\c 11

\ms1 V. Olugendo omu irûngu

\s1 Okuciduduma kw’olubaga

\p\v 1 Olubaga lwarhôndêra okucîdudumira kubî omu kurhwîri kwa Nyamubâho. Nyamubâho ayumva okwôla, n’oburhè bwâge bwayâka bwenêne, omuliro gwa Nyamubâho gwayâka kuli bo, gwarhôndêra okuyoca eburhambi bw’ecihando. \v 2 Olubaga lwalakira emunda Mûsa ali, naye Mûsa ajishenga Nyamubâho, gulya muliro gwanacizima. \v 3 Abôla hantu bahayîrika izîno lya Taheraa, bulya omuliro gwa Nyamubâbo gwayasire kuli bo. \v 4 Cirundo ca bantu baguma muli bene Israheli carhondêra okuyumva akagegene, ciru na bene Israheli banji bashubirhondêra okucilasa, mpu: «Ndi wa­nkarhuja enyama rhwalya? \v 5 Rhwamadula zirya nfi rhwakagilya busha busha konene e Mîsiri, rhwamadula gulya mundagwe, galya malehe, birya bitumbura na balya bapwâro bîrhu. \v 6 Rbwono rhukola rhwayumira enôla munda oku busha! Amasu gîrhu garjabona agarhali agala mâna». \v 7 Agola mâna gàli nka mogomogo za mahemba, n’oku nshusho gàli gashushire obulo. \v 8 Olubaga lwakazishandabâna lukola lwajigarhôla; kandi lwanagashwera oku lwanjikwa nîsi erhi okugashakulira omu cishakulo; lwakazigayendera aha nyungu nîsi erhi okujiramwo emigati. Gali gagwêrhe obununu bw’omugati gwajiragwa n’amavurha. \v 9 Erhi olumè lwarhogeraga omu maswa budufu, lyo n’agôla mâna gakazâgiyandagala nago.

\s1 Obulagizi bwa Mûsa

\p\v 10 Mûsa ayumva oku olubaga ludwîrhe lwaciduduma omu ngasi mulala, ngasi muguma aha c’olusò lw’enyumpa yâge. Oburhè bwa Nyamubâho bwayâka bwenêne. Mûsa akunira, \v 11 anacibwîra Nyamubâho, erhi: «Carhumaga ojirira mwa­mbali wâwe mabî ga bene agala, carhumaga nka nalintonyire omu masù gâwe, o­mbarhuza omuzigo gw’olubaga lwa bene olu? \v 12 Ka nie nàsingaga olula lubaga? Ka nie naluburhaga, okwôla nkaba kwanarhuma wambwîra, erhi: «Ohugirage oku nda yâwe, nka kula omuzire aheka omwâna akola amuyonsa, kuhika muli ci­rya cihugo wahigaga mpu wahà ababusi bâbo». \v 13 Ngahigi nakûla enyama nahà olulubaga loshi? Bulya lwandibuzize n’okulaka omu kuderha, erhi: «Rhubè nîrhu enyama rhwalya.» \v 14 Ntankahasha niene niene okuhêka olula lubaga; luli luzirho bwenêne kuli nie. \v 15 Abàli n’okunjira ntyâla, nkusengire onyirhe erhi kwo, akaba obwîne ntonyire omu masù gâwe, n’akaba orhalonza mbone obuhanya!

\s1 Nyamubâho ashuza Mûsa

\p\v 16Nyamubâho abwîra Mûsa, erhi: «Nshubulizagya balume makumi gali nda omu bashamuka bene Israheli, balya bakola bantu bakulu banagwêrhe obuha­she oku bandi: obalêrhe aha Ihêma ly’embugânano, babere ahôla mweshi nabo. \v 17 Nayishibunguluka nshambâle nâwe ahôla; narhôla kuli gulya mûka gu­kulikwo, nguhire kuli bo, lyo babarhula mweshi nabo ogwôla muzigo g’oluba­ga, na ntyôla orhacikazigubarhule wenewene. \v 18 Ojibwîra olubaga, erhi: «Mucîcêse oku lusiku lw’irhondo, lyo mwahâbwa enyama mwalya kulya mwakazâgilakira omu marhwîri ga Nyamubâho muderha mpu: «Ndi wankacirhulisa nîrhu oku nyama? Bulya rhwàli rhucibîrire bwinjà e Mîsiri»! Na Nyamubâho âmuhà e­ nyama mwanalya. \v 19 Arhali lusiku luguma lonene mwayirya, arhali nsiku ibirhi zonene, arhali nsiku irhanu zonene, arhali nsiku ikumi zonene nîsi erhi maku­mi abirhi gonene. \v 20 Ci mwêzi mugumagumà goshi kuhika zimuyîshe emazûlu, zimuyihike ebwa kubà mwahakanyire Nyamubâho oli ekarhî kinyu, mwanalaki­re embere zâge ene mukaziderha, mpu: «Carhumaga rhurhenga e Mîsiri». \v 21 Mûsa aderha, erhi: «Olula lubaga ndi ekarhî kalwo, Iuli lwa bantu bihumbi magana gali ndarhu bagenda n’amagulu, wanabuliderha, erhi: Nabaha e­ nyama balya omwêzi goshi! \v 22 Ka rhukolaga rhwababâgira ebibuzi n’enkafu lyo babona ngasi muguma hirya hinakwânîne? \v 23Nyamubâho ashuza Mûsa, erhi: «K’okuboko kwa Nyamubâho kwayofiha bwenêne nici? Okolaga wabona erhi okwôla nakubwîraga kwâbà erhi nanga».

\p\v 24 Mûsa ahuluka ajibwîra olubaga ebyôla binwa bya Nyamubâho, anacishûbûza bagula makumi gali nda omu bashamukabakulu b’olubaga, abahira eburhambi bw’Ihêma. \v 25 Nyamubabo ayandagala omu citù, anacishambâla na Mûsa, ayanka kuli gulya mûka gwamulikwo, aguhirakwo balya bagula makumi gali nda; n’oku ogwôla mûka gwanabajàkwo ntya, barhondêra okulêba; ci barhaciyûshûlaga. \v 26 Bantu babirhi, muguma izîno lyâge ye wali Eldadi, n’owundi Medadi, bâli basigîre oku cihando, nabo mûka abajàkwo; bàli omu bayandisirwe, ci ba­ rhahashagija ebw’Ihêma; nabo barhondêra okulêbera omu cihando. \v 27 Mwâna muguma wa musole akanya agendibwîra Mûsa, erhi: «Eldadi na Medadi badwîrhe balêbera omu cihando.» \v 28 Ho na halya, Yozwè, mwene Nuni, abàga mu­rhumisi wa Mûsa kurhenga eburho bwâge, aja omu kanwa aderha, erhi: «Mâshi yâgirwaNnawîrhu Mûsa, obahanze.» \v 29 Mûsa amushuza, erhi: «Ka wama­mbonera obumvu? Owabona Nyamuzinda ahindula olubaga lwa Nyamubâho lwôshi lukola lwakazilêba, na Nyamubâho ahire omûka gwâge kulibo!» \v 30 Mu­sa acishubirira omu cihando n’abagula b’Israheli.

\s1 Empirahira

\p\v 31 Oku irhegeko lya Nyamubâho, empûsi yanacihûsa; eyo mpûsi yarhenga e­ bwa nyanja, yayisha edwîrhe empirahira, yazibunika oku cihando, n’ahola zà­gwâga, obulî bwaho bwâli bwa igenda lya mulegerege muguma lunda luguma n’olundi lunda lindi igenda lya mulegerege muguma, eburhambi bw’ecihando n’oku zàli zilundumine kwo kuhêka enyanya, bwàli burherema bwa makoro abirhi kurhenga okw’idaho. \v 32 Olwôla lusiku loshi, n’obudufu bwôshi, n’erhi buca, olubaga lwarhôndêra lwagwârha ezôla mpirahira; owali gwasire nsu­ngunu àli ahisire omu homorib ikumi; bayanika ebyôla byâbo eburhambi bw’ecihando côshi. \v 33 Ci oku enyama zicibali ekanwa omu mino barhacimira, oburhè bwa Nyamubâho bwanaciyâkira oku lubaga; Nyamubâho abalambika­ mwo banji bwenêne là. \v 34 Ahola hantu bahayîrika izîno lya Kibroti-Hatava, e­bwa kubà ahola ho babishaga lulya lubaga lwagomaga erhi kagegene karhuma. \v 35 Kurhenga aha Kibroti-Hatava, olubaga lwàjà e Heseroti, lwanahanda ahôla Haseroti.

\pr NUMBERS BHS 11

\pr וַיְהִ֤י הָעָם֙ כְּמִתְאֹ֣נְנִ֔ים רַ֖ע בְּאָזְנֵ֣י יְהוָ֑ה וַיִּשְׁמַ֤ע יְהוָה֙ וַיִּ֣חַר אַפֹּ֔ו וַתִּבְעַר־בָּם֙ אֵ֣שׁ יְהוָ֔ה וַתֹּ֖אכַלבִּקְצֵ֥ה הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 1

\pr וַיִּצְעַ֥ק הָעָ֖ם אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיִּתְפַּלֵּ֤ל מֹשֶׁה֙ אֶל־יְהוָ֔ה וַתִּשְׁקַ֖ע הָאֵֽשׁ׃ \va 2

\pr וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃ \va 3

\pr וְהָֽאסַפְסֻף֙ אֲשֶׁ֣ר בְּקִרְבֹּ֔ו הִתְאַוּ֖וּ תַּאֲוָ֑ה וַיָּשֻׁ֣בוּ וַיִּבְכּ֗וּ גַּ֚ם בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיֹּ֣אמְר֔וּ מִ֥י יַאֲכִלֵ֖נוּ בָּשָֽׂר׃ \va 4

\pr זָכַ֨רְנוּ֙ אֶת־הַדָּגָ֔ה אֲשֶׁר־נֹאכַ֥ל בְּמִצְרַ֖יִם חִנָּ֑ם אֵ֣ת הַקִּשֻּׁאִ֗ים וְאֵת֙ הָֽאֲבַטִּחִ֔ים וְאֶת־הֶחָצִ֥ירוְאֶת־הַבְּצָלִ֖ים וְאֶת־הַשּׁוּמִֽים׃ \va 5

\pr וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃ \va 6

\pr וְהַמָּ֕ן כִּזְרַע־גַּ֖ד ה֑וּא וְעֵינֹ֖ו כְּעֵ֥ין הַבְּדֹֽלַח׃ \va 7

\pr שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם אֹ֤ו דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹתֹ֖ו עֻגֹ֑ות וְהָיָ֣ה טַעְמֹ֔וכְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃ \va 8

\pr וּבְרֶ֧דֶת הַטַּ֛ל עַל־הַֽמַּחֲנֶ֖ה לָ֑יְלָה יֵרֵ֥ד הַמָּ֖ן עָלָֽיו׃ \va 9

\pr וַיִּשְׁמַ֨ע מֹשֶׁ֜ה אֶת־הָעָ֗ם בֹּכֶה֙ לְמִשְׁפְּחֹתָ֔יו אִ֖ישׁ לְפֶ֣תַח אָהֳלֹ֑ו וַיִּֽחַר־אַ֤ף יְהוָה֙ מְאֹ֔ד וּבְעֵינֵ֥ימֹשֶׁ֖ה רָֽע: \va 10

\pr וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֜ה אֶל־יְהוָ֗ה לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֨תָ֙ לְעַבְדֶּ֔ךָ וְלָ֛מָּה לֹא־מָצָ֥תִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ לָשׂ֗וּם אֶת־מַשָּׂ֛אכָּל־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה עָלָֽי׃ \va 11

\pr הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ריִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃ \va 12

\pr מֵאַ֤יִן לִי֙ בָּשָׂ֔ר לָתֵ֖ת לְכָל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־יִבְכּ֤וּ עָלַי֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־לָּ֥נוּ בָשָׂ֖ר וְנֹאכֵֽלָה׃ \va 13

\pr לֹֽא־אוּכַ֤ל אָנֹכִי֙ לְבַדִּ֔י לָשֵׂ֖את אֶת־כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּ֥י כָבֵ֖ד מִמֶּֽנִּי׃ \va 14

\pr וְאִם־כָּ֣כָה׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ פ \va 15

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֶסְפָה־לִּ֞י שִׁבְעִ֣ים אִישׁ֮ מִזִּקְנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ אֲשֶׁ֣ר יָדַ֔עְתָּ \va 16

\pr כִּי־הֵ֛ם זִקְנֵ֥י הָעָ֖םוְשֹׁטְרָ֑יו וְלָקַחְתָּ֤ אֹתָם֙ אֶל־אֹ֣הֶל מֹועֵ֔ד וְהִֽתְיַצְּב֥וּ שָׁ֖ם עִמָּֽךְ׃

\pr וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣אהָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃ \va 17

\pr וְאֶל־הָעָ֨ם תֹּאמַ֜ר הִתְקַדְּשׁ֣וּ לְמָחָר֮ וַאֲכַלְתֶּ֣ם בָּשָׂר֒ כִּ֡י בְּכִיתֶם֩ בְּאָזְנֵ֨י יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר מִ֤י יַאֲכִלֵ֨נוּ֙בָּשָׂ֔ר כִּי־טֹ֥וב לָ֖נוּ בְּמִצְרָ֑יִם וְנָתַ֨ן יְהוָ֥ה לָכֶ֛ם בָּשָׂ֖ר וַאֲכַלְתֶּֽם׃ \va 18

\pr לֹ֣א יֹ֥ום אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יֹומָ֑יִם וְלֹ֣א׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֹֽום׃ \va 19

\pr עַ֣ד׀ חֹ֣דֶשׁ יָמִ֗ים עַ֤ד אֲשֶׁר־יֵצֵא֙ מֵֽאַפְּכֶ֔ם וְהָיָ֥ה לָכֶ֖ם לְזָרָ֑א יַ֗עַן כִּֽי־מְאַסְתֶּ֤ם אֶת־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣רבְּקִרְבְּכֶ֔ם וַתִּבְכּ֤וּ לְפָנָיו֙ לֵאמֹ֔ר לָ֥מָּה זֶּ֖ה יָצָ֥אנוּ מִמִּצְרָֽיִם׃ \va 20

\pr וַיֹּאמֶר֮ מֹשֶׁה֒ שֵׁשׁ־מֵאֹ֥ות אֶ֨לֶף֙ רַגְלִ֔י הָעָ֕ם אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י בְּקִרְבֹּ֑ו וְאַתָּ֣ה אָמַ֗רְתָּ בָּשָׂר֙ אֶתֵּ֣ן לָהֶ֔םוְאָכְל֖וּ חֹ֥דֶשׁ יָמִֽים׃ \va 21

\pr הֲצֹ֧אן וּבָקָ֛ר יִשָּׁחֵ֥ט לָהֶ֖ם וּמָצָ֣א לָהֶ֑ם אִ֣ם אֶֽת־כָּל־דְּגֵ֥י הַיָּ֛ם יֵאָסֵ֥ף לָהֶ֖ם וּמָצָ֥א לָהֶֽם׃ פ \va 22

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה הֲיַ֥ד יְהוָ֖ה תִּקְצָ֑ר עַתָּ֥ה תִרְאֶ֛ה הֲיִקְרְךָ֥ דְבָרִ֖י אִם־לֹֽא׃ \va 23

\pr וַיֵּצֵ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּר֙ אֶל־הָעָ֔ם אֵ֖ת דִּבְרֵ֣י יְהוָ֑ה וַיֶּאֱסֹ֞ף שִׁבְעִ֥ים אִישׁ֙ מִזִּקְנֵ֣י הָעָ֔ם וַֽיַּעֲמֵ֥ד אֹתָ֖םסְבִיבֹ֥ת הָאֹֽהֶל׃ \va 24

\pr וַיֵּ֨רֶד יְהוָ֥ה׀ בֶּעָנָן֮ וַיְדַבֵּ֣ר אֵלָיו֒ וַיָּ֗אצֶל מִן־הָר֨וּחַ֙ אֲשֶׁ֣ר עָלָ֔יו וַיִּתֵּ֕ן עַל־שִׁבְעִ֥ים אִ֖ישׁ הַזְּקֵנִ֑ים וַיְהִ֗יכְּנֹ֤וחַ עֲלֵיהֶם֙ הָר֔וּחַ וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ וְלֹ֥א יָסָֽפוּ׃ \va 25

\pr וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַוְהֵ֨מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 26

\pr וַיָּ֣רָץ הַנַּ֔עַר וַיַּגֵּ֥ד לְמֹשֶׁ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אֶלְדָּ֣ד וּמֵידָ֔ד מִֽתְנַבְּאִ֖ים בַּֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 27

\pr וַיַּ֜עַן יְהֹושֻׁ֣עַ בִּן־נ֗וּן מְשָׁרֵ֥ת מֹשֶׁ֛ה מִבְּחֻרָ֖יו וַיֹּאמַ֑ר אֲדֹנִ֥י מֹשֶׁ֖ה כְּלָאֵֽם׃ \va 28

\pr וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ מֹשֶׁ֔ה הַֽמְקַנֵּ֥א אַתָּ֖ה לִ֑י וּמִ֨י יִתֵּ֜ן כָּל־עַ֤ם יְהוָה֙ נְבִיאִ֔ים כִּי־יִתֵּ֧ן יְהוָ֛ה אֶת־רוּחֹ֖ועֲלֵיהֶֽם׃ \va 29

\pr וַיֵּאָסֵ֥ף מֹשֶׁ֖ה אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֑ה ה֖וּא וְזִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 30

\pr 31וְר֜וּחַ נָסַ֣ע׀ מֵאֵ֣ת יְהוָ֗ה וַיָּ֣גָז שַׂלְוִים֮ מִן־הַיָּם֒ וַיִּטֹּ֨שׁ עַל־הַֽמַּחֲנֶ֜ה כְּדֶ֧רֶךְ יֹ֣ום כֹּ֗ה וּכְדֶ֤רֶךְ יֹום֙ כֹּ֔הסְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶ֑ה וּכְאַמָּתַ֖יִם עַל־פְּנֵ֥י הָאָֽרֶץ׃ \va 31

\pr וַיָּ֣קָם הָעָ֡ם כָּל־הַיֹּום֩ הַה֨וּא וְכָל־הַלַּ֜יְלָה וְכֹ֣ל׀ יֹ֣ום הַֽמָּחֳרָ֗ת וַיַּֽאַסְפוּ֙ אֶת־הַשְּׂלָ֔ו הַמַּמְעִ֕יט אָסַ֖ףעֲשָׂרָ֣ה חֳמָרִ֑ים וַיִּשְׁטְח֤וּ לָהֶם֙ שָׁטֹ֔וחַ סְבִיבֹ֖ות הַֽמַּחֲנֶֽה׃ \va 32

\pr הַבָּשָׂ֗ר עֹודֶ֨נּוּ֙ בֵּ֣ין שִׁנֵּיהֶ֔ם טֶ֖רֶם יִכָּרֵ֑ת וְאַ֤ף יְהוָה֙ חָרָ֣ה בָעָ֔ם וַיַּ֤ךְ יְהוָה֙ בָּעָ֔ם מַכָּ֖ה רַבָּ֥ה מְאֹֽד׃ \va 33

\pr וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּקֹ֥ום הַה֖וּא קִבְרֹ֣ות הַֽתַּאֲוָ֑ה כִּי־שָׁם֙ קָֽבְר֔וּ אֶת־הָעָ֖ם הַמִּתְאַוִּֽים׃ \va 34

\pr מִקִּבְרֹ֧ות הַֽתַּאֲוָ֛ה נָסְע֥וּ הָעָ֖ם חֲצֵרֹ֑ות וַיִּהְי֖וּ בַּחֲצֵרֹֽות׃ פ \va 35