֖ה אֶת־אֵ֣שֶׁת רֵעֵ֑הוּ וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖עמִקִּרְבֶּֽךָ׃ ס 25וְֽאִם־בַּשָּׂדֶ֞ה יִמְצָ֣א הָאִ֗ישׁ אֶת־הַנַּעַר הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְהֶחֱזִֽיק־בָּ֥הּ הָאִ֖ישׁ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וּמֵ֗ת הָאִ֛ישׁאֲשֶׁר־שָׁכַ֥ב עִמָּ֖הּ לְבַדֹּֽו׃ 26וְלַנַּעַר לֹא־תַעֲשֶׂ֣ה דָבָ֔ר אֵ֥ין לַנַּעַר חֵ֣טְא מָ֑וֶת כִּ֡י כַּאֲשֶׁר֩ יָק֨וּם אִ֤ישׁ עַל־רֵעֵ֨הוּ֙ וּרְצָחֹ֣ו נֶ֔פֶשׁ כֵּ֖ןהַדָּבָ֥ר הַזֶּֽה׃ 27כִּ֥י בַשָּׂדֶ֖ה מְצָאָ֑הּ צָעֲקָ֗ה הַנַּעַר הַמְאֹ֣רָשָׂ֔ה וְאֵ֥ין מֹושִׁ֖יעַ לָֽהּ׃ ס 28כִּֽי־יִמְצָ֣א אִ֗ישׁ נַעַר בְתוּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר לֹא־אֹרָ֔שָׂה וּתְפָשָׂ֖הּ וְשָׁכַ֣ב עִמָּ֑הּ וְנִמְצָֽאוּ׃ 29וְ֠נָתַן הָאִ֨ישׁ הַשֹּׁכֵ֥ב עִמָּ֛הּ לַאֲבִ֥י הַנַּעַר חֲמִשִּׁ֣ים כָּ֑סֶף וְלֹֽו־תִהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֗ה תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר עִנָּ֔הּלֹא־יוּכַ֥ל שַׁלְּחָ֖הּ כָּל־יָמָֽיו׃ ס

\c 23

\p\v 1 Omuntu arhakayanka omukazi w’îshe, arhakanalengeza ecikwi c’eciro­ ndo c’îshe (hali abajira ogu mulongo 22, 30 omu cihebraniya).

\s1 Hali abarhayemerirwi okujà omu ndêko y’olubaga lwa Nyamuzinda

\p\v 2 Omuntu w’amaza mahinage (amasayi) erhi oyu batwire obulume, arhakayemererwa mpu aje omu ndêko ya Nyamuzinda. \v 3 Omwâna w’oku lugurhu, arhakayemerewa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda. Ciru n’abinjikuluza bâge b’iburha lya kali ikumi barhayemerwe omu ndêko ya Nyamuzinda. \v 4 Omuamoriti n’Omwabiti barhayemererwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru kuhika oku iburha lyâbo lya kali ikumi, ntâye wayemererwe okujà omu ndêko ya Nyamuzinda, ciru n’eriguma. \v 5 Kulya kubà barhayishagimuyankirira, barhaderhaga mpu bakamulerhera omugati amango mwâli omu njira y’okurhenga e Mîsiri, na kandi kulya kubà bahongeraga Balâmu, mwene Beori, w’e Petori omu Aramu-Naharayimu. \v 6 Ci kwône Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhalonzagya okuyumva Balâmu, ciru Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ahindula byôshi, ahâli h’okumuhehêrera kwashuba kugisha akola amugisha, bulyala Nyamubâho, Nyamuzinda ali akusîmire. \v 7 Ensiku z’akalamo kâwe kôshi, ciru ntà mango oderhage mpu wabalongeza omurhûl an’omugisho. \v 8 Orhahîraga okashomba Omu-Edomiti bulyala ali mwene winyu. Orhahîraga okashomba omunyamisiri, bulyala wali cigolo omu cihugo câbo: \v 9 Oku iburha lya kasharhu, abâna bâbo banayemererwa okujà omu ndêko ya Nyamuzinda.

\s1 Ecihando cikâba cicire. Kucîshuka. Kubwikira obugege

\p\v 10 Irhondo okaba wajihandira abashombanyi bâwe, wacinga obalwise, onacilange oku ngasi kabi. \v 11 Erhi engabo yâwe yakaba erimwo omuntu orhacîri erhi bilôrho bya budufu birhuma, akwânîne arhenge omu cihando, arhanacishubiremwo. \v 12 Hano ashinga gakola mafuluko, anacishuka, anashubire omu bihando izûba lizika.

\p\v 13 Okaziyôrha ogwêrhe ahantu, emuhanda gw’ebihando, halya wakanaja muhanda. \v 14 Omu birugu byâwe, okaziyôrha ogwêrhe olupaho, n’okola wajà muhanda, onarhangihûmba n’olupabo na buzinda ogabwikire wenago. \v 15 Bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anakazigeragera omu bihando byâwe mpu lyo akulanga anakufumbike abashombanyi bâwe. Kukwaninage ecihando câwe ciyorhe cicire, akanabugâna muli ehibi obone amacihindula kuli we.

\s1 Agandi marhegeko

\p\v 16 Omujà wamayaka nnawâbo, ayisha ayâkira aha mwâwe, orhahîraga okacìmuha olya nnawâbo. \v 17 Onaleke abere haguma nâwe, omu ngabo yâwe, halya hantu akanacîshoga yêne muli murhundu muguma omu mirhundu yâwe, halyâla ayumvîrhe ayôsire bwinjà, orhahîraga okamuhuguga.

\p\v 18 Bâli ba Israheli barhâbemwo ow’ecìshungu c’emulìnzi, bene Israheli nabo kwo na kwo barhabemwo ow’entazi y’emulinzi. \v 19 Ciru wakahâna muhigo muci, irhondo orhahîra okahêka omu nyumpa ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ehirugu by’omu bushungu bw’omukazi nîsi erhi ebi akabwa kayungukaga, bulyala omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ebyo byombi biri byakumbwa bishweka.

\p\v 20 Orhahîra okahôza mwene winyu akantu mpu ayishikugalulira obunguke, bubè bunguke oku nfaranga, bubè bunguke oku biryo nîsi erhi kandi kantu kakarhengakwo obunguke. \v 21 Omuntu w’embuga wanamuha oluhozo agalulakwo obunguke, ci mwene winyu yêhe omuhe oluhozo buzira kulinga bunguke, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugishira entûlo zâwe mw’eci cihugo wagendiyanka.

\p\v 22 Erhi wankaha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omulagi, orhalegereraga bwaguyukiriza, bulyala oburhabesha Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulyuzabwo, obone wamacibarhuza ecâha. \v 23 Ci kwône erhi wankabula buhâna omulagi, ntà câha wankacibarhuza. \v 24 Akanwa wamalìka, okwaninage okaseze onayukirize omuhigo wahâga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe wêne n’obulonza n’akanwa kâwe.

\p\v 25 Erhi wakagera omu lukoma lw’emizâbîbu ya mulungu wâwe, wamalya oku malehe gamuli oyigurhe, ci kwône orhahîra okahira omu lurhanda lwâwe. \v 26 Erhi wakagera omu myâka ya mulungu wâwe, wanakonola emihuli n’okuboko, ci kwône orhakahêka omugushu gw’okurhema omu myâka y’omulungu.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 23: 1לֹא־יִקַּ֥ח אִ֖ישׁ אֶת־אֵ֣שֶׁת אָבִ֑יו וְלֹ֥א יְגַלֶּ֖ה כְּנַ֥ף אָבִֽיו׃ ס 2לֹֽא־יָבֹ֧א פְצֽוּעַ־דַּכָּ֛א וּכְר֥וּת שָׁפְכָ֖ה בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 3לֹא־יָבֹ֥א מַמְזֵ֖ר בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָ֥בֹא לֹ֖ו בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 4לֹֽא־יָבֹ֧א עַמֹּונִ֛י וּמֹואָבִ֖י בִּקְהַ֣ל יְהוָ֑ה גַּ֚ם דֹּ֣ור עֲשִׂירִ֔י לֹא־יָבֹ֥א לָהֶ֛ם בִּקְהַ֥ל יְהוָ֖ה עַד־עֹולָֽם׃ 5עַל־דְּבַ֞ר אֲשֶׁ֨ר לֹא־קִדְּמ֤וּ אֶתְכֶם֙ בַּלֶּ֣חֶם וּבַמַּ֔יִם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם וַאֲשֶׁר֩ שָׂכַ֨ר עָלֶ֜יךָאֶת־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור מִפְּתֹ֛ור אֲרַ֥ם נַהֲרַ֖יִם לְקַֽלְלֶֽךָּ׃ 6וְלֹֽא־אָבָ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ לִשְׁמֹ֣עַ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיַּהֲפֹךְ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֧יךָ לְּךָ֛ אֶת־הַקְּלָלָ֖ה לִבְרָכָ֑ה כִּ֥יאֲהֵֽבְךָ֖ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7לֹא־תִדְרֹ֥שׁ שְׁלֹמָ֖ם וְטֹבָתָ֑ם כָּל־יָמֶ֖יךָ לְעֹולָֽם׃ ס 8לֹֽא־תְתַעֵ֣ב אֲדֹמִ֔י כִּ֥י אָחִ֖יךָ ה֑וּא סלֹא־תְתַעֵ֣ב מִצְרִ֔י כִּי־גֵ֖ר הָיִ֥יתָ בְאַרְצֹֽו׃ 9בָּנִ֛ים אֲשֶׁר־יִוָּלְד֥וּ לָהֶ֖ם דֹּ֣ור שְׁלִישִׁ֑י יָבֹ֥א לָהֶ֖ם בִּקְהַ֥ל יְהוָֽה׃ ס 10כִּֽי־תֵצֵ֥א מַחֲנֶ֖ה עַל־אֹיְבֶ֑יךָ וְנִ֨שְׁמַרְתָּ֔ מִכֹּ֖ל דָּבָ֥ר רָֽע׃ 11כִּֽי־יִהְיֶ֤ה בְךָ֙ אִ֔ישׁ אֲשֶׁ֛ר לֹא־יִהְיֶ֥ה טָהֹ֖ור מִקְּרֵה־לָ֑יְלָה וְיָצָא֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה לֹ֥א יָבֹ֖אאֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶֽה׃ 12וְהָיָ֥ה לִפְנֹֽות־עֶ֖רֶב יִרְחַ֣ץ בַּמָּ֑יִם וּכְבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ יָבֹ֖א אֶל־תֹּ֥וךְ הַֽמַּחֲנֶה׃ 13וְיָד֙ תִּהְיֶ֣ה לְךָ֔ מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה וְיָצָ֥אתָ שָׁ֖מָּה חֽוּץ׃ 14וְיָתֵ֛ד תִּהְיֶ֥ה לְךָ֖ עַל־אֲזֵנֶ֑ךָ וְהָיָה֙ בְּשִׁבְתְּךָ֣ ח֔וּץ וְחָפַרְתָּ֣ה בָ֔הּ וְשַׁבְתָּ֖ וְכִסִּ֥יתָ אֶת־צֵאָתֶֽךָ׃ 15כִּי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מִתְהַלֵּ֣ךְ׀ בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֗ךָ לְהַצִּֽילְךָ֙ וְלָתֵ֤ת אֹיְבֶ֨יךָ֙ לְפָנֶ֔יךָ וְהָיָ֥ה מַחֲנֶ֖יךָ קָדֹ֑ושׁוְלֹֽא־יִרְאֶ֤ה בְךָ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְשָׁ֖ב מֵאַחֲרֶֽיךָ׃ ס 16לֹא־תַסְגִּ֥יר עֶ֖בֶד אֶל־אֲדֹנָ֑יו אֲשֶׁר־יִנָּצֵ֥ל אֵלֶ֖יךָ מֵעִ֥ם אֲדֹנָֽיו׃ 17עִמְּךָ֞ יֵשֵׁ֣ב בְּקִרְבְּךָ֗ בַּמָּקֹ֧ום אֲשֶׁר־יִבְחַ֛ר בְּאַחַ֥ד שְׁעָרֶ֖יךָ בַּטֹּ֣וב לֹ֑ו לֹ֖א תֹּונֶֽנּוּ׃ ס 18לֹא־תִהְיֶ֥ה קְדֵשָׁ֖ה מִבְּנֹ֣ות יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה קָדֵ֖שׁ מִבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵל׃ 19לֹא־תָבִיא֩ אֶתְנַ֨ן זֹונָ֜ה וּמְחִ֣יר כֶּ֗לֶב בֵּ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְכָל־נֶ֑דֶר כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָגַּם־שְׁנֵיהֶֽם׃ 20לֹא־תַשִּׁ֣יךְ לְאָחִ֔יךָ נֶ֥שֶׁךְ כֶּ֖סֶף נֶ֣שֶׁךְ אֹ֑כֶל נֶ֕שֶׁךְ כָּל־דָּבָ֖ר אֲשֶׁ֥ר יִשָּֽׁךְ׃ 21לַנָּכְרִ֣י תַשִּׁ֔יךְ וּלְאָחִ֖יךָ לֹ֣א תַשִּׁ֑יךְ לְמַ֨עַן יְבָרֶכְךָ֜ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ בְּכֹל֙ מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֔ךָ עַל־הָאָ֕רֶץאֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ ס 22כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֨דֶר֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לֹ֥א תְאַחֵ֖ר לְשַׁלְּמֹ֑ו כִּֽי־דָּרֹ֨שׁ יִדְרְשֶׁ֜נּוּ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ וְהָיָ֥הבְךָ֖ חֵֽטְא׃ 23וְכִ֥י תֶחְדַּ֖ל לִנְדֹּ֑ר לֹֽא־יִהְיֶ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ 24מֹוצָ֥א שְׂפָתֶ֖יךָ תִּשְׁמֹ֣ר וְעָשִׂ֑יתָ כַּאֲשֶׁ֨ר נָדַ֜רְתָּ לַיהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ נְדָבָ֔ה אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ בְּפִֽיךָ׃ ס 25כִּ֤י תָבֹא֙ בְּכֶ֣רֶם רֵעֶ֔ךָ וְאָכַלְתָּ֧ עֲנָבִ֛ים כְּנַפְשְׁךָ֖ שָׂבְעֶ֑ךָ וְאֶֽל־כֶּלְיְךָ֖ לֹ֥א תִתֵּֽן׃ ס 26כִּ֤י תָבֹא֙ בְּקָמַ֣ת רֵעֶ֔ךָ וְקָטַפְתָּ֥ מְלִילֹ֖ת בְּיָדֶ֑ךָ וְחֶרְמֵשׁ֙ לֹ֣א תָנִ֔יף עַ֖ל קָמַ֥ת רֵעֶֽךָ׃ ס

\c 24

\s1 Okuzimûla

\p\v 1 Omulume ashebe omukazi anaje omu buhya ci kwône olya mukazi ashombekane omu masù ga nyamulume, bulyala amatumula bubî bulebe, olya mulume anamuyandikira ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co anamuhuluse arhenge ahamwâge. \v 2 Olya mukazi erhi akaba amarhengamwo erya nyumpa, anagenda ayankwe n’owundi mulume. \v 3 Ci kwône, erhi oyu îba muzinda akamushomba, ayandike ecerhe c’okuvuna obuhya, amufumbike co amuhuluse arhenge aha mwâge, (nîsi erhi oyu mulume warhôlaga nyamukazi afe), \v 4 ago mango îba murhanzi wamuhulusagya arhakacimushubirira mpu amuyanke amanarhangihemuka. Bulyala ciri cihemu eco omu masù ga Nyamuzinda. Cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda akuhà mpu cibè câwe orhahîra okaciheba omu câha.

\s1 Amarhegeko g’okucîlanga n’okulanga abandi

\p\v 5 Omuntu erhi akaba acishuba aja omu buhya, arhakaja oku matabâro, ba­ rhakanamubarhuza mikolo mizirho: akwânîne ayuse mwâka gwoshi erhi akola emikolo y’aha mwâge, n’okukômeza olya muhya acishuba ayanka.

\p\v 6 Olwanjikwa n’enkagasi birhankayankwa cikinja: okabihêka kuli kuhêka abantu omûka.

\p\v 7 Erhi omuntu akazimba omuntu wa muli bene wâbo, bene Israheli, erhi akamurhindibuza yêne nîsi erhi amuguze, oyumushambo ali wa kufà. Kwo kutwa ishârha omu côgo câwe.

\p\v 8 Oku by’olushomyo, ocihangane oshimbe bwinjà onakulikire enyigîrizo z’abadâhwaBene Levi, buzira kuzigera eburhambi. Oshimbe onakulikire ebi nabarhegesire. \v 9 Okengere birya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akoleraga Miriamu bulya muli omu njira y’okurhenga e Mîsiri.

\p\v 10 Erhi wakahôza mulungu wâwe akantu, orhajaga omu mwâwe mpu waji rholamwo akalugu kalebe k’ecikinja. \v 11 Onabêre e muhanda, n’omuntu wahô zagya ebyâwe, yêne akubuganye ecikinja erya muhanda oli. \v 12 N’erhi akaba mugunda wahozagya birya, orhajagigwîshira onacigwêrhe cirya cikinja câge; \v 13 onamugalulireco izûba lizika lyo naye agwîshira omu cirondo câge anakugishe; bwanaba bushinganyanya kuli we omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe.

\p\v 14 Omuntu mugunda w’obuligo, abè wa muli bene winyu abè wa cigolo òhanzire aha mwâwe, orhahîra okamulenganya oku luhembo lwâge. \v 15 Okwânîne omuhe ngasi lusiku oluhembo lwâge, orhanazigaga izûba lyazika arhalubona; bulyala ali mugalugalu n’omurhima kwo gumuli kw’olwo luhembo. Na ntyo a­rhakuhamagaliri Nyamuzinda, obone camaba câha.

\p\v 16 Ababusi barhayirhwe erhi bâna bâbo barhuma, n’abâna barhayirhwe erhi bîshe barhuma. Ngasi muguma ayirhirwa obubî bwâge yêne.

\p\v 17 Orhahîraga okalenganya ow’ecigolo oku hyâge, nîsi erhi okuyanka omwambalo gw’omukana nka cikinja. \v 18 Kengera oku wali bujà omu cihugo c’e Mîsiri n’oku Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akucungulaga: co cirhumire nkurhegeka nti eryol’irhegeko olishimbe.

\p\v 19 Irhondo okaba wasârûla emyâka y’omu ishwa lyâwe, erhi wakayibagira ehirhuluba omu ishwa, orhagalukaga enyuma mpu wajihilonza. Ehyola hikola hya mugera-wagera, hya nfûzi n’omukana, lyo Nyamubâho, Nyamuzinda wa­ we akugisha omu mirimo yâwe yôshi. \v 20 Irhondo okaba wahumbûla emizêti orhashubiriraga mpu walongereza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfùnzi n’omukana. \v 21 Irhondo okaba wahûmba amalehe g’oku mizâbîbu yâwe, orhashubiriraga mpu wahu­ mbùza. Ehyakasigala hiri hya cigolo cagera, hiri hya nfûnzi n’omukana. \v 22 Onakengere oku wali mujà omu cihugo c’e Mîsiri, bw’obu nkurhegesire eri irhegeko nti olishimbe.

\pr Deuteronomy WLC 24: 1כִּֽי־יִקַּ֥ח אִ֛ישׁ אִשָּׁ֖ה וּבְעָלָ֑הּ וְהָיָ֞ה אִם־לֹ֧א תִמְצָא־חֵ֣ן בְּעֵינָ֗יו כִּי־מָ֤צָא בָהּ֙ עֶרְוַ֣ת דָּבָ֔ר וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹֽו׃2וְיָצְאָ֖ה מִבֵּיתֹ֑ו וְהָלְכָ֖ה וְהָיְתָ֥ה לְאִישׁ־אַחֵֽר׃ 3וּשְׂנֵאָהּ֮ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹון֒ וְכָ֨תַב לָ֜הּ סֵ֤פֶר כְּרִיתֻת֙ וְנָתַ֣ן בְּיָדָ֔הּ וְשִׁלְּחָ֖הּ מִבֵּיתֹ֑ו אֹ֣ו כִ֤י יָמוּת֙ הָאִ֣ישׁ הָאַחֲרֹ֔ון אֲשֶׁר־לְקָחָ֥הּ לֹ֖ו לְאִשָּֽׁה׃ 4לֹא־יוּכַ֣ל בַּעְלָ֣הּ הָרִאשֹׁ֣ון אֲשֶֽׁרשִׁ֠־לְּחָהּ לָשׁ֨וּב לְקַחְתָּ֜הּ לִהְיֹ֧ות לֹ֣ו לְאִשָּׁ֗ה אַחֲרֵי֙ אֲשֶׁ֣ר הֻטַּמָּ֔אָה כִּֽי־תֹועֵבָ֥ה הִ֖וא לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹ֤א תַחֲטִיא֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָֽה׃ ס 5כִּֽי־יִקַּ֥ח אִישׁ֙ אִשָּׁ֣ה חֲדָשָׁ֔ה לֹ֤א יֵצֵא֙ בַּצָּבָ֔א וְלֹא־יַעֲבֹ֥ר עָלָ֖יו לְכָל־דָּבָ֑ר נָקִ֞י יִהְיֶ֤ה לְבֵיתֹו֙ שָׁנָ֣ה אֶחָ֔ת וְשִׂמַּ֖ח אֶת־אִשְׁתֹּ֥ו אֲשֶׁר־לָקָֽח׃ ס 6לֹא־יַחֲבֹ֥ל רֵחַ֖יִם וָרָ֑כֶב כִּי־נֶ֖פֶשׁ ה֥וּא חֹבֵֽל׃ ס 7כִּי־יִמָּצֵ֣א אִ֗ישׁ גֹּנֵ֨ב נֶ֤פֶשׁ מֵאֶחָיו֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהִתְעַמֶּר־בֹּ֖ו וּמְכָרֹ֑ו וּמֵת֙ הַגַּנָּ֣ב הַה֔וּא וּבִֽעַרְתָּ֥ הָרָ֖ע מִקִּרְבֶּֽךָ׃ 8הִשָּׁ֧מֶר בְּנֶֽגַע־הַצָּרַ֛עַת לִשְׁמֹ֥ר מְאֹ֖ד וְלַעֲשֹׂ֑ות כְּכֹל֩ אֲשֶׁר־יֹור֨וּ אֶתְכֶ֜ם הַכֹּהֲנִ֧ים הַלְוִיִּ֛ם כַּאֲשֶׁ֥ר צִוִּיתִ֖ם תִּשְׁמְר֥וּ לַעֲשֹֽׂות׃ ס 9זָכֹ֕ור אֵ֧ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֛ה יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לְמִרְיָ֑ם בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ ס 10כִּֽי־תַשֶּׁ֥ה בְרֵֽעֲךָ מַשַּׁ֣את מְא֑וּמָה לֹא־תָבֹ֥א אֶל־בֵּיתֹ֖ו לַעֲבֹ֥ט עֲבֹטֹֽו׃11בַּח֖וּץ תַּעֲמֹ֑ד וְהָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ נֹשֶׁ֣ה בֹ֔ו יֹוצִ֥יא אֵלֶ֛יךָ אֶֽת־הַעֲבֹ֖וט הַחֽוּצָה׃ 12וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֹֽו׃ 13הָשֵׁב֩ תָּשִׁ֨יב לֹ֤ו אֶֽת־הַעֲבֹוט֙ כְּבֹ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְשָׁכַ֥ב בְּשַׂלְמָתֹ֖ו וּבֵֽרֲכֶ֑ךָּ וּלְךָ֙ תִּהְיֶ֣ה צְדָקָ֔ה לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ ס 14לֹא־תַעֲשֹׁ֥ק שָׂכִ֖יר עָנִ֣י וְאֶבְיֹ֑ון מֵאַחֶ֕יךָ אֹ֧ו מִגֵּרְךָ֛ אֲשֶׁ֥ר בְּאַרְצְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 15בְּיֹומֹו֩ תִתֵּ֨ן שְׂכָרֹ֜ו וְֽלֹא־תָבֹ֧וא עָלָ֣יו הַשֶּׁ֗מֶשׁ כִּ֤י עָנִי֙ ה֔וּא וְאֵלָ֕יו ה֥וּא נֹשֵׂ֖א אֶת־נַפְשֹׁ֑ו וְלֹֽא־יִקְרָ֤א עָלֶ֙יךָ֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְהָיָ֥ה בְךָ֖ חֵֽטְא׃ ס 16לֹֽא־יוּמְת֤וּ אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔ים וּבָנִ֖ים לֹא־יוּמְת֣וּ עַל־אָבֹ֑ות אִ֥ישׁ בְּחֶטְאֹ֖ו יוּמָֽתוּ׃ ס 17לֹ֣א תַטֶּ֔ה מִשְׁפַּ֖ט גֵּ֣ר יָתֹ֑ום וְלֹ֣א תַחֲבֹ֔ל בֶּ֖גֶד אַלְמָנָֽה׃ 18וְזָכַרְתָּ֗ כִּ֣י עֶ֤בֶד הָיִ֙יתָ֙ בְּמִצְרַ֔יִם וַֽיִּפְדְּךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מִשָּׁ֑ם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס 19כִּ֣י תִקְצֹר֩ קְצִֽירְךָ֨ בְשָׂדֶ֜ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֧ עֹ֣מֶר בַּשָּׂדֶ֗ה לֹ֤א תָשׁוּב֙ לְקַחְתֹּ֔ו לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶ֑ה לְמַ֤עַן יְבָרֶכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכֹ֖ל מַעֲשֵׂ֥ה יָדֶֽיךָ׃ 20כִּ֤י תַחְבֹּט֙ זֵֽיתְךָ֔ לֹ֥א תְפָאֵ֖ר אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃ ס 21כִּ֤י תִבְצֹר֙ כַּרְמְךָ֔ לֹ֥א תְעֹולֵ֖ל אַחֲרֶ֑יךָ לַגֵּ֛ר לַיָּתֹ֥ום וְלָאַלְמָנָ֖ה יִהְיֶֽה׃22וְזָ֣כַרְתָּ֔ כִּי־עֶ֥בֶד הָיִ֖יתָ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עַל־כֵּ֞ן אָנֹכִ֤י מְצַוְּךָ֙ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־הַדָּבָ֖ר הַזֶּֽה׃ ס

\c 25

\s1 Empimbo n’obumînya

\p\v 1 Abantu erhi bakaba bagwêrhe olubanja, banaluhêka aha ngombe babatwirelo: olubanja banaluha nnalo, n’ohalire banamubwîra oku ahalîre. \v 2 Olyala oyazire akaba ali wa kushurhwa, omutwî w’emmanja anamugwishize omu masù gâge anamushûrhise empimbo nk’oku obubî bwâge bunali. \v 3 Anamushurhisa mpimbo makumi ani, ci arhakarhalusa aho, amababale gaka­ naluga obone mwene winyu amacihemula embere zâwe. \v 4Orhashwekaga omunwa gw’empanzi amango edwîrhe yahûla engano.

\s1 Okuyinjira omukazi

\p\v 5 Erhi abalondana bakabà bayûbaka haguma, lero muguma mulibwo afage arhasiziri mwâna, olya mukà nyakufa arhakagendiyankwa embuga n’omulume w’ogundi mulala. Mulamu wâge anamujàho amuyinjire amuyanke abè mukâge. \v 6 Omwâna murhanzi oyo mukazi aburha anarhôla izîno lya nyakufa, na ntyo izîno lyâge lirhazazibwe omu Israheli. \v 7 Ci kwône erhi olya mulume akalahira mulamu, nyamukazi kwamuyinjira, anagendishanga abagula aha muhango n’okubabwîra, erhi: «Mulamu wâni alahire bwazûsaizîno lya mwene wâbo omu Israheli. Arhayemiri okunkolera omukolo gw’obulamu». \v 8 Ago mango, abagula ba lulya lugo banahamagala nyamulume bamushambaze; anayisha aderhe, erhi: «Ntalonzizi mmuyanke». \v 9 Olya mukazi w’okuyinjirwa anayegêra olya mulumewâge omu masù g’abagula, anamuhogola ecirato ekugulu, anamutwire ebusù, erhi: «Ntyo kwo bajira omulume obulabuzûsa enyumpa ya mwene wâbo». \v 10 N’izîno ly’oyo mulume kwo lyakaziderhwa ntya omu Isaraeli, mpu nyumpa y’oyu bahogologa ecirato».

\s1 Okukengana ciru n’omu malwa

\p\v 11 Erhi abalume bakaba badwîrhe balwa, mulume muguma bo na mwene wâbo, lero mukà muguma mulibo ayishe mpu alirikûza îba oku mpimbo z’owâbo, alikire oyûla okuboko anamurhulubire omu birumbu by’enshonyi, \v 12 oyo mukazi anamutwe okuhoka buzira lukogo.

\p\v 13 Omu nshoho yâwe, orhakazâgihiramwo minzani ibirhi, omunene n’omu sungunnu. \v 14 Orhahebaga mirengo ibirhi omu mwâwe: omunene n’omusungunu. \v 15 Okaziyôrha ogwêrhe omunzani guyumânîne gunashingânîne, okaziyôrha ogwêrhe omulengo mugumagumà gunashingânîne, ly’olamiramwo cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha. \v 16 Bulyala omuntu ojira ebiri ntyo, omuntu okangana omu burhunzi, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhamubakwo.

\p\v 17 Okazikengera kulya Amaleki akujiraga omu njira bulyal’orhenga e Mîsiri. \v 18Akushanga omu njira akuyisha ebirhugo, n’oku wamarhaluka, arhêra balya bayishaga barhondêra, erhi wanarhanangusire weshi, ciru arhayobohagaNyamuzinda. \v 19 Amango Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakurhamûla oku babisha bakugosire bôshi, mw’eci cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyimemwo izîno lya Amaleki onaliherêrekeze hano igulu. Orhibagiraga.

\pr Deuteronomy WLC 25: 1כִּֽי־יִהְיֶ֥ה רִיב֙ בֵּ֣ין אֲנָשִׁ֔ים וְנִגְּשׁ֥וּ אֶל־הַמִּשְׁפָּ֖ט וּשְׁפָט֑וּם וְהִצְדִּ֙יקוּ֙ אֶת־הַצַּדִּ֔יק וְהִרְשִׁ֖יעוּ אֶת־הָרָשָֽׁע׃ 2וְהָיָ֛ה אִם־בִּ֥ן הַכֹּ֖ות הָרָשָׁ֑ע וְהִפִּילֹ֤ו הַשֹּׁפֵט֙ וְהִכָּ֣הוּ לְפָנָ֔יו כְּדֵ֥י רִשְׁעָתֹ֖ו בְּמִסְפָּֽר׃ 3אַרְבָּעִ֥ים יַכֶּ֖נּוּ לֹ֣א יֹסִ֑יף פֶּן־יֹסִ֨יף לְהַכֹּתֹ֤ו עַל־אֵ֙לֶּה֙ מַכָּ֣ה רַבָּ֔ה וְנִקְלָ֥ה אָחִ֖יךָ לְעֵינֶֽיךָ׃ ס 4לֹא־תַחְסֹ֥ם שֹׁ֖ור בְּדִישֹֽׁו׃ ס 5כִּֽי־יֵשְׁב֨וּ אַחִ֜ים יַחְדָּ֗ו וּמֵ֨ת אַחַ֤ד מֵהֶם֙ וּבֵ֣ן אֵֽין־לֹ֔ו לֹֽא־תִהְיֶ֧ה אֵֽשֶׁת־הַמֵּ֛ת הַח֖וּצָה לְאִ֣ישׁ זָ֑ר יְבָמָהּ֙ יָבֹ֣א עָלֶ֔יהָ וּלְקָחָ֥הּ לֹ֛ו לְאִשָּׁ֖ה וְיִבְּמָֽהּ׃ 6וְהָיָ֗ה הַבְּכֹור֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד יָק֕וּם עַל־שֵׁ֥ם אָחִ֖יו הַמֵּ֑ת וְלֹֽא־יִמָּחֶ֥ה שְׁמֹ֖ו מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וְאִם־לֹ֤א יַחְפֹּץ֙ הָאִ֔ישׁ לָקַ֖חַת אֶת־יְבִמְתֹּ֑ו וְעָלְתָה֩ יְבִמְתֹּ֨ו הַשַּׁ֜עְרָה אֶל־הַזְּקֵנִ֗ים וְאָֽמְרָה֙ מֵאֵ֨ין יְבָמִ֜י לְהָקִ֨ים לְאָחִ֥יו שֵׁם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א אָבָ֖ה יַבְּמִֽי׃ 8וְקָֽרְאוּ־לֹ֥ו זִקְנֵי־עִירֹ֖ו וְדִבְּר֣וּ אֵלָ֑יו וְעָמַ֣ד וְאָמַ֔ר לֹ֥א חָפַ֖צְתִּי לְקַחְתָּֽהּ׃ 9וְנִגְּשָׁ֨ה יְבִמְתֹּ֣ו אֵלָיו֮ לְעֵינֵ֣י הַזְּקֵנִים֒ וְחָלְצָ֤ה נַעֲלֹו֙ מֵעַ֣ל רַגְלֹ֔ו וְיָרְקָ֖ה בְּפָנָ֑יו וְעָֽנְתָה֙ וְאָ֣מְרָ֔ה כָּ֚כָה יֵעָשֶׂ֣ה לָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר לֹא־יִבְנֶ֖ה אֶת־בֵּ֥ית אָחִֽיו׃ 10וְנִקְרָ֥א שְׁמֹ֖ו בְּיִשְׂרָאֵ֑ל בֵּ֖ית חֲל֥וּץ הַנָּֽעַל׃ ס 11כִּֽי־יִנָּצ֨וּ אֲנָשִׁ֤ים יַחְדָּו֙ אִ֣ישׁ וְאָחִ֔יו וְקָֽרְבָה֙ אֵ֣שֶׁת הָֽאֶחָ֔ד לְהַצִּ֥יל אֶת־אִישָּׁ֖הּ מִיַּ֣ד מַכֵּ֑הוּ וְשָׁלְחָ֣ה יָדָ֔הּ וְהֶחֱזִ֖יקָה בִּמְבֻשָֽׁיו׃ 12וְקַצֹּתָ֖ה אֶת־כַּפָּ֑הּ לֹ֥א תָחֹ֖וס עֵינֶֽךָ׃ ס 13לֹֽא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּכִֽיסְךָ֖ אֶ֣בֶן וָאָ֑בֶן גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ ס 14לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ בְּבֵיתְךָ֖ אֵיפָ֣ה וְאֵיפָ֑ה גְּדֹולָ֖ה וּקְטַנָּֽה׃ 15אֶ֣בֶן שְׁלֵמָ֤ה וָצֶ֙דֶק֙ יִֽהְיֶה־לָּ֔ךְ אֵיפָ֧ה שְׁלֵמָ֛ה וָצֶ֖דֶק יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ לְמַ֙עַן֙ יַאֲרִ֣יכוּ יָמֶ֔יךָ עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ן לָֽךְ׃ 16כִּ֧י תֹועֲבַ֛ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כָּל־עֹ֣שֵׂה אֵ֑לֶּה כֹּ֖ל עֹ֥שֵׂה עָֽוֶל׃ פ 17זָכֹ֕ור אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ עֲמָלֵ֑ק בַּדֶּ֖רֶךְ בְּצֵאתְכֶ֥ם מִמִּצְרָֽיִם׃ 18אֲשֶׁ֨ר קָֽרְךָ֜ בַּדֶּ֗רֶךְ וַיְזַנֵּ֤ב בְּךָ֙ כָּל־הַנֶּחֱשָׁלִ֣ים אַֽחַרֶ֔יךָ וְאַתָּ֖ה עָיֵ֣ף וְיָגֵ֑עַ וְלֹ֥א יָרֵ֖א אֱלֹהִֽים׃ 19וְהָיָ֡ה בְּהָנִ֣יחַ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ לְ֠ךָ מִכָּל־אֹ֨יְבֶ֜יךָ מִסָּבִ֗יב בָּאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר יְהוָֽה־אֱ֠לֹהֶיךָ נֹתֵ֨ן לְךָ֤ נַחֲלָה֙ לְרִשְׁתָּ֔הּ תִּמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָ֑יִם לֹ֖א תִּשְׁכָּֽח׃ פ

\c 26

\s1 Entûlo y’omwâka muhyâhya

\p\v 1 Amango wâbà wahisire muli cirya cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuha mpu ociyîmemwo, amango wabawamaciyanka onakola oyubasire, \v 2 ago mango wanayanka oku mwâka muhyâhya gwa ngasi mburho oyezize mw’eco cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akushobôza, onahire omu cirhirhi ojè halya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe acîshozire mpu ho aheba izîno lyâge. \v 3 Wânajà emunda omudâhwa ôli omu mukolo mw’ezo nsiku ali, omubwîre, erhi: «Ye mbwizire ene, Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, oku nahisiremwo cirya cihugo Nyamuzinda alaganyagya balarha mpu arhuha», \v 4 Ago mango omudâhwa anayanka cirya cirhiri omu maboko gwâwe, kandi anacidêkereza aha luhêro lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 5 Nâwe wanaderha ebi binwa embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Larha ali Muharameya, ayishaga abunga, abungulukira e Mîsiri, abêrayo nka cigolo ye na bantu basungunu, lwahindukirayo lubaga lunene, luzibu na lunji. \v 6 Ab’e Mîsiri barhukolera amaligo banarhurhindibuza, barhubarhuza obuja budârhi. \v 7 Ci kwône rhwayakûza Nyamubâho, Nyamuzinda wa balarha. Nyakasane ayumva omulenge gwirhu, abona oku rhwarhindibuka n’oku rhubabire; \v 8 oku bundi Nyakasane arhukûla e Mîsiri n’okuboko kuzibu, n’okuboko kulambûle abagezamwo omusisi n’ebimanyîso n’ebisômerîne ajiraga. \v 9 Yêne warhuhisagya eno munda, arhuha cino cihugo, cihugo cihululamwo amarha n’obûci. \v 10 Niono nkolaga ndwîrhe omwâka muhyâhya gw’emburho nahingagamwo liryal’ishwa wampâga, Yâgirwa Nyamubâho». Wanabidêkereza embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, onahwere oku idaho embere za Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 11 Kandi obwo, wanaleka osimisibwe n’ebinjà Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuhîre we n’enyumpa yâwe, wanasîmîsibwa nabyo, we n’omuleviti n’omubunga ôli aha mwâwe.

\s1 Entûlo ya ngasi myâka isharhu

\p\v 12 Omu mwâka gwa kasharhu, omwâka gw’ecihimbi ca kali ikumi, amango wâbà wamarhôla ecihimbi c’omu ikumi, kuli ngasi mburhooyezize wamanacishumbîriza omuleviti, ow’ecigolo, ow’enfûnzi n’omukana, nabo bamabilîra omu mirhundu yâwe, \v 13 ago mango wanaderha omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, erhi: «Ngasi kantu kagishe nakarhenzize omu mwâni lwôshi. Nakaherezizeomuleviti, n’ow’ecigolo, n’ow’enfûnzi n’omukana, nka kulya wanantegekaga kwôshi: nt’irhegeko ciru n’eriguma navunyire erhi naliyibagira. \v 14 Ntabiryagakwo nandi omu mishîbo, ntabiryagakwo nnanyosire okugalugalu, ntanaderhaga nti mbishumbîrize owafîre. lzu lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni naliyumvirhize, kwo najijire nk’oku wanali ontegesire. \v 15 Kurhenga omu ndâro yâwe ntagatîfu, kurhenga e malunga alole onagishe olubaga lwâwe lw’Israheli, ogishe n’eri ìshwa warhushobozagya, nka kulya walaganyagya ba larha, ecîra cihugo cihululamwo amarha n’obûci.»

\ms III. Okufundika ebinwa

\s1 Israheli lubaga lwa Nyamuzinda

\p\v 16Nyamubâho, Nyamuzindaakurhegesire ene mpu oshimbe aga marhegeko n’czi ngesò; ogalange onagashimbe n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi. \v 17 Warhenzize Nyamubâho mw’akanwa ene: mpu aba Nyamuzinda wâwe, casinga ogere omu njira zâge, olange amarhegeko gâge, amahano gâge n’engeso zâge, onayumvirhize izù lyâge, \v 18 Naye Nyamubâho akukuziremwo aka kanwa, oku wâbà lubaga lwâge-lwâge, nka kulya anakubwîraga, casinga olange amarhegeko gâge goshi; \v 19 naye anakulengeza olengerere enyanya ly’amashanja ajijire goshi, ogalushe lukengwa, izîno n’irenge onabe lubaga lwîshogwa lwa Nyamuzinda nka kulya yêne anakubwîraga.

\pr Deuteronomy WLC 26: 1וְהָיָה֙ כִּֽי־תָבֹ֣וא אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ נֹתֵ֥ן לְךָ֖ נַחֲלָ֑ה וִֽירִשְׁתָּ֖הּ וְיָשַׁ֥בְתָּ בָּֽהּ׃ 2וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּקֹ֔ום אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמֹ֖ו שָֽׁם׃ 3וּבָאתָ֙ אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֲשֶׁ֥ר יִהְיֶ֖ה בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֑ם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֗יו הִגַּ֤דְתִּי הַיֹּום֙ לַיהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כִּי־בָ֙אתִי֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתֵ֖ינוּ לָ֥תֶת לָֽנוּ׃ 4וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן הַטֶּ֖נֶא מִיָּדֶ֑ךָ וְהִ֨נִּיחֹ֔ו לִפְנֵ֕י מִזְבַּ֖ח יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 5וְעָנִ֨יתָ וְאָמַרְתָּ֜ לִפְנֵ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲרַמִּי֙ אֹבֵ֣ד אָבִ֔י וַיֵּ֣רֶד מִצְרַ֔יְמָה וַיָּ֥גָר שָׁ֖ם בִּמְתֵ֣י מְעָ֑ט וַֽיְהִי־שָׁ֕ם לְגֹ֥וי גָּדֹ֖ול עָצ֥וּם וָרָֽב׃ 6וַיָּרֵ֧עוּ אֹתָ֛נוּ הַמִּצְרִ֖ים וַיְעַנּ֑וּנוּ וַיִּתְּנ֥וּ עָלֵ֖ינוּ עֲבֹדָ֥ה קָשָֽׁה׃ 7וַנִּצְעַ֕ק אֶל־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתֵ֑ינוּ וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ אֶת־קֹלֵ֔נוּ וַיַּ֧רְא אֶת־עָנְיֵ֛נוּ וְאֶת־עֲמָלֵ֖נוּ וְאֶת־לַחֲצֵֽנוּ׃ 8וַיֹּוצִאֵ֤נוּ יְהוָה֙ מִמִּצְרַ֔יִם בְּיָ֤ד חֲזָקָה֙ וּבִזְרֹ֣עַ נְטוּיָ֔ה וּבְמֹרָ֖א גָּדֹ֑ל וּבְאֹתֹ֖ות וּבְמֹפְתִֽים׃ 9וַיְבִאֵ֖נוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיִּתֶּן־לָ֙נוּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃10וְעַתָּ֗ה הִנֵּ֤ה הֵבֵ֙אתִי֙ אֶת־רֵאשִׁית֙ פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־נָתַ֥תָּה לִּ֖י יְהוָ֑ה וְהִנַּחְתֹּ֗ו לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֔יתָ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 11וְשָׂמַחְתָּ֣ בְכָל־הַטֹּ֗וב אֲשֶׁ֧ר נָֽתַן־לְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּלְבֵיתֶ֑ךָ אַתָּה֙ וְהַלֵּוִ֔י וְהַגֵּ֖ר אֲשֶׁ֥ר בְּקִרְבֶּֽךָ׃ ס 12כִּ֣י תְכַלֶּ֞ה לַ֠עְשֵׂר אֶת־כָּל־מַעְשַׂ֧ר תְּבוּאָתְךָ֛ בַּשָּׁנָ֥ה הַשְּׁלִישִׁ֖ת שְׁנַ֣ת הַֽמַּעֲשֵׂ֑ר וְנָתַתָּ֣ה לַלֵּוִ֗י לַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָֽאַלְמָנָ֔ה וְאָכְל֥וּ בִשְׁעָרֶ֖יךָ וְשָׂבֵֽעוּ׃13וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּתֹ֣ום וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכָל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֹתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃ 14לֹא־אָכַ֨לְתִּי בְאֹנִ֜י מִמֶּ֗נּוּ וְלֹא־בִעַ֤רְתִּי מִמֶּ֙נּוּ֙ בְּטָמֵ֔א וְלֹא־נָתַ֥תִּי מִמֶּ֖נּוּ לְמֵ֑ת שָׁמַ֗עְתִּי בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י עָשִׂ֕יתִי כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר צִוִּיתָֽנִי׃ 15הַשְׁקִיפָה֩ מִמְּעֹ֨ון קָדְשְׁךָ֜ מִן־הַשָּׁמַ֗יִם וּבָרֵ֤ךְ אֶֽת־עַמְּךָ֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֵת֙ הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תָּה לָ֑נוּ כַּאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּ֙עְתָּ֙ לַאֲבֹתֵ֔ינוּ אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָֽשׁ׃ ס 16הַיֹּ֣ום הַזֶּ֗ה יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשֹׂ֛ות אֶת־הַחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת־הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֹותָ֔ם בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃17אֶת־יְהוָ֥ה הֶאֱמַ֖רְתָּ הַיֹּ֑ום לִהְיֹות֩ לְךָ֨ לֵֽאלֹהִ֜ים וְלָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֗יו וְלִשְׁמֹ֨ר חֻקָּ֧יו וּמִצְוֹתָ֛יו וּמִשְׁפָּטָ֖יו וְלִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹֽו׃ 18וַֽיהוָ֞ה הֶאֱמִֽירְךָ֣ הַיֹּ֗ום לִהְיֹ֥ות לֹו֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְלִשְׁמֹ֖ר כָּל־מִצְוֹתָֽיו׃ 19וּֽלְתִתְּךָ֣ עֶלְיֹ֗ון עַ֤ל כָּל־הַגֹּויִם֙ אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֔ה לִתְהִלָּ֖ה וּלְשֵׁ֣ם וּלְתִפְאָ֑רֶת וְלִֽהְיֹתְךָ֧ עַם־קָדֹ֛שׁ לַיהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר׃ ס

\c 27

\s1 Okuyandika olu lushika

\p\v 1 Mûsa, haguma n’abagula b’Israheli, barhegeka olubaga mpu: «Mulà nge olu lushika mmuhîre ene oku lunali», \v 2 Amangowayikira Yordani, okolaga oyêrekîre mw’eci cihugo NyamubâhoNyamuzinda wâwe akushobôza, onagwike amabuye manênene ogashîge engwa, \v 3 onayandikekwo ebinwa by’omu lushika byôshi, òkola wayikirira omu cihugo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akuba, cihugo cihululamwo amarha n’obûci, nka kulya Nyamubâho, Nyamuzinda wa basho anakubwîraga, \v 4 N’amango mwaba mwamayikira Yordani, munagwike ago mabuye oku ntondo ya Ebala, nk’oku mmurhegesire ene munagashîge engwa. \v 5 Onayubakireho Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, onayûbake n’amabuye ecuma cirhabinjaga. \v 6 Mabâle bubale wayubakiramwo Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe oluêro, n’olwo luhêro lwo wakazirherekêrakwoNyamubâho, Nyamuzinda wâwe enterekêro, \v 7 lwo wakazibâgirakwo onashagaluke omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 8 Oyandike kuli ago mabuye ebinwa by’olu lushika byôshi: obiyandike bwinjà.

\p\v 9 Oku bundi Mûsa n’abadâhwabaleviti babwîra Israheli yeshi, erhi: «Hulika oyumve, wâni Israheli. Ene wahindukaga lubaga lwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 10 Okolaga wayumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakazishimba ebinwa n’amarhegekonkurhegesire ene».

\s1 Okuyishigisha olubaga oku ntondo Garizîmi

\p\v 11 Olwo lusiku Mûsa atwa olu lushika luyêrekîre olubaga: \v 12 «Amango mwaba mwamayikira Yordani, eyi milala eri aha yanayimanga oku ntondo ya Garizîmi egishe olubaga. Omulala gwa Simoni n’ogwa Levi, ogwa Yuda n’o­ gwa Isakari, ogwa Yozefu n’ogwa Benyamini. \v 13 N’eyi yindi milala mwabona, oku yanagendiyimanga oku ntondo ya Ebali, etulagule: omulala gwa Rubeni, ogwa Gadi n’ogwa Azeri, ogwa Zabuloni, ogwa Dani n’ogwa Nefutali.

\s1 Abayishihehêrerwa

\p\v 14 Aba­ leviti banajà eluhya babwîre bene Israheli bôshi, erhi: \v 15Aherêrekere mâshi, omuntu wabinja erhi okutula enshusho, bikabulirwa omu masù ga Nyamuzinda, mukolo gwa nfune za muntu mulenga, akanabifulika ahantu hafulike. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 16Aherêrekere mâshi, omuntu wakolera îshe na nina amaligo. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 17Aherêrekere mâshi, owahindula olubibi lw’omulungu. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 18Aherêrekere mâshi, òwahabula omuhûrha. N’olubaga lwôshi lwanade­rha, mpu: «Amen». \v 19Aherêrekere mâshi, owahaba ecigolo, enfûnzi n’omukana. N’olubaga lwoshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 20Aherêrekere mâshi, owalàla bona muk’îshe, bulyala abwikwire ecikwi c’ecirondo c’îshe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 21Aherêrekere mâshi, owalàla na cintu cirebe. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 22Aherêrekere mâshi, owalâla bona mwâli wâbo oburhwa n’îshe erhi obu­rhwa na nina. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 23Aherêrekere mâshi, owaliila bona nnazala. N’olubaga lwôshi lwanade­rha, mpu: «Amen». \v 24Aherêrekere mâshi, owashurha omulungu bwifulikwe. N’olubaga lwôshi lwanaderha mpu: «Amen». \v 25Aherêrekere mâshi, owayemèra empongano mpu bayirhe omwêru kwêru. N’olubaga lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen». \v 26Aherêrekere mâshi, orhalanziri arhanakulikiri ebinwa by’olu Lushika byôshi. N’olugaba lwôshi lwanaderha, mpu: «Amen».

\pr Deuteronomy WLC 27: 1וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ וְזִקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הָעָ֖ם לֵאמֹ֑ר שָׁמֹר֙ אֶת־כָּל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיֹּֽום׃ 2וְהָיָ֗ה בַּיֹּום֮ אֲשֶׁ֣ר תַּעַבְר֣וּ אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֣ן לָ֑ךְ וַהֲקֵמֹתָ֤ לְךָ֙ אֲבָנִ֣ים גְּדֹלֹ֔ות וְשַׂדְתָּ֥ אֹתָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 3וְכָתַבְתָּ֣ עֲלֵיהֶ֗ן אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בְּעָבְרֶ֑ךָ לְמַ֡עַן אֲשֶׁר֩ תָּבֹ֨א אֶל־הָאָ֜רֶץ אֲ‍ֽשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֣יךָ ׀ נֹתֵ֣ן לְךָ֗ אֶ֣רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֛ר יְהוָ֥ה אֱלֹהֵֽי־אֲבֹתֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 4וְהָיָה֮ בְּעָבְרְכֶ֣ם אֶת־הַיַּרְדֵּן֒ תָּקִ֜ימוּ אֶת־הָאֲבָנִ֣ים הָאֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל וְשַׂדְתָּ֥ אֹותָ֖ם בַּשִּֽׂיד׃ 5וּבָנִ֤יתָ שָּׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ מִזְבַּ֣ח אֲבָנִ֔ים לֹא־תָנִ֥יף עֲלֵיהֶ֖ם בַּרְזֶֽל׃ 6אֲבָנִ֤ים שְׁלֵמֹות֙ תִּבְנֶ֔ה אֶת־מִזְבַּ֖ח יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְהַעֲלִ֤יתָ עָלָיו֙ עֹולֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 7וְזָבַחְתָּ֥ שְׁלָמִ֖ים וְאָכַ֣לְתָּ שָּׁ֑ם וְשָׂ֣מַחְתָּ֔ לִפְנֵ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 8וְכָתַבְתָּ֣ עַל־הָאֲבָנִ֗ים אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֛י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֖את בַּאֵ֥ר הֵיטֵֽב׃ ס 9וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים הַלְוִיִּ֔ם אֶ֥ל כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הַסְכֵּ֤ת ׀ וּשְׁמַע֙ יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּ֤ום הַזֶּה֙ נִהְיֵ֣יתָֽ לְעָ֔ם לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 10וְשָׁ֣מַעְתָּ֔ בְּקֹ֖ול יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ וְעָשִׂ֤יתָ אֶת־מִצְוֹתָו֙ וְאֶת־חֻקָּ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ ס 11וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם בַּיֹּ֥ום הַה֖וּא לֵאמֹֽר׃ 12אֵ֠לֶּה יַֽעַמְד֞וּ לְבָרֵ֤ךְ אֶת־הָעָם֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים בְּעָבְרְכֶ֖ם אֶת־הַיַּרְדֵּ֑ן שִׁמְעֹון֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וְיֹוסֵ֥ף וּבִנְיָמִֽן׃ 13וְאֵ֛לֶּה יַֽעַמְד֥וּ עַל־הַקְּלָלָ֖ה בְּהַ֣ר עֵיבָ֑ל רְאוּבֵן֙ גָּ֣ד וְאָשֵׁ֔ר וּזְבוּלֻ֖ן דָּ֥ן וְנַפְתָּלִֽי׃ 14וְעָנ֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וְאָֽמְר֛וּ אֶל־כָּל־אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵ֖ל קֹ֥ול רָֽם׃ ס 15אָר֣וּר הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁ֣ר יַעֲשֶׂה֩ פֶ֨סֶל וּמַסֵּכָ֜ה תֹּועֲבַ֣ת יְהוָ֗ה מַעֲשֵׂ֛ה יְדֵ֥י חָרָ֖שׁ וְשָׂ֣ם בַּסָּ֑תֶר וְעָנ֧וּ כָל־הָעָ֛ם וְאָמְר֖וּ אָמֵֽן׃ ס 16אָר֕וּר מַקְלֶ֥ה אָבִ֖יו וְאִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 17אָר֕וּר מַסִּ֖יג גְּב֣וּל רֵעֵ֑הוּ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 18אָר֕וּר מַשְׁגֶּ֥ה עִוֵּ֖ר בַּדָּ֑רֶךְ וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 19אָר֗וּר מַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט גֵּר־יָתֹ֖ום וְאַלְמָנָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 20אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֵ֣שֶׁת אָבִ֔יו כִּ֥י גִלָּ֖ה כְּנַ֣ף אָבִ֑יו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 21אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־כָּל־בְּהֵמָ֑ה וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 22אָר֗וּר שֹׁכֵב֙ עִם־אֲחֹתֹ֔ו בַּת־אָבִ֖יו אֹ֣ו בַת־אִמֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 23אָר֕וּר שֹׁכֵ֖ב עִם־חֹֽתַנְתֹּ֑ו וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 24אָר֕וּר מַכֵּ֥ה רֵעֵ֖הוּ בַּסָּ֑תֶר וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 25אָרוּר֙ לֹקֵ֣חַ שֹׁ֔חַד לְהַכֹּ֥ות נֶ֖פֶשׁ דָּ֣ם נָקִ֑י וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ ס 26אָר֗וּר אֲשֶׁ֧ר לֹא־יָקִ֛ים אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את לַעֲשֹׂ֣ות אֹותָ֑ם וְאָמַ֥ר כָּל־הָעָ֖ם אָמֵֽן׃ פ

\c 28

\s1 Omugisho gw’omuntu mumva

\p\v 1 Oyumvirhage obwo, erhi wakanayumva akanwa ka Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanalanga n’okushimba aga marhegeko nkurhegesire ene oku ganali, Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akulengeza akuhebe enyanya z’amashanja g’igulu goshi. \v 2 Eyi migisho yôshi yakurhindakwo enakuhe omusingo ebwa kubà wayumvîrhe izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 3 Wâbà oli mugishe eka, wâbà oli mugishe omu ishwa. \v 4 Yabà eri ngishe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’ebintu byâwe, n’emyêzi enkafu yâwe erimwo n’eyi cbibuzi byâwe birimwo kwo na kwo. \v 5 Lwaba lugishe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. \v 6 Wâbà mugishe okola washubuka, wâbà mugishe okola warhabâla. \v 7 Abashombanyi bakurhêre, Nyamuzinda akuhabo abakwâme: bàkurhêra bali njira nguma, bakuyake bali mihanda nda erhashinganana. 8 Nyamuzinda arhegeke omugisho gukazikulusa, gubè omu nguli zâwe n’omu mirimo yâwe, akugisha omu ishwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ajikushobôza. \v 9 Nka kulyâla anacigashaga yêne, Nyamuzinda akujira obè lubaga, nterekwa yâge, casinga olange amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onashimbe enjira zâge. \v 10 Amashanja g’igulu goshi gabona oku izîno lya Nyamuzinda ly’odesirwe ganakazikurhînya.

\p\v 11 Muli eci cihugo Nyamuzinda acîgashiraga embere za basho mpu akuhaco, Nyamuzinda akugaza ojagalire birugu: emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’emburho y’omu kwâwe. \v 12 Nyamuzinda akuhakulira omuhako gwâge ahakamwo ebinjà, amalungu mpu garhengemwo enkuba yabombêza idaho lyâwe amango gakwaninc, anagishc emirimo yâwe yôshi. Mashanja manji gayishikazikuhuna mpu ogahoze ci wêhe orhakaja emwâbo mpu olihoza. \v 13Nyamuzinda akujira obè irhwe ci orhabaga ihunga, wakaziyôrha oli enyanya ci arhali idako, casinga oyumve amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agâla nkurhegesire ene nti ogalange onagashimbe, \v 14 orhanahabukiraga ekulyo erhi ekumosho kw’ebi binwa nkurhegesire byôshi, okaderha mpu okala washimba abandi banyamuzinda n’okubagashâniza.

\s1 Amahanya

\p\v 15 Ci kwône erhi wakaba orhayumvirizi izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, akaba orhalanziri ebinwa byâge n’amarhegeko gâge nkurhgezire ene, agala mahanya goshi gakurhindakwo ganakuhe omusingo. \v 16 Wabà oli muhehêrere eka, wâbà oli muhehêrere n’omu ishwa. \v 17 Lwaba luhehêrirwe olurhanda lwâwe n’endugiro yâwe. \v 18 Yabà eheherirwe emburho y’omu nda yâwe, emburho y’omu kwâwe, iburha ly’enkafu zâwe n’ery’ebibuzi byâwe. \v 19 Wâbà oli muhehêrere omu kushubûka n’omu kurhabâla kwâwe. \v 20Nyamubâho akurhumira obuhanya, ibala n’amashunga omu mirimo yâwe yôshi, mpu lyo oshandâla onaherêrekere duba, erhi bubî bwa bijiro byâwe burhuma, haguma n’okundeka kwâwe. \v 21Nyamubâho akushwêkerako ecihusi cikuherêrekeze muli eci cihugo okola wajà mpu ociyanke cibè câwe. \v 22Nyamubâho akujira ofe wayuma, ofe n’amashushira, n’emibuha n’akalurha k’omu nda, ecumwe n’enzirondo n’oluhiga, ebyo byôshi bikushimbulule bikulagirize. \v 23 Enyanya zâwe, amalunga gashube marhale, n’idako lyâwe lishube ibuye lya cûma. \v 24 Enkuba yania omu cihugo câwe, Nyamubâho ayijire kabe katulo gunabè mushenyi, bikazirhenga e malunga byanakuhonerakwo, bikushabûle. \v 25Nyamubâho akazikujira okwamwe n’abashombanyi bâwe: òkola warhabâla ogende mulongojira, ogaluke wayisha wabayaka mihanda erhabuganana, wâbà namakobwa oku mami g’igulu goshi.

\p\v 26 Omurhumba gwâwe gwalibwa n’enyunyi z’emalunga, gulibwe n’e by’erubala biri oku idaho na ntâye wabihanza. \v 27Nyamubâho akulikirakwo amahurhe g’e Mîsiri, emibuha-mibuha, amaherhe n’ebizimba orhafume. \v 28Nyamubâho akulikirakwo isirhe, obuhurha, anakudundaguze omurhima, \v 29 obone okola wajà watunduguza mûshi-kasirahinga, nka kula omuhurha gutunduza omu mwizimya, orhanahike ngahi. Amajira gâwe goshi gaba ga bihekà. Ci kwône walibuzibwa onanyagwe ebyâwe obule n’owakufungira. \v 30 Washeba omukazi n’owundi mulume amutwe ecishakè, wayûbaka enyumpa orhanayilalemwo, wahinga ishwa ly’emizâbîbu orhanalye oku mwâka muhyâhya. \v 31Empanzi yâwe yabâgirwa emalanga gâwe orhanayiryekwo, endogomi yâwe bayihêka, obone oku bayihêka, erhanacigaluke, ebibuzi byâwe babigabîra abashombanyi bâwe na ntâye wakulwira. \v 32 Bagala bâwe na bali bâwe bahêkwa ihanga lya bene, ngasi lusiku amasù gâwe garhama mpu galola emunda bajire, n’okuboko kwâwe kurhabagalukire. \v 33 Olubaga orhishi lwakulya emburho y’omu kwâwe, n’emyâka warhamiraga. Okuhinagwa n’okunyagwa kwo kwayôrha kubà kwâwe. \v 34 Kusiraha wasiraha hano amasù gâwe gabona ebi wabona. \v 35Nyamubâho akulikira ecizimba cihâsa oku madwi n’oku nfundo, orhanacifume: câkulumira weshi, kurhenga oku lushando kuhika aha ntondo z’irhwe.

\p\v 36 W’oyo n’omwâmi wayimika, Nyamubâho akuhêka omu ishanja orhayishi, ôli we, ôli basho, eyo munda wagashanizayo banyamuzinda bandibandi, ab’omurhi n’ab’ibâle. \v 37 Wâbà birhangâlo; lwinbo na masheka omu mashanja Nyamubâho akuhêka. \v 38 Warhwera mburho nyinji omu ishwa, ci kwône binyi wasârûla, bulya enzige zakulyabyo. \v 39 Wagwika olukoma lwâwe lw’emizâbîbu onalugenderere, ci kwône orhanywemwo divayi, bulyala kashôlero akurhangakoyo. \v 40 Wahinga emirhi y’emizêti omu cihugo câwe mwoshi, ci kwône orhacìshige mavurha, bulya emisî yâwe oku idaho yahwera. \v 41 Waburha abarhabana n’abanyere ci barhabè bâwe, bulya bagenda mpira. \v 42 Ngasi murhi na ngasi irehe ly’omu kwâwe lwaba lwiko lwa kashôlero. \v 43Ecigolo cihanzire aha mwâwe casôkera enyanya bwenêne oku wahona bwandagala. \v 44 Wabona wekola wamusengera ci arhaciri ye wakusengcra, obone yekola ôli oku mbere nâwe oku nyuma.

\p\v 45 Aga mahanya goshi gakuyishakwo, gakushimbulula gakugwarhe, galinde gakushandâza, bulya wamabula buyumvirhiza izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe orhanashimbire ebinwa n’amarhegeko akuhàga. \v 46 Ago mahanya ensiku zôshi gayôrha gali cimanyîso na cisômerine kuli we n’oku bûko bwâwe.

\s1 Okuhêkwa mpira

\p\v 47 Na kulya kubà okugala oku birugu bya ngasi lubero kurhakuzigiraga wakoleraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’enshagadu n’obusîme bw’omurhima, \v 48 abashombanyi Nyamubâho akurhumakwo bo okolagawakolera omu ishali, omu nyôrha, omu bwambale bubî n’omu kubula byôshi. Akuhira omurhamba gw’ecuma omu igosi kuhika oshandâle weshi.

\p\v 49Nyamubâho akutulira ishanja ly’ekuli, lyayisha libalire nk’ikozi, kurhenga aha kafende k’igulu. Lyabà ishanja orhamanyiri olulimi lyaderha, \v 50ishanja lya busù bw’ifeka, lirhakenga mushosi, lirhafa bwonjo bwa musole. \v 51 Lyakulya ebyarhenga oku bintu byâwe, n’eby’omu ishwa lyâwe, kuhika bakushâbe weshi, barhakusigire oli engano, oli idivayi, oli amavurha, oli omwâna w’enkafu, ôli omwâna w’ecibuzi, kuhika bakuninibuze. \v 52 Lyakugorha omu mirhundu yâwe yôshi, kuhika ebyogo byâwe, ebizibuzibu n’ebirîrî bihongoke, birya byôshi wakanayakiramwo omu cihugo câwe. Lyakugorha omu mirhundu Nyamuzinda akuha yôshi. \v 53 Muli okwôla kugorhabakugorha, na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza, wacirya emburho y’omu nda, washêga enyama y’abanarhabâna n’ey’abananyere Nyamubâho,Nyamuzinda wâwe aba amakuha. \v 54 Muli mwe, omuntu w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu yêhe akolâja alola mwene wâbo kubî ciru n’omukazi babà bôshi, n’abâna bacimusigalire. \v 55 Kuderha mpu akanajira muguma mulibwo ahakwo erya nyama y’abâna bâge adwîrhe alya: bulyala arhasigalane akantu mw’okwôla kugorhabakugorha na muli okwôla kulibuza omubisha akulibuza omu mirhundu yâwe yôshi. \v 56 Emwâwe, omu bakazi b’omu lubaga lwâwe, olya w’olukogo lunji n’ow’omurhima mulembu, olya wakagirimbira obone arhakoza olushando oku idaho, oyôla akolaga alola kubî omulume bababoshi ciru n’omwâli n’omugala, \v 57 akolaga acîfulikabo, akola alya ecigozi carhengaga omu magala gâge n’omwâna waburhagwa, erhi kwo kurhuma okwo kugorhwa n’ago malibûko omushombanyi ayishikuhirakwo omu mirhundu yaweyoshi.

\p\v 58 Okaba orhalanziri n’okukulikira ebinwa by’olu lushika byôshi nk’oku binayandisirwe mw’eci citabu, erhi orhakenziri eri izîno: «Nyakasane, Nyamuzinda wâwe» izîno ly’irenge n’okurhinywa. \v 59Nyamubâho akulikirakwo aga mahanya garhankaderhwa, woyo n’iburha lyâwe; mahanya manenene garhanayurha, ndwâla ndârhi, zirya zirhafuma duba. \v 60 Akushubizakwo galya mahanya g’e Mîsiri, galya gakugezagyamwo omusisi, obone garhacikunanûkakwo.

\p\v 61 Na kulusha aho, Nyamubâho akuzûkiza amalwala goshi n’amahanya garhadesirwi mw’eci citabu c’olushika, kuhika oshandâle weshi. \v 62 Mwazinda muli mahungà n’obwo mwâli banji nka nyenyêzi z’oku nkuba ebwa kubà mu rhayumvirhizagya izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe. \v 63 Kulya Nyamu bâho ali asîmire okukuha obusîme n’obwololoke, kwo na kandi ayumwa asìmire okukuheza n’okukushandâza. Bamushugulamwo eci cihugo mwajiyimamwo. \v 64Nyamubâho akushandabanya omu karhî k’amashanja goshi, kurhenga oku cikwî c’igulu kuhika oku cindi, n’eyo munda wajigashâniza bandi bandi banyamuzinda, balya murhayishi, ôli we ôli basho, banyamuzinda ba mirhi na ba mabuye. \v 65 Omu karhî k’ago mashanja orhabonemwo murhûla n’olushando lw’okugulu kwâwe lurhaluhûkireyo, ci kwône, Nyamubâho akuha omurhima gurharhûla, amasù gahunyire n’omûka mwofi. \v 66 Akalamo kâwe neci kaba nyantamya, wakaziyumva ebihamba budufu na mûshi, orhayumve ocikubagìre akalamo kâwe. \v 67 Obwôba bwakujà emurhima, n’ebi amasù gâwe gàbona byarhuma wakaziderha, sêzi, mpu: «Ndi wampisa bijingo mpali». \v 68 Nyamuzinda akushubiza e Mîsiri omu njira y’ebulambo erhi omu njira y’enyanja, n’obwo nali nkubwizire nti: «Okacilolakwo eco cihugo», na hano ohikayo, mwagendiciguza emunda abashombanyi bâwe bali, mpu mubè bajà erhi bajà-kazi, murhanabone câgula.

\s1 Okufundika ebinwa

\p\v 69 Ebyola, byo binwa by’endagâno Nyamubâho arhcgekaga Mûsa mpu afundike bona Bene-Isaraeli, omu cihugo ca Mowabu, kuleka erya ndagâno arhangigifundika bo nabo e Horebu.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy BHS 28; 1וְהָיָ֗ה אִם־שָׁמֹ֤ועַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖הַיֹּ֑ום וּנְתָ֨נְךָ֜ יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֨יךָ֙ עֶלְיֹ֔ון עַ֖ל כָּל־גֹּויֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 2וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּקֹ֖ול יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 3בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 4בָּר֧וּךְ פְּרִֽי־בִטְנְךָ֛ וּפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ וּפְרִ֣י בְהֶמְתֶּ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃ 5בָּר֥וּךְ טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 6בָּר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וּבָר֥וּךְ אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 7יִתֵּ֨ן יְהוָ֤ה אֶת־אֹיְבֶ֨יךָ֙ הַקָּמִ֣ים עָלֶ֔יךָ נִגָּפִ֖ים לְפָנֶ֑יךָ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ יֵצְא֣וּ אֵלֶ֔יךָ וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖יםיָנ֥וּסוּ לְפָנֶֽיךָ׃ 8יְצַ֨ו יְהוָ֤ה אִתְּךָ֙ אֶת־הַבְּרָכָ֔ה בַּאֲסָמֶ֕יךָ וּבְכֹ֖ל מִשְׁלַ֣ח יָדֶ֑ךָ וּבֵ֣רַכְךָ֔ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ נֹתֵ֥ןלָֽךְ׃ 9יְקִֽימְךָ֙ יְהוָ֥ה לֹו֙ לְעַ֣ם קָדֹ֔ושׁ כַּאֲשֶׁ֖ר נִֽשְׁבַּֽע־לָ֑ךְ כִּ֣י תִשְׁמֹ֗ר אֶת־מִצְוֹת֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וְהָלַכְתָּ֖בִּדְרָכָֽיו׃ 10וְרָאוּ֙ כָּל־עַמֵּ֣י הָאָ֔רֶץ כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה נִקְרָ֣א עָלֶ֑יךָ וְיָֽרְא֖וּ מִמֶּֽךָּ׃ 11וְהֹותִרְךָ֤ יְהוָה֙ לְטֹובָ֔ה בִּפְרִ֧י בִטְנְךָ֛ וּבִפְרִ֥י בְהַמְתְּךָ֖ וּבִפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ עַ֚ל הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧עיְהוָ֛ה לַאֲבֹתֶ֖יךָ לָ֥תֶת לָֽךְ׃ 12יִפְתַּ֣ח יְהוָ֣ה׀ לְ֠ךָ אֶת־אֹוצָרֹ֨ו הַטֹּ֜וב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתֹּ֔ו וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖תכָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ וְהִלְוִ֨יתָ֙ גֹּויִ֣ם רַבִּ֔ים וְאַתָּ֖ה לֹ֥א תִלְוֶֽה׃ 13וּנְתָֽנְךָ֙ יְהוָ֤ה לְרֹאשׁ֙ וְלֹ֣א לְזָנָ֔ב וְהָיִ֨יתָ֙ רַ֣ק לְמַ֔עְלָה וְלֹ֥א תִהְיֶ֖ה לְמָ֑טָּה כִּֽי־תִשְׁמַ֞ע אֶל־מִצְוֹ֣ת׀יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֧י מְצַוְּךָ֛ הַיֹּ֖ום לִשְׁמֹ֥ר וְלַעֲשֹֽׂות׃ 14וְלֹ֣א תָס֗וּר מִכָּל־הַדְּבָרִים֙ אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֜י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֛ם הַיֹּ֖ום יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֑אול לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥יםאֲחֵרִ֖ים לְעָבְדָֽם׃ ס 15וְהָיָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמַע֙ בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשֹׂות֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥ימְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֥ות הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֽוּךָ׃ 16אָר֥וּר אַתָּ֖ה בָּעִ֑יר וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בַּשָּׂדֶֽה׃ 17אָר֥וּר טַנְאֲךָ֖ וּמִשְׁאַרְתֶּֽךָ׃ 18אָר֥וּר פְּרִֽי־בִטְנְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ שְׁגַ֥ר אֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֥ות צֹאנֶֽךָ׃ 19אָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּבֹאֶ֑ךָ וְאָר֥וּר אַתָּ֖ה בְּצֵאתֶֽךָ׃ 20יְשַׁלַּ֣ח יְהוָ֣ה׀ בְּ֠ךָ אֶת־הַמְּאֵרָ֤ה אֶת־הַמְּהוּמָה֙ וְאֶת־הַמִּגְעֶ֔רֶת בְּכָל־מִשְׁלַ֥ח יָדְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֑העַ֣ד הִשָּֽׁמֶדְךָ֤ וְעַד־אֲבָדְךָ֙ מַהֵ֔ר מִפְּנֵ֛י רֹ֥עַ מַֽעֲלָלֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר עֲזַבְתָּֽנִי׃ 21יַדְבֵּ֧ק יְהוָ֛ה בְּךָ֖ אֶת־הַדָּ֑בֶר עַ֚ד כַּלֹּתֹ֣ו אֹֽתְךָ֔ מֵעַל֙ הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 22יַכְּכָ֣ה יְ֠הוָה בַּשַּׁחֶ֨פֶת וּבַקַּדַּ֜חַת וּבַדַּלֶּ֗קֶת וּבַֽחַרְחֻר֙ וּבַחֶ֔רֶב וּבַשִּׁדָּפֹ֖ון וּבַיֵּרָקֹ֑ון וּרְדָפ֖וּךָ עַ֥דאָבְדֶֽךָ׃ 23וְהָי֥וּ שָׁמֶ֛יךָ אֲשֶׁ֥ר עַל־רֹאשְׁךָ֖ נְחֹ֑שֶׁת וְהָאָ֥רֶץ אֲשֶׁר־תַּחְתֶּ֖יךָ בַּרְזֶֽל׃ 24יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־מְטַ֥ר אַרְצְךָ֖ אָבָ֣ק וְעָפָ֑ר מִן־הַשָּׁמַ֨יִם֙ יֵרֵ֣ד עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 25יִתֶּנְךָ֨ יְהוָ֥ה׀ נִגָּף֮ לִפְנֵ֣י אֹיְבֶיךָ֒ בְּדֶ֤רֶךְ אֶחָד֙ תֵּצֵ֣א אֵלָ֔יו וּבְשִׁבְעָ֥ה דְרָכִ֖ים תָּנ֣וּס לְפָנָ֑יו וְהָיִ֣יתָלְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכֹ֥ות הָאָֽרֶץ׃ 26וְהָיְתָ֤ה נִבְלָֽתְךָ֙ לְמַאֲכָ֔ל לְכָל־עֹ֥וף הַשָּׁמַ֖יִם וּלְבֶהֱמַ֣ת הָאָ֑רֶץ וְאֵ֖ין מַחֲרִֽיד׃ 27יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֤ין מִצְרַ֨יִם֙ וּבָעֳפָלִים וּבַגָּרָ֖ב וּבֶחָ֑רֶס אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵֽא׃ 28יַכְּכָ֣ה יְהוָ֔ה בְּשִׁגָּעֹ֖ון וּבְעִוָּרֹ֑ון וּבְתִמְהֹ֖ון לֵבָֽב׃ 29וְהָיִ֜יתָ מְמַשֵּׁ֣שׁ בַּֽצָּהֳרַ֗יִם כַּאֲשֶׁ֨ר יְמַשֵּׁ֤שׁ הָעִוֵּר֙ בָּאֲפֵלָ֔ה וְלֹ֥א תַצְלִ֖יחַ אֶת־דְּרָכֶ֑יךָ וְהָיִ֜יתָ אַ֣ךְעָשׁ֧וּק וְגָז֛וּל כָּל־הַיָּמִ֖ים וְאֵ֥ין מֹושִֽׁיעַ׃ 30אִשָּׁ֣ה תְאָרֵ֗שׂ וְאִ֤ישׁ אַחֵר֙ יִשְׁגָּלֶנָּה בַּ֥יִת תִּבְנֶ֖ה וְלֹא־תֵשֵׁ֣ב בֹּ֑ו כֶּ֥רֶם תִּטַּ֖ע וְלֹ֥א תְחַלְּלֶֽנּוּ׃ 31שֹׁורְךָ֞ טָב֣וּחַ לְעֵינֶ֗יךָ וְלֹ֣א תֹאכַל֮ מִמֶּנּוּ֒ חֲמֹֽרְךָ֙ גָּז֣וּל מִלְּפָנֶ֔יךָ וְלֹ֥א יָשׁ֖וּב לָ֑ךְ צֹֽאנְךָ֙ נְתֻנֹ֣ותלְאֹיְבֶ֔יךָ וְאֵ֥ין לְךָ֖ מֹושִֽׁיעַ׃ 32בָּנֶ֨יךָ וּבְנֹתֶ֜יךָ נְתֻנִ֨ים לְעַ֤ם אַחֵר֙ וְעֵינֶ֣יךָ רֹאֹ֔ות וְכָלֹ֥ות אֲלֵיהֶ֖ם כָּל־הַיֹּ֑ום וְאֵ֥ין לְאֵ֖ל יָדֶֽךָ׃ 33פְּרִ֤י אַדְמָֽתְךָ֙ וְכָל־יְגִ֣יעֲךָ֔ יֹאכַ֥ל עַ֖ם אֲשֶׁ֣ר לֹא־יָדָ֑עְתָּ וְהָיִ֗יתָ רַ֛ק עָשׁ֥וּק וְרָצ֖וּץ כָּל־הַיָּמִֽים׃ 34וְהָיִ֖יתָ מְשֻׁגָּ֑ע מִמַּרְאֵ֥ה עֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 35יַכְּכָ֨ה יְהוָ֜ה בִּשְׁחִ֣ין רָ֗ע עַל־הַבִּרְכַּ֨יִם֙ וְעַל־הַשֹּׁקַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־תוּכַ֖ל לְהֵרָפֵ֑א מִכַּ֥ף רַגְלְךָ֖ וְעַ֥דקָדְקֳדֶֽךָ׃ 36יֹולֵ֨ךְ יְהוָ֜ה אֹֽתְךָ֗ וְאֶֽת־מַלְכְּךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּקִ֣ים עָלֶ֔יךָ אֶל־גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדַ֖עְתָּ אַתָּ֣ה וַאֲבֹתֶ֑יךָוְעָבַ֥דְתָּ שָּׁ֛ם אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 37וְהָיִ֣יתָ לְשַׁמָּ֔ה לְמָשָׁ֖ל וְלִשְׁנִינָ֑ה בְּכֹל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁר־יְנַהֶגְךָ֥ יְהוָ֖ה שָֽׁמָּה׃ 38זֶ֥רַע רַ֖ב תֹּוצִ֣יא הַשָּׂדֶ֑ה וּמְעַ֣ט תֶּאֱסֹ֔ף כִּ֥י יַחְסְלֶ֖נּוּ הָאַרְבֶּֽה׃ 39כְּרָמִ֥ים תִּטַּ֖ע וְעָבָ֑דְתָּ וְיַ֤יִן לֹֽא־תִשְׁתֶּה֙ וְלֹ֣א תֶאֱגֹ֔ר כִּ֥י תֹאכְלֶ֖נּוּ הַתֹּלָֽעַת׃ 40זֵיתִ֛ים יִהְי֥וּ לְךָ֖ בְּכָל־גְּבוּלֶ֑ךָ וְשֶׁ֨מֶן֙ לֹ֣א תָס֔וּךְ כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ׃ 41בָּנִ֥ים וּבָנֹ֖ות תֹּולִ֑יד וְלֹא־יִהְי֣וּ לָ֔ךְ כִּ֥י יֵלְכ֖וּ בַּשֶּֽׁבִי׃ 42כָּל־עֵצְךָ֖ וּפְרִ֣י אַדְמָתֶ֑ךָ יְיָרֵ֖שׁ הַצְּלָצַֽל׃ 43הַגֵּר֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבְּךָ֔ יַעֲלֶ֥ה עָלֶ֖יךָ מַ֣עְלָה מָּ֑עְלָה וְאַתָּ֥ה תֵרֵ֖ד מַ֥טָּה מָּֽטָּה׃ 44ה֣וּא יַלְוְךָ֔ וְאַתָּ֖ה לֹ֣א תַלְוֶ֑נּוּ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה לְרֹ֔אשׁ וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶ֥ה לְזָנָֽב׃ 45וּבָ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַקְּלָלֹ֣ות הָאֵ֗לֶּה וּרְדָפ֨וּךָ֙ וְהִשִּׂיג֔וּךָ עַ֖ד הִשָּֽׁמְדָ֑ךְ כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֗עְתָּ בְּקֹול֙ יְהוָ֣האֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽךְ׃ 46וְהָי֣וּ בְךָ֔ לְאֹ֖ות וּלְמֹופֵ֑ת וּֽבְזַרְעֲךָ֖ עַד־עֹולָֽם׃ 47תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר לֹא־עָבַ֨דְתָּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּשִׂמְחָ֖ה וּבְט֣וּב לֵבָ֑ב מֵרֹ֖ב כֹּֽל׃ 48וְעָבַדְתָּ֣ אֶת־אֹיְבֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר יְשַׁלְּחֶ֤נּוּ יְהוָה֙ בָּ֔ךְ בְּרָעָ֧ב וּבְצָמָ֛א וּבְעֵירֹ֖ם וּבְחֹ֣סֶר כֹּ֑ל וְנָתַ֞ן עֹ֤ל בַּרְזֶל֙עַל־צַוָּארֶ֔ךָ עַ֥ד הִשְׁמִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃ 49יִשָּׂ֣א יְהוָה֩ עָלֶ֨יךָ גֹּ֤וי מֵרָחֹוק֙ מִקְצֵ֣ה הָאָ֔רֶץ כַּאֲשֶׁ֥ר יִדְאֶ֖ה הַנָּ֑שֶׁר גֹּ֕וי אֲשֶׁ֥ר לֹא־תִשְׁמַ֖ע לְשֹׁנֹֽו׃ 50גֹּ֖וי עַ֣ז פָּנִ֑ים אֲשֶׁ֨ר לֹא־יִשָּׂ֤א פָנִים֙ לְזָקֵ֔ן וְנַ֖עַר לֹ֥א יָחֹֽן׃ 51וְ֠אָכַל פְּרִ֨י בְהֶמְתְּךָ֥ וּפְרִֽי־אַדְמָתְךָ֮ עַ֣ד הִשָּֽׁמְדָךְ֒ אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יַשְׁאִ֜יר לְךָ֗ דָּגָן֙ תִּירֹ֣ושׁ וְיִצְהָ֔ר שְׁגַ֥ראֲלָפֶ֖יךָ וְעַשְׁתְּרֹ֣ת צֹאנֶ֑ךָ עַ֥ד הַאֲבִידֹ֖ו אֹתָֽךְ׃ 52וְהֵצַ֨ר לְךָ֜ בְּכָל־שְׁעָרֶ֗יךָ עַ֣ד רֶ֤דֶת חֹמֹתֶ֨יךָ֙ הַגְּבֹהֹ֣ות וְהַבְּצֻרֹ֔ות אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֛ה בֹּטֵ֥חַ בָּהֵ֖ןבְּכָל־אַרְצֶ֑ךָ וְהֵצַ֤ר לְךָ֙ בְּכָל־שְׁעָרֶ֔יךָ בְּכָ֨ל־אַרְצְךָ֔ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֛ן יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ לָֽךְ׃ 53וְאָכַלְתָּ֣ פְרִֽי־בִטְנְךָ֗ בְּשַׂ֤ר בָּנֶ֨יךָ֙ וּבְנֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לְךָ֖ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וקאֲשֶׁר־יָצִ֥יק לְךָ֖ אֹיְבֶֽךָ׃ 54הָאִישׁ֙ הָרַ֣ךְ בְּךָ֔ וְהֶעָנֹ֖ג מְאֹ֑ד תֵּרַ֨ע עֵינֹ֤ו בְאָחִיו֙ וּבְאֵ֣שֶׁת חֵיקֹ֔ו וּבְיֶ֥תֶר בָּנָ֖יו אֲשֶׁ֥ר יֹותִֽיר׃ 55מִתֵּ֣ת׀ לְאַחַ֣ד מֵהֶ֗ם מִבְּשַׂ֤ר בָּנָיו֙ אֲשֶׁ֣ר יֹאכֵ֔ל מִבְּלִ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו כֹּ֑ל בְּמָצֹור֙ וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ריָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בְּכָל־שְׁעָרֶֽיךָ׃ 56הָרַכָּ֨ה בְךָ֜ וְהָעֲנֻגָּ֗ה אֲשֶׁ֨ר לֹא־נִסְּתָ֤ה כַף־רַגְלָהּ֙ הַצֵּ֣ג עַל־הָאָ֔רֶץ מֵהִתְעַנֵּ֖ג וּמֵרֹ֑ךְ תֵּרַ֤ע עֵינָהּ֙בְּאִ֣ישׁ חֵיקָ֔הּ וּבִבְנָ֖הּ וּבְבִתָּֽהּ׃ 57וּֽבְשִׁלְיָתָ֞הּ הַיֹּוצֵ֣ת׀ מִבֵּ֣ין רַגְלֶ֗יהָ וּבְבָנֶ֨יהָ֙ אֲשֶׁ֣ר תֵּלֵ֔ד כִּֽי־תֹאכְלֵ֥ם בְּחֹֽסֶר־כֹּ֖ל בַּסָּ֑תֶר בְּמָצֹור֙וּבְמָצֹ֔וק אֲשֶׁ֨ר יָצִ֥יק לְךָ֛ אֹיִבְךָ֖ בִּשְׁעָרֶֽיךָ׃ 58אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשֹׂ֗ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵי֙ הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתוּבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָהאֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנֹּורָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃ 59וְהִפְלָ֤א יְהוָה֙ אֶת־מַכֹּ֣תְךָ֔ וְאֵ֖ת מַכֹּ֣ות זַרְעֶ֑ךָ מַכֹּ֤ות גְּדֹלֹות֙ וְנֶ֣אֱמָנֹ֔ות וָחֳלָיִ֥ם רָעִ֖ים וְנֶאֱמָנִֽים׃ 60וְהֵשִׁ֣יב בְּךָ֗ אֵ֚ת כָּל־מַדְוֵ֣ה מִצְרַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר יָגֹ֖רְתָּ מִפְּנֵיהֶ֑ם וְדָבְק֖וּ בָּֽךְ׃ 61גַּ֤ם כָּל־חֳלִי֙ וְכָל־מַכָּ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹ֣א כָת֔וּב בְּסֵ֖פֶר הַתֹּורָ֣ה הַזֹּ֑את יַעְלֵ֤ם יְהוָה֙ עָלֶ֔יךָ עַ֖ד הִשָּׁמְדָֽךְ׃ 62וְנִשְׁאַרְתֶּם֙ בִּמְתֵ֣י מְעָ֔ט תַּ֚חַת אֲשֶׁ֣ר הֱיִיתֶ֔ם כְּכֹוכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹ֑ב כִּי־לֹ֣א שָׁמַ֔עְתָּ בְּקֹ֖ול יְהוָ֥האֱלֹהֶֽיךָ׃ 63וְ֠הָיָה כַּאֲשֶׁר־שָׂ֨שׂ יְהוָ֜ה עֲלֵיכֶ֗ם לְהֵיטִ֣יב אֶתְכֶם֮ וּלְהַרְבֹּ֣ות אֶתְכֶם֒ כֵּ֣ן יָשִׂ֤ישׂ יְהוָה֙ עֲלֵיכֶ֔םלְהַאֲבִ֥יד אֶתְכֶ֖ם וּלְהַשְׁמִ֣יד אֶתְכֶ֑ם וְנִסַּחְתֶּם֙ מֵעַ֣ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 64וֶהֱפִֽיצְךָ֤ יְהוָה֙ בְּכָל־הָ֣עַמִּ֔ים מִקְצֵ֥ה הָאָ֖רֶץ וְעַד־קְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ וְעָבַ֨דְתָּ שָּׁ֜ם אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֗יםאֲשֶׁ֧ר לֹא־יָדַ֛עְתָּ אַתָּ֥ה וַאֲבֹתֶ֖יךָ עֵ֥ץ וָאָֽבֶן׃ 65וּבַגֹּויִ֤ם הָהֵם֙ לֹ֣א תַרְגִּ֔יעַ וְלֹא־יִהְיֶ֥ה מָנֹ֖וחַ לְכַף־רַגְלֶ֑ךָ וְנָתַן֩ יְהוָ֨ה לְךָ֥ שָׁם֙ לֵ֣ב רַגָּ֔ז וְכִלְיֹ֥ון עֵינַ֖יִםוְדַֽאֲבֹ֥ון נָֽפֶשׁ׃ 66וְהָי֣וּ חַיֶּ֔יךָ תְּלֻאִ֥ים לְךָ֖ מִנֶּ֑גֶד וּפָֽחַדְתָּ֙ לַ֣יְלָה וְיֹומָ֔ם וְלֹ֥א תַאֲמִ֖ין בְּחַיֶּֽיךָ׃ 67בַּבֹּ֤קֶר תֹּאמַר֙ מִֽי־יִתֵּ֣ן עֶ֔רֶב וּבָעֶ֥רֶב תֹּאמַ֖ר מִֽי־יִתֵּ֣ן בֹּ֑קֶר מִפַּ֤חַד לְבָֽבְךָ֙ אֲשֶׁ֣ר תִּפְחָ֔ד וּמִמַּרְאֵ֥העֵינֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תִּרְאֶֽה׃ 68וֶֽהֱשִֽׁיבְךָ֨ יְהוָ֥ה׀ מִצְרַיִם֮ בָּאֳנִיֹּות֒ בַּדֶּ֨רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּֽי לְךָ֔ לֹא־תֹסִ֥יף עֹ֖וד לִרְאֹתָ֑הּ וְהִתְמַכַּרְתֶּ֨םשָׁ֧ם לְאֹיְבֶ֛יךָ לַעֲבָדִ֥ים וְלִשְׁפָחֹ֖ות וְאֵ֥ין קֹנֶֽה׃ ס 69אֵלֶּה֩ דִבְרֵ֨י הַבְּרִ֜ית אֲֽשֶׁר־צִוָּ֧ה יְהוָ֣ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה לִכְרֹ֛ת אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֑ב מִלְּבַ֣דהַבְּרִ֔ית אֲשֶׁר־כָּרַ֥ת אִתָּ֖ם בְּחֹרֵֽב׃ פ

\c 29

\s1 Okukengêza eby’olubungo

\p\v 1 Mûsa ahamagala Israheli yeshi amubwîra, erhi: Mwabwîne ebi Nyamuzinda akolîre ecihugo c’e Mîsiri omu masù ginyu, ebi akolîre Faraoni, abambali n’ecihugo câge côshi: \v 2 Galya marhangulo waciboneraga wêne, biryabimanyîso na balya banyanduma w’ebirhangazo. \v 3 Ci kwône kuhika ene Nyamuzinda arhali acikuha omurhima gw’okumanya amasù g’okubona n’amarhwiri g’okuyumva. \v 4 Namugezize myâka makumi ani omu irûngu emishangi yinyu erhamukoyeragakwo, n’emikarabanda yâwe erhakoyeraga oku magulu ginyu. \v 5 Murhalyaga mugati, murhanywaga divayi erhi cindi cinyobwa cakalalusa, kuderha nti mubone oku niene nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. \v 6 N’erhi muhika ahâla, Sihoni, mwâmi w’e Heshiboni, bona Ogu, mwâni w’e Bashani, barhurhèra bali rhulwîsa, cikwône rhwabahima.

\p\v 7 Rhwayanka ecihugo câbo, rhwacigabîra Rubeni ko kâge kashambala bo na Gadi n’oluhande lw’obûko bwa Menashè. \v 8 Mulange ebinwa by’eyi ndagâno munabikulikire lyo muyololoka omu mirimo yinyu yôshi. \v 9 Mwoyu muyimanzire mweshi embere za Nyamubâho, Nyamuzinda winyu: abakulu b’emilala yinyu, abagula binyu, abandisi binyu, abalume b’omu Israheli bôshi, \v 10 mwoyo n’abâna binyu, na bakinywe, ciru n’ecigolo cihanzire omu cirâlo câwe n’omuntu okushenyera enshâli n’okudômera amîshi, \v 11 mukologa mwagendijà omu ndagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, ndagâno afundika anayihirakwo endahiro, eyi ndagâno afundika ene haguma nâwe. \v 12 Kuderha mpu ene akujire lubaga lwâge, naye yêne abè Nyamuzinda wâwe, nk’oku anakubwîraga na nka kulya analahiriraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo.

\p\v 13 Njizire eyi ndagâno ene, n’eyi ndahiro arhali haguma ninyu mwene, \v 14 ci na haguma na ngasi oli hanola haguma nîrhu omu masù ga Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu, haguma n’orhali haguma nîrhu ahâla olw’ene.

\p\v 15 Neci, murhahabiri bahi rhwali haguma nabo omu cihugo c’e Mîsiri, na bahi rhwageziremwo aga mashanja murhalusire. \v 16 Mwabwîne ebyakumbwa byâbo, enshusho za banyamuzinda wâbo, ez’emirhi, ez’amabuye, ez’amasholo n’ez’amarhale bajira emwâbo. \v 17 Ekarhi kinyu. harhajiraga omulume erhi mukazi, omulala erhi ishanja omurhima gwâbo gwacikûlako Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ene, mpu gugendigashâniza banyamuzinda b’ago mashanja! Omu karhî kinyu harhabonekaga omuzi gwarhengakwo obwoge n’obuhe­reko. \v 18 Erhi hakajira omuntu wâbà amayumva ebinwa by’eyi ndagâno haguma n’endahiro ekuli, akacîtakîra yêne omu murhima gwâge, erhi: «Ntabule cici nkakulikira oku omurhima gwâni gunambwizire, okulùza amîshi kwarhuma enyôrha yahirigirha», \v 19 Nyamuzìnda arhankaziga amubabalira. Ciru oburhè n’emitula ya Nyamuzinda yanahikira oyo muntu; amahanya gayandisìrwe mw’eci citabu goshi ganamurhibukira, na Nyamuzinda anaherêrekeza izîno lyâge hano idako ly’amalunga. \v 20 Nyamuzinda anamuhanza omu milala ya Israheli yôshi, ahanyagale, abone galya mahanya g’endagâno erìkwo omwîgasho nk’oku biyandisìrwe omu citabu c’olu Lushika. \v 21Iburha lyaburhwa, erya abâna binyu bayìsha enyuma zinyu, ciru n’ecigolo carhenga omu cihugo c’ihanga amango babona amahanya gahonera eci cihugo n’endwâla Nyamuzinda alîkire kuli eci cihugo, kwo banaderha mpu:

\p\v 22 “Ecihugo côshi cashubire cibiriti, munyu, cahire mabîra; ntà mburho bacirhweremwo, na ntà mburho yacicimeramwo, cirhakacimeramwo ehyâsi hibishi. Ecihugo camahîndama kulya kwa Sodomo na Gomara, Adama na Seboyimu, bishagala Nyamuzinda asirîzagya omu burhe n’omutula gwâge!« \v 23 N’amashanja goshi kwo gaderha mpu cici cirhumire Nyamuzinda akolera eci cihugo ebiri ntya? Cici camujiraga oburhè bungana aho? \v 24 Ago mango banaderha mpu: “Kunali kulya kubà balekerire endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda wa bìshe, eryala afundikaga bo nabo erhi abarhenza omu cihugo c’e Mîsiri; \v 25 kunali kulya kubà bajirigashâniza abandi banyamuzinda banaba harâmya n’obwo barhayishi abo banyamuzinda naye yêne arhabahagâbo mpu gubè mwanya gwâbo; \v 26Nyamuzinda burhe abire erhi eci cihugo cirhuma, kwo kucirhumira obuhanya buyandisirwe mw’eci citabu oku bunali. \v 27 Nyamuzinda kushugula abashugwire omu cihugo câbo n’oburhè, n’omungo, n’omutula, abazungûsa omu cindi cihugo, nk’okula biyôsire buno» .

\p\v 28 Ebifulike biri bya Nyamubâho, Nyamuzinda wîrhu ci kwône ebifulûle biri bîrhu rhwe n’abâna bîrhu, byanayôrha birî bîrhu, lyo rhushimba ebinwa by’olu Lushika byôshi.

\pr Deuteronomium/Deuteronomy 29: 1וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אַתֶּ֣ם רְאִיתֶ֗ם אֵ֣ת כָּל־אֲשֶׁר֩ עָשָׂ֨ה יְהוָ֤ה לְעֵֽינֵיכֶם֙בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 2הַמַּסֹּות֙ הַגְּדֹלֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶ֑יךָ הָאֹתֹ֧ת וְהַמֹּפְתִ֛ים הַגְּדֹלִ֖ים הָהֵֽם׃ 3וְלֹֽא־נָתַן֩ יְהוָ֨ה לָכֶ֥ם לֵב֙ לָדַ֔עַת וְעֵינַ֥יִם לִרְאֹ֖ות וְאָזְנַ֣יִם לִשְׁמֹ֑עַ עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 4וָאֹולֵ֥ךְ אֶתְכֶ֛ם אַרְבָּעִ֥ים שָׁנָ֖ה בַּמִּדְבָּ֑ר לֹֽא־בָל֤וּ שַׂלְמֹֽתֵיכֶם֙ מֵעֲלֵיכֶ֔ם וְנַֽעַלְךָ֥ לֹֽא־בָלְתָ֖ה מֵעַ֥לרַגְלֶֽךָ׃ 5לֶ֚חֶם לֹ֣א אֲכַלְתֶּ֔ם וְיַ֥יִן וְשֵׁכָ֖ר לֹ֣א שְׁתִיתֶ֑ם לְמַ֨עַן֙ תֵּֽדְע֔וּ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ 6וַתָּבֹ֖אוּ אֶל־הַמָּקֹ֣ום הַזֶּ֑ה וַיֵּצֵ֣א סִיחֹ֣ן מֶֽלֶךְ־חֶ֠שְׁבֹּון וְעֹ֨וג מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֧ן לִקְרָאתֵ֛נוּ לַמִּלְחָמָ֖ה וַנַּכֵּֽם׃ 7וַנִּקַּח֙ אֶת־אַרְצָ֔ם וַנִּתְּנָ֣הּ לְנַחֲלָ֔ה לָרֽאוּבֵנִ֖י וְלַגָּדִ֑י וְלַחֲצִ֖י שֵׁ֥בֶט הַֽמְנַשִּֽׁי׃ 8וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֔ילוּ אֵ֖ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ פ 9אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיֹּום֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם רָאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁיִשְׂרָאֵֽל׃ 10טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶ֣רֶב מַחֲנֶ֑יךָ מֵחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ׃ 11לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָלָתֹ֑ו אֲשֶׁר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כֹּרֵ֥ת עִמְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 12לְמַ֣עַן הָקִֽים־אֹתְךָ֩ הַיֹּ֨ום׀ לֹ֜ו לְעָ֗ם וְה֤וּא יִֽהְיֶה־לְּךָ֙ לֵֽאלֹהִ֔ים כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־לָ֑ךְ וְכַאֲשֶׁ֤ר נִשְׁבַּע֙לַאֲבֹתֶ֔יךָ לְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹֽב׃ 13וְלֹ֥א אִתְּכֶ֖ם לְבַדְּכֶ֑ם אָנֹכִ֗י כֹּרֵת֙ אֶת־הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את וְאֶת־הָאָלָ֖ה הַזֹּֽאת׃ 14כִּי֩ אֶת־אֲשֶׁ֨ר יֶשְׁנֹ֜ו פֹּ֗ה עִמָּ֨נוּ֙ עֹמֵ֣ד הַיֹּ֔ום לִפְנֵ֖י יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְאֵ֨ת אֲשֶׁ֥ר אֵינֶ֛נּוּ פֹּ֖ה עִמָּ֥נוּ הַיֹּֽום׃ 15כִּֽי־אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם אֵ֥ת אֲשֶׁר־יָשַׁ֖בְנוּ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְאֵ֧ת אֲשֶׁר־עָבַ֛רְנוּ בְּקֶ֥רֶב הַגֹּויִ֖ם אֲשֶׁ֥רעֲבַרְתֶּֽם׃ 16וַתִּרְאוּ֙ אֶת־שִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת גִּלֻּלֵיהֶ֑ם עֵ֣ץ וָאֶ֔בֶן כֶּ֥סֶף וְזָהָ֖ב אֲשֶׁ֥ר עִמָּהֶֽם׃ 17פֶּן־יֵ֣שׁ בָּ֠כֶם אִ֣ישׁ אֹו־אִשָּׁ֞ה אֹ֧ו מִשְׁפָּחָ֣ה אֹו־שֵׁ֗בֶט אֲשֶׁר֩ לְבָבֹ֨ו פֹנֶ֤ה הַיֹּום֙ מֵעִם֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּלָלֶ֣כֶת לַעֲבֹ֔ד אֶת־אֱלֹהֵ֖י הַגֹּויִ֣ם הָהֵ֑ם פֶּן־יֵ֣שׁ בָּכֶ֗ם שֹׁ֛רֶשׁ פֹּרֶ֥ה רֹ֖אשׁ וְלַעֲנָֽה׃ 18וְהָיָ֡ה בְּשָׁמְעֹו֩ אֶת־דִּבְרֵ֨י הָֽאָלָ֜ה הַזֹּ֗את וְהִתְבָּרֵ֨ךְ בִּלְבָבֹ֤ו לֵאמֹר֙ שָׁלֹ֣ום יִֽהְיֶה־לִּ֔י כִּ֛י בִּשְׁרִר֥וּתלִבִּ֖י אֵלֵ֑ךְ לְמַ֛עַן סְפֹ֥ות הָרָוָ֖ה אֶת־הַצְּמֵאָֽה׃ 19לֹא־יֹאבֶ֣ה יְהוָה֮ סְלֹ֣חַֽ לֹו֒ כִּ֣י אָ֠ז יֶעְשַׁ֨ן אַף־יְהוָ֤ה וְקִנְאָתֹו֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְרָ֤בְצָה בֹּו֙ כָּל־הָ֣אָלָ֔ההַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וּמָחָ֤ה יְהוָה֙ אֶת־שְׁמֹ֔ו מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃ 20וְהִבְדִּילֹ֤ו יְהוָה֙ לְרָעָ֔ה מִכֹּ֖ל שִׁבְטֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹל֙ אָלֹ֣ות הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּֽה׃ 21וְאָמַ֞ר הַדֹּ֣ור הָֽאַחֲרֹ֗ון בְּנֵיכֶם֙ אֲשֶׁ֤ר יָק֨וּמוּ֙ מֵאַ֣חֲרֵיכֶ֔ם וְהַ֨נָּכְרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖א מֵאֶ֣רֶץ רְחֹוקָ֑ה וְ֠רָאוּאֶת־מַכֹּ֞ות הָאָ֤רֶץ הַהִוא֙ וְאֶת־תַּ֣חֲלֻאֶ֔יהָ אֲשֶׁר־חִלָּ֥ה יְהוָ֖ה בָּֽהּ׃ 22גָּפְרִ֣ית וָמֶלַח֮ שְׂרֵפָ֣ה כָל־אַרְצָהּ֒ לֹ֤א תִזָּרַע֙ וְלֹ֣א תַצְמִ֔חַ וְלֹֽא־יַעֲלֶ֥ה בָ֖הּ כָּל־עֵ֑שֶׂב כְּֽמַהְפֵּכַ֞תסְדֹ֤ם וַעֲמֹרָה֙ אַדְמָ֣ה וּצְבֹיִּים אֲשֶׁר֙ הָפַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּאַפֹּ֖ו וּבַחֲמָתֹֽו׃ 23וְאָֽמְרוּ֙ כָּל־הַגֹּויִ֔ם עַל־מֶ֨ה עָשָׂ֧ה יְהוָ֛ה כָּ֖כָה לָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את מֶ֥ה חֳרִ֛י הָאַ֥ף הַגָּדֹ֖ול הַזֶּֽה׃ 24וְאָ֣מְר֔וּ עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָֽזְב֔וּ אֶת־בְּרִ֥ית יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֲשֶׁר֙ כָּרַ֣ת עִמָּ֔ם בְּהֹוצִיאֹ֥ו אֹתָ֖ם מֵאֶ֥רֶץמִצְרָֽיִם׃ 25וַיֵּלְכ֗וּ וַיַּֽעַבְדוּ֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לָהֶ֑ם אֱלֹהִים֙ אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יְדָע֔וּם וְלֹ֥א חָלַ֖ק לָהֶֽם׃ 26וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בָּאָ֣רֶץ הַהִ֑וא לְהָבִ֤יא עָלֶ֨יהָ֙ אֶת־כָּל־הַקְּלָלָ֔ה הַכְּתוּבָ֖ה בַּסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה׃ 27וַיִּתְּשֵׁ֤ם יְהוָה֙ מֵעַ֣ל אַדְמָתָ֔ם בְּאַ֥ף וּבְחֵמָ֖ה וּבְקֶ֣צֶף גָּדֹ֑ול וַיַּשְׁלִכֵ֛ם אֶל־אֶ֥רֶץ אַחֶ֖רֶת כַּיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 28הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤ׄנׄוּׄ וּׄלְׄבָׄנֵ֨ׄיׄנׄוּ֙ׄ עַד־עֹולָ֔ם לַעֲשֹׂ֕ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ההַזֹּֽאת׃ ס

\c 30

\s1 Okurhenga omu bujà

\p\v 1 Amango ebinwa byôshi byayunjula emund’oli, omugisho n’obuhanya nkuyeresire, erhi wakanakazibirhimanya omu murhima gwâwe, omu karhî k’amashanja goshi Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe aba amakuhabulira, \v 2 erhi wakanagaluka oshubìrira Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okanayumvi rhiza izù lyâge, mw’ebi nkurhegesire ene byôshi, we n’abâna bâwe erhi wakayumvirhiza n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi, \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe anagalula empira zâwe, anakubabalira, anashubikushubûza orhenge omu karhî k’amashanja Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe âli erhi akushandabanyìze. \v 4 Ciru akaba yo wahabukîre ekafende k’amalunga, Nyamubâho, Nyamuzinda ayisha akurhenzayo akushubûze, \v 5 lyo akugalula mwa cirya cihugo basho bàli bagwêrhe, lyo nâwe ociyanka cibecâwe, osîme onayololoke kulusha kulya kwa basho. \v 6Nyamubâho, Nyamuzinda akembûla omurhima gwâwe n’ogw’iburhalyâwe, ozigireNyamubâho, Nyamuzinda wâwe n’omurhima gwâwe gwoshi, n’omûka gwâwe gwoshi, lyo obona akalamo. \v 7Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe arhogeza aga mahanya goshi oku banzi bâwe na kuli balya bakushomba na kuli balya bakurhindibuzagya. \v 8 Wêhe washubiyumva izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe onakulikire aga marhegcko gâge nkurhegesire ene goshi. \v 9Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akukômeza, emirimo yâwe yôshi eyololoke: emburho y’omu oda yâwe, emburho y’omu bintu byâwe, n’ey’omu ishwa lyâwe. Bulya neci, Nyamuzinda asbubiyumva asìmire okukubona omu busîmc, nka kulya ali asîmire okubona basho omu busîme, \v 10 casiga oyumve izù lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe omu kulanga amarhegeko n’ebinwa byâge , ebi biyandisirwe omu citabu c’olu Lushika, casinga oshubirire Nyamubâho, Nyamuzindawâwe n’omurhima gwâwe gwoshi n’omûka gwâwe gwoshi.

\p\v 11 Olu Lushika ntwire ene lurhakulenziri misî lurhanahumiri halya orhankahika. \v 12 Arhali oku nkuba luli okaderhaga erhi: «Ndi washona arhujîre oku nkuba arhuyankirelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» \v 13 Arhali yo luli ishiriza ly’enyanja okaderhaga erhi: «Ndi warhujira ishiriza ly’enyanja arhulongezelo, rhuluyumve lyo rhulushimba.» \v 14 Bulyala oluderhoj lukuli hôfi, omu kanwa lukuli, n’omu murhima kuderha mpu olushimbe.

\s1 Enjira ibirhi wacishogamwo

\p\v 15 Lolà oku nkuyeresire ene akalamo n’omugisho, olufu n’obubanya. \v 16 Erhi wakayumva amarhegeko ga Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe, agala nkurhegesire ene, erhi wakazigiraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe okanalambagira omu njirazâge, okalanga amarhegeko gâge n’ebinwa byâge n’engeso zâge, walama onayôloloke. Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe akugisha mw’eci cihugo wajà mpu ociyanke cibè câwe. \v 17 Ci kwône erhi omurhima gwâwe gwakalalaha, akaba orhayumva n’erhi wakarhebwa mpu muharamye abandi banyamuzinda n’okubagashâniza, \v 18 nie mmubwizircko ene, kuhera mwanahera murhanalame ensiku ndî mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani. \v 19 Arnalunga n’igulu bo bacaliho ntôzire ene nti bakuyagîrize: nkuyeresire akalamo n’olufu, omugisho n’obuhanya. Cìshoge akalamo ly’olama mwe n’iburha lyâwe, \v 20 oyorhe ozigiraNyamubâho, Nyamuzinda wâwe, okaziyumvirhiza izù lyâge onacishwekere kuli ye; bulya ho akalamo kali aho, bulya ho hali obuzîne aho, kwo na kuhashilamira omu cihugo Nyamuzinda acîgashiraga basho, Abrahamu, Izaki na Yakôbo mpu abahaco.

\pr Deuteronomy WLC 30: 1וְהָיָה֩ כִֽי־יָבֹ֨אוּ עָלֶ֜יךָ כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֗לֶּה הַבְּרָכָה֙ וְהַקְּלָלָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לְפָנֶ֑יךָ וַהֲשֵׁבֹתָ֙ אֶל־לְבָבֶ֔ךָ בְּכָל־הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁ֧ר הִדִּיחֲךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 2וְשַׁבְתָּ֞ עַד־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ וְשָׁמַעְתָּ֣ בְקֹלֹ֔ו כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום אַתָּ֣ה וּבָנֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ 3וְשָׁ֨ב יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־שְׁבוּתְךָ֖ וְרִחֲמֶ֑ךָ וְשָׁ֗ב וְקִבֶּצְךָ֙ מִכָּל־הָ֣עַמִּ֔ים אֲשֶׁ֧ר הֱפִֽיצְךָ֛ יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ שָֽׁמָּה׃ 4אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ 5וֶהֱבִֽיאֲךָ֞ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ אֶל־הָאָ֛רֶץ אֲשֶׁר־יָרְשׁ֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑הּ וְהֵיטִֽבְךָ֥ וְהִרְבְּךָ֖ מֵאֲבֹתֶֽיךָ׃ 6וּמָ֨ל יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ אֶת־לְבָבְךָ֖ וְאֶת־לְבַ֣ב זַרְעֶ֑ךָ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֥ וּבְכָל־נַפְשְׁךָ֖ לְמַ֥עַן חַיֶּֽיךָ׃ 7וְנָתַן֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ אֵ֥ת כָּל־הָאָלֹ֖ות הָאֵ֑לֶּה עַל־אֹיְבֶ֥יךָ וְעַל־שֹׂנְאֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר רְדָפֽוּךָ׃ 8וְאַתָּ֣ה תָשׁ֔וּב וְשָׁמַעְתָּ֖ בְּקֹ֣ול יְהוָ֑ה וְעָשִׂ֙יתָ֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּֽום׃ 9וְהֹותִֽירְךָ֩ יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בְּכֹ֣ל ׀ מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֗ךָ בִּפְרִ֨י בִטְנְךָ֜ וּבִפְרִ֧י בְהֶמְתְּךָ֛ וּבִפְרִ֥י אַדְמָתְךָ֖ לְטֹובָ֑ה כִּ֣י ׀ יָשׁ֣וּב יְהוָ֗ה לָשׂ֤וּשׂ עָלֶ֙יךָ֙ לְטֹ֔וב כַּאֲשֶׁר־שָׂ֖שׂ עַל־אֲבֹתֶֽיךָ׃ 10כִּ֣י תִשְׁמַ֗ע בְּקֹול֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וְחֻקֹּתָ֔יו הַכְּתוּבָ֕ה בְּסֵ֥פֶר הַתֹּורָ֖ה הַזֶּ֑ה כִּ֤י תָשׁוּב֙ אֶל־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בְּכָל־לְבָבְךָ֖ וּבְכָל־נַפְשֶֽׁךָ׃ פ 11כִּ֚י הַמִּצְוָ֣ה הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיֹּ֑ום לֹֽא־נִפְלֵ֥את הִוא֙ מִמְּךָ֔ וְלֹ֥א רְחֹקָ֖ה הִֽוא׃ 12לֹ֥א בַשָּׁמַ֖יִם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲלֶה־לָּ֤נוּ הַשָּׁמַ֙יְמָה֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃ 13וְלֹֽא־מֵעֵ֥בֶר לַיָּ֖ם הִ֑וא לֵאמֹ֗ר מִ֣י יַעֲבָר־לָ֜נוּ אֶל־עֵ֤בֶר הַיָּם֙ וְיִקָּחֶ֣הָ לָּ֔נוּ וְיַשְׁמִעֵ֥נוּ אֹתָ֖הּ וְנַעֲשֶֽׂנָּה׃14כִּֽי־קָרֹ֥וב אֵלֶ֛יךָ הַדָּבָ֖ר מְאֹ֑ד בְּפִ֥יךָ וּבִֽלְבָבְךָ֖ לַעֲשֹׂתֹֽו׃ ס 15רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיֹּ֔ום אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטֹּ֑וב וְאֶת־הַמָּ֖וֶת וְאֶת־הָרָֽע׃ 16אֲשֶׁ֨ר אָנֹכִ֣י מְצַוְּךָ֮ הַיֹּום֒ לְאַהֲבָ֞ה אֶת־יְהוָ֤ה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ לָלֶ֣כֶת בִּדְרָכָ֔יו וְלִשְׁמֹ֛ר מִצְוֹתָ֥יו וְחֻקֹּתָ֖יו וּמִשְׁפָּטָ֑יו וְחָיִ֣יתָ וְרָבִ֔יתָ וּבֵֽרַכְךָ֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בָּאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 17וְאִם־יִפְנֶ֥ה לְבָבְךָ֖ וְלֹ֣א תִשְׁמָ֑ע וְנִדַּחְתָּ֗ וְהִֽשְׁתַּחֲוִ֛יתָ לֵאלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים וַעֲבַדְתָּֽם׃18הִגַּ֤דְתִּי לָכֶם֙ הַיֹּ֔ום כִּ֥י אָבֹ֖ד תֹּאבֵד֑וּן לֹא־תַאֲרִיכֻ֤ן יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹבֵר֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן לָבֹ֥א שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ 19הַעִידֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיֹּום֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָרֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּֽחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ׃ 20לְאַֽהֲבָה֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֥עַ בְּקֹלֹ֖ו וּלְדָבְקָה־בֹ֑ו כִּ֣י ה֤וּא חַיֶּ֙יךָ֙ וְאֹ֣רֶךְ יָמֶ֔יךָ לָשֶׁ֣בֶת עַל־הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁר֩ נִשְׁבַּ֨ע יְהוָ֧ה לַאֲבֹתֶ֛יךָ לְאַבְרָהָ֛ם לְיִצְחָ֥ק וּֽלְיַעֲקֹ֖ב לָתֵ֥ת לָהֶֽם׃ פ

\c 31

\ms IV. Ebijiro bizinda n’okufà kwa Mûsa

\s1 Ensiku nzinda za Mûsa

\p\v 1 Mûsa ayisha, abwîra Israheli yeshi ebi binwa, erhi: \v 2 Ene nahumanyagya myâka igana na makumi abirhi. Ntakacikagenda n’okugaluka , na Nyamuzinda ambwizire, erhi: orhayikire oyu Yordani. \v 3Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe ye wakushokolera, yewaherêrekeza aga mashanja gali embere zâwe ye wanaganyaga. Yozwè ye wakushokolera , nka kulya Nyamuzinda aderhaga. \v 4 Nyamuzinda abakolera nka kulya akoleraga Sihoni na Ogu, bâmi baamoriti: abaherêrekeza n’ecihugo câbo. \v 5 Nyamuzinda amufumbikabo mubakolere birya byôshi binadesirwe omu marhegeko namuhîre. \v 6 Muzibuhe munasêre, murhayôbohaga murhanabarhînyaga, bulya Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe yêne okushokolire: arhakulikirire arhanakulekêrere.

\p\v 7 Oku bundi Mûsa ahamagala Yozwè anamubwirira omu masù ga Israheli yeshi , erhi: «Ozibuhe onasère, we wajana olu lubaga mwo cirya cihugo Nyamuzinda acîgashaga mpu aciha b’îshe, woyo we wanabafumbikeco. \v 8 Nyamuzinda yêne ye kushokolire , ye wâbà ali nâwe,arhakulikirire arhanakulekêrere. Orhayôbohaga, orhageramwo omusisi.»

\s1 Ebi binwa bikazisomwa

\p\v 9 Mûsa ayandika olu Lushika analufumbika abadâhwa, bene Levi, bo bakazâgibarhula omucîmba gw’endagâno yaNyamuzinda . Afumbikalo n’abagula ba Israheli bôshi. \v 10 Mûsa abaha er’irhegeko, erhi: «Ngasi myâka nda, galya mango gadesirwe g’okubabalirana emyenda, amango g’olukulu lw’ebihando, \v 11 amango Israheli yeshi ayishirilola obusù bwa Nyamubâho, Nyamuzinda wâwe halya hantu acîshozire yêne, onaderhere olu Lushika omu marhwîri ga Israheli yeshi: \v 12 0shubûze olubaga, abalume, abaka.zi, abâna n’ecigolo ciri emwâwe, bayumve banalange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. \v 13 Abâna bâbo, balya barhacilumanya, nabo bayumviza aho banayige okurhînya Nya mubâho, Nyamuzinda wâwe, ensiku zôshi wâbà olimwo eci cihugo wajiyanka obu wayikira Yordani.

\s1 Amahabwe g’ensiku zayisha.

\p\v 14Nyamubâho abwîra Mûsa: «Laba oku ensiku z’okufà kwâwe ezi ziyishire. Hamagala Yozwè. Oyimange aha cihando c’embugânano, nâmubwîra oku ajira.» Mûsa na Yozwè bayisha, bayimanga aha cihando c’embugânano. \v 15 Nyamuzinda abonekera aha cirâlo, omu munara gw’ecitu gwali guyima Nzire aha lusò lw’ecihando. \v 16Nyamuzinda abwîra Mûsa, erhi: «Lolà oku okola wajigwîshira mwe na basho. Olu lubaga lukola lwajihinduka mbaraga omu kushimha hanyamuzinda b’embuga, b’eci cihugo mwajijamwo. Lukolaga lwandekêrera luvune eciragâne nàlaganaga rhwe nabo. \v 17 Olwo lusiku lwonêne omungo gwâni gwabadubukirakwo, nâbalekêrera nambafulike obusù bwâni. Bâlìbwa n’amagala: malibûko manji na maganya manji gâbarhindakwo; kwo aderha olwo lusiku, erhi: «K’arhakanaba obûla Nyamuzinda wâni arhali omu karhî kani kwo kurhumire agala mahanya gantindakwo?» \v 18 Nâni, olwo lusiku nânafulika obusù bwâni, erhi bwo burhuma bulya bubî bwôshi ajizire omu kuyerekera abandi banyamuzinda. Olwimbo lw’obuhamirizi \v 19 Muyandikage olu lwimbo mukazilukolêsa; oluyigîrize Bene Israheli, obahirelo omu kanwa, lyo luyishimpamiriza lunayâgirize Bene Israheli. \v 20 Niono nkola namuhisa mwa cirya cihugo nalaganyagya b’îshe, cirya cihululamwo amarha n’obûci; yêhe hano aba amalya, amayigurha amanatwera, akolaga âyerekera abandi banyamuzinda, âbaharâmya oku niehe angayaga n’okuvuna eciragâne câni. \v 21 Ci kwône amango amahanya n’amaligo garhakaganjwa gâba gamamurhindakwo, olu lwimbo lwamuyâgiriza nka caliho bulyala lurhâyibagirwe omu kanwa k’iburha lyâge. Neci, mmanyire emihigo agwêrhe ene n’obwo ntacimuhisa omu cihugo nàlaganyagya b’îshe nti nabahâco». \v 22 Olwo lusiku Mûsa ayandika olu lwimbo analuyigîriza Bene Israheli. \v 23 Oku bundi anaciha Yozwè mwene Nuni eri irhegeko, erhi: «Ozibuhe onasêre, bulya we wahisa Bene Israheli omu cihugo nabalaganyagya, nâyôrha ndi haguma nâwe.»

\s1 Olushika aha burhambi bw’omucîmba

\p\v 24 Mûsa erhi aba amayusa ayandika omu citabu ebinwa by’olu Lushika byôshi kuhika oku kazinda, \v 25 arhegeka abaleviti bakagibarhula omucîmba gw’endagâno ya Nyamuzinda, erhi: \v 26 «Muyanke ecitabu c’olu Lushika. Mucigwase aha burhamhi bw’omucîmba gw’endagâno ya Nyamubâho, Nyamuzinda winyu. Cibêreho cinabe caliho w’okukuyâgiriza. \v 27 Bulya ntahabiri isîna lyâwe n’oku obà cikanyi cirhagomba, erhi mugomera Nyamuzinda ene nancizine ndi haguma ninyu, kurhi rnwayishijira amango nabà nafire.

\s1 Mûsa, erhi: «Israheli yeshi ayishe ayumve«

\p\v 28 Mundalikire abagula b’emilala yinyu bôshi n’abandisi rhubugânane, mbayumvise ebi binwa, amalunga n’igulu bo nâjira bacaliho wabayâgirize. \v 29 Bulyala mmanyire oku amango nâba nàfire murhabule bwahemuka; mwarhenga omu njira namurhegekaga; obuhanya bwâmurhindakwo omu nsiku zayisha, ebwa kubà mwakozire amaligo omu masù ga Nyamuzinda, mwamugayisa n’emikolo y’amaboko ginyu.» \v 30 Oku bundi, Mûsa aderha ebinwa by’olu lwimbo byôshi kuhika oku kazinda, abibwîra endêko ya Bene Israheli yôshi.

\pr Deuteronomy WLC 31: 1וַיֵּ֖לֶךְ מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם בֶּן־מֵאָה֩ וְעֶשְׂרִ֨ים שָׁנָ֤ה אָנֹכִי֙ הַיֹּ֔ום לֹא־אוּכַ֥ל עֹ֖וד לָצֵ֣את וְלָבֹ֑וא וַֽיהוָה֙ אָמַ֣ר אֵלַ֔י לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֥ן הַזֶּֽה׃ 3יְהוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ ה֣וּא ׀ עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֗יךָ הֽוּא־יַשְׁמִ֞יד אֶת־הַגֹּויִ֥ם הָאֵ֛לֶּה מִלְּפָנֶ֖יךָ וִֽירִשְׁתָּ֑ם יְהֹושֻׁ֗עַ ה֚וּא עֹבֵ֣ר לְפָנֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֥ר יְהוָֽה׃ 4וְעָשָׂ֤ה יְהוָה֙ לָהֶ֔ם כַּאֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֗ה לְסִיחֹ֥ון וּלְעֹ֛וג מַלְכֵ֥י הָאֱמֹרִ֖י וּלְאַרְצָ֑ם אֲשֶׁ֥ר הִשְׁמִ֖יד אֹתָֽם׃5וּנְתָנָ֥ם יְהוָ֖ה לִפְנֵיכֶ֑ם וַעֲשִׂיתֶ֣ם לָהֶ֔ם כְּכָל־הַמִּצְוָ֔ה אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶֽם׃ 6חִזְק֣וּ וְאִמְצ֔וּ אַל־תִּֽירְא֥וּ וְאַל־תַּעַרְצ֖וּ מִפְּנֵיהֶ֑ם כִּ֣י ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ ה֚וּא הַהֹלֵ֣ךְ עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֥א יַעַזְבֶֽךָּ׃ פ 7וַיִּקְרָ֨א מֹשֶׁ֜ה לִֽיהֹושֻׁ֗עַ וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו לְעֵינֵ֣י כָל־יִשְׂרָאֵל֮ חֲזַ֣ק וֶאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבֹוא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֧ע יְהוָ֛ה לַאֲבֹתָ֖ם לָתֵ֣ת לָהֶ֑ם וְאַתָּ֖ה תַּנְחִילֶ֥נָּה אֹותָֽם׃ 8וַֽיהוָ֞ה ה֣וּא ׀ הַהֹלֵ֣ךְ לְפָנֶ֗יךָ ה֚וּא יִהְיֶ֣ה עִמָּ֔ךְ לֹ֥א יַרְפְּךָ֖ וְלֹ֣א יַֽעַזְבֶ֑ךָּ לֹ֥א תִירָ֖א וְלֹ֥א תֵחָֽת׃ 9וַיִּכְתֹּ֣ב מֹשֶׁה֮ אֶת־הַתֹּורָ֣ה הַזֹּאת֒ וַֽיִּתְּנָ֗הּ אֶל־הַכֹּהֲנִים֙ בְּנֵ֣י לֵוִ֔י הַנֹּ֣שְׂאִ֔ים אֶת־אֲרֹ֖ון בְּרִ֣ית יְהוָ֑ה וְאֶל־כָּל־זִקְנֵ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10וַיְצַ֥ו מֹשֶׁ֖ה אֹותָ֣ם לֵאמֹ֑ר מִקֵּ֣ץ ׀ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֗ים בְּמֹעֵ֛ד שְׁנַ֥ת הַשְּׁמִטָּ֖ה בְּחַ֥ג הַסֻּכֹּֽות׃ 11בְּבֹ֣וא כָל־יִשְׂרָאֵ֗ל לֵרָאֹות֙ אֶת־פְּנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ בַּמָּקֹ֖ום אֲשֶׁ֣ר יִבְחָ֑ר תִּקְרָ֞א אֶת־הַתֹּורָ֥ה הַזֹּ֛את נֶ֥גֶד כָּל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאָזְנֵיהֶֽם׃ 12הַקְהֵ֣ל אֶת־הָעָ֗ם הָֽאֲנָשִׁ֤ים וְהַנָּשִׁים֙ וְהַטַּ֔ף וְגֵרְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר בִּשְׁעָרֶ֑יךָ לְמַ֨עַן יִשְׁמְע֜וּ וּלְמַ֣עַן יִלְמְד֗וּ וְיָֽרְאוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְשָׁמְר֣וּ לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 13וּבְנֵיהֶ֞ם אֲשֶׁ֣ר לֹֽא־יָדְע֗וּ יִשְׁמְעוּ֙ וְלָ֣מְד֔וּ לְיִרְאָ֖ה אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם כָּל־הַיָּמִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֤ם חַיִּים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ 14וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הֵ֣ן קָרְב֣וּ יָמֶיךָ֮ לָמוּת֒ קְרָ֣א אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וְהִֽתְיַצְּב֛וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד וַאֲצַוֶּ֑נּוּ וַיֵּ֤לֶךְ מֹשֶׁה֙ וִֽיהֹושֻׁ֔עַ וַיִּֽתְיַצְּב֖וּ בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 15וַיֵּרָ֧א יְהוָ֛ה בָּאֹ֖הֶל בְּעַמּ֣וּד עָנָ֑ן וַיַּעֲמֹ֛ד עַמּ֥וּד הֶעָנָ֖ן עַל־פֶּ֥תַח הָאֹֽהֶל׃ ס 16וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הִנְּךָ֥ שֹׁכֵ֖ב עִם־אֲבֹתֶ֑יךָ וְקָם֩ הָעָ֨ם הַזֶּ֜ה וְזָנָ֣ה ׀ אַחֲרֵ֣י ׀ אֱלֹהֵ֣י נֵֽכַר־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא בָא־שָׁ֙מָּה֙ בְּקִרְבֹּ֔ו וַעֲזָבַ֕נִי וְהֵפֵר֙ אֶת־בְּרִיתִ֔י אֲשֶׁ֥ר כָּרַ֖תִּי אִתֹּֽו׃ 17וְחָרָ֣ה אַפִּ֣י בֹ֣ו בַיֹּום־הַ֠הוּא וַעֲזַבְתִּ֞ים וְהִסְתַּרְתִּ֨י פָנַ֤י מֵהֶם֙ וְהָיָ֣ה לֶֽאֱכֹ֔ל וּמְצָאֻ֛הוּ רָעֹ֥ות רַבֹּ֖ות וְצָרֹ֑ות וְאָמַר֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא הֲלֹ֗א עַ֣ל כִּֽי־אֵ֤ין אֱלֹהַי֙ בְּקִרְבִּ֔י מְצָא֖וּנִי הָרָעֹ֥ות הָאֵֽלֶּה׃ 18וְאָנֹכִ֗י הַסְתֵּ֨ר אַסְתִּ֤יר פָּנַי֙ בַּיֹּ֣ום הַה֔וּא עַ֥ל כָּל־הָרָעָ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה כִּ֣י פָנָ֔ה אֶל־אֱלֹהִ֖ים אֲחֵרִֽים׃ 19וְעַתָּ֗ה כִּתְב֤וּ לָכֶם֙ אֶת־הַשִּׁירָ֣ה הַזֹּ֔את וְלַמְּדָ֥הּ אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל שִׂימָ֣הּ בְּפִיהֶ֑ם לְמַ֨עַן תִּהְיֶה־לִּ֜י הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֛את לְעֵ֖ד בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃20כִּֽי־אֲבִיאֶ֜נּוּ אֶֽל־הָאֲדָמָ֣ה ׀ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לַאֲבֹתָ֗יו זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ וְאָכַ֥ל וְשָׂבַ֖ע וְדָשֵׁ֑ן וּפָנָ֞ה אֶל־אֱלֹהִ֤ים אֲחֵרִים֙ וַעֲבָד֔וּם וְנִ֣אֲצ֔וּנִי וְהֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִיתִֽי׃ 21וְ֠הָיָה כִּֽי־תִמְצֶ֨אןָ אֹתֹ֜ו רָעֹ֣ות רַבֹּות֮ וְצָרֹות֒ וְ֠עָנְתָה הַשִּׁירָ֨ה הַזֹּ֤את לְפָנָיו֙ לְעֵ֔ד כִּ֛י לֹ֥א תִשָּׁכַ֖ח מִפִּ֣י זַרְעֹ֑ו כִּ֧י יָדַ֣עְתִּי אֶת־יִצְרֹ֗ו אֲשֶׁ֨ר ה֤וּא עֹשֶׂה֙ הַיֹּ֔ום בְּטֶ֣רֶם אֲבִיאֶ֔נּוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבָּֽעְתִּי׃ 22וַיִּכְתֹּ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַשִּׁירָ֥ה הַזֹּ֖את בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיְלַמְּדָ֖הּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 23וַיְצַ֞ו אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וַיֹּאמֶר֮ חֲזַ֣ק וֶֽאֱמָץ֒ כִּ֣י אַתָּ֗ה תָּבִיא֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי לָהֶ֑ם וְאָנֹכִ֖י אֶֽהְיֶ֥ה עִמָּֽךְ׃ 24וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלֹּ֣ות מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתֹּורָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ 25וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם נֹֽשְׂאֵ֛י אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 26לָקֹ֗חַ אֵ֣ת סֵ֤פֶר הַתֹּורָה֙ הַזֶּ֔ה וְשַׂמְתֶּ֣ם אֹתֹ֔ו מִצַּ֛ד אֲרֹ֥ון בְּרִית־יְהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְהָֽיָה־שָׁ֥ם בְּךָ֖ לְעֵֽד׃ 27כִּ֣י אָנֹכִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ אֶֽת־מֶרְיְךָ֔ וְאֶֽת־עָרְפְּךָ֖ הַקָּשֶׁ֑ה הֵ֣ן בְּעֹודֶנִּי֩ חַ֨י עִמָּכֶ֜ם הַיֹּ֗ום מַמְרִ֤ים הֱיִתֶם֙ עִם־יְהֹוָ֔ה וְאַ֖ף כִּי־אַחֲרֵ֥י מֹותִֽי׃ 28הַקְהִ֧ילוּ אֵלַ֛י אֶת־כָּל־זִקְנֵ֥י שִׁבְטֵיכֶ֖ם וְשֹׁטְרֵיכֶ֑ם וַאֲדַבְּרָ֣ה בְאָזְנֵיהֶ֗ם אֵ֚ת הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וְאָעִ֣ידָה בָּ֔ם אֶת־הַשָּׁמַ֖יִם וְאֶת־הָאָֽרֶץ׃29כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אַחֲרֵ֤י מֹותִי֙ כִּֽי־הַשְׁחֵ֣ת תַּשְׁחִת֔וּן וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֥ר צִוִּ֖יתִי אֶתְכֶ֑ם וְקָרָ֨את אֶתְכֶ֤ם הָֽרָעָה֙ בְּאַחֲרִ֣ית הַיָּמִ֔ים כִּֽי־תַעֲשׂ֤וּ אֶת־הָרַע֙ בְּעֵינֵ֣י יְהוָ֔ה לְהַכְעִיסֹ֖ו בְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיכֶֽם׃ 30וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאָזְנֵי֙ כָּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃ פ

\c 32 Olwimbo lwa Mûsa

\q1\v 1 Mwe malunga murhege okurhwîri, nkola nashambâla,

\q1 w’igulu, yumva okûla naderha.

\q1\v 2 Ihano lyâni lihone nka nkuba, akanwa naderha karhoge nka lumè,

\q1 nka hishîshîrha oku hyâsi, nka cihonzi oku musihe.

\q1\v 3 Kulya kubà lyo nacitakìra izîno lya Nyamubâho;

\q1 mwoyo mukuze Nyamuzinda wîrhu.

\q1\v 4 Yêne y’ibuye: obushanja bwâge buli bwimana,

\q1 bulyala enjira zâge zôshi ziri bushinganyanya.

\q1 Ye Nyamuzindamutabesha na mudahemuka.

\q1 Ye Mushinganyanya ye na Mushongêza.

\q1 5 Bakozire amaligo n’obwo ababurhaga barhalikwo ishembo,

\q1 iburha lya ndyâlya na ncuku.

\q1\v 6 Ka gwo munkwa gwâwe emwa Nyamuzinda ogwo?

\q1 Lubaga lwa bingolo-ngolo n’orhutumbaguzi.

\q1 Kali ye sho ye wakuburhaga,

\q1 ye wakulemaga ye nakubika?

\q1\v 7 Kengêra ensiku zàli burhanzi,

\q1 singiriza emyâka, amaburhwa n’amaburhwa,

\q1 odôse sho akubwîriza; abakulûkulu bâwe bakuganìrira.

\q1\v 8 Amango ow’Enyanya agabîraga amashanja akashambala,

\q1 amango aberûlaga bene omuntu akûbûlira amashanja olubibi

\q1 nk’oku omubalè gwa Bene Israheli gunali.

\q1\v 9Nyamubâho yêhe, ogwâge mwanya, lunali olubaga lwâge,

\q1 na Yakôbo co câge cigabi.

\q1\v 10Amushanga omu mpinga, omu nyama-wandya w’irûngu

\q1 amuyababîra amulengeza, amulanga nka mbonyi y’amasù gâge.

\q1\v 11 Nka kula ikozi linashîbirira olwogo lwalyo,

\q1 kula lirembêra enyanya z’ebyana byalyo,

\q1 naye ashanjûla ebyubi byâge , amurhôla amuhêka omu mashala gâge. \v 12Nyamubâho yêne wamuherhe,

\q1 ntà nyamuzinda w’emwa bene bàli bo naye.

\q1\v 13 Amugerana omu birhondo by’ecihugo,

\q1 amulisa oku myâka y’omu ishwa,

\q1 amulumìsa oku bûci bw’omu ibuye,

\q1 oku rhuvurha rhw’omu ibâle lizibuzibu.

\q1\v 14 Oku mashanza g’omu nkafu n’oku marha g’ebibuzi,

\q1 bashushagiza ebyanabuzi n’engandabuzi za bene Bashani

\q1 n’empene, bahirakwo n’amashushi g’omulà gw’engano

\q1 basûza n’omukò gw’ecihadu c’omuzâbîbu gwabirira.

\q1\v 15 Yakôbo alya ayigurha. Yeshurunik atwera ahimba.

\q1 (Watwezire, warhuma wacilugira!)

\q1 Aleka Nyamubâho wamujiraga,

\q1ibuyelyamucizagya alibonêsa nshonyi.

\q1\v 16 Barhuma aba mitula, erhi banyamuzinda b’embuga barhuma;

\q1 bamujira burhe n’ebyakobwa.

\q1\v 17 Bakazâgirherekêra bashetani n’obwo barhali Nyamuzinda,

\q1 bakazirherekêra banyamuzinda barhayishi,

\q1 bahyâhya mâshi, balishinjo-li­shinjo, balya basho barhagashanizagya.

\q1\v 18 (Wayibagîre ibuye lyakuburhaga, orhacikengîri Nyamuzinda wakuhiragaho.)

\q1\v 19Nyamubâho abona okwo, n’omu burhe bwâge, ajandika bagala na bâli bâwe.

\q1\v 20 Aderha erhi: Nabafulika obusù bwâni, ndolage kurhi byababêra.

\q1 Bulya lyabire iburha ligalugalu, bâna barhagwêrhi oku bakacikubagirwa.

\q1\v 21 Barhumire nabà mitula y’irumbi lyâbo mpu banyamuzinda,

\q1 banjijire burhe n’amarumbi gâbo;

\q1 nâni nkolaga najira babè mitula y’irumbi mpu lubaga.

\q1\v 22 Neci, oburhè bwâni bwayasire muliro,

\q1 gwâyoca ciru n’ebiri idako ly’okuzimu, gâyoca idaho guyoce n’emyâka,

\q1 gurhasige olubando lw’entondo.

\q1\v 23 Nabalashirakwo amahanya, nabayukizakwo emyampi yâni.

\q1\v 24 Bahungumuka n’ecizombo, bâlibwa n’ishûshira banayumîrire n’obwoge.

\q1 Nabarhumira erino ly’ebiryanyi, baguma n’amanjoka-njoka.

\q1\v 25 E muhanda, engôrho yamalîra abanarhabâna, omu nyumpa ebihamba.

\q1 Ebyo byaheza omwânarhabana n’omwânanyere,

\q1 omwâna ociri oku ibere n’omushosi w’emvi.

\q1\v 26 Nakadesire nti: «Nabashemba-shemba,

\q1 nti nazaza izîno lyâbo omu karhî k’abantu»,

\q1\v 27 nka ntarhînyaga ifêka ly’omubisha,

\q1 kuderha nti abashombanyi bâbo bakanahaba baderhe erhi:

\q1 «Okuboko kwirhu kwo kwahimîne,

\q1 ci arhali Nyamubâho wakozire ebyo byôshi.»

\q1\v 28 Neci, bulya luli lubaga lurhabona,

\q1 lurhanagwêrhi makengu.

\q1\v 29 Nka bali bantu barhimanyabakanayumvîrhe,

\q1 bakanabwîne bwinjà kurhi bazinda bali.

\q1\v 30 Kurhi omuntu muguma akakwânana ecihumbi,

\q1 n’ababirhi kurhi bakatundulika ebihumbi ikumi,

\q1 kuleka kulya kubà ibale lyâbo lyabaguzize,

\q1 na kulya kubà Nyamubâho abarhibiremwo?

\q1\v 31 Cikwône ibuye lyâbo lirhali nk’ibâle lirhu;

\q1 arhanali abashombanyi bîrhu bo bakarhulagira.

\q1\v 32 Bulyala ihaji lyâbo lyali ly’oku muzâbîbu gw’e Sodomo,

\q1 ly’omu lukoma lw’e Gomora:

\q1 amalehe g’eyo mizâbîbu galimwo obwoge,

\q1ebihadu by’amalehe gâbo biri bilulu-bilulu,

\q1\v 33 idivayi lyâbo gali manjoka-njoka,

\q1 gali mino makali ga mpiri.

\q1\v 34 Ci kwône yêhe, k’arhali ho andi aha buhambi nka ntûlo,

\q1 erya mbôhe omu irhu ly’ebinjà?

\q1\v 35 Olwihôlo n’oluhembo biri byâni,

\q1 amango okugulu kwâbo kwarhereza.

\q1 Bulyal’olusiku lwâbo lw’okuhanyagala luli hôfi;

\q1 nechi babìkìrwe hiyishire buhena.

\q1\v 36 (Bulya Nyamubâho ayishihôla olubaga lwâge.

\q1 Ci kwône abambali bôhe lukogo ababêra),

\q1 hano abona barha enjingo hano abona

\q1 harhaciri ntagengwa harhanaciri mujà.

\q1\v 37 Ago mango anaderha, erhi: banyamuzinda bâbo ngahi baligi,

\q1 liryal’ibuye bakazâgiyakiraho?

\q1\v 38 Balya bakazâgirya amashushi g’enterekêro zâbo banakazinywa idivayi

\q1 ly’okugashâniza kwâbo, bayimangâge bamurhabâle,

\q1 bahindukage lwakiro lwinyu.

\q1\v 39 Mulolage oku niono, niono ndi ye,

\q1 n’oku ntà wundi oli Nyamuzinda haguma nâni.

\q1 Niene nie nyîrha nie nanciza, amango namashurha,

\q1 niene nanfumya, (na ntâye wakakûla owundi omu nfune zâni).

\q1\v 40 Neci, nnengerize enfune zâni emalunga,

\q1 nandesire, nti: «Nie nkudesi­re, nie mbâho ensiku n’amango,

\q1\v 41 amango nâba namarhyaza engôrho yâni erhangirayalabuka,

\q1 n’okuboko kwâni kurhangira okutwa emmanja,

\q1 ago mango nânacihôlera emunda abashombanyi bâni bali,

\q1 balya banshomba nânabaha oluhembo lwâbo.

\q1\v 42Emyampi yâni nayilalusa n’omukò,

\q1 n’engôrho yâni yavugusa enyama:

\q1 mukò gwababanzirwe n’abagwerhwe mpira,

\q1 mpanga z’abarhambo b’omushombanyi!

\q1\v 43 Mwe malunga, muciyigîrize haguma naye,

\q1 na bene Nyamuzinda bamuharamye!

\q1 Mwe mashanja, mucìyigîrize haguma n’olubaga lwâge,

\q1 n’entumwa za Nyamuzinda ziderhe obuzibu bwâge.

\q1 Bulyala ayishihôla omukò gw’abambali,

\q1 anagalulire abashombanyi bâge amakwanane gâbo.

\q1 Abamushomba abagalulira ebyâbo,

\q1anakangûle ecihugo c’olubaga lwâge.

\p

\p\v 44 Mûsa ayisha ali bona Yozwè mwene Nuni, ebinwa by’olu lwimbo byôshi abiderhera omu kurhwîri kw’olubaga. Okushimba irhegeko kwo kulama \v 45 Erhi Mûsa ayûsa abwîra Israheli yeshi ebi binwa, \v 46 ashubibabwîra, erhi: «Muyumvîrhize ebi binwa byôshi; byo njijire ene caliho w’okumuyâgiriza. Mu rhegeke bagala binyu balange banakulikire ebinwa by’olu Lushika byôshi. \v 47 Kuli mwe, olwo Lushika lurhali lwa kuhaliza, bulya luli kalamo kinyu, lwo lwanamuha okulama nsiku nyinji mw’eci cihugo mwajiyanka obu mwayikira Yordani». Bamanyîsa Mûsa oku akola afà \v 48 Olwo Iusiku lwonene, Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra erhi: \v 49 «Sôkera oku ntondo ya Nebo, ntondo eri omu birhondo bya Abarimu, omu cihugo ca Mowabu, ah’ishiriza lya Yeriko, onalole bwinjà ecihugo ca Kanani nâhà Bene Israheli nti cibè câbo. \v 50 Onafire oku ntondo wasôkera, wabugana ab’emwinyu aka mulumuna wâwe Aròni, wafiraga oku ntondo ya Hori, ajibugâna abafire. \v 51 Kulya kubà arhambêraga mwîkubagirwa omu karhî ka Bene Israheli, oku lw’e Meriba-Kadeshi. omu irûngu lya Sini, kulya kubà wabuzire buyerekana obwimana bwâni omu karhî ka Bene Israheli. \v 52 Walangirira emuhanda ci kwône ecihugo nâha Bene Israheli orhacikozemwo okugulu.»

\pr Deuteronomy WLC 32: 1הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃ 2יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃ 3כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃ 4הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פָּעֳלֹ֔ו כִּ֥י כָל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃ 5שִׁחֵ֥ת לֹ֛ו לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם דֹּ֥ור עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃ 6הֲ־לַיְהוָה֙ תִּגְמְלוּ־זֹ֔את עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם הֲלֹוא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ ה֥וּא עָֽשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃ 7זְכֹר֙ יְמֹ֣ות עֹולָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנֹ֣ות דֹּור־וָדֹ֑ור שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃ 8בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיֹון֙ גֹּויִ֔ם בְּהַפְרִידֹ֖ו בְּנֵ֣י אָדָ֑ם יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמֹּ֑ו יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֹֽו׃ 10יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן יְסֹֽבְבֶ֙נְהוּ֙ יְבֹ֣ונְנֵ֔הוּ יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישֹׁ֥ון עֵינֹֽו׃ 11כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנֹּ֔ו עַל־גֹּוזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֹֽו׃ 12יְהוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ וְאֵ֥ין עִמֹּ֖ו אֵ֥ל נֵכָֽר׃ 13יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־ [בָּמֹותֵי כ] (בָּ֣מֳתֵי ק) אָ֔רֶץ וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃ 14חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים עִם־חֵ֖לֶב כִּלְיֹ֣ות חִטָּ֑ה וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃ 15וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ וַיִּטֹּשׁ֙ אֱלֹ֣והַ עָשָׂ֔הוּ וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֹֽו׃ 16יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתֹועֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃ 17יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃ 18צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ׃ 19וַיַּ֥רְא יְהוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃ 20וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י דֹ֤ור תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃ 21הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּגֹ֥וי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃ 22כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁאֹ֣ול תַּחְתִּ֑ית וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מֹוסְדֵ֥י הָרִֽים׃ 23אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימֹו רָעֹ֑ות חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃ 24מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹות֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃ 25מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙ גַּם־בְּתוּלָ֔ה יֹונֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃ 26אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנֹ֖ושׁ זִכְרָֽם׃ 27לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אֹויֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימֹו פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣ינוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א יְהוָ֖ה פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת׃ 28כִּי־גֹ֛וי אֹבַ֥ד עֵצֹ֖ות הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃ 29ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃ 30אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙ כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיהוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃ 31כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃ 32כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מֹו֙ עִנְּבֵי־רֹ֔ושׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמֹו׃ 33חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃ 34הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָתֻ֖ם בְּאֹוצְרֹתָֽי׃ 35לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרֹוב֙ יֹ֣ום אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמֹו׃ 36כִּֽי־יָדִ֤ין יְהוָה֙ עַמֹּ֔ו וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃ 37וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימֹו צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֹֽו׃ 38אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימֹו֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃ 39רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃ 40כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃ 41אִם־שַׁנֹּותִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃ 42אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְעֹ֥ות אֹויֵֽב׃ 43הַרְנִ֤ינוּ גֹויִם֙ עַמֹּ֔ו כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקֹּ֑ום וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָתֹ֖ו עַמֹּֽו׃ פ 44וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאָזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהֹושֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ 45וַיְכַ֣ל מֹשֶׁ֗ה לְדַבֵּ֛ר אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 46וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ שִׂ֣ימוּ לְבַבְכֶ֔ם לְכָל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מֵעִ֥יד בָּכֶ֖ם הַיֹּ֑ום אֲשֶׁ֤ר תְּצַוֻּם֙ אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם לִשְׁמֹ֣ר לַעֲשֹׂ֔ות אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתֹּורָ֥ה הַזֹּֽאת׃ 47כִּ֠י לֹֽא־דָבָ֨ר רֵ֥ק הוּא֙ מִכֶּ֔ם כִּי־ה֖וּא חַיֵּיכֶ֑ם וּבַדָּבָ֣ר הַזֶּ֗ה תַּאֲרִ֤יכוּ יָמִים֙ עַל־הָ֣אֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֨ר אַתֶּ֜ם עֹבְרִ֧ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֛ן שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּֽהּ׃ פ 48וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּעֶ֛צֶם הַיֹּ֥ום הַזֶּ֖ה לֵאמֹֽר׃ 49עֲלֵ֡ה אֶל־הַר֩ הָעֲבָרִ֨ים הַזֶּ֜ה הַר־נְבֹ֗ו אֲשֶׁר֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וּרְאֵה֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֥י נֹתֵ֛ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַאֲחֻזָּֽה׃ 50וּמֻ֗ת בָּהָר֙ אֲשֶׁ֤ר אַתָּה֙ עֹלֶ֣ה שָׁ֔מָּה וְהֵאָסֵ֖ף אֶל־עַמֶּ֑יךָ כַּֽאֲשֶׁר־מֵ֞ת אַהֲרֹ֤ן אָחִ֙יךָ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר וַיֵּאָ֖סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃ 51עַל֩ אֲשֶׁ֨ר מְעַלְתֶּ֜ם בִּ֗י בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בְּמֵֽי־מְרִיבַ֥ת קָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִ֑ן עַ֣ל אֲשֶׁ֤ר לֹֽא־קִדַּשְׁתֶּם֙ אֹותִ֔י בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 52כִּ֥י מִנֶּ֖גֶד תִּרְאֶ֣ה אֶת־הָאָ֑רֶץ וְשָׁ֙מָּה֙ לֹ֣א תָבֹ֔וא אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

\c 33

\s1 Mûsa agisha olubaga embere afe

\p\v 1 Alaga omugisho Mûsa, muntu wa Nyamuzinda, ahîre Bene Israheli embere afe. \v 2 Aderha, erhi: Nyamubâho arhengaga e Sinayi, abamolekera kurhenga e Seyiri, alangaza anali oku ntondo ya Parani. Ho ali ayishire kurhenga oku mbuganano kurhenga e mukondwè gwa Kadeshi kuhika oku Mirhezi.

\q1\v 3 Wezigira bashakulûza, abatagatîfu bôshi omu maboko gâwe banali,

\q1 bali bafukamire aha magulu gâwe. Erhi bakûla omulindi erhi we badwîrhe

\q1\v 4 (Mûsa arhuhìre irhegeko); Endêko ya bene Yakôbo yajà omu mwîmo gwâyo.

\q1\v 5 Hali omwâmi omu Yeshuruni, erhi abarhambo b’olubaga babugânana,

\q1 erhi amashanja ga BeneIsraheli galungana goshi.

\q1\v 6Rubeni alame arhafaga. Ciru akaba abalwi bâge barhali banji.

\q1\v 7 Alaga ebi adesire kuli Yuda: Nyamubâho, oyumvirhize izù lya Yuda,

\q1 onamushubize aha lubaga lwâge.

\q1 Amaboko gâge gafungire ehyâge,

\q1 oyîshe omurhabâle oku bashombanyi bâge;

\q1\v 8 Kuli Levi, aderha, erhi: Ohè Levi e «Urimu» zâwe,

\q1 n’e «Tumimu» zâwe, ozihe olya muntu wababaliraga,

\q1 wamanamurhangula aha Masa,

\q1 erhi wamarhangimujîsa kadali

\q1 aha burhambi bw’amîshi ga Meriba.

\q1\v 9 Aderha kuli nina nakuli îshe, erhi: «Ntamubonaga».

\q1 Bene wâbo, arhabamanyiri.

\q1 Neci akanwa kâwe bakalonzize,

\q1 n’endagâno yâwe babà bayibîkirîre.

\q1\v 10 Banayigîrize Yakôbo engeso zâwe,

\q1 na Israheli Olushika lwâwe.

\q1 Banasôkeze omugî emund’oli,

\q1 badekereze n’enterekêro oku luhêrero lwâwe.

\q1\v 11 Nyamuzinda, ogishe emisî yâge,

\q1 onayemêre omukolo gw’amaboko gâge.

\q1 Oshangule ensiko z’abashombanyi bâge,

\q1 n’ez’abanzi bâge kuhika barhibuke.

\q1\v 12 Kuli Benyamini, aderha, erhi: Benyamini ali murhonyi wa Nyamubâbo,

\q1 Ye anayegemire burhahuligana.

\q1 Ow’enyanya ye mulanga ensiku zôshi,

\q1 ho anabêra aha karhî k’amalango gâge.

\q1\v 13 Kuli Yozefu aderha, erhi: Ecihugo câge Nyamubâhoacigishire.

\q1 Co cirimwo ebinjà by’emalunga enyanya.

\q1 Co cigwêrhe n’ebindi binjà by’ekuzimu.

\q1\v 14 Cirimwo ebinjà izûba liyêza hano igulu n’ebinjà omwêzi gumeza,

\q1\v 15 enfula y’entondo za mîra, olubere lw’orhurhondo rhwa mango-mîra,

\q1\v 16 ehinja hy’omu budaka n’ebinjà by’omu myâka y’amashwa,

\q1oburhonyi bw’olyala oyûbaka omu ishaka:

\q1 budêke oku irhwe lya Yozefu,

\q1 oku irhwe lya nyakwîshogwa omu karhî ka bene wâbo.

\q1\v 17 Acûke nka nfizi ya lubere. Amahembe gâge nka mahemhe ga mbogo,

\q1 go gatumirha amashanja gagakwame gagahise aha kafende k’igulu.

\q1 Gwo mwandu gw’engabo ya Efrayimu, byo bihumbi by’engabo ya Menashè.

\q1\v 18 Kuli Zabuloni, aderha, erhi: Obàbwe, Zabuloni, omu majira gâwe,

\q1 na nâwe Isakari, omu bihando byâwe.

\q1\v 19 Amashanja gakaziyishigashaniriza oku ntondo,

\q1ganarherekêreenterekêro y’obushinganyanya,

\q1 bulya gâyunjula obugale bw’omu nyanja n’ebinjà bifulisirwe omu mushenyi.

\q1\v 20 Kuli Gadi, aderha, erhi: Ayâgirwe Mugalihya ogalihya Gadi!

\q1 Agwîshîre nka ntale-nkazi; amashanshanyula okuboko, obusù n’irhwe.

\q1\v 21 Omu kucîshoga, acîshoga ebirhangiriza,

\q1 gwo gwali mwanya babikiraga omurhambo.

\q1 Oku bundi ayisha ali murhambo wa ngabo

\q1 erhi amanayumanyanya obushinganyanya bwa Nyamubâho,

\q1 amanayunjuza ebinwa byâge kuli Israheli.

\q1\v 22 Kuli Dani, aderha, erhi: Dani eri ntale nto,

\q1 ecirhunisire kurhenga e Basbani.

\q1\v 23 Kuli Nefutali, aderha, erhi: Nefutali ayunjwîre ngalo z’oburhonyi,

\q1 ayunjwîre migisbo ya Nyamubâho:

\q1 enyanja n’emukondwè liri ishwa lyâge.

\q1\v 24 Kuli Azeri aderha erhi: Azeri agwêrhe omugisho omu karhî ka bene îshe.

\q1 Ayôrhe arhonyire ekarhî ka bene wâbo, okugulu kwâge kuyorhe kuli omu mavurha! \v 25 Orhuhamiko rhwâwe rhukaziyôrha rhuli rhwa cûma n’omulinga,

\q1 n’amagala gâwe mazibu gayunjule nsiku z’akalamo kâwe zôshi!

\q1\v 26 Ntâye oli aka Nyamuzinda wa Yeshuruni,

\q1 ye olya ojà wagera e malunga mpu akurhabâle ntyo,

\q1 n’obuhashe bwâge alambagire oku bitu.

\q1\v 27 Ayôrha aba lwakiro, Nyamuzinda, omu nsiku za mîra, na hano shishi,

\q1 anacikazikushumbiriza amaboko gâge g’ensiku n’amango;

\q1 akugishe embere zâwe omushombanyi amubwîre erhi: «Okayurha»!

\q1\v 28Israheli ayûbaka ahantu h’omurhûla.

\q1 Liri hâgo hâgo iriba lya Yakôbo,

\q1 linadomêrere ecihugo c’engano n’idivayi,

\q1 n’amalunga gâge ganakazirhoza olumè.

\q1\v 29 Wamajira iragi wâni Israheli!

\q1 Ndi oli akâwe, we lubaga lwayokolagwa na Nyamubâho

\q1 ye mpenzi y’oburhabâle bwâwe, ye na ngôrho y’irenge lyâwe

\q1 Abashombanyi bâwe bakushishashisha

\q1 na nâwe wêne okazigera enyanya zâbo.

\pr Deuteronomy 33 WLC 1וְזֹ֣את הַבְּרָכָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בֵּרַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אִ֥ישׁ הָאֱלֹהִ֖ים אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לִפְנֵ֖י מֹותֹֽו׃ 2וַיֹּאמַ֗ר יְהוָ֞ה מִסִּינַ֥י בָּא֙ וְזָרַ֤ח מִשֵּׂעִיר֙ לָ֔מֹו הֹופִ֙יעַ֙ מֵהַ֣ר פָּארָ֔ן וְאָתָ֖ה מֵרִבְבֹ֣ת קֹ֑דֶשׁ מִֽימִינֹ֕ו [אֵשְׁדָּת כ] (אֵ֥שׁ ק) (דָּ֖ת ק) לָֽמֹו׃ 3אַ֚ף חֹבֵ֣ב עַמִּ֔ים כָּל־קְדֹשָׁ֖יו בְּיָדֶ֑ךָ וְהֵם֙ תֻּכּ֣וּ לְרַגְלֶ֔ךָ יִשָּׂ֖א מִדַּבְּרֹתֶֽיךָ׃ 4תֹּורָ֥ה צִוָּה־לָ֖נוּ מֹשֶׁ֑ה מֹורָשָׁ֖ה קְהִלַּ֥ת יַעֲקֹֽב׃ 5וַיְהִ֥י בִישֻׁר֖וּן מֶ֑לֶךְ בְּהִתְאַסֵּף֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם יַ֖חַד שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6יְחִ֥י רְאוּבֵ֖ן וְאַל־יָמֹ֑ת וִיהִ֥י מְתָ֖יו מִסְפָּֽר׃ ס 7וְזֹ֣את לִֽיהוּדָה֮ וַיֹּאמַר֒ שְׁמַ֤ע יְהוָה֙ קֹ֣ול יְהוּדָ֔ה וְאֶל־עַמֹּ֖ו תְּבִיאֶ֑נּוּ יָדָיו֙ רָ֣ב לֹ֔ו וְעֵ֥זֶר מִצָּרָ֖יו תִּהְיֶֽה׃ ס 8וּלְלֵוִ֣י אָמַ֔ר תֻּמֶּ֥יךָ וְאוּרֶ֖יךָ לְאִ֣ישׁ חֲסִידֶ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר נִסִּיתֹו֙ בְּמַסָּ֔ה תְּרִיבֵ֖הוּ עַל־מֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 9הָאֹמֵ֞ר לְאָבִ֤יו וּלְאִמֹּו֙ לֹ֣א רְאִיתִ֔יו וְאֶת־אֶחָיו֙ לֹ֣א הִכִּ֔יר וְאֶת־ [בָּנֹו כ] (בָּנָ֖יו ק) לֹ֣א יָדָ֑ע כִּ֤י שָֽׁמְרוּ֙ אִמְרָתֶ֔ךָ וּבְרִֽיתְךָ֖ יִנְצֹֽרוּ׃ 10יֹור֤וּ מִשְׁפָּטֶ֙יךָ֙ לְיַעֲקֹ֔ב וְתֹורָתְךָ֖ לְיִשְׂרָאֵ֑ל יָשִׂ֤ימוּ קְטֹורָה֙ בְּאַפֶּ֔ךָ וְכָלִ֖יל עַֽל־מִזְבְּחֶֽךָ׃ 11בָּרֵ֤ךְ יְהוָה֙ חֵילֹ֔ו וּפֹ֥עַל יָדָ֖יו תִּרְצֶ֑ה מְחַ֨ץ מָתְנַ֧יִם קָמָ֛יו וּמְשַׂנְאָ֖יו מִן־יְקוּמֽוּן׃ ס 12לְבִנְיָמִ֣ן אָמַ֔ר יְדִ֣יד יְהֹוָ֔ה יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶ֖טַח עָלָ֑יו חֹפֵ֤ף עָלָיו֙ כָּל־הַיֹּ֔ום וּבֵ֥ין כְּתֵיפָ֖יו שָׁכֵֽן׃ ס 13וּלְיֹוסֵ֣ף אָמַ֔ר מְבֹרֶ֥כֶת יְהֹוָ֖ה אַרְצֹ֑ו מִמֶּ֤גֶד שָׁמַ֙יִם֙ מִטָּ֔ל וּמִתְּהֹ֖ום רֹבֶ֥צֶת תָּֽחַת׃ 14וּמִמֶּ֖גֶד תְּבוּאֹ֣ת שָׁ֑מֶשׁ וּמִמֶּ֖גֶד גֶּ֥רֶשׁ יְרָחִֽים׃ 15וּמֵרֹ֖אשׁ הַרְרֵי־קֶ֑דֶם וּמִמֶּ֖גֶד גִּבְעֹ֥ות עֹולָֽם׃ 16וּמִמֶּ֗גֶד אֶ֚רֶץ וּמְלֹאָ֔הּ וּרְצֹ֥ון שֹׁכְנִ֖י סְנֶ֑ה תָּבֹ֙ואתָה֙ לְרֹ֣אשׁ יֹוסֵ֔ף וּלְקָדְקֹ֖ד נְזִ֥יר אֶחָֽיו׃ 17בְּכֹ֨ור שֹׁורֹ֜ו הָדָ֣ר לֹ֗ו וְקַרְנֵ֤י רְאֵם֙ קַרְנָ֔יו בָּהֶ֗ם עַמִּ֛ים יְנַגַּ֥ח יַחְדָּ֖ו אַפְסֵי־אָ֑רֶץ וְהֵם֙ רִבְבֹ֣ות אֶפְרַ֔יִם וְהֵ֖ם אַלְפֵ֥י מְנַשֶּֽׁה׃ ס 18וְלִזְבוּלֻ֣ן אָמַ֔ר שְׂמַ֥ח זְבוּלֻ֖ן בְּצֵאתֶ֑ךָ וְיִשָּׂשכָ֖ר בְּאֹהָלֶֽיךָ׃ 19עַמִּים֙ הַר־יִקְרָ֔אוּ שָׁ֖ם יִזְבְּח֣וּ זִבְחֵי־צֶ֑דֶק כִּ֣י שֶׁ֤פַע יַמִּים֙ יִינָ֔קוּ וּשְׂפוּנֵ֖י טְמ֥וּנֵי חֹֽול׃ ס 20וּלְגָ֣ד אָמַ֔ר בָּר֖וּךְ מַרְחִ֣יב גָּ֑ד כְּלָבִ֣יא שָׁכֵ֔ן וְטָרַ֥ף זְרֹ֖ועַ אַף־קָדְקֹֽד׃ 21וַיַּ֤רְא רֵאשִׁית֙ לֹ֔ו כִּי־שָׁ֛ם חֶלְקַ֥ת מְחֹקֵ֖ק סָפ֑וּן וַיֵּתֵא֙ רָ֣אשֵׁי עָ֔ם צִדְקַ֤ת יְהוָה֙ עָשָׂ֔ה וּמִשְׁפָּטָ֖יו עִם־יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 22וּלְדָ֣ן אָמַ֔ר דָּ֖ן גּ֣וּר אַרְיֵ֑ה יְזַנֵּ֖ק מִן־הַבָּשָֽׁן׃ 23וּלְנַפְתָּלִ֣י אָמַ֔ר נַפְתָּלִי֙ שְׂבַ֣ע רָצֹ֔ון וּמָלֵ֖א בִּרְכַּ֣ת יְהוָ֑ה יָ֥ם וְדָרֹ֖ום יְרָֽשָׁה׃ ס 24וּלְאָשֵׁ֣ר אָמַ֔ר בָּר֥וּךְ מִבָּנִ֖ים אָשֵׁ֑ר יְהִ֤י רְצוּי֙ אֶחָ֔יו וְטֹבֵ֥ל בַּשֶּׁ֖מֶן רַגְלֹֽו׃ 25בַּרְזֶ֥ל וּנְחֹ֖שֶׁת מִנְעָלֶ֑יךָ וּכְיָמֶ֖יךָ דָּבְאֶֽךָ׃ 26אֵ֥ין כָּאֵ֖ל יְשֻׁר֑וּן רֹכֵ֤ב שָׁמַ֙יִם֙ בְעֶזְרֶ֔ךָ וּבְגַאֲוָתֹ֖ו שְׁחָקִֽים׃ 27מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עֹולָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אֹויֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃ 28וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִירֹ֑ושׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃ 29אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמֹ֗וךָ עַ֚ם נֹושַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹיְבֶ֙יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּמֹותֵ֥ימֹו תִדְרֹֽךְ׃ ס

\c 34

\s1 Okufà kwa Mûsa

\p\v 1 Mûsa anacisôka kurhenga omu rhubanda rhwa Mowabu asôkera oku ntondo Nebo, oku irhwerhwe lya Pisga aba ishiriza lya Yeriko. Nyamubâho anacimulangula ecihugo coshî: Gilgadi kuhika aha Dani. \v 2 Amulangûla Nefutali yeshi n’ecihugo ca Efrayimu na Menashè, ecihugo ca Yuda côshi kuhika oku nyanya y’c buzika-zuba, \v 3 amulangûla Nêgebu n’akabanda ka Yeriko kôshi, amulangula olugo lwa emibo kuhika aha Sowari. \v 4Nyamubâho anacimubwîra erhi: «Olâbâge ecihugo nalaganyagya Abrahamu, Izaki na Yakôbo nababwîra nti: «Nayishiciha iburha linyu. Nkuyeresire co nti ocibone n’amasù gâwe ci konene orhacihikemwo».

\p\v 5 Mûsa, omurhumisi wa Nyamubâho anacifira ahola omu cihugo ca Mowa bu nk’oku Nyamubâho anarhegekaga. \v 6 Amubisha omu kabanda, omu cihugo ca Mowabu, aha ishiriza lya Beti-Peori. Ntâye oyishi aha ecûsho câge cibà kuhika ene. \v 7 Mûsa ali akola agwêrhe myâka igana na makumi abirhi erhi afa: amasù gâge gacikazigibona bwinjà bwenêne n’emisî yâge erhalisaginyiha. \v 8 Bene Israheli balaka, bashîba Mûsa omu Kabanda ka Mowabu, nsiku makumi asharhu, n’ensiku z’okulaka omu kushîba Mûsa zanacihika \v . 9 Yozwè, mugala wa Nuni ali ayunjwir murhima gwa bugula, Mûsa ali erhi amuhizirckwo amaboko. Bene Israheli bakazimuyumva, banakazijìra nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\p\v 10 Omu Israheli murhacibonekaga owundi mulêbi wali aka Mûsa, oyu Nyamubâho ayishigi, balolane naye omu masù. \v 11 Ciru na kandi omu Israheli murhacibonekaga omulêbi wankajira ebimanyîso n’ebirhangazo biri nka birya Nyamuzinda amurhumaga mpu ajire omu cihugo c’e Mîsiri, kuli Faraoni, oku barhumisi bâge bôshi n’oku cihugo câge côshi. \v 12 Ntà wundi mulêbi wacibire n’obuhashe huli nk’obuhashe bw’okuboko kwâge omu kujira ebintu binji na bya kujugumya ebiri nk’ebi Mûsa akazâgijira embere za Bene Israheli bôshi.

\pr Deuteronomy WLC 34: 1וַיַּ֨עַל מֹשֶׁ֜ה מֵֽעַרְבֹ֤ת מֹואָב֙ אֶל־הַ֣ר נְבֹ֔ו רֹ֚אשׁ הַפִּסְגָּ֔ה אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֣י יְרֵחֹ֑ו וַיַּרְאֵ֨הוּ יְהוָ֧ה אֶת־כָּל־הָאָ֛רֶץ אֶת־הַגִּלְעָ֖ד עַד־דָּֽן׃ 2וְאֵת֙ כָּל־נַפְתָּלִ֔י וְאֶת־אֶ֥רֶץ אֶפְרַ֖יִם וּמְנַשֶּׁ֑ה וְאֵת֙ כָּל־אֶ֣רֶץ יְהוּדָ֔ה עַ֖ד הַיָּ֥ם הָאַחֲרֹֽון׃ 3וְאֶת־הַנֶּ֗גֶב וְֽאֶת־הַכִּכָּ֞ר בִּקְעַ֧ת יְרֵחֹ֛ו עִ֥יר הַתְּמָרִ֖ים עַד־צֹֽעַר׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו זֹ֤את הָאָ֙רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶ֑נָּה הֶרְאִיתִ֣יךָ בְעֵינֶ֔יךָ וְשָׁ֖מָּה לֹ֥א תַעֲבֹֽר׃ 5וַיָּ֨מָת שָׁ֜ם מֹשֶׁ֧ה עֶֽבֶד־יְהוָ֛ה בְּאֶ֥רֶץ מֹואָ֖ב עַל־פִּ֥י יְהוָֽה׃6וַיִּקְבֹּ֨ר אֹתֹ֤ו בַגַּיְ֙ בְּאֶ֣רֶץ מֹואָ֔ב מ֖וּל בֵּ֣ית פְּעֹ֑ור וְלֹֽא־יָדַ֥ע אִישׁ֙ אֶת־קְבֻ֣רָתֹ֔ו עַ֖ד הַיֹּ֥ום הַזֶּֽה׃ 7וּמֹשֶׁ֗ה בֶּן־מֵאָ֧ה וְעֶשְׂרִ֛ים שָׁנָ֖ה בְּמֹתֹ֑ו לֹֽא־כָהֲתָ֥ה עֵינֹ֖ו וְלֹא־נָ֥ס לֵחֹֽה׃ 8וַיִּבְכּוּ֩ בְנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֧ל אֶת־מֹשֶׁ֛ה בְּעַֽרְבֹ֥ת מֹואָ֖ב שְׁלֹשִׁ֣ים יֹ֑ום וַֽיִּתְּמ֔וּ יְמֵ֥י בְכִ֖י אֵ֥בֶל מֹשֶֽׁה׃ 9וִֽיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מָלֵא֙ ר֣וּחַ חָכְמָ֔ה כִּֽי־סָמַ֥ךְ מֹשֶׁ֛ה אֶת־יָדָ֖יו עָלָ֑יו וַיִּשְׁמְע֨וּ אֵלָ֤יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַֽיַּעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃10וְלֹֽא־קָ֨ם נָבִ֥יא עֹ֛וד בְּיִשְׂרָאֵ֖ל כְּמֹשֶׁ֑ה אֲשֶׁר֙ יְדָעֹ֣ו יְהוָ֔ה פָּנִ֖ים אֶל־פָּנִֽים׃ 11לְכָל־הָ֨אֹתֹ֜ות וְהַמֹּופְתִ֗ים אֲשֶׁ֤ר שְׁלָחֹו֙ יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֖ות בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לְפַרְעֹ֥ה וּלְכָל־עֲבָדָ֖יו וּלְכָל־אַרְצֹֽו׃ 12וּלְכֹל֙ הַיָּ֣ד הַחֲזָקָ֔ה וּלְכֹ֖ל הַמֹּורָ֣א הַגָּדֹ֑ול אֲשֶׁר֙ עָשָׂ֣ה מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־יִשְׂרָאֵֽל׃