\id NUM – DRC MASHI-HEBREW BIBLE and MASHI GREEK

\toc3 Mib

\toc2 MIBALÈ

\toc1 EMIBALÈ : Bamidbar במדבר

\h Emibalè

\mt1 EMIBALE : Bamidbar במדבר

\c 1

\ms EMIBALE

\ms1 I. Omubalè gw’abantu b’amatabâro

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa omw’irûngu lya Sinayi, omw’Ihêma ly’e­mbuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, omu mwakagwa kabirhi kurhenga barhenzire e Mîsiri. Anacimubwîra, erhi: \v 2 «Ojire omubalèa gwa bene Israheli bôshi, omu kukulikira emilala yâbo nk’oku bashakulûza bâbo banagenda; ojè waganja ngasi mulume, \v 3 kurhenga oku ogwêrhe myâka makumi abirhi ali muburhe, kuheka enyanya, balya balume bôshi bankajâga oku matabâro omu bene Israheli; obaganje omu kukulikira emirhwe yâbo we na Aròni, \v 4 Warhabûlwa na mushamuka muguma w’omu ngasi mulala, Olya onali mukulu na cisiki ca bashakulûza wâbo.

\s1 Abarhabâzi ba Mûsa omu kuganja

\p\v 5 Alaga amazîno g’abakurhabâla: kuli bene Rubeni, ali Elisuri mwene Sedeuri, ­ \v 6 Kuli bene Simoni, ali Shelumieli, mwene Surishadayi, \v 7 Kuli bene Yuda, ali Nashoni, mwene Aminadabu, \v 8 Kuli bene lsakari, ali Natanaeli, mwene Suari, \v 9 Kuli bene Zabuloni, ali Eliabu, mwene Heloni. \v 10 Kuli bene Yozefu: kuli Efrayimu, ali Elishama, mwene Amihudi; kuli Menashè, ali Gamalieli, mwene Pedasuri. \v 11 Kuli bene Benyamini, ali Abidani, mwene Gedeoni. \v 12 Kuli bene Dani, ali Ahiyezeri, mwene Amishadayi. \v 13 Kuli bene Aseri, ali Pagieli, mwene Okrani. \v 14 Kuli bene Gadi, ali Eliasafu mwene Dueli. \v 15 Kuli bene Nefutali, ali Ahira, mwene Enani. \v 16 Bo bacîshozirwe omu ndêko abola, balî barhambo b’emilala ya b’îshe wâbo; bali barhambo b’ebihumbi omu beneIsraheli. \v 17 Mûsa na Aròni erhi babà bamarhôla abola balume, bamanyîsibagwa ngasi muguma oku izîno lyâge, \v 18 banacilâlika endêko yôshi omu mbuganano, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi gwa kabirhi, banaciyandikwa ngasi baguma omu kushimba emilala yâbo, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, ajabaganja amazîno, lyo n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga myâka makumi abirhi, kuheka enyanya. \v 19 Nk’oku Nyakasane amurhegekega, Mûsa ajira omubalè gwâbo ntyo, oku ntondo ya Sinayi.

\s1 Omubalè murhanzi gwa Bene Israheli

\p\v 20 Bene Rubeni, kulya banalondana, n’oku emilala yâbo enakulikirine, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo, kandi omu kuganja ngasi irhwe na ngasi izîno omu balume ba myâka makumi abirhi kuheka enyanya, na ngasi bôshi bankahêkaga emirasano. \v 21 Abaganjirwe omu bûko bwa Rubeni, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na ndarhu na magana arhanu.

\p\v 22 Bene Simoni kulya banalondana, na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza wâbo; abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuheka e­ nyanya, ngasi bôshi bankanahêkaga emirasano. \v 23 Abaganjirwe omu bûko bwa Simoni, bayimanga bantu bihumbi makumi arhanu na mwenda na magana asharhu.

\p\v 24 Bene Gadi, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, omu balume banalikola bagwêrhe myâka makumi abirhi na kuhêka enyanya ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 25 Abaganjirwe omu bûko bwa Gadi, bayimanga bantu bihumbi makumi ani na birhanu na magana gali ndarhu na makumi arhanu.

\p\v 26 Bene Yuda, kulya banalondana na kulya emilala yâbo enakulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, abaganjirwe amazîno na ngasi irhwe, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahekaga emirasano. \v 27 Abaganjirwe omu bûko bwa Yuda bahika omu bantu bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu.

\p\v 28 Bene Isakari. oku balondana n’oku emilala yâbo enakulikirana, omu ku­ shimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankahêkaga emirasano. \v 29 Abaganjirwe omu bûko bwa Isakari bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na hini na magana ani.

\p\v 30 Bene Zabuloni, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 31 Abaganjirwe omu bûko bwa Zabuloni, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na nda na magana ani.

\p\v 32 Bene Yozefu, Bene Efrayimu, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 33 Abaganjirwe omu bûko bwa Efrayimu, bahika omu bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 34 Bene Menashè, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 35 Abaganjirwe omu bûko bwa Menashè, bahika omu hantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi na magana abirhi.

\p\v 36 Bene Benyamini oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi rnuguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyany, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 37 Ahaganjirwe omu bûko hwa Benyamini, bahika omu bantu bihumbi makumi asharhu na birhanu na magana ani.

\p\v 38 Bene Dani, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi ahirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 39 Abaganjirwe omu bûko bwa Dani, bahika omu bantu bihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana nda.

\p\v 40 Bene Aseri, oku balondana n’oku emilala yaho ekulikirana. omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 41 Abaganjirwe omu bûko bwa Aseri. bahika omu bantu hihumbi makurni ani na ciguma na magana arhanu.

\p\v 42 Bene Nefutali, oku balondana n’oku emilala yâbo ekulikirana, omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, omu kuganja amazîno n’irhwe lya ngasi muguma, kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume bankanahêkaga emirasano. \v 43 Abaganjirwe omu bûko bwa Nefutali, bahika omu bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani.

\p\v 44 Bo baganjirwe abôla, bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla, bôshi na balya ikumi na babirhi ba bene Israheli: muntu muguma muguma oku emilala yâbo enali. \v 45 Bene Israheli bàganjirwe bôshi, omu kukulikira emilala ya bashakulûza bâbo na kurhenga oku muntu wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, ngasi balume ba bene Israheli bankanahekaga emirasano. \v 46 Abaganjirwe­ rwe bôshi, omubalè gwâbo gwahika omu bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. \v 47Bene Levi, oku milala yâbo ekulikirana, abôla barhaganjiragwa haguma n’abâbob.

\s1 Irhegeko lya Bene Levi

\p\v 48Nyakasane anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 49 «Orhajiraga omubalè gwa beneLevi, orhanabaganjiraga haguma n’abandi beneIsraheli. \v 50 Ohè bene Leviecikono c’okukazilanga omucimba gw’amalaganyo, ebirugu byâgwo na ngasi bindi binabamwo byôshi. Bo bakazihêka ogwôla Mucimha n’ebirugu byamwo byôshi; bo bakazikola muligwo, banakazihanda eburhambi bw’ogwôla Mucimba. \v 51 Amango omucimba gukola gwagenda, bene Levi bo bakazigugwîkûla, n’amango gwamahanda, kandi bene Levi bo bakazigugwîka, na owundi muntu orhali mwene Levi erhi ankaderha mpu agulirâna, anafè. \v 52 Bene Israheli bakazihanda ngasi baguma omu cihando câbo, hôfi n’ibendêra lyâbo, na nk’oku emirhwe yâbo y’abalwi enali. \v 53 Ci bene Levi bakazihanda hôfi n’omucîmba gw’Amalaganyo, lyo oburhè bulekija oku lubaga lwa bene Israheli, bene Levi bo bakazilanga omucimbagw’Amalaganyo. \v 54 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane âli arhegesire Mûsa kôshi. Bajira ntyo.

\cp 1

\pr וַיְדַבֵּ֨ר יְהוָ֧ה אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛םמֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר׃ \va 1 \va*

\pr שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֔ות כָּל־זָכָ֖רלְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ \va 2 \va*

\pr מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖א בְּיִשְׂרָאֵ֑ל תִּפְקְד֥וּ אֹתָ֛ם לְצִבְאֹתָ֖ם אַתָּ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ \va 3 \va*

\pr וְאִתְּכֶ֣ם יִהְי֔וּ אִ֥ישׁ אִ֖ישׁ לַמַּטֶּ֑ה אִ֛ישׁ רֹ֥אשׁ לְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הֽוּא׃ \va 4 \va*

\pr וְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 5 \va*

\pr לְשִׁמְעֹ֕ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ \va 6 \va*

\pr לִֽיהוּדָ֕ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 7 \va*

\pr לְיִ֨שָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 8 \va*

\pr לִזְבוּלֻ֕ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 9 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יֹוסֵ֔ף לְאֶפְרַ֕יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיה֑וּד לִמְנַשֶּׁ֕ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ \va 10 \va*

\pr לְבִ֨נְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 11 \va*

\pr לְדָ֕ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ \va 12 \va*

\pr לְאָaשֵׁ֕ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 13 \va*

\pr לְגָ֕ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 14 \va*

\pr לְנַ֨פְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 15 \va*

\pr אֵ֚לֶּה קְרִיאֵי הָעֵדָ֔ה נְשִׂיאֵ֖י מַטֹּ֣ות אֲבֹותָ֑ם רָאשֵׁ֛י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ \va 16 \va*

\pr וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן אֵ֚ת הָאֲנָשִׁ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר נִקְּב֖וּ בְּשֵׁמֹֽות׃ \va 17 \va*

\pr וְאֵ֨ת כָּל־הָעֵדָ֜ה הִקְהִ֗ילוּ בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י וַיִּתְיַֽלְד֥וּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣רשֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְגֻלְגְּלֹתָֽם׃ \va 18 \va*

\pr כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַֽיִּפְקְדֵ֖ם בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ פ \va 19 \va*

\pr וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔םכָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן \va 20 \va*

\pr עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 21 \va*

\pr לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם פְּקֻדָ֗יו בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמֹות֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗רמִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 22 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 23 \va*

\pr לִבְנֵ֣י גָ֔ד תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 24 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה גָ֑ד חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ פ \va 25 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 26 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 27 \va*

\pr לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 28 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 29 \va*

\pr לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 30 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֑ן שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 31 \va*

\pr לִבְנֵ֤י יֹוסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤יםשָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 32 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֶפְרָ֑יִם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 33 \va*

\pr לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ות מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָהכֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 34 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ פ \va 35 \va*

\pr לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 36 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֑ן חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 37 \va*

\pr לִבְנֵ֣י דָ֔ן תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 38 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה דָ֑ן שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 39 \va*

\pr לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 40 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ פ \va 41 \va*

\pr בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י תֹּולְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ליֹצֵ֥א צָבָֽא׃ \va 42 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֑י שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ פ \va 43 \va*

\pr אֵ֣לֶּה הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֤ה וְאַהֲרֹן֙ וּנְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אִ֑ישׁ אִישׁ־אֶחָ֥דלְבֵית־אֲבֹתָ֖יו הָיֽוּ׃ \va 44 \va*

\pr וַיִּֽהְי֛וּ כָּל־פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖אבְּיִשְׂרָאֵֽל׃ \va 45 \va*

\pr וַיִּֽהְיוּ֙ כָּל־הַפְּקֻדִ֔ים שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 46 \va*

\pr 47וְהַלְוִיִּ֖ם לְמַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֑ם לֹ֥א הָתְפָּקְד֖וּ בְּתֹוכָֽם׃ פ \va 47 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 48 \va*

\pr אַ֣ךְ אֶת־מַטֵּ֤ה לֵוִי֙ לֹ֣א תִפְקֹ֔ד וְאֶת־רֹאשָׁ֖ם לֹ֣א תִשָּׂ֑א בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 49 \va*

\pr וְאַתָּ֡ה הַפְקֵ֣ד אֶת־הַלְוִיִּם֩ עַל־מִשְׁכַּ֨ן הָעֵדֻ֜ת וְעַ֣ל כָּל־כֵּלָיו֮ וְעַ֣ל כָּל־אֲשֶׁר־לֹו֒ הֵ֜מָּה יִשְׂא֤וּאֶת־הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו וְהֵ֖ם יְשָׁרְתֻ֑הוּ וְסָבִ֥יב לַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ \va 50 \va*

\pr וּבִנְסֹ֣עַ הַמִּשְׁכָּ֗ן יֹורִ֤ידוּ אֹתֹו֙ הַלְוִיִּ֔ם וּבַחֲנֹת֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן יָקִ֥ימוּ אֹתֹ֖ו הַלְוִיִּ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ \va 51 \va*

\pr וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְלֹ֖ו לְצִבְאֹתָֽם׃ \va 52 \va*

\pr וְהַלְוִיִּ֞ם יַחֲנ֤וּ סָבִיב֙ לְמִשְׁכַּ֣ן הָעֵדֻ֔ת וְלֹֽא־יִהְיֶ֣ה קֶ֔צֶף עַל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְשָׁמְרוּ֙ הַלְוִיִּ֔םאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֽוּת׃ \va 53 \va*

\pr וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ פ \va 54 \va*

\c 2

\s1 Oku emilala yakulikirana oku cihando

\p\v 1Nyakasane anacishambâla na Mûsa na Aròni, ababwîra, erhi: \v 2 «Bene Israheli ngasi baguma oku cihando banakazijà ah’ibendêra lyâbo liri, ngasi mulalagwanakaziba n’ecimanyîso câgwo n’aba gulya mulalabanacikulikira. Omu kuhanda bakazilola ngasi baguma ebw’ihêma ly’embugânano,bakaziliyûbaka eburhambi, balizongoloke.

\p\v 3 Bene Yuda bahanda ebuzûka-zûba bôshi n’engabo yâbo y’abalwi. Omu­ rhambo wa bene Yuda ye Nashoni, mwene Aminadabu. \v 4 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi gali nda na bini na magana gali ndarhu. \v 5Omulala gwa Isakari gumukulikire, omurhambo wa bene Isakariye Natanaeli mwene Suari. \v 6 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu nabini na magana ani. \v 7 Bakuhîre beneZabuloni. Omurhambo wa beneZabuloni ye Eliyabu mwene Heloni. \v 8 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu na nda na bantu magana gali nda. \v 9 Bôshi abali oku cihando ca Yuda, omuhalè gwâbo bihumbi igana na makumi gali munâni na ndarhu na bantu magana ani. Abola bakazigenda embere.

\p\v 10 Bene Rubeni banahanda emukondwè, n’engabo yâbo y’abalwi; Omurhambo wa bene Rubeni ye Elisuri mwene Sedeuri. \v 11 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na ndarhu na bantu magana arhanu. \v 12BeneSimoni bahanda eburhambi bwâge. Omurhambo wa beneSimoni ye Shelumiyeli, mwene Surishadayi. \v 13 Engabo y’abalwi bâge, omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi arhanu na mwe­ nda na bantu magana asharhu. \v 14BeneGadi bakulikire. Omurhambo wa beneGadi ye Eliasafi mwene Reweli. \v 15 Engabo y’abalwi bâge omu kulola balya bajiriragwa omubalè, bali bihumbi makumi ani na birhanu na bantu magana gali ndarhu na makumi arhanu. \v 16 Bôshi abali oku cihando ca Rubeni, omubalè gwâbo: bihumbi igana na makumi arhanu na ciguma na bantu magana ani namakumi arhanu. Abola bakazigenda bwa kabirhi. \v 17 Kandi ihêma ly’e­ mbuganano lyanakulikira, na bene Levi banajà ekarhl k’ebindi bihando. Okwôla bahanda kwo banakazikulikirana bakola bagenda, ngasi baguma oku mulongo gwâbo n’ibendera lyâbo.

\p\v 18 Ebuzika-zûba eje ibendera ly’Efrayimu n’engabo yâge. Omurhambo wa­ bo ye Elishama mwene Amiyudi. \v 19 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 20Omulala gwa Menashè gubaje eburhambi. Omurhambo wâbo ye Gamalieli mwene Pedasuri. \v 21 Omu­ rhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na bihirhi na magana abirhi. \v 22BeneBenyamini bakuhebe. Omurhambo wa beneBenyamini ye Abidani mugala wa Gedeoni. \v 23 Omurhwe gwâge nk’oku omuba­ lè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi asharhu na birhanu na magana ani. \v 24 Bôshi abali oku cihando ca Efrayimu, omubalè gwâbo bihumbi igana na munâni na bantu igana, nk’oku emirhwe yâbo enali. Abola bakazigenda ba ka­ sharhu.

\p\v 25 Emwênè eje ibcndera lya Dani n’engabo yâge. Omurhambo wâbo ye Ahiyezeri mugala wa Amishadayi. \v 26 N’omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: bantu hihumbi makumi gali ndarhu na bibirhi na magana gali nda. \v 27Omulala gw’Aseri gumuje eburhambi, omurhambo wa beneAseri ye Pagieli, mwene Okrani. \v 28 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gunali: hantu bihumbi makumi ani na ciguma na magana arhanu. \v 29 Kandi bene Ncfutali bakulikire. Omurhambo wa hene Nefutali ye Ahira mwene Enani. \v 30 Omurhwe gwâge nk’oku omubalè gwâbo gunali: bantu bihumbi makumi arhanu na bisharhu na magana ani. \v 31 Bôshi abaganjirwe omu cihando ca Dani, omubalè gwâbo bali bihumbi igana na makumi arhanu na nda na magana gali ndarhu. Bakazigenda ba buzinda, banakulikire ibendera lyâbo.

\p\v 32 Gwo mubalè gwa bene Israheli ogwôla, omu kukulikira emilala ya ba­ shakulûza bâbo. Omubalè gw’abaganjirwe bôshi nk’oku emirhwe yâbo enali, bali bantu bihumbi magana gali ndarhu na bisharhu na magana arhanu na makumi arhanu. \v 33Bene Levi barhaganjiragwa muli eyôla mirhwe ya bene Israheli, nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa. \v 34 Bene Israheli banacijira nk’oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa kôshi. Kwo bakazâgihanda ntyo ngasi baguma n’ibendera lyâbo, kwo banakazâgigenda ntyôla, ngasi baguma omu mulala gwâbo omu kukulikira emilala ya ba­ shakulûza bâbo.

\cp 2

\pr Numbers BHS 2:

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr אִ֣ישׁ עַל־דִּגְלֹ֤ו בְאֹתֹת֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מִנֶּ֕גֶד סָבִ֥יב לְאֹֽהֶל־מֹועֵ֖ד יַחֲנֽוּ׃ \va 2

\pr וְהַחֹנִים֙ קֵ֣דְמָה מִזְרָ֔חָה דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה יְהוּדָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 3

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 4

\pr וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י יִשָּׂשכָ֔ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 5

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו אַרְבָּעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס \va 6

\pr מַטֵּ֖ה זְבוּלֻ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֔ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 7

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 8

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה יְהוּדָ֗ה מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֛לֶף וְשֵֽׁשֶׁת־אֲלָפִ֥ים וְאַרְבַּע־מֵאֹ֖ות לְצִבְאֹתָ֑םרִאשֹׁנָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ ס \va 9

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה רְאוּבֵ֛ן תֵּימָ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 10

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדָ֑יו שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 11

\pr וְהַחֹונִ֥ם עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֑ון וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי־שַׁדָּֽי׃ \va 12

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם תִּשְׁעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 13

\pr וְמַטֵּ֖ה גָּ֑ד וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י גָ֔ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־רְעוּאֵֽל׃ \va 14

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 15

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה רְאוּבֵ֗ן מְאַ֨ת אֶ֜לֶף וְאֶחָ֨ד וַחֲמִשִּׁ֥ים אֶ֛לֶף וְאַרְבַּע־מֵאֹ֥ות וַחֲמִשִּׁ֖יםלְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁנִיִּ֖ם יִסָּֽעוּ׃ ס \va 16

\pr וְנָסַ֧ע אֹֽהֶל־מֹועֵ֛ד מַחֲנֵ֥ה הַלְוִיִּ֖ם בְּתֹ֣וךְ הַֽמַּחֲנֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֤ר יַחֲנוּ֙ כֵּ֣ן יִסָּ֔עוּ אִ֥ישׁ עַל־יָדֹ֖ו לְדִגְלֵיהֶֽם׃ס \va 17

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה אֶפְרַ֛יִם לְצִבְאֹתָ֖ם יָ֑מָּה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 18

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 19

\pr וְעָלָ֖יו מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֔ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ \va 20

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ \va 21

\pr וּמַטֵּ֖ה בִּנְיָמִ֑ן וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֔ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 22

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם חֲמִשָּׁ֧ה וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 23

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֞ים לְמַחֲנֵ֣ה אֶפְרַ֗יִם מְאַ֥ת אֶ֛לֶף וּשְׁמֹֽנַת־אֲלָפִ֥ים וּמֵאָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וּשְׁלִשִׁ֖ים יִסָּֽעוּ׃ ס \va 24

\pr דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֥ה דָ֛ן צָפֹ֖נָה לְצִבְאֹתָ֑ם וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י דָ֔ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּֽישַׁדָּֽי׃ \va 25

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֧יִם וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 26

\pr וְהַחֹנִ֥ים עָלָ֖יו מַטֵּ֣ה אָשֵׁ֑ר וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֔ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 27

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם אֶחָ֧ד וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 28

\pr וּמַטֵּ֖ה נַפְתָּלִ֑י וְנָשִׂיא֙ לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֔י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 29

\pr וּצְבָאֹ֖ו וּפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ \va 30

\pr כָּל־הַפְּקֻדִים֙ לְמַ֣חֲנֵה דָ֔ן מְאַ֣ת אֶ֗לֶף וְשִׁבְעָ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֣שׁ מֵאֹ֑ות לָאַחֲרֹנָ֥ה יִסְע֖וּלְדִגְלֵיהֶֽם׃ פ \va 31

\pr אֵ֛לֶּה פְּקוּדֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־פְּקוּדֵ֤י הַֽמַּחֲנֹת֙ לְצִבְאֹתָ֔ם שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙וּשְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 32

\pr וְהַ֨לְוִיִּ֔ם לֹ֣א הָתְפָּקְד֔וּ בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ \va 33

\pr וַֽיַּעֲשׂ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת־מֹשֶׁ֗ה כֵּֽן־חָנ֤וּ לְדִגְלֵיהֶם֙ וְכֵ֣ן נָסָ֔עוּ אִ֥ישׁלְמִשְׁפְּחֹתָ֖יו עַל־בֵּ֥ית אֲבֹתָֽיו׃ \va 34

\c 3

\s1 Omubalè gwa Bene Levi n’omukolo gwâbo

\iex A. Abadâhwa

\p\v 1 Alaga obûko bw’Aròni n’obwa Mûsa amango Nyakasane ashambâzagya Mûsa oku ntondo ya Sinayi. \v 2 Alaga amazîno ga bene Aròni: Nadabu lwo lubere lwâge, Abihu, Eleazari na Itamara. \v 3 Go mazîno ga bene Aròni agôla, bo babumbagwa amaboko mavurha lyo bahâbwa ecikono c’obudâhwa. \v 4Nadabu n’Abihu bo bafiraga embere za Nyakasane, amango bacîshomagya mpu barherekêra Nyakasane enshangi erhakwânîni oku ntondo ya Sinayi; barhâli baciburha bâna. Eleazari na Itamara bahâbwa obudâhwa embere z’Aròni, îshe wâbo.

\iex B. Bene Levi n’omukolo gwâbo

\p\v 5Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 6 Yegeza beneLevi ahâla, obahire embere z’omudâhwa Aròni, bakazimukolera. \v 7 Bo bakazijiraemikolo Aròni n’olubaga bagwâsirwe okujira ah’ihêma ly’embugânano na ntyo banakazijiraemikolo y’omu Mucîmba. \v 8 Bakazikômbêra ebirugu byôshi by’omu ihêrna ly’embugânano na ngasi hindi hyôshi bene Israheli bagwâsirwe okujira omu Mucîmba. \v 9Abaleviti obahè Aròni n’abagala. Babè bâge loshi omu bene Israheli bôshi. \v 10 Wayimika Aròni n’abagala omu mikolo y’obudâhwa; owundi w’embuga wankacishomya mpu ayegera ahantu hîmâna anahâbwe obuhane bw’okufà.

\iex C. Okucîshogwa kwâbo

\p\v 11Nyakasane anacishambâla bona Mûsa, amubwîra, erhi: \v 12 Lolà oku bene Levi mbayansire omu karhî ka bene Israheli, ahâli h’abâna b’enfula, balya bâna b’olubere ba bene Israheli; abôla Baleviti babà ntyo bâni. \v 13 Bulya ngasi wa lubere yeshi erhi anali wâni: lulya lusiku nahungumulagamwo ngasi wa bûko lubere omu Mîsiri go mango nacîhaga ngasi wa bûko lubere omu Israheli: abè wa muntu, abè wa cintu, byôshi bikola bibà byâni. Nie Nyakasane.

\iex D. Omubalè

\p\v 14Nyakasane ashambâla na Mûsa omu irûngu ly’entondo ya Sinayi amubwîra, erhi: \v 15 «Ojire omubalè gwa bene Levi nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire na nk’oku emilala yâbo bone enali. Ojire omubalè gwa ngasi wa bûko mulume yeshi kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya. \v 16 Mûsa ajira omubalè gwâbo oku irhegeko lya Nyakasane, nk’oku anamurhegekaga. \v 17 Alaga bene Levi nk’oku amazîno gâbo ganali: Gershoni, Kehati na Merari. \v 18 Alaga amazîno ga bene Gershoni nk’oku emilala yâbo enali: Libni na Shimeyi. \v 19 Bene Kehati nk’oku emilala yâbo enali: Amrami, Yisari, Hebroni na Uzieli. \v 20Bene Merari, nk’oku emilala yâbo enali: Mahali na Mushi. Bwo bûko bwa Levi obwôla nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenzire.

\p\v 21Gershoni ye shakulu w’omulala gwa LibniShimeyi. Baderha mpu milala ya Banya-Gershoni. \v 22 Omubalè gwâbo omu kuganja abalume bôshi kurhenga owamwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bantu bihumbi nda na magana arhanu. \v 23Emilala y’Abanya-Gershoni yakazâgihanda enyuma ly’Omucîmba olunda lw’ebuzika-zûba. \v 24Omurhambo w’omulala gw’Abanya-Gershoni ye wali Eliyasafu, mwene Layeli. \v 25 Oku biyêrekîre ihêma ly’embugânano, bene Gershoni bâli bagwêrhe omukolo gw’Omucîmba n’ogw’ihêma, ogw’enshoho yalyo, akacikirizo kâli aha muhango gw’ihêma ly’embugânano. \v 26 Bâlibagwêrhe omukolo gw’oku birhebo by’omubululi, oku mushangi gw’aha muhango gw’obululi, oku burhambi bw’Omucîmba kôshi n’oku luhêrero n’oku migozi yalo yôshi.

\p\v 27Bene Kehati bâli: omulala gw’Abanyamrami, omulala gw’Abayesehari, omulala gw’Ahahebroni n’omulala gw’Abaaziyeli. Yo milala ya bene Kehati eyôla. \v 28 Omu kuganja abalume bôshi kurhenga owa mwêzi muguma kujà e nyanya, bahika omu bantu bihumbi munâni na magana gali ndarhu; omukolo gwâbo kulanga Ahatagatîfu. \v 29Emilala ya bene Kehati yakazâgihanda olunda lw’emukondwè gw’Omucîmba. \v 30Omurhambo w’emilala ya bene Kehati ye wali Elisafani, mwene Uzieli. \v 31 Bo bâlibagwâsirwe okukazikola oku Mucîmba gw’amalaganyo, oku luhêrero lw’enterekêro, okw’itara n’oku zindi mpêrero zôshi, oku rhundi rhulugu rhw’ahatagatîfu rhulya rhunakolamwo rhwôshi, omwenda na ngasi binaguyêrekera byôshi. \v 32 Omurhamho w’abarhambo b’abaleviti ye wali Eleazari mwene omudâhwa Aròni, ye wakazâgiyimangira abàli bagwêrhe emikolo y’Ahimâma.

\p\v 33Bene Merari bâli: emilala y’abanya-Mahali, n’emilalabene Mushi: yo milala ya bene Merari eyôla. \v 34 Omubalè gwâbo kurhenga oku mwâna-rhabâna wa mwêzi muguma kuheka enyanya bali bihumbi ndarhu na magana abirhi. \v 35Omurhambo w’emilala ya bene Merari ye wali Surieli, mwene Abihayili. Bakazâgihanda olunda lw’emwênè y’Omucimba. \v 36Abanyamerari bo bakazikola oku lukanga lw’Endâro, emirhamba n’emitungo yayo, kuguma n’emifûniko y’amarhwêrhwè na ngasi rhulugu rhwa kuli eyôla ndâro, \v 37 emitungo y’omu marhambi goshi goshi g’obululi, amarhwêrhwè gâyo n’emigozi yago. \v 38 Aha mbere z’Endâro, olunda lw’ebuzûka-zûba, embere z’ihêma ly’e mbuganâno, yo Mûsa n’Aròni n’abagala hahandaga; bali bagwêrhe omukolo gw’okulanga ahimâna, oku mikolo yanalieyêrekîre bene Israheli. Owundi w’embuga wankadesire mpu ayegere ahôla aliagwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 39Bene Levi baganjagwa na Mûsa haguma n’Aròni oku irhegeko lya Nyakasane, omu kukulikira emilala yâbo, n’omu kuganja abalume kurhenga oku mwanarhabana wa mwêzi muguma kuheka enyanya, bali bihumbi makumi abi rhi na bibirhi.

\iex E. Bene Levi n’okugombôlwa kw’ebiburhwa mbere

\p\v 40Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ojire omubalè gwa ngasi lubere lwamwanarhabâna omu Israheli, kurhenga oku wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, obaganje ngasi muntu n’izîno lyâge. \v 41 Orhôle Abaleviti babè bîmi, nie Nyakasane, ahâli h’abâna baburhwambere bôshi ba bene Israheli; ebishwêkwa by’Abaleviti ahâli h’ebishwêkwa biburhwa-mbere bya bene Israheli.» \v 42 Mûsa ajira omubalè gw’abâna b’olubere bôshi b’omu Israheli, nk’oku Nya­kasane anamurhegekaga. \v 43 Abanarhabâna b’olubere baganjirwe ngasi mugu­ma n’izîno lyâge kurhenga oku mwâna wa mwêzi muguma kuhêka enyanya, bahika omu bihumbi makumi abirhi na bibirhi na magana abirhi na makumi gali nda na basharhu.

\p\v 44Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 45 Orhôle bene Levi ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli, n’ebisbwekwa bya bene Levi abali n’ebi shwekwa byâbo. Bene Levi babà bâni niene. Nie Nyakasane. \v 46 Omu kugombôlabalya magana abirhi na makumi gali ndana basharhu balushire omubalè gwa bene Levi. \v 47 Orhôle sikeli irhanu oku ngasiirhwe lya muntu, wakaziyigerera oku sikeli omu ka-Nyamuzinda, eri ya gera makumi abirhi. \v 48 Ezôla nfaranga ozihe Aròni n’abagala, ziri za kugombôla balya barhalusire omubalè gwa bene Levi. \v 49 Mûsa arhôla zirya nfaranga zagombôlaga balya b’olubere bagombôlagwa na bene Levi. \v 50 Arhôla enfaranga z’oku bâna b’olubere ba bene Israheli, zali cihumbi namagana asharhu na sikeli makumi galindarhu n’irhanu, omu kukulikira erya sikeli y’omu ka-Nyamuzinda. \v 51 Mûsa anaciha Aròni n’abagala zirya nfaranga z’okugombôla, okw’irhegeko lya Nyakasane nk ‘oku Nyakasane anali arhegesire Mûsa.

\cp 3

\pr Numbers BHS 3

\pr וְאֵ֛לֶּה תֹּולְדֹ֥ת אַהֲרֹ֖ן וּמֹשֶׁ֑ה בְּיֹ֗ום דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֖ה בְּהַ֥ר סִינָֽי׃ \va 1 \va*

\pr וְאֵ֛לֶּה שְׁמֹ֥ות בְּֽנֵי־אַהֲרֹ֖ן הַבְּכֹ֣ור׀ נָדָ֑ב וַאֲבִיה֕וּא אֶלְעָזָ֖ר וְאִיתָמָֽר׃ \va 2 \va*

\pr אֵ֗לֶּה שְׁמֹות֙ בְּנֵ֣י אַהֲרֹ֔ן הַכֹּהֲנִ֖ים הַמְּשֻׁחִ֑ים אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א יָדָ֖ם לְכַהֵֽן׃ \va 3 \va*

\pr וַיָּ֣מָת נָדָ֣ב וַאֲבִיה֣וּא לִפְנֵ֣י יְהוָ֡ה בְּֽהַקְרִבָם֩ אֵ֨שׁ זָרָ֜ה לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ בְּמִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וּבָנִ֖ים לֹא־הָי֣וּלָהֶ֑ם וַיְכַהֵ֤ן אֶלְעָזָר֙ וְאִ֣יתָמָ֔ר עַל־פְּנֵ֖י אַהֲרֹ֥ן אֲבִיהֶֽם׃ פ \va 4 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5 \va*

\pr הַקְרֵב֙ אֶת־מַטֵּ֣ה לֵוִ֔י וְֽהַעֲמַדְתָּ֣ אֹתֹ֔ו לִפְנֵ֖י אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן וְשֵׁרְת֖וּ אֹתֹֽו׃ \va 6 \va*

\pr וְשָׁמְר֣וּ אֶת־מִשְׁמַרְתֹּ֗ו וְאֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ \va 7 \va*

\pr וְשָׁמְר֗וּ אֶֽת־כָּל־כְּלֵי֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְאֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת הַמִּשְׁכָּֽן׃ \va 8 \va*

\pr וְנָתַתָּה֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו נְתוּנִ֨ם נְתוּנִ֥ם הֵ֨מָּה֙ לֹ֔ו מֵאֵ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 9 \va*

\pr וְאֶת־אַהֲרֹ֤ן וְאֶת־בָּנָיו֙ תִּפְקֹ֔ד וְשָׁמְר֖וּ אֶת־כְּהֻנָּתָ֑ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ פ \va 10 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 11 \va*

\pr וַאֲנִ֞י הִנֵּ֧ה לָקַ֣חְתִּי אֶת־הַלְוִיִּ֗ם מִתֹּוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל תַּ֧חַת כָּל־בְּכֹ֛ור פֶּ֥טֶר רֶ֖חֶם מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑לוְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ \va 12 \va*

\pr כִּ֣י לִי֮ כָּל־בְּכֹור֒ בְּיֹום֩ הַכֹּתִ֨י כָל־בְּכֹ֜ור בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֗יִם הִקְדַּ֨שְׁתִּי לִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל מֵאָדָ֖םעַד־בְּהֵמָ֑ה לִ֥י יִהְי֖וּ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ ס \va 13 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ \va 14 \va*

\pr פְּקֹד֙ אֶת־בְּנֵ֣י לֵוִ֔י לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָ֛ר מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה תִּפְקְדֵֽם׃ \va 15 \va*

\pr וַיִּפְקֹ֥ד אֹתָ֛ם מֹשֶׁ֖ה עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צֻוָּֽה׃ \va 16 \va*

\pr וַיִּֽהְיוּ־אֵ֥לֶּה בְנֵֽי־לֵוִ֖י בִּשְׁמֹתָ֑ם גֵּרְשֹׁ֕ון וּקְהָ֖ת וּמְרָרִֽי׃ \va 17 \va*

\pr וְאֵ֛לֶּה שְׁמֹ֥ות בְּֽנֵי־גֵרְשֹׁ֖ון לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם לִבְנִ֖י וְשִׁמְעִֽי׃ \va 18 \va*

\pr וּבְנֵ֥י קְהָ֖ת לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם עַמְרָ֣ם וְיִצְהָ֔ר חֶבְרֹ֖ון וְעֻזִּיאֵֽל׃ \va 19 \va*

\pr וּבְנֵ֧י מְרָרִ֛י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם מַחְלִ֣י וּמוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֛ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַלֵּוִ֖י לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 20 \va*

\pr לְגֵ֣רְשֹׁ֔ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַלִּבְנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְעִ֑י אֵ֣לֶּה הֵ֔ם מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּֽי׃ \va 21 \va*

\pr פְּקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ \va 22 \va*

\pr מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אַחֲרֵ֧י הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ יָֽמָּה׃ \va 23 \va*

\pr וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַגֵּרְשֻׁנִּ֑י אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־לָאֵֽל׃ \va 24 \va*

\pr וּמִשְׁמֶ֤רֶת בְּנֵֽי־גֵרְשֹׁון֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד הַמִּשְׁכָּ֖ן וְהָאֹ֑הֶל מִכְסֵ֕הוּ וּמָסַ֕ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 25 \va*

\pr וְקַלְעֵ֣י הֶֽחָצֵ֗ר וְאֶת־מָסַךְ֙ פֶּ֣תַח הֶֽחָצֵ֔ר אֲשֶׁ֧ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֛ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֖חַ סָבִ֑יב וְאֵת֙ מֵֽיתָרָ֔יולְכֹ֖ל עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 26 \va*

\pr וְלִקְהָ֗ת מִשְׁפַּ֤חַת הַֽעַמְרָמִי֙ וּמִשְׁפַּ֣חַת הַיִּצְהָרִ֔י וּמִשְׁפַּ֨חַת֙ הַֽחֶבְרֹנִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הָֽעָזִּיאֵלִ֑י אֵ֥לֶּההֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת הַקְּהָתִֽי׃ \va 27 \va*

\pr בְּמִסְפַּר֙ כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שְׁמֹנַ֤ת אֲלָפִים֙ וְשֵׁ֣שׁ מֵאֹ֔ות שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 28 \va*

\pr מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת יַחֲנ֑וּ עַ֛ל יֶ֥רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֖ן תֵּימָֽנָה׃ \va 29 \va*

\pr וּנְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לְמִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י אֶלִיצָפָ֖ן בֶּן־עֻזִּיאֵֽל׃ \va 30 \va*

\pr וּמִשְׁמַרְתָּ֗ם הָאָרֹ֤ן וְהַשֻּׁלְחָן֙ וְהַמְּנֹרָ֣ה וְהַֽמִּזְבְּחֹ֔ת וּכְלֵ֣י הַקֹּ֔דֶשׁ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְת֖וּ בָּהֶ֑ם וְהַ֨מָּסָ֔ךְ וְכֹ֖לעֲבֹדָתֹֽו׃ \va 31 \va*

\pr וּנְשִׂיא֙ נְשִׂיאֵ֣י הַלֵּוִ֔י אֶלְעָזָ֖ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֑ן פְּקֻדַּ֕ת שֹׁמְרֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 32 \va*

\pr לִמְרָרִ֕י מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַמַּחְלִ֔י וּמִשְׁפַּ֖חַת הַמּוּשִׁ֑י אֵ֥לֶּה הֵ֖ם מִשְׁפְּחֹ֥ת מְרָרִֽי׃ \va 33 \va*

\pr וּפְקֻדֵיהֶם֙ בְּמִסְפַּ֣ר כָּל־זָכָ֔ר מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה שֵׁ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ \va 34 \va*

\pr וּנְשִׂ֤יא בֵֽית־אָב֙ לְמִשְׁפְּחֹ֣ת מְרָרִ֔י צוּרִיאֵ֖ל בֶּן־אֲבִיחָ֑יִל עַ֣ל יֶ֧רֶךְ הַמִּשְׁכָּ֛ן יַחֲנ֖וּ צָפֹֽנָה׃ \va 35 \va*

\pr וּפְקֻדַּ֣ת מִשְׁמֶרֶת֮ בְּנֵ֣י מְרָרִי֒ קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמֻּדָ֣יו וַאֲדָנָ֑יו וְכָל־כֵּלָ֔יו וְכֹ֖ל עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 36 \va*

\pr וְעַמֻּדֵ֧י הֶחָצֵ֛ר סָבִ֖יב וְאַדְנֵיהֶ֑ם וִיתֵדֹתָ֖ם וּמֵֽיתְרֵיהֶֽם׃ \va 37 \va*

\pr וְהַחֹנִ֣ים לִפְנֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֡ן קֵ֣דְמָה לִפְנֵי֩ אֹֽהֶל־מֹועֵ֨ד׀ מִזְרָ֜חָה מֹשֶׁ֣ה׀ וְאַהֲרֹ֣ן וּבָנָ֗יו שֹֽׁמְרִים֙מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּקְדָּ֔שׁ \va 38 \va*

\pr לְמִשְׁמֶ֖רֶת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃

\pr כָּל־פְּקוּדֵ֨י הַלְוִיִּ֜ם אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְׄאַׄהֲׄרֹ֛ׄןׄ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם כָּל־זָכָר֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁוָמַ֔עְלָה שְׁנַ֥יִם וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ ס \va 39 \va*

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה פְּקֹ֨ד כָּל־בְּכֹ֤ר זָכָר֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֶּן־חֹ֖דֶשׁ וָמָ֑עְלָה וְשָׂ֕א אֵ֖ת מִסְפַּ֥רשְׁמֹתָֽם׃ \va 40 \va *

\pr וְלָקַחְתָּ֨ אֶת־הַלְוִיִּ֥ם לִי֙ אֲנִ֣י יְהוָ֔ה תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְאֵת֙ בֶּהֱמַ֣ת הַלְוִיִּ֔ם תַּ֣חַתכָּל־בְּכֹ֔ור בְּבֶהֱמַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 41 \va*

\pr וַיִּפְקֹ֣ד מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹתֹ֑ו אֶֽת־כָּל־בְּכֹ֖ר בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 42 \va*

\pr וַיְהִי֩ כָל־בְּכֹ֨ור זָכָ֜ר בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֹ֛ות מִבֶּן־חֹ֥דֶשׁ וָמַ֖עְלָה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁנַ֤יִם וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶףשְׁלֹשָׁ֥ה וְשִׁבְעִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ פ \va 43 \va*

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 44 \va*

\pr קַ֣ח אֶת־הַלְוִיִּ֗ם תַּ֤חַת כָּל־בְּכֹור֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־בֶּהֱמַ֥ת הַלְוִיִּ֖ם תַּ֣חַת בְּהֶמְתָּ֑ם וְהָיוּ־לִ֥יהַלְוִיִּ֖ם אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 45 \va*

\pr וְאֵת֙ פְּדוּיֵ֣י הַשְּׁלֹשָׁ֔ה וְהַשִּׁבְעִ֖ים וְהַמָּאתָ֑יִם הָעֹֽדְפִים֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם מִבְּכֹ֖ור בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 46 \va*

\pr וְלָקַחְתָּ֗ חֲמֵ֧שֶׁת חֲמֵ֛שֶׁת שְׁקָלִ֖ים לַגֻּלְגֹּ֑לֶת בְּשֶׁ֤קֶל הַקֹּ֨דֶשׁ֙ תִּקָּ֔ח עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הַשָּֽׁקֶל׃ \va 47 \va*

\pr וְנָתַתָּ֣ה הַכֶּ֔סֶף לְאַהֲרֹ֖ן וּלְבָנָ֑יו פְּדוּיֵ֕י הָעֹדְפִ֖ים בָּהֶֽם׃ \va 48 \va*

\pr וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֵ֖ת כֶּ֣סֶף הַפִּדְיֹ֑ום מֵאֵת֙ הָעֹ֣דְפִ֔ים עַ֖ל פְּדוּיֵ֥י הַלְוִיִּֽם׃ \va 49 \va*

\pr מֵאֵ֗ת בְּכֹ֛ור בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לָקַ֣ח אֶת־הַכָּ֑סֶף חֲמִשָּׁ֨ה וְשִׁשִּׁ֜ים וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹ֛ות וָאֶ֖לֶף בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 50 \va*

\pr וַיִּתֵּ֨ן מֹשֶׁ֜ה אֶת־כֶּ֧סֶף הַפְּדֻיִ֛ם לְאַהֲרֹ֥ן וּלְבָנָ֖יו עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 51 \va*

\c 4

\s1 Bene Levi n’emikolo yâbo

\iex A. Bene Kehati

\p\v 1Nyakasane anacisbambâza Mûsa n’Aròni aderha, erhi: \v 2 Oganje bene Kehati omu bene Levi, obaganje nk’oku emilala yâbo n’obûko bwâbo bikulikirîne, oku bashakulûza bâbo banali, \v 3 kurhenga owa myâka makumi a sharhu kuêka enyanya oku myâka makumi arhanu, ngasi bôshi banajira omukolo omw’ihêma ly’embugânano omu kujiramwo bushanja bulebe, omwôla ihêma ly’embugânano. \v 4 Alaga omukolo gwa bene Kehati omw’ihêma ly’embugânano: kwâbà ku kola oku bintu bimâna bwenêne. \v 5 Nka bakola barhenga oku cihando, Aròni haguma n’abagala banayisha bayandagaze omwenda, banafunikamwo omucimba gw’amalaganyoc. \v 6 Oku nyanya, banabwîkira kwo n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banalambûlirakwo omushangi mugumagumà gwa kadutu ka mukara, kandi banashesheza emirhamba y’Omucimba. \v 7 Banalambûlira omushangi gw’akaduku oku mêza g’emigati y’enterekêro. Oku nyanya banahirakwo enambi, orhubêhe, engombo, ebikombe by’okukalabîra; n’omugati gwa ngasi mango gwanaja oku nyanya lyago. \v 8 Oku nyanya banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga konene, kandi banafunikira n’ecifuniko c’oluhù lw’ecigoho, na buzinda bw’ahôla banashesheza emirhamba y’amêza. \v 9 Banarhôla omushangi gw’akaduku k’omukara banabwîkiramwo ecinara, kuguma n’amatara gâco, orhusahani rhwaco, orhulugu rhw’okugukira oluvù, enjebe zâco, birya by’obulagirire oku mukolo gwâco, \v 10 Hano babà bamaboha ecôla cinâra, kuguma n’orhumole rhwaco, banacihira oku luhù luvunge lulukire oku mirhamba y’okubarhulira. \v 11 Banalambûlira omushangi gw’akaduku k’omukara oku luhêrero lw’amango sholo, kandi banabwîkira n’ecifûniko c’oluhù lw’ecigoho, banashesheza n’emi rhamba. \v 12 Banarhôla ebirugu byôshi bikolêsibwa oku mikolo y’ahantu hîmâna, hano babà bamabiboha omu mushangi gw’akaduku k’omukara, banabibwikira n’omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, kandi banabihira oku cibarhuliro. \v 13 Banarhenza oluvu oku luhêrero, kandi banalambûlirakwo omushangi gw’akalinga. \v 14 Banahira oku nyanya birya birugu binakola kuli lwo byôshi, ebitumbûkizo amakala, amakanya, empaho, enyogero, ebirugu byôshi by’oku luhêrero na hano babà bamalambûlira kuli byo byôshi omufûniko gw’oluhù lw’ecigoho, banahirakwo emirhamba. \v 15 Hano Aròni n’abagala bayûsa okubwikira ahimâna n’ebirugu byamwo byôshi, na hano babà bamayimuka bakola bagenda, bene Kehati banayisha okubibarhula, ci barhahumaga oku bintu bimâna lyo balekifà. Byo bene Kehati bakazihêka ebyo omw’Ihêma ly’embugânano. \v 16Eleazari, mwene Aròni, omudâhwa, âba n’omukolo gw’okukazilanga amavurha g’ecinara, obukù bw’akîsûnunu kinja, eby’enterekêro ya ngasi mango, n’amavurha g’okushîga. Aba n’omukolo gw’okukazilanga Endâro yôshi, n’ebibamwo byôshi, omu bimâna n’ebirugu byamwo. \v 17Nyakasane ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: \v 18 Oshibirire okuhira ishanja ly’emilala ya bene Kehati hagohago omu bandi bene Levi. \v 19 Mubajirire ntyo lyo balama balekifà amango bankayegêra ebirugu bimâna bwenêne. \v 20 Aròni n’abagala banakaziyisha, banayêreka ngasi muguma mulibo omukolo gwâge n’ebi agwâsirwe okubarhula.»

\iex B. Bene Gershoni

\p\v 21Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: \v 22 «Oganje na bene Gershoni omu kushimba enyumpa za bashakulûza bâbo, oku emilala yâbo egenda. \v 23 “Ojire omubalè gwâbo, kurhenga oku muntu wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya, muli balya banagwâsirwe okujiramukolo mulebe omw’ihêma ly’embugânano”. \v 24 “Alaga emikolo y’emilala ya bene Gershoni, ebi bakazijira n’ebi bakaziba rhula. \v 25 Bakazihêka emikango y’Endâro n’ey’ihêma ly’embugânano”. \v 26 “Bakazihêka emikango y’obululi n’omushangi gubwikira omuhango gw’obululi omu marhambi g’Endâro mwoshi, ey’oluhêrero n’emigozi yayo, kuguma n’ebirugu bikola eyôla, na kandi bo bakazijiraemikolo enayêrekîre ebyôla byôshi”. \v 27 “Emikolo bene Gershoni bakajira yôshi Aròni n’abagala bo bakaziyilola, ebi bagwâsirwe okubarhula n’ebi bagwâsirwe okujira. Mukabalangisa ngasi birugu banagwâsirwe okubarhula”. \v 28 “Gwo mukolo gwa bene Gershoni ogwôla omu ihêma ly’embugânano muli ogôla mukolo. Itamara mwene omudâhwa Aròni ye wakazibalola.”»

\iex C. Bene Merari

\p\v 29 Oganje bene Merari, oku obûko bwâbo n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 30 Obaganje kurhenga oku mulume wa myâka makumi asharhu, kuhêka enyanya, oku myâka makumi arhanu, abankahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’ihêma ly’embugânano. \v 31 Yumvagya emikolo wakazibahà: ebi bakazibarhula banakazibikolakwo omw’ihêma ly’embugânano: Oburhungiri bw’Endâro, emirhamba, emitungo n’amarhwêrhwè gâyo. \v 32 Bakazihêka n’emitungo ezungulusire obululi, amarhwêrhwè gâyo, emigozi, ebirugu byamwo n’emikolo ebiyêrekîre. Mukaziganja bwinjà ebyôla birugu bagwâsirwe okubarhula ngasi ciguma cimanyirîrwe n’izîno lyaco muli ebyôla birugu babahîre okubarhula. \v 33 Go mukolo gwa bene Merari ogwôla, go mukolo gwâbo omu ihêma ly’embugânanod, omurhambo wakazibalola ye Itamara mwene Aròni, omudâhwa.

\p\v 34 Mûsa, Aròni n’abarhambo baganjaebeneKehati nk’oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 35 Muganje kurhenga owa makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya bankahashiyûkiriza omukolo bahirwe omu Ihêrna ly’embugânano. \v 36 Abaganjirwe omu milala yâbo bahika oku balume bihumbi bibirhi na magana gali nda na makumi arhanu. \v 37 Bo baganjirwe b’omu bûko bwa Kehati abôla, bo bakazikola omu Ihêma ly’embugânano, Mûsa n’Aròni babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.

\p\v 38 Abaganjirwe, b’omu bûko bwa Gershoni, nk’oku emilala yâbo n’enyumpa za bashakulûza bâbo zinali; \v 39 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya bôshi bankanahashiyûkiriza omukolo bahirwe omw’Ihêma ly’embugânano. \v 40 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enagenda bahika omu balume bihumbi bibirhi na magana gali ndarhu na makumi asharhu. \v 41 Bo bajirirwe omubalè abôla omu milala ya bene Gershoni, balya bôshi banakazâgijiramukolo mulebe omw’Ihêma ly’embugânano. Mûsa na Aròni babajirira omubalè oku irhegeko lya Nyakasane.

\p\v 42 Abaganjirwe b’omu milala ya bene Merari, omu kushimba obûko na nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine. \v 43 Kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka enyanya oku wa myâka makumi arhanu, balya ba nkanahashiyukiriza omukolo bahîrwe omw’Ihêma ly’embugânano. \v 44 Abaganjirwe bôshi omu kukulikira emilala yâbo, bahika oku balume bihumbi bisharhu na bantu magana abirhi. \v 45 Bo baganjirwe abôla omu milala ya bene Merari bo Mûsa n’Aròni baganjaga abôla oku irhegeko Nyakasane ahâga Mûsa.

\p\v 46Bene Levi, abaganjirwe na Mûsa bo n’Aròni haguma n’abarhambo ba bene Israheli; oku obûko n’emilala ya bashakulûza bâbo ekulikirine, \v 47 kurhenga oku wa myâka makumi asharhu kuhêka oku myâka makumi arhanu, bôshi abakazâgikola n’okubarhula omw’lhêma ly’embugânano. \v 48 Abaganjirwe bôshi bahika omu bihumbi munâni na magana arhanu na makumi gali munâni. \v 49 Babajirira omubalè nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa, omu kukazihâ ngasi muguma omukolo ali agwâsirwe ajire n’ebi ali agwâsirwe okubarhula. Kwo bajirirwe omubalè ntyo nk’oku Nyakasane anarhegekaga Mûsa.

\pr Numbers BHS 4:

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr נָשֹׂ֗א אֶת־רֹאשׁ֙ בְּנֵ֣י קְהָ֔ת מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י לֵוִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 2

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־בָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲשֹׂ֥ות מְלָאכָ֖ה בְּאֹ֥הֶלמֹועֵֽד׃ \va 3

\pr זֹ֛את עֲבֹדַ֥ת בְּנֵי־קְהָ֖ת בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד קֹ֖דֶשׁ הַקֳּדָשִֽׁים׃ \va 4

\pr וּבָ֨א אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְהֹורִ֕דוּ אֵ֖ת פָּרֹ֣כֶת הַמָּסָ֑ךְ וְכִ֨סּוּ־בָ֔הּ אֵ֖ת אֲרֹ֥ן הָעֵדֻֽת׃ \va 5

\pr וְנָתְנ֣וּ עָלָ֗יו כְּסוּי֙ עֹ֣ור תַּ֔חַשׁ וּפָרְשׂ֧וּ בֶֽגֶד־כְּלִ֛יל תְּכֵ֖לֶת מִלְמָ֑עְלָה וְשָׂמ֖וּ בַּדָּֽיו׃ \va 6

\pr וְעַ֣ל׀ שֻׁלְחַ֣ן הַפָּנִ֗ים יִפְרְשׂוּ֮ בֶּ֣גֶד תְּכֵלֶת֒ וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶת־הַקְּעָרֹ֤ת וְאֶת־הַכַּפֹּת֙ וְאֶת־הַמְּנַקִּיֹּ֔תוְאֵ֖ת קְשֹׂ֣ות הַנָּ֑סֶךְ וְלֶ֥חֶם הַתָּמִ֖יד עָלָ֥יו יִהְיֶֽה׃ \va 7

\pr וּפָרְשׂ֣וּ עֲלֵיהֶ֗ם בֶּ֚גֶד תֹּולַ֣עַת שָׁנִ֔י וְכִסּ֣וּ אֹתֹ֔ו בְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ \va 8

\pr וְלָקְח֣וּ׀ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֗לֶת וְכִסּ֞וּ אֶת־מְנֹרַ֤ת הַמָּאֹור֙ וְאֶת־נֵ֣רֹתֶ֔יהָ וְאֶת־מַלְקָחֶ֖יהָ וְאֶת־מַחְתֹּתֶ֑יהָ וְאֵת֙כָּל־כְּלֵ֣י שַׁמְנָ֔הּ אֲשֶׁ֥ר יְשָׁרְתוּ־לָ֖הּ בָּהֶֽם׃ \va 9

\pr וְנָתְנ֤וּ אֹתָהּ֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלֶ֔יהָ אֶל־מִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמֹּֽוט׃ \va 10

\pr וְעַ֣ל׀ מִזְבַּ֣ח הַזָּהָ֗ב יִפְרְשׂוּ֙ בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹתֹ֔ו בְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְשָׂמ֖וּ אֶת־בַּדָּֽיו׃ \va 11

\pr וְלָקְחוּ֩ אֶת־כָּל־כְּלֵ֨י הַשָּׁרֵ֜ת אֲשֶׁ֧ר יְשָֽׁרְתוּ־בָ֣ם בַּקֹּ֗דֶשׁ וְנָֽתְנוּ֙ אֶל־בֶּ֣גֶד תְּכֵ֔לֶת וְכִסּ֣וּ אֹותָ֔םבְּמִכְסֵ֖ה עֹ֣ור תָּ֑חַשׁ וְנָתְנ֖וּ עַל־הַמֹּֽוט׃ \va 12

\pr וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃ \va 13

\pr וְנָתְנ֣וּ עָ֠לָיו אֶֽת־כָּל־כֵּלָ֞יו אֲשֶׁ֣ר יְֽשָׁרְת֧וּ עָלָ֣יו בָּהֶ֗ם אֶת־הַמַּחְתֹּ֤ת אֶת־הַמִּזְלָגֹת֙ \va 14

\pr וְאֶת־הַיָּעִ֣יםוְאֶת־הַמִּזְרָקֹ֔ת כֹּ֖ל כְּלֵ֣י הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֗יו כְּס֛וּי עֹ֥ור תַּ֖חַשׁ וְשָׂמ֥וּ בַדָּֽיו׃

\pr וְכִלָּ֣ה אַֽהֲרֹן־וּ֠בָנָיו לְכַסֹּ֨ת אֶת־הַקֹּ֜דֶשׁ וְאֶת־כָּל־כְּלֵ֣י הַקֹּדֶשׁ֮ בִּנְסֹ֣עַ הַֽמַּחֲנֶה֒ וְאַחֲרֵי־כֵ֗ן יָבֹ֤אוּבְנֵי־קְהָת֙ לָשֵׂ֔את \va 15

\pr וְלֹֽא־יִגְּע֥וּ אֶל־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵ֑תוּ אֵ֛לֶּה מַשָּׂ֥א בְנֵֽי־קְהָ֖ת בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃

\pr וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר׀ בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאֹור֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶןהַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־אֲשֶׁר־בֹּ֔ו בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ ס \va 16

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 17

\pr אַל־תַּכְרִ֕יתוּ אֶת־שֵׁ֖בֶט מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֑י מִתֹּ֖וךְ הַלְוִיִּֽם׃ \va 18

\pr וְזֹ֣את׀ עֲשׂ֣וּ לָהֶ֗ם וְחָיוּ֙ וְלֹ֣א יָמֻ֔תוּ בְּגִשְׁתָּ֖ם אֶת־קֹ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים אַהֲרֹ֤ן וּבָנָיו֙ יָבֹ֔אוּ וְשָׂמ֣וּ אֹותָ֗םאִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָתֹ֖ו וְאֶל־מַשָּׂאֹֽו׃ \va 19

\pr וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְאֹ֛ות כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ׃ פ \va 20

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 21

\pr נָשֹׂ֗א אֶת־רֹ֛אשׁ בְּנֵ֥י גֵרְשֹׁ֖ון גַּם־הֵ֑ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ \va 22

\pr מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה עַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקֹ֣ד אֹותָ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א לַעֲבֹ֥דעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 23

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֔ת מִשְׁפְּחֹ֖ת הַגֵּרְשֻׁנִּ֑י לַעֲבֹ֖ד וּלְמַשָּֽׂא׃ \va 24

\pr וְנָ֨שְׂא֜וּ אֶת־יְרִיעֹ֤ת הַמִּשְׁכָּן֙ וְאֶת־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד מִכְסֵ֕הוּ וּמִכְסֵ֛ה הַתַּ֥חַשׁ אֲשֶׁר־עָלָ֖יו מִלְמָ֑עְלָהוְאֶ֨ת־מָסַ֔ךְ פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 25

\pr וְאֵת֩ קַלְעֵ֨י הֶֽחָצֵ֜ר וְאֶת־מָסַ֣ךְ׀ פֶּ֣תַח׀ שַׁ֣עַר הֶחָצֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֤ן וְעַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ סָבִ֔יב וְאֵת֙מֵֽיתְרֵיהֶ֔ם \va 26

\pr וְאֶֽת־כָּל־כְּלֵ֖י עֲבֹדָתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־אֲשֶׁ֧ר יֵעָשֶׂ֛ה לָהֶ֖ם וְעָבָֽדוּ׃

\pr עַל־פִּי֩ אַהֲרֹ֨ן וּבָנָ֜יו תִּהְיֶ֗ה כָּל־עֲבֹדַת֙ בְּנֵ֣י הַגֵּרְשֻׁנִּ֔י לְכָל־מַשָּׂאָ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּפְקַדְתֶּ֤ם עֲלֵהֶם֙בְּמִשְׁמֶ֔רֶת אֵ֖ת כָּל־מַשָּׂאָֽם׃ \va 27

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵ֥י הַגֵּרְשֻׁנִּ֖י בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וּמִ֨שְׁמַרְתָּ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ פ \va 28

\pr בְּנֵ֖י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֥ם לְבֵית־אֲבֹתָ֖ם תִּפְקֹ֥ד אֹתָֽם׃ \va 29

\pr מִבֶּן֩ שְׁלֹשִׁ֨ים שָׁנָ֜ה וָמַ֗עְלָה וְעַ֛ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּפְקְדֵ֑ם כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖תאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 30

\pr וְזֹאת֙ מִשְׁמֶ֣רֶת מַשָּׂאָ֔ם לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד קַרְשֵׁי֙ הַמִּשְׁכָּ֔ן וּבְרִיחָ֖יו וְעַמּוּדָ֥יו וַאֲדָנָֽיו׃ \va 31

\pr וְעַמּוּדֵי֩ הֶחָצֵ֨ר סָבִ֜יב וְאַדְנֵיהֶ֗ם וִֽיתֵדֹתָם֙ וּמֵ֣יתְרֵיהֶ֔ם לְכָל־כְּלֵיהֶ֔ם וּלְכֹ֖ל עֲבֹדָתָ֑ם וּבְשֵׁמֹ֣תתִּפְקְד֔וּ אֶת־כְּלֵ֖י מִשְׁמֶ֥רֶת מַשָּׂאָֽם׃ \va 32

\pr זֹ֣את עֲבֹדַ֗ת מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י מְרָרִ֔י לְכָל־עֲבֹדָתָ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ \va 33

\pr וַיִּפְקֹ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה אֶת־בְּנֵ֣י הַקְּהָתִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 34

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 35

\pr וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וַחֲמִשִּֽׁים׃ \va 36

\pr אֵ֤לֶּה פְקוּדֵי֙ מִשְׁפְּחֹ֣ת הַקְּהָתִ֔י כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖הבְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ ס \va 37

\pr וּפְקוּדֵ֖י בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון לְמִשְׁפְּחֹותָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 38

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 39

\pr וַיִּֽהְיוּ֙ פְּקֻ֣דֵיהֶ֔ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם אַלְפַּ֕יִם וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ \va 40

\pr אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֗י מִשְׁפְּחֹת֙ בְּנֵ֣י גֵרְשֹׁ֔ון כָּל־הָעֹבֵ֖ד בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֥ד מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פִּ֥ייְהוָֽה׃ \va 41

\pr וּפְקוּדֵ֕י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 42

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּא֙ לַצָּבָ֔א לַעֲבֹדָ֖ה בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 43

\pr וַיִּהְי֥וּ פְקֻדֵיהֶ֖ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּמָאתָֽיִם׃ \va 44

\pr אֵ֣לֶּה פְקוּדֵ֔י מִשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י מְרָרִ֑י אֲשֶׁ֨ר פָּקַ֤ד מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ \va 45

\pr כָּֽל־הַפְּקֻדִ֡ים אֲשֶׁר֩ פָּקַ֨ד מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וּנְשִׂיאֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־הַלְוִיִּ֑ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם וּלְבֵ֥ית אֲבֹתָֽם׃ \va 46

\pr מִבֶּ֨ן שְׁלֹשִׁ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה וְעַ֖ד בֶּן־חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֑ה כָּל־הַבָּ֗א לַעֲבֹ֨ד עֲבֹדַ֧ת עֲבֹדָ֛ה וַעֲבֹדַ֥תמַשָּׂ֖א בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 47

\pr וַיִּהְי֖וּ פְּקֻדֵיהֶ֑ם שְׁמֹנַ֣ת אֲלָפִ֔ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹ֖ות וּשְׁמֹנִֽים׃ \va 48

\pr עַל־פִּ֨י יְהוָ֜ה פָּקַ֤ד אֹותָם֙ בְּיַד־מֹשֶׁ֔ה אִ֥ישׁ אִ֛ישׁ עַל־עֲבֹדָתֹ֖ו וְעַל־מַשָּׂאֹ֑ו וּפְקֻדָ֕יו אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 49

\c 5

\ms1 II. Amarhegeko ga ngasi lubero

\s1 Abantu bagalugalu bagwâsirwe okurhenga oku cihando

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 Orhegeke bene Israheli omu cihando câbo bakazihulusa ngasi wa lushomyo, ngasi wa bibenzi na ngasi yeshi oli mugalugalu erhi mufù gurhuma. \v 3 Abè mulume abè mukazi, bôshi kukwânîne obalibirhekwo omu cihando, balekihemula ecihando câbo, ecôla cihando ndimo ekarhî kâbo. \v 4 Bene Israheli banacijira kulya bakazihulusa omu cihando balya Nyakasane anarhegekaga Mûsa bôshi, banacijira ntyo bene Israheli.

\s1 Okubabalirana

\p\v 5Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 6 Obwîre bene Israheli. Erhi hankajira muguma, abè mulume abè mukazî wajira câha cirebe muli biryabibabaza omulunguf, omu kugomeraNyakasane, na ntyo yêne acîjire mubî. \v 7 Oyo muntu anahungame ecâha câge, abulinagalulira mwene wâbo hirya anamubabazagyakwo, anayushulekwo ecigabi ca karhanu, anaciha olya anajiriraga kubî. \v 8 Akaba olya nyakunyagwa arhagwêrhi owayimire omu byâge , olya bankahashigalulira kalya kantu kanyagagwa, kalya kantu banakagalulira Nyakasane, bakahè omudâhwa, ci kwônene buzira kuleka cirya cibuzi c’engandabuzi c’okuhyûla cirya bahyûlira olya nna obubî.

\s1 Ecigabi c’omudâhwa

\p\v 9 Bulya kuli ngasi kantu kôshi k’enterekêro Bene Israheli balerheraga omudâhwa, oyo mudâhwa ayêmêrîrwe okurhôlakwo ecâge cigabi. \v 10 Ebi omuntu ankanarhûla byôshi erhi n’omu maboko g’omudâhwa binali, na ngasi ebi muntu lebè ankaha omudâhwa erhi binali by’olya mudâhwa.»

\s1 Omujina

\p\v 11Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: \v 12 «Omukazi ogwêrhe îba erhi ankaba mubamba na ntyo amuhemukire, \v 13 bulya amagenda bôshi n’owundi mulume, n’okwôla kurhamanyikini emunda îba ali, oyo mukazi ocihemwîre ntyôla bufundafunda, buzira kubà na owa­ nkahashimushobeka na erhi akaba ntâye wamugwasire masi masi. \v 14 Erhi nya­mulume akaba n’omujina kuli mukâge, nka na nyamukazi amuhemukire, ka­ndi erhi ankabona omujina kuli mukâge ci kwônene nyamukazi arhamuhemu­kiraga, \v 15 oyo anahêka mukâge emw’omudâhwa, ayishe adwîrhe enterekêro kuli ye, cigabi ca kali ikumi c’omulengog gw’enshâno y’engano. Arhabulagiragakwo mavurha nîsi erhi nshangi, bulya eri nterekêro nkalange y’omujina, nterekêro ya bwikêbwe eyakengêze obubî.

\p\v 16Omudâhwa anabwîra olya mukazi ayegere oluhêrero, ayimange embere za Nyakasane. \v 17Omudâhwa anayanka amîshi omu kabindi, na hano aba amayanka ehy’akatulo oku budaka bw’Endâro, anahihira mulya mîshi, \v 18Omudâhwa, anayimanza nyamukazi embere za Nyakasane, analukûla emvîri z’okw’irhwe lya nyamukazi; kandi anamufumbasa enterekêro y’obwikebwe, nterekêro ya mujina. Omudâhwa anafumbarha omu maboko gâge amîshi malulu, go galêrha okuhehêrerwa.

\p\v 19Omudâhwa analahiriza nyamukazi amubwîre, erhi: «Akaba ntà mulume walâzire mweshi naye, n’akaba orhahindamukaga okola wacîhemula, n’obwôla ociri omu mwa balo, onayere muli agala mîshi g’okuhehêrerwah. \v 20 Ci erhi akaba wabîre mubamba, n’obwôla ogwêrhe balo, wagenda n’owundi mulume. \v 21Omudâhwaanamugasha n’ebinwa by’ecihango, anamubwîra, erhi: «Nyamubâho akujire buhanya na wa busha omu karhi k’olubaga lwâge, oyume emi­rhibadu, orhunde n’enda, \v 22 n’agâla mîshi galêrha obuhanya gakuje omu nda gayirhunze ganakuyumye emirhibadu» . Nyamukazi anashuzai, erhi: Amen! Amen!

\p\v 23Omudâhwaanayandika birya binwaj by’okucigasha oku muzingè, kandi anabizagiza muli galya mîshi malulu. \v 24 Ananywesa nyamukazi galya mîshi malulu na ga kuhehêrerwa, n’agôla mîshi g’okuhehêrerwa ganashandabâna muli ye n’obululu bwâgo. \v 25Omudâhwa erhi aba amayankirira omu maboko ga nyamukazi erya nterekêro y’omujina, anayimogamoga embere za Nyakasane, anayiyegeza oku luhêrero. \v 26 Anashamarha nshâno ya luhi luguma lw’eyôla nterekêro y’okuyibusak, anayisingônokesa oku luhêrero, enyuma ly’ahôla anaywêsa nyamukazi galya mîshi. \v 27 Hano aba amamunywêsa galya mîshi oku bikolaga byayishibà: akaba nyamukazi ahemukire îba, galya mîshi ganalêrha okuhehêrerwa hano ganamujàmwo, ganamululire: enda yâge yanarhunda, emirhibadu yâge yanayuma na oyôla mukazi anabà muhanya omu bene wâbo. \v 28 Ci erhi ankaba nyamukazi ali mwêru kwêru, arhahemukaga, arhankajà kwo iga, anacira, akazinaburha.

\p\v 29 Lyo irhegeko ly’omujina eryo, amango omukazi ankahemukira îba omu kuhusha, \v 30 nîsi erhi akaba omulume amajamwo omujina kuli mukâge: oyôla mulume anagendiyimanza mukâge embere za Nyakasane n’omudâhwa anamujirirakwo eryo irhegeko nk’oku linali lyôshi. \v 31 Omulume arhajiziri câha, nyamukazi anabarhula obubî bwâge yêne.

\pr Numbers BHS 5:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וִֽישַׁלְּחוּ֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה כָּל־צָר֖וּעַ וְכָל־זָ֑ב וְכֹ֖ל טָמֵ֥א לָנָֽפֶשׁ׃ \va 2

\pr מִזָּכָ֤ר עַד־נְקֵבָה֙ תְּשַׁלֵּ֔חוּ אֶל־מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה תְּשַׁלְּח֑וּם וְלֹ֤א יְטַמְּאוּ֙ אֶת־מַ֣חֲנֵיהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖ישֹׁכֵ֥ן בְּתֹוכָֽם׃ \va 3

\pr וַיַּֽעֲשׂוּ־כֵן֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיְשַׁלְּח֣וּ אֹותָ֔ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּבְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ \va 4

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5

\pr דַּבֵּר֮ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַעֲשׂוּ֙ מִכָּל־חַטֹּ֣את הָֽאָדָ֔ם לִמְעֹ֥ל מַ֖עַל בַּיהוָ֑ה וְאָֽשְׁמָ֖ההַנֶּ֥פֶשׁ הַהִֽוא׃ \va 6

\pr וְהִתְוַדּ֗וּ אֶֽת־חַטָּאתָם֮ אֲשֶׁ֣ר עָשׂוּ֒ וְהֵשִׁ֤יב אֶת־אֲשָׁמֹו֙ בְּרֹאשֹׁ֔ו וַחֲמִישִׁתֹ֖ו יֹסֵ֣ף עָלָ֑יו וְנָתַ֕ן לַאֲשֶׁ֖ראָשַׁ֥ם לֹֽו׃ \va 7

\pr וְאִם־אֵ֨ין לָאִ֜ישׁ גֹּאֵ֗ל לְהָשִׁ֤יב הָאָשָׁם֙ אֵלָ֔יו הָאָשָׁ֛ם הַמּוּשָׁ֥ב לַיהוָ֖ה לַכֹּהֵ֑ן מִלְּבַ֗ד אֵ֚יל הַכִּפֻּרִ֔יםאֲשֶׁ֥ר יְכַפֶּר־בֹּ֖ו עָלָֽיו׃ \va 8

\pr וְכָל־תְּרוּמָ֞ה לְכָל־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֲשֶׁר־יַקְרִ֥יבוּ לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ \va 9

\pr וְאִ֥ישׁ אֶת־קֳדָשָׁ֖יו לֹ֣ו יִהְי֑וּ אִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִתֵּ֥ן לַכֹּהֵ֖ן לֹ֥ו יִהְיֶֽה׃ פ \va 10

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 11

\pr דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֥ישׁ אִישׁ֙ כִּֽי־תִשְׂטֶ֣ה אִשְׁתֹּ֔ו וּמָעֲלָ֥ה בֹ֖ו מָֽעַל׃ \va 12

\pr וְשָׁכַ֨ב אִ֣ישׁ אֹתָהּ֮ שִׁכְבַת־זֶרַע֒ וְנֶעְלַם֙ מֵעֵינֵ֣י אִישָׁ֔הּ וְנִסְתְּרָ֖ה וְהִ֣יא נִטְמָ֑אָה וְעֵד֙ אֵ֣ין בָּ֔הּ וְהִ֖ואלֹ֥א נִתְפָּֽשָׂה׃ \va 13

\pr וְעָבַ֨ר עָלָ֧יו רֽוּחַ־קִנְאָ֛ה וְקִנֵּ֥א אֶת־אִשְׁתֹּ֖ו וְהִ֣וא נִטְמָ֑אָה אֹו־עָבַ֨ר עָלָ֤יו רֽוּחַ־קִנְאָה֙ וְקִנֵּ֣אאֶת־אִשְׁתֹּ֔ו וְהִ֖יא לֹ֥א נִטְמָֽאָה׃ \va 14

\pr וְהֵבִ֨יא הָאִ֣ישׁ אֶת־אִשְׁתֹּו֮ אֶל־הַכֹּהֵן֒ וְהֵבִ֤יא אֶת־קָרְבָּנָהּ֙ עָלֶ֔יהָ עֲשִׂירִ֥ת הָאֵיפָ֖ה קֶ֣מַח שְׂעֹרִ֑יםלֹֽא־יִצֹ֨ק עָלָ֜יו שֶׁ֗מֶן \va 15

\pr וְלֹֽא־יִתֵּ֤ן עָלָיו֙ לְבֹנָ֔ה כִּֽי־מִנְחַ֤ת קְנָאֹת֙ ה֔וּא מִנְחַ֥ת זִכָּרֹ֖ון מַזְכֶּ֥רֶת עָוֹֽן׃

\pr וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּ הַכֹּהֵ֑ן וְהֶֽעֱמִדָ֖הּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 16

\pr וְלָקַ֧ח הַכֹּהֵ֛ן מַ֥יִם קְדֹשִׁ֖ים בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ וּמִן־הֶֽעָפָ֗ר אֲשֶׁ֤ר יִהְיֶה֙ בְּקַרְקַ֣ע הַמִּשְׁכָּ֔ן יִקַּ֥ח הַכֹּהֵ֖ןוְנָתַ֥ן אֶל־הַמָּֽיִם׃ \va 17

\pr וְהֶעֱמִ֨יד הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָאִשָּׁה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ וּפָרַע֙ אֶת־רֹ֣אשׁ הָֽאִשָּׁ֔ה וְנָתַ֣ן עַל־כַּפֶּ֗יהָ אֵ֚ת מִנְחַ֣ת הַזִּכָּרֹ֔ון מִנְחַ֥ת קְנָאֹ֖ת הִ֑וא \va 18

\pr וּבְיַ֤ד הַכֹּהֵן֙ יִהְי֔וּ מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִֽים׃

\pr וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖התַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ \va 19

\pr וְאַ֗תְּ כִּ֥י שָׂטִ֛ית תַּ֥חַת אִישֵׁ֖ךְ וְכִ֣י נִטְמֵ֑את וַיִּתֵּ֨ן אִ֥ישׁ בָּךְ֙ אֶת־שְׁכָבְתֹּ֔ו מִֽבַּלְעֲדֵ֖י אִישֵֽׁךְ׃ \va 20

\pr וְהִשְׁבִּ֨יעַ הַכֹּהֵ֥ן אֶֽת־הָֽאִשָּׁה֮ בִּשְׁבֻעַ֣ת הָאָלָה֒ וְאָמַ֤ר הַכֹּהֵן֙ לָֽאִשָּׁ֔ה יִתֵּ֨ן יְהוָ֥ה אֹותָ֛ךְ לְאָלָ֥הוְלִשְׁבֻעָ֖ה בְּתֹ֣וךְ עַמֵּ֑ךְ \va 21

\pr בְּתֵ֨ת יְהוָ֤ה אֶת־יְרֵכֵךְ֙ נֹפֶ֔לֶת וְאֶת־בִּטְנֵ֖ךְ צָבָֽה׃

\pr וּ֠בָאוּ הַמַּ֨יִם הַמְאָרְרִ֤ים הָאֵ֨לֶּה֙ בְּֽמֵעַ֔יִךְ לַצְבֹּ֥ות בֶּ֖טֶן וְלַנְפִּ֣ל יָרֵ֑ךְ וְאָמְרָ֥ה הָאִשָּׁ֖ה אָמֵ֥ן׀ אָמֵֽן׃ \va 22

\pr וְ֠כָתַב אֶת־הָאָלֹ֥ת הָאֵ֛לֶּה הַכֹּהֵ֖ן בַּסֵּ֑פֶר וּמָחָ֖ה אֶל־מֵ֥י הַמָּרִֽים׃ \va 23

\pr וְהִשְׁקָה֙ אֶת־הָ֣אִשָּׁ֔ה אֶת־מֵ֥י הַמָּרִ֖ים הַמְאָֽרֲרִ֑ים וּבָ֥אוּ בָ֛הּ הַמַּ֥יִם הַֽמְאָרֲרִ֖ים לְמָרִֽים׃ \va 24

\pr וְלָקַ֤ח הַכֹּהֵן֙ מִיַּ֣ד הָֽאִשָּׁ֔ה אֵ֖ת מִנְחַ֣ת הַקְּנָאֹ֑ת וְהֵנִ֤יף אֶת־הַמִּנְחָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְהִקְרִ֥יב אֹתָ֖הּאֶל־הַמִּזְבֵּֽחַ׃ \va 25

\pr וְקָמַ֨ץ הַכֹּהֵ֤ן מִן־הַמִּנְחָה֙ אֶת־אַזְכָּ֣רָתָ֔הּ וְהִקְטִ֖יר הַמִּזְבֵּ֑חָה וְאַחַ֛ר יַשְׁקֶ֥ה אֶת־הָאִשָּׁ֖האֶת־הַמָּֽיִם׃ \va 26

\pr וְהִשְׁקָ֣הּ אֶת־הַמַּ֗יִם וְהָיְתָ֣ה אִֽם־נִטְמְאָה֮ וַתִּמְעֹ֣ל מַ֣עַל בְּאִישָׁהּ֒ וּבָ֨אוּ בָ֜הּ הַמַּ֤יִם הַמְאָֽרֲרִים֙ לְמָרִ֔ים \va 27

\pr וְצָבְתָ֣ה בִטְנָ֔הּ וְנָפְלָ֖ה יְרֵכָ֑הּ וְהָיְתָ֧ה הָאִשָּׁ֛ה לְאָלָ֖ה בְּקֶ֥רֶב עַמָּֽהּ׃

\pr וְאִם־לֹ֤א נִטְמְאָה֙ הָֽאִשָּׁ֔ה וּטְהֹרָ֖ה הִ֑וא וְנִקְּתָ֖ה וְנִזְרְעָ֥ה זָֽרַע׃ \va 28

\pr זֹ֥את תֹּורַ֖ת הַקְּנָאֹ֑ת אֲשֶׁ֨ר תִּשְׂטֶ֥ה אִשָּׁ֛ה תַּ֥חַת אִישָׁ֖הּ וְנִטְמָֽאָה׃ \va 29

\pr אֹ֣ו אִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר תַּעֲבֹ֥ר עָלָ֛יו ר֥וּחַ קִנְאָ֖ה וְקִנֵּ֣א אֶת־אִשְׁתֹּ֑ו \va 30

\pr וְהֶעֱמִ֤יד אֶת־הָֽאִשָּׁה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְעָ֤שָׂה לָהּ֙ הַכֹּהֵ֔ן אֵ֥ת כָּל־הַתֹּורָ֖ה הַזֹּֽאת׃

\pr וְנִקָּ֥ה הָאִ֖ישׁ מֵעָוֹ֑ן וְהָאִשָּׁ֣ה הַהִ֔וא תִּשָּׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ׃ פ \va 31

\c 6

\s1 Omuntu orherekirwe Nyakasane

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: «Ogendibwîra bene Israheli ntya: \v 2 Mango hanabe omulume erhi mukazi wajira eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho, \v 3 oyôla muntu analekage okunywa idivayi na ngasi gandi mamvu galalusa goshi; arhanywaga ciru n’enkalishi erhenga omu idivayi erhi omu gandi mamvu galalusa. Arhanywaga ciru n’omurhobo gw’omu mizâbîbu, arhanalyaga ciru emizâbîbu mibishi nîsi eyumire. \v 4 Amango gâge gôshi g’okucîhâna oyôla muntu munyaciragâne arhalyaga ciru n’ehitya birhenga oku mizâbîbul, kurhenga oku mogomogo z’emizâbîbu kuhika oku byûla byâyo. \v 5 Amango­ngo g’okucîhâna kwâge oyôla munyaciragâne, olugembe lurhankamugera o­kw’irhwe, kuhika ensiku zâge z’eciragâne c’okucihâna emwa Nyamubâho zi­hwe, ayôrha mwimîna, aleke emvîri zâge zikule ntyo oku zinalonzize. \v 6 Muli agôla mango g’okucihâna kwâge, arhankayegêramomuntu ofire ciru n’omugu­ma, \v 7arhankacihemula ciru n’oli îshe, ciru n’oli nnina, ciru n’oli mwene wâbo, erhi mwâli wâbo ofire, bulya okw’irhwe lyâge kwayandagalire omugisho gw’okumurherekêraNyamuzinda. \v 8 Agola mango g’eciragâne câge goshi ali muntu orherekirweNyakasane.

\p\v 9 Erhi omuntu ankafira buno buno aba burhambi bwâge, n’okwôla kubè­ muli lirya irhwe lyarherekirwe Nyamubâbo, anamôme irhwe lyâge oku lusiku lw’okucicêsa; analimôma oku lusiku lwa kali nda. \v 10 Oku lusiku lwa munâni anayisha adwîrhe emunda omudâhwa ali, mahali abirhi ga mpingà erhi bânagoko babirhi ba ngûkù, aha muhango gw’lhêma ly’embugânano. \v 11Omudâhwaanarherekêra ngûkù nguma oku nterekêro y’oku byabà, n’eyindi oku nterekêro y’ensirîra, kandi anamujirira empyûlo kuli ecôla câha câge c’agôla mango g’omuntu ofire. Olwôla lusiku olya muntu wajiraga eciragâne anashubi­ rherekêra irhwe lyâge. \v 12 Kandi anashubirherekêraNyamubâho ensiku z’ecîra­gane câge, anarherekêra omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’o­bubî. Ensiku zagezirezirhankaciganjwa bulya eciragâne câge cahemwîrwe.

\p\v 13 Alaga irhegeko ly’omuntu wacihânyire; oku lusiku luzinda lw’eciragâne câge banayisha bamudwîrhe ah’ihêma ly’embugânano. \v 14 Anahà Nyamubâhoentûlo yâge ntyâla: mwâna-buzi wa mwâka muguma orhalikwo ishembo, oku nterekêro y’ensirîra, omushîbuzi gwa mwâka muguma oku nterekêro y’oku byâha, nayo erhabâga n’ishembo, engandabuzierhalikwo ishembo, oku nterekêro y’omurhûla. \v 15 Ahirekwo ecirhiri c’emigati erhalimwo lwango, migati ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha n’orhundi rhugati rhutya rhutya rhurhali­ mwo lwango, rhushîge amavurha, kandi banajira mwo enterekêro y’enkala­nge, n’eya okushesha ecinyôbwa, erya banakômerera okujira. \v 16 Ebyola omudâhwaanabirherekêraNyamubâho, anabulihâna enterekêro yâge oku byâha kuguma n’enterekêro yâge y’ensirîra. \v 17 Kandi anarherekêra erya nga­ndabuzi oku nterekêro y’omurhûla emwa Nyamubâho, kuguma na cirya cirhiri c’emigati erhalimwo lwango. Kandi omudâhwa anajira enterekêro yâge y’enkalange n’ey’okushêsha ecinyôbwa. \v 18 Olya wajiraga eciragâne anamômera i­rhwe lyâge ah’Ihêma ly’embugânano, hano aba amarhôla zirya mvîri z’okw’i­rhwe lyâge lyarherekêragwa, anazihira omu muliro gw’enterekêro y’omurhûla. \v 19Omudâhwa anayanka ecirhugo c’erya ngandabuzi nka camahyan, anayanka na mugati muguma gurhalimwo lwango muli erya eri omu cirhiri, kuguma na higati higuma nahyo hirhalimwo lwango; na hanola aba amabihira omu maboko­ g’olya nyakujira eciragâne, nka naye amanamômaga lirya irhwe lyâge lyarherekêragwa. \v 20Omudâhwa anabimogamoga embere za Nyamubâho: kali ka­ntu kîmâna k’omudâhwa kuguma na omushaya gubà gwamamogamogwa, na okugulu kubà kwamakobôlwa. Enyuma z’ahôla, olya wajiraga eciragâne anahashiginywa idivayi.

\p\v 21 Lyo irhegeko ly’owahânaga eciragâne elyo, lyo n’irhegeko lyâge oku nterekêro ankahà Nyamubâho nk’oku ankanahashibona. Eryo irhegeko aliyûkiriza nka kulya anahânaga eciragâne câge.

\s1 Isala ly’omugisho

\p\v 22Nyakasane anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi:

\p\v 23 «Odese Aròni n’aba­gala, erhi: Mukola mwagisha bene Israheli mwanababwîra, erhi: \v 24 «Nyakasaneakugishe anakulange! \v 25Nyamubâho akumolekere n’obusù bwâge, anakushobôze engalo zâge! \v 26Nyamubâho akuyinamulire amalanga, anakuhe omurhûla!» \v 27 Ntyo kwo bâkazihira izîno lyâni kuli bene Israheli, nâni nanabagisha.»

\pr Numbers BHS 6 :

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אֹֽו־אִשָּׁ֗ה כִּ֤י יַפְלִא֙ לִנְדֹּר֙ נֶ֣דֶר נָזִ֔יר לְהַזִּ֖יר לַֽיהוָֽה׃ \va 2

\pr מִיַּ֤יִן וְשֵׁכָר֙ יַזִּ֔יר חֹ֥מֶץ יַ֛יִן וְחֹ֥מֶץ שֵׁכָ֖ר לֹ֣א יִשְׁתֶּ֑ה וְכָל־מִשְׁרַ֤ת עֲנָבִים֙ לֹ֣א יִשְׁתֶּ֔ה וַעֲנָבִ֛ים לַחִ֥יםוִיבֵשִׁ֖ים לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ \va 3

\pr כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְרֹ֑ו מִכֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר יֵעָשֶׂ֜ה מִגֶּ֣פֶן הַיַּ֗יִן מֵחַרְצַנִּ֛ים וְעַד־זָ֖ג לֹ֥א יֹאכֵֽל׃ \va 4

\pr כָּל־יְמֵי֙ נֶ֣דֶר נִזְרֹ֔ו תַּ֖עַר לֹא־יַעֲבֹ֣ר עַל־רֹאשֹׁ֑ו עַד־מְלֹ֨את הַיָּמִ֜ם אֲשֶׁר־יַזִּ֤יר לַיהוָה֙ קָדֹ֣שׁ יִהְיֶ֔הגַּדֵּ֥ל פֶּ֖רַע שְׂעַ֥ר רֹאשֹֽׁו׃ \va 5

\pr כָּל־יְמֵ֥י הַזִּירֹ֖ו לַיהוָ֑ה עַל־נֶ֥פֶשׁ מֵ֖ת לֹ֥א יָבֹֽא׃ \va 6

\pr לְאָבִ֣יו וּלְאִמֹּ֗ו לְאָחִיו֙ וּלְאַ֣חֹתֹ֔ו לֹא־יִטַּמָּ֥א לָהֶ֖ם בְּמֹתָ֑ם כִּ֛י נֵ֥זֶר אֱלֹהָ֖יו עַל־רֹאשֹֽׁו׃ \va 7

\pr כֹּ֖ל יְמֵ֣י נִזְרֹ֑ו קָדֹ֥שׁ ה֖וּא לַֽיהוָֽה׃ \va 8

\pr וְכִֽי־יָמ֨וּת מֵ֤ת עָלָיו֙ בְּפֶ֣תַע פִּתְאֹ֔ם וְטִמֵּ֖א רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֑ו וְגִלַּ֤ח רֹאשֹׁו֙ בְּיֹ֣ום טָהֳרָתֹ֔ו בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖ייְגַלְּחֶֽנּוּ׃ \va 9

\pr וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁמִינִ֗י יָבִא֙ שְׁתֵּ֣י תֹרִ֔ים אֹ֥ו שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י יֹונָ֑ה אֶל־הַכֹּהֵ֔ן אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 10

\pr וְעָשָׂ֣ה הַכֹּהֵ֗ן אֶחָ֤ד לְחַטָּאת֙ וְאֶחָ֣ד לְעֹלָ֔ה וְכִפֶּ֣ר עָלָ֔יו מֵאֲשֶׁ֥ר חָטָ֖א עַל־הַנָּ֑פֶשׁ וְקִדַּ֥שׁאֶת־רֹאשֹׁ֖ו בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ \va 11

\pr וְהִזִּ֤יר לַֽיהוָה֙ אֶת־יְמֵ֣י נִזְרֹ֔ו וְהֵבִ֛יא כֶּ֥בֶשׂ בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְאָשָׁ֑ם וְהַיָּמִ֤ים הָרִאשֹׁנִים֙ יִפְּל֔וּ כִּ֥י טָמֵ֖אנִזְרֹֽו׃ \va 12

\pr וְזֹ֥את תֹּורַ֖ת הַנָּזִ֑יר בְּיֹ֗ום מְלֹאת֙ יְמֵ֣י נִזְרֹ֔ו יָבִ֣יא אֹתֹ֔ו אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 13

\pr וְהִקְרִ֣יב אֶת־קָרְבָּנֹ֣ו לַיהוָ֡ה כֶּבֶשׂ֩ בֶּן־שְׁנָתֹ֨ו תָמִ֤ים אֶחָד֙ לְעֹלָ֔ה וְכַבְשָׂ֨ה אַחַ֧ת בַּת־שְׁנָתָ֛הּתְּמִימָ֖ה לְחַטָּ֑את וְאַֽיִל־אֶחָ֥ד תָּמִ֖ים לִשְׁלָמִֽים׃ \va 14

\pr וְסַ֣ל מַצֹּ֗ות סֹ֤לֶת חַלֹּת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן וּרְקִיקֵ֥י מַצֹּ֖ות מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וּמִנְחָתָ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ \va 15

\pr וְהִקְרִ֥יב הַכֹּהֵ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְעָשָׂ֥ה אֶת־חַטָּאתֹ֖ו וְאֶת־עֹלָתֹֽו׃ \va 16

\pr וְאֶת־הָאַ֜יִל יַעֲשֶׂ֨ה זֶ֤בַח שְׁלָמִים֙ לַֽיהוָ֔ה עַ֖ל סַ֣ל הַמַּצֹּ֑ות וְעָשָׂה֙ הַכֹּהֵ֔ן אֶת־מִנְחָתֹ֖ו וְאֶת־נִסְכֹּֽו׃ \va 17

\pr וְגִלַּ֣ח הַנָּזִ֗יר פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מֹועֵ֖ד אֶת־רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֑ו וְלָקַ֗ח אֶת־שְׂעַר֙ רֹ֣אשׁ נִזְרֹ֔ו וְנָתַן֙ עַל־הָאֵ֔שׁאֲשֶׁר־תַּ֖חַת זֶ֥בַח הַשְּׁלָמִֽים׃ \va 18

\pr וְלָקַ֨ח הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַזְּרֹ֣עַ בְּשֵׁלָה֮ מִן־הָאַיִל֒ וְֽחַלַּ֨ת מַצָּ֤ה אַחַת֙ מִן־הַסַּ֔ל וּרְקִ֥יק מַצָּ֖ה אֶחָ֑ד וְנָתַן֙עַל־כַּפֵּ֣י הַנָּזִ֔יר אַחַ֖ר הִֽתְגַּלְּחֹ֥ו אֶת־נִזְרֹֽו׃ \va 19

\pr וְהֵנִיף֩ אֹותָ֨ם הַכֹּהֵ֥ן׀ תְּנוּפָה֮ לִפְנֵ֣י יְהוָה֒ קֹ֤דֶשׁ הוּא֙ לַכֹּהֵ֔ן עַ֚ל חֲזֵ֣ה הַתְּנוּפָ֔ה וְעַ֖ל שֹׁ֣וקהַתְּרוּמָ֑ה וְאַחַ֛ר יִשְׁתֶּ֥ה הַנָּזִ֖יר יָֽיִן׃ \va 20

\pr זֹ֣את תֹּורַ֣ת הַנָּזִיר֮ אֲשֶׁ֣ר יִדֹּר֒ קָרְבָּנֹ֤ו לַֽיהוָה֙ עַל־נִזְרֹ֔ו מִלְּבַ֖ד אֲשֶׁר־תַּשִּׂ֣יג יָדֹ֑ו כְּפִ֤י נִדְרֹו֙ אֲשֶׁ֣ריִדֹּ֔ר כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֔ה עַ֖ל תֹּורַ֥ת נִזְרֹֽו׃ פ \va 21

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 22

\pr דַּבֵּ֤ר אֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־בָּנָ֣יו לֵאמֹ֔ר כֹּ֥ה תְבָרֲכ֖וּ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אָמֹ֖ור לָהֶֽם׃ ס \va 23

\pr יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָ֖ה וְיִשְׁמְרֶֽךָ׃ ס \va 24

\pr יָאֵ֨ר יְהוָ֧ה׀ פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ׃ ס \va 25

\pr יִשָּׂ֨א יְהוָ֤ה׀ פָּנָיו֙ אֵלֶ֔יךָ וְיָשֵׂ֥ם לְךָ֖ שָׁלֹֽום׃ ס \va 26

\pr וְשָׂמ֥וּ אֶת־שְׁמִ֖י עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַאֲנִ֖י אֲבָרֲכֵֽם׃ פ \va 27

\c 7

\ms1 III. Enterekêro z’abarhambo b’Israheli oku lusiku lw’okugishwa kw’Endâro

\s1 Okuhâna engâlè nterekêro

\p\v 1 Olusiku Mûsa ayûsagyamwo okuyûbaka Endâro, okugisha, okuyishîga amavurha n’okugisha ebirugu byamwo byôshi, kuguma n’oluhêrero n’ebi­rugu byâlwo byôshi, erhi aba amanashîga olwo luhêrero amanalugisha, \v 2abaluzi b’Israheli bo baligi barhambo b’emilala ya bashakulûza bâbo, bayisha badwîrhe enterekêro zâbo: bo bàli barhambo b’emilala, balya bàli bayimangire olubaga olusiku lw’omubalè. \v 3 Bayisha badwîrhe enterekêro zâbo embere za Nyamubâho: Ngâlè ndarhu nfûnikire na mpanzi ikumi n’ibirhi, kwo kuderha: ngâlè nguma oku barhambo babirhi na mpanzi nguma oku ngasi mulala, banaciyisha babidwîrhe ntyôla embere z’Endâro. \v 4Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 5 Oyankirire ebyôla bintu by’enterekêro, bikazikolêsibwa oku mikolo omw’Ihêma ly’embugânano; obihe bene Levi, ngasi muguma nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâge ganali». \v 6 Mûsa erhi aba amarhôla zirya ngâlè na zirya mpanzi, abigabîra bene Levi. \v 7 Ahâna ngâlè ibirhi na mpanzi ini kuli bene Gershoni, nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali. \v 8 Ahâna ngâlè ini na mpanzi munâni kuli bene Merari nk’oku amalagîrire g’omukolo gwâbo ganali oku bulanzi bw’Itamara mwene omudâhwa Aròni. \v 9 Ci bene Kehati ba­rhahâbagwa cici, bulya bo bàli bagwêrhe omukolo gw’ebintu bigishe, bàli ba­gwêrhe okujà kwabihêka aha birhugo byâbo.

\s1 Enterekêro y’okugisha oluhêrero

\p\v 10 Enyuma abarhambo bahâna enterekêro yâbo oku lusiku lw’okugishwa kw’oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. \v 11 Banacihêka enterekêro yâbo embere z’oluhêrero. Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Ngasi lusiku murhambo muguma akaziyisha adwîrhe enterekêro yâge y’olusiku lukulu lw’okugishwa kw’oluhêrero.»

\p\v 12 Omurhangiriza wahânaga enterekêro yâge àli Nashoni, mwene Aminadabu w’oku bûko bwa Yuda. \v 13 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzi­rho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’e cûma c’olu­nyerere ca sikeli makumi galinda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 14 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 15 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwa­ka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 16 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 17 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandahuzi i­rhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi ndarhu ba mwâka muguma. Eyo yo ntere­kêro ya Nashoni mwene Aminadabu.

\p\v 18 Oku lusiku lwa kabirhi, Natanaeli mwene Suari, murhambo w’obûko bwa bene lsakari naye ahâna enterekêro yâge. \v 19 Arherekêra enambi y’ecuma c’olu­ nyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 20 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 21 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 22 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 23 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Natanaeli mwene Suari.

\p\v 24 Oku lusiku lwa kasharhu ayisha omurhambo wa bene Zabuloni, Eliabu mwene Heloni. \v 25 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu cali ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkala­nge. \v 26 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 27 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka mu­guma oku nterekêro y’ensirîra. \v 28 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 29 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu, na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliabu mwene Heloni.

\p\v 30 Oku lusiku lwa kani, ayisha omurhambo wa bene Rubeni, Elisuri mwene Sedeuri. \v 31 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecu­ma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna; ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 32 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyu­njwire bukù. \v 33 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 34 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 35 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi ibirhi, bihebe birhanu na bânabuzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elisuri mwene Sedeuri.

\p\v 36 Oku lusiku lwa karhanu ayisha omurhambo wa bene Simoni, Shelumieli mwene Surishadayi. \v 37 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olu­ nyerere ca sikeli makumi gali nda omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshàno ya mulà, mvange n’amavurha oku nterekè­êro y’enkalange. \v 38 Ahirekwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 39 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwa­ka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 40 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 41 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi i­rhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Shelumieli mwene Surishadayi.

\p\v 42 Oku lusiku lwa kali ndarhu, ayisha omurhambo wa bene Gadi, Eliasafu mwene Dueli. \v 43 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwali bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’e­ nkalange. \v 44 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 45 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka mu­guma oku nterekêro y’ensirîra. \v 46 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 47 n’oku nterekêro y’omurhûla, ahana mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Eliasafu mwene Dueli.

\p\v 48 Oku lusiku lwa kali nda ayisha omurhambo wa bene Efrayimu, Elishama mwene Amihudi, \v 49 arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu càli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkala­nge. \v 50 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 51 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka mu­guma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 52 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 53 n’okunterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Elishama mwene Amihudi.

\p\v 54 Oku lusiku lwa kali munâni ayisha omurhambo wa bene Menashè, Gamalieli mwene Pedasuri. \v 55 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olu­ nyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 56 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikêli ikumi, eyunjwire bukù. \v 57 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwa­ka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 58 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 59 n’oku nterekêro y’omurhûla ahâna, mpanzi ibirhi, ngandabuzi i­rhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Gamalieli mwene Pedasuri.

\p\v 60 Oku lusiku lwa kali mwenda ayisha omurhambo wa bene Benyamini, Abidani mwene Gedeoni. \v 61 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzi­rho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, n’akabêhè k’ecuma c’olunyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 62 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 63 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma, oku nterekêro y’ensirîra. \v 64 Ahirakwo ecihebe c’e­ nterekêro oku byâha. \v 65 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, nga­ ndabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro y’Abidani mwene Gedeoni.

\p\v 66 Oku lusiku lwa kali ikumi, ayisha omurhambo wa bene Dani, Ahiyezeri mwene Amishadayi. \v 67 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olu­nyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 68 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi eyunjwire bukù. \v 69 Ahirakwo empanzi y’omucûkà, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwa­ka muguma oku nterekêro y’ensirîra. \v 70 Ahirakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha. \v 71 N’oku nterekêro y’omurhûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi i­rhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro y’Ahiyezeri mwene Amishadayi.

\p\v 72 Oku lusiku lwa kali ikumi na luguma, ayisha omurhambo wa bene Aseri, Pagieli mwene Okrani. \v 73 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwâli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olu­nyerere ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha oku nterekêro y’enkalange. \v 74 Ahirakwo engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 75 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku nterekêro y’ensirîra, \v 76 oku nterekêro y’okuhyûla oku byâha, ahâna cihebe ciguma. \v 77 N’oku nterekêro y’omurhûla, ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna-buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo yo nterekêro ya Pagieli mwene Okrani.

\p\v 78 Oku lusiku lwa kali ikumi na kabirhi, ayisha omurhambo wa bene Nefutali, Ahira mwene Enani. \v 79 Arherekêra enambi y’ecuma c’olunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, akabêhè k’ecuma c’olunyerere, ca sikeli makumi gali nda, omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, ngasi cirugu câli ciyunjwîre nshâno ya mulà mvange n’amavurha, oku nterekêro y’enkalange. \v 80 Ahirakwo n’engombo y’amasholo ga sikeli ikumi, eyunjwire bukù. \v 81 Ahirakwo empanzi y’omucûka, engandabuzi, n’omwâna-buzi wa mwâka muguma oku ntere­kèêro y’ensirîra. \v 82 Ahirakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, \v 83 n’oku nterekêro y’omurhiìûla ahâna mpanzi ibirhi, ngandabuzi irhanu, bihebe birhanu na bâna­ buzi barhanu ba mwâka muguma. Eyo, yo nterekêro ya Ahira mwene Enani.

\p\v 84 Ezôla, zo ntûlo z’abarhambo ba bene Israheli oku lusiku lukulu lw’okugi­shwa kwa oluhêrero, lwo lusiku balushîgaga amavurha. Ezôla ntûlo zàli: nambi ikumi n’ibirhi z’ecuma c’olunyerere, rhubehe ikumi na rhubirhi rhw’ecuma c’olunyerere na ngombo ikumi n’ibirhi za masholo. \v 85 Ngasi nambi ya cûma ca lunyerere, obuzirho bwâyo bwàli bwa sikeli igana na makumi asharhu, na ngasi kabehe, ka sikeli makumi gali nda. Obuzirho hw’ebyôla birugu by’olunyerere byôshi, zâli sikeli bihumbi bibirhi na magana ani, omu kugerera oku sikeli y’ahantu himàna. \v 86 Engombo z’amasholo zàli ziyunjwire bukù, ngasi nguma yali ya sikeli ikumi omu kugerera oku sikeli y’ahantu hîmâna. Obuzirho bw’amasholo g’ezôla ngombo bwàli bw’igana na makumi abirhi ga sikeli.

\p\v 87 Enyama z’enterekêro y’ensirîra: Mpanzi za mucûka ikumi n’ibirhi, nga­ndabuzi ikumi n’ibirhi na bâna-buzi ikumi na babirhi ba mwâka muguma, haguma n’enterekêro zâbo z’enkalange. Hâli bihebe ikumi na bibirhi by’e­ nterekêro oku byâha. \v 88 Enyama zahànyirwe nterekêro y’omurhûla: Mpanzi makumi abirhi n’ini, ngandabuzi makumi gali ndarhu, bihebe makumi gali nda­rhu na bâna-buzi makumi gali ndarhu ba mwâka muguma. Byo byahânyirwe nterekêro ebyôla oku lusiku lw’okugisha oluhêrero, erhi babà bamalushîga amavurha. Oku Nyamuzinda akagishambâla na Mûsa

\p\v 89 Erhi Mûsa ajàga omw’lhêma ly’embugânano mpu ashambâle na Nyamubâho, akazâgiyumva izù lidwîrhe lyamudesa kurhenga oku nyanya ly’idubiro, elyali lihizirwe oku mucîmba gw’amalaganyo, ekarhî ka balya ba-kerubi babirhi. Anarhondêra okumushabâza.

\pr Numbers BHS 7:

\pr וַיְהִ֡י בְּיֹום֩ כַּלֹּ֨ות מֹשֶׁ֜ה לְהָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֗ן וַיִּמְשַׁ֨ח אֹתֹ֜ו וַיְקַדֵּ֤שׁ אֹתֹו֙ וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֔יווְאֶת־הַמִּזְבֵּ֖חַ \va 1

\pr וְאֶת־כָּל־כֵּלָ֑יו וַיִּמְשָׁחֵ֖ם וַיְקַדֵּ֥שׁ אֹתָֽם׃

\pr וַיַּקְרִ֨יבוּ֙ נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל רָאשֵׁ֖י בֵּ֣ית אֲבֹתָ֑ם הֵ֚ם נְשִׂיאֵ֣י הַמַּטֹּ֔ת הֵ֥ם הָעֹמְדִ֖ים עַל־הַפְּקֻדִֽים׃ \va 2

\pr וַיָּבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֗ה שֵׁשׁ־עֶגְלֹ֥ת צָב֙ וּשְׁנֵ֣י עָשָׂ֣ר בָּקָ֔ר עֲגָלָ֛ה עַל־שְׁנֵ֥י הַנְּשִׂאִ֖ים \va 3

\pr וְשֹׁ֣ורלְאֶחָ֑ד וַיַּקְרִ֥יבוּ אֹותָ֖ם לִפְנֵ֥י הַמִּשְׁכָּֽן׃

\pr וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 4

\pr קַ֚ח מֵֽאִתָּ֔ם וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְנָתַתָּ֤ה אֹותָם֙ אֶל־הַלְוִיִּ֔ם אִ֖ישׁ כְּפִ֥י עֲבֹדָתֹֽו׃ \va 5

\pr וַיִּקַּ֣ח מֹשֶׁ֔ה אֶת־הָעֲגָלֹ֖ת וְאֶת־הַבָּקָ֑ר וַיִּתֵּ֥ן אֹותָ֖ם אֶל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 6

\pr אֵ֣ת׀ שְׁתֵּ֣י הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ אַרְבַּ֣עַת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י גֵרְשֹׁ֑ון כְּפִ֖י עֲבֹדָתָֽם׃ \va 7

\pr וְאֵ֣ת׀ אַרְבַּ֣ע הָעֲגָלֹ֗ת וְאֵת֙ שְׁמֹנַ֣ת הַבָּקָ֔ר נָתַ֖ן לִבְנֵ֣י מְרָרִ֑י כְּפִי֙ עֲבֹ֣דָתָ֔ם בְּיַד֙ אִֽיתָמָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ןהַכֹּהֵֽן׃ \va 8

\pr וְלִבְנֵ֥י קְהָ֖ת לֹ֣א נָתָ֑ן כִּֽי־עֲבֹדַ֤ת הַקֹּ֨דֶשׁ֙ עֲלֵהֶ֔ם בַּכָּתֵ֖ף יִשָּֽׂאוּ׃ \va 9

\pr וַיַּקְרִ֣יבוּ הַנְּשִׂאִ֗ים אֵ֚ת חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ בְּיֹ֖ום הִמָּשַׁ֣ח אֹתֹ֑ו וַיַּקְרִ֧יבוּ הַנְּשִׂיאִ֛ם אֶת־קָרְבָּנָ֖ם לִפְנֵ֥יהַמִּזְבֵּֽחַ׃ \va 10

\pr וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה נָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד לַיֹּ֗ום נָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לַיֹּ֔ום יַקְרִ֨יבוּ֙ אֶת־קָרְבָּנָ֔ם לַחֲנֻכַּ֖תהַמִּזְבֵּֽחַ׃ ס \va 11

\pr וַיְהִ֗י הַמַּקְרִ֛יב בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון אֶת־קָרְבָּנֹ֑ו נַחְשֹׁ֥ון בֶּן־עַמִּינָדָ֖ב לְמַטֵּ֥ה יְהוּדָֽה׃ \va 12

\pr וְקָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף \va 13

\pr שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 14

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 15

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 16

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ פ \va 17

\pr בַּיֹּום֙ הַשֵּׁנִ֔י הִקְרִ֖יב נְתַנְאֵ֣ל בֶּן־צוּעָ֑ר נְשִׂ֖יא יִשָּׂשכָֽר׃ \va 18

\pr הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנֹ֜ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף \va 19

\pr שִׁבְעִ֥יםשֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 20

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 21

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 22

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתּוּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ פ \va 23

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ \va 24

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 25

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 26

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 27

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 28

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽן׃ פ \va 29

\pr בַּיֹּום֙ הָרְבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 30

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 31

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 32

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 33

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 34

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ פ \va 35

\pr בַּיֹּום֙ הַחֲמִישִׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י שִׁמְעֹ֑ון שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ \va 36

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 37

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 38

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 39

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 40

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן שְׁלֻמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽישַׁדָּֽי׃ פ \va 41

\pr בַּיֹּום֙ הַשִּׁשִּׁ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 42

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 43

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 44

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 45

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 46

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ פ \va 47

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אֶפְרָ֑יִם אֱלִֽישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 48

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 49

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 50

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 51

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 52

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ פ \va 53

\pr בַּיֹּום֙ הַשְּׁמִינִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ \va 54

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 55

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 56

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃\va 57

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 58

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָהצֽוּר׃ פ \va 59

\pr בַּיֹּום֙ הַתְּשִׁיעִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ \va 60

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 61

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 62

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 63

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 64

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹנִֽי׃ פ \va 65

\pr בַּיֹּום֙ הָעֲשִׂירִ֔י נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י דָ֑ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ \va 66

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 67

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 68

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 69

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 70

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ פ \va 71

\pr בְּיֹום֙ עַשְׁתֵּ֣י עָשָׂ֣ר יֹ֔ום נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 72

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 73

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 74

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 75

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 76

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ פ \va 77

\pr בְּיֹום֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֣ר יֹ֔ום נָשִׂ֖יא לִבְנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 78

\pr קָרְבָּנֹ֞ו קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל \va 79

\pr בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

\pr כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃ \va 80

\pr פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָתֹ֖ו לְעֹלָֽה׃ \va 81

\pr שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃ \va 82

\pr וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛הקָרְבַּ֥ן אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ פ \va 83

\pr זֹ֣את׀ חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֗חַ בְּיֹום֙ הִמָּשַׁ֣ח אֹתֹ֔ו מֵאֵ֖ת נְשִׂיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל קַעֲרֹ֨ת כֶּ֜סֶף שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֗ \va 84

\pr המִֽזְרְקֵי־כֶ֨סֶף֙ שְׁנֵ֣ים עָשָׂ֔ר כַּפֹּ֥ות זָהָ֖ב שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵֽה׃

\pr שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָ֗ה הַקְּעָרָ֤ה הָֽאַחַת֙ כֶּ֔סֶף וְשִׁבְעִ֖ים הַמִּזְרָ֣ק הָאֶחָ֑ד כֹּ֚ל כֶּ֣סֶף הַכֵּלִ֔ים אַלְפַּ֥יִםוְאַרְבַּע־מֵאֹ֖ות בְּשֶׁ֥קֶל הַקֹּֽדֶשׁ׃ \va 85

\pr כַּפֹּ֨ות זָהָ֤ב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה֙ מְלֵאֹ֣ת קְטֹ֔רֶת עֲשָׂרָ֧ה עֲשָׂרָ֛ה הַכַּ֖ף בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ כָּל־זְהַ֥ב הַכַּפֹּ֖ותעֶשְׂרִ֥ים וּמֵאָֽה׃ \va 86

\pr כָּל־הַבָּקָ֨ר לָעֹלָ֜ה שְׁנֵ֧ים עָשָׂ֣ר פָּרִ֗ים אֵילִ֤ם שְׁנֵים־עָשָׂר֙ כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר \va 87

\pr וּמִנְחָתָ֑ם וּשְׂעִירֵ֥י עִזִּ֛ים שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר לְחַטָּֽאת׃

\pr וְכֹ֞ל בְּקַ֣ר׀ זֶ֣בַח הַשְּׁלָמִ֗ים עֶשְׂרִ֣ים וְאַרְבָּעָה֮ פָּרִים֒ אֵילִ֤ם שִׁשִּׁים֙ עַתֻּדִ֣ים שִׁשִּׁ֔ים כְּבָשִׂ֥ים \va 88

\pr בְּנֵי־שָׁנָ֖ה שִׁשִּׁ֑ים זֹ֚את חֲנֻכַּ֣ת הַמִּזְבֵּ֔חַ אַחֲרֵ֖י הִמָּשַׁ֥ח אֹתֹֽו׃

\pr וּבְבֹ֨א מֹשֶׁ֜ה אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵד֮ לְדַבֵּ֣ר אִתֹּו֒ וַיִּשְׁמַ֨ע אֶת־הַקֹּ֜ול מִדַּבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מֵעַ֤ל הַכַּפֹּ֨רֶת֙ אֲשֶׁר֙ \va 89

\pr עַל־אֲרֹ֣ן הָעֵדֻ֔ת מִבֵּ֖ין שְׁנֵ֣י הַכְּרֻבִ֑ים וַיְדַבֵּ֖ר אֵלָֽיו׃ פ

\c 8

\s1 Olw’amatara g’oku ndâro

\p\v 1Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Oshambâle n’Aròni omubwîre, erhi: «Amango wahira amatara oku cinâra, embere ly’ecôla cinâra yo agôla matara nda gagwâsirwe gakazimolekera.» \v 3 Aròni anacijira kulya; ahira amatara embere z’ecinara, nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. \v 4 Ecola cinâra càli cijizirwe n’amasholo gône kuhika oku magulu, kuhika oku bwâso bwâco, càlicituzirwe n’amasholo gônene, Mûsa acijirisagya omu kushimba ec’olwiganyo Nyamubâho amuyêrekaga.

\s1 Okuyîmikwa kwa Bene Levi

\p\v 5Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra; erhi: « \v 6 Orhôle bene Levi ekarhî ka bene Israheli, onabacêse. \v 7 Alaga oku wabacêsa: Obakangûle n’amîshi g’olukangûlo; bageze olugembe oku mubiri gwâbo goshi, bashuke n’emya­mbalo yâbo bacîcese ntyôla. \v 8 Enyuma z’ahola, banarhôla empanzi y’omucûka oku nterekêro y’ensirîra, kuguma n’enterekêro yâge y’enkalange yajirwa n’e­ nshâno y’omulà mvange n’amavurha. Wanarhôla n’eyindi mpanzi y’omucûka, ebè nterekêro oku câha. \v 9 Wanashegeza bene Levi embere za ihêma ly’embugânano, kandi wanashubûza enêeko ya bene Israheli bôshi. \v 10 Wanashegeza bene Levi embere za Nyamubâho, na bene Israheli banahira amaboko gâboo kuli bene Levi. \v 11 Aròni anarherekêrabene Levi nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho, nterekêro ehûnyirwe na bene Israheli, mpu babè bantu bakukazijiraomukolo gwa Nyamubâho.

\p\v 12Bene Levi, banahira amaboko oku irhwe ly’empanzi ibirhi, nguma wa­ nayihâna nka nterekêro oku byâha, n’eyindi nka nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho, lyo bahashijira empyûlo kuli bene Levi. \v 13 Wanayimanza bene Levi embere z’Aròni n’embere z’abagala, wanabarherekêra nka nterekêro ya kumogamogwa embere za Nyamubâho. \v 14 Wanayêgûla bene Levi ekarhî k’abandi bene Israheli, na bene Levi banabà bantu bâni niene. \v 15 Enyuma z’ahola bene Levi banayisha balijiraomukolo omu Ihêma ly’embugânano. Ntyo kwo wabacêsa onaba­rherekêre nka nterekêro ya kumogamogwa. \v 16 Bulya bakola bîmi loshi omu bene Israheli; nabarhôzire nti babè bâni niene ahâli h’omwâna wa olubere, olya wayi­gula burhangiriza enda ya nina, nacishozire bo kuli ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli. \v 17 Bulya ngasi mwâna wa lubere wa bene Israheli ali wâni, abè mwâna wa lubere wa muntu, abè wa cintu. Lulya lusiku nayirhagamwo ngasi lubere omu Mîsiri go mango nacirherekêraga bo. \v 18 Narhôzire Abaleviti ahâli h’abâna b’olubere ba bene Israheli. \v 19 Nahânyire loshi bene Levi emwa Aròni n’abagala, nka ‘mpâno’, omu karhî ka bene Israheli; bakazijiraomukolo gwa bene Israheli omu Ihêma ly’embugânano, bakazijiraempyûlo. ya bene Israheli, lyo bene Israheli balekijakwo cibande cici, amango bayegêra ahantu hîmâna.

\p\v 20 Mûsa, Aròni na bene Israheli bôshi bajirira bene Levi nk’okwôla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, oku hiyêrekîre bene Levi. Kwo bajizire ntyo bene Israheli kuli bo. \v 21Abalevitibacìcêsa, bashuka emyambalo yâbo. Naye Aròni abarherekêra nka nterekêroyakumogamoga embere za Nyamubâho, abajirira n’empyûlo lyo babà bwinjà. \v 22 Enyuma z’ahola, bene Levi bakaziyisha balijiraomukolo gwâbo omu Ihêma embere z’Aròni n’abagala. Bajira nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa oku biyêrekîre bene Levi, okwôla kwo banabajirire.

\s1 Amango Bene-Levi barhegesirwe okuhâna enterekêro

\p\v 23Nyakasane ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 24 «Genda obwîre Bene­ Levi, erhi: Kurhenga oku myâka makumi abirhi n’irhanu, ngasi Mwene-Levi arhegesirwe okuhâna enterekêro, ajire mukolo muguma omu Ihêma ly’Embu­ganano.

\p\v 25 Kurhenga oku myâka makumi arhanu, arhacisezibwi okuhâna enterekêro; ntà mukolo acisêzibwe okujira; \v 26 cikwône anarhabâla bene wâbo okushim­ba ebirhegesirwe omu Ihêma ly’Embugânano, erhi na ntà mukolo asêzibwe. Ntyo kwo wakazijira omu kushimba ebirhegesirwe Bene-Levi.»

\pr Numbers BHS 8:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּר֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאָמַרְתָּ֖ אֵלָ֑יו בְּהַעֲלֹֽתְךָ֙ אֶת־הַנֵּרֹ֔ת אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה יָאִ֖ירוּ שִׁבְעַ֥ת הַנֵּרֹֽות׃ \va 2

\pr וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ אַהֲרֹ֔ן אֶל־מוּל֙ פְּנֵ֣י הַמְּנֹורָ֔ה הֶעֱלָ֖ה נֵרֹתֶ֑יהָ כַּֽאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ \va 3

\pr וְזֶ֨ה מַעֲשֵׂ֤ה הַמְּנֹרָה֙ מִקְשָׁ֣ה זָהָ֔ב עַד־יְרֵכָ֥הּ עַד־פִּרְחָ֖הּ מִקְשָׁ֣ה הִ֑וא כַּמַּרְאֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר הֶרְאָ֤היְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשָׂ֖ה אֶת־הַמְּנֹרָֽה׃ פ \va 4

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 5

\pr קַ֚ח אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְטִהַרְתָּ֖ אֹתָֽם׃ \va 6

\pr וְכֹֽה־תַעֲשֶׂ֤ה לָהֶם֙ לְטַֽהֲרָ֔ם הַזֵּ֥ה עֲלֵיהֶ֖ם מֵ֣י חַטָּ֑את וְהֶעֱבִ֤ירוּ תַ֨עַר֙ עַל־כָּל־בְּשָׂרָ֔ם וְכִבְּס֥וּבִגְדֵיהֶ֖ם וְהִטֶּהָֽרוּ׃ \va 7

\pr וְלָֽקְחוּ֙ פַּ֣ר בֶּן־בָּקָ֔ר וּמִנְחָתֹ֔ו סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן וּפַר־שֵׁנִ֥י בֶן־בָּקָ֖ר תִּקַּ֥ח לְחַטָּֽאת׃ \va 8

\pr וְהִקְרַבְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֖י אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהִ֨קְהַלְתָּ֔ אֶֽת־כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 9

\pr וְהִקְרַבְתָּ֥ אֶת־הַלְוִיִּ֖ם לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְסָמְכ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־יְדֵיהֶ֖ם עַל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 10

\pr 1וְהֵנִיף֩ אַהֲרֹ֨ן אֶת־הַלְוִיִּ֤ם תְּנוּפָה֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָי֕וּ לַעֲבֹ֖ד אֶת־עֲבֹדַ֥ת יְהוָֽה׃ \va 11

\pr וְהַלְוִיִּם֙ יִסְמְכ֣וּ אֶת־יְדֵיהֶ֔ם עַ֖ל רֹ֣אשׁ הַפָּרִ֑ים וַ֠עֲשֵׂה אֶת־הָאֶחָ֨ד חַטָּ֜את וְאֶת־הָאֶחָ֤ד עֹלָה֙לַֽיהוָ֔ה לְכַפֵּ֖ר עַל־הַלְוִיִּֽם׃ \va 12

\pr וְהַֽעֲמַדְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לַֽיהוָֽה׃ \va 13

\pr וְהִבְדַּלְתָּ֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְהָ֥יוּ לִ֖י הַלְוִיִּֽם׃ \va 14

\pr וְאַֽחֲרֵי־כֵן֙ יָבֹ֣אוּ הַלְוִיִּ֔ם לַעֲבֹ֖ד אֶת־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְטִֽהַרְתָּ֣ אֹתָ֔ם וְהֵנַפְתָּ֥ אֹתָ֖ם תְּנוּפָֽה׃ \va 15

\pr כִּי֩ נְתֻנִ֨ים נְתֻנִ֥ים הֵ֨מָּה֙ לִ֔י מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל תַּחַת֩ פִּטְרַ֨ת כָּל־רֶ֜חֶם בְּכֹ֥ור כֹּל֙ מִבְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ללָקַ֥חְתִּי אֹתָ֖ם לִֽי׃ \va 16

\pr כִּ֣י לִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה בְּיֹ֗ום הַכֹּתִ֤י כָל־בְּכֹור֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם הִקְדַּ֥שְׁתִּיאֹתָ֖ם לִֽי׃ \va 17

\pr וָאֶקַּח֙ אֶת־הַלְוִיִּ֔ם תַּ֥חַת כָּל־בְּכֹ֖ור בִּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 18

\pr וָאֶתְּנָ֨ה אֶת־הַלְוִיִּ֜ם נְתֻנִ֣ים׀ לְאַהֲרֹ֣ן וּלְבָנָ֗יו מִתֹּוךְ֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לַעֲבֹ֞ד אֶת־עֲבֹדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ \va 19

\pr בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וּלְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹ֨א יִהְיֶ֜ה בִּבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ נֶ֔גֶף בְּגֶ֥שֶׁת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־הַקֹּֽדֶשׁ׃

\pr וַיַּ֨עַשׂ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן וְכָל־עֲדַ֥ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל לַלְוִיִּ֑ם כְּ֠כֹל אֲשֶׁר־צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ לַלְוִיִּ֔םכֵּן־עָשׂ֥וּ לָהֶ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 20

\pr וַיִּֽתְחַטְּא֣וּ הַלְוִיִּ֗ם וַֽיְכַבְּסוּ֙ בִּגְדֵיהֶ֔ם וַיָּ֨נֶף אַהֲרֹ֥ן אֹתָ֛ם תְּנוּפָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיְכַפֵּ֧ר עֲלֵיהֶ֛ם אַהֲרֹ֖ןלְטַהֲרָֽם׃ \va 21

\pr וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן בָּ֣אוּ הַלְוִיִּ֗ם לַעֲבֹ֤ד אֶת־עֲבֹֽדָתָם֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד לִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן וְלִפְנֵ֣י בָנָ֑יו כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨היְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ עַל־הַלְוִיִּ֔ם כֵּ֖ן עָשׂ֥וּ לָהֶֽם׃ ס \va 22

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 23

\pr זֹ֖את אֲשֶׁ֣ר לַלְוִיִּ֑ם מִבֶּן֩ חָמֵ֨שׁ וְעֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה יָבֹוא֙ לִצְבֹ֣א צָבָ֔א בַּעֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 24

\pr 25וּמִבֶּן֙ חֲמִשִּׁ֣ים שָׁנָ֔ה יָשׁ֖וּב מִצְּבָ֣א הָעֲבֹדָ֑ה וְלֹ֥א יַעֲבֹ֖ד עֹֽוד׃ \va 25

\pr וְשֵׁרֵ֨ת אֶת־אֶחָ֜יו בְּאֹ֤הֶל מֹועֵד֙ לִשְׁמֹ֣ר מִשְׁמֶ֔רֶת וַעֲבֹדָ֖ה לֹ֣א יַעֲבֹ֑ד כָּ֛כָה תַּעֲשֶׂ֥ה לַלְוִיִּ֖םבְּמִשְׁמְרֹתָֽם׃ פ \va 25

\c 9

\ms1 IV. Basâka n’okurhenga e Sinayi

\s1 Olusiku lukulu lwa Basâka

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa oku ntondo ya Sinayi omu mwêzi murha­nzi gw’omwâka gwa kabirhi kurjenga barhenzire omu cihugo c’e Mîsiri. \v 2 Aderha, erhi: «Bene Israheli bôshi bakazijira okusiku lukulu lwa Basâka amango ganakwânîne. \v 3 Mukazilujira amango ganakwânîne, oku lusiku lw’iku­ mi na kani lw’ogu mwenzi, ekarjî ka bijingo bibirhi: go mango gakwânîne agôla, mwakazilukuza omukushimba amarhegeko na ngasi bijiro biluyêrekîre byôshi. \v 4 Mûsa agendishambâla na bene Israheli mpu bajire olusiku lukulu lwa Basâka. \v 5 Banacijira olusiku lukulu lwa Basâka, omu nsiku ikumi n’ini z’o­ mwêzi gwa burhanzi ekarhî ka bijingo bibiri, omu ntondo ya Sinayi. Nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa kôshi, kwo bene Israheli banajizire. \v 6 Omu bantu mwabonekana abarhahashigijira Basâka, bàli bagalugalu erhi cirunda ca muntu cirhuma, ntyo okwôla kwarhuma barhacijira Basâka olwôla lusiku. Erhi babà bamajà emunda Mûsa n’Aròni bali, \v 7 babwîra Mûsa, mpu: «Rhwono rhuli bagalugalu erhi cirunda cirhuma, cirhumirage rhweki rhuhanzi­ bwa okurherekêra Nyamubâho amango gakwânîne, omu karhiî ka bene Israheli» \v 8 Mûsa abashuza, erhi: «Murhangilinda ngendidôsa bici Nyamubâho amurhegesire.» \v 9Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 10 «Ojishambâla mwe na bene Israheli, obabwîre, erhi: Nka muntu muguma muli mwe nîsi erhi muntumuguma w’omu baburhwa binyu, akabamugalugalu erhi cirunda cirhumire nîsi erhi abè abalamîre kuli, agwâsirwe naye ajire Basâkap w’okukuza Nyamubâho. \v 11 Omu mwêzi gwa kabirhi mwo bankamujira, omu nsiku ikumi n’ini, eka­rhî ka bijingo bibirhi. Banamulye n’emigati erhalimwo lwango, n’enshogo ndulu. \v 12 Barhasizagya cici kuhika oku sêzi, barhanamuvunaga kavuha. \v 13 Erhikwankaba hali omuntu oyosire bwinjà, arhanali omu mabalamo, oyo muntu erhi ankabula kwajira olusiku lukulu lwa Basâka, oyo muntu banamukage omu lubaga lwâge; bulya arhahâga Nyamubâhoenterekêro amango gakwânîne, yêne anabarhule ecâha câge. \v 14 Erhi omuntu w’ecigolo ohanzire emwinyu ankajira naye Basâka, kukwânîne ashimbe amarhegeko n’ebijiro binayêrekîre Basâka byôshi. Hâba irhegeko liguma kuli mwe n’oku cigolo n’oku wundi muntu obashizire.

\s1 Ecitû c’omuliro

\p\v 15 Olusiku bayimazagya Endâro, ecitû cabwîkira eyôla Ndâro: lyo Ihêrna ly’amalaganyo. Kurhenga bijingo kujika sêzi, oku Ndâro kwajà oguli nka muliro. \v 16 Byanakaziyôrha byabà ntyôla: ecitû canabwîkira Endàro, na budufu canayôrha nka muliro. \v 17 Erhi ecôla citù carhengaga oku Ihêrna, nabo bene Israheli banahandûla, n’aha ecitû cayimangaga ho nabo banakazigwîka eciha­ndo. \v 18 Bene Israheli bakazihandûla oku irjegeko lya Nyamubâho, kandi oku irhegeko lyâge banashubigwîka ecibando. Bakaziyôrha bali oku cihando, amango­ ngo goshi naco ecôla citù canakazâgiyôrha ciri oku Ndàro. \v 19 Erhi ecôla citù cankalegamire nsiku nyinji oku Ndâro, bene Israheli banashimbe lirya irhegeko lya Nyamubâho, barhankaciderha mpu babandûla. \v 20 Kwo na kuguma, erhi ecôla citù cankagezize nsiku nsungunu zone oku Ndâro: oku irhegeko lya Nyamubâbo banagwîka ecibando, kandi oku irhegeko lya Nyamubâjo bahandûle. \v 21 Erhi ecitû cankayimanzire kurjenga bijingo byône kuhika sêzi, cikanashubiyimuka sêzi, nabo banahandûle, Kandi erhi ecitû cankayimusire kugere lusiku luguma na budufu buguma nabo banahandûle. \v 22 Erhi ecôla citù cankayôsire oku Ndàro nsiku nyinji, mwêzi erhi mwâka, bene Israheli banayôrha bali oku cihando, arhankadesire mpu bakola bahandûla: erhi canayimu­kaga ntyâla nabo banajandûle. \v 23 Oku irhegeko lya Nyamubâho banagwîka ecihando, n’oku irhegeko lya Nyamubâho banahandûla. Bakazâgishimba i­rhegeko lya Nyamubâho nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\pr NUMBERS BHS 9 :

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֣ה אֶל־מֹשֶׁ֣ה בְמִדְבַּר־סִ֠ינַי בַּשָּׁנָ֨ה הַשֵּׁנִ֜ית לְצֵאתָ֨ם מֵאֶ֧רֶץ מִצְרַ֛יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הָרִאשֹׁ֖וןלֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr וְיַעֲשׂ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־הַפָּ֖סַח בְּמֹועֲדֹֽו׃ \va 2

\pr בְּאַרְבָּעָ֣ה עָשָֽׂר־יֹ֠ום בַּחֹ֨דֶשׁ הַזֶּ֜ה בֵּ֧ין הָֽעֲרְבַּ֛יִם תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֹ֖ו בְּמֹועֲדֹ֑ו כְּכָל־חֻקֹּתָ֥יווּכְכָל־מִשְׁפָּטָ֖יו תַּעֲשׂ֥וּ אֹתֹֽו׃ \va 3

\pr וַיְדַבֵּ֥ר מֹשֶׁ֛ה אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לַעֲשֹׂ֥ת הַפָּֽסַח׃ \va 4

\pr וַיַּעֲשׂ֣וּ אֶת־הַפֶּ֡סַח בָּרִאשֹׁ֡ון בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֥ום לַחֹ֛דֶשׁ בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם בְּמִדְבַּ֣ר סִינָ֑י כְּ֠כֹל אֲשֶׁ֨רצִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 5

\pr וַיְהִ֣י אֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ טְמֵאִים֙ לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם וְלֹא־יָכְל֥וּ לַעֲשֹׂת־הַפֶּ֖סַח בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַֽיִּקְרְב֞וּ לִפְנֵ֥ימֹשֶׁ֛ה וְלִפְנֵ֥י אַהֲרֹ֖ן בַּיֹּ֥ום הַהֽוּא׃ \va 6

\pr וַ֠יֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁ֤ים הָהֵ֨מָּה֙ אֵלָ֔יו אֲנַ֥חְנוּ טְמֵאִ֖ים לְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם לָ֣מָּה נִגָּרַ֗ע לְבִלְתִּ֨י הַקְרִ֜ב אֶת־קָרְבַּ֤ןיְהוָה֙ בְּמֹ֣עֲדֹ֔ו בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 7

\pr וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃ פ \va 8

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 9

\pr דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ אִ֣ישׁ כִּי־יִהְיֶֽה־טָמֵ֣א׀ לָנֶ֡פֶשׁ אֹו֩ בְדֶ֨רֶךְ רְחֹקָ֜הׄ לָכֶ֗ם אֹ֚ולְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָ֥שָׂה פֶ֖סַח לַיהוָֽה׃ \va 10

\pr בַּחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בְּאַרְבָּעָ֨ה עָשָׂ֥ר יֹ֛ום בֵּ֥ין הָעַרְבַּ֖יִם יַעֲשׂ֣וּ אֹתֹ֑ו עַל־מַצֹּ֥ות וּמְרֹרִ֖ים יֹאכְלֻֽהוּ׃ \va 11

\pr לֹֽא־יַשְׁאִ֤ירוּ מִמֶּ֨נּוּ֙ עַד־בֹּ֔קֶר וְעֶ֖צֶם לֹ֣א יִשְׁבְּרוּ־בֹ֑ו כְּכָל־חֻקַּ֥ת הַפֶּ֖סַח יַעֲשׂ֥וּ אֹתֹֽו׃ \va 12

\pr וְהָאִישׁ֩ אֲשֶׁר־ה֨וּא טָהֹ֜ור וּבְדֶ֣רֶךְ לֹא־הָיָ֗ה וְחָדַל֙ לַעֲשֹׂ֣ות הַפֶּ֔סַח וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵֽעַמֶּ֑יהָ \va 13

\pr כִּ֣י׀ קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה לֹ֤א הִקְרִיב֙ בְּמֹ֣עֲדֹ֔ו חֶטְאֹ֥ו יִשָּׂ֖א הָאִ֥ישׁ הַהֽוּא׃

\pr וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֨סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּטֹ֖ו כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣הלָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ פ \va 14

\pr וּבְיֹום֙ הָקִ֣ים אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן כִּסָּ֤ה הֶֽעָנָן֙ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֔ן לְאֹ֖הֶל הָעֵדֻ֑ת וּבָעֶ֜רֶב יִהְיֶ֧ה עַֽל־הַמִּשְׁכָּ֛ןכְּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ עַד־בֹּֽקֶר׃ \va 15

\pr כֵּ֚ן יִהְיֶ֣ה תָמִ֔יד הֶעָנָ֖ן יְכַסֶּ֑נּוּ וּמַרְאֵה־אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃ \va 16

\pr וּלְפִ֞י הֵעָלֹ֤ת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְאַ֣חֲרֵי־כֵ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבִמְקֹ֗ום אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכָּן־שָׁם֙ הֶֽעָנָ֔ןשָׁ֥ם יַחֲנ֖וּ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 17

\pr עַל־פִּ֣י יְהוָ֗ה יִסְעוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יַחֲנ֑וּ כָּל־יְמֵ֗י אֲשֶׁ֨ר יִשְׁכֹּ֧ן הֶעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יַחֲנֽוּ׃ \va 18

\pr וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃ \va 19

\pr וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֧ה הֶֽעָנָ֛ן יָמִ֥ים מִסְפָּ֖ר עַל־הַמִּשְׁכָּ֑ן עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּֽעוּ׃ \va 20

\pr וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁ֨ר יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ אֹ֚ו יֹומָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ההֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃ \va 21

\pr אֹֽו־יֹמַ֜יִם אֹו־חֹ֣דֶשׁ אֹו־יָמִ֗ים בְּהַאֲרִ֨יךְ הֶעָנָ֤ן עַל־הַמִּשְׁכָּן֙ לִשְׁכֹּ֣ן עָלָ֔יו יַחֲנ֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל וְלֹ֣איִסָּ֑עוּ וּבְהֵעָלֹתֹ֖ו יִסָּֽעוּ׃ \va 22

\pr עַל־פִּ֤י יְהוָה֙ יַחֲנ֔וּ וְעַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה יִסָּ֑עוּ אֶת־מִשְׁמֶ֤רֶת יְהוָה֙ שָׁמָ֔רוּ עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ \va 23

\c 10

\s1 Emishekera

\p\v 1Nyakasane ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Otule mishekera ibirhi ya cûma ca lunyerereq; ebè cûma ca lunyerere conène. Wakaziyiko­lesa amango g’okushubûza olubaga n’amango g’okuhandûla bakola barhenga omu cihando. \v 3 Nka gwamabuhwa olubaga lwôshi lwanalundumukira emunda oli, aha Ihêma ly’embugânano. \v 4 Erhi bankabûha mushekera muguma gone, abaluzi, bo baligi barhambo b’ebihumbi bya bene Israheli, banayisha badêke eburhambi bwâwe. \v 5 Erhi bankabûha eyôla mishekera eshakanya omu cihando, balya bahanda olunda lwa ebuzûka-zûba banarhangira okugenda. \v 6 Erhi bankashubibûha eyôla mishekera eshakanya obwa kabirhi, balya bahanda olunda lw’emukondwè, banalîkûla nabo. Kandi banashubiyibûha eshakanye amango g’okugenda loshi. \v 7 Wanakaziyibûha amango okola wahamagala olubaga omu ndêko, ci agôla mango erhashakanyagya. \v 8Abadâhwa bene Aròni bo bakazibûha eyôla mishekera, okwo kwâba irhegeko ly’ensiku zôshi, omu ngasi bûko bwinyu. \v 9 Amango mukaba mwajà oku matabâro omu cihugo cinyu, mukola mwaji­lwîsa omushombanyi olibatulakwo entambala, mwanabûha emishekera e­shakanye, na Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, anamuyumvîrhiza, na ntyo anabayokola kuli abola bashombanyi binyu. \v 10 Omu nsiku z’obusîme, omu nsiku nkulu zinyu, n’amango mukuzamwo omwêzi nka gwamabaluka, mwâna­ kazibûha emishekera, nka mukola mwarherekêraenterekêro y’ensirîra n’e­ nterekêro y’omurhûla, mwanabûha eyôla mishekera ebè kakengêzo embere za Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.

\s1 Okurhenga oku Sinayi

\p\v 11 Oku mwâka gwa kabirhir, omu nsiku makumi abirhi z’omwêzi gwa kabirhi ecitû carhenga oku Ndâro y’obuhamirizi. \v 12 Bene Israheli bashubihira njira, ba­rhenga omw’irûngu lya Sinayi, cirya citù cagendiyimanga omw’irûngu lya Parani. \v 13 Erhi bakola bagenda obwôla bwa burhanzi, bashimba kulya Nyamubâho arhegekaga Mûsa. \v 14 Ibendêra ly’ecihando ca bene Yuda lyagenda lya burhanzi, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Yuda gwâli gurhegesi­rwe n’omurhambo Nashoni, mwene Aminadabu; \v 15 Omurhwe g’obûko bwa bene lsakari gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Natanaeli, mwene Suari; \v 16 Omurhwe g’obûko bwa beneZabuloni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliabu, mwene Heloni. \v 17 Endâro yanacigwikûlwa, bene Gershoni na bene Merari bagendana eyôla Ndâro. \v 18 Ibendêra ly’ecihando ca bene Rubeni nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Rubeni gwàli gu­rhegesirwe n’omurhambo Elisuri, mwene Sedeuri. \v 19 Omurhwe gw’obûko bwa beneSimoni gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Shelumieli, mwene Surishadayi; \v 20 n’omurhwe gw’obûko bwa beneGadi gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Eliasafu, mwene Dueli. \v 21Bene Kehati nabo bagenda erhi babarhwîre ebirugu bimâna, abandi bakazigwîka Endâro oku balinda bayisha. \v 22 Ibendêra ly’ecihando ca bene Efrayimu nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yâbo yanali, n’omurhwe gwa bene Efrayimu gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Elishama, mwene Amiyudi. \v 23 Omurhwe gw’obûko bwa beneMenashè, gwàli gu­rhegesirwe n’omurhamho Gamalieli, mwene Pedasuri, \v 24 n’omurhwe·gw’obûko bwa beneBenyamini, gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Abidani, mwene Gedeoni. \v 25 Ibendêra ly’ecihando ca bene Dani nalyo lyagenda, nk’oku emirhwe yanali: gwo gwàli murhwe muzinda omu bihando byôshi. Omurhwe gwa Dani gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahiyezeri, mwene Amishadayi; \v 26 omurhwe gw’obûko bwa beneAseri gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Pagieli, mwene Okrani, \v 27 n’omurhwe gwa beneNefutali gwàli gurhegesirwe n’omurhambo Ahira, mwene Enani. \v 28 Kwo bakazâgikulikirana ntyo bene Israheli, nk’oku emirhwe yâbo yanali. Banacihira njira.

\s1 Mûsa n’ishazâla

\p\v 29 Mûsa anacibwîra ishazâla Hobabu, mwene Reweli, w’e Madiani erhi: «Rhukolaga rhwaja erya munda Nyamubâho aderhaga, erhi: Namuhà eyôla. Kanya rhugende rhweshi, rhwakujirira aminja, bulya Nyamubâho alaganine oku ajirira bene Israheli aminja.» \v 30 Hobabu amushuza, erhi:«Ntayîshe, ci nacishubirira omu cihugo câni n’omu mulala gwâni.» \v 31 Mûsa aderha, erhi: Nkuhimyire, orharhurhengagakwo, bulya we omanyire ahantu rhwaja·mwahanda omw’irûngu, wajâ wâbà nk’izù lirhu. \v 32 Okayisha haguna nîrhu, rhwanayishigabâna birya binjà Nyamubâho ânarhuhe.

\s1 Okugenda

\p\v 33 Amango barhengaga oku ntondo ya Nyamubâhos, bajira nsiku isharhu, bagenda, na muli olwôla lugendo lw’ensiku isharhu, omucimba gw’amalaganyo ga Nyamubâho gwajà gwabashokolera, gwajà gwabalongeza aha barhamukira. \v 34 Ecitù ca Nyamubâho cakagija cayêrêra enyanya zâbo mâshi, nka bamarhenga omu cihando. \v 35 Erhi omucimba gw’amalaganyo gwagendaga, Mûsa anaderha, erhi: «Yimuka, Nyamubâho, abanzi bâwe bashandabane! Abakushomba bahirigirhe embere zawel» \v 36 Na erhi gwayimanga, Mûsa anaderhe, erhi: «Hi­ ndamuka, Yâgirwa Nyamubâho, oyerekere ogûla mwandu gw’ebihumbi bya bene Israheli.»

\pr Numbers BHS 10:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֹֽוצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖עאֶת־הַֽמַּחֲנֹֽות׃ \va 2

\pr וְתָקְע֖וּ בָּהֵ֑ן וְנֹֽועֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ \va 3

\pr וְאִם־בְּאַחַ֖ת יִתְקָ֑עוּ וְנֹועֲד֤וּ אֵלֶ֨יךָ֙ הַנְּשִׂיאִ֔ים רָאשֵׁ֖י אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 4

\pr וּתְקַעְתֶּ֖ם תְּרוּעָ֑ה וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנֹ֔ות הַחֹנִ֖ים קֵֽדְמָה׃ \va 5

\pr וּתְקַעְתֶּ֤ם תְּרוּעָה֙ שֵׁנִ֔ית וְנָֽסְעוּ֙ הַֽמַּחֲנֹ֔ות הַחֹנִ֖ים תֵּימָ֑נָה תְּרוּעָ֥ה יִתְקְע֖וּ לְמַסְעֵיהֶֽם׃ \va 6

\pr וּבְהַקְהִ֖יל אֶת־הַקָּהָ֑ל תִּתְקְע֖וּ וְלֹ֥א תָרִֽיעוּ׃ \va 7

\pr וּבְנֵ֤י אַהֲרֹן֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים יִתְקְע֖וּ בַּֽחֲצֹצְרֹ֑ות וְהָי֥וּ לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת עֹולָ֖ם לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ \va 8

\pr וְכִֽי־תָבֹ֨אוּ מִלְחָמָ֜ה בְּאַרְצְכֶ֗ם עַל־הַצַּר֙ הַצֹּרֵ֣ר אֶתְכֶ֔ם וַהֲרֵעֹתֶ֖ם בַּחֲצֹצְרֹ֑ות וֲנִזְכַּרְתֶּ֗ם \va 9

\pr לִפְנֵי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְנֹושַׁעְתֶּ֖ם מֵאֹיְבֵיכֶֽם׃

\pr וּבְיֹ֨ום שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמֹועֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַ֚ל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣ישַׁלְמֵיכֶ֑ם \va 10

\pr וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרֹון֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\pr וַיְהִ֞י בַּשָּׁנָ֧ה הַשֵּׁנִ֛ית בַּחֹ֥דֶשׁ הַשֵּׁנִ֖י בְּעֶשְׂרִ֣ים בַּחֹ֑דֶשׁ נַעֲלָה֙ הֶֽעָנָ֔ן מֵעַ֖ל מִשְׁכַּ֥ן הָעֵדֻֽת׃ \va 11

\pr וַיִּסְע֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל לְמַסְעֵיהֶ֖ם מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַיִּשְׁכֹּ֥ן הֶעָנָ֖ן בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ \va 12

\pr וַיִּסְע֖וּ בָּרִאשֹׁנָ֑ה עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ \va 13

\pr וַיִּסַּ֞ע דֶּ֣גֶל מַחֲנֵ֧ה בְנֵֽי־יְהוּדָ֛ה בָּרִאשֹׁנָ֖ה לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו נַחְשֹׁ֖ון בֶּן־עַמִּינָדָֽב׃ \va 14

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י יִשָׂשכָ֑ר נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃ \va 15

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י זְבוּלֻ֑ן אֱלִיאָ֖ב בֶּן־חֵלֹֽון׃ \va 16

\pr וְהוּרַ֖ד הַמִּשְׁכָּ֑ן וְנָסְע֤וּ בְנֵֽי־גֵרְשֹׁון֙ וּבְנֵ֣י מְרָרִ֔י נֹשְׂאֵ֖י הַמִּשְׁכָּֽן׃ ס \va 17

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה רְאוּבֵ֖ן לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃ \va 18

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י שִׁמְעֹ֑ון שְׁלֻֽמִיאֵ֖ל בֶּן־צוּרִֽי שַׁדָּֽי׃ \va 19

\pr וְעַל־צְבָ֖א מַטֵּ֣ה בְנֵי־גָ֑ד אֶלְיָסָ֖ף בֶּן־דְּעוּאֵֽל׃ \va 20

\pr וְנָסְעוּ֙ הַקְּהָתִ֔ים נֹשְׂאֵ֖י הַמִּקְדָּ֑שׁ וְהֵקִ֥ימוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּ֖ן עַד־בֹּאָֽם׃ ס \va 21

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֛גֶל מַחֲנֵ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֱלִישָׁמָ֖ע בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ \va 22

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֑ה גַּמְלִיאֵ֖ל בֶּן־פְּדָה־צֽוּר׃ \va 23

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י בִנְיָמִ֑ן אֲבִידָ֖ן בֶּן־גִּדְעֹונִֽי׃ ס \va 24

\pr וְנָסַ֗ע דֶּ֚גֶל מַחֲנֵ֣ה בְנֵי־דָ֔ן מְאַסֵּ֥ף לְכָל־הַֽמַּחֲנֹ֖ת לְצִבְאֹתָ֑ם וְעַל־צְבָאֹ֔ו אֲחִיעֶ֖זֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּֽי׃ \va 25

\pr וְעַל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י אָשֵׁ֑ר פַּגְעִיאֵ֖ל בֶּן־עָכְרָֽן׃ \va 26

\pr וְעַ֨ל־צְבָ֔א מַטֵּ֖ה בְּנֵ֣י נַפְתָּלִ֑י אֲחִירַ֖ע בֶּן־עֵינָֽן׃ \va 27

\pr אֵ֛לֶּה מַסְעֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לְצִבְאֹתָ֑ם וַיִּסָּֽעוּ׃ ס \va 28

\pr וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה לְ֠חֹבָב בֶּן־רְעוּאֵ֣ל הַמִּדְיָנִי֮ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁה֒ נֹסְעִ֣ים׀ אֲנַ֗חְנוּ אֶל־הַמָּקֹום֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣ריְהוָ֔ה אֹתֹ֖ו אֶתֵּ֣ן לָכֶ֑ם \va 29

\pr לְכָ֤ה אִתָּ֨נוּ֙ וְהֵטַ֣בְנוּ לָ֔ךְ כִּֽי־יְהוָ֥ה דִּבֶּר־טֹ֖וב עַל־יִשְׂרָאֵֽל׃

\pr וַיֹּ֥אמֶר אֵלָ֖יו לֹ֣א אֵלֵ֑ךְ כִּ֧י אִם־אֶל־אַרְצִ֛י וְאֶל־מֹולַדְתִּ֖י אֵלֵֽךְ׃ \va 30

\pr וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֨נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם׃ \va 31

\pr וְהָיָ֖ה כִּי־תֵלֵ֣ךְ עִמָּ֑נוּ וְהָיָ֣ה׀ הַטֹּ֣וב הַה֗וּא אֲשֶׁ֨ר יֵיטִ֧יב יְהוָ֛ה עִמָּ֖נוּ וְהֵטַ֥בְנוּ לָֽךְ׃ \va 32

\pr וַיִּסְעוּ֙ מֵהַ֣ר יְהוָ֔ה דֶּ֖רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֑ים וַאֲרֹ֨ון בְּרִית־יְהוָ֜ה נֹסֵ֣עַ לִפְנֵיהֶ֗ם דֶּ֚רֶךְ שְׁלֹ֣שֶׁת יָמִ֔יםלָת֥וּר לָהֶ֖ם מְנוּחָֽה׃ \va 33

\pr וַעֲנַ֧ן יְהוָ֛ה עֲלֵיהֶ֖ם יֹומָ֑ם בְּנָסְעָ֖ם מִן־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ ׆ ס \va 34

\pr וַיְהִ֛י בִּנְסֹ֥עַ הָאָרֹ֖ן וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֑ה קוּמָ֣ה׀ יְהוָ֗ה וְיָפֻ֨צוּ֙ אֹֽיְבֶ֔יךָ וְיָנֻ֥סוּ מְשַׂנְאֶ֖יךָ מִפָּנֶֽיךָ׃ \va 35

\pr וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְבֹ֖ות אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ׆ פ \va 36

\c 11

\ms1 V. Olugendo omu irûngu

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 1 Olubaga lwarhôndêra okucîdudumira kubî omu kurhwîri kwa Nyamubâho. Nyamubâho ayumva okwôla, n’oburhè bwâge bwayâka bwenêne, omuliro gwa Nyamubâho gwayâka kuli bo, gwarhôndêra okuyoca eburhambi bw’ecihando. \v 2 Olubaga lwalakira emunda Mûsa ali, naye Mûsa ajishenga Nyamubâho, gulya muliro gwanacizima. \v 3 Abôla hantu bahayîrika izîno lya Taherat, bulya omuliro gwa Nyamubâbo gwayasire kuli bo. \v 4 Cirundo ca bantu baguma muli bene Israheli carhondêra okuyumva akagegene, ciru na bene Israheli banji bashubirhondêra okucilasa, mpu: «Ndi wa­nkarhuja enyama rhwalya? \v 5 Rhwamadula zirya nfi rhwakagilya busha busha konene e Mîsiri, rhwamadula gulya mundagwe, galya malehe, birya bitumbura na balya bapwâro bîrhu. \v 6 Rbwono rhukola rhwayumira enôla munda oku busha! Amasu gîrhu garjabona agarhali agala mâna». \v 7 Agola mâna gàli nka mogomogo za mahemba, n’oku nshusho gàli gashushire obulo. \v 8 Olubaga lwakazishandabâna lukola lwajigarhôla; kandi lwanagashwera oku lwanjikwa nîsi erhi okugashakulira omu cishakulo; lwakazigayendera aha nyungu nîsi erhi okujiramwo emigati. Gali gagwêrhe obununu bw’omugati gwajiragwa n’amavurha. \v 9 Erhi olumè lwarhogeraga omu maswa budufu, lyo n’agôla mâna gakazâgiyandagala nago.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\p\v 10 Mûsa ayumva oku olubaga ludwîrhe lwaciduduma omu ngasi mulala, ngasi muguma aha c’olusò lw’enyumpa yâge. Oburhè bwa Nyamubâho bwayâka bwenêne. Mûsa akunira, \v 11 anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Carhumaga ojirira mwa­mbali wâwe mabî ga bene agala, carhumaga nka nalintonyire omu masù gâwe, o­mbarhuza omuzigo gw’olubaga lwa bene olu? \v 12 Ka nie nàsingaga olula lubaga? Ka nie naluburhaga, okwôla nkaba kwanarhuma wambwîra, erhi: «Ohugirage oku nda yâwe, nka kula omuzire aheka omwâna akola amuyonsa, kuhika muli ci­rya cihugo wahigaga mpu wahà ababusi bâbo». \v 13 Ngahigi nakûla enyama nahà olulubaga loshi? Bulya lwandibuzize n’okulaka omu kuderha, erhi: «Rhubè nîrhu enyama rhwalya.» \v 14 Ntankahasha niene niene okuhêka olula lubaga; luli luzirho bwenêne kuli nie. \v 15 Abàli n’okunjira ntyâla, nkusengire onyirhe erhi kwo, akaba obwîne ntonyire omu masù gâwe, n’akaba orhalonza mbone obuhanya!

\s1 Nyamubâho ashuza Mûsa

\p\v 16Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Nshubulizagya balume makumi gali nda omu bashamuka bene Israheli, balya bakola bantu bakulu banagwêrhe obuha­she oku bandi: obalêrhe aha Ihêma ly’embugânano, babere ahôla mweshi nabo. \v 17 Nayishibunguluka nshambâle nâwe ahôla; narhôla kuli gulya mûka gu­kulikwo, nguhire kuli bo, lyo babarhula mweshi nabo ogwôla muzigo g’oluba­ga, na ntyôla orhacikazigubarhule wenewene. \v 18 Ojibwîra olubaga, erhi: «Mucîcêse oku lusiku lw’irhondo, lyo mwahâbwa enyama mwalya kulya mwakazâgilakira omu marhwîri ga Nyamubâho muderha mpu: «Ndi wankacirhulisa nîrhu oku nyama? Bulya rhwàli rhucibîrire bwinjà e Mîsiri»! Na Nyamubâho âmuhà e­ nyama mwanalya. \v 19 Arhali lusiku luguma lonene mwayirya, arhali nsiku ibirhi zonene, arhali nsiku irhanu zonene, arhali nsiku ikumi zonene nîsi erhi maku­mi abirhi gonene. \v 20 Ci mwêzi mugumagumà goshi kuhika zimuyîshe emazûlu, zimuyihike ebwa kubà mwahakanyire Nyamubâho oli ekarhî kinyu, mwanalaki­re embere zâge ene mukaziderha, mpu: «Carhumaga rhurhenga e Mîsiri». \v 21 Mûsa aderha, erhi: «Olula lubaga ndi ekarhî kalwo, Iuli lwa bantu bihumbi magana gali ndarhu bagenda n’amagulu, wanabuliderha, erhi: Nabaha e­ nyama balya omwêzi goshi! \v 22 Ka rhukolaga rhwababâgira ebibuzi n’enkafu lyo babona ngasi muguma hirya hinakwânîne? \v 23Nyamubâho ashuza Mûsa, erhi: «K’okuboko kwa Nyamubâho kwayofiha bwenêne nici? Okolaga wabona erhi okwôla nakubwîraga kwâbà erhi nanga».

\p\v 24 Mûsa ahuluka ajibwîra olubaga ebyôla binwa bya Nyamubâho, anacishûbûza bagula makumi gali nda omu bashamukabakulu b’olubaga, abahira eburhambi bw’Ihêma. \v 25 Nyamubabo ayandagala omu citù, anacishambâla na Mûsa, ayanka kuli gulya mûka gwamulikwo, aguhirakwo balya bagula makumi gali nda; n’oku ogwôla mûka gwanabajàkwo ntya, barhondêra okulêba; ci barhaciyûshûlaga. \v 26 Bantu babirhi, muguma izîno lyâge ye wali Eldadi, n’owundi Medadi, bâli basigîre oku cihando, nabo mûka abajàkwo; bàli omu bayandisirwe, ci ba­ rhahashagija ebw’Ihêma; nabo barhondêra okulêbera omu cihando. \v 27 Mwâna muguma wa musole akanya agendibwîra Mûsa, erhi: «Eldadi na Medadi badwîrhe balêbera omu cihando.» \v 28 Ho na halya, Yozwè, mwene Nuni, abàga mu­rhumisi wa Mûsa kurhenga eburho bwâge, aja omu kanwa aderha, erhi: «Mâshi yâgirwaNnawîrhu Mûsa, obahanze.» \v 29 Mûsa amushuza, erhi: «Ka wama­mbonera obumvu? Owabona Nyamuzinda ahindula olubaga lwa Nyamubâho lwôshi lukola lwakazilêba, na Nyamubâho ahire omûka gwâge kulibo!» \v 30 Mu­sa acishubirira omu cihando n’abagula b’Israheli.

\s1 Empirahira

\p\v 31 Oku irhegeko lya Nyamubâho, empûsi yanacihûsa; eyo mpûsi yarhenga e­ bwa nyanja, yayisha edwîrhe empirahira, yazibunika oku cihando, n’ahola zà­gwâga, obulî bwaho bwâli bwa igenda lya mulegerege muguma lunda luguma n’olundi lunda lindi igenda lya mulegerege muguma, eburhambi bw’ecihando n’oku zàli zilundumine kwo kuhêka enyanya, bwàli burherema bwa makoro abirhi kurhenga okw’idaho. \v 32 Olwôla lusiku loshi, n’obudufu bwôshi, n’erhi buca, olubaga lwarhôndêra lwagwârha ezôla mpirahira; owali gwasire nsu­ngunu àli ahisire omu homoriu ikumi; bayanika ebyôla byâbo eburhambi bw’ecihando côshi. \v 33 Ci oku enyama zicibali ekanwa omu mino barhacimira, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâkira oku lubaga; Nyamubâho abalambika­ mwo banji bwenêne là. \v 34 Ahola hantu bahayîrika izîno lya Kibroti-Hatava, e­bwa kubà ahola ho babishaga lulya lubaga lwagomaga erhi kagegene karhuma. \v 35 Kurhenga aha Kibroti-Hatava, olubaga lwàjà e Heseroti, lwanahanda ahôla Haseroti.

\pr NUMBERS BHS 11

\pr וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפֹּ֔ו וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַלבִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 1

\pr וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ \va 2

\pr וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃ \va 3

\pr וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֹּ֔ו הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ \va 4

\pr זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥ירוְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ \va 5

\pr וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ \va 6

\pr וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינֹ֖ו כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ \va 7

\pr שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם אֹ֤ו דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹתֹ֖ו עֻגֹ֑ות וְהָיָ֣ה טַעְמֹ֔וכְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ \va 8

\pr וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ \va 9

\pr וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳלֹ֑ו וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥ימֹשֶׁ֖ה רָֽע: \va 10

\pr וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛אכָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ \va 11

\pr הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ריִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ \va 12

\pr מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ \va 13

\pr לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ \va 14

\pr וְאִם־כָּ֣כָה׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ פ \va 15

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ \va 16

\pr כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖םוְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃

\pr וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣אהָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ \va 17

\pr וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֨נוּ֙בָּשָׂ֔ר כִּי־טֹ֥וב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ \va 18

\pr לֹ֣א יֹ֥ום אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יֹומָ֑יִם וְלֹ֣א׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֹֽום׃ \va 19

\pr עַ֣ד׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣רבְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ \va 20

\pr וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבֹּ֑ו וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔םוְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ \va 21

\pr הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ פ \va 22

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ \va 23

\pr וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖םסְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ \va 24

\pr וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֨וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗יכְּנֹ֤וחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ \va 25

\pr וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַוְהֵ֨מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 26

\pr וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 27

\pr וַיַּ֜עַן יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ \va 28

\pr וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־רוּחֹ֖ועֲלֵיהֶֽם׃ \va 29

\pr וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 30

\pr 31וְר֜וּחַ נָסַ֣ע׀ מֵאֵ֣ת יְהוָ֗ה וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ יֹ֣ום כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יֹום֙ כֹּ֔הסְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ \va 31

\pr וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיֹּום֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ יֹ֣ום הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ףעֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁטֹ֔וחַ סְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 32

\pr הַבָּשָׂ֗ר עֹודֶ֨נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ \va 33

\pr וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא קִבְרֹ֣ות הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃ \va 34

\pr מִקִּבְרֹ֧ות הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵרֹ֑ות וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֹֽות׃ פ \va 35

\c 12

\s1 Miriamu na Aròni bashomba Mûsa

\p\v 1Miriamu n’Aròni, barhondêra okuderhaderha kubî Mûsa erhi omukazi w’omukûshi ayankaga orhuma. Ebwa kubà amayanka omukazi w’omukushi. \v 2 Banacirhondêra okuderha, mpu: «Ka Nyamubâho kuli Mûsa yenene aderhera? K’arhaderheraga kuli rhwe rhweki?» Nyamubâho anaciyumva okwôla. \v 3 Ci Mûsa acibêraga muntumutûdu bwenêne, kulusha abandi ba­ntu bôshi ba hanola igulu. \v 4 Mw’akola kanya konêne, Nyamubâho abwîra Mûsa, Aròni na Miriamu, erhi: «Muhuluke oku muli basharhu, mujè e­ bw’Ihêma ly’embugânano.» Banacihuluka oku bali basharhu.

\s1 Nyamubâho atumuza Miriamu na Aròni obubî bwâbo

\p\v 5Nyamubâho ayandagala omu nkingi y’ecitû, agendibêra aha lusò lw’Ihêma. Ahamagala Aròni na Miriamu, nabo oku bali babirhi bayegêra. \v 6 Anacibabwîra, erhi: Yu­mvi bwinjà ebinwa byâni: «Akaba hali mulêbi wa Nyamubâho mugwêrhe, omu bilôrho mwo ncîmanyisa emwâge, omu bilôrho mmuderhegeza. \v 7 Ci mwambali wâni Mûsa arhali ntyôla; amanyîkîne bwinjà oku ali muntu nkana munôla nyu­mpa yâni yôshi. \v 8Nankazimushambaza rhuyerekezanye akanwa, nciyêreke ye ci ntamushambaliza omu migani, yêne anahashilolêreza obusù bwa Nyamubâho. Carhumirage murharhînya okujà kwaderhaderha kubî mwambali wâni Mûsa? \v 9 Oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne kuli bo; anacicigendera; ecitû canacicîyêgûla kulya nyanya ly’Ihêma. \v 10 Na, k’orhabona! Miriamu amahinduka walushomyo, akola mwèru nkalubula. Aròni ayêrekera emunda Miriamu ali, alola oku akola mushomyo.

\s1 Obulagizi bwa Aròni na Mûsa

\p\v 11 Aròni anacibwîra Mûsa, erhi: «Mâshi Yâgirwa, nnawîrhu, omanye wa­nkarhubarhuza ecîra câha rhwajiraga omu kuhalanjika, rhunakwânîne n’o­buhane bwâco. \v 12 Mâshi arhabâga nka mwâna wa cifù, ye rhenga omu nda ya nina erhi n’omubiri gumonyosire!» \v 13 Mûsa anacishenga Nyamubâho aderha, e­rhi: «Mâshi, Nyamuzinda nkusengire, omufumye!« \v 14Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: Îshe acimukayiraga ebusù arhankageza nsiku nda erhi ayunjwîre nshonyi? Ayôrhe nsiku nda muyungule embuga ly’ecihando; enyuma z’ahola banashubimuyankirira omwôla cihando.« \v 15Miriamu ageza nsiku nda ali muyu­ngule embuga ly’ecihando, n’olubaga lurhahashigigenda, kuhika Miriamu a­shubiyankirirwa. \v 16 Enyuma z’aho, olubaga lwarhenga ahôla Haseroti, bâge­ndihânda omu irûngu lya Parani.

\pr NUMBERS BHS 12:

\pr וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹדֹ֛ות הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח׃ \va 1

\pr וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃ \va 2

\pr וְהָאִ֥ישׁ מֹשֶׁ֖ה עָנֹו מְאֹ֑ד מִכֹּל֙ הָֽאָדָ֔ם אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ ס \va 3

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה פִּתְאֹ֗ם אֶל־מֹשֶׁ֤ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֙ וְאֶל־מִרְיָ֔ם צְא֥וּ שְׁלָשְׁתְּכֶ֖ם אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיֵּצְא֖וּשְׁלָשְׁתָּֽם׃ \va 4

\pr וַיֵּ֤רֶד יְהוָה֙ בְּעַמּ֣וּד עָנָ֔ן וַֽיַּעֲמֹ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וַיִּקְרָא֙ אַהֲרֹ֣ן וּמִרְיָ֔ם וַיֵּצְא֖וּ שְׁנֵיהֶֽם׃ \va 5

\pr וַיֹּ֖אמֶר שִׁמְעוּ־נָ֣א דְבָרָ֑י אִם־יִֽהְיֶה֙ נְבִ֣יאֲכֶ֔ם יְהוָ֗ה בַּמַּרְאָה֙ אֵלָ֣יו אֶתְוַדָּ֔ע בַּחֲלֹ֖ום אֲדַבֶּר־בֹּֽו׃ \va 6

\pr לֹא־כֵ֖ן עַבְדִּ֣י מֹשֶׁ֑ה בְּכָל־בֵּיתִ֖י נֶאֱמָ֥ן הֽוּא׃ \va 7

\pr פֶּ֣ה אֶל־פֶּ֞ה אֲדַבֶּר־בֹּ֗ו וּמַרְאֶה֙ וְלֹ֣א בְחִידֹ֔ת וּתְמֻנַ֥ת יְהוָ֖ה יַבִּ֑יט וּמַדּ֨וּעַ֙ לֹ֣א יְרֵאתֶ֔ם לְדַבֵּ֖רבְּעַבְדִּ֥י בְמֹשֶֽׁה׃ \va 8

\pr וַיִּֽחַר אַ֧ף יְהוָ֛ה בָּ֖ם וַיֵּלַֽךְ׃ \va 9

\pr וְהֶעָנָ֗ן סָ֚ר מֵעַ֣ל הָאֹ֔הֶל וְהִנֵּ֥ה מִרְיָ֖ם מְצֹרַ֣עַת כַּשָּׁ֑לֶג וַיִּ֧פֶן אַהֲרֹ֛ן אֶל־מִרְיָ֖ם וְהִנֵּ֥ה מְצֹרָֽעַת׃ \va 10

\pr וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל־מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל־נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֨ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נֹואַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ׃ \va 11

\pr אַל־נָ֥א תְהִ֖י כַּמֵּ֑ת אֲשֶׁ֤ר בְּצֵאתֹו֙ מֵרֶ֣חֶם אִמֹּ֔ו וַיֵּאָכֵ֖ל חֲצִ֥י בְשָׂרֹֽו׃ \va 12

\pr וַיִּצְעַ֣ק מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר אֵ֕ל נָ֛א רְפָ֥א נָ֖א לָֽהּ׃ פp \va 13

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה וְאָבִ֨יהָ֙ יָרֹ֤ק יָרַק֙ בְּפָנֶ֔יהָ הֲלֹ֥א תִכָּלֵ֖ם שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים תִּסָּגֵ֞ר שִׁבְעַ֤ת יָמִים֙מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְאַחַ֖ר תֵּאָסֵֽף׃ \va 14

\pr וַתִּסָּגֵ֥ר מִרְיָ֛ם מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים וְהָעָם֙ לֹ֣א נָסַ֔ע עַד־הֵאָסֵ֖ף מִרְיָֽם׃ \va 15

\pr וְאַחַ֛ר נָסְע֥וּ הָעָ֖ם מֵחֲצֵרֹ֑ות וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר פָּארָֽן׃ פ \va 16

\c 13

\s1 Enyenzi zàrhumwa e Kanani

\p\v 1Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 «Orhume abantu bagendiyênja ecihugo ca Kanani, co cihugo nâhà beneIsraheli. Ojè warhuma muguma muguma omu ngasi bûko; n’abôla warhuma kukwânîne babè b’omu barhambo bâbo.» \v 3 Mûsa abarhuma kurhenga omwôla irûngu lya Parani nk’okwôla Nya­mubâho anarhegekaga; abôla barhambo barhumagwa bàli barhambo ba muli bene Israheli. \v 4 Alaga amazîno gâbo: omu bûko bwa Rubeni, Shamuwa, mwe­ne Zakuri. \v 5 Omu bûko bwa Simoni, Shafati, mwene Hori, \v 6 omu bûko bwa Yuda, Kalebu mwene Yefune, \v 7 omu bûko bwa lsakari, lgali, mwene Yozefu. \v 8 Omu bûko bwa Efrayimu, Oseyi, mwene Nuni, \v 9 omu bûko bwa Benyamini, Palti, mwene Rafu, \v 10 omu bûko bwa Zabuloni, Gedieli, mwene Sodi, \v 11 Omu bûko bwa Yozefu, bwa Menashè, Gadi, mwene Susi, \v 12 omu bûko bwa Dani, Amieli, mwene Gemali, \v 13 omu bûko bwa Aseri, Seturi, mwene Mikaeli. \v 14 Omu bûko bwa Nefutali, Nahabi, mwene Vafusi, \v 15 omu bûko bwa Gadi, Geweli, mwene Maki. \v 16 Agôla go mazîno g’abantu barhumagwa mpu bâge­ndiyênja ecihugo. Mûsa ayîrika Oseyi mwene Nuni izîno lya Yozwè.

\p\v 17 Mûsa abarhuma mpu hagendiyênja ecihugo ca Kanani; ababwîra, erhi: «Musôkere eyôla munda omu kugerera e Nêgebu; musôke oku ntondo. \v 18 Mulolêreze bwinjà kurhi ecihugo ciyôsire, abantu bayûbakamwo, akaba bali bazibu erhi nanga, akaba bali banyi erhi mwandu. \v 19 Mulolêreze ecôla cihugo, bantu bayûbakamwo, kurhi ciri, akaba ciri cinjà erhi cibî; mulole ebi­shagala bayûbakamwo kurhi biri, akaba biri bizibuzibu nîsi erhi biri biyîgule hôshi. \v 20 Mulole kurhi obudaka buyôsire, erhi buli bwinjà erhi nanga burhali bo, mulole erhi ciri mwo n’emirhi nîsi erhi nanga. Mubè n’oburhwâli, murhôle oku malehe g’ecôla cihugo». Gàli mangog’okutwa emizâbîbu mirhanzi.

\p\v 21 Basôka, bajà bayênjayênja ecihugo, kurhenga okw’irûngu lya Sini kuhika e Rehobu, oku njira yajà e Hamati. \v 22 Basôka omu Nêgebu, bahika cingana e Hebroni, emunda Akimani, Sheshayi na Talmayi, bene Anaki bayûbakaga. Hebroni ayûbakagwa myâka nda embere lya Sowani w’e Mîsiri. \v 23 Erhi bahika omu kabanda ka Eskoli batwa ishami ly’omuzâbîbu n’olusisi lw’ogôla muzâbîbu, bayisha balibarhwîre bantu babirhi oku murhamba, barhôla n’agandi malehe g’amakomamanga n’emitini. \v 24 Ahôla bahayîrika izîno ly’akabanda ka Eskoli, erhi olwôla lusisi lw’omuzâbîbu bene Israheli batwâga lwolurhuma. \v 25 Enyuma lya nsiku makumi ani kurhenga eyôla munda balijiriyênja ecihu­go, \v 26 bayisha bayishire bajà emunda Mûsa ali n’Aròni, n’endêko ya bene Israheli bôshi aha Kadesi, omw’irûngu lya Parani. Bababwîra emyanzi nka ku­lya banarhumagwa; bashambâlira n’olubagaloshi, banabayêreka amelehe ga ecôla cihugo.

\p\v 27 Yumvagya oku bashambâliraga Mûsa: «Neci rhwanajîrage mwa cirya cihugo wanarhurhumagamwo. Okunali ciri cihugo cihululamwo amarha n’obûci, agala malehe gône gakumanyise. \v 28 Ci olubaga luyûbaka ecôla cihugo Iuli ludârhi, n’ebishagala byâbo biri bizibuzibu na binene bwenêne; ciru rhwana­shimanyiremwo bene Anaki. \v 29Amaleki ayûbaka ecihugo ca Nêgebu, omu­nya-Hiti, omunya-Yebusi n’omunya-Mori bayûbaka omu ntondo, n’omu­nya-Kanani ayûbaka oku burhambi bw’enyanja n’oku burhambi bwa Yordani. \v 30Kalebu ayimuka abwîra olubaga lwali luzonzire Mûsa, erhi: «Yumvi mmubwîre. Kanyi rhusôkere eyôla munda rhurhôle ecôla cihugo bulya rhwanakuhasha.» \v 31 Ci abandi bantu bàli barheremire naye baderha, mpu: «Rhurhankaha­sha okusôka mpu rhujilwîsa olwôla lubaga, Iuli ludârhi kurhulusha. \v 32 Barhondêra okushambâla kubî kubî oku biyêrekîre ecôla cihugo balijiriyênja bakaziderha, mpu: «Ecihugo rhwalijiriyênja, ciri cihugo cirya benecov, abantu rhwabwîne muli ecôla cihugo bali bantu balî balî. \v 33 Ciru rhwabwinemwo balya bantu banene-banene, bene Anaki, bulya bûko bw’abantu bahamu bwenêne: rhwàli embere zâbo n’omu masù gâbo, nka mahanzi.»

\pr Numbers BHS 13:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr שְׁלַח־לְךָ֣ אֲנָשִׁ֗ים וְיָתֻ֨רוּ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַן אֲשֶׁר־אֲנִ֥י נֹתֵ֖ן לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל \va 2

\pr אִ֣ישׁ אֶחָד֩ אִ֨ישׁ אֶחָ֜דלְמַטֵּ֤ה אֲבֹתָיו֙ תִּשְׁלָ֔חוּ כֹּ֖ל נָשִׂ֥יא בָהֶֽם׃

\pr וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה מִמִּדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה כֻּלָּ֣ם אֲנָשִׁ֔ים רָאשֵׁ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל הֵֽמָּה׃ \va 3

\pr וְאֵ֖לֶּה שְׁמֹותָ֑ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֔ן שַׁמּ֖וּעַ בֶּן־זַכּֽוּר׃ \va 4

\pr לְמַטֵּ֣ה שִׁמְעֹ֔ון שָׁפָ֖ט בֶּן־חֹורִֽי׃ \va 5

\pr לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ \va 6

\pr לְמַטֵּ֣ה יִשָּׂשכָ֔ר יִגְאָ֖ל בֶּן־יֹוסֵֽף׃ \va 7

\pr לְמַטֵּ֥ה אֶפְרָ֖יִם הֹושֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ \va 8

\pr לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן פַּלְטִ֖י בֶּן־רָפֽוּא׃ \va 9

\pr לְמַטֵּ֣ה זְבוּלֻ֔ן גַּדִּיאֵ֖ל בֶּן־סֹודִֽי׃ \va 10

\pr לְמַטֵּ֥ה יֹוסֵ֖ף לְמַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֑ה גַּדִּ֖י בֶּן־סוּסִֽי׃ \va 11

\pr לְמַטֵּ֣ה דָ֔ן עַמִּיאֵ֖ל בֶּן־גְּמַלִּֽי׃ \va 12

\pr לְמַטֵּ֣ה אָשֵׁ֔ר סְת֖וּר בֶּן־מִיכָאֵֽל׃ \va 13

\pr לְמַטֵּ֣ה נַפְתָּלִ֔י נַחְבִּ֖י בֶּן־וָפְסִֽי׃ \va 14

\pr לְמַטֵּ֣ה גָ֔ד גְּאוּאֵ֖ל בֶּן־מָכִֽי׃ \va 15

\pr אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיִּקְרָ֥א מֹשֶׁ֛ה לְהֹושֵׁ֥עַ בִּן־נ֖וּןיְהֹושֻֽׁעַ׃ \va 16

\pr וַיִּשְׁלַ֤ח אֹתָם֙ מֹשֶׁ֔ה לָת֖וּר אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֗ם עֲל֥וּ זֶה֙ בַּנֶּ֔גֶב וַעֲלִיתֶ֖ם אֶת־הָהָֽר׃ \va 17

\pr וּרְאִיתֶ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ מַה־הִ֑וא וְאֶת־הָעָם֙ הַיֹּשֵׁ֣ב עָלֶ֔יהָ הֶחָזָ֥ק הוּא֙ הֲרָפֶ֔ה הַמְעַ֥ט ה֖וּאאִם־רָֽב׃ \va 18

\pr וּמָ֣ה הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹשֵׁ֣ב בָּ֔הּ הֲטֹובָ֥ה הִ֖וא אִם־רָעָ֑ה וּמָ֣ה הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁר־הוּא֙ יֹושֵׁ֣ב בָּהֵ֔נָּההַבְּמַֽחֲנִ֖ים אִ֥ם בְּמִבְצָרִֽים׃ \va 19

\pr וּמָ֣ה הָ֠אָרֶץ הַשְּׁמֵנָ֨ה הִ֜וא אִם־רָזָ֗ה הֲיֵֽשׁ־בָּ֥הּ עֵץ֙ אִם־אַ֔יִן וְהִ֨תְחַזַּקְתֶּ֔ם וּלְקַחְתֶּ֖ם מִפְּרִ֣י הָאָ֑רֶץוְהַ֨יָּמִ֔ים יְמֵ֖י בִּכּוּרֵ֥י עֲנָבִֽים׃ \va 20

\pr וַֽיַּעֲל֖וּ וַיָּתֻ֣רוּ אֶת־הָאָ֑רֶץ מִמִּדְבַּר־צִ֥ן עַד־רְחֹ֖ב לְבֹ֥א חֲמָֽת׃ \va 21

\pr וַיַּעֲל֣וּ בַנֶּגֶב֮ וַיָּבֹ֣א עַד־חֶבְרֹון֒ וְשָׁ֤ם אֲחִימַן֙ שֵׁשַׁ֣י וְתַלְמַ֔י יְלִידֵ֖י הָעֲנָ֑ק וְחֶבְרֹ֗ון שֶׁ֤בַע שָׁנִים֙נִבְנְתָ֔ה לִפְנֵ֖י צֹ֥עַן מִצְרָֽיִם׃ \va 22

\pr וַיָּבֹ֜אוּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ל וַיִּכְרְת֨וּ מִשָּׁ֤ם זְמֹורָה֙ וְאֶשְׁכֹּ֤ול עֲנָבִים֙ אֶחָ֔ד וַיִּשָּׂאֻ֥הוּ בַמֹּ֖וט בִּשְׁנָ֑יִםוּמִן־הָרִמֹּנִ֖ים וּמִן־הַתְּאֵנִֽים׃ \va 23

\pr לַמָּקֹ֣ום הַה֔וּא קָרָ֖א נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֑ול עַ֚ל אֹדֹ֣ות הָֽאֶשְׁכֹּ֔ול אֲשֶׁר־כָּרְת֥וּ מִשָּׁ֖ם בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 24

\pr וַיָּשֻׁ֖בוּ מִתּ֣וּר הָאָ֑רֶץ מִקֵּ֖ץ אַרְבָּעִ֥ים יֹֽום׃ \va 25

\pr וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּאֹותָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ׃ \va 26

\pr וַיְסַפְּרוּ־לֹו֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ׃ \va 27

\pr אֶ֚פֶס כִּֽי־עַ֣ז הָעָ֔ם הַיֹּשֵׁ֖ב בָּאָ֑רֶץ וְהֶֽעָרִ֗ים בְּצֻרֹ֤ות גְּדֹלֹת֙ מְאֹ֔ד וְגַם־יְלִדֵ֥י הָֽעֲנָ֖ק רָאִ֥ינוּ שָֽׁם׃ \va 28

\pr עֲמָלֵ֥ק יֹושֵׁ֖ב בְּאֶ֣רֶץ הַנֶּ֑גֶב וְ֠הַֽחִתִּי וְהַיְבוּסִ֤י וְהָֽאֱמֹרִי֙ יֹושֵׁ֣ב בָּהָ֔ר וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ יֹשֵׁ֣ב עַל־הַיָּ֔ם וְעַ֖ל יַ֥דהַיַּרְדֵּֽן׃ \va 29

\pr וַיַּ֧הַס כָּלֵ֛ב אֶת־הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּ֗אמֶר עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכֹ֥ול נוּכַ֖ל לָֽהּ׃ \va 30

\pr וְהָ֨אֲנָשִׁ֜ים אֲשֶׁר־עָל֤וּ עִמֹּו֙ אָֽמְר֔וּ לֹ֥א נוּכַ֖ל לַעֲלֹ֣ות אֶל־הָעָ֑ם כִּֽי־חָזָ֥ק ה֖וּא מִמֶּֽנּוּ׃ \va 31

\pr וַיֹּוצִ֜יאוּ דִּבַּ֤ת הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁ֣ר תָּר֣וּ אֹתָ֔הּ אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֡רֶץ אֲשֶׁר֩ עָבַ֨רְנוּ בָ֜הּ לָת֣וּראֹתָ֗הּ אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יֹושְׁבֶ֨יהָ֙ הִ֔וא \va 32

\pr וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתֹוכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדֹּֽות׃

\pr וְשָׁ֣ם רָאִ֗ינוּ אֶת־הַנְּפִילִ֛ים בְּנֵ֥י עֲנָ֖ק מִן־הַנְּפִלִ֑ים וַנְּהִ֤י בְעֵינֵ֨ינוּ֙ כַּֽחֲגָבִ֔ים וְכֵ֥ן הָיִ֖ינוּ בְּעֵינֵיהֶֽם׃ \va 33

\c 14

\s1 Akavango n’obuhane

\p\v 1Olubaga lwôshi lwalogôshera, lwabanda orhuhababo, lwalakûla o­bwôla budufu bôshi. \v 2Bene Israheli bôshi bakazicîdudumira Mûsa n’Aròni, n’endêko yôshi yababwîra, erhi: «Ka rhurhankafirire omu cihugo c’e Mîsiri nîsi erhi munôla irûngu erhimwo.» \v 3 Carhuma Nyamubâho arhuhêka muli ecôla cihugo, omu engôrho yagendirhumalirira? Bakîrhwe n’abâna bîrhu bakolaga bagendibà mpira zâbo. Ka kurhali kwinjà kuli rhwe rhucishubirire e Mîsiri erhi kwo? \v 4 Banacibwîrana bone nannene, mpu: «Rhucishoge owîrhu murhambo, rhucishubirire e Mîsiri»

\p\v 5 Mûsa n’Aròni banacikûmba bûbi embere za bene Israheli bôshi. \v 6Yozwè, mwene Nuni na Kalebu, mwene Yefune, bantu babirhi omu bagendigiyênja ecihugo, basharhula emyambalo yâbo. \v 7 Banacibwîra endêko ya bene Israheli yôshi, mpu: «Ecihugo rhwageziremwo côshi nti rhucilorereze, ciri cihugo cinjà bwenêne. \v 8 Nka Nyamuzinda arhurhonyize yêne anarhuhêka muli ecôla cihugo, anarhuheco, ciri cihugo cadubukamwo amarha n’obûci. \v 9 Ci kwônene murhahîra mukagomeraNyamubâho, murhanayôbohaga abantu abantu bali muli ecôla cihugo, bulya rhwabahungumula, owakazâgibalanga acîyegwire kuli bo, na Nyamubâho ali haguma nîrhu, murhabayobôhe.»

\s1 Oburhè bwa Nyamubâho n’obulagizi bwa Mûsa

\p\v 10Olubaga lwôshi lwahiga mpu lukola lwababanda amabuye, ci agôla mango irenge lya Nyamubâho lyanacîyerekana oku Ihêma ly’embugânano embere za Bene Israheli bôshi. \v 11Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Kuhika mangaci erhi lwanabula okunyemera on’obwôla ludwîrhe lwabona ebisômerîne ndwîrhe najira ekarhî kâbo. \v 12 Nkolaga naluhunikakwo ecihûsi , mmbamalîre, wêne mbè we njira ishanja linene kulusha na lizibu kulusha eri.» \v 13 Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Abantu b’e Mîsiri bayishi oku okuboko kwâwe kudârhi warheremagyamwo abâla bantu kurhenga emwâbo, n’okwôla bakumanyisize abantu b’ecôla cihugo. \v 14 Bôshi bayishi oku w’oyu Nyamubâho, obà ekarhî k’olu lubaga ; oku onakazicîyerekana emwâbo busù oku busù, w’oyu Nyamubâho; bayishi oku ecitû câwe cibà enyanya zâbo, bayishi oku onakazigenda embere zâbo mûshi omu nkingi y’omuliro. \v 15 Erhi wankayîrha ou lubaga luhungumuka nka muntu muguma, amashanja gayumvagya ebyadesirwe kuli we gakolaga gayishiderha erhi: \v 16 Nyamuwinda arhali agwêrhe obuhashe b’okuhêka olubaga muli cirya cihugo alagananaga mpu abahà co; banaderha mpu co cirhumire abayirhira muno irûngu.»

\p\v 17Obuhashe bwa Nyakasane buyêrekanage bunôla oku bunaba bunene, nka kulya wanamanyisagya erhi oderha, erhi: \v 18 «Nyamubâho akêreza omu kukunira, aba na mugale omu bwinjà, anababalire amabî n’ecâha; ci arha­nkalola omuntu oli n’ecâha nka muntu mwêru kwêru, anahanire obubî bw’ababusi oku bâna bâbo, ciru n’oku bâna b’iburha lya kasharhu n’iburha lya kani. \v 19 Yâgirwa, obabalire olula lubaga kuli obûla bubî lujizire erhi bwonjo bwâwe bunji hurhuma, obabalire nk’oku onayôrha obabalira olula lubaga kurhenga e Mîsiri kuhika hanola.

\s1 Okubabalirwa n’obuhane

\p\v 20Nyamubâho anacishuza, erhi: «Nababaliraga nk’okwôla onasengire; \v 21 Ci, mba nzine! N’irenge lya Nyamubâho lyabumba igulu lyôshi! \v 22 Abantu bôshi babwîne irenge lyâni n’ebisômerîne najiraga e Mîsiri na omw’irûngu, abantu bamantangula kali ikumiw, barhanyumva izù lyâni, \v 23 abôla bôshi ba­rhabone kwo cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro ababusi bâbo. Ntâye ciru n’omuguma muli balya bangayaguzagya wacilolakwo. \v 24 Ci mwambali wâni Kalebu yeki, waligwêrhe gundi gundi mûka, anayôsire acîshwekire kuli nie, namuhisa muli ecôla cihugo alijîre, n’iburha lyâge lyaciyimamwo. \v 25Omu­nya-Maleki, n’omunya-Kanani bayûbasire omu kabanda: irhondo, moyo muhi­ndamuke, mujè omw’irûngu, omu njira y’ebwa nyanja ndukula.

\p\v 26Nyamubâho ashambâza Mûsa n’Aròni, ababwîra, erhi: \v 27 «Kuhika ma­ngaci erhi nanayôrha nalembera olula lubaga luli ntyâla, olwakaziyôrha lwaci­ duduma kuli nie. Nayumvîrhe eyôla midudumo ya bene Israheli kuli nie. \v 28 Ogendibabwîra oku mba nzîne! Nyamubâho okudesire: namujirira nk’o­kwôla mwanaderheraga omu marhwîri gânix. \v 29 Ebirunda binyu munôla irûngu byahungumukira. Mweshi mwe mwajiriragwa omubalè erhi muganjwa kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kuhêka enyanya, mwe mwanacîdudumiraga kuli nie. \v 30 Murhahike muli cirya cihugo nalagananaga nti najimuhiramwo, okuleka Kalebu mwene Yefune na Yozwè, mwene Nuni. \v 31 N’abâna binyu ba­rhôrho balya mwaderhaga mpu bakola bajibà nsimha za kuyîrhwa! Niehe nabahêka muli ecôla cihugo, bamanya ecôla cihugo mwagayaguzagya. \v 32 Ebiru­nda binyu mw’oyo, munôla irûngu byahungumukira; \v 33 n’ahana binyu bayâbukana amasò gâbo munôla irûngu, myâka makumi ani, bo bahêka ntyo obuhane bw’okubula obuyêmêre kwinyu, kuhika ebirunda binyu bihwêre munôla iru­ngu. \v 34 Kulya mwagezagya nsiku makumi ani mwajà mwalolêreza ecihugo, ntyo kwo ensiku zàli, kwo n’emyâka yabà: mwabarhula amabî ginyu myâka makumi aniy, mwanayumviza ahôla okuciberûla kuli nie bunguke buci kulêrha. \v 35 Niono nie Nyamubâho, nkudesire! Alaga oku najirira eyi ndêko mbî yacihi­ndulaga kuli nie: bôshi hahwêra munôla irûngu, mwo bafira.»

\p\v 36 Balya bantu Mûsa arhumaga mpu bajè balolêreza ecihugo na erhi bagaluka barhuma olubagaloshi lucidudumira Nyamubâho, \v 37 abôla bantu bàjaga baderha kubî kuli ecôla cihugo, abôla bantu bàbandwa n’olufu ho na halya, e­ mbere za Nyamubâho. \v 38Yozwè, mwene Nuni na Kalebu mwene Yefune bone bafumire olufu muli balya bajàgiyênja ecihugo.

\s1 Okuhimirwa aha Horma

\p\v 39 Mûsa anacihêkera bene Israheli bôshi ebyôla binwa; olubaga lwôshi lwanaciluha bwenêne. \v 40 Erhi babà bamazûkiriza sêzi sêzi, bakanya, basôkera ebw’irhwerhwe ly’entondo, banaciderha, mpu: «Rhônôla, rhukolaga rhwas­ôkera eyôla munda Nyamubâho anaderhaga ebwa kubà rhwajizire ecâha.» \v 41 Mûsa ababwîra, erhi: «Carhuma mugendivuna irhegeko lya Nyamubâho? O­kwôla kurhamubcre. \v 42 Murhasôkeraga eyôla bulya Nyamubâho arhali ekarhî kinyu! Mumanye mwene mwarhuma mugendihimwa n’abashombanyi binyu. \v 43 Bulya omunya-Maleki na omunya-Kanani bali embere zinyu, mwahu­ngumukira eyôla n’engôrho ebwa kubà mwaciberwire kuli Nyamubâho; Nya­mubàho arhâbè haguma ninyu.» \v 44 Bahârha mpu bonene n’emisî yâbo basôke­ra oku ntondo; ci omucîmba gw’amalaganyo ga Nyamubâho na Mûsa, gu­rhafukunyagya omu karhî k’ecihando. \v 45 Oku bundi, balya banya-Maleki n’Abanya-Kanani bayûbakaga omwôla ntondo babunguluka, babahima, babà­rhema bihimbi bihimbi kuhika aha Horma.

\pr Numbers BHS 14:

\pr וַתִּשָּׂא֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַֽיִּתְּנ֖וּ אֶת־קֹולָ֑ם וַיִּבְכּ֥וּ הָעָ֖ם בַּלַּ֥יְלָה הַהֽוּא׃ \va 1

\pr וַיִּלֹּ֨נוּ֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן כֹּ֖ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיֹּאמְר֨וּ אֲלֵהֶ֜ם כָּל־הָעֵדָ֗ה לוּ־מַ֨תְנוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִםאֹ֛ו בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּ֖ה לוּ־מָֽתְנוּ׃ \va 2

\pr וְלָמָ֣ה יְ֠הוָה מֵבִ֨יא אֹתָ֜נוּ אֶל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ לִנְפֹּ֣ל בַּחֶ֔רֶב נָשֵׁ֥ינוּ וְטַפֵּ֖נוּ יִהְי֣וּ לָבַ֑ז הֲלֹ֧וא טֹ֦וב לָ֖נוּשׁ֥וּב מִצְרָֽיְמָה׃ \va 3

\pr וַיֹּאמְר֖וּ אִ֣ישׁ אֶל־אָחִ֑יו נִתְּנָ֥ה רֹ֖אשׁ וְנָשׁ֥וּבָה מִצְרָֽיְמָה׃ \va 4

\pr וַיִּפֹּ֥ל מֹשֶׁ֛ה וְאַהֲרֹ֖ן עַל־פְּנֵיהֶ֑ם לִפְנֵ֕י כָּל־קְהַ֥ל עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 5

\pr וִיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן וְכָלֵב֙ בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה מִן־הַתָּרִ֖ים אֶת־הָאָ֑רֶץ קָרְע֖וּ בִּגְדֵיהֶֽם׃ \va 6

\pr וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֶל־כָּל־עֲדַ֥ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר עָבַ֤רְנוּ בָהּ֙ לָת֣וּר אֹתָ֔הּ טֹובָ֥ה הָאָ֖רֶץמְאֹ֥ד מְאֹֽד׃ \va 7

\pr אִם־חָפֵ֥ץ בָּ֨נוּ֙ יְהוָ֔ה וְהֵבִ֤יא אֹתָ֨נוּ֙ אֶל־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֔את וּנְתָנָ֖הּ לָ֑נוּ אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־הִ֛וא זָבַ֥ת חָלָ֖בוּדְבָֽשׁ׃ \va 8

\pr אַ֣ךְ בַּֽיהוָה֮ אַל־תִּמְרֹדוּ֒ וְאַתֶּ֗ם אַל־תִּֽירְאוּ֙ אֶת־עַ֣ם הָאָ֔רֶץ כִּ֥י לַחְמֵ֖נוּ הֵ֑ם סָ֣ר צִלָּ֧ם מֵעֲלֵיהֶ֛םוַֽיהוָ֥ה אִתָּ֖נוּ אַל־תִּירָאֻֽם׃ \va 9

\pr וַיֹּֽאמְרוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לִרְגֹּ֥ום אֹתָ֖ם בָּאֲבָנִ֑ים וּכְבֹ֣וד יְהוָ֗ה נִרְאָה֙ בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖ייִשְׂרָאֵֽל׃ פ \va 10

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עַד־אָ֥נָה יְנַאֲצֻ֖נִי הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה וְעַד־אָ֨נָה֙ לֹא־יַאֲמִ֣ינוּ בִ֔י בְּכֹל֙ הָֽאֹתֹ֔ותאֲשֶׁ֥ר עָשִׂ֖יתִי בְּקִרְבֹּֽו׃ \va 11

\pr אַכֶּ֥נּוּ בַדֶּ֖בֶר וְאֹורִשֶׁ֑נּוּ וְאֶֽעֱשֶׂה֙ אֹֽתְךָ֔ לְגֹוי־גָּדֹ֥ול וְעָצ֖וּם מִמֶּֽנּוּ׃ \va 12

\pr וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־יְהוָ֑ה וְשָׁמְע֣וּ מִצְרַ֔יִם כִּֽי־הֶעֱלִ֧יתָ בְכֹחֲךָ֛ אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה מִקִּרְבֹּֽו׃ \va 13

\pr וְאָמְר֗וּ אֶל־יֹושֵׁב֮ הָאָ֣רֶץ הַזֹּאת֒ שָֽׁמְעוּ֙ כִּֽי־אַתָּ֣ה יְהוָ֔ה בְּקֶ֖רֶב הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה אֲשֶׁר־עַ֨יִן בְּעַ֜יִן נִרְאָ֣ה׀ \va 14

\pr אַתָּ֣ה יְהוָ֗ה וַעֲנָֽנְךָ֙ עֹמֵ֣ד עֲלֵהֶ֔ם וּבְעַמֻּ֣ד עָנָ֗ן אַתָּ֨ה הֹלֵ֤ךְ לִפְנֵיהֶם֙ יֹומָ֔ם וּבְעַמּ֥וּד אֵ֖שׁ לָֽיְלָה׃

\pr וְהֵמַתָּ֛ה אֶת־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּאִ֣ישׁ אֶחָ֑ד וְאָֽמְרוּ֙ הַגֹּויִ֔ם אֲשֶׁר־שָׁמְע֥וּ אֶֽת־שִׁמְעֲךָ֖ לֵאמֹֽר׃ \va 15

\pr מִבִּלְתִּ֞י יְכֹ֣לֶת יְהוָ֗ה לְהָבִיא֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣ע לָהֶ֑ם וַיִּשְׁחָטֵ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ \va 16

\pr וְעַתָּ֕ה יִגְדַּל־נָ֖א כֹּ֣חַ אֲדֹנָ֑י כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתָּ לֵאמֹֽר׃ \va 17

\pr יְהוָ֗ה אֶ֤רֶךְ אַפַּ֨יִם֙ וְרַב־חֶ֔סֶד נֹשֵׂ֥א עָוֹ֖ן וָפָ֑שַׁע וְנַקֵּה֙ לֹ֣א יְנַקֶּ֔ה פֹּקֵ֞ד עֲוֹ֤ן אָבֹות֙ עַל־בָּנִ֔יםעַל־שִׁלֵּשִׁ֖ים וְעַל־רִבֵּעִֽים׃ \va 18

\pr סְלַֽח־נָ֗א לַעֲוֹ֛ן הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה כְּגֹ֣דֶל חַסְדֶּ֑ךָ וְכַאֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה מִמִּצְרַ֖יִם וְעַד־הֵֽנָּה׃ \va 19

\pr וַיֹּ֣אמֶר יְהוָ֔ה סָלַ֖חְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ׃ \va 20

\pr וְאוּלָ֖ם חַי־אָ֑נִי וְיִמָּלֵ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖ה אֶת־כָּל־הָאָֽרֶץ׃ \va 21

\pr כִּ֣י כָל־הָאֲנָשִׁ֗ים הָרֹאִ֤ים אֶת־כְּבֹדִי֙ וְאֶת־אֹ֣תֹתַ֔י אֲשֶׁר־עָשִׂ֥יתִי בְמִצְרַ֖יִם וּבַמִּדְבָּ֑ר וַיְנַסּ֣וּ אֹתִ֗י זֶ֚העֶ֣שֶׂר פְּעָמִ֔ים וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּקֹולִֽי׃ \va 22

\pr אִם־יִרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתִּי לַאֲבֹתָ֑ם וְכָל־מְנַאֲצַ֖י לֹ֥א יִרְאֽוּהָ׃ \va 23

\pr וְעַבְדִּ֣י כָלֵ֗ב עֵ֣קֶב הָֽיְתָ֞ה ר֤וּחַ אַחֶ֨רֶת֙ עִמֹּ֔ו וַיְמַלֵּ֖א אַחֲרָ֑י וַהֲבִֽיאֹתִ֗יו אֶל־הָאָ֨רֶץ֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א שָׁ֔מָּהוְזַרְעֹ֖ו יֹורִשֶֽׁנָּה׃ \va 24

\pr וְהָֽעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יֹושֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ פ \va 25

\pr וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ \va 26

\pr עַד־מָתַ֗י לָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את אֲשֶׁ֛ר הֵ֥מָּה מַלִּינִ֖ים עָלָ֑י אֶת־תְּלֻנֹּ֞ות בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר הֵ֧מָּהמַלִּינִ֛ים עָלַ֖י שָׁמָֽעְתִּי׃ \va 27

\pr אֱמֹ֣ר אֲלֵהֶ֗ם חַי־אָ֨נִי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה אִם־לֹ֕א כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם בְּאָזְנָ֑י כֵּ֖ן אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ \va 28

\pr בַּמִּדְבָּ֣ר הַ֠זֶּה יִפְּל֨וּ פִגְרֵיכֶ֜ם וְכָל־פְּקֻדֵיכֶם֙ לְכָל־מִסְפַּרְכֶ֔ם מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה אֲשֶׁ֥רהֲלִֽינֹתֶ֖ם עָלָֽי׃ \va 29

\pr אִם־אַתֶּם֙ תָּבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֤ר נָשָׂ֨אתִי֙ אֶת־יָדִ֔י לְשַׁכֵּ֥ן אֶתְכֶ֖ם בָּ֑הּ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔הוִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ \va 30

\pr וְטַ֨פְּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲמַרְתֶּ֖ם לָבַ֣ז יִהְיֶ֑ה וְהֵבֵיאתִ֣י אֹתָ֔ם וְיָֽדְעוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר מְאַסְתֶּ֖ם בָּֽהּ׃ \va 31

\pr וּפִגְרֵיכֶ֖ם אַתֶּ֑ם יִפְּל֖וּ בַּמִּדְבָּ֥ר הַזֶּֽה׃ \va 32

\pr וּ֠בְנֵיכֶם יִהְי֨וּ רֹעִ֤ים בַּמִּדְבָּר֙ אַרְבָּעִ֣ים שָׁנָ֔ה וְנָשְׂא֖וּ אֶת־זְנוּתֵיכֶ֑ם עַד־תֹּ֥ם פִּגְרֵיכֶ֖ם בַּמִּדְבָּֽר׃ \va 33

\pr בְּמִסְפַּ֨ר הַיָּמִ֜ים אֲשֶׁר־תַּרְתֶּ֣ם אֶת־הָאָרֶץ֮ אַרְבָּעִ֣ים יֹום֒ יֹ֣ום לַשָּׁנָ֞ה יֹ֣ום לַשָּׁנָ֗ה תִּשְׂאוּ֙אֶת־עֲוֹנֹ֣תֵיכֶ֔ם אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה \va 34

\pr וִֽידַעְתֶּ֖ם אֶת־תְּנוּאָתִֽי׃

\pr אֲנִ֣י יְהוָה֮ דִּבַּרְתִּי֒ אִם־לֹ֣א׀ זֹ֣את אֶֽעֱשֶׂ֗ה לְכָל־הָעֵדָ֤ה הָֽרָעָה֙ הַזֹּ֔את הַנֹּועָדִ֖ים עָלָ֑י בַּמִּדְבָּ֥רהַזֶּ֛ה יִתַּ֖מּוּ וְשָׁ֥ם יָמֻֽתוּ׃ \va 35

\pr וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־שָׁלַ֥ח מֹשֶׁ֖ה לָת֣וּר אֶת־הָאָ֑רֶץ וַיָּשֻׁ֗בוּ וַיִּלֹּונוּ עָלָיו֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה לְהֹוצִ֥יאדִבָּ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃ \va 36

\pr וַיָּמֻ֨תוּ֙ הָֽאֲנָשִׁ֔ים מֹוצִאֵ֥י דִבַּת־הָאָ֖רֶץ רָעָ֑ה בַּמַּגֵּפָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ \va 37

\pr וִיהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן וְכָלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּ֑ה חָיוּ֙ מִן־הָאֲנָשִׁ֣ים הָהֵ֔ם הַֽהֹלְכִ֖ים לָת֥וּר אֶת־הָאָֽרֶץ׃ \va 38

\pr וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶת־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּֽתְאַבְּל֥וּ הָעָ֖ם מְאֹֽד׃ \va 39

\pr וַיַּשְׁכִּ֣מוּ בַבֹּ֔קֶר וַיַּֽעֲל֥וּ אֶל־רֹאשׁ־הָהָ֖ר לֵאמֹ֑ר הִנֶּ֗נּוּ וְעָלִ֛ינוּ אֶל־הַמָּקֹ֛ום אֲשֶׁר־אָמַ֥ר יְהוָ֖ה כִּ֥יחָטָֽאנוּ׃ \va 40

\pr וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֛ה אַתֶּ֥ם עֹבְרִ֖ים אֶת־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְהִ֖וא לֹ֥א תִצְלָֽח׃ \va 41

\pr אַֽל־תַּעֲל֔וּ כִּ֛י אֵ֥ין יְהוָ֖ה בְּקִרְבְּכֶ֑ם וְלֹא֙ תִּנָּ֣גְפ֔וּ לִפְנֵ֖י אֹיְבֵיכֶֽם׃ \va 42

\pr כִּי֩ הָעֲמָלֵקִ֨י וְהַכְּנַעֲנִ֥י שָׁם֙ לִפְנֵיכֶ֔ם וּנְפַלְתֶּ֖ם בֶּחָ֑רֶב כִּֽי־עַל־כֵּ֤ן שַׁבְתֶּם֙ מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֔ה וְלֹא־יִהְיֶ֥היְהוָ֖ה עִמָּכֶֽם׃ \va 43

\pr וַיַּעְפִּ֕לוּ לַעֲלֹ֖ות אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֑ר וַאֲרֹ֤ון בְּרִית־יְהוָה֙ וּמֹשֶׁ֔ה לֹא־מָ֖שׁוּ מִקֶּ֥רֶב הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 44

\pr וַיֵּ֤רֶד הָעֲמָלֵקִי֙ וְהַֽכְּנַעֲנִ֔י הַיֹּשֵׁ֖ב בָּהָ֣ר הַה֑וּא וַיַּכּ֥וּם וַֽיַּכְּת֖וּם עַד־הַֽחָרְמָֽה׃ פ \va 45

\c 15

\ms1 VI. Obuhashe bw’abadâhwa na bene Levi

\s1 Olubero luhyâhya lw’amarhegeko

\p\v 1Nyakasane anacibwîra Mûsa, erhi: \v 2 « Ogendidesa bene Israheli, obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo mwagendibêra, ciryâla cihugo namuhà, \v 3 na nkamukola mwarherekêraNyamubâhoenterekêro yaji­rwa n’omuliro, ebè ya nsirîra, ebè yindi nterekêro y’okuyunjuliza muhigo mulebe, nîsi erhi nterekêro y’obulonza bw’omuntu konene, kandi erhi ebè nterekêro y’amango g’ensiku nkulu zinyu, mpu lyo, omu kurherekêra enkafu zinyu kandi erhi bibuzi binyu, muhasha okuhêra Nyamubâhoenterekêro y’aki­sununu kinja. \v 4 Omuntu oyishire okuhâna enterekêro yâge emunda Nyamubâho ali, anahira enterekêro y’enkalange, cihimbi ciguma ca kalikumi c’enshâno y’omulà n’ecigabi ca kani ca ehiniz y’amavurha. \v 5 Wanajira enterekêro y’embulaga na cigabi ciguma ca kani c’ehini ya idivayi, haguma n’enterekêro y’e­ nsirîra n’enterekêro y’omurhûla oku ngasi mwâna-buzi. \v 6 Okunterekêro y’e­ngandabuzi, wanahâna bihimbi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà oku nterekêro y’enkalange, ci eyôla nshâno ebè mvange n’amavurha. \v 7 Oku ntere­kêro y’e mbulaga, wanahâna cihimbi ciguma ca kasharhu c’ehini y’idivayi, ebè nterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho. \v 8 Erhi wankarherekêra empanzi, akaba eri ya nterekêro y’ensirîra, kandi erhi ya kuyûkiriza muhigo mulebe, nîsi erhi ebè nterekêro yâwe ya murhûla wahà Nyamubâho, \v 9 haguma n’eyôla mpanzi wanarherekêra, nka nterekêro ya nkalange, bihimbi bibirhi bya kalikumi by’enshâno y’omulà mvange n’ecihimbi ca kabirhi c’ehini y’amavurha. \v 10 Wanahâna n’ecihimbi cakabirhi c’ehini y’idivayi, nka nterekêro y’embulaga: erhi nterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja e­mwa Nyamubâho. \v 11 Kwo bakazijira ntyôla oku ngasi mpanzi, oku ngasi nga­ndabuzi, n’oku ngasi mwâna-buzi erhi mwanahene. \v 12 Oku mubalè gw’ebintu warherekêra gunali kwo nâwe wankanajira ngasi ciguma omu kushimba kulya omubalè gwâbo gunali.

\p\v 13 Ngasi mwambali winyu naye kwo akazijira ntyôla, amango ahâna e­nterekêro yasirizibwa, nka nterekêro ya kisûnunu kinja emwa Nyamubâho. \v 14 Erhi akaba hali ecigolo mwayemerire okuyûbaka haguma ninyu, kandi erhi abè mubûnga mukola mubà naye hamagera emyâka n’emyâka, erhi oyôla akalonza okuhâna enterekêro, kulya mujira kwo naye agwâsirwe okujira. \v 15 Irhegeko lyabà liguma oku lubaga loshi, kuli mwe mweshi, kuguma n’ecigolo ciyûbasire emwinyu, lyabà irhegeko, oku ngasi iburha linyu lyôshi: oku cigolo na kuli mwe mwene, mweshi mwanakazijirirwa kuguma embere za Nyamubâho. \v 16 Irhegeko lyabà liguma lyonene, n’engeso yabà nguma yonene, oli kuli mwe, oli oku cigolo ciyûbasire emwinyu.»

\s1 Emigati ya burhanzi

\p\v 17Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 18 «Ogendidesa bene Israheli obabwîre, erhi: \v 19 Amango mwahika muli cirya cihugo nagendimuhira, na nka mukola mwakazilya omugati gw’ecôla cihugo, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho\v 20 Nka nterekêro ntangiriza, mwanaberûla oku buntu bw’omugati gwinyu, buntu bwa mugati muguma, mwanagurherekêra nka nterekêro ntà­ngiriza y’oku câno cinyu. \v 21 Kwo mwanakaziyôrha mwajira ntyôla oku buntu burhangiriza bw’omugati gwinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, mukaziyôrha mwajira ntyôla mwoyo na iburha linyu.

\s1 Okuhyûla oku byâha by’obuhwinja

\p\v 22 Erhi mwankajira ecâha omu kuhabuka bulya murhashimbaga galya ma­rhegeko gâni namuhâga kuli Mûsa, \v 23 ngasi oku Nyamubâho anamurhegesire kôshi erhi arhuma Mûsa kurhenga kwa lulya lusiku Nyamubâho amuhâga amango­rhegeko gâge na ngasi ganakulikire omu maburhwa ginyu goshi, \v 24 ntya kwo byabà: akaba mwajizire ecâha buzira kumanya, olubagaloshilwanarherekêraempanzi ntôrhò nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, kuguma n’enkalange yâge, na embulagwa yâge, mwanajira nka kulya muyôrha murhegesirwe okujira, kandi mwanayushûlakwo enterekêro y’ecihebe oku câha. \v 25Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla oku lubagaloshi lwa bene Israheli, na ntyôla ecôla câha canababalirwa kuli bo, bulya ciri câha cajiragwa omu kuhabuka. Kandi nka bamahâna enterekêro yâbo, enterekêro yajiragwa n’omuliro embere za Nyamubâho, barherekire Nyamubâho oku byâha, erhi ecôla câha câbo cirhuma, eci bajiraga omu kuhabuka, \v 26 ecôla câha canababalirwa kuli bene Israheli bôshi, n’oku cigolo cibayûbasire ekarhî, bulya kwali kubabuka. \v 27 Erhi akaba muguma yenene wajizire ecôla câha c’okuhabuka, oyôla mu­ntu anarherekêreempene ya mwâka muguma oku nterekêro y’ecâha. \v 28Omudâhwa anajira enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho, kuli olya muntu wababukaga erhi ajira ecâha; nka bamamujirira eyôla nterekêro y’oku­ hyûla, ecôla câhacanamubabalirwa, \v 29 abè mwene Israheli erhi cigolo. Mwaba n’irhegeko liguma erhi hankajira owajira ecâha omu kuhabuka. \v 30 Cikwônene erhi hankabà owundi, mwene Israheli nîsi erhi cigolo, oyôla akagayisa Nyamubâho n’oluhinzo, akagwe omu lubaga lwâge. \v 31 Bulya anagayagusize akanwa ka Nyamubâho, anabula bwashimba irhegeko lyâge: oyôla muntu akagwea, obubî bwâge kuli ye yêne.»

\s1 Obuhane bw’okurbakenga olwa Sabato

\p\v 32 Mw’agôla mango bene Israheli banali omw’irûngu, bashimâna muntu muguma adwîrhe arhôla enshâli olwa Sabato. \v 33 Abola bashimânaga adwîrhe a­rhôla ensâli, bamuhêka emunda Mûsa ali, emunda Aròni ali n’olubaga. \v 34 Banacijira abamulanga, bulya oku ankajirwa ntâye ocikumanya. \v 35Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oyôla muntu afe! Olubaga lwa bene Israheli lo­shii lumubande amabuye embuga ly’ecibando. \v 36 Erhi olubagaloshi lubà lwamamurhenza omu cihando, lwamuhanda amabuye, anacifa nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Obushemberere oku myambalo

\p\v 37Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: \v 38 «Ogendidesa bene Israheli, obabwîre bakazihira obushemberêre oku mihiro y’ebishûli byâbo, kurhenga okw’iburha kujà oku lindi, n’oku bushemberêre bwa ngasi muhiro bahirekwo ehigozi y’akaduku k’omukara. \v 39 Mwabà ntyo n’obushemberêre; omu kubulolakwo, mwanakengêra galya marhegeko ga Nyamubâho goshi lyo mugashimba; mumanye mwankakulikira enyifinjo z’emirhima yinyu erhi ez’amasù ginyu gakazimukululira ebwa kujira kubî. \v 40 Ntyôla mwakazikengêra amarhegeko gâni goshi, munagashimbe, na ntyo mwanabà bimâna emwa Nyamuzinda winyu. \v 41 Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu, owamakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, lyo nyo­rha niene Nyamuzinda winyu. Nie Nyamubâho, Nyamuzinda winyu.»

\pr Numbers BHS 15:1

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֣י תָבֹ֗אוּ אֶל־אֶ֨רֶץ֙ מֹושְׁבֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֥ן לָכֶֽם׃ 3וַעֲשִׂיתֶ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֹלָ֣ה אֹו־זֶ֔בַח לְפַלֵּא־נֶ֨דֶר֙ אֹ֣ו בִנְדָבָ֔ה אֹ֖ו בְּמֹעֲדֵיכֶ֑ם לַעֲשֹׂ֞ות רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙לַֽיהוָ֔ה מִן־הַבָּקָ֖ר אֹ֥ו מִן־הַצֹּֽאן׃ 4וְהִקְרִ֛יב הַמַּקְרִ֥יב קָרְבָּנֹ֖ו לַֽיהוָ֑ה מִנְחָה֙ סֹ֣לֶת עִשָּׂרֹ֔ון בָּל֕וּל בִּרְבִעִ֥ית הַהִ֖ין שָֽׁמֶן׃ 5וְיַ֤יִן לַנֶּ֨סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־הָעֹלָ֖ה אֹ֣ו לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד׃ 6אֹ֤ו לָאַ֨יִל֙ תַּעֲשֶׂ֣ה מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֑ים בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן שְׁלִשִׁ֥ית הַהִֽין׃ 7וְיַ֥יִן לַנֶּ֖סֶךְ שְׁלִשִׁ֣ית הַהִ֑ין תַּקְרִ֥יב רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 8וְכִֽי־תַעֲשֶׂ֥ה בֶן־בָּקָ֖ר עֹלָ֣ה אֹו־זָ֑בַח לְפַלֵּא־נֶ֥דֶר אֹֽו־שְׁלָמִ֖ים לַֽיהוָֽה׃ 9וְהִקְרִ֤יב עַל־בֶּן־הַבָּקָר֙ מִנְחָ֔ה סֹ֖לֶת שְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֑ים בָּל֥וּל בַּשֶּׁ֖מֶן חֲצִ֥י הַהִֽין׃ 10וְיַ֛יִן תַּקְרִ֥יב לַנֶּ֖סֶךְ חֲצִ֣י הַהִ֑ין אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָֽה׃ 11כָּ֣כָה יֵעָשֶׂ֗ה לַשֹּׁור֙ הָֽאֶחָ֔ד אֹ֖ו לָאַ֣יִל הָאֶחָ֑ד אֹֽו־לַשֶּׂ֥ה בַכְּבָשִׂ֖ים אֹ֥ו בָעִזִּֽים׃ 12כַּמִּסְפָּ֖ר אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשׂ֑וּ כָּ֛כָה תַּעֲשׂ֥וּ לָאֶחָ֖ד כְּמִסְפָּרָֽם׃ 13כָּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 14וְכִֽי־יָגוּר֩ אִתְּכֶ֨ם גֵּ֜ר אֹ֤ו אֲשֶֽׁר־בְּתֹֽוכְכֶם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעָשָׂ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥רתַּעֲשׂ֖וּ כֵּ֥ן יַעֲשֶֽׂה׃ 15הַקָּהָ֕ל חֻקָּ֥ה אַחַ֛ת לָכֶ֖ם וְלַגֵּ֣ר הַגָּ֑ר חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם כָּכֶ֛ם כַּגֵּ֥ר יִהְיֶ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 16תֹּורָ֥ה אַחַ֛ת וּמִשְׁפָּ֥ט אֶחָ֖ד יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֥ר אִתְּכֶֽם׃ פ 17וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 18דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בְּבֹֽאֲכֶם֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֛י מֵבִ֥יא אֶתְכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 19וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃ 20רֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵכֶ֔ם חַלָּ֖ה תָּרִ֣ימוּ תְרוּמָ֑ה כִּתְרוּמַ֣ת גֹּ֔רֶן כֵּ֖ן תָּרִ֥ימוּ אֹתָֽהּ׃ 21מֵרֵאשִׁית֙ עֲרִסֹ֣תֵיכֶ֔ם תִּתְּנ֥וּ לַיהוָ֖ה תְּרוּמָ֑ה לְדֹרֹ֖תֵיכֶֽם׃ ס 22וְכִ֣י תִשְׁגּ֔וּ וְלֹ֣א תַעֲשׂ֔וּ אֵ֥ת כָּל־הַמִּצְוֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶֽׁה׃ 23אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיֹּ֞ום אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃ 24וְהָיָ֗ה אִ֣ם מֵעֵינֵ֣י הָעֵדָה֮ נֶעֶשְׂתָ֣ה לִשְׁגָגָה֒ וְעָשׂ֣וּ כָל־הָעֵדָ֡ה פַּ֣ר בֶּן־בָּקָר֩ אֶחָ֨ד לְעֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַנִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה וּמִנְחָתֹ֥ו וְנִסְכֹּ֖ו כַּמִּשְׁפָּ֑ט וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽת׃ 25וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַֽל־כָּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וְנִסְלַ֣ח לָהֶ֑ם כִּֽי־שְׁגָגָ֣ה הִ֔וא וְהֵם֩ הֵבִ֨יאוּ אֶת־קָרְבָּנָ֜םאִשֶּׁ֣ה לַֽיהוָ֗ה וְחַטָּאתָ֛ם לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה עַל־שִׁגְגָתָֽם׃ 26וְנִסְלַ֗ח לְכָל־עֲדַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם כִּ֥י לְכָל־הָעָ֖ם בִּשְׁגָגָֽה׃ ס 27וְאִם־נֶ֥פֶשׁ אַחַ֖ת תֶּחֱטָ֣א בִשְׁגָגָ֑ה וְהִקְרִ֛יבָה עֵ֥ז בַּת־שְׁנָתָ֖הּ לְחַטָּֽאת׃ 28וְכִפֶּ֣ר הַכֹּהֵ֗ן עַל־הַנֶּ֧פֶשׁ הַשֹּׁגֶ֛גֶת בְּחֶטְאָ֥ה בִשְׁגָגָ֖ה לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה לְכַפֵּ֥ר עָלָ֖יו וְנִסְלַ֥ח לֹֽו׃ 29הָֽאֶזְרָח֙ בִּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְלַגֵּ֖ר הַגָּ֣ר בְּתֹוכָ֑ם תֹּורָ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם לָעֹשֶׂ֖ה בִּשְׁגָגָֽה׃ 30וְהַנֶּ֜פֶשׁ אֲשֶֽׁר־תַּעֲשֶׂ֣ה׀ בְּיָ֣ד רָמָ֗ה מִן־הָֽאֶזְרָח֙ וּמִן־הַגֵּ֔ר אֶת־יְהוָ֖ה ה֣וּא מְגַדֵּ֑ף וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁהַהִ֖וא מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ׃ 31כִּ֤י דְבַר־יְהוָה֙ בָּזָ֔ה וְאֶת־מִצְוָתֹ֖ו הֵפַ֑ר הִכָּרֵ֧ת׀ תִּכָּרֵ֛ת הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא עֲוֹנָ֥ה בָֽהּ׃ פ 32וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ אִ֛ישׁ מְקֹשֵׁ֥שׁ עֵצִ֖ים בְּיֹ֥ום הַשַּׁבָּֽת׃ 33וַיַּקְרִ֣יבוּ אֹתֹ֔ו הַמֹּצְאִ֥ים אֹתֹ֖ו מְקֹשֵׁ֣שׁ עֵצִ֑ים אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶֽל־אַהֲרֹ֔ן וְאֶ֖ל כָּל־הָעֵדָֽה׃ 34וַיַּנִּ֥יחוּ אֹתֹ֖ו בַּמִּשְׁמָ֑ר כִּ֚י לֹ֣א פֹרַ֔שׁ מַה־יֵּעָשֶׂ֖ה לֹֽו׃ ס 35וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָאִ֑ישׁ רָגֹ֨ום אֹתֹ֤ו בָֽאֲבָנִים֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 36וַיֹּצִ֨יאוּ אֹתֹ֜ו כָּל־הָעֵדָ֗ה אֶל־מִחוּץ֙ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיִּרְגְּמ֥וּ אֹתֹ֛ו בָּאֲבָנִ֖ים וַיָּמֹ֑ת כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖האֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ 37וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 38דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם וְעָשׂ֨וּ לָהֶ֥ם צִיצִ֛ת עַל־כַּנְפֵ֥י בִגְדֵיהֶ֖ם לְדֹרֹתָ֑ם וְנָ֥תְנ֛וּעַל־צִיצִ֥ת הַכָּנָ֖ף פְּתִ֥יל תְּכֵֽלֶת׃ 39וְהָיָ֣ה לָכֶם֮ לְצִיצִת֒ וּרְאִיתֶ֣ם אֹתֹ֗ו וּזְכַרְתֶּם֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹ֣ת יְהוָ֔ה וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם וְלֹֽא־תָתֻ֜רוּאַחֲרֵ֤י לְבַבְכֶם֙ וְאַחֲרֵ֣י עֵֽינֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־אַתֶּ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶֽם׃ 40לְמַ֣עַן תִּזְכְּר֔וּ וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֑י וִהְיִיתֶ֥ם קְדֹשִׁ֖ים לֵֽאלֹהֵיכֶֽם׃ 41אֲנִ֞י יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֗ם אֲשֶׁ֨ר הֹוצֵ֤אתִי אֶתְכֶם֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִ֑ים אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ פ

\c 16

\s1 Okugoma kwa Korè, Datami na Abirami

\p\v 1Korè, mwene Yishari, ya Kehati, ka Levi bona Datani n’Abirami bene Eliyabu, na Honi mwene Peleti, Eliyabu na Peleti bâli bene Rubeni, bajàmo obucîbone; \v 2 bacîhindulira Mûsa; bashimânwa na bandi bantu magana abirhi na makumi arhanu b’omu bene Israheli, barhambo b’olubaga, bantu b’irenge na bakengwa. \v 3 Bashûbûzanya oku kulongôza Mûsa n’Aròni, banacibabwîra, mpu: «Rhwamarhama ninyu, bulya olubaga lwôshi, abantu bo­shi bali bimâna, na Nyamubâho ali ekarhî kâbo. Cankarhuma mweki mucikuza enyanya ly’olubaga lwa Nyamubâho?» \v 4 Erhi Mûsa ayumva okwôla, akumba bûbi. \v 5 Abwîra Korè n’omurhwe gwâge, erhi: Ihondo, Nyamubâho amanyisa oli wâge n’oli mwimâna, yêne anamuyegeza hôfi naye, oyu acîshozire yêne anamushegeza hôfi naye. \v 6 Mujirage ntyâla: Mu­rhôle ebitumbûkizo, Korè n’omurhwe gwâwe goshi. \v 7 Irhondo, muhiremwo omu­liro, munahire ensangi oku nyanya embere za Nyamubâho, oyu Nyamubâho akanacîshoga, oyôla yenali mwimâna. Namarhama ninyu bene Levi. \v 8 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «Yumvagi bene Levi. \v 9 Ka emwinyu, kuli ku­nyi okula Nyamubâho amwishogaga omu karhî ka bene Israheli bôshi, amuhira hâgo hâgo mpu mukazimuyegêramunakazikola omu ndâro ya Nyamubâho, n’okuyimangira olubaga omu mukolo gwalo? \v 10 Akushegezize hôfi naye, woyo na bene winyu bôshi, bene Levi, haguma nâwe, lero bukolaga budâhwa mwalonza. \v 11 okwôla kwo kurhumire we n’omurhwe gwâwe muyishijira ihano ly’okucihi­ndula kuli Nyamubâho! Aròni aligi muntu muci obula mwaciduduma kuli ye?» \v 12 Mûsa arhuma mpu bahamagale Datani n’Abirani mwene Eliabu; banacishuza mpu: «Rhurhasôkera eyo». \v 13 Ka kuli kunyi erhi orhurhenza omu cihugo cahululaga amarha n’obûci n’okuyishirhuyirhira munôla irûngub; kandi wacikûnga mpu we nnawîrhu? \v 14 Mâshi arhali omu cihugo cihulula amarha n’obûci wa­ rhuhesire, arhali mashwa ga mizâbîbu warhuhire mpu rhugayimemwo! Ka omanyire mpu olula lubaga walujira mihurha? Rhurhasôkere eyôla munda!» \v 15 Omu bukunizi bunene, Mûsa anacibwîra Nyamubâho, erhi: Orhalolaga e­nterekêro yâbo y’enkalange. Ntasagibanyaga ciru na oli endogomic yâbo, ciru na ntâye nkola njirire amabî muli bo.»

\s1 Obuhane

\p\v 16 Mûsa anacibwîra Korè, erhi: «We n’omurhwe gwâwe, irhondo mubone­ kane embere za Nyamubabo, we nabo na Aròni. Murhôle ngasi muguma ecitu­mbûkizo cinyu \v 17 Muhiremwo enshangi, munagendihêka ngasi muguma ecitu­mbûkizo câge emunda Nyamubâho ali: biri bitumbûkizo magana abirhi na makumi arhanu; nâwe wêne kuguma n’Aròni, murhôle ngasi muguma ecitu­mbûkizo câge.» \v 18 Banacirhôla ngasi rnuguma ecitumbûkizo câge, banacihira­ mwo omuliro, banahira ensbangi oku nyanya, bagendiyimanga aha muhango gw’ihêma ly’embugânano, bôshi na Mûsa n’Aròni. \v 19Korè ali erhi anahamagîre olubagaloshi oku kucihindulira Mûsa n’Aròni aha Ihêma ly’embugânano. Okubundi irenge lya Nyamubâho lyabonekera olubagaloshi.

\p\v 20 «Nyamubâho adesa Mûsa n’Aròni, ababwîra erhi: \v 21 Muciyegûle kuli olu lubaga, nkola naluherêrekeza buno bunod.» \v 22 Banacikumbira akamalanga, baderha mpu: «Mâshi yâgirwa Nyamuzinda, we Nyamuzinda wa ngasi mûka gwa muntu, muntu muguma oyûla wadwîrhe oku kubî, na bunôla mpu okolaga wakunirira olubagaloshi» \v 23Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 24 «Ogendibwîra olubaga, erhi: «Murhenge eburhambi bw’aha mwa Korè.»

\p\v 25 Mûsa ayimuka anacija emunda Datani n«Abirami bali; n’abagula b’l­ sraheli bayisha bamukulikire. \v 26 Adesa olubagaloshi aderha, erhi: «Mujè kuli n’enyumpa zabala bantu babî, mumanye murhanahumaga oku ngasi kalugu kâbo, lyo ninyu mulekihererekera nka mwamazingazingwa n’ebyâha byâbo». \v 27 Barhenga eburhambi bw’aha mwa Korè. Datani n’Abirami erhi bali embuga, bayimanzire aha muhango gw’amahêma gâbo, na bakâbo, n’abâna bâbo bakulu n’abarho bôshi. \v 28 Mûsa anaciderha, erhi: «Mukolaga mwamanya oku Nya­mubâho wanantumaga okukazijira eyira mikolo yôshi n’oku ntayijira oku i­rhwe lyâni niene. \v 29 Abâla bantu bakafà nk’oku abandi bantu banayôrha bafà, n’akalamo kâbo kakayurha nk’oku akalamo k’abandi bantu kanayurha, erhi a­rhanali Nyamubâhowantumaga. \v 30 Ci erhi Nyamubâho akajira akantu ka­rhuma abandi bantu bazânwa, erhi idaho lyankayashamya akanwa kalyo, likanabâmirangusa bôshi kuguma n’ebintu byâbo byôshi, erhi bankaya­ndagalira ekuzimu banazîne, aho neci mwanamayira ho oku abâla bantu banajâcire Nyamubâho.

\p\v 31 Oku anayûsiderha ebyôla binwa byôshi, obudaka bàli bayimanzirekwo bwanacihahanyuka, \v 32 idaho lyayashamya akanwa kalyo, lyanacibâmirangusa n’emilala yâbo, kuguma na bene Korè bôshi n’ebintu byâbo byôshi. \v 33 Bayandagalira ekuzimu banacizîne, bo na ngasi hyanali hyâbo hyôshi: idaho lyanacibafûnika, bahirigirha embere z’olubaga \v 34 Bene Israheli bàli ebu­rhambi bôshi, bakumbiranya, bakola bayâka, banajà bayâma, banaderha mpu: «Rhuyàke, lyo nîrhu idaho lilekirhumirangusa!» \v 35 Omuliro gwanacimanuka emwa Nyamubâho. gwamirangusa balya bantu magana abirhi na makumi arhanu bajàgitumula enshangi.

\pr Numbers BHS 16: 1 וַיִּקַּ֣ח קֹ֔רַח בֶּן־יִצְהָ֥ר בֶּן־קְהָ֖ת בֶּן־לֵוִ֑י וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם בְּנֵ֧י אֱלִיאָ֛ב וְאֹ֥ון בֶּן־פֶּ֖לֶת בְּנֵ֥י רְאוּבֵֽן׃ 2וַיָּקֻ֨מוּ֙ לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וַאֲנָשִׁ֥ים מִבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם נְשִׂיאֵ֥י עֵדָ֛ה קְרִאֵ֥י מֹועֵ֖דאַנְשֵׁי־שֵֽׁם׃ 3וַיִּֽקָּהֲל֞וּ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְר֣וּ אֲלֵהֶם֮ רַב־לָכֶם֒ כִּ֤י כָל־הָֽעֵדָה֙ כֻּלָּ֣ם קְדֹשִׁ֔ים וּבְתֹוכָ֖םיְהוָ֑ה וּמַדּ֥וּעַ תִּֽתְנַשְּׂא֖וּ עַל־קְהַ֥ל יְהוָֽה׃ 4וַיִּשְׁמַ֣ע מֹשֶׁ֔ה וַיִּפֹּ֖ל עַל־פָּנָֽיו׃ 5וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־קֹ֜רַח וְאֶֽל־כָּל־עֲדָתֹו֮ לֵאמֹר֒ בֹּ֠קֶר וְיֹדַ֨ע יְהוָ֧ה אֶת־אֲשֶׁר־לֹ֛ו וְאֶת־הַקָּדֹ֖ושׁ וְהִקְרִ֣יבאֵלָ֑יו וְאֵ֛ת אֲשֶׁ֥ר יִבְחַר־בֹּ֖ו יַקְרִ֥יב אֵלָֽיו׃ 6זֹ֖את עֲשׂ֑וּ קְחוּ־לָכֶ֣ם מַחְתֹּ֔ות קֹ֖רַח וְכָל־עֲדָתֹֽו׃ 7וּתְנ֣וּ בָהֵ֣ן׀ אֵ֡שׁ וְשִׂימוּ֩ עֲלֵיהֶ֨ן קְטֹ֜רֶת לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ מָחָ֔ר וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁר־יִבְחַ֥ר יְהוָ֖ה ה֣וּאהַקָּדֹ֑ושׁ רַב־לָכֶ֖ם בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 8וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־קֹ֑רַח שִׁמְעוּ־נָ֖א בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 9הַמְעַ֣ט מִכֶּ֗ם כִּֽי־הִבְדִּיל֩ אֱלֹהֵ֨י יִשְׂרָאֵ֤ל אֶתְכֶם֙ מֵעֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל לְהַקְרִ֥יב אֶתְכֶ֖ם אֵלָ֑יו לַעֲבֹ֗דאֶת־עֲבֹדַת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה וְלַעֲמֹ֛ד לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לְשָׁרְתָֽם׃ 10וַיַּקְרֵב֙ אֹֽתְךָ֔ וְאֶת־כָּל־אַחֶ֥יךָ בְנֵי־לֵוִ֖י אִתָּ֑ךְ וּבִקַּשְׁתֶּ֖ם גַּם־כְּהֻנָּֽה׃ 11לָכֵ֗ן אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הַנֹּעָדִ֖ים עַל־יְהוָ֑ה וְאַהֲרֹ֣ן מַה־ה֔וּא כִּ֥י תִלֹּונוּ עָלָֽיו׃ 12וַיִּשְׁלַ֣ח מֹשֶׁ֔ה לִקְרֹ֛א לְדָתָ֥ן וְלַאֲבִירָ֖ם בְּנֵ֣י אֱלִיאָ֑ב וַיֹּאמְר֖וּ לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 13הַמְעַ֗ט כִּ֤י הֶֽעֱלִיתָ֨נוּ֙ מֵאֶ֨רֶץ זָבַ֤ת חָלָב֙ וּדְבַ֔שׁ לַהֲמִיתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּֽי־תִשְׂתָּרֵ֥ר עָלֵ֖ינוּגַּם־הִשְׂתָּרֵֽר׃ 14אַ֡ף לֹ֣א אֶל־אֶרֶץ֩ זָבַ֨ת חָלָ֤ב וּדְבַשׁ֙ הֲבִ֣יאֹתָ֔נוּ וַתִּ֨תֶּן־לָ֔נוּ נַחֲלַ֖ת שָׂדֶ֣ה וָכָ֑רֶם הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥יםהָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר לֹ֥א נַעֲלֶֽה׃ 15וַיִּ֤חַר לְמֹשֶׁה֙ מְאֹ֔ד וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־יְהוָ֔ה אַל־תֵּ֖פֶן אֶל־מִנְחָתָ֑ם לֹ֠א חֲמֹ֨ור אֶחָ֤ד מֵהֶם֙ נָשָׂ֔אתִי וְלֹ֥אהֲרֵעֹ֖תִי אֶת־אַחַ֥ד מֵהֶֽם׃ 16וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־קֹ֔רַח אַתָּה֙ וְכָל־עֲדָ֣תְךָ֔ הֱי֖וּ לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה אַתָּ֥ה וָהֵ֛ם וְאַהֲרֹ֖ן מָחָֽר׃ 17וּקְח֣וּ׀ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֗ו וּנְתַתֶּ֤ם עֲלֵיהֶם֙ קְטֹ֔רֶת וְהִקְרַבְתֶּ֞ם לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֔ו חֲמִשִּׁ֥יםוּמָאתַ֖יִם מַחְתֹּ֑ת וְאַתָּ֥ה וְאַהֲרֹ֖ן אִ֥ישׁ מַחְתָּתֹֽו׃ 18וַיִּקְח֞וּ אִ֣ישׁ מַחְתָּתֹ֗ו וַיִּתְּנ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ אֵ֔שׁ וַיָּשִׂ֥ימוּ עֲלֵיהֶ֖ם קְטֹ֑רֶת וַֽיַּעַמְד֗וּ פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מֹועֵ֖דוּמֹשֶׁ֥ה וְאַהֲרֹֽן׃ 19וַיַּקְהֵ֨ל עֲלֵיהֶ֥ם קֹ֨רַח֙ אֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וַיֵּרָ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖ה אֶל־כָּל־הָעֵדָֽה׃פ 20וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 21הִבָּ֣דְל֔וּ מִתֹּ֖וךְ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֑את וַאַכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָֽגַע׃ 22וַיִּפְּל֤וּ עַל־פְּנֵיהֶם֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֕ל אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר הָאִ֤ישׁ אֶחָד֙ יֶחֱטָ֔א וְעַ֥ל כָּל־הָעֵדָ֖התִּקְצֹֽף׃ פ 23וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 24דַּבֵּ֥ר אֶל־הָעֵדָ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵֽעָלוּ֙ מִסָּבִ֔יב לְמִשְׁכַּן־קֹ֖רַח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָֽם׃ 25וַיָּ֣קָם מֹשֶׁ֔ה וַיֵּ֖לֶךְ אֶל־דָּתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם וַיֵּלְכ֥וּ אַחֲרָ֖יו זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 26וַיְדַבֵּ֨ר אֶל־הָעֵדָ֜ה לֵאמֹ֗ר ס֣וּרוּ נָ֡א מֵעַל֩ אָהֳלֵ֨י הָאֲנָשִׁ֤ים הָֽרְשָׁעִים֙ הָאֵ֔לֶּה וְאַֽל־תִּגְּע֖וּבְּכָל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֑ם פֶּן־תִּסָּפ֖וּ בְּכָל־חַטֹּאתָֽם׃ 27וַיֵּעָל֗וּ מֵעַ֧ל מִשְׁכַּן־קֹ֛רֶח דָּתָ֥ן וַאֲבִירָ֖ם מִסָּבִ֑יב וְדָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם יָצְא֣וּ נִצָּבִ֗ים פֶּ֚תַח אָֽהֳלֵיהֶ֔םוּנְשֵׁיהֶ֥ם וּבְנֵיהֶ֖ם וְטַפָּֽם׃ 28וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ בְּזֹאת֙ תֵּֽדְע֔וּן כִּֽי־יְהוָ֣ה שְׁלָחַ֔נִי לַעֲשֹׂ֕ות אֵ֥ת כָּל־הַֽמַּעֲשִׂ֖ים הָאֵ֑לֶּה כִּי־לֹ֖א מִלִּבִּֽי׃ 29אִם־כְּמֹ֤ות כָּל־הָֽאָדָם֙ יְמֻת֣וּן אֵ֔לֶּה וּפְקֻדַּת֙ כָּל־הָ֣אָדָ֔ם יִפָּקֵ֖ד עֲלֵיהֶ֑ם לֹ֥א יְהוָ֖ה שְׁלָחָֽנִי׃ 30וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֨יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּחַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהוָֽה׃ 31וַיְהִי֙ כְּכַלֹּתֹ֔ו לְדַבֵּ֕ר אֵ֥ת כָּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַתִּבָּקַ֥ע הָאֲדָמָ֖ה אֲשֶׁ֥ר תַּחְתֵּיהֶֽם׃ 32וַתִּפְתַּ֤ח הָאָ֨רֶץ֙ אֶת־פִּ֔יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֖ם וְאֶת־בָּתֵּיהֶ֑ם וְאֵ֤ת כָּל־הָאָדָם֙ אֲשֶׁ֣ר לְקֹ֔רַח וְאֵ֖תכָּל־הָרֲכֽוּשׁ׃ 33וַיֵּ֨רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל־אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הָאָ֔רֶץ וַיֹּאבְד֖וּ מִתֹּ֥וךְ הַקָּהָֽל׃ 34וְכָל־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֛ר סְבִיבֹתֵיהֶ֖ם נָ֣סוּ לְקֹלָ֑ם כִּ֣י אָֽמְר֔וּ פֶּן־תִּבְלָעֵ֖נוּ הָאָֽרֶץ׃ 35וְאֵ֥שׁ יָצְאָ֖ה מֵאֵ֣ת יְהוָ֑ה וַתֹּ֗אכַל אֵ֣ת הַחֲמִשִּׁ֤ים וּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ מַקְרִיבֵ֖י הַקְּטֹֽרֶת׃ פ

\c 17

\s1 Olw’ebitumbûkizo n’olw’akarhi ka Aròni

\p\v 1Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 2 Obwîre omudâhwa Eleazari, mwene Aròni, arhenze ebitumbûkizo omu bwihîrà, onakabuli­re kuli omuliro gulimwo, \v 3 bulya ebi bitumbûkizo oku byâha biri bigishe. Ebitumbûkizo by’abola bantu, abahemukiraga obuzîne bwâbo bonene, bajiremwo enambûle ndîri, zikazibwikira·oluhêrero lw’enterekêro y’ensirîra; bulya byarherekîrwe Nyamubâho, binakolabigishe, byayôrha ntyôla cimanyîso kuli bene Israheli.» \v 4 Omudâhwa Eleazari arhôla birya bitumbûkizo by’omulinga byakolêsiba­gwa na balya bantu bâmirangusibagwa n’omuliro, ajiramwo enambule z’okukazibwikira oluhêrero. \v 5 Bene Israheli bayôrha bamanyire oku ntà muntu w’embuga orhali w’omu bûko bwa Aròni, wakacishomya mpu ayegêra arherekêre Nyamubâho enshangi, anabule okubà aka Korè n’omurhwe gwâge nk’oku Nyamubâho anamumanyisagya omu kanwa ka Mûsa.

\s1 Okucîduduma kwa bene Israheli

\p\v 6 Erhi buca, olubaga loshi lwa bene Israheli lwarhôndêra lwacîdudumira Mûsa na Aròni, lwakaziderha mpu: «Mwayisize olubaga lwa Nyamubâho.» \v 7 Ebwa kubà olubaga lwàli lwamagorha Mûsa n’Aròni, bombi bayerekera e­ bw’Ihêma ly’embugânano, ecitû calibwîka n’irenge lya Nyamubâho lyaboneka. \v 8 Mûsa na Aròni bakanya bajà ebw’Ihêma ly’embugânano. \v 9Nyamubâho anacishambâza Mûsa aderha erhi: \v 10 «Orhenge muli olu lubà­ga, nkola naluhirigisa buno buno.» Bombi banacikumba bûbi. \v 11 Mûsa anacibwîra Aròni, erhi: Rhòla ecitumbûkizo, ohiremwo omuliro gw’oku luhêrero, ohire­ kwo n’enshangi, okanye duba emunda olubaga luli, ogendilujirira empyûlo; bulya oburhè bwa Nyamubâho bwamayâka. Ecibande camarhangira.» \v 12 Aròni arhôla ecitumbûkizo, nk’oku Mûsa anaderhaga, alibirhira omu karhî k’olubaga. Ecibande cali camarhôndera ekarhî k’olubaga. Ahira enshangi omu citumbûkizo, ajira enterekêro y’empyûlo oku lubaga. \v 13 Ajiyimanga ekarhî k’abamafà n’abazîne; aho Ecibande cacîkwa. \v 14 Bantu bihumbi ikumi na bini na magana gali nda bafà n’ecôla cibande, buzira kuganja abafàga erhi Korè o­rhuma. \v 15 Aròni ashubira emunda Mûsa ali ah’Ihêma ly’embugânano, n’Eciba­nde erhi camacîkwa.

\s1 Olw’akarhi k’Aròni

\p\v 16 Nyamubâho ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 17 «Ogendibwîra bene Israheli bakuhè orhurhi, ngasi bûko karhikaguma, rhwo rhuligi rhurhi ikumi na rhubirhi rhwalerhwa n’abarhambo bâbo bôshi kulya emilala yâbo enali ikumi n’ibirhi. Oyandike izîno lya ngasi muguma oku karhi kâge. \v 18 Oyandike izîno ly’Aròni oku karhi ka Levi, bulya ngasi murhambo akaziba na karhi kaguma kulya emilala yâbo enali. \v 19 Oyishidekereza orhôla rhurhi omw’Ihêma ly’embugânano embere z’omucîmba gw’amalaganyo, halya nkazishimânana nâwe. \v 20 Omuntu ncîshozire, ayishibâ olya akarhi kâge kajirekw’obwaso, na ntyo, nanayusa embere zâni erya mîdudumo bene Israheli bakazimujirakwo. \v 21 Mûsa agendishambâla na bene Israheli, n’abarhambo bâbo bôshi bakazimulêrhera karhi kaguma, nk’oku emilala yâbo enali, kwo kuderha rhu­rhi ikumi na rhubirhi, n’akarhi ka Aròni karhulimwo.

\p\v 22 Mûsa adekereza o­rhola rhurhi embere za Nyamubâho, omw’lhêma ly’obubâmirizi. \v 23 Erhi buca Mûsa ashubira ebw’Ihêma ly’obubâmirizi, akarii k’Aròni kajirekwo obwaso, kaligi k’obûko bwa Levi: ako karhi kàli kamajakwo amafufu, kàli kamayâsa, e­rhi kamanajakwo amalehe. \v 24 Mûsa ayisha ahulukîne rhulya rhurhi rhwôshi rhwali embere za Nyamubâho, arhuhira embere za bene Israheli bôshi, babona na ngasi muguma arhôla akarhi kâge.

\p\v 25 Nyamubâho abwîra Mûsa erhi: «Oshubize akarhi ka Aròni aha Muciîmba gw’amalaganyo, kakazilangwa nka buhamîrizi emwa ngasi bôshi ba­nkalonza okucîhindula, na ntyôla okucîduduma kwâbo kwanahwa emunda ndi, banalekifà. \v 26 Mûsa anacijira kulya, anacijira nk’oku Nyamubâho àlimurhegesire. \v 27 Bene Israheli banacibwîra Mûsa mpu: «Lolà oku rhwamafa, rhwamahwa rhweshi. \v 28 Ngasi yeshi wakaziyegêra Endâro, adwîrhe afa. Ka kukwaninage rhweshi rhufe obwo?»

\pr Numbers BHS 17: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2אֱמֹ֨ר אֶל־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן וְיָרֵ֤ם אֶת־הַמַּחְתֹּת֙ מִבֵּ֣ין הַשְּׂרֵפָ֔ה וְאֶת־הָאֵ֖שׁ זְרֵה־הָ֑לְאָה כִּ֖יקָדֵֽשׁוּ׃ 3אֵ֡ת מַחְתֹּות֩ הַֽחַטָּאִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בְּנַפְשֹׁתָ֗ם וְעָשׂ֨וּ אֹתָ֜ם רִקֻּעֵ֤י פַחִים֙ צִפּ֣וּי לַמִּזְבֵּ֔חַ כִּֽי־הִקְרִיבֻ֥םלִפְנֵֽי־יְהוָ֖ה וַיִּקְדָּ֑שׁוּ וְיִֽהְי֥וּ לְאֹ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיִּקַּ֞ח אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֗ן אֵ֚ת מַחְתֹּ֣ות הַנְּחֹ֔שֶׁת אֲשֶׁ֥ר הִקְרִ֖יבוּ הַשְּׂרֻפִ֑ים וַֽיְרַקְּע֖וּם צִפּ֥וּי לַמִּזְבֵּֽחַ׃ 5זִכָּרֹ֞ון לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לְ֠מַעַן אֲשֶׁ֨ר לֹֽא־יִקְרַ֜ב אִ֣ישׁ זָ֗ר אֲ֠שֶׁר לֹ֣א מִזֶּ֤רַע אַהֲרֹן֙ ה֔וּא לְהַקְטִ֥ירקְטֹ֖רֶת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה וְלֹֽא־יִהְיֶ֤ה כְקֹ֨רַח֙ וְכַ֣עֲדָתֹ֔ו כַּאֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה לֹֽו׃ 6וַיִּלֹּ֜נוּ כָּל־עֲדַ֤ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ מִֽמָּחֳרָ֔ת עַל־מֹשֶׁ֥ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹ֑ר אַתֶּ֥ם הֲמִתֶּ֖ם אֶת־עַ֥ם יְהוָֽה׃ 7וַיְהִ֗י בְּהִקָּהֵ֤ל הָֽעֵדָה֙ עַל־מֹשֶׁ֣ה וְעַֽל־אַהֲרֹ֔ן וַיִּפְנוּ֙ אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהִנֵּ֥ה כִסָּ֖הוּ הֶעָנָ֑ן וַיֵּרָ֖א כְּבֹ֥ודיְהוָֽה׃ 8וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ וְאַהֲרֹ֔ן אֶל־פְּנֵ֖י אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ פ 9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10הֵרֹ֗מּוּ מִתֹּוךְ֙ הָעֵדָ֣ה הַזֹּ֔את וַאֲכַלֶּ֥ה אֹתָ֖ם כְּרָ֑גַע וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶֽם׃ 11וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן קַ֣ח אֶת־הַ֠מַּחְתָּה וְתֶן־עָלֶ֨יהָ אֵ֜שׁ מֵעַ֤ל הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְשִׂ֣ים קְטֹ֔רֶת וְהֹולֵ֧ךְמְהֵרָ֛ה אֶל־הָעֵדָ֖ה וְכַפֵּ֣ר עֲלֵיהֶ֑ם כִּֽי־יָצָ֥א הַקֶּ֛צֶף מִלִּפְנֵ֥י יְהוָ֖ה הֵחֵ֥ל הַנָּֽגֶף׃ 12וַיִּקַּ֨ח אַהֲרֹ֜ן כַּאֲשֶׁ֣ר׀ דִּבֶּ֣ר מֹשֶׁ֗ה וַיָּ֨רָץ֙ אֶל־תֹּ֣וך הַקָּהָ֔ל וְהִנֵּ֛ה הֵחֵ֥ל הַנֶּ֖גֶף בָּעָ֑ם וַיִּתֵּן֙אֶֽת־הַקְּטֹ֔רֶת וַיְכַפֵּ֖ר עַל־הָעָֽם׃ 13וַיַּעֲמֹ֥ד בֵּֽין־הַמֵּתִ֖ים וּבֵ֣ין הַֽחַיִּ֑ים וַתֵּעָצַ֖ר הַמַּגֵּפָֽה׃ 14וַיִּהְי֗וּ הַמֵּתִים֙ בַּמַּגֵּפָ֔ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֣ע מֵאֹ֑ות מִלְּבַ֥ד הַמֵּתִ֖ים עַל־דְּבַר־קֹֽרַח׃ 15וַיָּ֤שָׁב אַהֲרֹן֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד וְהַמַּגֵּפָ֖ה נֶעֱצָֽרָה׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְקַ֣ח מֵֽאִתָּ֡ם מַטֶּ֣ה מַטֶּה֩ לְבֵ֨ית אָ֜ב מֵאֵ֤ת כָּל־נְשִֽׂיאֵהֶם֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔םשְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטֹּ֑ות אִ֣ישׁ אֶת־שְׁמֹ֔ו תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּֽהוּ׃ 18וְאֵת֙ שֵׁ֣ם אַהֲרֹ֔ן תִּכְתֹּ֖ב עַל־מַטֵּ֣ה לֵוִ֑י כִּ֚י מַטֶּ֣ה אֶחָ֔ד לְרֹ֖אשׁ בֵּ֥ית אֲבֹותָֽם׃ 19וְהִנַּחְתָּ֖ם בְּאֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לִפְנֵי֙ הָֽעֵד֔וּת אֲשֶׁ֛ר אִוָּעֵ֥ד לָכֶ֖ם שָֽׁמָּה׃ 20וְהָיָ֗ה הָאִ֛ישׁ אֲשֶׁ֥ר אֶבְחַר־בֹּ֖ו מַטֵּ֣הוּ יִפְרָ֑ח וַהֲשִׁכֹּתִ֣י מֵֽעָלַ֗י אֶת־תְּלֻנֹּות֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֛ר הֵ֥םמַלִּינִ֖ם עֲלֵיכֶֽם׃ 21וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו׀ כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יאאֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטֹּ֑ות וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּתֹ֥וךְ מַטֹּותָֽם׃ 22וַיַּנַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֹּ֖ת לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה בְּאֹ֖הֶל הָעֵדֻֽת׃ 23וַיְהִ֣י מִֽמָּחֳרָ֗ת וַיָּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ אֶל־אֹ֣הֶל הָעֵד֔וּת וְהִנֵּ֛ה פָּרַ֥ח מַטֵּֽה־אַהֲרֹ֖ן לְבֵ֣ית לֵוִ֑י וַיֹּ֤צֵֽא פֶ֨רַח֙וַיָּ֣צֵֽץ צִ֔יץ וַיִּגְמֹ֖ל שְׁקֵדִֽים׃ 24וַיֹּצֵ֨א מֹשֶׁ֤ה אֶת־כָּל־הַמַּטֹּת֙ מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֔ה אֶֽל־כָּל־בְּנֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל וַיִּרְא֥וּ וַיִּקְח֖וּ אִ֥ישׁ מַטֵּֽהוּ׃ ס 25וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה הָשֵׁ֞ב אֶת־מַטֵּ֤ה אַהֲרֹן֙ לִפְנֵ֣י הָעֵד֔וּת לְמִשְׁמֶ֥רֶת לְאֹ֖ות לִבְנֵי־מֶ֑רִי וּתְכַ֧לתְּלוּנֹּתָ֛ם מֵעָלַ֖י וְלֹ֥א יָמֻֽתוּ׃ 26וַיַּ֖עַשׂ מֹשֶׁ֑ה כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֹתֹ֖ו כֵּ֥ן עָשָֽׂה׃ ס 27וַיֹּֽאמְרוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר הֵ֥ן גָּוַ֛עְנוּ אָבַ֖דְנוּ כֻּלָּ֥נוּ אָבַֽדְנוּ׃ 28כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֹֽעַ׃ ס

\c 18

\s1 Emikolo y’abadâhwa n’oluhembo lwâbo

\p\v 1Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: «W’oyu na bagala bâwe, haguma n’enyumpa ya sho, mwe mwatumula obubî bwankajirwa ahantu hîmâna; we na bagala bâwe, mwakazidosibwa oku bubî bwankajirwa omu mukolo gwi­nyu gw’obudâhwa. \v 2 Ci na bene winyu kuguma, ab’omu bûko bwa Levi, ab’omu mulala gwa sho, obayegeze hôfi nâwe bakazikukolera banakazikurhabâla amango we na bagala bâwe muli omu mirimo yinyu y’omw’Ihêma ly’obuhamirizi. \v 3 Bakazikurhabàla oku mikolo yâwe yôshi nk’oku mikolo y’Ihêma ly’embugânano. Ci bamanye bankanayegêra ebintu bimâna, erhi oluhêrero, mulekifa oli we oli bo. \v 4 Bakazikugwâsa, bakazikola omu mikolo y’Ihêma ly’embugânano, oku ngasi mikolo enayêrekîre Ihêma. Ci ntà w’embuga wankayegêra \v 5 Mukazikola omu hantu hîmâna n’oku luhêrero, lyo oburhè bw’okushimbulira bene Israheli buhwa. \v 6 Nie nàrhôzire bene winyu Baleviti ekarhî ka bene Israheli; abahâbagwa Nyamubâho we okola obahâbi­rwe mpu bakazijiraomukolo gw’omw’lhêma Iy’embugânano. \v 7 We na bagala bâwe, omukolo gwinyu gw’obudâhwa gwabà oku ngasi biyêrekîre oluhêrero n’ebiri enyuma ly’ecisikae, mwakazijira ogwôla mukolo. Mwakazijiraomukolo gw’oburherekêre, bulya muli badâhwa. Ow’embuga wankacishomya mpu ayegêra, anafè.

\s1 Omwanya gw’abadâhwa

\p\v 8Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: nàkuhire omukolo gw’oku ngasi binamberûlirwe. Ebintu birherekêre bya bene Israheli, nkuhîre byo we n’aba­na bâwe nka ngalo ya ngasi mango. \v 9 Alaga ebyakaziba byâwe omu bintu bimâna bwenêne, omu biryo birherekêre: entûlo zôshi za bene Israheli bakazizingalulira, enterekêro z’enkalange zôshi, enterekêro zâbo zôshi oku byâha n’enterekêro zâbo zôshi z’empongano bâkanayîshikampa zôshi: ebyôla byôshi nka bintu bimâna bwenêne, byabà byâwe kuli we n’oku bagala bâwe. \v 10 Wakalya ebîmâna bwenêne; ngasi mulume akazibiryako. Obikenge bwenêne. \v 11 N’ebira nabyo byakazibà byâwe: ngasi ebi banaberwire oku ntûlo zâbo, oku ngasi nterekêro z’okumogamoga za bene Israheli; nkuhîre byo we na bagala bâwe na bâli bâwe, n’eryola liri irhegeko ly’ensiku n’amango; ngasi ocire w’omu mwâwe, anahasha okubiryako. \v 12 Ngasi mavurha minjà bwenêne bahâna, ngasi idivayi linjà bwenêne bahâna, lihyâhya, erhi ngano, ebirha­ngiriza by’emyâka yâbo balibirherekêra Nyamubâho, ebyôla nkuhîre byo. \v 13 Ngasi bya mburho yâbo mpyâhya bankanahumbûla omu cihugo câbo mpu babirherekêre Nyamubâho, ebyôla byôshi nabyo nkuhìre byo. Ngasi yeshi onali acire omu mwâwe anabiryakwo. \v 14 Ngasi byôshi birikwo obuhane omu Israheli, ebyôla biri byâwe nabyo. \v 15 Ngasi wa bûko lubere abè wa bantu, abè wa cintu, birya banaha Nyamubâho, ebyôla byabà byâwe. Ci kwônene wanakazigombôla olubere lw’omuntu, n’olubere lw’ecintucigalugalu. \v 16Wanabigombôlera oku mwêzi muguma biri biburhe, wêne wankaderha eci­twiro, sikeli irhanu z’ecuma c’olunyerere omu kuzigerera oku sikeli y’ahantu hîmâna, erya ya jêra makumi abirhi. \v 17Ebirhagombôlwa by’ebi: olubere lw’e­ nkafu, olubere lw’ebibuzi, olubere lw’empene ebyôla biri bimâna. Okazibulagira omukò gwâbyo oku luhêrero n’amashushi gabyo wanagayoca gatumbûke mugi: eri nterekêro yajirwa n’omuliro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. \v 18 N’enyama zabyo ziri zâwe, gulya mushaya bamogamoga n’okugulu ku­lyo. \v 19 Ebi bene Israheli baberûlira Nyamubâho oku bintu bimâna nkuhirebyo we na bagala bâwe na bâli bâwe. N’eryo liri irhegeko ly’ensiku n’amango, eri ndagâno nnûngef y’ensiku zôshi, embere za Nyamubâho kuli we n’okw’iburha lyâwe mweshi. »

\s1 Ecigabi ca Bene-Levi

\p\v 20Nyamubâho anacibwîra Aròni, erhi: orhâbe n’akashambala omu cihugo câbo, na ntacigabi ciru n’eciguma cankaderhwa mpu câwe ekarhî kâbog. Niehe nie cigabi câwe nie na kashambala kâwe ekarhî ka bene Israheli. \v 21 Ala oku bene Levi mbahire nka kashambala entûlo yôshi y’omu Israheli, kuli erya mikolo yâbo banajira omw’lhêma ly’embugânano. \v 22 Bene Israheli barhankaciyegêra Ihêma ly’embugânano, kwanaba kucibarhuzaecâha cankarhuma bafà. \v 23Bene Levi bo bakazijiraemikolo y’omw’Ihêma ly’embugânano na bône bankabarhula obubî bwâbo. Irhegeko ly’ensiku n’amango libahanzize okubà (libasezize okurhâba) n’akashambala ekarhî ka bene Israheli\v 24 Bulya bene Levi, aka­ shambâla kâbo, mbahire era ntûlo bene Israheli baberûlira Nyamubâho. Co carhurnaga nababwîra nti barhabè n’akashambala ekarhî ka bene Israheli.

\s1 Entûlo

\p\v 25Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 26 «Ogendishambâza bene Levi obabwîre, erhi: Amango mwahâbwa na bene Israhelientûlo mmuhîre nka kashambala kinyu, mwanaberûlakwo enterekêro ya Nyamubâho, eri ntûlo oku ntûlo. \v 27 «N’ebyôla mwaberûla, olugero lwabyo lubè nk’olugero lw’engano baberûla oku câno, erhi nk’olugero lw’idivayi lihyâhya baberûla oku mukenzi. \v 28 Kwo mwakaziberûla ntyôla ninyu enterekêro ya Nyamubâho kuli zirya ntûlo zôshi mwakazihâbwa na bene Israheli. Eyôla nterekêro mwaberûlira Nyamubâho, mwanayiha omudâhwa Aròni. \v 29 Kuli ebi mwankanahàbwa byôshi, mwanakazirhôlakwo erya nterekêro ya Nyamubâho. Ebiri binjà bwenêne byo mwakazikûlakwo ecigabi cimâna. \v 30 Obabwîre erhi: nka mwamaberûla birya biri binjà bwenêne, entûlo oku bene Levi yanagererwa oku mburho y’oku câno n’oku mburho y’omu mukenzi. \v 31 Mwanabirîra ngasi hantu munalonzize hôshi mwe n’omulala gwinyu bulya lwo luhembo lwinyu olwo oku mukolo goshi mujira omw’Ihêma ly’embugânano. \v 32 Ntà câha mwankajira muli okwôla nka mwamaberûla cirya cigabi cinjà bwenêne, murhankahemula enterekêro nyinjà za bene Israheli, murhankanacifa.»

\pr Numbers BHS 18: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן אַתָּ֗ה וּבָנֶ֤יךָ וּבֵית־אָבִ֨יךָ֙ אִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֣ן הַמִּקְדָּ֑שׁ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָאִתָּ֔ךְ תִּשְׂא֖וּ אֶת־עֲוֹ֥ן כְּהֻנַּתְכֶֽם׃ 2וְגַ֣ם אֶת־אַחֶיךָ֩ מַטֵּ֨ה לֵוִ֜י שֵׁ֤בֶט אָבִ֨יךָ֙ הַקְרֵ֣ב אִתָּ֔ךְ וְיִלָּו֥וּ עָלֶ֖יךָ וִֽישָׁרְת֑וּךָ וְאַתָּה֙ וּבָנֶ֣יךָ אִתָּ֔ךְלִפְנֵ֖י אֹ֥הֶל הָעֵדֻֽת׃ 3וְשָֽׁמְרוּ֙ מִֽשְׁמַרְתְּךָ֔ וּמִשְׁמֶ֖רֶת כָּל־הָאֹ֑הֶל אַךְ֩ אֶל־כְּלֵ֨י הַקֹּ֤דֶשׁ וְאֶל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ לֹ֣א יִקְרָ֔בוּ וְלֹֽא־יָמֻ֥תוּגַם־הֵ֖ם גַּם־אַתֶּֽם׃ 4וְנִלְו֣וּ עָלֶ֔יךָ וְשָֽׁמְר֗וּ אֶת־מִשְׁמֶ֨רֶת֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד לְכֹ֖ל עֲבֹדַ֣ת הָאֹ֑הֶל וְזָ֖ר לֹא־יִקְרַ֥ב אֲלֵיכֶֽם׃ 5וּשְׁמַרְתֶּ֗ם אֵ֚ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַקֹּ֔דֶשׁ וְאֵ֖ת מִשְׁמֶ֣רֶת הַמִּזְבֵּ֑חַ וְלֹֽא־יִהְיֶ֥ה עֹ֛וד קֶ֖צֶף עַל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 6וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֨חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתֹּ֖וךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהוָ֔ה לַעֲבֹ֕דאֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 7וְאַתָּ֣ה וּבָנֶ֣יךָ אִ֠תְּךָ תִּשְׁמְר֨וּ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֜ם לְכָל־דְּבַ֧ר הַמִּזְבֵּ֛חַ וּלְמִבֵּ֥ית לַפָּרֹ֖כֶת וַעֲבַדְתֶּ֑ם עֲבֹדַ֣תמַתָּנָ֗ה אֶתֵּן֙ אֶת־כְּהֻנַּתְכֶ֔ם וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת׃ ס 8וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָה֮ אֶֽל־אַהֲרֹן֒ וַאֲנִי֙ הִנֵּ֣ה נָתַ֣תִּֽי לְךָ֔ אֶת־מִשְׁמֶ֖רֶת תְּרוּמֹתָ֑י לְכָל־קָדְשֵׁ֣י בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל לְךָ֙נְתַתִּ֧ים לְמָשְׁחָ֛ה וּלְבָנֶ֖יךָ לְחָק־עֹולָֽם׃ 9זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃ 10בְּקֹ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים תֹּאכֲלֶ֑נּוּ כָּל־זָכָר֙ יֹאכַ֣ל אֹתֹ֔ו קֹ֖דֶשׁ יִֽהְיֶה־לָּֽךְ׃ 11וְזֶה־לְּךָ֞ תְּרוּמַ֣ת מַתָּנָ֗ם לְכָל־תְּנוּפֹת֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְךָ֣ נְתַתִּ֗ים וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖לְחָק־עֹולָ֑ם כָּל־טָהֹ֥ור בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכַ֥ל אֹתֹֽו׃ 12כֹּ֚ל חֵ֣לֶב יִצְהָ֔ר וְכָל־חֵ֖לֶב תִּירֹ֣ושׁ וְדָגָ֑ן רֵאשִׁיתָ֛ם אֲשֶׁר־יִתְּנ֥וּ לַֽיהוָ֖ה לְךָ֥ נְתַתִּֽים׃ 13בִּכּוּרֵ֞י כָּל־אֲשֶׁ֧ר בְּאַרְצָ֛ם אֲשֶׁר־יָבִ֥יאוּ לַיהוָ֖ה לְךָ֣ יִהְיֶ֑ה כָּל־טָהֹ֥ור בְּבֵיתְךָ֖ יֹאכֲלֶֽנּוּ׃ 14כָּל־חֵ֥רֶם בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 15כָּל־פֶּ֣טֶר רֶ֠חֶם לְֽכָל־בָּשָׂ֞ר אֲשֶׁר־יַקְרִ֧יבוּ לַֽיהוָ֛ה בָּאָדָ֥ם וּבַבְּהֵמָ֖ה יִֽהְיֶה־לָּ֑ךְ אַ֣ךְ׀ פָּדֹ֣ה תִפְדֶּ֗האֵ֚ת בְּכֹ֣ור הָֽאָדָ֔ם וְאֵ֛ת בְּכֹֽור־הַבְּהֵמָ֥ה הַטְּמֵאָ֖ה תִּפְדֶּֽה׃ 16וּפְדוּיָו֙ מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ תִּפְדֶּ֔ה בְּעֶ֨רְכְּךָ֔ כֶּ֛סֶף חֲמֵ֥שֶׁת שְׁקָלִ֖ים בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ עֶשְׂרִ֥ים גֵּרָ֖ה הֽוּא׃ 17אַ֣ךְ בְּֽכֹור־שֹׁ֡ור אֹֽו־בְכֹ֨ור כֶּ֜שֶׂב אֹֽו־בְכֹ֥ור עֵ֛ז לֹ֥א תִפְדֶּ֖ה קֹ֣דֶשׁ הֵ֑ם אֶת־דָּמָ֞ם תִּזְרֹ֤קעַל־הַמִּזְבֵּ֨חַ֙ וְאֶת־חֶלְבָּ֣ם תַּקְטִ֔יר אִשֶּׁ֛ה לְרֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽיהוָֽה׃ 18וּבְשָׂרָ֖ם יִהְיֶה־לָּ֑ךְ כַּחֲזֵ֧ה הַתְּנוּפָ֛ה וּכְשֹׁ֥וק הַיָּמִ֖ין לְךָ֥ יִהְיֶֽה׃ 19כֹּ֣ל׀ תְּרוּמֹ֣ת הַקֳּדָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֨ר יָרִ֥ימוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לַֽיהוָה֒ נָתַ֣תִּֽי לְךָ֗ וּלְבָנֶ֧יךָ וְלִבְנֹתֶ֛יךָ אִתְּךָ֖לְחָק־עֹולָ֑ם בְּרִית֩ מֶ֨לַח עֹולָ֥ם הִוא֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה לְךָ֖ וּלְזַרְעֲךָ֥ אִתָּֽךְ׃ 20וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶֽל־אַהֲרֹ֗ן בְּאַרְצָם֙ לֹ֣א תִנְחָ֔ל וְחֵ֕לֶק לֹא־יִהְיֶ֥ה לְךָ֖ בְּתֹוכָ֑ם אֲנִ֤י חֶלְקְךָ֙ וְנַחֲלָ֣תְךָ֔בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ ס 21וְלִבְנֵ֣י לֵוִ֔י הִנֵּ֥ה נָתַ֛תִּי כָּל־מַֽעֲשֵׂ֥ר בְּיִשְׂרָאֵ֖ל לְנַחֲלָ֑ה חֵ֤לֶף עֲבֹֽדָתָם֙ אֲשֶׁר־הֵ֣ם עֹֽבְדִ֔יםאֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 22וְלֹא־יִקְרְב֥וּ עֹ֛וד בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד לָשֵׂ֥את חֵ֖טְא לָמֽוּת׃ 23וְעָבַ֨ד הַלֵּוִ֜י ה֗וּא אֶת־עֲבֹדַת֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהֵ֖ם יִשְׂא֣וּ עֲוֹנָ֑ם חֻקַּ֤ת עֹולָם֙ לְדֹרֹ֣תֵיכֶ֔ם וּבְתֹוךְ֙ בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ 24כִּ֞י אֶת־מַעְשַׂ֣ר בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤ימוּ לַֽיהוָה֙ תְּרוּמָ֔ה נָתַ֥תִּי לַלְוִיִּ֖ם לְנַחֲלָ֑ה עַל־כֵּן֙ אָמַ֣רְתִּילָהֶ֔ם בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃ פ 25וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26וְאֶל־הַלְוִיִּ֣ם תְּדַבֵּר֮ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶם֒ כִּֽי־תִ֠קְחוּ מֵאֵ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶת־הַֽמַּעֲשֵׂ֗ר אֲשֶׁ֨ר נָתַ֧תִּילָכֶ֛ם מֵאִתָּ֖ם בְּנַחֲלַתְכֶ֑ם וַהֲרֵמֹתֶ֤ם מִמֶּ֨נּוּ֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מַעֲשֵׂ֖ר מִן־הַֽמַּעֲשֵֽׂר׃ 27וְנֶחְשַׁ֥ב לָכֶ֖ם תְּרוּמַתְכֶ֑ם כַּדָּגָן֙ מִן־הַגֹּ֔רֶן וְכַֽמְלֵאָ֖ה מִן־הַיָּֽקֶב׃ 28כֵּ֣ן תָּרִ֤ימוּ גַם־אַתֶּם֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה מִכֹּל֙ מַעְשְׂרֹ֣תֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֣ר תִּקְח֔וּ מֵאֵ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּנְתַתֶּ֤םמִמֶּ֨נּוּ֙ אֶת־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵֽן׃ 29מִכֹּל֙ מַתְּנֹ֣תֵיכֶ֔ם תָּרִ֕ימוּ אֵ֖ת כָּל־תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֑ה מִכָּל־חֶלְבֹּ֔ו אֶֽת־מִקְדְּשֹׁ֖ו מִמֶּֽנּוּ׃ 30וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם בַּהֲרִֽימְכֶ֤ם אֶת־חֶלְבֹּו֙ מִמֶּ֔נּוּ וְנֶחְשַׁב֙ לַלְוִיִּ֔ם כִּתְבוּאַ֥ת גֹּ֖רֶן וְכִתְבוּאַ֥ת יָֽקֶב׃ 31וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתֹו֙ בְּכָל־מָקֹ֔ום אַתֶּ֖ם וּבֵֽיתְכֶ֑ם כִּֽי־שָׂכָ֥ר הוּא֙ לָכֶ֔ם חֵ֥לֶף עֲבֹֽדַתְכֶ֖ם בְּאֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 32וְלֹֽא־תִשְׂא֤וּ עָלָיו֙ חֵ֔טְא בַּהֲרִֽימְכֶ֥ם אֶת־חֶלְבֹּ֖ו מִמֶּ֑נּוּ וְאֶת־קָדְשֵׁ֧י בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל לֹ֥א תְחַלְּל֖וּ וְלֹ֥אתָמֽוּתוּ׃ פ

\c 19

\s1 Enkafu y’omukara

\p\v 1Nyamubâho ashambâla na Mûsa n’Aròni, aderha, erhi: \v 2 Alaga ebinwa b’irhegeko Nyamubâho arhegesire, ene aderha erhi: Ojibwîra bene Israheli bayîshe bandwîrhîre enkafu y’omukara, erya erhagwêrhi ishembo lici oku mubiri, erhanasagihêka omuzigo. \v 3 Muyihekere omudâhwaEleazari, naye anayirhenza omu cihando bagendiyibâgira embere zâge. \v 4OmudâhwaEleazari anarhôla oku mukò gw’eyôla nkafu n’omunwe gwâge, anajira nago olukangûlo kali nda olunda lw’omuhango gw’Ihêma ly’embugânano. \v 5 Banayôca eyôla nkafu erhi anadwîrhe abona, banayôca oluhu lwâyo, enyamazayo n’omukò gwâyo kuguma n’ecihò câyo. \v 6Omudâhwa anarhôla enshâli z’omurhi gw’o­ mwerezi, ez’olwifuyè n’ebindi by’akaduku; anabikweba mulyamuliro gudwi­rhe gwasingônola erya nkafu. \v 7 Kandi anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anashubira omu cihando, ayôrhe mugalugaluh kuhika bijingo. \v 8 Naye olya wayocagya erya nkafu, anashuka emyambalo yâge, ashukire n’omubiri gwâge omu mîshi, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. \v 9 Omuntu oli bwinjà anaguka lulya luvu lw’erya nkafu, anagendilubulagira emuhanda gw’ecihando, omu hantu hinjà; bakazilubikira endêko ya bene Israheli, bakaziluhira omu mîshi g’okubayobôla; eri nterekêro oku byâha. \v 10 Oyu wagukaga oluvu lw’erya nkafu anashuka emyambalo yâge, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. okwôla, lyâba irhegeko ly’ensiku zôshi oku bene Israheli n’oku muntu w’ecigolo onayubasire ekarhî kâbo.

\s1 Ebiyêrekîre okuzinga

\p\v 11 Owankahuma oku mufu mulebe erhi mulebe, oyôla anabè mugalugalu nsiku nda. \v 12Anayishicîcêsa n’agôla mîshi olusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, anabà bwinjà. Ci erhi akaba arhacîcêsizi oku lusiku lwa kasharhu n’olwa kalinda, arhankabà bwinjà. \v 13 Owankahuma oku mufu, oku mubiri gw’omuntu wamafa, akaba arhacîcêsizi, oyôla anahemula endâro ya Nyamubâho; ku­kwânîne akagwe omu bene Israheli. Bulya galya mîshi gakûla ebizinzire ga­rhabulajikire kuli ye; ali mugalugalu, n’agôla mazinga gâge anagayôrhana. \v 14 Alaga irhegeko erhi omuntu ankafira omw’lhêma. Ngasi yeshi wankaja muli eryo ihêma, na ngasi kalugu kali muli ryo, ebyôla byôshi byanabà bigalu­galu kuhika nsiku nda. \v 15 Ngasi kalugu kafûnule, kalya karhagwêrhi cifûniko cisheke n’ehigozi, kânaba kagalugalu. \v 16Ngasi yeshi wankahuma oku muntu wanigiragwa omu mashwa, erhi wundi ofire kwônene erhi mavuha ga muntu, erhi oku cûsho, oyôla ânabà mugalugalu kuhika nsiku nda.

\s1 Amîshi g’okukangûla

\p\v 17 Kuli oyu muntu mugalugalu, banarhôla oku luvu lw’embâgwa yasi­ngônolagwa nka nterekêro ya mpyûlo oku byâha, banabulagirakwo n’amîshi minjà gali omu kalugu. \v 18 Omuntu oyosire bwinjà anayanka ebyâsi by’o­ lwifuyè, na hano aba amabidobeza omu mîshi, anajiramwo olukangûlo oku nyumpa, oku ngasi kalugu n’oku bantu bôshi banali halya, kuli omuntu wahu­maga oku mavuha, erhi olya muntu bayîrhaga, erhi wundi ofire kwônene erhi ohumire oku cûsho, \v 19 omuntu oli bwinjà anajira olukangûlo kuli olya oli mugalugalu, oku lusiku lwa kasharhu na olwa kali nda; anamukûlira ecâha câge oku lusiku lwa kalinda. Oyôla muntu mugalugaluanashuka emyambalo yâge, naye yêne anacîshuka omu mîshi, na bijingo ânabà bwinjà. \v 20 Omuntu wankabà mugalugalunka arhanacîcêsizi, anakagwe omu lubaga, bulya adwîrhe ahemula ahantu hîmâna ha Nyamubâho; bulya galya mîshi gakula ebizinzire garhâbulajikire kuli ye: alimugalugalu. \v 21 Kuli bo lyabà irhegeko ly’ensiku zôshi. Olya muntu wajiraga olukangûlo lwa galya mîshi gakula ebizinzire anashuka emyambalo yâge, owankahuma oku mîshi gakûla ebizinzire, anayôrha mugalugalu kuhika bijingo. \v 22 E­hi akahumwakwo oli mugalugalu, nahyo hinabe higalugalu, n’omu­ntu wankahihumakwo naye anabè mugalugalu kuhika bijingo»

\pr NUMBERS BHS 19: 1וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר׀ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶיךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜התְּמִימָ֗ה אֲשֶׁ֤ר אֵֽין־בָּהּ֙ מ֔וּם אֲשֶׁ֛ר לֹא־עָלָ֥ה עָלֶ֖יהָ עֹֽל׃ 3וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהֹוצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃ 4וְלָקַ֞ח אֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן מִדָּמָ֖הּ בְּאֶצְבָּעֹ֑ו וְהִזָּ֞ה אֶל־נֹ֨כַח פְּנֵ֧י אֹֽהֶל־מֹועֵ֛ד מִדָּמָ֖הּ שֶׁ֥בַע פְּעָמִֽים׃ 5וְשָׂרַ֥ף אֶת־הַפָּרָ֖ה לְעֵינָ֑יו אֶת־עֹרָ֤הּ וְאֶת־בְּשָׂרָהּ֙ וְאֶת־דָּמָ֔הּ עַל־פִּרְשָׁ֖הּ יִשְׂרֹֽף׃ 6וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵזֹ֖וב וּשְׁנִ֣י תֹולָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תֹּ֖וךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃ 7וְכִבֶּ֨ס בְּגָדָ֜יו הַכֹּהֵ֗ן וְרָחַ֤ץ בְּשָׂרֹו֙ בַּמַּ֔יִם וְאַחַ֖ר יָבֹ֣וא אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה וְטָמֵ֥א הַכֹּהֵ֖ן עַד־הָעָֽרֶב׃ 8וְהַשֹּׂרֵ֣ף אֹתָ֔הּ יְכַבֵּ֤ס בְּגָדָיו֙ בַּמַּ֔יִם וְרָחַ֥ץ בְּשָׂרֹ֖ו בַּמָּ֑יִם וְטָמֵ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 9וְאָסַ֣ף׀ אִ֣ישׁ טָהֹ֗ור אֵ֚ת אֵ֣פֶר הַפָּרָ֔ה וְהִנִּ֛יחַ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה בְּמָקֹ֣ום טָהֹ֑ור וְ֠הָיְתָה לַעֲדַ֨תבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֧ל לְמִשְׁמֶ֛רֶת לְמֵ֥י נִדָּ֖ה חַטָּ֥את הִֽוא׃ 10וְ֠כִבֶּס הָאֹסֵ֨ף אֶת־אֵ֤פֶר הַפָּרָה֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְטָמֵ֖א עַד־הָעָ֑רֶב וְֽהָיְתָ֞ה לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֛ר הַגָּ֥רבְּתֹוכָ֖ם לְחֻקַּ֥ת עֹולָֽם׃ 11הַנֹּגֵ֥עַ בְּמֵ֖ת לְכָל־נֶ֣פֶשׁ אָדָ֑ם וְטָמֵ֖א שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 12ה֣וּא יִתְחַטָּא־בֹ֞ו בַּיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י יִטְהָ֑ר וְאִם־לֹ֨א יִתְחַטָּ֜א בַּיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י וּבַיֹּ֥וםהַשְּׁבִיעִ֖י לֹ֥א יִטְהָֽר׃ 13כָּֽל־הַנֹּגֵ֡עַ בְּמֵ֣ת בְּנֶפֶשׁ֩ הָאָדָ֨ם אֲשֶׁר־יָמ֜וּת וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֗א אֶת־מִשְׁכַּ֤ן יְהוָה֙ טִמֵּ֔א וְנִכְרְתָ֛ההַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִיִּשְׂרָאֵ֑ל כִּי֩ מֵ֨י נִדָּ֜ה לֹא־זֹרַ֤ק עָלָיו֙ טָמֵ֣א יִהְיֶ֔ה עֹ֖וד טֻמְאָתֹ֥ו בֹֽו׃ 14זֹ֚את הַתֹּורָ֔ה אָדָ֖ם כִּֽי־יָמ֣וּת בְּאֹ֑הֶל כָּל־הַבָּ֤א אֶל־הָאֹ֨הֶל֙ וְכָל־אֲשֶׁ֣ר בָּאֹ֔הֶל יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥תיָמִֽים׃ 15וְכֹל֙ כְּלִ֣י פָת֔וּחַ אֲשֶׁ֛ר אֵין־צָמִ֥יד פָּתִ֖יל עָלָ֑יו טָמֵ֖א הֽוּא׃ 16וְכֹ֨ל אֲשֶׁר־יִגַּ֜ע עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶ֗ה בַּֽחֲלַל־חֶ֨רֶב֙ אֹ֣ו בְמֵ֔ת אֹֽו־בְעֶ֥צֶם אָדָ֖ם אֹ֣ו בְקָ֑בֶר יִטְמָ֖א שִׁבְעַ֥תיָמִֽים׃ 17וְלָֽקְחוּ֙ לַטָּמֵ֔א מֵעֲפַ֖ר שְׂרֵפַ֣ת הַֽחַטָּ֑את וְנָתַ֥ן עָלָ֛יו מַ֥יִם חַיִּ֖ים אֶל־כֶּֽלִי׃ 18וְלָקַ֨ח אֵזֹ֜וב וְטָבַ֣ל בַּמַּיִם֮ אִ֣ישׁ טָהֹור֒ וְהִזָּ֤ה עַל־הָאֹ֨הֶל֙ וְעַל־כָּל־הַכֵּלִ֔ים וְעַל־הַנְּפָשֹׁ֖ות אֲשֶׁ֣רהָֽיוּ־שָׁ֑ם וְעַל־הַנֹּגֵ֗עַ בַּעֶ֨צֶם֙ אֹ֣ו בֶֽחָלָ֔ל אֹ֥ו בַמֵּ֖ת אֹ֥ו בַקָּֽבֶר׃ 19וְהִזָּ֤ה הַטָּהֹר֙ עַל־הַטָּמֵ֔א בַּיֹּ֥ום הַשְּׁלִישִׁ֖י וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֑י וְחִטְּאֹו֙ בַּיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י וְכִבֶּ֧ס בְּגָדָ֛יווְרָחַ֥ץ בַּמַּ֖יִם וְטָהֵ֥ר בָּעָֽרֶב׃ 20וְאִ֤ישׁ אֲשֶׁר־יִטְמָא֙ וְלֹ֣א יִתְחַטָּ֔א וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מִתֹּ֣וךְ הַקָּהָ֑ל כִּי֩ אֶת־מִקְדַּ֨שׁ יְהוָ֜הטִמֵּ֗א מֵ֥י נִדָּ֛ה לֹא־זֹרַ֥ק עָלָ֖יו טָמֵ֥א הֽוּא׃ 21וְהָיְתָ֥ה לָּהֶ֖ם לְחֻקַּ֣ת עֹולָ֑ם וּמַזֵּ֤ה מֵֽי־הַנִּדָּה֙ יְכַבֵּ֣ס בְּגָדָ֔יו וְהַנֹּגֵ֨עַ֙ בְּמֵ֣י הַנִּדָּ֔ה יִטְמָ֖א עַד־הָעָֽרֶב׃ 22וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־יִגַּע־בֹּ֥ו הַטָּמֵ֖א יִטְמָ֑א וְהַנֶּ֥פֶשׁ הַנֹּגַ֖עַת תִּטְמָ֥א עַד־הָעָֽרֶב׃ פ

\c 20

\ms1 VII. Okurhenga e Kadesi n’okuhika e Mowabu

\s1 Amîshi ga Meriba

\p\v 1Bene Israheli, olubagaloshi bahika omw’irûngu lya Sini, omu mwêzi murhanzi. Olubaga lwanacihanda aha Kadesi. Ho Miriyamu afiraga ahola, hobanamubishire.

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 2 Bulyala ahola harhàli mîshi oku lubaga, bôshi banacilundûkira emunda Mûsa na Aròni bali. \v 3 Olubaga lwalongôla na Mûsa, baderha mpu: «Nîrhu rhucifaga galya mango bene wîrhu bafiraga embere za Nyamubâho ka kukurhàli kwâbà kwo kukulu? \v 4 Carhumaga olêrha olubaga lwa Nyamubâho munôla iru­ngu, ka mpu lyo rhugûkumukiramwo rhwe n’ebintu bîrhu? \v 5 Carhumaga o­rhukula e Mîsiri, oyisha orhudwîrhe hanola hantu habî ntyâla? Harhali hantu hankahingwa cici, harhali mutini, harhali muzâbîbu, harhali makomamanga, ciru harhali na mîshi gakunywa? \v 6 Mûsa na Aròni barhenga aha ndêko, bakanya baj’ebw’lhêma ly’e­ mbuganano. Bakumba bûbi, n’irenge lya Nyamubâho lyanacibabonekera. \v 7Nyamubâho ashambâza Mûsa aderha, erhi: \v 8 Oyanke kalya karhi, onakanye ogendishubûza olubaga we na mwene winyu Aròni; muderheze ibuye e­ mbere zâbo, libahe amîshi galyo. Wanabarhengeza amîshi omwôla ibuye; wanaha olubaga lunywe n’ebintu byâbo. \v 9 Mûsa arhôla kalya karhi kali embere za Nyamubâho, nka kulya Nyamubâho anamurhegekaga. \v 10 Mûsa na Aròni bashûbûza olubaga halyâla ibuyei; Mûsa anacibabwîra erhi: «Yumvagi wâni bagoma! Ka rhwamurhengeza amîshi omula ibuye? \v 11 Mûsa anacilambûla okuboko, ashûrha kabirhi kulya ibuye n’akarhi kâge: mwanacivongoboka mîshi manji, olubaga lwanywa kuguma n’ebintu byâlo.

\s1 Okuhanwa kwa Mûsa na Aròni

\p\v 12Nyamubâho anacibwîra Mûsa na Aròni erhi: «Bulya murhanyemire n’oku­nkuza embere za bene Israheli, murhahisej olu lubaga mwa cirya cihugo na­ luha.» \v 13 Co cirhuma agôla mîshi gaderhwa mîshi ga Meriba, halya bene Israheli balongôlezagya Nyamubâho, naye anaciyerekana obuhashe bwâge kuli bo.

\s1 Edomu abalahirira okuyikira

\p\v 14 Kurhenga e Kadesi, Mûsa anacirhumaentumwa emw’omwâmi w’e Edomu mpu bagendimubwîra erhi: «Kwo adesire ntyâla mwene winyu Israheli: Omanyire amalibûko goshi rhwamashimana.» \v 15 Balarha banacibungulukira e Mîsiri; rhwanacibêra yo nsiku mwandu. Ci bene e Mîsiri harhulibuza oli rhwe oli balarha. \v 16 Rhwanacilakira Nyamubâho. Naye anaciyumva omulenge gwi­rhu; arhuma malahika mpu arhukûle eyo Mîsiri. Lolà oku rhuli buno aha Kadesi, Lugo elubibi lw’ecihugo câwe. \v 17 Oyêmêre rhutwikanye omu cihugo câwe; rhurhagere oli omw’ishwa, oli omu mizâbîbu; rhurhanywe ciru n’amîshi g’omu maliba gâwe; ci rhwashimbulira omulimbwa gw’ebwâmi, buzira kudu­ ngukira oli ebwa kulyo, oli ebwa kumosho, kuhika rhurhenge omu cihugo câwe côshi.» \v 18Edomu anacimushuza, erhi: «Orhâgere emwâni, akaba onakuhizire. rhwagenzikanwa n’amatumu omu nfune.» \v 19 Bene Israheli banacimubwîra, mpu: «Mâshi, omu milimbwa rhwacisôkera, erhi rhwankanywa amîshi gâwe, nie n’amasò gâni nanakujuha. Ntà cindi nkuhunyire, okurhali kugera n’amagulu kwônene.» \v 20Edomu anacishuza, erhi: «Orhâgere.» Edomu anaciyisha a­rhabire n’engabo yâge, ecibambizize bwenêne. \v 21 Ntyo kwo Edomu alahiriraga Israheli okugera omu cihugo câge, naye Israheli agendicizongolokera eburha­mbî bwâge.

\s1 Okufà kwa Aròni

\p\v 22Bene Israheli, olubagaloshi, barhenga e Kadesi, bahika oku ntondo ya Hori. \v 23Nyamubâho anacibwirira Mûsa na Aròni okwo ntondo ya Hori, e lubibi lw’ecihugo ca Edomu, erhi: \v 24 «Aròni akola ajiluhûkira emw’olubaga lwâge; a­rhaje muli cirya cihugo nâhà bene Israheli, bulya murhayumvagya oku namurhegekaga aha mîshi ga Meriba. \v 25 Orhôle Aròni n’omugala Eleazari, obasôka­ne oku ntondo ya Hori. \v 26 Wahogola Aròni emyambalok yâge, oyiyambike omugala Eleazari. Naye Aròni ashubire omu mulala gwâge, mwo agendifira. \v 27 Mûsa anacijira nk’okwôla Nyamubâho anamurhegekaga. Banacisôkera oku ntondo ya Hori, erhi n’olubagaloshi ludwîrhe lwasinza. \v 28 Mûsa ahogola Aròni emyambalo yâge, ayiyambika omugala Eleazari. Aròni afira ntyo oku irhwerhwe ly’entondo. Mûsa na Eleazari banaciyandagala kulya ntondo. \v 29Olubagaloshi lwabona oku Aròni anafire, n’enyumpa y’Israheli yôshi yanacishiba Aròni nsiku makumi asharhu.

\pr NUMBERS BHS 20: 1וַיָּבֹ֣אוּ בְנֵֽי־יִ֠שְׂרָאֵל כָּל־הָ֨עֵדָ֤ה מִדְבַּר־צִן֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיֵּ֥שֶׁב הָעָ֖ם בְּקָדֵ֑שׁ וַתָּ֤מָת שָׁם֙ מִרְיָ֔םוַתִּקָּבֵ֖ר שָֽׁם׃ 2וְלֹא־הָ֥יָה מַ֖יִם לָעֵדָ֑ה וַיִּקָּ֣הֲל֔וּ עַל־מֹשֶׁ֖ה וְעַֽל־אַהֲרֹֽן׃ 3וַיָּ֥רֶב הָעָ֖ם עִם־מֹשֶׁ֑ה וַיֹּאמְר֣וּ לֵאמֹ֔ר וְל֥וּ גָוַ֛עְנוּ בִּגְוַ֥ע אַחֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 4וְלָמָ֤ה הֲבֵאתֶם֙ אֶת־קְהַ֣ל יְהוָ֔ה אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר הַזֶּ֑ה לָמ֣וּת שָׁ֔ם אֲנַ֖חְנוּ וּבְעִירֵֽנוּ׃ 5וְלָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לְהָבִ֣יא אֹתָ֔נוּ אֶל־הַמָּקֹ֥ום הָרָ֖ע הַזֶּ֑ה לֹ֣א׀ מְקֹ֣ום זֶ֗רַע וּתְאֵנָ֤ה וְגֶ֨פֶן֙וְרִמֹּ֔ון וּמַ֥יִם אַ֖יִן לִשְׁתֹּֽות׃ 6וַיָּבֹא֩ מֹשֶׁ֨ה וְאַהֲרֹ֜ן מִפְּנֵ֣י הַקָּהָ֗ל אֶל־פֶּ֨תַח֙ אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וַֽיִּפְּל֖וּ עַל־פְּנֵיהֶ֑ם וַיֵּרָ֥א כְבֹוד־יְהוָ֖האֲלֵיהֶֽם׃ פ 7וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 8קַ֣ח אֶת־הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת־הָעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ וְדִבַּרְתֶּ֧ם אֶל־הַסֶּ֛לַע לְעֵינֵיהֶ֖ם וְנָתַ֣ןמֵימָ֑יו וְהֹוצֵאתָ֙ לָהֶ֥ם מַ֨יִם֙ מִן־הַסֶּ֔לַע וְהִשְׁקִיתָ֥ אֶת־הָעֵדָ֖ה וְאֶת־בְּעִירָֽם׃ 9וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛ה אֶת־הַמַּטֶּ֖ה מִלִּפְנֵ֣י יְהוָ֑ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּֽהוּ׃ 10וַיַּקְהִ֜לוּ מֹשֶׁ֧ה וְאַהֲרֹ֛ן אֶת־הַקָּהָ֖ל אֶל־פְּנֵ֣י הַסָּ֑לַע וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם שִׁמְעוּ־נָא֙ הַמֹּרִ֔ים הֲמִן־הַסֶּ֣לַעהַזֶּ֔ה נֹוצִ֥יא לָכֶ֖ם מָֽיִם׃ 11וַיָּ֨רֶם מֹשֶׁ֜ה אֶת־יָדֹ֗ו וַיַּ֧ךְ אֶת־הַסֶּ֛לַע בְּמַטֵּ֖הוּ פַּעֲמָ֑יִם וַיֵּצְאוּ֙ מַ֣יִם רַבִּ֔ים וַתֵּ֥שְׁתְּ הָעֵדָ֖ה וּבְעִירָֽם׃ס 12וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁ֣ה וְאֶֽל־אַהֲרֹן֒ יַ֚עַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּ֣ם בִּ֔י לְהַ֨קְדִּישֵׁ֔נִי לְעֵינֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֵ֗ןלֹ֤א תָבִ֨יאוּ֙ אֶת־הַקָּהָ֣ל הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥תִּי לָהֶֽם׃ 13הֵ֚מָּה מֵ֣י מְרִיבָ֔ה אֲשֶׁר־רָב֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל אֶת־יְהוָ֑ה וַיִּקָּדֵ֖שׁ בָּֽם׃ ס 14וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל־מֶ֣לֶךְ אֱדֹ֑ום כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥תכָּל־הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ׃ 15וַיֵּרְד֤וּ אֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַאֲבֹתֵֽינוּ׃ 16וַנִּצְעַ֤ק אֶל־יְהוָה֙ וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥הגְבוּלֶֽךָ׃ 17נַעְבְּרָה־נָּ֣א בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נַעֲבֹר֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם וְלֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר דֶּ֧רֶךְ הַמֶּ֣לֶךְ נֵלֵ֗ךְ לֹ֤א נִטֶּה֙יָמִ֣ין וּשְׂמֹ֔אול עַ֥ד אֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבוּלֶֽךָ׃ 18וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אֱדֹ֔ום לֹ֥א תַעֲבֹ֖ר בִּ֑י פֶּן־בַּחֶ֖רֶב אֵצֵ֥א לִקְרָאתֶֽךָ׃ 19וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֥יו בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ בַּֽמְסִלָּ֣ה נַעֲלֶה֒ וְאִם־מֵימֶ֤יךָ נִשְׁתֶּה֙ אֲנִ֣י וּמִקְנַ֔י וְנָתַתִּ֖י מִכְרָ֑ם רַ֥קאֵין־דָּבָ֖ר בְּרַגְלַ֥י אֶֽעֱבֹֽרָה׃ 20וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדֹום֙ לִקְרָאתֹ֔ו בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃ 21וַיְמָאֵ֣ן׀ אֱדֹ֗ום נְתֹן֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל עֲבֹ֖ר בִּגְבֻלֹ֑ו וַיֵּ֥ט יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָלָֽיו׃ פ 22וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַיָּבֹ֧אוּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל כָּל־הָעֵדָ֖ה הֹ֥ר הָהָֽר׃ 23וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן בְּהֹ֣ר הָהָ֑ר עַל־גְּב֥וּל אֶֽרֶץ־אֱדֹ֖ום לֵאמֹֽר׃ 24יֵאָסֵ֤ף אַהֲרֹן֙ אֶל־עַמָּ֔יו כִּ֣י לֹ֤א יָבֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥םאֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה׃ 25קַ֚ח אֶֽת־אַהֲרֹ֔ן וְאֶת־אֶלְעָזָ֖ר בְּנֹ֑ו וְהַ֥עַל אֹתָ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 26וְהַפְשֵׁ֤ט אֶֽת־אַהֲרֹן֙ אֶת־בְּגָדָ֔יו וְהִלְבַּשְׁתָּ֖ם אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנֹ֑ו וְאַהֲרֹ֥ן יֵאָסֵ֖ף וּמֵ֥ת שָֽׁם׃ 27וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה וַֽיַּעֲלוּ֙ אֶל־הֹ֣ר הָהָ֔ר לְעֵינֵ֖י כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַיַּפְשֵׁט֩ מֹשֶׁ֨ה אֶֽת־אַהֲרֹ֜ן אֶת־בְּגָדָ֗יו וַיַּלְבֵּ֤שׁ אֹתָם֙ אֶת־אֶלְעָזָ֣ר בְּנֹ֔ו וַיָּ֧מָת אַהֲרֹ֛ן שָׁ֖ם בְּרֹ֣אשׁהָהָ֑ר וַיֵּ֧רֶד מֹשֶׁ֛ה וְאֶלְעָזָ֖ר מִן־הָהָֽר׃ 29וַיִּרְאוּ֙ כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה כִּ֥י גָוַ֖ע אַהֲרֹ֑ן וַיִּבְכּ֤וּ אֶֽת־אַהֲרֹן֙ שְׁלֹשִׁ֣ים יֹ֔ום כֹּ֖ל בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃ ס

\c 21

\s1 Okuhimwa kwa mwâmi w’e Aradi

\p\v 1 Omwâmi w’omunya-Kanani, ye mwâmi w’e Aradi, ayûbakaga omu Nêgebu, ayumva oku Israheli ayiruka, anali omu njira y’e Atarimi. Oyo mwâmi atula bene Israheli kwo entambala, anacibagwarhamwo mpira nyinji. \v 2 Lero Israheliarhôla omuhigo embere za Nyamubâbo, aderha, erhi: «Yagi­rwa, erhi wakampa olu lubaga, nanaluherêrhera n’ebishagala byâlo byôshi.» \v 3 Nyamubiâho ayumva izù ly’Israheli, amuhà abo banya-Kanani. Babageza oku boji bw’engôrho, babaherêrekeza n’ebishagala byâbo hyôshi. Aho bahayîrika izîno lya Horma.

\s1 Enjoka y’omulinga

\p\v 4 Banacirhenga oku ntondo ya Hori, bakulikira enjira ejire ebwa nyanja ya Sufu, lyo bahashizunguluka ecihugo c’Edomu. Olubaga lwabula oburhwâli muli eyôla njira. \v 5 Lwanacirhôndêra okucîdudumira Nyamuzinda na Mûsa, lwakaziderha, erhi: «Carhumaga warhukûla e Mîsiri mpu rhuyishifira muno irûngu? Ntà mugati, ntà mîshi, rhwanayihisirwe n’ebi biryo b’ishali. \v 6 Oku bundi Nyamubâho anabarhumira enjoka nkali, zaluma olubaga, na bantu banji bafà muli bene Israheli. \v 7 Olubaga lwàjà emunda Mûsa ali, lwaderha, erhi: «Rhwajizire ecâha, bulya rhwacidudumire Nyamubâho nâwe. Oshe­nge Nyamubâho arhukûle kw’ezi njoka». Mûsa agendisengerera olubaga. \v 8 Na Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Otule enjoka y’omulinga, oyimanike oku murhi wagwika; ngasi yeshi wankabà analumirwe, erhi ankayilolakwo, anabà na akalamo. \v 9 Mûsa anacitula enjoka y’omulinga, anaciyimânika oku murhi, n’erhi hankabîre olumirwe n’enjoka, akalola kuli erya njoka y’omulinga, analame.

\s1 Okujà ishiriza lya Yordani

\p\v 10 Bene Israheli bagenda, bajihanda aha Oboti. \v 11 Barhenga aha Oboti bagendihanda aha Yabarimi, omw’irûngu aha ishiriza lya bene Mowabu, olu­nda lw’ebuzûka-zûba. \v 12 Barhenga ahola, bagendihanda omu kabanda ka Zaredi. \v 13 Barhenga aho, bagendihanda ah’ishiriza ly’Arnoni, lwîshi lurhenga omu bihugo by’Abanyamoreni, lukazihulula omw’irûngu. Olwo lwîshi Arnoni, lwo lunaligi lubibi lw’ecihugo ca Mowabu n’eca Abanyamoreni. \v 14 Co carhumaga baderha ntyâla omu citabu c’amatabâro ga Nyamubâho, erhi: «Nyamubâho a­rhozire Vahebi, n’obwo arhahimwa muhûsi, ahirakwo emigezi ya Arnoni, \v 15 kuguma n’amarhambi g’emigezi eri kurhenga oku karhondo ka Ari kuhika oku lubibi lwa Mowabu.» \v 16 Erhi barhenga aho bajà e Beri. Lyo lirya iribaNyamubâho abwîriragaho Mûsa, erhi: «Oshûbûze olubaga, nkola naluhà amîshi.» \v 17 Lero obwo, Israheli anacirhôla olwimbo aderha, erhi:»

\p

\p «Cûka wâni maliba!

\p Mumukomere akagasha!

\p\v 18 Mwe maliba gàhumbagwa n’abaluzi,

\p n’abagula b’olubaga bagayigula

\p n’akarhi k’obukulu, n’ebikoma byâbo omu irûngu kujà e Matana!»

\p

\p\v 19 Kurhenga omw’irûngu bajà e Matana; kurhenga e Matana bajà e Nahalieli; kurhenga e Nahalieli bajà e Bamoti. \v 20 Kurhenga e Bamoti bajà ebw’akabanda kali omw’ishwa lya bene Mowabu, okw’irhwerhwe lya Pisga, ntondo ndîrî ebonekana omw’irûngu lyôshi.

\s1 Okuhimwa kw’Abanyamoriti na Bashani

\p\v 21Israheli anacilika entumwa emwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti mpu bagendimubwîra, erhi: \v 22 «Ondeke nâni ngere omu cihugo câwe; rhurhadungukire oli omu ma­shwa, oli ebwa mizâbîbu; rhurhanywe n’amîshi g’amaliba; rhwakulikira omuli­mbwa gw’ebwâmi kuhika rhurhenge omu cihugo câwe.» \v 23 Ci Sihoni arhazigaga mpu Israheli atwikanye omu cihugo câge. Sihoni anacishûbûza olubaga lwâge loshi; anacikanya akola agendilwîsa bene Israheli omw’irûngu; anacihika aha Yahasi, anacikoza entambala kuli bene Israheli. \v 24Israheli amugeza oku bwôji bw’engôrho; amuhima, ananyaga ecihugo câge kurhenga kuli Arnoni kujà e Yaboki, kandi kuhika kuli bene Amoni, bulya Yazeri àli lubibi naye. \v 25Israheli anacinyaga ezo ngo zôshi. Ayûbaka omu ngo zôshi za bene Amoriti, Heseboni n’ez’abashizi bâge. \v 26Heseboni lwo lwali lugo lunenene lwa Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti. Sihoni ye wajagilwîsa omwâmi w’embere wa bene Mowabu, anamunyaga ecihugo câge côshi kuhika kuli Arnoni. \v 27 Co ci­rhuma abazihi baderha ntya: «Mukanye e Heseboni we! Olugo lwa Sihoni lu­shubiyubakwa, banaluzibuhye! \v 28 Omuliro gwazusire e Heseboni, engulumira omu lugo lwa Sihoni yamali­re Ari-Mowabu, yamirangusa entondo z’Arnoni! \v 29Buhanya bwâwe, wâni Mowabu! Wamahera weki lubaga lwa Kemoshi! Bagala bâge bayishaga bayâka, na bâli bâge bagwârhagwa; bajà ba Sihoni, mwâmi w’Abamoriti. \v 30 lburha lyâbo lyashandala kurhenga Heseboni kuhika aha Diboni. Rhwadulika omuli­ro kurhenga Nofahi kuhika Mediba.» \v 31Israheli ayûbaka omw’ishwa ly’Abanyamoriti. \v 32 Mûsa arhuma abâge­ndilolêreza Yaseri, banacinyaga engo zâge zôshi; bashandabanya Abanyamori­ti bazibâgamwo. \v 33 Banacigolonjoka, basôka omu njira y’e Bashani. Naye Og, mwâmi w’e Bashani, arhabâla n’engabo yâge yôshi mpu akola ajibalwikiza aha Edreyi. \v 34Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Orhamurhînyaga, bulya mmuhizire omu maboko gâwe, ye olubaga lwâwe lwôshi, n’ecihugo câge côshi. Omukole­ re amabî nka kulya wagakoleraga Sihoni, mwâmi w’Abanyamoriti, wayûbaka­ga aha Heseboni. \v 35 Banacimuhima, n’abagala n’olubaga lwâge lwôshi. Ha­rhasigalaga ciru n’omuguma ozine n’ecihugo câge bacirhôla.

\pr NUMBERS BHS 21: 1וַיִּשְׁמַ֞ע הַכְּנַעֲנִ֤י מֶֽלֶךְ־עֲרָד֙ יֹשֵׁ֣ב הַנֶּ֔גֶב כִּ֚י בָּ֣א יִשְׂרָאֵ֔ל דֶּ֖רֶךְ הָאֲתָרִ֑ים וַיִּלָּ֨חֶם֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּ֥שְׁבְּ׀מִמֶּ֖נּוּ שֶֽׁבִי׃ 2וַיִּדַּ֨ר יִשְׂרָאֵ֥ל נֶ֛דֶר לַֽיהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אִם־נָתֹ֨ן תִּתֵּ֜ן אֶת־הָעָ֤ם הַזֶּה֙ בְּיָדִ֔י וְהַֽחֲרַמְתִּ֖י אֶת־עָרֵיהֶֽם׃ 3וַיִּשְׁמַ֨ע יְהוָ֜ה בְּקֹ֣ול יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתֵּן֙ אֶת־הַֽכְּנַעֲנִ֔י וַיַּחֲרֵ֥ם אֶתְהֶ֖ם וְאֶת־עָרֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א שֵׁם־הַמָּקֹ֖וםחָרְמָֽה׃ פ 4וַיִּסְע֞וּ מֵהֹ֤ר הָהָר֙ דֶּ֣רֶךְ יַם־ס֔וּף לִסְבֹ֖ב אֶת־אֶ֣רֶץ אֱדֹ֑ום וַתִּקְצַ֥ר נֶֽפֶשׁ־הָעָ֖ם בַּדָּֽרֶךְ׃ 5וַיְדַבֵּ֣ר הָעָ֗ם בֵּֽאלֹהִים֮ וּבְמֹשֶׁה֒ לָמָ֤ה הֶֽעֱלִיתֻ֨נוּ֙ מִמִּצְרַ֔יִם לָמ֨וּת בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֣י אֵ֥ין לֶ֨חֶם֙ וְאֵ֣ין מַ֔יִםוְנַפְשֵׁ֣נוּ קָ֔צָה בַּלֶּ֖חֶם הַקְּלֹקֵֽל׃ 6וַיְשַׁלַּ֨ח יְהוָ֜ה בָּעָ֗ם אֵ֚ת הַנְּחָשִׁ֣ים הַשְּׂרָפִ֔ים וַֽיְנַשְּׁכ֖וּ אֶת־הָעָ֑ם וַיָּ֥מָת עַם־רָ֖ב מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 7וַיָּבֹא֩ הָעָ֨ם אֶל־מֹשֶׁ֜ה וַיֹּאמְר֣וּ חָטָ֗אנוּ כִּֽי־דִבַּ֤רְנוּ בַֽיהוָה֙ וָבָ֔ךְ הִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה וְיָסֵ֥ר מֵעָלֵ֖ינוּאֶת־הַנָּחָ֑שׁ וַיִּתְפַּלֵּ֥ל מֹשֶׁ֖ה בְּעַ֥ד הָעָֽם׃ 8וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה עֲשֵׂ֤ה לְךָ֙ שָׂרָ֔ף וְשִׂ֥ים אֹתֹ֖ו עַל־נֵ֑ס וְהָיָה֙ כָּל־הַנָּשׁ֔וּךְ וְרָאָ֥ה אֹתֹ֖ו וָחָֽי׃ 9וַיַּ֤עַשׂ מֹשֶׁה֙ נְחַ֣שׁ נְחֹ֔שֶׁת וַיְשִׂמֵ֖הוּ עַל־הַנֵּ֑ס וְהָיָ֗ה אִם־נָשַׁ֤ךְ הַנָּחָשׁ֙ אֶת־אִ֔ישׁ וְהִבִּ֛יט אֶל־נְחַ֥שׁהַנְּחֹ֖שֶׁת וָחָֽי׃ 10וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 11וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֞וּ בְּעִיֵּ֣י הָֽעֲבָרִ֗ים בַּמִּדְבָּר֙ אֲשֶׁר֙ עַל־פְּנֵ֣י מֹואָ֔ב מִמִּזְרַ֖ח הַשָּֽׁמֶשׁ׃ 12מִשָּׁ֖ם נָסָ֑עוּ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּנַ֥חַל זָֽרֶד׃ 13מִשָּׁם֮ נָסָעוּ֒ וַֽיַּחֲנ֗וּ מֵעֵ֤בֶר אַרְנֹון֙ אֲשֶׁ֣ר בַּמִּדְבָּ֔ר הַיֹּצֵ֖א מִגְּב֣וּל הָֽאֱמֹרִ֑י כִּ֤י אַרְנֹון֙ גְּב֣וּל מֹואָ֔בבֵּ֥ין מֹואָ֖ב וּבֵ֥ין הָאֱמֹרִֽי׃ 14עַל־כֵּן֙ יֵֽאָמַ֔ר בְּסֵ֖פֶר מִלְחֲמֹ֣ת יְהוָ֑ה אֶת־וָהֵ֣ב בְּסוּפָ֔ה וְאֶת־הַנְּחָלִ֖ים אַרְנֹֽון׃ 15וְאֶ֨שֶׁד֙ הַנְּחָלִ֔ים אֲשֶׁ֥ר נָטָ֖ה לְשֶׁ֣בֶת עָ֑ר וְנִשְׁעַ֖ן לִגְב֥וּל מֹואָֽב׃ 16וּמִשָּׁ֖ם בְּאֵ֑רָה הִ֣וא הַבְּאֵ֗ר אֲשֶׁ֨ר אָמַ֤ר יְהוָה֙ לְמֹשֶׁ֔ה אֱסֹף֙ אֶת־הָעָ֔ם וְאֶתְּנָ֥ה לָהֶ֖ם מָֽיִם׃ ס 17אָ֚ז יָשִׁ֣יר יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עֲלִ֥י בְאֵ֖ר עֱנוּ־לָֽהּ׃ 18בְּאֵ֞ר חֲפָר֣וּהָ שָׂרִ֗ים כָּר֨וּהָ֙ נְדִיבֵ֣י הָעָ֔ם בִּמְחֹקֵ֖ק בְּמִשְׁעֲנֹתָ֑ם וּמִמִּדְבָּ֖ר מַתָּנָֽה׃ 19וּמִמַּתָּנָ֖ה נַחֲלִיאֵ֑ל וּמִנַּחֲלִיאֵ֖ל בָּמֹֽות׃ 20וּמִבָּמֹ֗ות הַגַּיְא֙ אֲשֶׁר֙ בִּשְׂדֵ֣ה מֹואָ֔ב רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וְנִשְׁקָ֖פָה עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ פ 21וַיִּשְׁלַ֤ח יִשְׂרָאֵל֙ מַלְאָכִ֔ים אֶל־סִיחֹ֥ן מֶֽלֶךְ־הָאֱמֹרִ֖י לֵאמֹֽר׃ 22אֶעְבְּרָ֣ה בְאַרְצֶ֗ךָ לֹ֤א נִטֶּה֙ בְּשָׂדֶ֣ה וּבְכֶ֔רֶם לֹ֥א נִשְׁתֶּ֖ה מֵ֣י בְאֵ֑ר בְּדֶ֤רֶךְ הַמֶּ֨לֶךְ֙ נֵלֵ֔ךְ עַ֥דאֲשֶֽׁר־נַעֲבֹ֖ר גְּבֻלֶֽךָ׃ 23וְלֹא־נָתַ֨ן סִיחֹ֣ן אֶת־יִשְׂרָאֵל֮ עֲבֹ֣ר בִּגְבֻלֹו֒ וַיֶּאֱסֹ֨ף סִיחֹ֜ן אֶת־כָּל־עַמֹּ֗ו וַיֵּצֵ֞א לִקְרַ֤את יִשְׂרָאֵל֙הַמִּדְבָּ֔רָה וַיָּבֹ֖א יָ֑הְצָה וַיִּלָּ֖חֶם בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 24וַיַּכֵּ֥הוּ יִשְׂרָאֵ֖ל לְפִי־חָ֑רֶב וַיִּירַ֨שׁ אֶת־אַרְצֹ֜ו מֵֽאַרְנֹ֗ן עַד־יַבֹּק֙ עַד־בְּנֵ֣י עַמֹּ֔ון כִּ֣י עַ֔ז גְּב֖וּל בְּנֵ֥יעַמֹּֽון׃ 25וַיִּקַּח֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ת כָּל־הֶעָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וַיֵּ֤שֶׁב יִשְׂרָאֵל֙ בְּכָל־עָרֵ֣י הָֽאֱמֹרִ֔י בְּחֶשְׁבֹּ֖ון וּבְכָל־בְּנֹתֶֽיהָ׃ 26כִּ֣י חֶשְׁבֹּ֔ון עִ֗יר סִיחֹ֛ן מֶ֥לֶךְ הָאֱמֹרִ֖י הִ֑וא וְה֣וּא נִלְחַ֗ם בְּמֶ֤לֶךְ מֹואָב֙ הָֽרִאשֹׁ֔ון וַיִּקַּ֧חאֶת־כָּל־אַרְצֹ֛ו מִיָּדֹ֖ו עַד־אַרְנֹֽן׃ 27עַל־כֵּ֛ן יֹאמְר֥וּ הַמֹּשְׁלִ֖ים בֹּ֣אוּ חֶשְׁבֹּ֑ון תִּבָּנֶ֥ה וְתִכֹּונֵ֖ן עִ֥יר סִיחֹֽון׃ 28כִּי־אֵשׁ֙ יָֽצְאָ֣ה מֵֽחֶשְׁבֹּ֔ון לֶהָבָ֖ה מִקִּרְיַ֣ת סִיחֹ֑ן אָֽכְלָה֙ עָ֣ר מֹואָ֔ב בַּעֲלֵ֖י בָּמֹ֥ות אַרְנֹֽן׃ 29אֹוי־לְךָ֣ מֹואָ֔ב אָבַ֖דְתָּ עַם־כְּמֹ֑ושׁ נָתַ֨ן בָּנָ֤יו פְּלֵיטִם֙ וּבְנֹתָ֣יו בַּשְּׁבִ֔ית לְמֶ֥לֶךְ אֱמֹרִ֖י סִיחֹֽון׃ 30וַנִּירָ֛ם אָבַ֥ד חֶשְׁבֹּ֖ון עַד־דִּיבֹ֑ון וַנַּשִּׁ֣ים עַד־נֹ֔פַח אֲשֶׁ֖רׄ עַד־מֵֽידְבָֽא׃ 31וַיֵּ֨שֶׁב֙ יִשְׂרָאֵ֔ל בְּאֶ֖רֶץ הָאֱמֹרִֽי׃ 32וַיִּשְׁלַ֤ח מֹשֶׁה֙ לְרַגֵּ֣ל אֶת־יַעְזֵ֔ר וַֽיִּלְכְּד֖וּ בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּירֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־שָֽׁם׃ 33וַיִּפְנוּ֙ וַֽיַּעֲל֔וּ דֶּ֖רֶךְ הַבָּשָׁ֑ן וַיֵּצֵ֣א עֹוג֩ מֶֽלֶךְ־הַבָּשָׁ֨ן לִקְרָאתָ֜ם ה֧וּא וְכָל־עַמֹּ֛ו לַמִּלְחָמָ֖ה אֶדְרֶֽעִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ אַל־תִּירָ֣א אֹתֹ֔ו כִּ֣י בְיָדְךָ֞ נָתַ֧תִּי אֹתֹ֛ו וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֖ו וְאֶת־אַרְצֹ֑ו וְעָשִׂ֣יתָלֹּ֔ו כַּאֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֗יתָ לְסִיחֹן֙ מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י אֲשֶׁ֥ר יֹושֵׁ֖ב בְּחֶשְׁבֹּֽון׃ 35וַיַּכּ֨וּ אֹתֹ֤ו וְאֶת־בָּנָיו֙ וְאֶת־כָּל־עַמֹּ֔ו עַד־בִּלְתִּ֥י הִשְׁאִֽיר־לֹ֖ו שָׂרִ֑יד וַיִּֽירְשׁ֖וּ אֶת־אַרְצֹֽו׃

\c 22

\s1 Bene Israheli balîkûla omu rhubanda rhwa Mowabu

\p\v 1 Bene Israheli banacilikûla bagendihanda omu rhubanda rhwa Mowabu, ab’ishiriza lya Yordani, hôfi na Yeriko\v 2Balaka, mwene Sipori, abona ebi bene Israheli bajirire Abanyamoriti byôshi. \v 3Mowabu arhemuka embere z’olwo lubaga erhi bunji bwalo burhuma; yeshi ageramwo omusisi erhi bene Israheli barhuma. \v 4 Anacibwîra aba­shamuka ba Madiani, erhi: «Ka murhabwini oku eyi nkûmo y’abantu yayisha yafôrha ngasi binarhuli eburhambi byôshi, nka kula enkafu enafôrha obuhasi omu mashwa. Balaka mwene Sipori ye wali mwâmi wa bene Mowabu muli ago mango. \v 5Anacirhumaentumwa emwa Balâmu, mwene Beyori, aha Petori, oku burhambi bw’Olwîshi, omu cihugo ca bene Amafu. Amubwîra, erhi: «Lolà oku engabo erhenzire e Mîsiri ebumbire ecihugo, enayubasire aha ishiriza ly’aha mwâni. \v 6 Nkusengire mâshi obiduhe ohehêrere olu lubaga, bulya lwama­ndusha misî. Lyôki nankaciluhima nandulibirhekwo lurhenge muno cihugo câni: bulya mmanyire oku oyu ogishire, anagishwe, n’oyu ohehêrerireanahehêrerwe.

\p\v 7Abashamuka ba Mowabu n’abashamuka ba Madiani banacihira njira, banadwîrhe oluhembo omushonga. Oku barhinda aha mwa Balâmu, banacimurhondêreza ebinwa bya Balaka. \v 8 Anacibashuza, erhi: «Mulale hano, nyishibaha ishuzo nk’oku Nyamubâho akanambwîra.» Abo baluzi b’e Mowabu banacihanda aha mwa Balâmu. \v 9Nyamubâho anaciyagâna Balâmu, amubwîra, erhi: «Bantu baci bala bali aha mwâwe»? \v 10Balâmu ashuza Nyamuzinda, erhi: «Balaka mwene Sipori, mwâmi w’e Mowabu ye wabarhumaga mpu bayishi­ mbwîra erhi: \v 11 Lolà olubaga lwarhenga e Mîsiri, lubumbire ecihugo côshi. Oyi­she, mâshi obahehêrere, lyôki nankahashilulwîsa, nandulibirhekwo.» \v 12 Nya­muzinda anacibwîra Balâmu, erhi: «Orhagendaga nabo, orhanahehêreraga olwo lubaga, bulya Iuli lugishe.» \v 13 Sêzi, Balâmu erhi azûka abwîra balya baluzi ba Balaka, erhi: «Shubiri emwinyu, bulya Nyamubâho andahirire okugenda haguma ninyu.» \v 14 Balya baluzi b’e Mowabu bahuma enjira yâbo, bashubira emwa Bala­ka, bamubwîra mpu: Balâmu alahire mpu arhankarhukulikira. \v 15Balaka ashubirhuma yo abandi baluzi, banji na ba cikono kulusha abarhanzi. \v 16 Erhi bahika aha mwa Balâmu banacimubwîra mpu: «Kwo adesire ntya Balaka mwene Sipori: «Mâshi, nkuhûnyire, ntâco cakuhanzagya okuyisha eno mwâni; \v 17 Bulya nakuhemba kulya kunakukwânîne, nankuhè ngasi ebi wankana­mpûna byôshi. Ci oyîshe, nkusengire, ohehêrere olu lubaga. \v 18Balâmu anaci­shuza balya bambali ba Balaka erhi: «Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwire nfaranga na masholo, ntà mango nvune irhegeko lya Nyamubâho, Nyamuzinda wâni, omu cijiro cisungunu erhi cinene. \v 19 Bunôla mbahunyirage, ninyu mubêrage hano buno budufu, nâni mpashimanya oku Nyamubâho a­shubimbwîra.» \v 20Nyamubâho anacija emunda Balâmu ali muli obwôla budufu, anacimubwîra, erhi: «K’aba bantu barhajikuhamagala? Genda mwe nabo, ci orhajiraga oku ntakubwiziri.» \v 21Balâmu anacizûka sêzi, n’erhi aba amashanira ecihêsi câge, bagenzikanwa na balya baluzi b’e Mowabu.

\s1 Endogomi ya Balâmu.

\p\v 22 Oburhè bwa Nyamuzinda bwanaciyâka bulya Balâmu akola aja eyo mu­nda; na Malahika wa Nyamubâho acîhira muli erya njira mpu amucîke. Bala­mu àli àshonîre oku ndogomi yâge analusîbwe na abambali bahirhi. \v 23 Erya ndogomi yanacibona Malahika wa Nyamubâho waliyimanzire omu njira anafumbasire engôrho nyômole; endogomi yaleka erya njira yacijìra omu mashwa. Balâmu arhondêra ashûrha erya ndogomi yâge mpu ayishubiza omu njira. \v 24 Okubundi, Malahika wa Nyamubâho agendiyimanga omu njira ahali omongobana, ekarhî k’emizâbîbu eyubakirwe olugurhu olunda n’olundi lw’e­njira. \v 25Endogomi yabona malahika wa Nyamubâho; yacisinda oku lugurhu, yahirizakwo okugulu kwa Balâmu. Balâmu ashubiyisûrha. \v 26Malahika wa Nyamubâho aja embere kulusha, ayimanga ahafunda kulusha halya harhankahindamukwa ekulyo erhi ekumosho. \v 27 Erhi endogomi ebo­na Malahika wa Nyamubâho, yagwîshira idako lya Balâmu. Lero Balâmu aba burhe, arhondêra ayishûrha akarhi kâge. \v 28Nyamubâho ayigula akanwa k’erya ndogomi, yanacibwîra Balâmu, erhi: «Kurhi nieki nakujirire obu wanshurha kasharhu?» \v 29Balâmu ashuza e­ndogomi, erhi: «Bulya wamancinirakwo; nka nali nfumbasire engôrho, nali nakuyîrha hon’aha.» \v 30 Erya ndogomi yashuza Balâmu,erhi: «Ka ntali ndogomi yâwe, eyi okaziyôrha wagendakwo kuhika ene? Ka okola obwîne nakujirira ntya bundi?» Anacishuza, erhi: «Nanga.»

\p\v 31Nyamubâho anacibwikula amasù ga Balâmu. Abona olya Malahika wa Nyamubâho, ali afumbasire engôrho nyômole. Afukamiriza akumba bûbi. \v 32 Ma­lahika wa Nyamubâho anacimubwîra, erhi: «Carhumaga oshurha endogomi yâwe kasharhu kôshi? Nie nyîshire nti nkucîke, bulya orhankagera nka ndi mw’eyi njira. \v 33Endogomi yambwîne, yanakacîhindamukira ngasi kumbona, kasharhu kakulikirine. N’erhahindamukaga ecîyegûla embere zâni, nali nakuyîrha, nayo nyireke egende ezine.» \v 34Balâmu anacibwîra olya Malahika wa Nyamubâho, erhi: «Najizire ecâha. Ntalimanyire oku oli omu njira embere zâni. Na bunôla akaba kugaya ogayire, niono nagaluka.» \v 35Malahika wa Nyamubâho anacishuza Bala­mu, erhi: «Ogende n’aba balume. Ci orhayishiderhe akandi kanwa okuleka aka nayishikubwîra. Balâmu anacigenzikanwa na balya baluzi ba Balaka.

\s1 Balâmu na Balaka

\p\v 36Balaka erhi ayumva oku Balâmu ayishire, ajimuyankirira olunda lw’e Mo­wabu elubibi lw’Arnoni, aha buzinda bw’ecihugo. \v 37Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Ka ntalinkurhumire abajà bugo ntibajikuhamagala? Carhumaga orhayisha emunda ndi? Ka ntankahasha okukujirira kulya kunakukwaninc?» \v 38Balâmu anacishuza Balaka, erhi: «Sinza, niono nyîshire emunda oli, ka nankaderhaga akanwa? Oluderho Nyamubâho ahira omu kanwa kani lwo nanaderha.» \v 39Balâmu analîkûla na Balaka, banacihika aha Kiriyati-Huzoti. \v 40Balaka aniga enkafu n’ebibuzi; abihekerakwo Balâmu na balya baluzi banali naye. \v 41 Erhi buca, Balaka ajirhôla Balâmu, basôkera bombi e Bamoti-Baala, ho akahashire okuhonera emirongo mizinda y’olubaga.

\pr Numbers BHS 22: 1וַיִּסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ות מֹואָ֔ב מֵעֵ֖בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ס 2וַיַּ֥רְא בָּלָ֖ק בֶּן־צִפֹּ֑ור אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־עָשָׂ֥ה יִשְׂרָאֵ֖ל לָֽאֱמֹרִֽי׃ 3וַיָּ֨גָר מֹואָ֜ב מִפְּנֵ֥י הָעָ֛ם מְאֹ֖ד כִּ֣י רַב־ה֑וּא וַיָּ֣קָץ מֹואָ֔ב מִפְּנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר מֹואָ֜ב אֶל־זִקְנֵ֣י מִדְיָ֗ן עַתָּ֞ה יְלַחֲכ֤וּ הַקָּהָל֙ אֶת־כָּל־סְבִ֣יבֹתֵ֔ינוּ כִּלְחֹ֣ךְ הַשֹּׁ֔ור אֵ֖ת יֶ֣רֶקהַשָּׂדֶ֑ה וּבָלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ור מֶ֥לֶךְ לְמֹואָ֖ב בָּעֵ֥ת הַהִֽוא׃ 5וַיִּשְׁלַ֨ח מַלְאָכִ֜ים אֶל־בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֗ור פְּ֠תֹורָה אֲשֶׁ֧ר עַל־הַנָּהָ֛ר אֶ֥רֶץ בְּנֵי־עַמֹּ֖ו לִקְרֹא־לֹ֑ו לֵאמֹ֗רהִ֠נֵּה עַ֣ם יָצָ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הִנֵּ֤ה כִסָּה֙ אֶת־עֵ֣ין הָאָ֔רֶץ וְה֥וּא יֹשֵׁ֖ב מִמֻּלִֽי׃ 6וְעַתָּה֩ לְכָה־נָּ֨א אָֽרָה־לִּ֜י אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֗ה כִּֽי־עָצ֥וּם הוּא֙ מִמֶּ֔נִּי אוּלַ֤י אוּכַל֙ נַכֶּה־בֹּ֔ו וַאֲגָרְשֶׁ֖נּוּמִן־הָאָ֑רֶץ כִּ֣י יָדַ֗עְתִּי אֵ֤ת אֲשֶׁר־תְּבָרֵךְ֙ מְבֹרָ֔ךְ וַאֲשֶׁ֥ר תָּאֹ֖ר יוּאָֽר׃ 7וַיֵּ֨לְכ֜וּ זִקְנֵ֤י מֹואָב֙ וְזִקְנֵ֣י מִדְיָ֔ן וּקְסָמִ֖ים בְּיָדָ֑ם וַיָּבֹ֨אוּ֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיְדַבְּר֥וּ אֵלָ֖יו דִּבְרֵ֥י בָלָֽק׃ 8וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵיהֶ֗ם לִ֤ינוּ פֹה֙ הַלַּ֔יְלָה וַהֲשִׁבֹתִ֤י אֶתְכֶם֙ דָּבָ֔ר כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּשְׁב֥וּשָׂרֵֽי־מֹואָ֖ב עִם־בִּלְעָֽם׃ 9וַיָּבֹ֥א אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֕אמֶר מִ֛י הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה עִמָּֽךְ׃ 10וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־הָאֱלֹהִ֑ים בָּלָ֧ק בֶּן־צִפֹּ֛ר מֶ֥לֶךְ מֹואָ֖ב שָׁלַ֥ח אֵלָֽי׃ 11הִנֵּ֤ה הָעָם֙ הַיֹּצֵ֣א מִמִּצְרַ֔יִם וַיְכַ֖ס אֶת־עֵ֣ין הָאָ֑רֶץ עַתָּ֗ה לְכָ֤ה קָֽבָה־לִּי֙ אֹתֹ֔ו אוּלַ֥י אוּכַ֛ל לְהִלָּ֥חֶםבֹּ֖ו וְגֵרַשְׁתִּֽיו׃ 12וַיֹּ֤אמֶר אֱלֹהִים֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לֹ֥א תֵלֵ֖ךְ עִמָּהֶ֑ם לֹ֤א תָאֹר֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בָר֖וּךְ הֽוּא׃ 13וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־שָׂרֵ֣י בָלָ֔ק לְכ֖וּ אֶֽל־אַרְצְכֶ֑ם כִּ֚י מֵאֵ֣ן יְהוָ֔ה לְתִתִּ֖י לַהֲלֹ֥ךְעִמָּכֶֽם׃ 14וַיָּק֨וּמוּ֙ שָׂרֵ֣י מֹואָ֔ב וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בָּלָ֑ק וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֵאֵ֥ן בִּלְעָ֖ם הֲלֹ֥ךְ עִמָּֽנוּ׃ 15וַיֹּ֥סֶף עֹ֖וד בָּלָ֑ק שְׁלֹ֣חַ שָׂרִ֔ים רַבִּ֥ים וְנִכְבָּדִ֖ים מֵאֵֽלֶּה׃ 16וַיָּבֹ֖אוּ אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמְרוּ לֹ֗ו כֹּ֤ה אָמַר֙ בָּלָ֣ק בֶּן־צִפֹּ֔ור אַל־נָ֥א תִמָּנַ֖ע מֵהֲלֹ֥ךְ אֵלָֽי׃ 17כִּֽי־כַבֵּ֤ד אֲכַבֶּדְךָ֙ מְאֹ֔ד וְכֹ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמַ֥ר אֵלַ֖י אֶֽעֱשֶׂ֑ה וּלְכָה־נָּא֙ קָֽבָה־לִּ֔י אֵ֖ת הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ 18וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֗ם וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־עַבְדֵ֣י בָלָ֔ק אִם־יִתֶּן־לִ֥י בָלָ֛ק מְלֹ֥א בֵיתֹ֖ו כֶּ֣סֶף וְזָהָ֑ב לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙אֶת־פִּי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהָ֔י לַעֲשֹׂ֥ות קְטַנָּ֖ה אֹ֥ו גְדֹולָֽה׃ 19וְעַתָּ֗ה שְׁב֨וּ נָ֥א בָזֶ֛ה גַּם־אַתֶּ֖ם הַלָּ֑יְלָה וְאֵ֣דְעָ֔ה מַה־יֹּסֵ֥ף יְהוָ֖ה דַּבֵּ֥ר עִמִּֽי׃ 20וַיָּבֹ֨א אֱלֹהִ֥ים׀ אֶל־בִּלְעָם֮ לַיְלָה֒ וַיֹּ֣אמֶר לֹ֗ו אִם־לִקְרֹ֤א לְךָ֙ בָּ֣אוּ הָאֲנָשִׁ֔ים ק֖וּם לֵ֣ךְ אִתָּ֑ם וְאַ֗ךְאֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֥ו תַעֲשֶֽׂה׃ 21וַיָּ֤קָם בִּלְעָם֙ בַּבֹּ֔קֶר וַֽיַּחֲבֹ֖שׁ אֶת־אֲתֹנֹ֑ו וַיֵּ֖לֶךְ עִם־שָׂרֵ֥י מֹואָֽב׃ 22וַיִּֽחַר־אַ֣ף אֱלֹהִים֮ כִּֽי־הֹולֵ֣ךְ הוּא֒ וַיִּתְיַצֵּ֞ב מַלְאַ֧ךְ יְהוָ֛ה בַּדֶּ֖רֶךְ לְשָׂטָ֣ן לֹ֑ו וְהוּא֙ רֹכֵ֣ב עַל־אֲתֹנֹ֔ווּשְׁנֵ֥י נְעָרָ֖יו עִמֹּֽו׃ 23וַתֵּ֣רֶא הָאָתֹון֩ אֶת־מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבֹּ֤ו שְׁלוּפָה֙ בְּיָדֹ֔ו וַתֵּ֤ט הָֽאָתֹון֙ מִן־הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְבַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת־הָ֣אָתֹ֔ון לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ׃ 24וַֽיַּעֲמֹד֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה בְּמִשְׁעֹ֖ול הַכְּרָמִ֑ים גָּדֵ֥ר מִזֶּ֖ה וְגָדֵ֥ר מִזֶּֽה׃ 25וַתֵּ֨רֶא הָאָתֹ֜ון אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֗ה וַתִּלָּחֵץ֙ אֶל־הַקִּ֔יר וַתִּלְחַ֛ץ אֶת־רֶ֥גֶל בִּלְעָ֖ם אֶל־הַקִּ֑יר וַיֹּ֖סֶףלְהַכֹּתָֽהּ׃ 26וַיֹּ֥וסֶף מַלְאַךְ־יְהוָ֖ה עֲבֹ֑ור וַֽיַּעֲמֹד֙ בְּמָקֹ֣ום צָ֔ר אֲשֶׁ֛ר אֵֽין־דֶּ֥רֶךְ לִנְטֹ֖ות יָמִ֥ין וּשְׂמֹֽאול׃ 27וַתֵּ֤רֶא הָֽאָתֹון֙ אֶת־מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה וַתִּרְבַּ֖ץ תַּ֣חַת בִּלְעָ֑ם וַיִּֽחַר־אַ֣ף בִּלְעָ֔ם וַיַּ֥ךְ אֶת־הָאָתֹ֖ון בַּמַּקֵּֽל׃ 28וַיִּפְתַּ֥ח יְהוָ֖ה אֶת־פִּ֣י הָאָתֹ֑ון וַתֹּ֤אמֶר לְבִלְעָם֙ מֶה־עָשִׂ֣יתִֽי לְךָ֔ כִּ֣י הִכִּיתַ֔נִי זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ רְגָלִֽים׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ לָֽאָתֹ֔ון כִּ֥י הִתְעַלַּ֖לְתְּ בִּ֑י ל֤וּ יֶשׁ־חֶ֨רֶב֙ בְּיָדִ֔י כִּ֥י עַתָּ֖ה הֲרַגְתִּֽיךְ׃ 30וַתֹּ֨אמֶר הָאָתֹ֜ון אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹוא֩ אָנֹכִ֨י אֲתֹֽנְךָ֜ אֲשֶׁר־רָכַ֣בְתָּ עָלַ֗י מֵעֹֽודְךָ֙ עַד־הַיֹּ֣ום הַזֶּ֔ההַֽהַסְכֵּ֣ן הִסְכַּ֔נְתִּי לַעֲשֹׂ֥ות לְךָ֖ כֹּ֑ה וַיֹּ֖אמֶר לֹֽא׃ 31וַיְגַ֣ל יְהוָה֮ אֶת־עֵינֵ֣י בִלְעָם֒ וַיַּ֞רְא אֶת־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ נִצָּ֣ב בַּדֶּ֔רֶךְ וְחַרְבֹּ֥ו שְׁלֻפָ֖ה בְּיָדֹ֑ו וַיִּקֹּ֥דוַיִּשְׁתַּ֖חוּ לְאַפָּֽיו׃ 32וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ מַלְאַ֣ךְ יְהוָ֔ה עַל־מָ֗ה הִכִּ֨יתָ֙ אֶת־אֲתֹ֣נְךָ֔ זֶ֖ה שָׁלֹ֣ושׁ רְגָלִ֑ים הִנֵּ֤ה אָנֹכִי֙ יָצָ֣אתִי לְשָׂטָ֔ןכִּֽי־יָרַ֥ט הַדֶּ֖רֶךְ לְנֶגְדִּֽי׃ 33וַתִּרְאַ֨נִי֙ הָֽאָתֹ֔ון וַתֵּ֣ט לְפָנַ֔י זֶ֖ה שָׁלֹ֣שׁ רְגָלִ֑ים אוּלַי֙ נָטְתָ֣ה מִפָּנַ֔י כִּ֥י עַתָּ֛ה גַּם־אֹתְכָ֥ה הָרַ֖גְתִּיוְאֹותָ֥הּ הֶחֱיֵֽיתִי׃ 34וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־מַלְאַ֤ךְ יְהוָה֙ חָטָ֔אתִי כִּ֚י לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֥י אַתָּ֛ה נִצָּ֥ב לִקְרָאתִ֖י בַּדָּ֑רֶךְ וְעַתָּ֛האִם־רַ֥ע בְּעֵינֶ֖יךָ אָשׁ֥וּבָה לִּֽי׃ 35וַיֹּאמֶר֩ מַלְאַ֨ךְ יְהוָ֜ה אֶל־בִּלְעָ֗ם לֵ֚ךְ עִם־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים וְאֶ֗פֶס אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אֲדַבֵּ֥ר אֵלֶ֖יךָ אֹתֹ֣ותְדַבֵּ֑ר וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־שָׂרֵ֥י בָלָֽק׃ 36וַיִּשְׁמַ֥ע בָּלָ֖ק כִּ֣י בָ֣א בִלְעָ֑ם וַיֵּצֵ֨א לִקְרָאתֹ֜ו אֶל־עִ֣יר מֹואָ֗ב אֲשֶׁר֙ עַל־גְּב֣וּל אַרְנֹ֔ן אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ההַגְּבֽוּל׃ 37וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם הֲלֹא֩ שָׁלֹ֨חַ שָׁלַ֤חְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לִקְרֹא־לָ֔ךְ לָ֥מָּה לֹא־הָלַ֖כְתָּ אֵלָ֑י הַֽאֻמְנָ֔םלֹ֥א אוּכַ֖ל כַּבְּדֶֽךָ׃ 38וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם אֶל־בָּלָ֗ק הִֽנֵּה־בָ֨אתִי֙ אֵלֶ֔יךָ עַתָּ֕ה הֲיָכֹ֥ול אוּכַ֖ל דַּבֵּ֣ר מְא֑וּמָה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֧יםאֱלֹהִ֛ים בְּפִ֖י אֹתֹ֥ו אֲדַבֵּֽר׃ 39וַיֵּ֥לֶךְ בִּלְעָ֖ם עִם־בָּלָ֑ק וַיָּבֹ֖אוּ קִרְיַ֥ת חֻצֹֽות׃ 40וַיִּזְבַּ֥ח בָּלָ֖ק בָּקָ֣ר וָצֹ֑אן וַיְשַׁלַּ֣ח לְבִלְעָ֔ם וְלַשָּׂרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר אִתֹּֽו׃ 41וַיְהִ֣י בַבֹּ֔קֶר וַיִּקַּ֤ח בָּלָק֙ אֶת־בִּלְעָ֔ם וַֽיַּעֲלֵ֖הוּ בָּמֹ֣ות בָּ֑עַל וַיַּ֥רְא מִשָּׁ֖ם קְצֵ֥ה הָעָֽם׃

\c 23

\s1 Balâmu àgisha bene Israheli

\p\v 1Balâmu abwîra Balaka, erhi: «Onyubakirage hano mpêrero nda, ona­nteganyize mpanzi nda hano na ngandahuzi nda.» \v 2Balaka anacijira nk’o­ kwo Balâmu anamuhunaga. Anacirherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero. \v 3Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «Yimanga hôfi n’eyi nterekêro yâwe okunaciyegûla hitya; hali amango Nyamubâho akambugàna. Ebi akanyêreka byo nâni nakanakumanyisa.» Anacikanya aja oku hirhondo hirhalikwo cici.

\s1 Obulêbi bwa Balâmu

\p\v 4Nyamuzinda anacishimânana na Balâmu; naye anacimubwîra, erhi: «Nayubasirage mpêrero nda, na kuli ngasi luhêrero najirirekwo enterekêro y’empanzi n’engandabuzi. \v 5Nyamubâho anacimuhira ecinwa omu kanwa, anacimubwîra, erhi: «Oshubirage emunda Balaka ali, ntyo kwo waderha.» \v 6 Balâmu anacishubira emunda ali ashimâna anaciyimanzire aha nterekêro yâge, yo n’abaluzi ba Mowabu bôshi. \v 7 Anaciderha binôla binwa, erhi:

\b

\p «Balaka anacintenza e Arami,

\p Omwâmi w’e Mowabu anantenzize

\p omu birhondo by’e Buzûka-zûba,

\p ampûna erhi: Oyîshe ompehêrerere Yakôbo!

\p Oyîshe ofûhire Israheli!»

\p\v 8 «Kurhigi nankahehêrera, amango Nyamubâhoarhahehêriri?

\p Kurhigi nankafûha, amango Nyamubàûho arhafûha?

\p\v 9 Bulya, kurhenga okw’irhwerhwe ly’aga mabuye namamubona.

\p Kurhenga okw’irhwerhwe ly’orhurhondo, namamulolêreza.

\p Luli lubaga luyubasire hâgo hâgo, lurhankanaja oku mubalè gw’agandi mashanja.

\p\v 10 Ndi wankaganja entuliri ya Yakôbo,

\p ndi wankaberûla enkûmo y’Israheli?

\p Mbofa nk’abashinganyanya,

\p n’akalamo kani kaboyurha aka akâbo!»

\b

\p\v 11Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kwo kurhi oku wamanjirira? Naku­rhôlaga nti ohehêrere abashombanyi bâni, lero wêhe kwamaba kubagisha. \v 12 Balâmu ashuza, erhi: «Ka ntagwasirwi nderhe kulya Nyamubâho anàhizire omu kanwa kàni?» \v 13Balaka anacimubwîra, erhi: «Nkulikiraga ahandi hantu. Olu lubaga wabona ntya, olubwîne lunda luguma, ci orhalubwini lwôshi. Olu­mpehehêrere lero aho. \v 14 Amujâna ebw’Ihamba ly’Abalâlîzi, okw’irhwerhwe ly’entondo ya Pisga; ayûbakakwo mpêrero nda, kuli ngasi luguma arherekerêrakwo mpanzi nguma na ngandabuzi nguma. \v 15 Balâmu anacibwîra Balaka, erhi: «:Obêre hôfi n’eyira nterekêro yâwe nâni nkola nagendirinda.» \v 16Nyamubâho anacishimana Balâmu, anacimuhira ecinwa omu kanwa kâge, anacimubwîra. erhi: «Oshubire emunda Balaka ·ali, ogendimubwîra ebi binwa.» \v 17 Anaci­shubira emunda Balaka ali ayimanzire hôfi n’enterekêro yâge n’abaluzi b’e Moabu banali bôshi naye. Balaka anacimudosa erhi: «Kurhi Nyamubâho anadesirage?» \v 18 Kandi Balâmu anaciderha ebi binwa, erhi:

\b

\p «Yimuka Balaka, onayumve,

\p ntega okurhwîri, mwene Sipori.

\p\v 19Nyamuzinda arhaba muntu okazinywerha

\p arhali mwene Adamu okazicîyûnjuza.

\p Ka ye oderha kone arhanajire cici?

\p Ka ye oderha akanwa karhanabe kulya anaderhaga?

\p\v 20 Nahâbirwe irhegeko ly’okugisha;

\pnagisha, ntanaciyunjuze.

\p\v 21 Ntabwini bubî buci muli Yakôbo.

\p Ntabwini ntânya nci muli Israheli.

\pNyamubâhoNyamuzinda wâge ali naye,

\p aha mwâge wanayumva ecihôgêro c’aha bwâmi.

\p\v 22Nyamuzinda wamukulaga e Mîsiri,

\p emisî yâge eri ya mbogo.

\p\v 23 Bulya ntà bulozi bwankadunda Yakôbo

\p na ntà bulaguzi bwankahasha Israheli.

\p Ciru akaba Yakôbo na Israheli banabwîrwe mpu:

\p «Kurhi oku Nyamuzinda ajira?»

\p\v 24 Lolà olubaga lwacinânûla nka ntale nkazi,

\p lwamacûka nka ntale ndume;

\p erhahunga erhanacishanshanyula nsimba yayo,

\p n’okunywa omukò gw’ebi yanigaga. »

\b

\p\v 25Balaka abwîra Balâmu, erhi: Olekage okubahehêrera, ci kwône o­rhabagishaga. \v 26Balâmu ashuza Balaka, erhi: «Ka ntakubwizire oku najira oku Nyamuzinda anadesire kwôshi?» \v 27Balaka anacibwîra Balâmu, erhi: «Kanyagya nkuheke ahandi hantu. Nkaba aho hanasîmisa Nyamuzinda, akuyemerere obampehêrerere. \v 28Balaka anacijâna Balâmu oku ntondo ya Peyori, ebonekine omw’irûngu lyôshi. \v 29 Ba­lamu anacibwîra Balaka, erhi: «Onyubakire aha mpêrero nda, onanteganyize aha mpanzi nda na ngandabuzi nda.» \v 30Balaka anacijira nk’oku Balâmu anamubwîraga, arherekêra empanzi n’engandabuzi oku ngasi luhêrero.

\pr Numbers BHS 23: 1וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥האֵילִֽים׃ 2וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֨עַל בָּלָ֧ק וּבִלְעָ֛ם פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 3וַיֹּ֨אמֶר בִּלְעָ֜ם לְבָלָ֗ק הִתְיַצֵּב֮ עַל־עֹלָתֶךָ֒ וְאֵֽלְכָ֗ה אוּלַ֞י יִקָּרֵ֤ה יְהוָה֙ לִקְרָאתִ֔י וּדְבַ֥ר מַה־יַּרְאֵ֖נִיוְהִגַּ֣דְתִּי לָ֑ךְ וַיֵּ֖לֶךְ שֶֽׁפִי׃ 4וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם וַיֹּ֣אמֶר אֵלָ֗יו אֶת־שִׁבְעַ֤ת הַֽמִּזְבְּחֹת֙ עָרַ֔כְתִּי וָאַ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 5וַיָּ֧שֶׂם יְהוָ֛ה דָּבָ֖ר בְּפִ֣י בִלְעָ֑ם וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 6וַיָּ֣שָׁב אֵלָ֔יו וְהִנֵּ֥ה נִצָּ֖ב עַל־עֹלָתֹ֑ו ה֖וּא וְכָל־שָׂרֵ֥י מֹואָֽב׃ 7וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מֹואָב֙ מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם לְכָה֙ אָֽרָה־לִּ֣י יַעֲקֹ֔ב וּלְכָ֖הזֹעֲמָ֥ה יִשְׂרָאֵֽל׃ 8מָ֣ה אֶקֹּ֔ב לֹ֥א קַבֹּ֖ה אֵ֑ל וּמָ֣ה אֶזְעֹ֔ם לֹ֥א זָעַ֖ם יְהוָֽה׃ 9כִּֽי־מֵרֹ֤אשׁ צֻרִים֙ אֶרְאֶ֔נּוּ וּמִגְּבָעֹ֖ות אֲשׁוּרֶ֑נּוּ הֶן־עָם֙ לְבָדָ֣ד יִשְׁכֹּ֔ן וּבַגֹּויִ֖ם לֹ֥א יִתְחַשָּֽׁב׃ 10מִ֤י מָנָה֙ עֲפַ֣ר יַעֲקֹ֔ב וּמִסְפָּ֖ר אֶת־רֹ֣בַע יִשְׂרָאֵ֑ל תָּמֹ֤ת נַפְשִׁי֙ מֹ֣ות יְשָׁרִ֔ים וּתְהִ֥י אַחֲרִיתִ֖י כָּמֹֽהוּ׃ 11וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם מֶ֥ה עָשִׂ֖יתָ לִ֑י לָקֹ֤ב אֹיְבַי֙ לְקַחְתִּ֔יךָ וְהִנֵּ֖ה בֵּרַ֥כְתָּ בָרֵֽךְ׃ 12וַיַּ֖עַן וַיֹּאמַ֑ר הֲלֹ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר יָשִׂ֤ים יְהוָה֙ בְּפִ֔י אֹתֹ֥ו אֶשְׁמֹ֖ר לְדַבֵּֽר׃ 13וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֜יו בָּלָ֗ק לְךָ נָּ֨א אִתִּ֜י אֶל־מָקֹ֤ום אַחֵר֙ אֲשֶׁ֣ר תִּרְאֶ֣נּוּ מִשָּׁ֔ם אֶ֚פֶס קָצֵ֣הוּ תִרְאֶ֔ה וְכֻלֹּ֖ולֹ֣א תִרְאֶ֑ה וְקָבְנֹו־לִ֖י מִשָּֽׁם׃ 14וַיִּקָּחֵ֨הוּ֙ שְׂדֵ֣ה צֹפִ֔ים אֶל־רֹ֖אשׁ הַפִּסְגָּ֑ה וַיִּ֨בֶן֙ שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֔ת וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃ 15וַיֹּ֨אמֶר֙ אֶל־בָּלָ֔ק הִתְיַצֵּ֥ב כֹּ֖ה עַל־עֹלָתֶ֑ךָ וְאָנֹכִ֖י אִקָּ֥רֶה כֹּֽה׃ 16וַיִּקָּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיָּ֥שֶׂם דָּבָ֖ר בְּפִ֑יו וַיֹּ֛אמֶר שׁ֥וּב אֶל־בָּלָ֖ק וְכֹ֥ה תְדַבֵּֽר׃ 17וַיָּבֹ֣א אֵלָ֗יו וְהִנֹּ֤ו נִצָּב֙ עַל־עֹ֣לָתֹ֔ו וְשָׂרֵ֥י מֹואָ֖ב אִתֹּ֑ו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ בָּלָ֔ק מַה־דִּבֶּ֖ר יְהוָֽה׃ 18וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר ק֤וּם בָּלָק֙ וּֽשֲׁמָ֔ע הַאֲזִ֥ינָה עָדַ֖י בְּנֹ֥ו צִפֹּֽר׃ 19לֹ֣א אִ֥ישׁ אֵל֙ וִֽיכַזֵּ֔ב וּבֶן־אָדָ֖ם וְיִתְנֶחָ֑ם הַה֤וּא אָמַר֙ וְלֹ֣א יַעֲשֶׂ֔ה וְדִבֶּ֖ר וְלֹ֥א יְקִימֶֽנָּה׃ 20הִנֵּ֥ה בָרֵ֖ךְ לָקָ֑חְתִּי וּבֵרֵ֖ךְ וְלֹ֥א אֲשִׁיבֶֽנָּה׃ 21לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל יְהוָ֤ה אֱלֹהָיו֙ עִמֹּ֔ו וּתְרוּעַ֥ת מֶ֖לֶךְ בֹּֽו׃ 22אֵ֖ל מֹוצִיאָ֣ם מִמִּצְרָ֑יִם כְּתֹועֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֹֽו׃ 23כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל׃ 24הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם גַּם־קֹ֖ב לֹ֣א תִקֳּבֶ֑נּוּ גַּם־בָּרֵ֖ךְ לֹ֥א תְבָרֲכֶֽנּוּ׃ 26וַיַּ֣עַן בִּלְעָ֔ם וַיֹּ֖אמֶר אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א דִּבַּ֤רְתִּי אֵלֶ֨יךָ֙ לֵאמֹ֔ר כֹּ֛ל אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹתֹ֥ו אֶֽעֱשֶֽׂה׃ 27וַיֹּ֤אמֶר בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם לְכָה־נָּא֙ אֶקָּ֣חֲךָ֔ אֶל־מָקֹ֖ום אַחֵ֑ר אוּלַ֤י יִישַׁר֙ בְּעֵינֵ֣י הָאֱלֹהִ֔ים וְקַבֹּ֥תֹולִ֖י מִשָּֽׁם׃ 28וַיִּקַּ֥ח בָּלָ֖ק אֶת־בִּלְעָ֑ם רֹ֣אשׁ הַפְּעֹ֔ור הַנִּשְׁקָ֖ף עַל־פְּנֵ֥י הַיְשִׁימֹֽן׃ 29וַיֹּ֤אמֶר בִּלְעָם֙ אֶל־בָּלָ֔ק בְּנֵה־לִ֥י בָזֶ֖ה שִׁבְעָ֣ה מִזְבְּחֹ֑ת וְהָכֵ֥ן לִי֙ בָּזֶ֔ה שִׁבְעָ֥ה פָרִ֖ים וְשִׁבְעָ֥האֵילִֽים׃ 30וַיַּ֣עַשׂ בָּלָ֔ק כַּאֲשֶׁ֖ר אָמַ֣ר בִּלְעָ֑ם וַיַּ֛עַל פָּ֥ר וָאַ֖יִל בַּמִּזְבֵּֽחַ׃

\c 24

\s1 Balâmu ashubigisha Israheli

\p\v 1Balâmu abona oku Nyamubâho arhonyize okugishaIsraheli, lero a rhacijaga nk’agandi mango ebwa kugendidôsa embûko, ci ayêrekeza obusù bwâge ebwa irûngu. \v 2 Erhi aba amayinamula amasù, abona oku beneIsraheli bahanzire ishanja oku lindi, anaciyagânwa na Mûka gwa Nyamuzinda, \v 3 aderha ecinwa câge, erhi:

\p «Obugeremwa bwa Balâmu mwene Beori,

\p Obugeremwa bwa omuntu onizire isù,

\p\v 4 Obugeramwa bwa olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda,

\pKubona abona ebi Ogala-byôshi ayêrekana,

\p anahâbwe n’ishuzo lîmâna n’amasù gâge gabungûke.

\p\v 5 Ala oku gayinjiha amahêma gâwe Yakôbo!

\p n’enyumpa zâwe, Israheli!

\p\v 6 Nka kula orhubanda rhulanduka,

\p nka kula amashwa mahinge oku lwîshi,

\p nka binûsi Nyamubâho arhwêraga,

\p nka kula emiyerezi elandira oku burhambi bw’amîshi.

\p\v 7 Amîshi ganasheshe ebibindi byâge ,

\p n’emburho yâge egundumuke enyanya ly’ago mîshi manji,

\p omwâmi wâge ayisha ayêrêra enyanya ly’Agagi,

\p n’obwâmi bwâge bwajire irenge!

\p\v 8Nyamuzinda amurhenza e Mîsiri:

\p amuhà emisî eri nka ya mbogo.

\p Yamalîra amashanjagashingalala embere zâge.

\p Yabavunangula orhuvuha, anabatyabule n’emyampi yâge.

\p\v 9 Anagonye amadwi, acibundike nka ntale ndume,

\p nk’amacibundika nka nsimba, ndi wankacimuzûsa?

\pAgishwe, owâkugishe n’owakuhinde, akahindwa!»

\p

\p\v 10 Oburhè bwa Balaka bwayâka bwenêne kuli Balâmu, ashûrha omu nfune, amubwîra erhi: «Nalikuhamagala nti ohehêrere abashombanyi bâni, wêhe kwamabà kubagisha kasharhu. \v 11 Na buno yimukaga duba olibirhire emwâwe! Nàli ndesire nti nakujira oj’irenge; lero lolà oku Nyamubâho amakuyegûla kuli lyo.» \v 12Balâmu anacishuza Balaka erhi: «Ka ntali erhi nabwîzire entumwa wali orhumire, oku: \v 13 Ciru Balaka akampà enyumpa yâge eyunjwire nfaranga na masholo, ntakavuna irhegeko lya Nyamubâho, omu kujira niene nk’oku nno nzize okujira ehinja erhie ehibi; n’oku ngasi oku Nyamubâho anadesire kwonaderha? \v 14 Alaga oku bunôla nkola nacishubirira emw’olubaga lwâni; yishaga nkubwîre ehi olu lubaga lwanajìrire olubaga lwâwe omu nsiku zàyisha». \v 15 Okuhandi anaciderha ebi binwa, erhi:

\p

\p «Bugeramwa bwa Balâmu mwene Beori,

\p bugeramwa bw’omuntu wanizire isù,

\p\v 16 bugeramwa bw’olya muntu oyumva ebinwa bya Nyamuzinda

\p ye oyishi eby’ow’Enyanya

\p ye olya obonaebyanacibonwe by’Ogala-byôshi

\p olya okûmba bûbi anagalirhondêra abona.

\p\v 17 Namamubona,ci kwône arhacibà wa buno;

\p namamulâba ci kwône arhacibà nk’oli hôfi.

\p Enyenyêzi yamarhenga muli Yakôbo,

\p akarhi k’obwâmi kamayimanga omu Israheli;

\p kamavunanga emyanganga ya Mowabu,

\p Kamamalîra bene Seti.

\p\v 18 Ecihugo c’Edomu camagwârhwa busâsa,

\p na Seyiri kwo n’okwo; Israheli amalambûla obuhashe bwâge.

\p\v 19 Emwa Yakôbo yamarhenga omurhegesi

\p ye wamalîra ngasi bicisigîre omu ngo na Edomu.»

\p

\p\v 20 Balâmu abona Amaleki, anacimubwîra ebi binwa, erhi: «Amaleki lyo ishanja likulu omu mashanja, n’obuzinda bwâge kwabà kushâbûka. \v 21 Balâmu anacibona bene Keneti, anaciderha, erhi: Aha mwinyu bahazibuhize, ewe Kayini, n’enyumpa zinyu ziri nyûbake oku ibuye. \v 22 Ci kwônene olugo lwinyu lubà lwa Beori; amango gahi mwanarhenge omu bujà bwa Asuru? \v 23 Balâmu ashubirira aderha ebi binwa, erhi: Amashanja g’emashinji gabuganana emwênè, \v 24 n’enkugè olunda lw’e Kitimi. Gamalibûsa Asuru, gamabengeza Eberi; naye obuzinda bwâge kuli kuherêrekera lwôshi. \v 25Balâmu erhi aba amayimuka, ahuma njira, acîshubirira emwâge; naye Balaka aja lwâge lunda.

\pr Numbers BHS 24: 1וַיַּ֣רְא בִּלְעָ֗ם כִּ֣י טֹ֞וב בְּעֵינֵ֤י יְהוָה֙ לְבָרֵ֣ךְ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל וְלֹא־הָלַ֥ךְ כְּפַֽעַם־בְּפַ֖עַם לִקְרַ֣את נְחָשִׁ֑יםוַיָּ֥שֶׁת אֶל־הַמִּדְבָּ֖ר פָּנָֽיו׃ 2וַיִּשָּׂ֨א בִלְעָ֜ם אֶת־עֵינָ֗יו וַיַּרְא֙ אֶת־יִשְׂרָאֵ֔ל שֹׁכֵ֖ן לִשְׁבָטָ֑יו וַתְּהִ֥י עָלָ֖יו ר֥וּחַ אֱלֹהִֽים׃ 3וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנֹ֣ו בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 4נְאֻ֕ם שֹׁמֵ֖עַ אִמְרֵי־אֵ֑ל אֲשֶׁ֨ר מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 5מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל׃ 6כִּנְחָלִ֣ים נִטָּ֔יוּ כְּגַנֹּ֖ת עֲלֵ֣י נָהָ֑ר כַּאֲהָלִים֙ נָטַ֣ע יְהוָ֔ה כַּאֲרָזִ֖ים עֲלֵי־מָֽיִם׃ 7יִֽזַּל־מַ֨יִם֙ מִדָּ֣לְיָ֔ו וְזַרְעֹ֖ו בְּמַ֣יִם רַבִּ֑ים וְיָרֹ֤ם מֵֽאֲגַג֙ מַלְכֹּ֔ו וְתִנַּשֵּׂ֖א מַלְכֻתֹֽו׃ 8אֵ֚ל מֹוצִיאֹ֣ו מִמִּצְרַ֔יִם כְּתֹועֲפֹ֥ת רְאֵ֖ם לֹ֑ו יֹאכַ֞ל גֹּויִ֣ם צָרָ֗יו וְעַצְמֹתֵיהֶ֛ם יְגָרֵ֖ם וְחִצָּ֥יו יִמְחָֽץ׃ 9כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ מְבָרֲכֶ֣יךָ בָר֔וּךְ וְאֹרְרֶ֖יךָ אָרֽוּר׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֤ף בָּלָק֙ אֶל־בִּלְעָ֔ם וַיִּסְפֹּ֖ק אֶת־כַּפָּ֑יו וַיֹּ֨אמֶר בָּלָ֜ק אֶל־בִּלְעָ֗ם לָקֹ֤ב אֹֽיְבַי֙ קְרָאתִ֔יךָ וְהִנֵּה֙בֵּרַ֣כְתָּ בָרֵ֔ךְ זֶ֖ה שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִֽים׃ 11וְעַתָּ֖ה בְּרַח־לְךָ֣ אֶל־מְקֹומֶ֑ךָ אָמַ֨רְתִּי֙ כַּבֵּ֣ד אֲכַבֶּדְךָ֔ וְהִנֵּ֛ה מְנָעֲךָ֥ יְהוָ֖ה מִכָּבֹֽוד׃ 12וַיֹּ֥אמֶר בִּלְעָ֖ם אֶל־בָּלָ֑ק הֲלֹ֗א גַּ֧ם אֶל־מַלְאָכֶ֛יךָ אֲשֶׁר־שָׁלַ֥חְתָּ אֵלַ֖י דִּבַּ֥רְתִּי לֵאמֹֽר׃ 13אִם־יִתֶּן־לִ֨י בָלָ֜ק מְלֹ֣א בֵיתֹו֮ כֶּ֣סֶף וְזָהָב֒ לֹ֣א אוּכַ֗ל לַעֲבֹר֙ אֶת־פִּ֣י יְהוָ֔ה לַעֲשֹׂ֥ות טֹובָ֛ה אֹ֥ו רָעָ֖המִלִּבִּ֑י אֲשֶׁר־יְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֹתֹ֥ו אֲדַבֵּֽר׃ 14וְעַתָּ֕ה הִנְנִ֥י הֹולֵ֖ךְ לְעַמִּ֑י לְכָה֙ אִיעָ֣צְךָ֔ אֲשֶׁ֨ר יַעֲשֶׂ֜ה הָעָ֥ם הַזֶּ֛ה לְעַמְּךָ֖ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים׃ 15וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר נְאֻ֤ם בִּלְעָם֙ בְּנֹ֣ו בְעֹ֔ר וּנְאֻ֥ם הַגֶּ֖בֶר שְׁתֻ֥ם הָעָֽיִן׃ 16נְאֻ֗ם שֹׁמֵ֨עַ֙ אִמְרֵי־אֵ֔ל וְיֹדֵ֖עַ דַּ֣עַת עֶלְיֹ֑ון מַחֲזֵ֤ה שַׁדַּי֙ יֶֽחֱזֶ֔ה נֹפֵ֖ל וּגְל֥וּי עֵינָֽיִם׃ 17אֶרְאֶ֨נּוּ֙ וְלֹ֣א עַתָּ֔ה אֲשׁוּרֶ֖נּוּ וְלֹ֣א קָרֹ֑וב דָּרַ֨ךְ כֹּוכָ֜ב מִֽיַּעֲקֹ֗ב וְקָ֥ם שֵׁ֨בֶט֙ מִיִּשְׂרָאֵ֔ל וּמָחַץ֙ פַּאֲתֵ֣ימֹואָ֔ב וְקַרְקַ֖ר כָּל־בְּנֵי־שֵֽׁת׃ 18וְהָיָ֨ה אֱדֹ֜ום יְרֵשָׁ֗ה וְהָיָ֧ה יְרֵשָׁ֛ה שֵׂעִ֖יר אֹיְבָ֑יו וְיִשְׂרָאֵ֖ל עֹ֥שֶׂה חָֽיִל׃ 19וְיֵ֖רְדְּ מִֽיַּעֲקֹ֑ב וְהֶֽאֱבִ֥יד שָׂרִ֖יד מֵעִֽיר׃ 20וַיַּרְא֙ אֶת־עֲמָלֵ֔ק וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר רֵאשִׁ֤ית גֹּויִם֙ עֲמָלֵ֔ק וְאַחֲרִיתֹ֖ו עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 21וַיַּרְא֙ אֶת־הַקֵּינִ֔י וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר אֵיתָן֙ מֹֽושָׁבֶ֔ךָ וְשִׂ֥ים בַּסֶּ֖לַע קִנֶּֽךָ׃ 22כִּ֥י אִם־יִהְיֶ֖ה לְבָ֣עֵֽר קָ֑יִן עַד־מָ֖ה אַשּׁ֥וּר תִּשְׁבֶּֽךָּ׃ 23וַיִּשָּׂ֥א מְשָׁלֹ֖ו וַיֹּאמַ֑ר אֹ֕וי מִ֥י יִחְיֶ֖ה מִשֻּׂמֹ֥ו אֵֽל׃ 24וְצִים֙ מִיַּ֣ד כִּתִּ֔ים וְעִנּ֥וּ אַשּׁ֖וּר וְעִנּוּ־עֵ֑בֶר וְגַם־ה֖וּא עֲדֵ֥י אֹבֵֽד׃ 25וַיָּ֣קָם בִּלְעָ֔ם וַיֵּ֖לֶךְ וַיָּ֣שָׁב לִמְקֹמֹ֑ו וְגַם־בָּלָ֖ק הָלַ֥ךְ לְדַרְכֹּֽו׃ פ

\c 25

\s1 Obubî bwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu

\p\v 1Israheli anacija e Shitimu. Olubaga lwarhondêra olugendo lubi n’abanyere b’e Mowabu. \v 2 Balinda baluhengulira ebwa kuharâmya abazimu bâbo. Olubaga lwalya lwanafukamira abo bazimu. \v 3 Erhi Israheli acìshwekera oku muzimu Bal-Peori, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli Israheli. \v 4Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: «Oshubûze abarhambo b’olubaga bôshi. Obamanikire Nyamubâho embere ly’izûba, lyo oburhè bunji bwa Nyamuzinda buzima kuli bene Israheli.» \v 5 Mûsa anacibwîra abatwî b’emmanja omu Israheli, erhi: «Ngasi muguma muli mwe ayîrhe balya ba muli bene wâbo bàjire emwa Bal-Peori». \v 6 Lolà oku ago mango, muntu muguma wa muli bene Israhelianaciyisha adwîrhe embere za bene wâbo omukazi w’omunya-Madiani, erhi na Mûsa adwîrhe asinza, n’omu masù g’olubaga lwa bene Israheli bôshi, ludwîrhe lwalakira aha Muhango gw’Ihêma ly’embugânano. \v 7 Erhi abona kulya, Pinehasi mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni, anacibaduka omu karhî k’olubaga, ayanka itumu, \v 8 akulikira olya mulume munya-Israheli enyuma l’Ihêma ly’embugânano, abatumirha bombi: olya mulume munya-Israheli n’olya mukazi abafubula enda. Obuhanya bwàli budwîrhe bwayîrha bene Israheli bwayimanga. \v 9 Bantu bihumbi makumi abirhi na bani bàfire n’obwo buhanya.

\p\v 10Nyamubâho ashambâza Mûsa, amubwîra, erhi: \v 11Pinehasi, mwene Eleazari, mugala w’omudâhwa Aròni ye orhumire oburhè bwâni burhûlirira kuli bene Israheli, bulya analigwêrhwe n’omutula gwâni ekarhî ka bene Israheli; ye warhumire muli ogwo mutula gwâni ntamalìra bene Israheli. \v 12 Co cirhumire ndesire oku: mbahire endagâno yâni y’omurhûla. \v 13 Yabà kuli ye n’oku iburha lyâge enyuma zâge; yabà ndagâno y’obudâhwa bw’ensiku zôshi. Na bulya anabwîne omutula erhi Nyamuzinda wâge orhuma, anahasha okujira enterekêro y’empyûlo kuli bene Israheli.

\p\v 14 Olya mulume w’omunya Israheli wayirhagwa bone olya mukazi w’omu­ nya-Madiani, izîno lyâge ye Zimri, mwene Salu, àli murhambo w’omulala gwa bene Simoni. \v 15 Naye olya mukazi w’omunya-Madiani wàyirhagwa, izîno lyâge ye Kozbi, mwâli wa Suru, murhambo muguma w’omu milala y’e Madiani. \v 16Nyamubâho anacibwîra Mûsa, erhi: \v 17 Abanya-Madiani, obafarhirize onabayabûse, \v 18 bulya bo bàli barhangiriza okummuyabûsa, omu bwengehusi bwâbo mwa birya bya Peori na mwa birya bya Kozbi, mwâli w’omurhambo w’e Madiani, olya wayirhagwa olusiku lw’obuhanyaPeori alêrhaga.

\pr Numbers BHS 25: 1וַיֵּ֥שֶׁב יִשְׂרָאֵ֖ל בַּשִּׁטִּ֑ים וַיָּ֣חֶל הָעָ֔ם לִזְנֹ֖ות אֶל־בְּנֹ֥ות מֹואָֽב׃ 2וַתִּקְרֶ֣אןָ לָעָ֔ם לְזִבְחֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ן וַיֹּ֣אכַל הָעָ֔ם וַיִּֽשְׁתַּחֲוּ֖וּ לֵֽאלֹהֵיהֶֽן׃ 3וַיִּצָּ֥מֶד יִשְׂרָאֵ֖ל לְבַ֣עַל פְּעֹ֑ור וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 4וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַ֚ח אֶת־כָּל־רָאשֵׁ֣י הָעָ֔ם וְהֹוקַ֥ע אֹותָ֛ם לַיהוָ֖ה נֶ֣גֶד הַשָּׁ֑מֶשׁ וְיָשֹׁ֛ב חֲרֹ֥וןאַף־יְהוָ֖ה מִיִּשְׂרָאֵֽל׃ 5וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה אֶל־שֹׁפְטֵ֖י יִשְׂרָאֵ֑ל הִרְגוּ֙ אִ֣ישׁ אֲנָשָׁ֔יו הַנִּצְמָדִ֖ים לְבַ֥עַל פְּעֹֽור׃ 6וְהִנֵּ֡ה אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל בָּ֗א וַיַּקְרֵ֤ב אֶל־אֶחָיו֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית לְעֵינֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וּלְעֵינֵ֖י כָּל־עֲדַ֣תבְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֑ל וְהֵ֣מָּה בֹכִ֔ים פֶּ֖תַח אֹ֥הֶל מֹועֵֽד׃ 7וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן־אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן־אַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן וַיָּ֨קָם֙ מִתֹּ֣וךְ הָֽעֵדָ֔ה וַיִּקַּ֥ח רֹ֖מַח בְּיָדֹֽו׃ 8וַ֠יָּבֹא אַחַ֨ר אִֽישׁ־יִשְׂרָאֵ֜ל אֶל־הַקֻּבָּ֗ה וַיִּדְקֹר֙ אֶת־שְׁנֵיהֶ֔ם אֵ֚ת אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־הָאִשָּׁ֖האֶל־קֳבָתָ֑הּ וַתֵּֽעָצַר֙ הַמַּגֵּפָ֔ה מֵעַ֖ל בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 9וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ פ 10וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 11פִּֽינְחָ֨ס בֶּן־אֶלְעָזָ֜ר בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת־חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְאֹ֥ו אֶת־קִנְאָתִ֖יבְּתֹוכָ֑ם וְלֹא־כִלִּ֥יתִי אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּקִנְאָתִֽי׃ 12לָכֵ֖ן אֱמֹ֑ר הִנְנִ֨י נֹתֵ֥ן לֹ֛ו אֶת־בְּרִיתִ֖י שָׁלֹֽום׃ 13וְהָ֤יְתָה לֹּו֙ וּלְזַרְעֹ֣ו אַחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהֻנַּ֣ת עֹולָ֑ם תַּ֗חַת אֲשֶׁ֤ר קִנֵּא֙ לֵֽאלֹהָ֔יו וַיְכַפֵּ֖ר עַל־בְּנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 14וְשֵׁם֩ אִ֨ישׁ יִשְׂרָאֵ֜ל הַמֻּכֶּ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֻכָּה֙ אֶת־הַמִּדְיָנִ֔ית זִמְרִ֖י בֶּן־סָל֑וּא נְשִׂ֥יא בֵֽית־אָ֖ב לַשִּׁמְעֹנִֽי׃ 15וְשֵׁ֨ם הָֽאִשָּׁ֧ה הַמֻּכָּ֛ה הַמִּדְיָנִ֖ית כָּזְבִּ֣י בַת־צ֑וּר רֹ֣אשׁ אֻמֹּ֥ות בֵּֽית־אָ֛ב בְּמִדְיָ֖ן הֽוּא׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17צָרֹ֖ור אֶת־הַמִּדְיָנִ֑ים וְהִכִּיתֶ֖ם אֹותָֽם׃ 18כִּ֣י צֹרְרִ֥ים הֵם֙ לָכֶ֔ם בְּנִכְלֵיהֶ֛ם אֲשֶׁר־נִכְּל֥וּ לָכֶ֖ם עַל־דְּבַר־פְּעֹ֑ור וְעַל־דְּבַ֞ר כָּזְבִּ֨י בַת־נְשִׂ֤יאמִדְיָן֙ אֲחֹתָ֔ם הַמֻּכָּ֥ה בְיֹום־הַמַּגֵּפָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּעֹֽור׃ 19וַיְהִ֖י אַחֲרֵ֣י הַמַּגֵּפָ֑ה׃ פ

\c 26

\ms1 VIII. Amarheganyo mahyâhya

\s1 Omubalè gwa kabirhi

\p\v 1 Erhi bayûsihanwa ntyol , Nyamubâho anacibwîra Mûsa n’Eleazari, mwene omudâhwa Aròni, erhi: \v 2 Ojire omubalè gwa bene Israheli bôshim, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya, nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enakulikirine muli bene Israheli bôshi ojire omubalè gwa balya bôshi bakanahashaga okuhêka emirasano. \v 3 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacibwîra bene Israheli ntyo omu kabanda ka Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. \v 4 Mujire omubalè gwa bene Israheli, kurhenga oku wa myâka makumi abirhi kujà enyanya (nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa na bene Israheli, galya mango barhengaga omu cihugo c’e Mîsiri). \v 5Rubeni yo nfula y’Israheli, Bene Rubeni bali: Kuli Henoki, omulala gwa Abahenoki; kuli Palu, omulala gwa Abapalu. \v 6 Kuli Hezroni, omulala gwa Abahezroni; kuli Karmi, omulala gwa Abakarmi. \v 7 Yo milala ya bene Rubeni eyo, Abaganjirwe muli bo bôshi bali balume bihumbi makumi ani na bisharhu na bantu magana galinda na makumiasharhu. \v 8 Bene Palu ali Eliabu, \v 9BeneEliabu bàli: Namueli, Datani n’oyôla wâbo Abirami, balya bàli bashamuka bw’omw’ihano, balya bacihîndulaga kuli Mûsa n’Aròni, omu murhwe gwa Korè, galya mango acîhinduliraga Nyamubâho. \v 10 Obudaka bwanaciyashama bwabâmirangusa (na Korè, galya mango omurhwe gwâge gwafaga, go mango omuliro gwamiragusagya bantu magana abirhi na makumi arhanu. Babà lwiganyo oku bandi. \v 11 Ci kwône bene Korè barhafaga). \v 12 Bene Simoni, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Namueliomulala gw’Abayanamueli; kuli Yakini, omulala gw’Abayakini; kuli Yakini, omulala gw’Abayamini; \v 13 Kuli Zera, omulala gw’Abazera; kuli Shauli, Abashauli. \v 14 Yo milala ya bene Simoni eyo: bôshi haguma bihumbi makumi abirhi na bibirhi na bantu magana abirhi. \v 15 Bene Gadi, kulya emilala yâbo enagenzire: Kuli Sefoni, omulala gw’Aba­sefoni; Kuli Hagi, omulala gw’Abahagi; kuli Suni, omulala gw’ Abashuni; \v 16 Kuli Ozni, omulala gwa Abanya-Ozni, kuli Eri, omulala gw’Abaeri; \v 17 Kuli Arodi, omulala gw’Abarodi; kuli Areli, omulala gw’Abareli. \v 18 Yo milala ya bene Gadi eyo. Abajirirwe omubalè bali: bantu bihumbi makumi ani na magana arhanu. \v 19 Bene Yuda: Eri na Onani; Ci Eri na Onani bafirire omu cihugo c’e Kanani. \v 20 Alaga bene Yuda, kulya emilala yâbo enali: kuli Zera, omulala gw’Abazera. \v 21 Bene Peresi bàli: Kuli Hesroni, omulala gw’Abahesroni; kuli Hamuli, omulala gw’Abahamuli. \v 22 Yo milala ya bene Yuda eyo nk’oku bajiri rwe omubalè: bantu bihumbi makumi gali nda na ndarhu na magana arhanu. \v 23 Bene Isakari nk’oku emilala yâbo enali: kuli Tola, omulala gw’Abatolati; kuli Puva, omulala gw’Abapuva. \v 24 Kuli Yashubi, omulala gw’Abanyashubi; kuli Shimroniomulala gw’Abashimroni. \v 25 Yo milala ya bene Isakari, nk’oku banajirirwe omubalè: bihumbi magana gali ndarhu na bini namagana asharhu. \v 26 Bene Zabuloni, kulya emilala yâbo enali: kuli Sêredi, omulala gw’Abasêredi, kuli Eloni, omulala gw’Abaloni; kuli Yaleli, omulala gw’Abayaleli. \v 27 Eyo yo milala erhenga kuli Zabuloni, nka kulya banajirirwe omubalè: bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana arhanu. \v 28 Bene Yozefu, kulya emilala yâbo enali: Menashè na Efrayim\v 29 Bene Menashè: Kuli Makiri, omulala gw’Abamakiri. Makiri aburha Galadi; kuli Galadi, omulala gw’Abagaladi. \v 30 Alaga bene Galadi: Yezeri kwo ku­ rhenga omulala gw’Abayezeri, kuli Heleki, omulala gw’Abaheleki; \v 31Asrieli, ye warhengagakwo omulala gw’Abasrieli, Shikemi, ye warhengagakwo omulala gw’Abashikemi; \v 32Shemida, ye warhengagakwo omulala gw’Abashemida; Heferi, ye orhengagakwo omulala gw’Abaheferi. \v 33.Selofehadi, mwene Heferi, arhaburhaga barhabana, ci banyere bone. Alaga amazîno ga bâli ba Selofehadi: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. \v 34 Yo milala ya Menashè eyo; abajirirwe omubalè bali bihumbi magana arhanu na bibirhi na magana gali nda. \v 35 Alaga bene Efrayimu nk’oku emiIala yâbo enali: kuli Sutela, omulala gwa Abasutela; kuli Bekeri, omulala gw’Ababekeri: kuli Tahani, omulala gw’Abatahani. \v 36 Alaga bene Sutela: kuli Erani, omulala gw’Abaherani; \v 37 Yo milala ya bene Efrayimu eyo, nk’oku banajirirwe omubalè: bàli bihumbi makumi asharhu na bibirhi namagana arhanu. Abo bo bene Yozefu, nk’okuemilala yâbo enali. \v 38 Bene Benyamini, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Bela, omulala gw’Ababela; kuli Ashbeli, omulala gw’Abashibeli; kuli Ahirami, omulala gw’Abahirami: \v 39 Kuli Shefufami, omulala gw’Abashefufami; kuli Hufami, omulala gw’Abahufa­mi. \v 40 Alaga bagala ba Bela: Aredi na Naamani. Kuli Aredi, omulala gw’Abaaredi; kuli Naamani, omulala gw’Abanaamani. \v 41 Abo bo bene Benyamini nk’oku emilala yâbo enali, n’abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhanu na magana galindarhu. \v 42 Alaga bene Dani, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Shuhami kwarhenga omulala gw’Abasuhami. Eyo yo milala ya Dani, okuemilala yâbo enagenzire. Emilala y’Abasuhami yôshi nk’oku abajirirwe omubalè banali: bihumbi ma­ kumi gali ndarhu na bini na magana ani. \v 44 Bene Aseri nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yimna, omulala gw’Abayimna; kuli Yishwi, omulala gw’Abayishwi; kuli Beria, omulala gw’Ababeria. \v 45 Kuli bene Beria: kuli Heberi,omulala gw’Abaheberi; kuli Malkieli,omulala gw’Abamalkieli. \v 46 Izîno lya mwaliwa Aseri ye wali Serah. \v 47 Yo milala ya bene Aseri eyo. Abajirirwe omubalè bali: bihumbi makumi arhanu na bisharhu namagana ani. \v 48 Bene Nefutali, nk’oku emilala yâbo enali: kuli Yasieli, omulala gw’Abayezieli; kuli Guni, omulala gw’Abaguni; \v 49 Kuli Yeseri, omulala gw’Abayeseri; kuli Shilemi, omulala gw’Abashilemi. \v 50 Eyo yo milala ya Nefutali, nk’oku emila­ la yâbo enali, abajirirwe omubalè muli bo bali bihumbi makumi ani na birhanu na magana ani. \v 51 Abo bo bene Israheli bajirirwe omubalè: bôshi bahika oku bantu bihumbi magana gali ndarhu na magana gali nda na makumi asharhu. \v 52Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 53 Aba bo ecihugo câgabirwa, cibè kashambala kâbo, nk’oku amazîno gâbo ganali. \v 54 Abali banji. bo wanaha akashambala kanji, n’abali banyi, wanabaha akashambala kasu­ ngunu; bakazihà ngasi muguma akashambala kâge, kulya omubalè gwâbo gunali. \v 55 Ci kwône okwo kugabâna ecihugo kuyesherwe ecigole. Bacigabâna nk’oku emilala ya bashakulûza bâbo enali. \v 56 Ako kashambala kagabwa omu kuyesha ecigole oku bali banji nk’oku abali basungunu.

\s1 Bene Levi bo babamwo Abashi bene Mushi gwa Merari

\p\v 57 Alaga nk’oku emilala ekulikirine, bene Levi bajirirwe omubalè: Kuli Gershoni, omulala gwa Abagersoni, kuli Kehati, omulala gw’Abakehati; kuli Merari, omulala gw’Abamerari. \v 58 Alaga emilala ya bene Levi: omulala gw’Abalobuni, omulala gw’Abahebroni, omulala gwa bene Mahali, omulala gwa Bene Mushi (Abashi) n’omulala gw’Abanyakore. Kehatî aburha Amrami. \v 59 Izîno ly’omugoli wa Amrami ye wali Yokabeda, mwâli wa Levi, oyu nina aburhiraga Levi erhi baciri e Mîsiri; aburhira Amrami : Aròni, Mûsa na Miriyamu, mwâli wâbo. \v 60 Aròni aburha Nadabu na Abiu, Eleazari na Itamara. \v 61Nadabu na Abiu bo balya bafàga amango bajàgidudumulira Nyamubâho omuliro gurhali gwo. \v 62 Abajirirwe omubalè bôshi, kurhenga balume ba mwêzi muguma kujà enyanya, bali bihumbi makumi abirhi na bisharhu. Bulya barhajiriragwa omubalè haguma n’abandi bene Israheli, barhagwêrhi kashambala kaguma nabo. \v 63 Abo bo bantu baganjirwe na Mûsa n’omudâhwaEleazari, bo bajiraga omubalè gwa bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko. \v 64 Muli bo murhaciri ciru n’omuguma mwa balya bene Israheli Mûsa na Aròni bajiriraga omubalè omu ntondo ya Sinayi. 65 Bulya Nyamubâho àli erhi adesire kuli bo, erhi: «Bafira omw’irûngu; harhasigalaga ciru n’omuguma aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune na Yozwé mwene Nuni.

\pr NUMBERS BHS 26: 1וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה וְאֶ֧ל אֶלְעָזָ֛ר בֶּן־אַהֲרֹ֥ן הַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹֽר׃ 2שְׂא֞וּ אֶת־רֹ֣אשׁ׀ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֗ל מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֛ה וָמַ֖עְלָה לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם כָּל־יֹצֵ֥א צָבָ֖אבְּיִשְׂרָאֵֽל׃ 3וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֹתָ֖ם בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 4מִבֶּ֛ן עֶשְׂרִ֥ים שָׁנָ֖ה וָמָ֑עְלָה כַּאֲשֶׁר֩ צִוָּ֨ה יְהוָ֤ה אֶת־מֹשֶׁה֙ וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַיֹּצְאִ֖ים מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 5רְאוּבֵ֖ן בְּכֹ֣ור יִשְׂרָאֵ֑ל בְּנֵ֣י רְאוּבֵ֗ן חֲנֹוךְ֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַחֲנֹכִ֔י לְפַלּ֕וּא מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּלֻּאִֽי׃ 6לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹונִ֑י לְכַרְמִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַכַּרְמִֽי׃ 7אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הָרֻֽאוּבֵנִ֑י וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ 8וּבְנֵ֥י פַלּ֖וּא אֱלִיאָֽב׃ 9וּבְנֵ֣י אֱלִיאָ֔ב נְמוּאֵ֖ל וְדָתָ֣ן וַאֲבִירָ֑ם הֽוּא־דָתָ֨ן וַאֲבִירָ֜ם קְרוּאֵי הָעֵדָ֗ה אֲשֶׁ֨ר הִצּ֜וּ עַל־מֹשֶׁ֤הוְעַֽל־אַהֲרֹן֙ בַּעֲדַת־קֹ֔רַח בְּהַצֹּתָ֖ם עַל־יְהוָֽה׃ 10וַתִּפְתַּ֨ח הָאָ֜רֶץ אֶת־פִּ֗יהָ וַתִּבְלַ֥ע אֹתָ֛ם וְאֶת־קֹ֖רַח בְּמֹ֣ות הָעֵדָ֑ה בַּאֲכֹ֣ל הָאֵ֗שׁ אֵ֣ת חֲמִשִּׁ֤יםוּמָאתַ֨יִם֙ אִ֔ישׁ וַיִּהְי֖וּ לְנֵֽס׃ 11וּבְנֵי־קֹ֖רַח לֹא־מֵֽתוּ׃ ס 12בְּנֵ֣י שִׁמְעֹון֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִנְמוּאֵ֗ל מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַנְּמ֣וּאֵלִ֔י לְיָמִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּמִינִ֑י לְיָכִ֕ין מִשְׁפַּ֖חַתהַיָּכִינִֽי׃ 13לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃ 14אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת הַשִּׁמְעֹנִ֑י שְׁנַ֧יִם וְעֶשְׂרִ֛ים אֶ֖לֶף וּמָאתָֽיִם׃ ס 15בְּנֵ֣י גָד֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לִצְפֹ֗ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַצְּפֹונִ֔י לְחַגִּ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחַגִּ֑י לְשׁוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּנִֽי׃ 16לְאָזְנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָאָזְנִ֑י לְעֵרִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרִֽי׃ 17לַאֲרֹ֕וד מִשְׁפַּ֖חַת הָאֲרֹודִ֑י לְאַ֨רְאֵלִ֔י מִשְׁפַּ֖חַת הָאַרְאֵלִֽי׃ 18אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵֽי־גָ֖ד לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 19בְּנֵ֥י יְהוּדָ֖ה עֵ֣ר וְאֹונָ֑ן וַיָּ֥מָת עֵ֛ר וְאֹונָ֖ן בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 20וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־יְהוּדָה֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשֵׁלָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֵּׁ֣לָנִ֔י לְפֶ֕רֶץ מִשְׁפַּ֖חַת הַפַּרְצִ֑י לְזֶ֕רַחמִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִֽי׃ 21וַיִּהְי֣וּ בְנֵי־פֶ֔רֶץ לְחֶצְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶצְרֹנִ֑י לְחָמ֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הֶחָמוּלִֽי׃ 22אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יְהוּדָ֖ה לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשָּׁ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 23בְּנֵ֤י יִשָּׂשכָר֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם תֹּולָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַתֹּולָעִ֑י לְפֻוָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַת הַפּוּנִֽי׃ 24לְיָשׁ֕וּב מִשְׁפַּ֖חַת הַיָּשׁוּבִ֑י לְשִׁמְרֹ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁמְרֹנִֽי׃ 25אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת יִשָּׂשכָ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁלֹ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 26בְּנֵ֣י זְבוּלֻן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְסֶ֗רֶד מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַסַּרְדִּ֔י לְאֵלֹ֕ון מִשְׁפַּ֖חַת הָאֵלֹנִ֑י לְיַ֨חְלְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַתהַיַּחְלְאֵלִֽי׃ 27אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת הַזְּבוּלֹנִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שִׁשִּׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 28בְּנֵ֥י יֹוסֵ֖ף לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם מְנַשֶּׁ֖ה וְאֶפְרָֽיִם׃ 29בְּנֵ֣י מְנַשֶּׁ֗ה לְמָכִיר֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמָּכִירִ֔י וּמָכִ֖יר הֹולִ֣יד אֶת־גִּלְעָ֑ד לְגִלְעָ֕ד מִשְׁפַּ֖חַת הַגִּלְעָדִֽי׃ 30אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י גִלְעָ֔ד אִיעֶ֕זֶר מִשְׁפַּ֖חַת הָאִֽיעֶזְרִ֑י לְחֵ֕לֶק מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶלְקִֽי׃ 31וְאַ֨שְׂרִיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׂרִֽאֵלִ֑י וְשֶׁ֕כֶם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁכְמִֽי׃ 32וּשְׁמִידָ֕ע מִשְׁפַּ֖חַת הַשְּׁמִידָעִ֑י וְחֵ֕פֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶפְרִֽי׃ 33וּצְלָפְחָ֣ד בֶּן־חֵ֗פֶר לֹא־הָ֥יוּ לֹ֛ו בָּנִ֖ים כִּ֣י אִם־בָּנֹ֑ות וְשֵׁם֙ בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֔ד מַחְלָ֣ה וְנֹעָ֔ה חָגְלָ֥המִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 34אֵ֖לֶּה מִשְׁפְּחֹ֣ת מְנַשֶּׁ֑ה וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וּשְׁבַ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 35אֵ֣לֶּה בְנֵי־אֶפְרַיִם֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְשׁוּתֶ֗לַח מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַשֻּׁ֣תַלְחִ֔י לְבֶ֕כֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַבַּכְרִ֑י לְתַ֕חַןמִשְׁפַּ֖חַת הַֽתַּחֲנִֽי׃ 36וְאֵ֖לֶּה בְּנֵ֣י שׁוּתָ֑לַח לְעֵרָ֕ן מִשְׁפַּ֖חַת הָעֵרָנִֽי׃ 37אֵ֣לֶּה מִשְׁפְּחֹ֤ת בְּנֵי־אֶפְרַ֨יִם֙ לִפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם שְׁנַ֧יִם וּשְׁלֹשִׁ֛ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות אֵ֥לֶּה בְנֵי־יֹוסֵ֖ףלְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ ס 38בְּנֵ֣י בִנְיָמִן֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְבֶ֗לַע מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַבַּלְעִ֔י לְאַשְׁבֵּ֕ל מִשְׁפַּ֖חַת הָֽאַשְׁבֵּלִ֑י לַאֲחִירָ֕םמִשְׁפַּ֖חַת הָאֲחִירָמִֽי׃ 39לִשְׁפוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּפָמִ֑י לְחוּפָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַחוּפָמִֽי׃ 40וַיִּהְי֥וּ בְנֵי־בֶ֖לַע אַ֣רְדְּ וְנַעֲמָ֑ן מִשְׁפַּ֨חַת֙ הָֽאַרְדִּ֔י לְנַֽעֲמָ֔ן מִשְׁפַּ֖חַת הַֽנַּעֲמִֽי׃ 41אֵ֥לֶּה בְנֵי־בִנְיָמִ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֹֽות׃ ס 42אֵ֤לֶּה בְנֵי־דָן֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְשׁוּחָ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשּׁוּחָמִ֑י אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת דָּ֖ן לְמִשְׁפְּחֹתָֽם׃ 43כָּל־מִשְׁפְּחֹ֥ת הַשּׁוּחָמִ֖י לִפְקֻדֵיהֶ֑ם אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 44בְּנֵ֣י אָשֵׁר֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְיִמְנָ֗ה מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַיִּמְנָ֔ה לְיִשְׁוִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּשְׁוִ֑י לִבְרִיעָ֕ה מִשְׁפַּ֖חַתהַבְּרִיעִֽי׃ 45לִבְנֵ֣י בְרִיעָ֔ה לְחֶ֕בֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַֽחֶבְרִ֑י לְמַ֨לְכִּיאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַמַּלְכִּיאֵלִֽי׃ 46וְשֵׁ֥ם בַּת־אָשֵׁ֖ר שָֽׂרַח׃ 47אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת בְּנֵי־אָשֵׁ֖ר לִפְקֻדֵיהֶ֑ם שְׁלֹשָׁ֧ה וַחֲמִשִּׁ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ ס 48בְּנֵ֤י נַפְתָּלִי֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔ם לְיַ֨חְצְאֵ֔ל מִשְׁפַּ֖חַת הַיַּחְצְאֵלִ֑י לְגוּנִ֕י מִשְׁפַּ֖חַת הַגּוּנִֽי׃ 49לְיֵ֕צֶר מִשְׁפַּ֖חַת הַיִּצְרִ֑י לְשִׁלֵּ֕ם מִשְׁפַּ֖חַת הַשִּׁלֵּמִֽי׃ 50אֵ֛לֶּה מִשְׁפְּחֹ֥ת נַפְתָּלִ֖י לְמִשְׁפְּחֹתָ֑ם וּפְקֻ֣דֵיהֶ֔ם חֲמִשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וְאַרְבַּ֥ע מֵאֹֽות׃ 51אֵ֗לֶּה פְּקוּדֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֖לֶף וָאָ֑לֶף שְׁבַ֥ע מֵאֹ֖ות וּשְׁלֹשִֽׁים׃ פ 52וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 53לָאֵ֗לֶּה תֵּחָלֵ֥ק הָאָ֛רֶץ בְּנַחֲלָ֖ה בְּמִסְפַּ֥ר שֵׁמֹֽות׃ 54לָרַ֗ב תַּרְבֶּה֙ נַחֲלָתֹ֔ו וְלַמְעַ֕ט תַּמְעִ֖יט נַחֲלָתֹ֑ו אִ֚ישׁ לְפִ֣י פְקֻדָ֔יו יֻתַּ֖ן נַחֲלָתֹֽו׃ 55אַךְ־בְּגֹורָ֕ל יֵחָלֵ֖ק אֶת־הָאָ֑רֶץ לִשְׁמֹ֥ות מַטֹּות־אֲבֹתָ֖ם יִנְחָֽלוּ׃ 56עַל־פִּי֙ הַגֹּורָ֔ל תֵּחָלֵ֖ק נַחֲלָתֹ֑ו בֵּ֥ין רַ֖ב לִמְעָֽט׃ ס 57וְאֵ֨לֶּה פְקוּדֵ֣י הַלֵּוִי֮ לְמִשְׁפְּחֹתָם֒ לְגֵרְשֹׁ֗ון מִשְׁפַּ֨חַת֙ הַגֵּ֣רְשֻׁנִּ֔י לִקְהָ֕ת מִשְׁפַּ֖חַת הַקְּהָתִ֑י לִמְרָרִ֕ימִשְׁפַּ֖חַת הַמְּרָרִֽי׃ 58אֵ֣לֶּה׀ מִשְׁפְּחֹ֣ת לֵוִ֗י מִשְׁפַּ֨חַת הַלִּבְנִ֜י מִשְׁפַּ֤חַת הַֽחֶבְרֹנִי֙ מִשְׁפַּ֤חַת הַמַּחְלִי֙ מִשְׁפַּ֣חַת הַמּוּשִׁ֔ימִשְׁפַּ֖חַת הַקָּרְחִ֑י וּקְהָ֖ת הֹולִ֥ד אֶת־עַמְרָֽם׃ 59וְשֵׁ֣ם׀ אֵ֣שֶׁת עַמְרָ֗ם יֹוכֶ֨בֶד֙ בַּת־לֵוִ֔י אֲשֶׁ֨ר יָלְדָ֥ה אֹתָ֛הּ לְלֵוִ֖י בְּמִצְרָ֑יִם וַתֵּ֣לֶד לְעַמְרָ֗ם אֶֽת־אַהֲרֹן֙וְאֶת־מֹשֶׁ֔ה וְאֵ֖ת מִרְיָ֥ם אֲחֹתָֽם׃ 60וַיִּוָּלֵ֣ד לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִיתָמָֽר׃ 61וַיָּ֥מָת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 62וַיִּהְי֣וּ פְקֻדֵיהֶ֗ם שְׁלֹשָׁ֤ה וְעֶשְׂרִים֙ אֶ֔לֶף כָּל־זָכָ֖ר מִבֶּן־חֹ֣דֶשׁ וָמָ֑עְלָה כִּ֣י׀ לֹ֣א הָתְפָּקְד֗וּ בְּתֹוךְ֙ בְּנֵ֣ייִשְׂרָאֵ֔ל כִּ֠י לֹא־נִתַּ֤ן לָהֶם֙ נַחֲלָ֔ה בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 63אֵ֚לֶּה פְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֨ר פָּֽקְד֜וּ אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ 64וּבְאֵ֨לֶּה֙ לֹא־הָ֣יָה אִ֔ישׁ מִפְּקוּדֵ֣י מֹשֶׁ֔ה וְאַהֲרֹ֖ן הַכֹּהֵ֑ן אֲשֶׁ֥ר פָּקְד֛וּ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 65כִּֽי־אָמַ֤ר יְהוָה֙ לָהֶ֔ם מֹ֥ות יָמֻ֖תוּ בַּמִּדְבָּ֑ר וְלֹא־נֹותַ֤ר מֵהֶם֙ אִ֔ישׁ כִּ֚י אִם־כָּלֵ֣ב בֶּן־יְפֻנֶּ֔ה וִיהֹושֻׁ֖עַבִּן־נֽוּן׃ ס

\c 27

\s1 Olwa nyakufa buzira mwâna wayîma

\p\v 1 Oku bundi bâli ba Selofehadi banaciyegera. Selofehadi àli mwene Heferi, ya Galadi, ga Makiri, ga Menashè; w’omu bûko bwa bene Menashè ga Yozefu. Amazîno gâbo banyere: Mahla, Noa, Hogla, Milka na Tirsa. \v 2 Banacijà emunda Mûsa ali, embere z’omudâhwaEleazari, embere z’abarhambo b’olubagaloshi aha ihêma ly’embugânano; banaciderha, mpu: \v 3 Larha àfirire omw’irûngu; arhâli wa muli balya bacihinduliraga Nyamubâho, b’omu murhwe gwa Korè; ci muntu wafàga n’ecâge câha, arhanasigaga mwanarhabana. \v 4 Cici cankarhumaga izîno lya larha lihirigirha omu mulala gwâge? Obu arhasigaga mwanarhabana nîrhu murhuhe ecirhu cigabi omu karhî ka bene wâbo larha.» \v 5 Mûsa anacihêka olwo lubanja lwâbo embere za Nyamubâho. \v 6 Nyamubâbo anacibwîra Mûsa, erhi: \v 7 «Abo bâli ha Selofehadi badesire akantu kashingânîne. Obabe nabo, oku kashambala kâbo, cigabi ciguma ekarhî ka bene waho îshe; obabe n’akashambala k’îshe wâbo. \v 8 Ogendishambâla na bene Israheli, obabwîre ntya: \v 9 Omulume erhi ankafà arhasiziri mugala, akashambala kâge wanakaha omwâli, na erhi akaba arhagwêrhi munyere, akashambala kâge wanakaha bene wâbo. \v 10 Erhi akaba arhagwêrhi bene wâbo; kalya kashambala kâge wanakahà bene wâbo îshe. \v 11 Na erhi akaba bene wâbo îshe barhahabà, kalya kashambala wanakahà mwene wâbo muguma oyegerine naye omu mulala gwâge, oyo ye wakayôrhana. Kuli bene Israheli okwo kwabà ngesò ya bushinganyanya, nk’oku Nyamubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Yozwè, mukûla wa Mûsa

\p\v 12Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Osôkere kuli eyi ntondo y’Abari onalâbe ecihugo nahà bene Israheli. \v 13 Wacibona, obuligendiluhûkira emunda bene winyu bajire, nka kulya mwene winyu Aròni àjagayo. \v 14 Bulya, muli galya ma­ngo g’ishababè ly’olubaga omw’irûngu lya Sini, mwembi murhashimbaga irhegeko nàli mbahire ly’okumpeka irenge emunda bali, oku lwa galya mîshi. (Go mîshi g’aha Meriba, e Kadesi, omw’irûngu lya Sini.) \v 15 Mûsa ashambâla na Nyamubâho amubwîra erhi: \v 16Nyamubâho, Nyamuzinda wa ngasi myûka ya bantu, ahirage kuli olula lubaga omuntu \v 17wakazige­nda anagaluke nalo, omuntu wakaziluhulukana analugalule, na ntyo olubaga lwa Nyamubâho lurhaciyorhe nka bibuzi birhagwêrhi mungere.» \v 18Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Rhôla Yozwè, mwene Nuni, ali muntu oyunjwire Mûka. Ogendihira okuboko kwâwe kuli yen. \v 19 Omuhêke embere z’omudâhwaEleazari. n’embere z’olubagaloshi, kandi wanamuyîmika erhi na bôshi badwîrhe babona. \v 20 Omuhirekwo ecigabi c’ohubashe bwâwe. lyo olubaga lwa bene Israheliloshi lukazimuyumva. \v 21 Anajà embere z’omudâwa Eleazari, naye anagendidôsa ihano ebwa Urimi embere za Nyamubâho. Oku buhashe bwâge, oyu Yozwè, kwo bakazigendera, n’oku buhashe bwâge bakazifulukira bene Israheli bôshi, kandi kuguma naye olubaga lwôshi.» \v 22 Mûsa anacijira nk’okwo Nyamubâho anamurhegekaga. Arhôla Yozwè, amuhêka embere z’omudâhwaEleazari n’embere z’olubagaloshi. \v 23 Mûsa, erhi ayûsimulambûlirakwo amaboko, amuyîmika nk’oku Nyamubâho anarhegekaga.

\pr NUMBERS BHS 27: 1וַתִּקְרַ֜בְנָה בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֗ד בֶּן־חֵ֤פֶר בֶּן־גִּלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה לְמִשְׁפְּחֹ֖ת מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יֹוסֵ֑ףוְאֵ֨לֶּה֙ שְׁמֹ֣ות בְּנֹתָ֔יו מַחְלָ֣ה נֹעָ֔ה וְחָגְלָ֥ה וּמִלְכָּ֖ה וְתִרְצָֽה׃ 2וַֽתַּעֲמֹ֜דְנָה לִפְנֵ֣י מֹשֶׁ֗ה וְלִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֥י הַנְּשִׂיאִ֖ם וְכָל־הָעֵדָ֑ה פֶּ֥תַח אֹֽהֶל־מֹועֵ֖דלֵאמֹֽר׃ 3אָבִינוּ֮ מֵ֣ת בַּמִּדְבָּר֒ וְה֨וּא לֹא־הָיָ֜ה בְּתֹ֣וךְ הָעֵדָ֗ה הַנֹּועָדִ֛ים עַל־יְהוָ֖ה בַּעֲדַת־קֹ֑רַח כִּֽי־בְחֶטְאֹ֣ומֵ֔ת וּבָנִ֖ים לֹא־הָ֥יוּ לֹֽו׃ 4לָ֣מָּה יִגָּרַ֤ע שֵׁם־אָבִ֨ינוּ֙ מִתֹּ֣וךְ מִשְׁפַּחְתֹּ֔ו כִּ֛י אֵ֥ין לֹ֖ו בֵּ֑ן תְּנָה־לָּ֣נוּ אֲחֻזָּ֔ה בְּתֹ֖וךְ אֲחֵ֥י אָבִֽינוּ׃ 5וַיַּקְרֵ֥ב מֹשֶׁ֛ה אֶת־מִשְׁפָּטָ֖ן לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ ס 6וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 7כֵּ֗ן בְּנֹ֣ות צְלָפְחָד֮ דֹּבְרֹת֒ נָתֹ֨ן תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָ֔ה בְּתֹ֖וךְ אֲחֵ֣י אֲבִיהֶ֑ם וְהַֽעֲבַרְתָּ֛ אֶת־נַחֲלַ֥תאֲבִיהֶ֖ן לָהֶֽן׃ 8וְאֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל תְּדַבֵּ֣ר לֵאמֹ֑ר אִ֣ישׁ כִּֽי־יָמ֗וּת וּבֵן֙ אֵ֣ין לֹ֔ו וְהַֽעֲבַרְתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לְבִתֹּֽו׃ 9וְאִם־אֵ֥ין לֹ֖ו בַּ֑ת וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לְאֶחָיו׃ 10וְאִם־אֵ֥ין לֹ֖ו אַחִ֑ים וּנְתַתֶּ֥ם אֶת־נַחֲלָתֹ֖ו לַאֲחֵ֥י אָבִֽיו׃ 11וְאִם־אֵ֣ין אַחִים֮ לְאָבִיו֒ וּנְתַתֶּ֣ם אֶת־נַחֲלָתֹ֗ו לִשְׁאֵרֹ֞ו הַקָּרֹ֥ב אֵלָ֛יו מִמִּשְׁפַּחְתֹּ֖ו וְיָרַ֣שׁ אֹתָ֑הּוְֽהָ֨יְתָ֜ה לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ לְחֻקַּ֣ת מִשְׁפָּ֔ט כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ ס 12וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲלֵ֛ה אֶל־הַ֥ר הָעֲבָרִ֖ים הַזֶּ֑ה וּרְאֵה֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִבְנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 13וְרָאִ֣יתָה אֹתָ֔הּ וְנֶאֱסַפְתָּ֥ אֶל־עַמֶּ֖יךָ גַּם־אָ֑תָּה כַּאֲשֶׁ֥ר נֶאֱסַ֖ף אַהֲרֹ֥ן אָחִֽיךָ׃ 14כַּאֲשֶׁר֩ מְרִיתֶ֨ם פִּ֜י בְּמִדְבַּר־צִ֗ן בִּמְרִיבַת֙ הָֽעֵדָ֔ה לְהַקְדִּישֵׁ֥נִי בַמַּ֖יִם לְעֵינֵיהֶ֑ם הֵ֛ם מֵֽי־מְרִיבַ֥תקָדֵ֖שׁ מִדְבַּר־צִֽן׃ פ 15וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֔ה אֶל־יְהוָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 16יִפְקֹ֣ד יְהוָ֔ה אֱלֹהֵ֥י הָרוּחֹ֖ת לְכָל־בָּשָׂ֑ר אִ֖ישׁ עַל־הָעֵדָֽה׃ 17אֲשֶׁר־יֵצֵ֣א לִפְנֵיהֶ֗ם וַאֲשֶׁ֤ר יָבֹא֙ לִפְנֵיהֶ֔ם וַאֲשֶׁ֥ר יֹוצִיאֵ֖ם וַאֲשֶׁ֣ר יְבִיאֵ֑ם וְלֹ֤א תִהְיֶה֙ עֲדַ֣ת יְהוָ֔הכַּצֹּ֕אן אֲשֶׁ֥ר אֵין־לָהֶ֖ם רֹעֶֽה׃ 18וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה קַח־לְךָ֙ אֶת־יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֔וּן אִ֖ישׁ אֲשֶׁר־ר֣וּחַ בֹּ֑ו וְסָמַכְתָּ֥ אֶת־יָדְךָ֖ עָלָֽיו׃ 19וְהַֽעֲמַדְתָּ֣ אֹתֹ֗ו לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖י כָּל־הָעֵדָ֑ה וְצִוִּיתָ֥ה אֹתֹ֖ו לְעֵינֵיהֶֽם׃ 20וְנָתַתָּ֥ה מֵהֹֽודְךָ֖ עָלָ֑יו לְמַ֣עַן יִשְׁמְע֔וּ כָּל־עֲדַ֖ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 21וְלִפְנֵ֨י אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ יַעֲמֹ֔ד וְשָׁ֥אַל לֹ֛ו בְּמִשְׁפַּ֥ט הָאוּרִ֖ים לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַל־פִּ֨יו יֵצְא֜וּ וְעַל־פִּ֣יו יָבֹ֗אוּה֛וּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֥ל אִתֹּ֖ו וְכָל־הָעֵדָֽה׃ 22וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֹתֹ֑ו וַיִּקַּ֣ח אֶת־יְהֹושֻׁ֗עַ וַיַּֽעֲמִדֵ֨הוּ֙ לִפְנֵי֙ אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְלִפְנֵ֖יכָּל־הָעֵדָֽה׃ 23וַיִּסְמֹ֧ךְ אֶת־יָדָ֛יו עָלָ֖יו וַיְצַוֵּ֑הוּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה בְּיַד־מֹשֶֽׁה׃ פ

\c 28

\s1 Amarhegeko gayêrekîre enterekêro

\p\v 1Nyamubâho anacishambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 Ohè bene Israheli eri irhegeko, obabwîre, erhi: Mukazikombêra okumpa, omu mango gakwânîne enterekêro yâni n’ebiryo byâni, zo nterekêro zijizirwe n’omuliro, ziri za kisûnunu kinja embere zâni. \v 3 Ojibabwîra, erhi: Alagi enterekêro mwakazihà Nyamubâho:

\iex A. Enterekêro ya ngasi lusiku

\p Ngasi lusiku: bâna-buzi babirhi ba mwakamuguma; babè barhagwêrhi ishembo, bakazihânwa ngasi mango. \v 4 Wanarherekêra muguma sêzi, n’owa kabirhi bijingo izûba lihorha. \v 5 N’ecihimbi ciguma ca kali ikumi c’efa y’enshâno y’omulà mvange n’amavurha g’ecigabi ca kani c’ehini y’amavurha g’omuzêti magishe. \v 6 Eyo yo nterekêro y’ensiku n’amango, eyahûnagwa oku ntondo ya Sinayi, ya kisûnunu kinja, nterekêro ejizirwe n’omuliro embere za Nyamubâho. \v 7Enterekêro y’embulagwa yabà ya mulengo gwa cigabi ca kani c’ehini n’amavurha g’omuzêti magishe oku ngasi mwâna-buzi; omu hantu hatagatîfu mwo wakazihânira eyo nterekâro y’embulagwa y’idivayi embere za Nyamubâho. \v 8Wanarherekêra omwâna-buzi wa kabirhi bijingo izûba lihorha; wanajira nk’oku wajiraga oku nterekêro y’esêzi, eri nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.

\iex B. Enterekêro y’olwa Sabato

\p\v 9 Oku lwa Sabato, mwanarherekêra bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma, barhabâgakwo ishembo lici; mwanahâna bigabi bibirhi bya enshâno y’omulà, mvange n’amavurha, kuguma n’embulagwa y’okunywa. \v 10Enterekêro y’olwa ngasi Sabato, yakazihirwa oku nterekêro ya ngasi mango n’embulagwa y’oku­nywa.

\iex C. Enterekêro z’omwêzi gwabaluka

\p\v 11 Oku nsiku ntangiriza n’emyêzi yinyu, mwanakazihâna nka nterekêro ya nsirîra mwahà Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi babirhi ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo; \v 12 n’enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mpanzi, ebè ya bigabi bisharhu bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Enterekêro y’enkalange yajà oku ngandabuzi, ebè ya bigabi bibirhi bya kali ikumi by’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. \v 13Enterekêro y’enkalange yajà oku ngasi mwâna-buzi, ebè ya cigabi ciguma ca kalîkumi c’enshâno y’omulà mvange n’amavurha. Eri nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja, nterekêro yajirwa n’omuliro embere za Nyamubâho. \v 14Enterekêro z’embulagwa zajà kuli ezo nterekêro, cibè cigabi ca kabirhi c’ehini y’idivayi oku ngasi mpanzi, cigabi ciguma ca kasharhu c’ehini oku ngandabuzi na cigabi ciguma ca kani c’ehini oku mwâna-buzi. Yo nterekêro y’ensirîra yakâjirwa eyo ngasi kuhalûka kw’omwêzi, oku ngasi mwêzi, oku myêzi ya ngasi mwâka. \v 15Banarherekêra na Nyamubâhoecihebe nka nterekêro oku byâha, erhî hanaciri enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’embulagwa y’okunywa.

\iex D. Enterekêro z’ulusiku lukulu lwa Basâka

\p\v 16 Oku mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumi n’ini z’omwêzi, lwabà lusiku lukulu lwa Basâka wa Nyamubâho; \v 17 n’olusiku lwa kali ikumi na karhanu lw’ogwo mwêzi, lwabà nalo lukulu. Bâgeza nsiku nda erhi balya emigati erhalimwo lwango. \v 18 Omu lusiku lurhanzi, hanaba embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira emikolo midârhi. \v 19 Mwanahâna enterekêro yajirwa n’omuliro, nterekêro ya nsirîra ya Nyamubâho: mpanzi ibirhi ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo lici. \v 20 N’oku nterekêro y’enkalange yâbo, banajira enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi nguma, bigabi bibirhi bya kali ikumi, \v 21 oku ngandabuzi nguma na cihimbi ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi wa mwa balya bâna-buzi nda. \v 22Mwanarherekêra n’ecihebe nka nterekêro oku byâha, lyo muhashijira empyûlo kuli mwe. \v 23 Mwajira ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra y’esêzi, bulya eri nterekêro y’ensiku zôshi. \v 24 Mwâkazijira ntyo ngasi lusiku kuhika oku nsiku nda; byabà biryo by’enterekêro ejizirwe n’omuliro, nterekêro ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho. Eyo nterekêro kwo yakazijirwa ntyo, buzira kuleka erya y’ensiku zôshi, n’enterekêro y’embulagwa yakuja. \v 25 Oku lusiku lwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: murhahîra mukajira omukolo mudârhi.

\iex E Enterekêro z’ensiku nkulu z’emigobe

\p\v 26 Oku lusiku lw’emburho mpyâhya, eyezire burhangiriza, amango mukola mwarherekêra Nyamubâho enkalange y’ebisarûlwa binyu birhangiriza oku lusiku lukulu lwinyu lw’emigobe, mwanabà n’embugânano nyimâna: mu­rhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 27Mwanarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi ibirhi ntôrhò, enga­ndabuzi na bâna-buzi nda ba mwâka muguma; \v 28 n’oku nterekêro y’enkalange, enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku ngasi mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, \v 29 n’ecigabi ca kalîkumi oku ngasi mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda. \v 30Mwanarherekêra n’ecihebe oku nterekêro n’okuhyûla kuli mwe. \v 31 Mujire ntyo buzira kuleka erya nterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, kuguma n’enkalange yayo. Ezo nyama, zirhabâgakwo ishembo; kandi mwanakazihirakwo enterekêro z’embulagwa.

\pr NUMBERS BHS 28: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֚ו אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם אֶת־קָרְבָּנִ֨י לַחְמִ֜י לְאִשַּׁ֗י רֵ֚יחַ נִֽיחֹחִ֔י תִּשְׁמְר֕וּ לְהַקְרִ֥יב לִ֖יבְּמֹועֲדֹֽו׃ 3וְאָמַרְתָּ֣ לָהֶ֔ם זֶ֚ה הָֽאִשֶּׁ֔ה אֲשֶׁ֥ר תַּקְרִ֖יבוּ לַיהוָ֑ה כְּבָשִׂ֨ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֧ה תְמִימִ֛ם שְׁנַ֥יִם לַיֹּ֖ום עֹלָ֥התָמִֽיד׃ 4אֶת־הַכֶּ֥בֶשׂ אֶחָ֖ד תַּעֲשֶׂ֣ה בַבֹּ֑קֶר וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֥ין הָֽעַרְבָּֽיִם׃ 5וַעֲשִׂירִ֧ית הָאֵיפָ֛ה סֹ֖לֶת לְמִנְחָ֑ה בְּלוּלָ֛ה בְּשֶׁ֥מֶן כָּתִ֖ית רְבִיעִ֥ת הַהִֽין׃ 6עֹלַ֖ת תָּמִ֑יד הָעֲשֻׂיָה֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַֽיהוָֽה׃ 7וְנִסְכֹּו֙ רְבִיעִ֣ת הַהִ֔ין לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָ֖ר לַיהוָֽה׃ 8וְאֵת֙ הַכֶּ֣בֶשׂ הַשֵּׁנִ֔י תַּעֲשֶׂ֖ה בֵּ֣ין הָֽעַרְבָּ֑יִם כְּמִנְחַ֨ת הַבֹּ֤קֶר וּכְנִסְכֹּו֙ תַּעֲשֶׂ֔ה אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַלַיהוָֽה׃ פ 9וּבְיֹום֙ הַשַּׁבָּ֔ת שְׁנֵֽי־כְבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה תְּמִימִ֑ם וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֧לֶת מִנְחָ֛ה בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן וְנִסְכֹּֽו׃ 10עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתֹּ֑ו עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 11וּבְרָאשֵׁי֙ חָדְשֵׁיכֶ֔ם תַּקְרִ֥יבוּ עֹלָ֖ה לַיהוָ֑ה פָּרִ֨ים בְּנֵֽי־בָקָ֤ר שְׁנַ֨יִם֙ וְאַ֣יִל אֶחָ֔ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛השִׁבְעָ֖ה תְּמִימִֽם׃ 12וּשְׁלֹשָׁ֣ה עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַפָּ֖ר הָאֶחָ֑ד וּשְׁנֵ֣י עֶשְׂרֹנִ֗ים סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣הבַשֶּׁ֔מֶן לָאַ֖יִל הָֽאֶחָֽד׃ 13וְעִשָּׂרֹ֣ן עִשָּׂרֹ֗ון סֹ֤לֶת מִנְחָה֙ בְּלוּלָ֣ה בַשֶּׁ֔מֶן לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד עֹלָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָֽה׃ 14וְנִסְכֵּיהֶ֗ם חֲצִ֣י הַהִין֩ יִהְיֶ֨ה לַפָּ֜ר וּשְׁלִישִׁ֧ת הַהִ֣ין לָאַ֗יִל וּרְבִיעִ֥ת הַהִ֛ין לַכֶּ֖בֶשׂ יָ֑יִן זֹ֣את עֹלַ֥תחֹ֨דֶשׁ֙ בְּחָדְשֹׁ֔ו לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה׃ 15וּשְׂעִ֨יר עִזִּ֥ים אֶחָ֛ד לְחַטָּ֖את לַיהוָ֑ה עַל־עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖ה וְנִסְכֹּֽו׃ ס 16וּבַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֗ון בְּאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר יֹ֖ום לַחֹ֑דֶשׁ פֶּ֖סַח לַיהוָֽה׃ 17וּבַחֲמִשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר יֹ֛ום לַחֹ֥דֶשׁ הַזֶּ֖ה חָ֑ג שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים מַצֹּ֖ות יֵאָכֵֽל׃ 18בַּיֹּ֥ום הָרִאשֹׁ֖ון מִקְרָא־קֹ֑דֶשׁ כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 19וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה עֹלָה֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם וְאַ֣יִל אֶחָ֑ד וְשִׁבְעָ֤ה כְבָשִׂים֙ בְּנֵ֣י שָׁנָ֔התְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 20וּמִ֨נְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֗ר וּשְׁנֵ֧י עֶשְׂרֹנִ֛ים לָאַ֖יִל תַּעֲשֽׂוּ׃ 21עִשָּׂרֹ֤ון עִשָּׂרֹון֙ תַּעֲשֶׂ֔ה לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 23מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַבֹּ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר לְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֑יד תַּעֲשׂ֖וּ אֶת־אֵֽלֶּה׃ 24כָּאֵ֜לֶּה תַּעֲשׂ֤וּ לַיֹּום֙ שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים לֶ֛חֶם אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַיהוָ֑ה עַל־עֹולַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵעָשֶׂ֖הוְנִסְכֹּֽו׃ 25וּבַיֹּום֙ הַשְּׁבִיעִ֔י מִקְרָא־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ ס 26וּבְיֹ֣ום הַבִּכּוּרִ֗ים בְּהַקְרִ֨יבְכֶ֜ם מִנְחָ֤ה חֲדָשָׁה֙ לַֽיהוָ֔ה בְּשָׁבֻעֹ֖תֵיכֶ֑ם מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔םכָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 27וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹולָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנַ֖יִם אַ֣יִל אֶחָ֑ד שִׁבְעָ֥ה כְבָשִׂ֖ים בְּנֵ֥ישָׁנָֽה׃ 28וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֔ד שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 29עִשָּׂרֹון֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 30שְׂעִ֥יר עִזִּ֖ים אֶחָ֑ד לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 31מִלְּבַ֞ד עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד וּמִנְחָתֹ֖ו תַּעֲשׂ֑וּ תְּמִימִ֥ם יִהְיוּ־לָכֶ֖ם וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ

\c 29

\iex F. Enterekêro oku lusiku lw’emishekêra

\p\v 1 Omu mwêzi gwa kali nda, oku lusiku lurhanzi lw’omwêzi, mwanaba n’embugânano nyimâna; murhahîra mukajira emikolo midârhi. Lwabà kuli mwe lusiku lukulu lw’okubûha emishekerao. \v 2Mwarherekêra, nka nterekêro ya nsirîra, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho, mpanzi nguma ntôrhò, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanalikwo ishembo. \v 3 N’enterekêro y’enkalange yajakwo, yabà ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bigabi bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi, \v 4 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku mwâna-buzi wa muli balya bâna-buzi nda \v .5 Mwanayushûlakwo n’ecihehe c’enterekêro oku byâha, ebè ya kujira empyûlo kuli mwe. \v 6 Mwajira ntyo buzira kuyibagira enterekêro y’ensirîra ya ngasi mwêzi, kuguma n’enkalange yakuja; na buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyushûkakwo nka kulya binarhegesirwe. Ziri nterekêrozakazisingônolwa n’omuliro za kisûnunu kinja embere za Nyamubâho.

\iex G. Enterekêro oku lusiku lukulu lw’okuhyûla

\p\v 7 Omu nsiku ikumi za ogwo mwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna na kandi lwabà lusiku lwa kucibabazap: murhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 8Mwarherekêraenterekêro y’akîsûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. \v 9Enterekêro y’enkalange yajakwo, ebè ya nshâno ya mulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi oku mpanzi, bibirhi bya kali ikumi oku ngandabuzi. \v 10 Ciguma ca kali ikumi oku ngasi muguma mwa balya bâna-buzi nda. \v 11 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro y’e­ nsirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’enterekêro z’embulagwa zigwâsirwe okuyushûkakwo.

\iex H. Enterekêro oku lusiku lw’Amahêma

\p\v 12 Omu nsiku îkumi n’irhanu z’omwêzi gwa kali nda, mwanaba n’embugânano nyimâna: Murhahîra mukajira omukolo mudârhi. Olukulu lw’okukuza Nyamubâho lwajirwa nsiku nda. \v 13 Olwo lusiku mwanakazihâna enterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mpanzi ntôrhò ikumi n’isharhu, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo. \v 14 N’enterekêro y’enkalange zayushûkakwo, zajirwa n’enshâno y’omulà mvange n’amavurha: bigabi bisharhu bya kali ikumi kuli ngasi mpanzi ya mwa zirya ikumi n’isharhu, bigabi bya kali ikumi kuli ngasi ngandabuzi nguma ya mwa zirya ibirhi \v 15 na cigabi ciguma ca kali ikumi oku ngasi mwâna-buzi muguma wa mwa balya ikumi na bani. \v 16 Mwanayushâlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha; buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango n’enterekêro y’enkalange yakuja kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.

\p\v 17 Oku lusiku lwa kabirhi, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi n’ibirhi, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhagwêrhi ishembo. \v 18Enterekêro y’enkalange n’ezindi nterekêro z’embulagwa zayushûka kuli zirya mpanzi, kuli zirya ngandabuzi na kuli balya bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku binarhegesirwe. \v 19 Mwanayushûlakwo ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, n’enterekêro y’enkalange yakuja, kuguma n’enterekêro z’embulagwa zakuja.

\p\v 20 Oku lusiku lwa kasharhu, mwarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi na nguma, ngandabuzi ibirhi, na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhangwêrhi ishembo. \v 21 Kuguma n’enterekêro y’enkalange yajakwo, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 22 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, enkalange ekuja na ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 23 Oku lusiku lwa kani, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò ikumi, bihebe bibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo, \v 24 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 25 Mwanayûshûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byabà, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango,ey’enkalange ekuja na eya embulagwa nayo ekuja.

\p\v 26 Oku lusiku lwa karhanu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò mwenda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 27 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 28 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c·enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 29 Oku lusiku lwa kali ndarhu, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò munâni, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 30 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 31 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 32 Oku lusiku lwa kali nda, mwanarherekêra mpanzi ntôrhò nda, ngandabuzi ibirhi na bâna-buzi ikumi na bani ba mwâka muguma, barhagwêrhi ishembo, \v 33 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja, n’ezindinterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 34 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 35 Oku lusiku lwa kali munâni, mwanaba n’embugânano nkulu: murhahîra mukajira omukolo mudârhi. \v 36Mwanarherekêraenterekêro y’ensirîra, nterekêro yajirwa n’omuliro, ya kisûnunu kinja embere za Nyamubâho: mwanarherekêrampanzi nguma, ngandabuzi nguma na bâna-buzi nda ba mwâka muguma barhanagwêrhi ishembo; \v 37 kuguma n’enterekêro y’enkalange yakuja n’ezindi nterekêro z’embulagwa, oku mpanzi, oku ngandabuzi n’oku bâna-buzi, nk’oku omubalè gwâbo gunali na nk’oku irhegeko linadesire. \v 38 Mwanayushûlakwo n’ecihebe c’enterekêro oku byâha, buzira kuleka enterekêro y’ensirîra ya ngasi mango, ey’enkalange ekuja n’ey’embulagwa nayo ekuja.

\p\v 39 Zo nterekêromwakazirherekêraNyamubâho ezo oku nsiku nkulu zinyu, buzira kuleka enterekêro z’okuyûkiriza emihigu yinyu n’enterekêro zinyu z’obulonza bwinjà: zo nterekêro z’ensirîra zinyu, enterekêro z’enkalange zinyu, embulagwa zinyu n’enterekêro z’omurhûla.

\pr Numbers BHS 29: 1וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ יֹ֥וםתְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם׃ 2וַעֲשִׂיתֶ֨ם עֹלָ֜ה לְרֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖התְּמִימִֽם׃ 3וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵ֥י עֶשְׂרֹנִ֖ים לָאָֽיִל׃ 4וְעִשָּׂרֹ֣ון אֶחָ֔ד לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 5וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את לְכַפֵּ֖ר עֲלֵיכֶֽם׃ 6מִלְּבַד֩ עֹלַ֨ת הַחֹ֜דֶשׁ וּמִנְחָתָ֗הּ וְעֹלַ֤ת הַתָּמִיד֙ וּמִנְחָתָ֔הּ וְנִסְכֵּיהֶ֖ם כְּמִשְׁפָּטָ֑ם לְרֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ אִשֶּׁ֖הלַיהוָֽה׃ ס 7וּבֶעָשֹׂור֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י הַזֶּ֗ה מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְעִנִּיתֶ֖ם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶ֑ם כָּל־מְלָאכָ֖ה לֹ֥אתַעֲשֽׂוּ׃ 8וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֤ה לַֽיהוָה֙ רֵ֣יחַ נִיחֹ֔חַ פַּ֧ר בֶּן־בָּקָ֛ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֤ים בְּנֵֽי־שָׁנָה֙ שִׁבְעָ֔התְּמִימִ֖ם יִהְי֥וּ לָכֶֽם׃ 9וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֤ה עֶשְׂרֹנִים֙ לַפָּ֔ר שְׁנֵי֙ עֶשְׂרֹנִ֔ים לָאַ֖יִל הָאֶחָֽד׃ 10עִשָּׂרֹון֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְשִׁבְעַ֖ת הַכְּבָשִֽׂים׃ 11שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַ֞ד חַטַּ֤את הַכִּפֻּרִים֙ וְעֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ פ 12וּבַחֲמִשָּׁה֩ עָשָׂ֨ר יֹ֜ום לַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֗י מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּוְחַגֹּתֶ֥ם חַ֛ג לַיהוָ֖ה שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ 13וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁלֹשָׁ֥ה עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧יםבְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִ֥ם יִהְיֽוּ׃ 14וּמִנְחָתָ֔ם סֹ֖לֶת בְּלוּלָ֣ה בַשָּׁ֑מֶן שְׁלֹשָׁ֨ה עֶשְׂרֹנִ֜ים לַפָּ֣ר הָֽאֶחָ֗ד לִשְׁלֹשָׁ֤ה עָשָׂר֙ פָּרִ֔ים שְׁנֵ֤יעֶשְׂרֹנִים֙ לָאַ֣יִל הָֽאֶחָ֔ד לִשְׁנֵ֖י הָאֵילִֽם׃ 15וְעִשָּׂרֹוׄן֙ עִשָּׂרֹ֔ון לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָ֑ד לְאַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר כְּבָשִֽׂים׃ 16וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 17וּבַיֹּ֣ום הַשֵּׁנִ֗י פָּרִ֧ים בְּנֵי־בָקָ֛ר שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖רתְּמִימִֽם׃ 18וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 19וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכֵּיהֶֽם׃ ס 20וּבַיֹּ֧ום הַשְּׁלִישִׁ֛י פָּרִ֥ים עַשְׁתֵּי־עָשָׂ֖ר אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 21וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 22וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 23וּבַיֹּ֧ום הָרְבִיעִ֛י פָּרִ֥ים עֲשָׂרָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 24מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 25וּשְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד חַטָּ֑את מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 26וּבַיֹּ֧ום הַחֲמִישִׁ֛י פָּרִ֥ים תִּשְׁעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 27וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 28וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ ס 29וּבַיֹּ֧ום הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 30וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 31וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וּנְסָכֶֽיהָ׃ פ 32וּבַיֹּ֧ום הַשְּׁבִיעִ֛י פָּרִ֥ים שִׁבְעָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃ 33וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּהֶ֡ם לַ֠פָּרִים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כְּמִשְׁפָּטָֽם׃ 34וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד מִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ פ 35בַּיֹּום֙ הַשְּׁמִינִ֔י עֲצֶ֖רֶת תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃ 36וְהִקְרַבְתֶּ֨ם עֹלָ֜ה אִשֵּׁ֨ה רֵ֤יחַ נִיחֹ֨חַ֙ לַֽיהוָ֔ה פַּ֥ר אֶחָ֖ד אַ֣יִל אֶחָ֑ד כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה שִׁבְעָ֖התְּמִימִֽם׃ 37מִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֗ם לַפָּ֨ר לָאַ֧יִל וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃ 38וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ 39אֵ֛לֶּה תַּעֲשׂ֥וּ לַיהוָ֖ה בְּמֹועֲדֵיכֶ֑ם לְבַ֨ד מִנִּדְרֵיכֶ֜ם וְנִדְבֹתֵיכֶ֗ם לְעֹלֹֽתֵיכֶם֙ וּלְמִנְחֹ֣תֵיכֶ֔ם וּלְנִסְכֵּיכֶ֖םוּלְשַׁלְמֵיכֶֽם׃

\c 30

\p\v 1 Mûsa anacibwîra beneIsraheli nk’oku Nyamubâho anali amurhegesire kôshi (cfr 29, 40).

\s1 Amarhegeko g’okuyûkiriza emihigo

\p\v 2 Mûsa ashambâla n’abarhambo b’emilala ya bene Israheli aderha, erhi: «Alagi oku Nyamubâhoarhegesire:

\p\v 3 Erhi omulume ankarhôla omuhigo embere za Nyamubâho, nîsi erhi ankajira endahiro y’okuyûkiriza mulali mulebe, oyo mulume arhacishubaga omu kanwa kâge; ngasi ebi adesire omu kanwa kâge byôshi,anabiyukirizagye.

\p\v 4 Erhi omukazi, amango aciri munyere omu nyumpa y’îshe, akaba ahânyire omuhigo embere za Nyamuzinda, na ntyo acishweke na mulâli mulebe, \v 5 erhi îshe ankamanya ogwôla muhigo gwâge n’eco ciragâne câge acîshwekagamwo yêne, erhi îshe ankahulika kwônene, arhamubwîre akantu, emihigo olya munyere ankarhôla, na ngasi milâli anajizire yôshi enali y’okuli. \v 6 Ci erhi îshe ankamanya okw’erya mihigo, akanalahira mpu okwo kurhabe, emihigo y’emilâli nyamunyere acîshwekagamwo erhacigwêrhi buhashe buci; na Nyamubâho anamubabalira, ebwa kubà anamulahirire. \v 7 Erhi ankaha aherusire, n’emihigo yâge ecimubako, nîsi erhi akaba acibà ashwêsirwe n’emilâli yarhengaga omu kanwa kâge omu kuhalabuka, \v 8 îba erhi ankamanya kulya akanahulika ago mango amamanya, olya mukazi anayôrha ashwêsirwe n’erya mihigo yâge, kuguma n’erya milâli yâge acîshwekagamwo. \v 9 Ci erhi îba, olusiku amanya kulya akalahirira nyamukazi, omuhigo olya mukazi ajizire, n’omulâli arhôlaga omu kuhalabuka birhacimushwêsiri, na Nyamubâho anamubabalira.

\p\v 10Omuhigo gw’omukazi, omukana, erhi ogw’omukazi wahulusîbwe n’îba, ngasi muhigo na ngasi mulâli mukazi wa bêne oyo ankanajira gunali gw’okuli kuli ye. \v 11 Erhi akaba omu mw’îba mw’omukazi arhôleraga omuhigo, erhi abè omwôla mwo ahâniraga ogwo muhigo gw’okucîshweka, \v 12 erhi îba ankamanya akanacîhulikira, arhamuhakanire, emihigo yâge yôshi enali y’okunali, kuguma n’emilâli anacishwekagamwo yôshi yêne. \v 13 Ci erhi îba ankamanya, n’erya mihigo ayilahire, ebyarhenzire ekanwa kâge byôshi birhaciri by’okuli: îba anabirhenzize, na Nyamubâho anamubabalira kuli byo. \v 14 Ngasi muhigo nangasi ndahiro omukazi ankahigamwo okucîbabaza, îba anahasha okuyemera erhi okuhakana eyo mihigo. \v 15 Erhi îba ankahulika kwônene mango malebe, erhi amayêmêra erya mihigo ya mukâge, ekola y’okunali. Ekola y’okuli ebwa kubà îba anahulisire, arhamubwizire cici n’obwo ali amanyire. \v 16 Erhi ankayirhenza buzinda, n’obwo ali amanyire agalinahulika, yêne anabarhule obubî bwanagwârhe mukâge.

\p\v 17 Ago go marhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa oku biyêrekîre omukazi n’îba, oku biyêrekîre îshe w’omunyere n’omunyere yêne, akaba aciri murhò, aciri omu nyumpa y’îshe.

\pr NUMBERS BHS 30: 1וַיֹּ֥אמֶר מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כְּכֹ֛ל אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ פ 2וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־רָאשֵׁ֣י הַמַּטֹּ֔ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֶ֣ה הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֥ה יְהוָֽה׃ 3אִישׁ֩ כִּֽי־יִדֹּ֨ר נֶ֜דֶר לַֽיהוָ֗ה אֹֽו־הִשָּׁ֤בַע שְׁבֻעָה֙ לֶאְסֹ֤ר אִסָּר֙ עַל־נַפְשֹׁ֔ו לֹ֥א יַחֵ֖ל דְּבָרֹ֑ו כְּכָל־הַיֹּצֵ֥אמִפִּ֖יו יַעֲשֶֽׂה׃ 4וְאִשָּׁ֕ה כִּֽי־תִדֹּ֥ר נֶ֖דֶר לַיהוָ֑ה וְאָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר בְּבֵ֥ית אָבִ֖יהָ בִּנְעֻרֶֽיהָ׃ 5וְשָׁמַ֨ע אָבִ֜יהָ אֶת־נִדְרָ֗הּ וֶֽאֱסָרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר אָֽסְרָ֣ה עַל־נַפְשָׁ֔הּ וְהֶחֱרִ֥ישׁ לָ֖הּ אָבִ֑יהָ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָוְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 6וְאִם־הֵנִ֨יא אָבִ֣יהָ אֹתָהּ֮ בְּיֹ֣ום שָׁמְעֹו֒ כָּל־נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛יהָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣א יָק֑וּםוַֽיהוָה֙ יִֽסְלַח־לָ֔הּ כִּי־הֵנִ֥יא אָבִ֖יהָ אֹתָֽהּ׃ 7וְאִם־הָיֹ֤ו תִֽהְיֶה֙ לְאִ֔ישׁ וּנְדָרֶ֖יהָ עָלֶ֑יהָ אֹ֚ו מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר אָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָֽׁהּ׃ 8וְשָׁמַ֥ע אִישָׁ֛הּ בְּיֹ֥ום שָׁמְעֹ֖ו וְהֶחֱרִ֣ישׁ לָ֑הּ וְקָ֣מוּ נְדָרֶ֗יהָ וֶֽאֱסָרֶ֛הָ אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֻֽמוּ׃ 9וְ֠אִם בְּיֹ֨ום שְׁמֹ֣עַ אִישָׁהּ֮ יָנִ֣יא אֹותָהּ֒ וְהֵפֵ֗ר אֶת־נִדְרָהּ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלֶ֔יהָ וְאֵת֙ מִבְטָ֣א שְׂפָתֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ראָסְרָ֖ה עַל־נַפְשָׁ֑הּ וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 10וְנֵ֥דֶר אַלְמָנָ֖ה וּגְרוּשָׁ֑ה כֹּ֛ל אֲשֶׁר־אָסְרָ֥ה עַל־נַפְשָׁ֖הּ יָק֥וּם עָלֶֽיהָ׃ 11וְאִם־בֵּ֥ית אִישָׁ֖הּ נָדָ֑רָה אֹֽו־אָסְרָ֥ה אִסָּ֛ר עַל־נַפְשָׁ֖הּ בִּשְׁבֻעָֽה׃ 12וְשָׁמַ֤ע אִישָׁהּ֙ וְהֶחֱרִ֣שׁ לָ֔הּ לֹ֥א הֵנִ֖יא אֹתָ֑הּ וְקָ֨מוּ֙ כָּל־נְדָרֶ֔יהָ וְכָל־אִסָּ֛ר אֲשֶׁר־אָסְרָ֥העַל־נַפְשָׁ֖הּ יָקֽוּם׃ 13וְאִם־הָפֵר֩ יָפֵ֨ר אֹתָ֥ם׀ אִישָׁהּ֮ בְּיֹ֣ום שָׁמְעֹו֒ כָּל־מֹוצָ֨א שְׂפָתֶ֧יהָ לִנְדָרֶ֛יהָ וּלְאִסַּ֥ר נַפְשָׁ֖הּ לֹ֣איָק֑וּם אִישָׁ֣הּ הֲפֵרָ֔ם וַיהוָ֖ה יִֽסְלַֽח־לָֽהּ׃ 14כָּל־נֵ֛דֶר וְכָל־שְׁבֻעַ֥ת אִסָּ֖ר לְעַנֹּ֣ת נָ֑פֶשׁ אִישָׁ֥הּ יְקִימֶ֖נּוּ וְאִישָׁ֥הּ יְפֵרֶֽנּוּ׃ 15וְאִם־הַחֲרֵשׁ֩ יַחֲרִ֨ישׁ לָ֥הּ אִישָׁהּ֮ מִיֹּ֣ום אֶל־יֹום֒ וְהֵקִים֙ אֶת־כָּל־נְדָרֶ֔יהָ אֹ֥ו אֶת־כָּל־אֱסָרֶ֖יהָ אֲשֶׁ֣רעָלֶ֑יהָ הֵקִ֣ים אֹתָ֔ם כִּי־הֶחֱרִ֥שׁ לָ֖הּ בְּיֹ֥ום שָׁמְעֹֽו׃ 16וְאִם־הָפֵ֥ר יָפֵ֛ר אֹתָ֖ם אַחֲרֵ֣י שָׁמְעֹ֑ו וְנָשָׂ֖א אֶת־עֲוֹנָֽהּ׃ 17אֵ֣לֶּה הַֽחֻקִּ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה יְהוָה֙ אֶת־מֹשֶׁ֔ה בֵּ֥ין אִ֖ישׁ לְאִשְׁתֹּ֑ו בֵּֽין־אָ֣ב לְבִתֹּ֔ו בִּנְעֻרֶ֖יהָ בֵּ֥יתאָבִֽיהָ׃ פ

\c 31

\ms1 IX. Muhagulo n’okugabâna

\s1 Amarhegeko gayêrekîre eminyago

\p\v 1 Nyamubâbo ashambâla na Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 «Ogendicîhôlera bene Israheli kuli bene Madiani; n’enyuma z’aho wanahêkwa emunda olubaga lwâwe lwajire.» \v 3 Mûsa akanya agendishambâla n’olubaga, alubwîra, erhi: Mujire abalume ba muli mwe barhôle emirasano, bagende matabâro, bagendilwîsa Madiani, lyo bajira olwihôlo lwa Nyamubâho kuli Madiani. \v 4 okwôla matabâro, murhumekwo balume cihumbi b’omu ngasi mulala ba muli erya milala ya bene-Israheli. \v 5 Omu bihumbi bya beneIsraheli, bajà bacîshogamwo balume cihumbi oku ngasi mulala, kwo kuderha oku baligi balume bihumbi ikumi na bibirhi bàjire oku matabâro. \v 6 Mûsa abarhuma ebwa kulwa, balume cihumbi oku mulala, bagenda na Pinasi, mwene omudâhwaEleazari, ye wali odwîrhe ebirugu bimâna n’erya mishekera y’okushekereza. \v 7 Barhabâlira Madiani nka kulya Nyamubâho anarhegekaga Mûsa, banaciyîrha abalume bôshi. \v 8 Bayîrha n’abâmi b’e Madiani; bo: Evi, Rekemi, Suri, Huru na Reba, bâmi barhanu b’e Madiani. Balâmu mwene Beori naye bamufunda engôrho. \v 9 Bene Israheli bayisha badwîrhe mpira abakazi b’e Madiani n’abâna bâbo barhò; bahagula, banyaga na ngasi bishwêkwa byâbo bya okuka­zikola na ngasi gandi masò gâbo n’ebindi birugu byâbo byôshi. \v 10 Ngasi lugo bàbagamwo lwôshi baludûlika muliro na ngasi aha banahandaga hôshi. 11 Erhi babà bamashana eminyago yâbo na ngasi bindi banahagwire byôshi, abantu n’ebintu, \v 12 bahêka balya bagwârhagwa mpira n’erya minyago emunda Mûsa ali na Eleazari, ye mudâhwa, n’olubagaloshi lwa bene Israheli oku cihando, omu rhubanda rhwa beneMowabu, hôfi na Yordani aha ishiriza lya Yeriko.

\s1 Okunigwa kw’abakazi n’okucêsa omunyago

\p\v 13 Mûsa, omudâhwaEleazari, n’abarhambo bôshi b’olubaga bayisha balî bayankirira emuhanda gw’ecihando. \v 14 Mûsa akunirira abarhambo b’eyo ngabo yali oku matabâro, bo balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana, barhengaga ebwa matabâro. \v 15 Abadôsa, erhi: «Carhumaga murhayîrha abakazi boki? \v 16 Bo balya, oku kanwa ka Balâmu, bakululiraga bene Israheli ebwa kugomeraNyamubâho, mwa kulya kwabaga e Peori; na okwo kwarhuma obubanya bujà omu lubaga lwa Nyamubâho. \v 17 Buno muyîrhage ngasi wa bûko mulume, omu bâna bâbo, na ngasi mukazi okola olâzire n’omulume. \v 18 Ci abananyere bôshi barhacimanya mulume murhabayirhaga; bâli binyu abo. \v 19 Ninyu mwene mugendihanda e mbuga ly’ecibando nsiku nda; ngasi yeshi wàyisire omuntu na ngasi yeshi wahumire oku mufu, anagendicîcêsa oku lusiku lwa kasharhu n’olusiku lwa kali nda, mwe n’abashwekwa binyu. \v 20Mucêse na ngasi mwambalo, ngasi kalugu kajiragwa n’oluhu, ngasi kalugu kajiragwa n’amôya g’empene na ngasi kalugu kajiragwa n’omurhi. \v 21 Omudâthwa Eleazari abwîra balya bantu bàli oku matabâro, erhi: «Alagi ebirhegesirwe na lirya irhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa: \v 22Amasholo, ebyuma by’olunyerere, eby’omulinga, ebyuma by’akasiteriti na ebya amasasi, ngasi cirugu cankanahashihirwa ecîko, rnunacihire omu rnuliro; canabà cinjà. Cikwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, munahicêse n’amîshi. \v 23 Ngasi cirugu cankahashihirwa ecîko, munacihire omu muliro; canabà cinjà. Ci kwônene cicigwâsirwe naco okucêsibwa n’amîshi g’okucêsa. Ngasi hyôshi hirhankaja ecîko, rmunahicêse n’amîshi. \v 24Mwanashuka emyarmbalo yinyu oku lusiku lwa kali nda; rnwanacêsibwa n’enyuma z’aho mwanahashijà omu cihando.

\s1 Okugaba omunyago

\p\v 25Nyamubâho ashambâla na Mûsa amubwîra; erhi: \v 26 Woyo n’ornudâhwaEleazari n’abarharnbo b’emilala y’olubaga, mujire omubalè gw’ebi banyagaga byôshi bibè bya bantu, bibè bya bintu. \v 27 Kandi wanagaba eyo minyago, cihimbi ciguma kuli balya bàli oku matabâro n’ecindi oku lubaga lwôshi. \v 28 Oku cigabi c’abalwi bàli oku rnatabâro wanayankakwo ecigabi ca Nyamubâho, kwo kuderha cigabi ciguma oku magana arhanu ga bantu, ga nkafu, ga ndogomi, erhi ga bibuzi. \v 29 Wanarhôla kuli cirya cigabi câbo, wanaha ornudâhwaEleazari nka rnpongano ya Nyarnubâho. \v 30 Kuli cirya cindi cigabi cahâbwa bene Israheli, wanaberûla cigurna oku bishwêkwa; wanaha bene Levi, balya bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyarnubâho. \v 31 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacijira nka kulyâla Nyamubâho anarhegekaga Mûsa. \v 32 Ebyanyagagwa na balya bàli bajire oku matabâro, bibuzi bihumbi magana gali ndarhu na rnakumi gali nda na birhanu. \v 33 Nkafu bihumbi makurni gali nda n’ibirhi, \v 34 ndogorni bihumbi makurni gali ndarhu na cigurna. \v 35 Oku biyêrekîre abantu, owa bûko mukazi olya orhalisagiyankwa na rnulurne bâli bantu bihumbi makumi asharhu na bibirhi bôshi haguma. \v 36 Cigabi cigurna cahâbwa balya bàli oku rnatabâro; bibuzi bihumbi magana asharhu na makurni asharhu na nda, na rnagana arhanu. \v 37 Muli byo, rnagana gali ndarhu na rnakurni gali nda na birhanu byaberûlirwa Nyamubâho; \v 38 nkafu bihumbi makumi asharhu na ndarhu, na muli zo mwarhenga nkafu makumi gali nda n’ibirhi ziberûlirwe Nyarnubâho. \v 39 Ndogorni bihumbi rnakurni asharhu na magana arhanu na muli zo mwarhenga ndogorni makumi gali ndarhu na nguma ziberûlirwe Nyamubâho. \v 40 Na bantu bihumbi ikurni na ndarhu, na rnakumi asharhu na babirhi baberûlirwa Nyamubâho. \v 41 Mûsa aha omudâhwaEleazari eyo mpongano yaberûliragwa Nyarnubâho nka kulya Nyarnubâho anali arhegesire Mûsa. \v 42 Ebiyêrekîre cirya cigabi cahâbagwa bene Israheli, co cirya Mûsa aberûlaga kuli cirya càhâbagwa abalwi. \v 43 Eco cigabi cahâbagwa olubaga cali ntya: Bibuzi bihumbi magana asharhu na makurni asharhu na nda na rnagana arhanu, \v 44 nkafu bihumbi rnakurni asharhu na ndarhu, \v 45 ndogorni bihumbi makumi asharhu na magana arhanu, \v 46 na bantu bihumbi ikumi na ndarhu. \v 47 Kuli eco cigabi cahâbagwa bene Israheli, Mûsa oku ngasi makurni arhanu arhôlakwo cintu ciguma, n’ebyo abiha bene Levi, bo bajira omukolo gw’okulanga Endâro ya Nyarnubâho, nka kulya Nyarnubâho anarhegekaga Mûsa.

\s1 Okuhâna enterekêro

\p\v 48 Abarhambo b’ebihurnbi n’abarharnbo b’amagana, banayisha bajà emunda Mûsa ali, \v 49 banacimubwîra, mpu: «Abarhumisi bâwe baganjire abasirika rhwali rhulongolîne, harhabulisiri ciru n’omuguma. \v 50 Co cirhumire rhulihâna enterekêro emwa Nyamubâho: amasholo ngasi muguma arhôzire, engolo, emigufu, orhugondo, ebisikiyo n’amagerha; rhulijiramwo enterekêro y’okuhyûla embere za Nyamubâho». \v 51 Mûsa n’omudâhwaEleazari banacirhôla ebyo birugu, ago masholo n’ebyôla bindi birugu byàli erhi byakozirwekwo. \v 52 Amasholo baberûlaga bagahà Nyamubâbo, balya barhambo b’ebihumbi n’ab’amagana gahika omu buzirho bwa sikeli bihumbi ikumi na ndarhu na magana gali nda na makumi arhanuq. \v 53 Balya bantu bàlilwa bakazihêka ngasi muguma ecâge cihimbi c’omunyago. \v 54 Mûsa n’omudâhwaEleazari erhi babà bamarhôla ngasi masholo bahâbagwa n’abarhambo b’ecihumbi n’ab’amagana, bagahêka omw’Ihêma ly’Embugânano, nka kakengezo ka bene Israheli embere za Nyamubâho.

\pr NUMBERS BHS 31: 1

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיָנִ֑ים אַחַ֖ר תֵּאָסֵ֥ף אֶל־עַמֶּֽיךָ׃ 3וַיְדַבֵּ֤ר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֣ם לֵאמֹ֔ר הֵחָלְצ֧וּ מֵאִתְּכֶ֛ם אֲנָשִׁ֖ים לַצָּבָ֑א וְיִהְיוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן לָתֵ֥ת נִקְמַת־יְהוָ֖הבְּמִדְיָֽן׃ 4אֶ֚לֶף לַמַּטֶּ֔ה אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה לְכֹל֙ מַטֹּ֣ות יִשְׂרָאֵ֔ל תִּשְׁלְח֖וּ לַצָּבָֽא׃ 5וַיִּמָּֽסְרוּ֙ מֵאַלְפֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֖לֶף לַמַּטֶּ֑ה שְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף חֲלוּצֵ֥י צָבָֽא׃ 6וַיִּשְׁלַ֨ח אֹתָ֥ם מֹשֶׁ֛ה אֶ֥לֶף לַמַּטֶּ֖ה לַצָּבָ֑א אֹ֠תָם וְאֶת־פִּ֨ינְחָ֜ס בֶּן־אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ לַצָּבָ֔א וּכְלֵ֥י הַקֹּ֛דֶשׁוַחֲצֹצְרֹ֥ות הַתְּרוּעָ֖ה בְּיָדֹֽו׃ 7וַֽיִּצְבְּאוּ֙ עַל־מִדְיָ֔ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה וַיַּֽהַרְג֖וּ כָּל־זָכָֽר׃ 8וְאֶת־מַלְכֵ֨י מִדְיָ֜ן הָרְג֣וּ עַל־חַלְלֵיהֶ֗ם אֶת־אֱוִ֤י וְאֶת־רֶ֨קֶם֙ וְאֶת־צ֤וּר וְאֶת־חוּר֙ וְאֶת־רֶ֔בַע חֲמֵ֖שֶׁתמַלְכֵ֣י מִדְיָ֑ן וְאֵת֙ בִּלְעָ֣ם בֶּן־בְּעֹ֔ור הָרְג֖וּ בֶּחָֽרֶב׃ 9וַיִּשְׁבּ֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־נְשֵׁ֥י מִדְיָ֖ן וְאֶת־טַפָּ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־בְּהֶמְתָּ֧ם וְאֶת־כָּל־מִקְנֵהֶ֛םוְאֶת־כָּל־חֵילָ֖ם בָּזָֽזוּ׃ 10וְאֵ֤ת כָּל־עָרֵיהֶם֙ בְּמֹ֣ושְׁבֹתָ֔ם וְאֵ֖ת כָּל־טִֽירֹתָ֑ם שָׂרְפ֖וּ בָּאֵֽשׁ׃ 11וַיִּקְחוּ֙ אֶת־כָּל־הַשָּׁלָ֔ל וְאֵ֖ת כָּל־הַמַּלְקֹ֑וחַ בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָֽה׃ 12וַיָּבִ֡אוּ אֶל־מֹשֶׁה֩ וְאֶל־אֶלְעָזָ֨ר הַכֹּהֵ֜ן וְאֶל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הַשְּׁבִ֧י וְאֶת־הַמַּלְקֹ֛וחַוְאֶת־הַשָּׁלָ֖ל אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה אֶל־עַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב אֲשֶׁ֖ר עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ ס 13וַיֵּ֨צְא֜וּ מֹשֶׁ֨ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן וְכָל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לִקְרָאתָ֑ם אֶל־מִח֖וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃ 14וַיִּקְצֹ֣ף מֹשֶׁ֔ה עַ֖ל פְּקוּדֵ֣י הֶחָ֑יִל שָׂרֵ֤י הָאֲלָפִים֙ וְשָׂרֵ֣י הַמֵּאֹ֔ות הַבָּאִ֖ים מִצְּבָ֥א הַמִּלְחָמָֽה׃ 15וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵיהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה הַֽחִיִּיתֶ֖ם כָּל־נְקֵבָֽה׃ 16הֵ֣ן הֵ֜נָּה הָי֨וּ לִבְנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ בִּדְבַ֣ר בִּלְעָ֔ם לִמְסָר־מַ֥עַל בַּיהוָ֖ה עַל־דְּבַר־פְּעֹ֑ור וַתְּהִ֥י הַמַּגֵּפָ֖הבַּעֲדַ֥ת יְהוָֽה׃ 17וְעַתָּ֕ה הִרְג֥וּ כָל־זָכָ֖ר בַּטָּ֑ף וְכָל־אִשָּׁ֗ה יֹדַ֥עַת אִ֛ישׁ לְמִשְׁכַּ֥ב זָכָ֖ר הֲרֹֽגוּ׃ 18וְכֹל֙ הַטַּ֣ף בַּנָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר הַחֲי֖וּ לָכֶֽם׃ 19וְאַתֶּ֗ם חֲנ֛וּ מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים כֹּל֩ הֹרֵ֨ג נֶ֜פֶשׁ וְכֹ֣ל׀ נֹגֵ֣עַ בֶּֽחָלָ֗ל תִּֽתְחַטְּא֞וּ בַּיֹּ֤וםהַשְּׁלִישִׁי֙ וּבַיֹּ֣ום הַשְּׁבִיעִ֔י אַתֶּ֖ם וּשְׁבִיכֶֽם׃ 20וְכָל־בֶּ֧גֶד וְכָל־כְּלִי־עֹ֛ור וְכָל־מַעֲשֵׂ֥ה עִזִּ֖ים וְכָל־כְּלִי־עֵ֑ץ תִּתְחַטָּֽאוּ׃ ס 21וַיֹּ֨אמֶר אֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י הַצָּבָ֔א הַבָּאִ֖ים לַמִּלְחָמָ֑ה זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתֹּורָ֔ה אֲשֶׁר־צִוָּ֥היְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 22אַ֥ךְ אֶת־הַזָּהָ֖ב וְאֶת־הַכָּ֑סֶף אֶֽת־הַנְּחֹ֨שֶׁת֙ אֶת־הַבַּרְזֶ֔ל אֶֽת־הַבְּדִ֖יל וְאֶת־הָעֹפָֽרֶת׃ 23כָּל־דָּבָ֞ר אֲשֶׁר־יָבֹ֣א בָאֵ֗שׁ תַּעֲבִ֤ירוּ בָאֵשׁ֙ וְטָהֵ֔ר אַ֕ךְ בְּמֵ֥י נִדָּ֖ה יִתְחַטָּ֑א וְכֹ֨ל אֲשֶׁ֧ר לֹֽא־יָבֹ֛אבָּאֵ֖שׁ תַּעֲבִ֥ירוּ בַמָּֽיִם׃ 24וְכִבַּסְתֶּ֧ם בִּגְדֵיכֶ֛ם בַּיֹּ֥ום הַשְּׁבִיעִ֖י וּטְהַרְתֶּ֑ם וְאַחַ֖ר תָּבֹ֥אוּ אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃ פ 25וַיֹּ֥אמֶר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 26שָׂ֗א אֵ֣ת רֹ֤אשׁ מַלְקֹ֨וחַ֙ הַשְּׁבִ֔י בָּאָדָ֖ם וּבַבְּהֵמָ֑ה אַתָּה֙ וְאֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְרָאשֵׁ֖י אֲבֹ֥ות הָעֵדָֽה׃ 27וְחָצִ֨יתָ֙ אֶת־הַמַּלְקֹ֔וחַ בֵּ֚ין תֹּפְשֵׂ֣י הַמִּלְחָמָ֔ה הַיֹּצְאִ֖ים לַצָּבָ֑א וּבֵ֖ין כָּל־הָעֵדָֽה׃ 28וַהֲרֵמֹתָ֨ מֶ֜כֶס לַֽיהוָ֗ה מֵאֵ֞ת אַנְשֵׁ֤י הַמִּלְחָמָה֙ הַיֹּצְאִ֣ים לַצָּבָ֔א אֶחָ֣ד נֶ֔פֶשׁ מֵחֲמֵ֖שׁ הַמֵּאֹ֑ותמִן־הָאָדָם֙ וּמִן־הַבָּקָ֔ר וּמִן־הַחֲמֹרִ֖ים וּמִן־הַצֹּֽאן׃ 29מִמַּֽחֲצִיתָ֖ם תִּקָּ֑חוּ וְנָתַתָּ֛ה לְאֶלְעָזָ֥ר הַכֹּהֵ֖ן תְּרוּמַ֥ת יְהוָֽה׃ 30וּמִמַּחֲצִ֨ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֜ל תִּקַּ֣ח׀ אֶחָ֣ד׀ אָחֻ֣ז מִן־הַחֲמִשִּׁ֗ים מִן־הָאָדָ֧ם מִן־הַבָּקָ֛ר מִן־הַחֲמֹרִ֥יםוּמִן־הַצֹּ֖אן מִכָּל־הַבְּהֵמָ֑ה וְנָתַתָּ֤ה אֹתָם֙ לַלְוִיִּ֔ם שֹׁמְרֵ֕י מִשְׁמֶ֖רֶת מִשְׁכַּ֥ן יְהוָֽה׃ 31וַיַּ֣עַשׂ מֹשֶׁ֔ה וְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 32וַיְהִי֙ הַמַּלְקֹ֔וחַ יֶ֣תֶר הַבָּ֔ז אֲשֶׁ֥ר בָּזְז֖וּ עַ֣ם הַצָּבָ֑א צֹ֗אן שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֛לֶף וְשִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶףוַחֲמֵֽשֶׁת־אֲלָפִֽים׃ 33וּבָקָ֕ר שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִ֖ים אָֽלֶף׃ 34וַחֲמֹרִ֕ים אֶחָ֥ד וְשִׁשִּׁ֖ים אָֽלֶף׃ 35וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם מִן־הַ֨נָּשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יָדְע֖וּ מִשְׁכַּ֣ב זָכָ֑ר כָּל־נֶ֕פֶשׁ שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 36וַתְּהִי֙ הַֽמֶּחֱצָ֔ה חֵ֕לֶק הַיֹּצְאִ֖ים בַּצָּבָ֑א מִסְפַּ֣ר הַצֹּ֗אן שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף וְשִׁבְעַ֥תאֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ 37וַיְהִ֛י הַמֶּ֥כֶס לַֽיהוָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שֵׁ֥שׁ מֵאֹ֖ות חָמֵ֥שׁ וְשִׁבְעִֽים׃ 38וְהַ֨בָּקָ֔ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָ֑לֶף וּמִכְסָ֥ם לַיהוָ֖ה שְׁנַ֥יִם וְשִׁבְעִֽים׃ 39וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֣שׁ מֵאֹ֑ות וּמִכְסָ֥ם לַֽיהוָ֖ה אֶחָ֥ד וְשִׁשִּֽׁים׃ 40וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָ֑לֶף וּמִכְסָם֙ לַֽיהוָ֔ה שְׁנַ֥יִם וּשְׁלֹשִׁ֖ים נָֽפֶשׁ׃ 41וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֨כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 42וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃ 43וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁמֵאֹֽות׃ 44וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃ 45וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֹֽות׃ 46וְנֶ֣פֶשׁ אָדָ֔ם שִׁשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר אָֽלֶף׃ 47וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה מִמַּחֲצִ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶת־הָֽאָחֻז֙ אֶחָ֣ד מִן־הַחֲמִשִּׁ֔ים מִן־הָאָדָ֖ם וּמִן־הַבְּהֵמָ֑ה וַיִּתֵּ֨ןאֹתָ֜ם לַלְוִיִּ֗ם שֹֽׁמְרֵי֙ מִשְׁמֶ֨רֶת֙ מִשְׁכַּ֣ן יְהוָ֔ה כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃ 48וַֽיִּקְרְבוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הַפְּקֻדִ֕ים אֲשֶׁ֖ר לְאַלְפֵ֣י הַצָּבָ֑א שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְשָׂרֵ֥י הַמֵּאֹֽות׃ 49וַיֹּֽאמְרוּ֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה עֲבָדֶ֣יךָ נָֽשְׂא֗וּ אֶת־רֹ֛אשׁ אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּיָדֵ֑נוּ וְלֹא־נִפְקַ֥ד מִמֶּ֖נּוּאִֽישׁ׃ 50וַנַּקְרֵ֞ב אֶת־קָרְבַּ֣ן יְהוָ֗ה אִישׁ֩ אֲשֶׁ֨ר מָצָ֤א כְלִֽי־זָהָב֙ אֶצְעָדָ֣ה וְצָמִ֔יד טַבַּ֖עַת עָגִ֣יל וְכוּמָ֑ז לְכַפֵּ֥רעַל־נַפְשֹׁתֵ֖ינוּ לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 51וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֧ר הַכֹּהֵ֛ן אֶת־הַזָּהָ֖ב מֵֽאִתָּ֑ם כֹּ֖ל כְּלִ֥י מַעֲשֶֽׂה׃ 52וַיְהִ֣י׀ כָּל־זְהַ֣ב הַתְּרוּמָ֗ה אֲשֶׁ֤ר הֵרִ֨ימוּ֙ לַֽיהוָ֔ה שִׁשָּׁ֨ה עָשָׂ֥ר אֶ֛לֶף שְׁבַע־מֵאֹ֥ות וַחֲמִשִּׁ֖ים שָׁ֑קֶלמֵאֵת֙ שָׂרֵ֣י הָֽאֲלָפִ֔ים וּמֵאֵ֖ת שָׂרֵ֥י הַמֵּאֹֽות׃ 53אַנְשֵׁי֙ הַצָּבָ֔א בָּזְז֖וּ אִ֥ישׁ לֹֽו׃ 54וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה וְאֶלְעָזָ֤ר הַכֹּהֵן֙ אֶת־הַזָּהָ֔ב מֵאֵ֛ת שָׂרֵ֥י הָאֲלָפִ֖ים וְהַמֵּאֹ֑ות וַיָּבִ֤אוּ אֹתֹו֙ אֶל־אֹ֣הֶלמֹועֵ֔ד זִכָּרֹ֥ון לִבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ פ

\c 32

\s1 Bene Rubeni bahâbwa ishwa

\p\v 1 Bene Rubeni na bene Gadi bali bagwêrhe masò manji bwenêne ga bishwêkwa. Erhi babona oku ecihugo ca Yaseri n’ecihugo ca Galadi biri bihugo binjà kuli ago masò gâbo, \v 2beneRubeni na beneGadi bakanya bajà emunda Mûsa àli n’omudâhwaEleazari n’abarhambo b’olubaga, banacibabwîra, mpu: \v 3 «Ataroti, Diboni, Nimra, Hesboni, Elealè, Sebani, Nebo na Meoni, eci \v 4 cihugo Nyamubâho anyagaga embere z’olubaga lwa bene Israheli, ciri cihugo cikwânîne olwabûko, na bambali bâwe bagwêrhe amasò.» \v 5 Bayûshûla, mpu: «Akaba nîrhu rhurhonyire emunda oli, eci cihugo cihâbwe bambali bâwe, kabe ko kashambala kâbo, orhanacirhuyikizagya Yordani.

\p\v 6 Mûsa ashuza bene Gadi na bene Rubeni, erhi:«Kâli bene winyu bakolaga oku matabâro ninyu moyo musigale ahâla? \v 7 Carhuma mubulisa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho ajibahà? \v 8 Kwa bene oko basho bajiraga erhi mbarhuma nti bagendiyênja ecihugo kurhenga e Kadesi-Barnea. \v 9 Basôka kuhika ebwa kabanda ka Eskoli, banacibona ecihugo, banaciyisha balibulîsa bene Israheli oburhwâli bw’okujà muli cirya cihugo Nyamubâho àli abahire. \v 10 N’oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka bwenêne olwo lusiku; anacihiga erhi: \v 11 Abâla bantu barhengaga e Mîsiri banakola bagwêrhe myâka makumi abirhi babusirwe na kujà enyanya, barhabone kuli cirya cihugo nalaganyagya n’endahiro nti naciha Abrahamu, Izaki na Yakôbo, ebwa kubà barhankulikiraga n’obwemêre. \v 12 Aha nyuma lya Kalebu mwene Yefune w’omunya-Kenezeni na Yozwè mwene Nuni, abo bashimbulire Nyamubâho n’obwemêre. \v 13 Lero oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâka kuli bene Israheli, kwarhuma abahêka omw’irûngu myâka makumi ani, kuhika lirya iburha lyajiriraga Nyamubâho amabî lihugukumuke. \v 14 Loli oku mwamaja ahàli habasho, nka milandûkiza y’ababusi banyabyâha, mukola mwayushûla oburhè bwa Nyamubâho kuli bene Israheli. \v 15 Mukalahira bwamushimba, ashubiyûshûla okuleka bene Israheli muno irûngu, munarhume olu lubaga loshi luhwa.»

\p\v 16 Bayegera emunda Mûsa ali, banacimubwîra, mpu: «Rhwayûbaka aha engurhu oku masò gîrhu, rhuyûbake n’ebishagala oku bâna bîrhu barhò. \v 17 Kuli rhwe, buzira kulegama, rhwarhôla emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na bene Israheli, kuhika rhubahise muli cirya cihugo bagwâsirwe okuyubakamwo, n’abâna bîrhu banayôrha muli ebyo bishagala rhwayûbaka buzibuzibu, omu kuyo­boha abantu ba muli eco cihugo. \v 18 Rhurhagaluke emwa bîrhwe kuhika bene Israheli bajè bayûbaka ngasi muguma muli cirya cihugo c’akashambala kâge. \v 19 Bulya rhurhacibe na kashambala kaci haguma nabo olwo lundi lunda lwa Yordani, ciru na oli kuli kulusha, ebwa kubà akashambala kîrhu rhwakahirwe ebwa lino ishiriza lya Yordani e Buzûka-zûba.

\p\v 20 Mûsa abashuza, erhi: Akaba yo na njira mwakulikira eyo, mukanarhôla emirasano yinyu mugenzikanwa mweshi na Nyamubâho, \v 21 akaba abalume badwîrhe emirasano yâbo bayikira Yordani embere za Nyamubâho bagenzikanwe n’abâbo kuhika Nyamubâho abè amarhenza abanzi bâge embere zâge, \v 22 n’akaba murhagaluke nk’ecihugo cirhacijà côshi omu maboko ga Nyamubâho, aho mwanaba buzira bubî embere za Nyamubâho n’embere za bene Israheli, n’ecihugo canabà ko kashambala kinyu embere za Nyamubâho. Ci akaba murhajiziri ntyo, loli oku mwamajira ecâha emunda Nyamubâho ali; munamanye oku ecâha cinyu camukulikira. \v 24 Muyûbakage ebishagala oku bâna binyu, muyûbakage n’engurhu oku masò ginyu, munayukirize ebyo binwa birhenzire ekanwa kinyu.

\p\v 25 Bene Gadi na bene Rubeni banashambâza Mûsa, bamubwîra, mpu: Aba­ rhumisi bâwe bajira nk’okwo nnawîrhu adesire. \v 26 Abâna bîrhu, bakîrhwe, amasò gîrhu n’ebishwêkwa bîrhu byôshi byasigala aha omu bishagala bya Galadi. \v 27 Nabo abarhumisi bâwe, ngasi yeshi onahêka emirasano y’okulwa, bayikira bagere embere za Nyamubâho bajilwa nk’okwo nnawîrhu adesire.

\p\v 28 Lero aho, kuli bo, Mûsa ahâna aga marhegeko emunda omudâhwaEleazari ali, na Yozwè, mwene Nuni, n’abarhambo b’emilala yôshi ya beneIsraheli. \v 29 Mûsa ababwîra, erhi: «nka bene Gadi na bene Rubeni bamayikira Yordani, bo balya balume bôshi banagwâsirwe okuyanka emirasano yâbo bajilwa embere za Nyamubâho, na nka ecihugo côshi cikola cinyu, mwanayishibaha, nka kashambala kâbo, ecihugo ca Galadi. \v 30 Ci erhi akaba barhayikirini emirasano yaho bagenzikanwa mweshi nabo, mwanayîshibayubasa ekarhî kinyu omu cihugo ca Kanani.»

\p\v 31 Bene Gadi na bene Rubeni bashuza, baderha, mpu: «Oku Nyamubâho abwizire bambali bâwe rhwakujira. \v 32 Rhwayikira n’emirasano yîrhu, rhugenzikanwe na Nyamubâho e Kanani; n’akashambala k’omwimo gwirhu kanayôrha luno lundi lunda lwa Yordani.» \v 33 Mûsa aha beneGadi na beneRubeni na cihimbi ciguma ca beneMenashè ga Yozefu obwâmi bwa Sehoni, mwâmi w’Abanyamoreni, abaha n’obwâmi bwa Og mwâmi w’e Bashani, abaha ecihugo côshi, n’ebishagala bya muli co byôshi, emirhundu ya muli co yôshi n’ebindi bishagala biri elubibi lw’ecocihugo.

\p\v 34 Bene Gadi banaciyûbaka Diboni, Ataroti, na Aroweri, \v 35Ataroti-Sofani, Yazeri, Yagoboha, \v 36Beti-Nimra, Beti-Harani, byôshi byâli bishagalabizibuzibu; banaciyûbaka n’engurhu oku masò gâbo.

\p\v 37 Bene Rubeni bayûbaka Heseboni, Eleale, Kiriyatayimi. \v 38Nebo na Balmeoni; ci amazîno gâbo gayîsh’ihinduka buzinda; bayûbaka na Sibma, banajà bayîrika ebyo bishagala bajàga banyaga amazîno.

\p\v 39 Bene Makiri, mwene Menashè, barhabâlira Galadi, n’erhi babà bamamunyaga, bakungushaAbanyamoreni bayûbakagamwo. \v 40 Mûsa, ecihugo ca Galadi aciha Makiri, mwene Menashè; naye anaciyûbaka mulico. \v 41Yakiri, mwene Menashè, arhabâla, arhôla ebishagala byâbo, abiyirika izîno mpu byo: Bishagala bya Yakiri. \v 42Nobahu, arhabâla, arhôla ecihugo ca Kenati n’ebishagala byâco; aciha izîno lyâge.

\pr NUMBERS BHS 32 1וּמִקְנֶ֣ה׀ רַ֗ב הָיָ֞ה לִבְנֵ֧י רְאוּבֵ֛ן וְלִבְנֵי־גָ֖ד עָצ֣וּם מְאֹ֑ד וַיִּרְא֞וּ אֶת־אֶ֤רֶץ יַעְזֵר֙ וְאֶת־אֶ֣רֶץ גִּלְעָ֔דוְהִנֵּ֥ה הַמָּקֹ֖ום מְקֹ֥ום מִקְנֶֽה׃ 2וַיָּבֹ֥אוּ בְנֵֽי־גָ֖ד וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן וַיֹּאמְר֤וּ אֶל־מֹשֶׁה֙ וְאֶל־אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֶל־נְשִׂיאֵ֥י הָעֵדָ֖ה לֵאמֹֽר׃ 3עֲטָרֹ֤ות וְדִיבֹן֙ וְיַעְזֵ֣ר וְנִמְרָ֔ה וְחֶשְׁבֹּ֖ון וְאֶלְעָלֵ֑ה וּשְׂבָ֥ם וּנְבֹ֖ו וּבְעֹֽן׃ 4הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֤ה יְהוָה֙ לִפְנֵי֙ עֲדַ֣ת יִשְׂרָאֵ֔ל אֶ֥רֶץ מִקְנֶ֖ה הִ֑וא וְלַֽעֲבָדֶ֖יךָ מִקְנֶֽה׃ ס 5וַיֹּאמְר֗וּ אִם־מָצָ֤אנוּ חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את לַעֲבָדֶ֖יךָ לַאֲחֻזָּ֑ה אַל־תַּעֲבִרֵ֖נוּאֶת־הַיַּרְדֵּֽן׃ 6וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֔ה לִבְנֵי־גָ֖ד וְלִבְנֵ֣י רְאוּבֵ֑ן הַאַֽחֵיכֶ֗ם יָבֹ֨אוּ֙ לַמִּלְחָמָ֔ה וְאַתֶּ֖ם תֵּ֥שְׁבוּ פֹֽה׃ 7וְלָ֣מָּה תְנוּאוּן אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֵֽעֲבֹר֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 8כֹּ֥ה עָשׂ֖וּ אֲבֹתֵיכֶ֑ם בְּשָׁלְחִ֥י אֹתָ֛ם מִקָּדֵ֥שׁ בַּרְנֵ֖עַ לִרְאֹ֥ות אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 9וַֽיַּעֲל֞וּ עַד־נַ֣חַל אֶשְׁכֹּ֗ול וַיִּרְאוּ֙ אֶת־הָאָ֔רֶץ וַיָּנִ֕יאוּ אֶת־לֵ֖ב בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לְבִלְתִּי־בֹא֙ אֶל־הָאָ֔רֶץאֲשֶׁר־נָתַ֥ן לָהֶ֖ם יְהוָֽה׃ 10וַיִּֽחַר־אַ֥ף יְהוָ֖ה בַּיֹּ֣ום הַה֑וּא וַיִּשָּׁבַ֖ע לֵאמֹֽר׃ 11אִם־יִרְא֨וּ הָאֲנָשִׁ֜ים הָעֹלִ֣ים מִמִּצְרַ֗יִם מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה אֵ֚ת הָאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֛עְתִּילְאַבְרָהָ֥ם לְיִצְחָ֖ק וּֽלְיַעֲקֹ֑ב כִּ֥י לֹא־מִלְא֖וּ אַחֲרָֽי׃ 12בִּלְתִּ֞י כָּלֵ֤ב בֶּן־יְפֻנֶּה֙ הַקְּנִזִּ֔י וִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נ֑וּן כִּ֥י מִלְא֖וּ אַחֲרֵ֥י יְהוָֽה׃ 13וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ בְּיִשְׂרָאֵ֔ל וַיְנִעֵם֙ בַּמִּדְבָּ֔ר אַרְבָּעִ֖ים שָׁנָ֑ה עַד־תֹּם֙ כָּל־הַדֹּ֔ור הָעֹשֶׂ֥ה הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥ייְהוָֽה׃ 14וְהִנֵּ֣ה קַמְתֶּ֗ם תַּ֚חַת אֲבֹ֣תֵיכֶ֔ם תַּרְבּ֖וּת אֲנָשִׁ֣ים חַטָּאִ֑ים לִסְפֹּ֣ות עֹ֗וד עַ֛ל חֲרֹ֥ון אַף־יְהוָ֖האֶל־יִשְׂרָאֵֽל׃ 15כִּ֤י תְשׁוּבֻן֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו וְיָסַ֣ף עֹ֔וד לְהַנִּיחֹ֖ו בַּמִּדְבָּ֑ר וְשִֽׁחַתֶּ֖ם לְכָל־הָעָ֥ם הַזֶּֽה׃ ס 16וַיִּגְּשׁ֤וּ אֵלָיו֙ וַ֣יֹּאמְר֔וּ גִּדְרֹ֥ת צֹ֛אן נִבְנֶ֥ה לְמִקְנֵ֖נוּ פֹּ֑ה וְעָרִ֖ים לְטַפֵּֽנוּ׃ 17וַאֲנַ֜חְנוּ נֵחָלֵ֣ץ חֻשִׁ֗ים לִפְנֵי֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר אִם־הֲבִֽיאֹנֻ֖ם אֶל־מְקֹומָ֑ם וְיָשַׁ֤ב טַפֵּ֨נוּ֙ בְּעָרֵ֣יהַמִּבְצָ֔ר מִפְּנֵ֖י יֹשְׁבֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ 18לֹ֥א נָשׁ֖וּב אֶל־בָּתֵּ֑ינוּ עַ֗ד הִתְנַחֵל֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלָתֹֽו׃ 19כִּ֣י לֹ֤א נִנְחַל֙ אִתָּ֔ם מֵעֵ֥בֶר לַיַּרְדֵּ֖ן וָהָ֑לְאָה כִּ֣י בָ֤אָה נַחֲלָתֵ֨נוּ֙ אֵלֵ֔ינוּ מֵעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרָֽחָה׃ פ 20וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵיהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אִֽם־תַּעֲשׂ֖וּן אֶת־הַדָּבָ֣ר הַזֶּ֑ה אִם־תֵּחָ֥לְצ֛וּ לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָֽה׃ 21וְעָבַ֨ר לָכֶ֧ם כָּל־חָל֛וּץ אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן לִפְנֵ֣י יְהוָ֑ה עַ֧ד הֹורִישֹׁ֛ו אֶת־אֹיְבָ֖יו מִפָּנָֽיו׃ 22וְנִכְבְּשָׁ֨ה הָאָ֜רֶץ לִפְנֵ֤י יְהוָה֙ וְאַחַ֣ר תָּשֻׁ֔בוּ וִהְיִיתֶ֧ם נְקִיִּ֛ים מֵיְהוָ֖ה וּמִיִּשְׂרָאֵ֑ל וְ֠הָיְתָה הָאָ֨רֶץהַזֹּ֥את לָכֶ֛ם לַאֲחֻזָּ֖ה לִפְנֵ֥י יְהוָֽה׃ 23וְאִם־לֹ֤א תַעֲשׂוּן֙ כֵּ֔ן הִנֵּ֥ה חֲטָאתֶ֖ם לַיהוָ֑ה וּדְעוּ֙ חַטַּאתְכֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר תִּמְצָ֖א אֶתְכֶֽם׃ 24בְּנֽוּ־לָכֶ֤ם עָרִים֙ לְטַפְּכֶ֔ם וּגְדֵרֹ֖ת לְצֹנַאֲכֶ֑ם וְהַיֹּצֵ֥א מִפִּיכֶ֖ם תַּעֲשֽׂוּ׃ 25וַיֹּ֤אמֶר בְּנֵי־גָד֙ וּבְנֵ֣י רְאוּבֵ֔ן אֶל־מֹשֶׁ֖ה לֵאמֹ֑ר עֲבָדֶ֣יךָ יַעֲשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י מְצַוֶּֽה׃ 26טַפֵּ֣נוּ נָשֵׁ֔ינוּ מִקְנֵ֖נוּ וְכָל־בְּהֶמְתֵּ֑נוּ יִֽהְיוּ־שָׁ֖ם בְּעָרֵ֥י הַגִּלְעָֽד׃ 27וַעֲבָדֶ֨יךָ יַֽעַבְר֜וּ כָּל־חֲל֥וּץ צָבָ֛א לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה לַמִּלְחָמָ֑ה כַּאֲשֶׁ֥ר אֲדֹנִ֖י דֹּבֵֽר׃ 28וַיְצַ֤ו לָהֶם֙ מֹשֶׁ֔ה אֵ֚ת אֶלְעָזָ֣ר הַכֹּהֵ֔ן וְאֵ֖ת יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֑וּן וְאֶת־רָאשֵׁ֛י אֲבֹ֥ות הַמַּטֹּ֖ות לִבְנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 29וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֲלֵהֶ֗ם אִם־יַעַבְר֣וּ בְנֵי־גָ֣ד וּבְנֵי־רְאוּבֵ֣ן׀ אִ֠תְּכֶם אֶֽת־הַיַּרְדֵּ֞ן כָּל־חָל֤וּץ לַמִּלְחָמָה֙לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וְנִכְבְּשָׁ֥ה הָאָ֖רֶץ לִפְנֵיכֶ֑ם וּנְתַתֶּ֥ם לָהֶ֛ם אֶת־אֶ֥רֶץ הַגִּלְעָ֖ד לַאֲחֻזָּֽה׃ 30וְאִם־לֹ֧א יַֽעַבְר֛וּ חֲלוּצִ֖ים אִתְּכֶ֑ם וְנֹֽאחֲז֥וּ בְתֹכְכֶ֖ם בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 31וַיַּֽעֲנ֧וּ בְנֵי־גָ֛ד וּבְנֵ֥י רְאוּבֵ֖ן לֵאמֹ֑ר אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־עֲבָדֶ֖יךָ כֵּ֥ן נַעֲשֶֽׂה׃ 32נַ֣חְנוּ נַעֲבֹ֧ר חֲלוּצִ֛ים לִפְנֵ֥י יְהוָ֖ה אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאִתָּ֨נוּ֙ אֲחֻזַּ֣ת נַחֲלָתֵ֔נוּ מֵעֵ֖בֶר לַיַּרְדֵּֽן׃ 33וַיִּתֵּ֣ן לָהֶ֣ם׀ מֹשֶׁ֡ה לִבְנֵי־גָד֩ וְלִבְנֵ֨י רְאוּבֵ֜ן וְלַחֲצִ֣י׀ שֵׁ֣בֶט׀ מְנַשֶּׁ֣ה בֶן־יֹוסֵ֗ף אֶת־מַמְלֶ֨כֶת֙ סִיחֹן֙מֶ֣לֶךְ הָֽאֱמֹרִ֔י וְאֶת־מַמְלֶ֔כֶת עֹ֖וג מֶ֣לֶךְ הַבָּשָׁ֑ן הָאָ֗רֶץ לְעָרֶ֨יהָ֙ בִּגְבֻלֹ֔ת עָרֵ֥י הָאָ֖רֶץ סָבִֽיב׃ 34וַיִּבְנ֣וּ בְנֵי־גָ֔ד אֶת־דִּיבֹ֖ן וְאֶת־עֲטָרֹ֑ת וְאֵ֖ת עֲרֹעֵֽר׃ 35וְאֶת־עַטְרֹ֥ת שֹׁופָ֛ן וְאֶת־יַעְזֵ֖ר וְיָגְבֳּהָֽה׃ 36וְאֶת־בֵּ֥ית נִמְרָ֖ה וְאֶת־בֵּ֣ית הָרָ֑ן עָרֵ֥י מִבְצָ֖ר וְגִדְרֹ֥ת צֹֽאן׃ 37וּבְנֵ֤י רְאוּבֵן֙ בָּנ֔וּ אֶת־חֶשְׁבֹּ֖ון וְאֶת־אֶלְעָלֵ֑א וְאֵ֖ת קִרְיָתָֽיִם׃ 38וְאֶת־נְבֹ֞ו וְאֶת־בַּ֧עַל מְעֹ֛ון מֽוּסַבֹּ֥ת שֵׁ֖ם וְאֶת־שִׂבְמָ֑ה וַיִּקְרְא֣וּ בְשֵׁמֹ֔ת אֶת־שְׁמֹ֥ות הֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֥רבָּנֽוּ׃ 39וַיֵּ֨לְכ֜וּ בְּנֵ֨י מָכִ֧יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֛ה גִּלְעָ֖דָה וַֽיִּלְכְּדֻ֑הָ וַיֹּ֖ורֶשׁ אֶת־הָאֱמֹרִ֥י אֲשֶׁר־בָּֽהּ׃ 40וַיִּתֵּ֤ן מֹשֶׁה֙ אֶת־הַגִּלְעָ֔ד לְמָכִ֖יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֑ה וַיֵּ֖שֶׁב בָּֽהּ׃ 41וְיָאִ֤יר בֶּן־מְנַשֶּׁה֙ הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֖ד אֶת־חַוֹּתֵיהֶ֑ם וַיִּקְרָ֥א אֶתְהֶ֖ן חַוֹּ֥ת יָאִֽיר׃ 42וְנֹ֣בַח הָלַ֔ךְ וַיִּלְכֹּ֥ד אֶת־קְנָ֖ת וְאֶת־בְּנֹתֶ֑יהָ וַיִּקְרָ֧א לָ֦ה נֹ֖בַח בִּשְׁמֹֽו׃ פ

\c 33

\s1 Ebihando bya bene Israheli erhi bàli omu irûngu

\p\v 1 Alaga ebihando bya bene Israheli erhi barhenga omu cihugo c’e Mîsiri, omu kushimba oku emirhwe yâbo yàli, oku burhegesi bwa Mûsa na Aròni. \v 2 Mûsa akazâg’iyandika ahantu bahanzire, n’aha barhenga nk’oku ebihando byâbo byanali; akazishimba irhegeko ahirwe na Nyamubâho. Alaga ebihando byâbo omu kushimba aha banarhengaga hôshi.

\p\v 3 Barhenga e Ramsesi omu mwêzi gwa burhanzi, omu nsiku ikumin’irhanu za ogwôla mwêzi gwa burhanzi. Mwâli omu lusiku lurhanzi lukulikira Basâka erhi bene Israheli barhenga e Mîsiri bagenda bacîshinga, bagera embere z’Abanya-Mîsiri bôshi. \v 4 Ago mango erhi Abanya-Mîsiri badwîrhe babisha bene wâbo balya bayirhagwa na Nyamubâho, balya bàli b’enfula bôshi; Nyamubâho ayêrekana obushinganyanya bwâge oku bandi banyamuzinda.

\p\v 5 Erhi barhenga e Ramsesi, bene Israheli bagendihanda e Sukoti. \v 6 Barhenga e Sukoti, bagendihanda aha Etami, cihugo ciri oku burhambi bw’irûngu. \v 7 Barhenga aha Etami, na erhi babà bamagolonjokera ebwa Pihahiroti, obà ah’ishiriza lya Balsefoni, bagend’ihanda embere za Migdolumu. \v 8 Barhenga aho mbere za Pihahiroti, bayikira omu karhî k’enyanja, bajà ebw’irûngu. Erhi bayûsa nsiku isharhu, bagenda omw’irûngu ly’Etami, bagendihanda aha Mara. \v 9 Barhenga aha Mara, bagend’ihanda aha Elimi, abo hàli maliba ikumi n’abirhi na mirhanda makumi gali nda; banacihanda aho. \v 10 Barhenga aha Elimi bagendihanda hôfi n’enyanja Ndukula. \v 11 Barhenga ebwa nyanja Ndukula, bagendihanda omw’irûngu lya Sini. \v 12 Barhenga omw’irûngu lya Sini, bagendihanda aha Dofka. \v 13 Barhenga aha Dofka, bagendihanda aha Alusi. \v 14 Barhenga aha Alusi, bagendihanda aha Refidimi n’aho harhàli mîshi ga kunywa oku lubaga. \v 15 Barhenga e Refidimi, bagendihanda omw’irûngu lya Sinayi. \v 16 Barhenga omw’irûngu lya Sinayi, bagendihanda aha Kabroti Hatava. \v 17 Barhenga aha Kabroti-Hatava, bagendihanda aba Haseroti. \v 18 Barhenga aha Haseroti, bagend’ihanda aha Ritima. \v 19 Barhenga aha Ritima, bagendihanda aha Rimôni-Pêres. \v 20 Barhenga aha Rimôni-Pêres bagendibanda aha Libna. \v 21 Barhenga aha Libna, bagendihanda aha Risa. \v 22 Barhenga aha Risa, bagendihanda aha Kehela­ta. \v 23 Barhenga aha Kehelata, bagendihanda oku ntondo ya Seferi. \v 24 Barhenga oku ntondo ya Seferi, bagendibanda aha Harada. \v 25 Barhenga aha Harada, bagendihanda aha Makeloti. \v 26 Barhenga aha Makeloti, bagendihanda aha Tahata. \v 27 Barhenga aha Tahata, bagendihanda aha Terahi. \v 28 Barhenga aha Terahi, bagendihanda aha Mitika. \v 29 Barhenga aha Mitika, bagendihanda aha Hasmona. \v 30 Barhenga aha Hasmona, bagendihanda aha Moseroti. \v 31 Barhenga aha Moseroti, bagendihanda aha Bene-Yakani. \v 32 Barhenga aha Bene-Yakani, bagendihanda aha Hori-Gidgadi. \v 33 Barhenga aha Hori-Gidgadi, bagendihanda aha Yotebata. \v 34 Barhenga aha Yotebata, bagendihanda aha Abrona. \v 35 Barhenga aha Abrona, bagendihanda aha Esiongeberi. \v 36 Barhenga aha Esiongeberi, bagndihanda omw’irûngu lya Sini, kwo kuderha aha Kadesi. \v 37 Barhenga aha Kadesi, bagendihanda oku ntondo ya Hori, aha buzinda bw’ecihugo c’Edomu. \v 38Omudâhwa Aròni, asôkera oku ntondo ya Hori, oku irhegeko lya Nyamubâho ajifîrakwo; mwâli omu mwâka gwa makumi ani kurhenga bene Israheli barhenzire e Mîsiri, omu mwêzi gwakarhanu, omu lusiku lurhanzi lw’omwêzi. \v 39 Aròni àli akola mukulu wa myâka iganana makumi abirhi n’isharhu, erhi afira oku ntondo ya Hori. \v 40 Omunya-Kanani, mwâmi Aradi, owayubakaga e Nêgebu omu cihugo ca Kanani, amanya oku bene Israheli bayishire. \v 41 Barhenga oku ntondo ya Hori, bagendihanda aha Salmona. \v 42 Barhenga aha Salmona, bagendihanda aha Punoni. \v 43 Barhenga aha Punoni, bagendihanda aha Oboli. \v 44 Barhenga aha Oboli, bagendihanda aha Iye-Abarimi, oku lubibi lwa Mowabu. \v 45 Barhenga aha Iyim-Abarimi, bagendihanda aha Diboni-Gadi. \v 46 Barhenga aha Diboni-Gadi, bagendihanda aha Almoni-Diblatayimi. \v 47 Barhenga aha Almoni-Diblatayimi, bagendihanda omu birhondo bya Abarimu, ishiriza lya Nebo. \v 48 Barhenga omu birhondo bya Abarimu, bagendihanda omu rhubanda rhwaMowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko. \v 49 Bahanda hôfi na Yordani, kurhenga kuli Beti-ha-Yesimoti kuhika aha Abeli-ha-Shitimi, omu rhubanda rhwa Mowabu.

\s1 Irhegeko ly’okugabâna ecihugo ca Kanani

\p\v 50Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu; anacimubwîra, erhi: \v 51 Ogendibwîra bene Israheli ntya, erhi: Amango mwanayikire Yordani, na nka mwamaja omu cihugo ca Kanani, \v 52 munakungushe embere zinyu, abayûbaka muli eco cihugo bôshi. Muhongole amabuye gâbo matâke goshi, muvungunyule n’ensanamu zâbo z’omulinga bàtulaga, munagendihagula ebwa mpêro zâbo omu birhwa. \v 53Mwayima muli eco cihugo, munaciyûbake; bulya nammuhire eco cihugo nti muciyimemwo. \v 54 Mugabane eco cihugo omu kuciyeshera ecigole, oku emilala yinyu enali. Aba mwahà akashambala kanene babè erhi bo banali banji, n’aba mwahà akashambala kasungunu babè erhi bo banali basungunu. Ecihimbi ecigole cankanahà omuntu erhi co na câge. Mwanacirhôla cibè cinyu nk’oku emilala ya bashakulûza binyu enali. \v 55 Ci erhi akaba murhakungushire embere zinyu abo bayûbaka omu cihugo, aba mwakanaleka muli bo ekarhî kinyu bakaziyôrha nka mishûgi emuli omu masù, na nka marhadu omu nkanga. Banakaziyôrha bamulola nka bashombanyi bâbo muli eco cihugo mwajiyubakamwo. \v 56 Ninyu mwene, nanamulibûsa nk’oku nàli ndâlîre okubalibûsa.

\pr Numbers BHS 33: 1אֵ֜לֶּה מַסְעֵ֣י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֥ר יָצְא֛וּ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לְצִבְאֹתָ֑ם בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹֽן׃ 2וַיִּכְתֹּ֨ב מֹשֶׁ֜ה אֶת־מֹוצָאֵיהֶ֛ם לְמַסְעֵיהֶ֖ם עַל־פִּ֣י יְהוָ֑ה וְאֵ֥לֶּה מַסְעֵיהֶ֖ם לְמֹוצָאֵיהֶֽם׃ 3וַיִּסְע֤וּ מֵֽרַעְמְסֵס֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֔ון בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֛ר יֹ֖ום לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשֹׁ֑ון מִֽמָּחֳרַ֣ת הַפֶּ֗סַח יָצְא֤וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ בְּיָ֣ד רָמָ֔ה לְעֵינֵ֖י כָּל־מִצְרָֽיִם׃ 4וּמִצְרַ֣יִם מְקַבְּרִ֗ים אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר הִכָּ֧ה יְהוָ֛ה בָּהֶ֖ם כָּל־בְּכֹ֑ור וּבֵאלֹ֣הֵיהֶ֔ם עָשָׂ֥ה יְהוָ֖ה שְׁפָטִֽים׃ 5וַיִּסְע֥וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵרַעְמְסֵ֑ס וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּסֻכֹּֽת׃ 6וַיִּסְע֖וּ מִסֻּכֹּ֑ת וַיַּחֲנ֣וּ בְאֵתָ֔ם אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֥ה הַמִּדְבָּֽר׃ 7וַיִּסְעוּ֙ מֵֽאֵתָ֔ם וַיָּ֨שָׁב֙ עַל־פִּ֣י הַחִירֹ֔ת אֲשֶׁ֥ר עַל־פְּנֵ֖י בַּ֣עַל צְפֹ֑ון וַֽיַּחֲנ֖וּ לִפְנֵ֥י מִגְדֹּֽל׃ 8וַיִּסְעוּ֙ מִפְּנֵ֣י הַֽחִירֹ֔ת וַיַּֽעַבְר֥וּ בְתֹוךְ־הַיָּ֖ם הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֨לְכ֜וּ דֶּ֣רֶךְ שְׁלֹ֤שֶׁת יָמִים֙ בְּמִדְבַּ֣ר אֵתָ֔םוַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמָרָֽה׃ 9וַיִּסְעוּ֙ מִמָּרָ֔ה וַיָּבֹ֖אוּ אֵילִ֑מָה וּ֠בְאֵילִם שְׁתֵּ֣ים עֶשְׂרֵ֞ה עֵינֹ֥ת מַ֛יִם וְשִׁבְעִ֥ים תְּמָרִ֖ים וַיַּחֲנוּ־שָֽׁם׃ 10וַיִּסְע֖וּ מֵאֵילִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ עַל־יַם־סֽוּף׃ 11וַיִּסְע֖וּ מִיַּם־ס֑וּף וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּר־סִֽין׃ 12וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּר־סִ֑ין וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדָפְקָֽה׃ 13וַיִּסְע֖וּ מִדָּפְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאָלֽוּשׁ׃ 14וַיִּסְע֖וּ מֵאָל֑וּשׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בִּרְפִידִ֔ם וְלֹא־הָ֨יָה שָׁ֥ם מַ֛יִם לָעָ֖ם לִשְׁתֹּֽות׃ 15וַיִּסְע֖וּ מֵרְפִידִ֑ם וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃ 16וַיִּסְע֖וּ מִמִּדְבַּ֣ר סִינָ֑י וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּקִבְרֹ֥ת הַֽתַּאֲוָֽה׃ 17וַיִּסְע֖וּ מִקִּבְרֹ֣ת הַֽתַּאֲוָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲצֵרֹֽת׃ 18וַיִּסְע֖וּ מֵחֲצֵרֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִתְמָֽה׃ 19וַיִּסְע֖וּ מֵרִתְמָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִמֹּ֥ן פָּֽרֶץ׃ 20וַיִּסְע֖וּ מֵרִמֹּ֣ן פָּ֑רֶץ וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּלִבְנָֽה׃ 21וַיִּסְע֖וּ מִלִּבְנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּרִסָּֽה׃ 22וַיִּסְע֖וּ מֵרִסָּ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּקְהֵלָֽתָה׃ 23וַיִּסְע֖וּ מִקְּהֵלָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּהַר־שָֽׁפֶר׃ 24וַיִּסְע֖וּ מֵֽהַר־שָׁ֑פֶר וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּחֲרָדָֽה׃ 25וַיִּסְע֖וּ מֵחֲרָדָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמַקְהֵלֹֽת׃ 26וַיִּסְע֖וּ מִמַּקְהֵלֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽחַת׃ 27וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑חַת וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּתָֽרַח׃ 28וַיִּסְע֖וּ מִתָּ֑רַח וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמִתְקָֽה׃ 29וַיִּסְע֖וּ מִמִּתְקָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחַשְׁמֹנָֽה׃ 30וַיִּסְע֖וּ מֵֽחַשְׁמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּמֹסֵרֹֽות׃ 31וַיִּסְע֖וּ מִמֹּסֵרֹ֑ות וַֽיַּחֲנ֖וּ בִּבְנֵ֥י יַעֲקָֽן׃ 32וַיִּסְע֖וּ מִבְּנֵ֣י יַעֲקָ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּחֹ֥ר הַגִּדְגָּֽד׃ 33וַיִּסְע֖וּ מֵחֹ֣ר הַגִּדְגָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּיָטְבָֽתָה׃ 34וַיִּסְע֖וּ מִיָּטְבָ֑תָה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַבְרֹנָֽה׃ 35וַיִּסְע֖וּ מֵֽעַבְרֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעֶצְיֹ֥ון גָּֽבֶר׃ 36וַיִּסְע֖וּ מֵעֶצְיֹ֣ון גָּ֑בֶר וַיַּחֲנ֥וּ בְמִדְבַּר־צִ֖ן הִ֥וא קָדֵֽשׁ׃ 37וַיִּסְע֖וּ מִקָּדֵ֑שׁ וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּהֹ֣ר הָהָ֔ר בִּקְצֵ֖ה אֶ֥רֶץ אֱדֹֽום׃ 38וַיַּעַל֩ אַהֲרֹ֨ן הַכֹּהֵ֜ן אֶל־הֹ֥ר הָהָ֛ר עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה וַיָּ֣מָת שָׁ֑ם בִּשְׁנַ֣ת הָֽאַרְבָּעִ֗ים לְצֵ֤את בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בַּחֹ֥דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֖י בְּאֶחָ֥ד לַחֹֽדֶשׁ׃ 39וְאַהֲרֹ֔ן בֶּן־שָׁלֹ֧שׁ וְעֶשְׂרִ֛ים וּמְאַ֖ת שָׁנָ֑ה בְּמֹתֹ֖ו בְּהֹ֥ר הָהָֽר׃ ס 40וַיִּשְׁמַ֗ע הַֽכְּנַעֲנִי֙ מֶ֣לֶךְ עֲרָ֔ד וְהֽוּא־יֹשֵׁ֥ב בַּנֶּ֖גֶב בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן בְּבֹ֖א בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 41וַיִּסְע֖וּ מֵהֹ֣ר הָהָ֑ר וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּצַלְמֹנָֽה׃ 42וַיִּסְע֖וּ מִצַּלְמֹנָ֑ה וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּפוּנֹֽן׃ 43וַיִּסְע֖וּ מִפּוּנֹ֑ן וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּאֹבֹֽת׃ 44וַיִּסְע֖וּ מֵאֹבֹ֑ת וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּעִיֵּ֥י הָעֲבָרִ֖ים בִּגְב֥וּל מֹואָֽב׃ 45וַיִּסְע֖וּ מֵעִיִּ֑ים וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּדִיבֹ֥ן גָּֽד׃ 46וַיִּסְע֖וּ מִדִּיבֹ֣ן גָּ֑ד וַֽיַּחֲנ֖וּ בְּעַלְמֹ֥ן דִּבְלָתָֽיְמָה׃ 47וַיִּסְע֖וּ מֵעַלְמֹ֣ן דִּבְלָתָ֑יְמָה וַֽיַּחֲנ֛וּ בְּהָרֵ֥י הָעֲבָרִ֖ים לִפְנֵ֥י נְבֹֽו׃ 48וַיִּסְע֖וּ מֵהָרֵ֣י הָעֲבָרִ֑ים וַֽיַּחֲנוּ֙ בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ל יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃ 49וַיַּחֲנ֤וּ עַל־הַיַּרְדֵּן֙ מִבֵּ֣ית הַיְשִׁמֹ֔ת עַ֖ד אָבֵ֣ל הַשִּׁטִּ֑ים בְּעַֽרְבֹ֖ת מֹואָֽב׃ ס 50וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 51דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אֶל־אֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ 52וְהֹ֨ורַשְׁתֶּ֜ם אֶת־כָּל־יֹשְׁבֵ֤י הָאָ֨רֶץ֙ מִפְּנֵיכֶ֔ם וְאִ֨בַּדְתֶּ֔ם אֵ֖ת כָּל־מַשְׂכִּיֹּתָ֑ם וְאֵ֨ת כָּל־צַלְמֵ֤י מַסֵּֽכֹתָם֙תְּאַבֵּ֔דוּ וְאֵ֥ת כָּל־בָּמֹתָ֖ם תַּשְׁמִֽידוּ׃ 53וְהֹורַשְׁתֶּ֥ם אֶת־הָאָ֖רֶץ וִֽישַׁבְתֶּם־בָּ֑הּ כִּ֥י לָכֶ֛ם נָתַ֥תִּי אֶת־הָאָ֖רֶץ לָרֶ֥שֶׁת אֹתָֽהּ׃ 54וְהִתְנַחַלְתֶּם֩ אֶת־הָאָ֨רֶץ בְּגֹורָ֜ל לְמִשְׁפְּחֹֽתֵיכֶ֗ם לָרַ֞ב תַּרְבּ֤וּ אֶת־נַחֲלָתֹו֙ וְלַמְעַט֙ תַּמְעִ֣יטאֶת־נַחֲלָתֹ֔ו אֶל֩ אֲשֶׁר־יֵ֨צֵא לֹ֥ו שָׁ֛מָּה הַגֹּורָ֖ל לֹ֣ו יִהְיֶ֑ה לְמַטֹּ֥ות אֲבֹתֵיכֶ֖ם תִּתְנֶחָֽלוּ׃ 55וְאִם־לֹ֨א תֹורִ֜ישׁוּ אֶת־יֹשְׁבֵ֣י הָאָרֶץ֮ מִפְּנֵיכֶם֒ וְהָיָה֙ אֲשֶׁ֣ר תֹּותִ֣ירוּ מֵהֶ֔ם לְשִׂכִּים֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔םוְלִצְנִינִ֖ם בְּצִדֵּיכֶ֑ם וְצָרֲר֣וּ אֶתְכֶ֔ם עַל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֥ר אַתֶּ֖ם יֹשְׁבִ֥ים בָּֽהּ׃ 56וְהָיָ֗ה כַּאֲשֶׁ֥ר דִּמִּ֛יתִי לַעֲשֹׂ֥ות לָהֶ֖ם אֶֽעֱשֶׂ֥ה לָכֶֽם׃ פ

\c 34

\s1 Embibi za Kanani

\p\v 1Nyamubâho anacishambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: \v 2 «Ojirhegeka bene Israheli obabwîre ntya: Amango mwajà omu cihugo c’e Kanani, alagi ecihugo mwagendigabânana: Co cihugo ca Kanani, nk’oku embibi zâge zinali.

\p\v 3 Olunda lw’emukondwè, kuli mwe lwabà irûngu lya Sini, kuhika aha Edomu, n’olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zûba lwarhenga oku cikwî c’eyo buzûka-zûba bw’enyanja y’omunyu, \v 4 n’olwo lubibi lwinyu lwanayandagalira emuko­ndwè, lugere oku murhezi gw’Akrabimi, lugere e Sini, lugendihika emukondwè aha Kadesi-Barnea. Lwanashubigenda, lugere e Hasari-Adari, kandi lugere olunda lw’e Asemoni. \v 5 Kurhenga e Asemoni, olwo lubibi lwahika oku mugezi gw’e Mîsiri, lugendihwera oku Nyanja.

\p\v 6 Nalo olubibi lw’e Mashinji lwaba Enyanja Nene: lwo lubibi lwinyu olunda lw’e buzika-zûba.

\p\v 7 Lolagi olwaba lubibi lwinyu olunda lw’emwênè: kurhenga oku Nyanja nnene, \v 8 mwanatwa olubibi lwinyu kuhika oku ntondo ya Hori: kurhenga oku ntondo ya Hori, mwalukanyanya aha Muhango gwa Hamati, olubibi lwanahika aha Sedadi. \v 9 Lwagenda kuhika aha Zifroni, lugendihwera aha Hasari-Enani: lwo lwaba lubibi lwinyu olwo lw’emwênè.

\p\v 10 Mwanatwa olubibi lwinyu lw’ebuzûka-zuba bwa Hasari-Enani aha Sefami. \v 11 Olwo lubibi lwanabunguluka kurhenga e Sefami kujà e Harbela ebuzûka-zûba bwa Ayini, lwanayandagala lugere burhambirhambi omu rhurhondo rhuli eburhamhi hw’enyanja ya Kinereti olunda lw’ebuzûka-zûba. \v 12 Lwanayandagala kuli Yordani, lugendihwera oku nyanja y’omunyu. Co cihugo cinyu ecôla n’oku embibi zâco zinacizungolosire.»

\p\v 13 Mûsa aha beneIsraheli eri irhegeko aderha,erhi: «Eco co cihugo Nyamubâho arhegesire mpu cihâbwe erya milala mwenda haguma na cirya cihimbi c’omulala.

\p\v 14 Bulya omulalagwabene Rubeni nka kulya enyumpa zabashakulûza bâbo zinakulikirana, n’omulala gwa beneGadi, nabo nk’oku enyumpa za hashakulûza wâbo zinakulikirana, bôhe mîra bahâbagwa akabo kashamhala: n’ecihimbi c’omulala gwa Menashè naco cahâbirwe akaco kashambala. \v 15 Eyo milala ibirhi n’eco cihimbi c’omulala, bahabirwe akashambala kâbo ebwa lindi ishiriza lya Yordani, aha ishiriza lya Yeriko, olunda lw’ebuzûka-zûba».

\s1 Abarhambo bagabîragwa ecihugo ca Kanani

\p\v 16Nyamubâho anacishambâla na Mûsa amubwîra. erhi: \v 17 «Alaga amazîno g’abantu bagendimugabîra eryo ishwa: omudâhwaEleazari na Yozwè, mwene Nuni. \v 18 Kandi wânajà warhôla murhambo muguma muguma omu ngasi mulala, omu kugaba eryo ishwa. \v 19 Alaga amazîno g’abo bantu:

\p Oku mulala gwa Yuda, Kalebu, mwene Yefune;

\p\v 20 Oku mulala gwa beneSimoni, Shemweli mwene Amihudi;

\p\v 21 Oku mulala gwa Benyamini, Elidadi, mwene Kisloni;

\p\v 22 Oku mulala gwa beneDani, omurhamboBuki, mwene Yogli;

\p\v 23 Kuli beneYozefu: oku mulala gwa beneMenashè,

\pomurhamboHanieli mwene Efodi;

\p\v 24 Kuli beneEfrayimu, omurhamboKemueli, mwene Shiftani;

\p\v 25 Oku mulala gwa beneZabuloni, omurhamboElisafani,

\p mwene Parnaki;

\p\v 26 Oku mulala gwa beneIsakari, omurhamboPaltieli, mwene Azani;

\p\v 27 Oku mulala gw’Aseri; omurhamboAhihudi, mwene Shelomi;

\p\v 28 Oku mulala gwa Neftali, omurhamboPedaheli, mwene Amihudi.» \v 29 Abo bo Nyamubâho arhegekaga mpu ecihugo ca Kanani bacigabire bene Israheli.

\pr NUMBERS BHS 34: 1וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 2צַ֞ו אֶת־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־אַתֶּ֥ם בָּאִ֖ים אֶל־הָאָ֣רֶץ כְּנָ֑עַן זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּפֹּ֤ללָכֶם֙ בְּֽנַחֲלָ֔ה אֶ֥רֶץ כְּנַ֖עַן לִגְבֻלֹתֶֽיהָ׃ 3וְהָיָ֨ה לָכֶ֧ם פְּאַת־נֶ֛גֶב מִמִּדְבַּר־צִ֖ן עַל־יְדֵ֣י אֱדֹ֑ום וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ גְּב֣וּל נֶ֔גֶב מִקְצֵ֥ה יָם־הַמֶּ֖לַח קֵֽדְמָה׃ 4וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיָה תֹּֽוצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥אחֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה׃ 5וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמֹ֖ון נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃ 6וּגְב֣וּל יָ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֛ם הַיָּ֥ם הַגָּדֹ֖ול וּגְב֑וּל זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל יָֽם׃ 7וְזֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֣וּל צָפֹ֑ון מִן־הַיָּם֙ הַגָּדֹ֔ל תְּתָא֥וּ לָכֶ֖ם הֹ֥ר הָהָֽר׃ 8מֵהֹ֣ר הָהָ֔ר תְּתָא֖וּ לְבֹ֣א חֲמָ֑ת וְהָי֛וּ תֹּוצְאֹ֥ת הַגְּבֻ֖ל צְדָֽדָה׃ 9וְיָצָ֤א הַגְּבֻל֙ זִפְרֹ֔נָה וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו חֲצַ֣ר עֵינָ֑ן זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לָכֶ֖ם גְּב֥וּל צָפֹֽון׃ 10וְהִתְאַוִּיתֶ֥ם לָכֶ֖ם לִגְב֣וּל קֵ֑דְמָה מֵחֲצַ֥ר עֵינָ֖ן שְׁפָֽמָה׃ 11וְיָרַ֨ד הַגְּבֻ֧ל מִשְּׁפָ֛ם הָרִבְלָ֖ה מִקֶּ֣דֶם לָעָ֑יִן וְיָרַ֣ד הַגְּב֔וּל וּמָחָ֛ה עַל־כֶּ֥תֶף יָם־כִּנֶּ֖רֶת קֵֽדְמָה׃ 12וְיָרַ֤ד הַגְּבוּל֙ הַיַּרְדֵּ֔נָה וְהָי֥וּ תֹוצְאֹתָ֖יו יָ֣ם הַמֶּ֑לַח זֹאת֩ תִּהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם הָאָ֛רֶץ לִגְבֻלֹתֶ֖יהָ סָבִֽיב׃ 13וַיְצַ֣ו מֹשֶׁ֔ה אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר זֹ֣את הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר תִּתְנַחֲל֤וּ אֹתָהּ֙ בְּגֹורָ֔ל אֲשֶׁר֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔הלָתֵ֛ת לְתִשְׁעַ֥ת הַמַּטֹּ֖ות וַחֲצִ֥י הַמַּטֶּֽה׃ 14כִּ֣י לָקְח֞וּ מַטֵּ֨ה בְנֵ֤י הָראוּבֵנִי֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם וּמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־הַגָּדִ֖י לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם וַחֲצִי֙ מַטֵּ֣ה מְנַשֶּׁ֔הלָקְח֖וּ נַחֲלָתָֽם׃ 15שְׁנֵ֥י הַמַּטֹּ֖ות וַחֲצִ֣י הַמַּטֶּ֑ה לָקְח֣וּ נַחֲלָתָ֗ם מֵעֵ֛בֶר לְיַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו קֵ֥דְמָה מִזְרָֽחָה׃ פ 16וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 17אֵ֚לֶּה שְׁמֹ֣ות הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר־יִנְחֲל֥וּ לָכֶ֖ם אֶת־הָאָ֑רֶץ אֶלְעָזָר֙ הַכֹּהֵ֔ן וִיהֹושֻׁ֖עַ בִּן־נֽוּן׃ 18וְנָשִׂ֥יא אֶחָ֛ד נָשִׂ֥יא אֶחָ֖ד מִמַּטֶּ֑ה תִּקְח֖וּ לִנְחֹ֥ל אֶת־הָאָֽרֶץ׃ 19וְאֵ֖לֶּה שְׁמֹ֣ות הָאֲנָשִׁ֑ים לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֔ה כָּלֵ֖ב בֶּן־יְפֻנֶּֽה׃ 20וּלְמַטֵּה֙ בְּנֵ֣י שִׁמְעֹ֔ון שְׁמוּאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 21לְמַטֵּ֣ה בִנְיָמִ֔ן אֱלִידָ֖ד בֶּן־כִּסְלֹֽון׃ 22וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־דָ֖ן נָשִׂ֑יא בֻּקִּ֖י בֶּן־יָגְלִֽי׃ 23לִבְנֵ֣י יֹוסֵ֔ף לְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־מְנַשֶּׁ֖ה נָשִׂ֑יא חַנִּיאֵ֖ל בֶּן־אֵפֹֽד׃ 24וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־אֶפְרַ֖יִם נָשִׂ֑יא קְמוּאֵ֖ל בֶּן־שִׁפְטָֽן׃ 25וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־זְבוּלֻ֖ן נָשִׂ֑יא אֱלִיצָפָ֖ן בֶּן־פַּרְנָֽךְ׃ 26וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יִשָׂשכָ֖ר נָשִׂ֑יא פַּלְטִיאֵ֖ל בֶּן־עַזָּֽן׃ 27וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵי־אָשֵׁ֖ר נָשִׂ֑יא אֲחִיה֖וּד בֶּן־שְׁלֹמִֽי׃ 28וּלְמַטֵּ֥ה בְנֵֽי־נַפְתָּלִ֖י נָשִׂ֑יא פְּדַהְאֵ֖ל בֶּן־עַמִּיהֽוּד׃ 29אֵ֕לֶּה אֲשֶׁ֖ר צִוָּ֣ה יְהוָ֑ה לְנַחֵ֥ל אֶת־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃ פ

\c 35

\s1 Ecigabi ca bene Levi

\p\v 1Nyamubâho ashambâla na Mûsa omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko aderha, erhi: \v 2 Orhegeke bene Israheli, oku kashambala bayishihâbwa, bajè bahâkwo bene Leviebishagala bâyûbakamwo. Mubahe n’amalambo bakaziyabuliramwo eburhambi bwa ebyo bishagala. \v 3 Obahè aha bayûbaka, n’amalambo bankahasha okukaziyabulira­mwo ebishwêkwa byâbo, ebinene n’ebisungunu nangasi bindi bishwêkwa byôshi. \v 4 Amalambo g’ebyo bishagalabene Levi bâyûbakamwo bakazirhangirira oku lukûta lw’olugo, omuhanda, makoro cihumbi, omu marhambi mwoshi.

\p\v 5 Mwanagera embuga ya ngasi lugo, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzûka-zûba, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emukondwè, makoro bihumbi bibirhi olunda lw’ebuzika-zûba na makoro bihumbi bibirhi olunda lw’emwênè. Olugo lwanaja ekagarhî. Go malambo g’ebyo bishagala\v 6Ebishagala mwaha bene Levi biri birya ndarhu mwaleka bakaziyâkiramwo, mwanakazileka ngasi wayisire omuntu akaziyakiramwo; kandi mwanabayushulira bindi bishagala makumi ani na bibirhi. \v 7Ebishagala mwaha bene Levi byôshi haguma byabà makumi ani na munâni, kuguma n’amalambo g’okuyabulira. \v 8 Ebyo bishagala mwajà mwarhôla bihimbi by’ecihugo muhire bene Israheli, mukajira ntya: abagwêrhe oluhande lunene bo mwanakazirhôlakwo ebinene, n’abagwêrhe ebisungunu, mwanarhôla na bisungunu. Ngasi baguma bakazihà bene Leviebishagala bayûbakamwo, omu kulola luhande lunganaci bahâbirwe.

\s1 Irhegeko ly’ebishagala by’okuyakirwamwo

\p\v 9Nyamubâho ashambâla na Mûsa, amubwîra, erhi: «Ogendidesa bene Israheli obabwîre ntya: \v 10 Amango mwaba mwamayikira e Yordani, munakola mudekerire, omu cihugo ca Kanani, 11 mwanacîshoga ebishagala byabà kuli mwe, bishagala by’okuyakiramwo, mulya ankahashiyakira omuntu wayisire owâbo buzira luhinzo. \v 12 Ebyo bishagala byo mwakaziyakiramwoomwihôzi w’omukò, ly’omwîsi alekiyîrhwa arhanacigendisamba embere z’olubaga. \v 13Ebishagala mwahâna byabà ndarhu by’okukaziyakiramwo. \v 14 Muhâne ngo isharhu ishiriza lya Yordani na zindi isharhu omu cihugo ca Kanani, zibe ngo za kuyakirwamwo. \v 15 Ezo ngo ndarhu zaba hantu ha kuyakirwamwo kuli bene Israheli, oku muntu w’ecigolo n’oku ngasi wundi oyubasire ekarhî kinyu, lyo ngasi muntu wanayisire owundi muntu buzira luhinzo ahashibona aha ayâkira.

\p\v 16 Erhi akaba ashûsire owundi muntu n’ecirugu c’ecuma, n’olya nyakushurhwa erhi ankafà, owashurhaga ali mwîsi, na ngasi mwîsi agwâsirwe ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 17 Erhi ankabanda ibuye, lirya lyankahashiyîrha, na olya wabandagwa afe, nyakubanda ali mwîsi: n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 18 Erhi ankashurha n’akarhi kankahashiyîrha, n’erhi olya washurhagwa ankafà, nyakushurha ali mwîsi; n’omwisi kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà. \v 19Omwihôzi w’omukò yêne wankayîrha oyo mwîsi; erhi ankajira ah’amushimâna, anamuyîrha.

\p\v 20 Erhi omuntu ankahirimya owâbo n’omujina erhi amubande kantu kalebe kalya kankamuhirimya, na ntyo olya muntu afe, \v 21 nîsi erhi akamushurha n’okuboko kwâge ebwa kumushomba, n’erhi olya muntu ankafà, olya washurhaga kukwânîne ahâbwe obuhane bw’okufà, bulya ali mwîsi: omwihôzi w’omukò anayîrha olya mwîsi erhi ankajira aha amushimâna. \v 22 Ci, erhi ankahirimya owundi muntu buzira luhinzo, erhi amubande akantu buzira bulonza bubî, \v 23 nîsi erhi ankarhogezakwo owâbo ibuye lyankayîrha, na olya muntu afe, buzira kuderha mpu anali mushombanyi wamulongezagya olufu, \v 24olubaga lwanatwa olubanja ekarhî ka nyakuyîrha na olya mwihôzi w’omukò, nk’oku amarhegeko gadesire, \v 25 lwanafumya olya mwîsi kuli olya mwihôzi w’omukò, lwanamushubiza muli lulya lugo ashuba ayâkîre; anabêra eyo kuhika aha kufà kw’omudâhwa mukulu, olya washîgagwa amavurha mîmâna. \v 26 Erhi oyo mwîsi akarhenga, embere z’amango, muli lulya lugo ali ayâkîre, \v 27 n’erhi olya mwihôzi w’omukò akamushimâna omu lundi lugo, kuleka lulya lw’okuyakirwamwo, erhi olya mwihôzi w’omukò akayîrha olya wayirhaga owâbo, arhajiziri câha ca kuyîrha omuntu, \v 28 bulya omwisi kukwânîne abêre omu lugolw’okuyakirwamwo, kuhik’aha kufà kw’omudâhwa mukulu. N’enyuma ly’okufà kw’omudâhwa mukulu, anahasha okushubira erya munda akashambala kâge kali. \v 29 Aga marhegeko gamanyisa obuhashe bwinyu n’obuhashe bw’amaburhwa ginyu, ngasi hantu mwankanayûbaka hôshi.

\p\v 30 Aha ngasi kuyîrha omuntu, kukwânîne habe abahamirizi, lyône oyo mwîsi ankafà; ci kwône omuhamirizi muguma arhankarhuma baderha mpu oku buhamîrizi bwâge bakolaga batwîra omuntu okufà. \v 31 Murhahîra mukayemera empongano y’omuntu wayirhaga owâbo, mpu lyo acira, n’obo akwânîne okufà, bulya agwâsirwe afe. \v 32 Murhahîra mukayemera empongano yarhuma olya muntu wayakiraga omu cihugo ca okuyakirwamwo, ahashigaluka embere z’okufà kw’omudâhwa mukulu. \v 33 Murhahîra mukahemula ecihugo mulimwo, bulya omukòr gwo guhemula ecihugo, na ntà mpyûlo oku cihugo, oku mukò gwabulagagwa, okurhali kubulaga omukò gw’olya wagubulagaga. \v 34 Orhahîra okahemula ecihugo muyûbasiremwo, n’ecihugo niono na mba nyûbasire ekarhî, bulya nie Nyamubâho mbêra ekarhî ka bene Israheli.»

\pr Numbers BHS 35: 1וַיְדַבֵּ֧ר יְהוָ֛ה אֶל־מֹשֶׁ֖ה בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֑ב עַל־יַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹ֖ו לֵאמֹֽר׃ 2צַו֮ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנָתְנ֣וּ לַלְוִיִּ֗ם מִֽנַּחֲלַ֛ת אֲחֻזָּתָ֖ם עָרִ֣ים לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרָ֗שׁ לֶֽעָרִים֙ סְבִיבֹ֣תֵיהֶ֔םתִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּֽם׃ 3וְהָי֧וּ הֶֽעָרִ֛ים לָהֶ֖ם לָשָׁ֑בֶת וּמִגְרְשֵׁיהֶ֗ם יִהְי֤וּ לִבְהֶמְתָּם֙ וְלִרְכֻשָׁ֔ם וּלְכֹ֖ל חַיָּתָֽם׃ 4וּמִגְרְשֵׁי֙ הֶֽעָרִ֔ים אֲשֶׁ֥ר תִּתְּנ֖וּ לַלְוִיִּ֑ם מִקִּ֤יר הָעִיר֙ וָח֔וּצָה אֶ֥לֶף אַמָּ֖ה סָבִֽיב׃ 5וּמַדֹּתֶ֞ם מִח֣וּץ לָעִ֗יר אֶת־פְּאַת־קֵ֣דְמָה אַלְפַּ֪יִם בָּֽאַמָּ֟ה וְאֶת־פְּאַת־נֶגֶב֩ אַלְפַּ֨יִם בָּאַמָּ֜הוְאֶת־פְּאַת־יָ֣ם׀ אַלְפַּ֣יִם בָּֽאַמָּ֗ה וְאֵ֨ת פְּאַ֥ת צָפֹ֛ון אַלְפַּ֥יִם בָּאַמָּ֖ה וְהָעִ֣יר בַּתָּ֑וֶךְ זֶ֚ה יִהְיֶ֣ה לָהֶ֔ם מִגְרְשֵׁ֖יהֶעָרִֽים׃ 6וְאֵ֣ת הֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אֵ֚ת שֵׁשׁ־עָרֵ֣י הַמִּקְלָ֔ט אֲשֶׁ֣ר תִּתְּנ֔וּ לָנֻ֥ס שָׁ֖מָּה הָרֹצֵ֑חַ וַעֲלֵיהֶ֣םתִּתְּנ֔וּ אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁתַּ֖יִם עִֽיר׃ 7כָּל־הֶעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ לַלְוִיִּ֔ם אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנֶ֖ה עִ֑יר אֶתְהֶ֖ן וְאֶת־מִגְרְשֵׁיהֶֽן׃ 8וְהֶֽעָרִ֗ים אֲשֶׁ֤ר תִּתְּנוּ֙ מֵאֲחֻזַּ֣ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֤ת הָרַב֙ תַּרְבּ֔וּ וּמֵאֵ֥ת הַמְעַ֖ט תַּמְעִ֑יטוּ אִ֗ישׁ כְּפִ֤ינַחֲלָתֹו֙ אֲשֶׁ֣ר יִנְחָ֔לוּ יִתֵּ֥ן מֵעָרָ֖יו לַלְוִיִּֽם׃ פ 9וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 10דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְאָמַרְתָּ֖ אֲלֵהֶ֑ם כִּ֥י אַתֶּ֛ם עֹבְרִ֥ים אֶת־הַיַּרְדֵּ֖ן אַ֥רְצָה כְּנָֽעַן׃ 11וְהִקְרִיתֶ֤ם לָכֶם֙ עָרִ֔ים עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֣ינָה לָכֶ֑ם וְנָ֥ס שָׁ֨מָּה֙ רֹצֵ֔חַ מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 12וְהָי֨וּ לָכֶ֧ם הֶעָרִ֛ים לְמִקְלָ֖ט מִגֹּאֵ֑ל וְלֹ֤א יָמוּת֙ הָרֹצֵ֔חַ עַד־עָמְדֹ֛ו לִפְנֵ֥י הָעֵדָ֖ה לַמִּשְׁפָּֽט׃ 13וְהֶעָרִ֖ים אֲשֶׁ֣ר תִּתֵּ֑נוּ שֵׁשׁ־עָרֵ֥י מִקְלָ֖ט תִּהְיֶ֥ינָה לָכֶֽם׃ 14אֵ֣ת׀ שְׁלֹ֣שׁ הֶעָרִ֗ים תִּתְּנוּ֙ מֵעֵ֣בֶר לַיַּרְדֵּ֔ן וְאֵת֙ שְׁלֹ֣שׁ הֶֽעָרִ֔ים תִּתְּנ֖וּ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן עָרֵ֥י מִקְלָ֖טתִּהְיֶֽינָה׃ 15לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְלַגֵּ֤ר וְלַתֹּושָׁב֙ בְּתֹוכָ֔ם תִּהְיֶ֛ינָה שֵׁשׁ־הֶעָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה לְמִקְלָ֑ט לָנ֣וּס שָׁ֔מָּהכָּל־מַכֵּה־נֶ֖פֶשׁ בִּשְׁגָגָֽה׃ 16וְאִם־בִּכְלִ֨י בַרְזֶ֧ל׀ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 17וְאִ֡ם בְּאֶ֣בֶן יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בָּ֥הּ הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 18אֹ֡ו בִּכְלִ֣י עֵֽץ־יָד֩ אֲשֶׁר־יָמ֨וּת בֹּ֥ו הִכָּ֛הוּ וַיָּמֹ֖ת רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא מֹ֥ות יוּמַ֖ת הָרֹצֵֽחַ׃ 19גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת־הָרֹצֵ֑חַ בְּפִגְעֹו־בֹ֖ו ה֥וּא יְמִיתֶֽנּוּ׃ 20וְאִם־בְּשִׂנְאָ֖ה יֶהְדָּפֶ֑נּוּ אֹֽו־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו בִּצְדִיָּ֖ה וַיָּמֹֽת׃ 21אֹ֣ו בְאֵיבָ֞ה הִכָּ֤הוּ בְיָדֹו֙ וַיָּמֹ֔ת מֹֽות־יוּמַ֥ת הַמַּכֶּ֖ה רֹצֵ֣חַֽ ה֑וּא גֹּאֵ֣ל הַדָּ֗ם יָמִ֛ית אֶת־הָרֹצֵ֖חַבְּפִגְעֹו־בֹֽו׃ 22וְאִם־בְּפֶ֥תַע בְּלֹא־אֵיבָ֖ה הֲדָפֹ֑ו אֹו־הִשְׁלִ֥יךְ עָלָ֛יו כָּל־כְּלִ֖י בְּלֹ֥א צְדִיָּֽה׃ 23אֹ֣ו בְכָל־אֶ֜בֶן אֲשֶׁר־יָמ֥וּת בָּהּ֙ בְּלֹ֣א רְאֹ֔ות וַיַּפֵּ֥ל עָלָ֖יו וַיָּמֹ֑ת וְהוּא֙ לֹא־אֹויֵ֣ב לֹ֔ו וְלֹ֥א מְבַקֵּ֖שׁרָעָתֹֽו׃ 24וְשָֽׁפְטוּ֙ הָֽעֵדָ֔ה בֵּ֚ין הַמַּכֶּ֔ה וּבֵ֖ין גֹּאֵ֣ל הַדָּ֑ם עַ֥ל הַמִּשְׁפָּטִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃ 25וְהִצִּ֨ילוּ הָעֵדָ֜ה אֶת־הָרֹצֵ֗חַ מִיַּד֮ גֹּאֵ֣ל הַדָּם֒ וְהֵשִׁ֤יבוּ אֹתֹו֙ הָֽעֵדָ֔ה אֶל־עִ֥יר מִקְלָטֹ֖ו אֲשֶׁר־נָ֣סשָׁ֑מָּה וְיָ֣שַׁב בָּ֗הּ עַד־מֹות֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל אֲשֶׁר־מָשַׁ֥ח אֹתֹ֖ו בְּשֶׁ֥מֶן הַקֹּֽדֶשׁ׃ 26וְאִם־יָצֹ֥א יֵצֵ֖א הָרֹצֵ֑חַ אֶת־גְּבוּל֙ עִ֣יר מִקְלָטֹ֔ו אֲשֶׁ֥ר יָנ֖וּס שָֽׁמָּה׃ 27וּמָצָ֤א אֹתֹו֙ גֹּאֵ֣ל הַדָּ֔ם מִח֕וּץ לִגְב֖וּל עִ֣יר מִקְלָטֹ֑ו וְרָצַ֞ח גֹּאֵ֤ל הַדָּם֙ אֶת־הָ֣רֹצֵ֔חַ אֵ֥ין לֹ֖ו דָּֽם׃ 28כִּ֣י בְעִ֤יר מִקְלָטֹו֙ יֵשֵׁ֔ב עַד־מֹ֖ות הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֑ל וְאַחֲרֵ֥י מֹות֙ הַכֹּהֵ֣ן הַגָּדֹ֔ל יָשׁוּב֙ הָרֹצֵ֔חַ אֶל־אֶ֖רֶץאֲחֻזָּתֹֽו׃ 29וְהָי֨וּ אֵ֧לֶּה לָכֶ֛ם לְחֻקַּ֥ת מִשְׁפָּ֖ט לְדֹרֹתֵיכֶ֑ם בְּכֹ֖ל מֹושְׁבֹתֵיכֶֽם׃ 30כָּל־מַ֨כֵּה־נֶ֔פֶשׁ לְפִ֣י עֵדִ֔ים יִרְצַ֖ח אֶת־הָרֹצֵ֑חַ וְעֵ֣ד אֶחָ֔ד לֹא־יַעֲנֶ֥ה בְנֶ֖פֶשׁ לָמֽוּת׃ 31וְלֹֽא־תִקְח֥וּ כֹ֨פֶר֙ לְנֶ֣פֶשׁ רֹצֵ֔חַ אֲשֶׁר־ה֥וּא רָשָׁ֖ע לָמ֑וּת כִּי־מֹ֖ות יוּמָֽת׃ 32וְלֹא־תִקְח֣וּ כֹ֔פֶר לָנ֖וּס אֶל־עִ֣יר מִקְלָטֹ֑ו לָשׁוּב֙ לָשֶׁ֣בֶת בָּאָ֔רֶץ עַד־מֹ֖ות הַכֹּהֵֽן׃ 33וְלֹא־תַחֲנִ֣יפוּ אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ בָּ֔הּ כִּ֣י הַדָּ֔ם ה֥וּא יַחֲנִ֖יף אֶת־הָאָ֑רֶץ וְלָאָ֣רֶץ לֹֽא־יְכֻפַּ֗רלַדָּם֙ אֲשֶׁ֣ר שֻׁפַּךְ־בָּ֔הּ כִּי־אִ֖ם בְּדַ֥ם שֹׁפְכֹֽו׃ 34וְלֹ֧א תְטַמֵּ֣א אֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אַתֶּם֙ יֹשְׁבִ֣ים בָּ֔הּ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י שֹׁכֵ֣ן בְּתֹוכָ֑הּ כִּ֚י אֲנִ֣י יְהוָ֔ה שֹׁכֵ֕ןבְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ פ

\c 36

\s1 Akashambala k’abakazi

\p\v 1Abarhambo b’e milala ya bene Galadi, mwene Makiri, mwene Mena­shè, w’omu bûko bwa Yozefu, bayisha bajà embere za Mûsa n’embere z’abandi barhambo b’emilala ya bene Israheli. \v 2 Banaciderha, mpu: «Nyamubâho arhegesire Nnawîrhu ahè bene Israheli ecihugo, omu kubayeshera ecigole; kandi nnawîrhu ahabirwe na Nyamubâho irhegeko ly’okuhà bâli ba mwene wîrhu Selofehadi ecâbo cigabi c’akashambala. \v 3 Erhi bakajaga bayankwa n’omulume w’omu bundi bûko bwa beneIsraheli, akashambala kâbo kanaba kashambala ka cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha, cigendiyûshûla akashambala k’aba erya munda bajiheruka, ntyo kubè kutwa oku kîrhu kashambala. \v 4 N’amango gayisha, galya mango g’okucishinga kwa beneIsraheli, ako kashambala kâbo kanagendiyushuka oku kashambala k’ab’erya munda baherusire; ntyo akashambala kâbo cibè cihimbi citwîsire oku kashambala ka balarha.»

\p\v 5 Mûsa, oku irhegeko lya Nyamubâho, aha beneIsraheli irhegeko, aderha, erhi: «Omulala gwa beneYozefu gudesire okushingânîne. \v 6 Lolagi eci Nyamubâho arhegesire oku biyêrekîre bâli ba Selofehadi: banayankwa n’omulume basîmire, casinga abè w’omu bûko bwa b’îshe. \v 7 Ntyo akashambala ka beneIsraheli karhacikazirhenge oku mulala mulebe kaje oku gundi mulala; okwo kwarhuma bene Jsraheli bakaziyôrhana ngasi baguma akashambala k’omulala gwa b’îshe wâbo. \v 8 Ngasi mwananyere yeshi wankabà n’akashambala omu bûko bulebe bwa beneIsraheli, kukwânîne ayankwe n’omulume w’omu mulala gw’îshe. Ntyo beneIsraheli banakazilanga ngasi baguma akashambala ka b’îshe wâbo.

\p\v 9 Ntà kashambala karhenga oku mulala kaje oku gundi mulala, ci emilala ya beneIsraheli yayôrhana ngasi baguma akashambala kâbo.» \v 10 Okwo Nyamubâho arhegekaga Mûsa, kwo na bâli ba Selofehadi bajizire. \v 11Mahla, Tirsa, Hogla, Milka na Noa, bâli ba Selofehadi, bayankwa na bene ba mwishè. \v 12 Bayankwa omu milala ya beneMenashè, mwene Yozefu, na ntyo akashambala kayôrha omu mulala gwa bene îshe wâbo.

\s1 Okushwinja

\p\v 13 Ezo zu ngesò n’amarhegeko Nyamubâho ahâga Mûsa kuli bene Israheli omu rhubanda rhwa Mowabu, hôfi na Yordani, aha ishiriza lya Yeriko.

\pr NUMBERS BHS 36: 1וַֽיִּקְרְב֞וּ רָאשֵׁ֣י הָֽאָבֹ֗ות לְמִשְׁפַּ֤חַת בְּנֵֽי־גִלְעָד֙ בֶּן־מָכִ֣יר בֶּן־מְנַשֶּׁ֔ה מִֽמִּשְׁפְּחֹ֖ת בְּנֵ֣י יֹוסֵ֑ף וַֽיְדַבְּר֞וּלִפְנֵ֤י מֹשֶׁה֙ וְלִפְנֵ֣י הַנְּשִׂאִ֔ים רָאשֵׁ֥י אָבֹ֖ות לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 2וַיֹּאמְר֗וּ אֶת־אֲדֹנִי֙ צִוָּ֣ה יְהוָ֔ה לָתֵ֨ת אֶת־הָאָ֧רֶץ בְּנַחֲלָ֛ה בְּגֹורָ֖ל לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וַֽאדֹנִי֙ צֻוָּ֣ה בַֽיהוָ֔הלָתֵ֗ת אֶֽת־נַחֲלַ֛ת צְלָפְחָ֥ד אָחִ֖ינוּ לִבְנֹתָֽיו׃ 3וְ֠הָיוּ לְאֶחָ֞ד מִבְּנֵ֨י שִׁבְטֵ֥י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֮ לְנָשִׁים֒ וְנִגְרְעָ֤ה נַחֲלָתָן֙ מִנַּחֲלַ֣ת אֲבֹתֵ֔ינוּ וְנֹוסַ֕ף עַ֚ל נַחֲלַ֣תהַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִגֹּרַ֥ל נַחֲלָתֵ֖נוּ יִגָּרֵֽעַ׃ 4וְאִם־יִהְיֶ֣ה הַיֹּבֵל֮ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ וְנֹֽוסְפָה֙ נַחֲלָתָ֔ן עַ֚ל נַחֲלַ֣ת הַמַּטֶּ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּהְיֶ֖ינָה לָהֶ֑ם וּמִֽנַּחֲלַת֙מַטֵּ֣ה אֲבֹתֵ֔ינוּ יִגָּרַ֖ע נַחֲלָתָֽן׃ 5וַיְצַ֤ו מֹשֶׁה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל עַל־פִּ֥י יְהוָ֖ה לֵאמֹ֑ר כֵּ֛ן מַטֵּ֥ה בְנֵֽי־יֹוסֵ֖ף דֹּבְרִֽים׃ 6זֶ֣ה הַדָּבָ֞ר אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה יְהוָ֗ה לִבְנֹ֤ות צְלָפְחָד֙ לֵאמֹ֔ר לַטֹּ֥וב בְּעֵינֵיהֶ֖ם תִּהְיֶ֣ינָה לְנָשִׁ֑ים אַ֗ךְלְמִשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אֲבִיהֶ֖ם תִּהְיֶ֥ינָה לְנָשִֽׁים׃ 7וְלֹֽא־תִסֹּ֤ב נַחֲלָה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מִמַּטֶּ֖ה אֶל־מַטֶּ֑ה כִּ֣י אִ֗ישׁ בְּנַחֲלַת֙ מַטֵּ֣ה אֲבֹתָ֔יו יִדְבְּק֖וּ בְּנֵ֥ייִשְׂרָאֵֽל׃ 8וְכָל־בַּ֞ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטֹּות֮ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד מִמִּשְׁפַּ֛חַת מַטֵּ֥ה אָבִ֖יהָ תִּהְיֶ֣ה לְאִשָּׁ֑ה לְמַ֗עַןיִֽירְשׁוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אִ֖ישׁ נַחֲלַ֥ת אֲבֹתָֽיו׃ 9וְלֹֽא־תִסֹּ֧ב נַחֲלָ֛ה מִמַּטֶּ֖ה לְמַטֶּ֣ה אַחֵ֑ר כִּי־אִישׁ֙ בְּנַ֣חֲלָתֹ֔ו יִדְבְּק֕וּ מַטֹּ֖ות בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ 10כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהוָ֖ה אֶת־מֹשֶׁ֑ה כֵּ֥ן עָשׂ֖וּ בְּנֹ֥ות צְלָפְחָֽד׃ 11וַתִּהְיֶ֜ינָה מַחְלָ֣ה תִרְצָ֗ה וְחָגְלָ֧ה וּמִלְכָּ֛ה וְנֹעָ֖ה בְּנֹ֣ות צְלָפְחָ֑ד לִבְנֵ֥י דֹדֵיהֶ֖ן לְנָשִֽׁים׃ 12מִֽמִּשְׁפְּחֹ֛ת בְּנֵֽי־מְנַשֶּׁ֥ה בֶן־יֹוסֵ֖ף הָי֣וּ לְנָשִׁ֑ים וַתְּהִי֙ נַחֲלָתָ֔ן עַל־מַטֵּ֖ה מִשְׁפַּ֥חַת אֲבִיהֶֽן׃ 13אֵ֣לֶּה הַמִּצְוֹ֞ת וְהַמִּשְׁפָּטִ֗ים אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה בְּיַד־מֹשֶׁ֖ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּעַֽרְבֹ֣ת מֹואָ֔ב עַ֖ליַרְדֵּ֥ן יְרֵחֹֽו׃