\c 25

\s1 Emyâka mitagatîfu

\iex Omwâka gwa Sabato

\p\v 1Nyakasane abwîrira Mûsa oku ntondo ya Sinayi, erhi: \v 2 Oj’idesa Bene Israheli obabwîre, erhi: Amango mwahika muli cirya cihugo nàmuhà, obudaka bwakaz’ihumûka: abè Sabato oku irenge lya Nyakasane. \v 3 Wanakârhwêra amashwa gâwe myâka ndarhu, wanakâshogolera iswa lyâwe ly’emizetuni myâka ndarhu, onakaz’isarûlamwo emburho zâwe. \v 4 Omwâka gwa nda gwanakâbà mwakaguzira (gwa Sabato), mwâka gwa kurhamûsa obudaka lwôshi, mwâka guzira, irenge lya Nyakasane lirhumire: ogwôla mwâka orhahîra okamîra ishwa lyâwe, orhahîra okushogolera emizâbîbu yâwe. \v 5 Orhahîra okuhumbûla ebicimezize byonene by’emburho zâwe zahungumukaga amango g’okusârûla, orhanaderhaga mpu wagend’ihumbûza amalehe g’emizâbîbu ya­we erhashogolîrwi. Guli mwâka gwa kuhumûsa obudaka. \v 6 Ebyankayêra omu budaka agwôla mango ga Sabato byanabà biryo byâwe mwena mwambali wâwe, mwambalikazi wâwe, omuntu olimya aha mwâwe, n’ecigolo ciri aha mwâwe, kwo kuderha oku we na ngasi bôshi balama aha mwâwe. \v 7Ebintu bishwêkwa n’ensimba z’omu cihugo cinyu, nabyo byakaz’ilya ngasi byankayêra muli obwôla budaka agôla mango.

\iex Omwâka gwa makumi arhanu

\p\v 8 Wanaganja zizira nda, kwo kuderha Sabato nda za myâka nda kali nda, amango g’ezôla zizira nda z’emyâka, zakubêra mango ga myâka makumi ani na mwenda. Kwo kuderha mango ga migobe ya myâka nda migumagumà. \v 9 Omu nsiku ikumi z’omwêzi gwa kali nda, obûhe omushekera, gushekêreze, oku kulâlika olusiku lukulu lw’okuhyûlira ebyâha, mugere omu cihugo côshi mwayisha mwabûha omushekera. \v 10 Muderhe oku guli mwâka mutagatîfu, o­mwâka gwa makumi arhanu, munaderhe oku abîkala b’ecihugo bôshi bamarhenga omu bujà, n’oku ngasi mwikalà arhacigwêrhi cihanzo c’okuyûbaka nka oku analonzize, ngasi muguma ashagaluke, ashubirane ehyâge, anashubire omu mulala gwâge. \v 11 Omwâka gwa makumi arhanu gubè mwâka gwinyu gw’okushagaluka, murhahîra mukarhwêra emburho nîsi erhi kuhumbûla o­rhwîmerêra murhanahîraga mukahumbûla amangakà oku mirhi yinyu erhali mishogolere. \v 12 Bulya guli mwâka gwa bushagaluke bwinyu; gubè mwâka gwinyu mugishe, munalye emburho z’omu mashwa.

\iex Omugisho gwa Nyakasane

\p\v 13 Muli ogwôla mwâka gw’obushagaluke, ngasi muntu ashubirane ehyâge. \v 14 Erhi wankagula nîsi erhi kuguliza mulungu wâwe kantu kalebe, mumanye oku ntâye ogwêrhe obuhashe bw’okulenganya mwene wâbo. \v 15 Wakaz’igulira mwene winyu. omu kushimba ecicîro c’amagerha cikwânîne kurhenga oku mwâka gw’okushagaluka gwazindig’igera, naye anakugulize kushimbana n’e­myâka ali asârûla. \v 16 Oku emyâka yajà yayûshûka kwo nâwe wânajà wayûshûla engulo, n’oku emyâka yajà yanyiha, erhi nanâwe kwo wânajà wanyihya engulo, bulya erhi cigabi cilebe c’ebi asarûlaga co akugulize. \v 17 Ntâye olenganyagya mwene wâbo, orhînye Nyamuzinda, bulya nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe. \v 18 Mushimbe amarhegeko gâni, munalange engeso zâni, na ntyo mwanabà n’omurhûla omu cihugo. \v 19 Idaho lyanayâna emburho zâlyo, mwanalya munayigurhe oku munalonzize, munabêre n’omurhûla. \v 20 Erhi mwankacîdôsa mpu: Bici rhwayîsh’ikalya muli ogwôla mwâka gwa kali nda, ebwa kubà rhurhakarhwêra, rhurhakanasârûla emburho zirhu? \v 21 Mumanye oku nayîsh’imurhumira omugisho gwâni omu mwâka gwa kali ndarhu, muli gwo mwanayêza emburho mwalya myâka isharhu. \v 22 Omu mwâka gwa kali munâni mwanashub’irhwêra, mwanakaz’ilya oku muhako gwa mîra kuhika oku mwâka gwa kali mwenda, kuhika mushub’iyêza erhi munadwîrhe mwalya omuhako gwa mîra.

\iex Obuhashe bw’okugombôla obudaka

\p\v 23 Obudaka burhankaguzibwa lwôshi, bulya ecihugo ciri câni, munayûbasire emwâni nka bigolo, na nka bantu ba kugera kwônene. \v 24 Aha mwayûbake hôshi omu cihugo, mwakaz’iyêmêra omuntu agombôle amashwa gâge. \v 25 Erhi mwene winyu ankabà mukenyi, n’okwôla kurhume akuguliza ecihimbi c’ishwa lyâge, olya oyîmire ahâli hâge, nîsi erhi olya mwene wâbo omuyêgîre kulusha, anahasha okuyisha anagombôle cirya cihimbi mwene wâbo aguzagya. \v 26 Ci erhi ankaba omuntu arhagwêrhi mwene wâbo wayîma omu byâge , ci erhi yêne a­ nkalonza ebyankagombôlamwo eryo ishwa lyâge analigombôle buzira mbaka. \v 27 Anaganja emyâka yamagera kurhenga bagulizinye, agal’igalulira nyakugula engulo y’emyâka arhal’icihingamwo, kandi anashubira omu ishwa lyâge lwôshi \v 28 Erhi ankaba arhankacibona engulo y’okugombôlamwo ishwa lyâge, lirya lyanayôrha omu maboko ga nyakugula kuhika oku gundi mwâka gw’okushagaluka. Muli ogwôla mwâka gw’okushagaluka, nyakugula arhacishwesirwi na cici, naye nyakuguza anashubirana ishwa lyâge olusiku lw’okushagaluka. \v 29 Erhi omuntu ankaguza enyumpa yâge y’okulâla eri omu lugo luzungulusirwe n’ecôgo cizibuzibu, oyo muntu agwêrhe obuhashe bw’okugombôla eyo nyumpa yâge kuhika oku buzinda bw’omwâka gukulikire ogu aguzagyamwo. \v 30 Erhi ankaba erya nyumpa eri omu lugo luzungulusirwe n’ecôgo cizibuzibu erhagombwîrwi enyuma lya mwâka mugumagumà, erya nyumpa yanayôrha y’o­lya wayigulaga bone abâna bâge. Ntâye wankacibarhenzamwo. Ciru n’amango gw’omwâka gw’okushagaluka erhankarhenga omu maboko gâbo. \v 31 Ci enyumpa ziri omu bishagala birhanazungulusirwi n’ebyôgo, zanakaz’ilola kuguma n’amashwa ziyûbasirwemwo. Zanahash’igombôlwa n’okushubira omu maboko ga benezo, n’abâli baziguzire banazirhengamwo n’okuzishubiza benezo, amango­ g’omwâka gw’okushagaluka. \v 32 Oku biyêrekîre enyumpa na ngasi lugo lw’Abaleviti bagwêrhe obuhashe bw’okukaz’izigombôla. \v 33 Erhi omuntu ankagula enyumpa emwa Abaleviti, a­ gwâsirwe okuyirhengamwo n’okushubira omu lugo lulya ajiramwo aha mwâge, erya nyumpa yanagombôlwa oku mwâka gw’okushagaluka, bulya ezo nyumpa ziba omu bisbagala by’Abaleviti, ziri birugu byâbo omu karhî ka bene Israheli. \v 34 Amashwa gali omu marhambi g’ebishagala by’Abaleviti, garhankaguzibwa, bulya gali birugu byâbo ensiku zôshi.

\iex Obuhashe bw’okucigômbôla

\p\v 35 Erhi omulungu wâwe ankakena akanakaz’ikuhûna, onakaz’imurhabâla, abè mubunga erhi cigolo; ntyo naye anahash’okulama bwinjà aha burhambi bwâwe. \v 36 Orhamulongezagyakwo bunguke buci, ci okakenga Nyamuzinda wâwe, orhakazâg’imuhûgûga. \v 37 Orhamuhozagya amagerha gâwe mpu lyo ayishikuhà obunguke, orhanamuhâga oku biryo byâwe mpu lyo oyîsh’imuyungukirakwo. \v 38 Nie Nyakasane, Nyamuzinda wâwe, wammukûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, nti mmuhè ecihugo c’e Kanani, lyo nyôrha ndi Nyamuzinda winyu. \v 39 Erhi mulungu wâwe ankakenera bwenêne aha burhambi bwâwe na muli okwo acîguze emunda oli, orhamukolêsagya nka mujà. \v 40 Anabêra aha mwâwe nka mulimya, nka cigolo, akaz’ikukolera nka mulimya kuhika oku mwâka gw’okushagaluka. \v 41 Enyuma z’aho anacîkubûla arhenge aha mwâwe, ye haguma n’abâna bâge aburha yenene, kandi anashubira omu mulala gwâge, n’omu by’ababusi bâge. \v 42 N’ecarhuma okwo kubà, bulya bali bambali bâni nienene nabarhenzagya e Mîsiri barhankacîguza nka bajà \v 43 Orhamurhegekaga n’obu­kali ci okaz’irhînyaNyamuzinda wâwe. \v 44 Abajà n’abajà-kazi, ogwâsirwe okujira mpu babè bambali bâwe, wakaz’ibagula omu mashanja gakuzungulusire. Muli agwôla mashanja mwôki wakaz’ikûla bambali na bambali kazi bâwe. \v 45 Kandi mwanahasha okuhagula omu bâna b’ebigolo biri haguma ninyu n’omu milala yâbo eri haguma ninyu, balya baburhiragwa emwinyu, abôla bâna bayôsire balî birugu binyu. \v 46 Mwanabasigira abâna binyu enyuma zinyu, nka kashamhala kâbo, banabayôrhane nka birugu byâbo, bagal’iyôrha ensiku zôshi bajà binyu, ci kuli bene winyu bene Israheli, ntâye muli mwe wabarhegekaga n’obukali.

\p\v 47 Erhi ankaba omubunga kandi erhi mwambali wâwe agalire aha mwâwe, na mwene winyu muguma abâge mukenyi, agal’igend’icîguza emwa olya mubunga erhi emwa olya mwambali wâwe, nîsi erhi emwa omuburhwa w’omulala gw’embuga, \v 48 oyôla muntu acigwêrhe obuhashe bw’okucîgombôla, bulya muguma wa muli bene wâbo anahasha okumugombôla. \v 49 Mwishè kandi erhi mwene mwishè, anahasha okumugombôla, ciru na mwene wâbo kwônene anahasha okumugombôla. Kandi ciru yenene erhi ankalonza ebirugu anahasha okucîgombôla. \v 50 Bôshi n’olya wamugulaga, banaganja emyâka ali kurhenga abîre mujà kuhika omu mwâka mutagatîfu, n’ecijiro c’obuguzi canagererwa oku myâka yâge akozire, n’oku bunguke amudwîrhîre nka mukozi wâge. \v 51 Erhi ankaba hacisigîre myâka minji. yanajà omu busalizi kuguma n’ebi bamugulaga. \v 52 Erhi ankaha myâka misungunu yonene ecisigîre, embere z’omwâka gw’okushagaluka, anayiganja, agal’ilyûla ebyamucungula omu kuganja ngasi mwâka. \v 53 Anahasha okubêra aha mw’olya muntu nka mulimya akaz’imolekera omu mwâka, n’oyôla nnawâbo arhakag’imukolêsa n’obukali munadwîrhe mwabona. \v 54 Nka ntà kuguma agombwîre muli okôla kwôshi, analikwa bone abâna bâge omu mwâka gw’okushagaluka. \v 55 Bulya niene bene Israheli ba­gwâsirwe okushiga, bali bambali bâni, bulya niene nabakûlaga omu cihugo c’e Mîsiri, nie NyakasaneNyamuzinda winyu.

\pr Leviticus BHS 25:

\pr וַיְדַבֵּ֤ר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּ֤י תָבֹ֨אוּ֙ אֶל־הָאָ֔רֶץ אֲשֶׁ֥ר אֲנִ֖י נֹתֵ֣ן לָכֶ֑ם וְשָׁבְתָ֣ההָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָֽה׃ \va 2

\pr שֵׁ֤שׁ שָׁנִים֙ תִּזְרַ֣ע שָׂדֶ֔ךָ וְשֵׁ֥שׁ שָׁנִ֖ים תִּזְמֹ֣ר כַּרְמֶ֑ךָ וְאָסַפְתָּ֖ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ \va 3

\pr וּבַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֗ת שַׁבַּ֤ת שַׁבָּתֹון֙ יִהְיֶ֣ה לָאָ֔רֶץ שַׁבָּ֖ת לַיהוָ֑ה שָֽׂדְךָ֙ לֹ֣א תִזְרָ֔ע וְכַרְמְךָ֖ לֹ֥אתִזְמֹֽר׃ \va 4

\pr אֵ֣ת סְפִ֤יחַ קְצִֽירְךָ֙ לֹ֣א תִקְצֹ֔ור וְאֶת־עִנְּבֵ֥י נְזִירֶ֖ךָ לֹ֣א תִבְצֹ֑ר שְׁנַ֥ת שַׁבָּתֹ֖ון יִהְיֶ֥ה לָאָֽרֶץ׃ \va 5

\pr וְ֠הָיְתָה שַׁבַּ֨ת הָאָ֤רֶץ לָכֶם֙ לְאָכְלָ֔ה לְךָ֖ וּלְעַבְדְּךָ֣ וְלַאֲמָתֶ֑ךָ וְלִשְׂכִֽירְךָ֙ וּלְתֹושָׁ֣בְךָ֔ הַגָּרִ֖יםעִמָּֽךְ׃ \va 6

\pr וְלִ֨בְהֶמְתְּךָ֔ וְלַֽחַיָּ֖ה אֲשֶׁ֣ר בְּאַרְצֶ֑ךָ תִּהְיֶ֥ה כָל־תְּבוּאָתָ֖הּ לֶאֱכֹֽל׃ ס \va 7

\pr וְסָפַרְתָּ֣ לְךָ֗ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣ת שָׁנִ֔ים שֶׁ֥בַע שָׁנִ֖ים שֶׁ֣בַע פְּעָמִ֑ים וְהָי֣וּ לְךָ֗ יְמֵי֙ שֶׁ֚בַע שַׁבְּתֹ֣תהַשָּׁנִ֔ים תֵּ֥שַׁע וְאַרְבָּעִ֖ים שָׁנָֽה׃ \va 8

\pr וְהַֽעֲבַרְתָּ֞ שֹׁופַ֤ר תְּרוּעָה֙ בַּחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִעִ֔י בֶּעָשֹׂ֖ור לַחֹ֑דֶשׁ בְּיֹום֙ הַכִּפֻּרִ֔ים תַּעֲבִ֥ירוּ שֹׁופָ֖רבְּכָל־אַרְצְכֶֽם׃ \va 9

\pr וְקִדַּשְׁתֶּ֗ם אֵ֣ת שְׁנַ֤ת הַחֲמִשִּׁים֙ שָׁנָ֔ה וּקְרָאתֶ֥ם דְּרֹ֛ור בָּאָ֖רֶץ לְכָל־יֹשְׁבֶ֑יהָ יֹובֵ֥ל הִוא֙תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְשַׁבְתֶּ֗ם אִ֚ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹ֔ו וְאִ֥ישׁ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּ֖ו תָּשֻֽׁבוּ׃ \va 10

\pr יֹובֵ֣ל הִ֗וא שְׁנַ֛ת הַחֲמִשִּׁ֥ים שָׁנָ֖ה תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם לֹ֣א תִזְרָ֔עוּ וְלֹ֤א תִקְצְרוּ֙ אֶת־סְפִיחֶ֔יהָ וְלֹ֥אתִבְצְר֖וּ אֶת־נְזִרֶֽיהָ׃ \va 11

\pr כִּ֚י יֹובֵ֣ל הִ֔וא קֹ֖דֶשׁ תִּהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַ֨שָּׂדֶ֔ה תֹּאכְל֖וּ אֶת־תְּבוּאָתָֽהּ׃ \va 12

\pr בִּשְׁנַ֥ת הַיֹּובֵ֖ל הַזֹּ֑את תָּשֻׁ֕בוּ אִ֖ישׁ אֶל־אֲחֻזָּתֹֽו׃ \va 13

\pr וְכִֽי־תִמְכְּר֤וּ מִמְכָּר֙ לַעֲמִיתֶ֔ךָ אֹ֥ו קָנֹ֖ה מִיַּ֣ד עֲמִיתֶ֑ךָ אַל־תֹּונ֖וּ אִ֥ישׁ אֶת־אָחִֽיו׃ \va 14

\pr בְּמִסְפַּ֤ר שָׁנִים֙ אַחַ֣ר הַיֹּובֵ֔ל תִּקְנֶ֖ה מֵאֵ֣ת עֲמִיתֶ֑ךָ בְּמִסְפַּ֥ר שְׁנֵֽי־תְבוּאֹ֖ת יִמְכָּר־לָֽךְ׃ \va 15

\pr לְפִ֣י׀ רֹ֣ב הַשָּׁנִ֗ים תַּרְבֶּה֙ מִקְנָתֹ֔ו וּלְפִי֙ מְעֹ֣ט הַשָּׁנִ֔ים תַּמְעִ֖יט מִקְנָתֹ֑ו כִּ֚י מִסְפַּ֣ר תְּבוּאֹ֔תה֥וּא מֹכֵ֖ר לָֽךְ׃ \va 16

\pr וְלֹ֤א תֹונוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת־עֲמִיתֹ֔ו וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֛י אֲנִ֥י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 17

\pr וַעֲשִׂיתֶם֙ אֶת־חֻקֹּתַ֔י וְאֶת־מִשְׁפָּטַ֥י תִּשְׁמְר֖וּ וַעֲשִׂיתֶ֣ם אֹתָ֑ם וִֽישַׁבְתֶּ֥ם עַל־הָאָ֖רֶץ לָבֶֽטַח׃ \va 18

\pr וְנָתְנָ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ פִּרְיָ֔הּ וַאֲכַלְתֶּ֖ם לָשֹׂ֑בַע וִֽישַׁבְתֶּ֥ם לָבֶ֖טַח עָלֶֽיהָ׃ \va 19

\pr וְכִ֣י תֹאמְר֔וּ מַה־נֹּאכַ֖ל בַּשָּׁנָ֣ה הַשְּׁבִיעִ֑ת הֵ֚ן לֹ֣א נִזְרָ֔ע וְלֹ֥א נֶאֱסֹ֖ף אֶת־תְּבוּאָתֵֽנוּ׃ \va 20

\pr וְצִוִּ֤יתִי אֶת־בִּרְכָתִי֙ לָכֶ֔ם בַּשָּׁנָ֖ה הַשִּׁשִּׁ֑ית וְעָשָׂת֙ אֶת־הַתְּבוּאָ֔ה לִשְׁלֹ֖שׁ הַשָּׁנִֽים׃ \va 21

\pr וּזְרַעְתֶּ֗ם אֵ֚ת הַשָּׁנָ֣ה הַשְּׁמִינִ֔ת וַאֲכַלְתֶּ֖ם מִן־הַתְּבוּאָ֣ה יָשָׁ֑ן עַ֣ד׀ הַשָּׁנָ֣ה הַתְּשִׁיעִ֗תעַד־בֹּוא֙ תְּב֣וּאָתָ֔הּ תֹּאכְל֖וּ יָשָֽׁן׃ \va 22

\pr וְהָאָ֗רֶץ לֹ֤א תִמָּכֵר֙ לִצְמִתֻ֔ת כִּי־לִ֖י הָאָ֑רֶץ כִּֽי־גֵרִ֧ים וְתֹושָׁבִ֛ים אַתֶּ֖ם עִמָּדִֽי׃ \va 23

\pr וּבְכֹ֖ל אֶ֣רֶץ אֲחֻזַּתְכֶ֑ם גְּאֻלָּ֖ה תִּתְּנ֥וּ לָאָֽרֶץ׃ ס \va 24

\pr כִּֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָכַ֖ר מֵאֲחֻזָּתֹ֑ו וּבָ֤א גֹֽאֲלֹו֙ הַקָּרֹ֣ב אֵלָ֔יו וְגָאַ֕ל אֵ֖ת מִמְכַּ֥ר אָחִֽיו׃ \va 25

\pr וְאִ֕ישׁ כִּ֛י לֹ֥א יִֽהְיֶה־לֹּ֖ו גֹּאֵ֑ל וְהִשִּׂ֣יגָה יָדֹ֔ו וּמָצָ֖א כְּדֵ֥י גְאֻלָּתֹֽו׃ \va 26

\pr וְחִשַּׁב֙ אֶת־שְׁנֵ֣י מִמְכָּרֹ֔ו וְהֵשִׁיב֙ אֶת־הָ֣עֹדֵ֔ף לָאִ֖ישׁ אֲשֶׁ֣ר מָֽכַר־לֹ֑ו וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֹֽו׃ \va 27

\pr וְאִ֨ם לֹֽא־מָֽצְאָ֜ה יָדֹ֗ו דֵּי֮ הָשִׁ֣יב לֹו֒ וְהָיָ֣ה מִמְכָּרֹ֗ו בְּיַד֙ הַקֹּנֶ֣ה אֹתֹ֔ו עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּובֵ֑ל וְיָצָא֙בַּיֹּבֵ֔ל וְשָׁ֖ב לַאֲחֻזָּתֹֽו׃ \va 28

\pr וְאִ֗ישׁ כִּֽי־יִמְכֹּ֤ר בֵּית־מֹושַׁב֙ עִ֣יר חֹומָ֔ה וְהָיְתָה֙ גְּאֻלָּתֹ֔ו עַד־תֹּ֖ם שְׁנַ֣ת מִמְכָּרֹ֑ו יָמִ֖יםתִּהְיֶ֥ה גְאֻלָּתֹֽו׃ \va 29

\pr וְאִ֣ם לֹֽא־יִגָּאֵ֗ל עַד־מְלֹ֣את לֹו֮ שָׁנָ֣ה תְמִימָה֒ וְ֠קָם הַבַּ֨יִת אֲשֶׁר־בָּעִ֜יר אֲשֶׁר־לֹא חֹמָ֗הלַצְּמִיתֻ֛ת לַקֹּנֶ֥ה אֹתֹ֖ו לְדֹרֹתָ֑יו לֹ֥א יֵצֵ֖א בַּיֹּבֵֽל׃ \va 30

\pr וּבָתֵּ֣י הַחֲצֵרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר אֵין־לָהֶ֤ם חֹמָה֙ סָבִ֔יב עַל־שְׂדֵ֥ה הָאָ֖רֶץ יֵחָשֵׁ֑ב גְּאֻלָּה֙ תִּהְיֶה־לֹּ֔ווּבַיֹּבֵ֖ל יֵצֵֽא׃ \va 31

\pr וְעָרֵי֙ הַלְוִיִּ֔ם בָּתֵּ֖י עָרֵ֣י אֲחֻזָּתָ֑ם גְּאֻלַּ֥ת עֹולָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לַלְוִיִּֽם׃ \va 32

\pr וַאֲשֶׁ֤ר יִגְאַל֙ מִן־הַלְוִיִּ֔ם וְיָצָ֧א מִמְכַּר־בַּ֛יִת וְעִ֥יר אֲחֻזָּתֹ֖ו בַּיֹּבֵ֑ל כִּ֣י בָתֵּ֞י עָרֵ֣י הַלְוִיִּ֗ם הִ֚ואאֲחֻזָּתָ֔ם בְּתֹ֖וךְ בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 33

\pr וּֽשְׂדֵ֛ה מִגְרַ֥שׁ עָרֵיהֶ֖ם לֹ֣א יִמָּכֵ֑ר כִּֽי־אֲחֻזַּ֥ת עֹולָ֛ם ה֖וּא לָהֶֽם׃ ס \va 34

\pr וְכִֽי־יָמ֣וּךְ אָחִ֔יךָ וּמָ֥טָה יָדֹ֖ו עִמָּ֑ךְ וְהֶֽחֱזַ֣קְתָּ בֹּ֔ו גֵּ֧ר וְתֹושָׁ֛ב וָחַ֖י עִמָּֽךְ׃ \va 35

\pr אַל־תִּקַּ֤ח מֵֽאִתֹּו֙ נֶ֣שֶׁךְ וְתַרְבִּ֔ית וְיָרֵ֖אתָ מֵֽאֱלֹהֶ֑יךָ וְחֵ֥י אָחִ֖יךָ עִמָּֽךְ׃ \va 36

\pr אֶ֨ת־כַּסְפְּךָ֔ לֹֽא־תִתֵּ֥ן לֹ֖ו בְּנֶ֑שֶׁךְ וּבְמַרְבִּ֖ית לֹא־תִתֵּ֥ן אָכְלֶֽךָ׃ \va 37

\pr אֲנִ֗י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֤ת לָכֶם֙ אֶת־אֶ֣רֶץ כְּנַ֔עַןלִהְיֹ֥ות לָכֶ֖ם לֵאלֹהִֽים׃ ס \va 38

\pr וְכִֽי־יָמ֥וּךְ אָחִ֛יךָ עִמָּ֖ךְ וְנִמְכַּר־לָ֑ךְ לֹא־תַעֲבֹ֥ד בֹּ֖ו עֲבֹ֥דַת עָֽבֶד׃ \va 39

\pr כְּשָׂכִ֥יר כְּתֹושָׁ֖ב יִהְיֶ֣ה עִמָּ֑ךְ עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל יַעֲבֹ֥ד עִמָּֽךְ׃ \va 40

\pr וְיָצָא֙ מֵֽעִמָּ֔ךְ ה֖וּא וּבָנָ֣יו עִמֹּ֑ו וְשָׁב֙ אֶל־מִשְׁפַּחְתֹּ֔ו וְאֶל־אֲחֻזַּ֥ת אֲבֹתָ֖יו יָשֽׁוּב׃ \va 41

\pr כִּֽי־עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֹתָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לֹ֥א יִמָּכְר֖וּ מִמְכֶּ֥רֶת עָֽבֶד׃ \va 42

\pr לֹא־תִרְדֶּ֥ה בֹ֖ו בְּפָ֑רֶךְ וְיָרֵ֖אתָ מֵאֱלֹהֶֽיךָ׃ \va 43

\pr וְעַבְדְּךָ֥ וַאֲמָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר יִהְיוּ־לָ֑ךְ מֵאֵ֣ת הַגֹּויִ֗ם אֲשֶׁר֙ סְבִיבֹ֣תֵיכֶ֔ם מֵהֶ֥ם תִּקְנ֖וּ עֶ֥בֶד וְאָמָֽה׃ \va 44

\pr וְ֠גַם מִבְּנֵ֨י הַתֹּושָׁבִ֜ים הַגָּרִ֤ים עִמָּכֶם֙ מֵהֶ֣ם תִּקְנ֔וּ וּמִמִּשְׁפַּחְתָּם֙ אֲשֶׁ֣ר עִמָּכֶ֔ם אֲשֶׁ֥רהֹולִ֖ידוּ בְּאַרְצְכֶ֑ם וְהָי֥וּ לָכֶ֖ם לַֽאֲחֻזָּֽה׃ \va 45

\pr וְהִתְנַחֲלְתֶּ֨ם אֹתָ֜ם לִבְנֵיכֶ֤ם אַחֲרֵיכֶם֙ לָרֶ֣שֶׁת אֲחֻזָּ֔ה לְעֹלָ֖ם בָּהֶ֣ם תַּעֲבֹ֑דוּ וּבְאַ֨חֵיכֶ֤םבְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אִ֣ישׁ בְּאָחִ֔יו לֹא־תִרְדֶּ֥ה בֹ֖ו בְּפָֽרֶךְ׃ ס \va 46

\pr וְכִ֣י תַשִּׂ֗יג יַ֣ד גֵּ֤ר וְתֹושָׁב֙ עִמָּ֔ךְ וּמָ֥ךְ אָחִ֖יךָ עִמֹּ֑ו וְנִמְכַּ֗ר לְגֵ֤ר תֹּושָׁב֙ עִמָּ֔ךְ אֹ֥ו לְעֵ֖קֶרמִשְׁפַּ֥חַת גֵּֽר׃ \va 47

\pr אַחֲרֵ֣י נִמְכַּ֔ר גְּאֻלָּ֖ה תִּהְיֶה־לֹּ֑ו אֶחָ֥ד מֵאֶחָ֖יו יִגְאָלֶֽנּוּ׃ \va 48

\pr אֹו־דֹדֹ֞ו אֹ֤ו בֶן־דֹּדֹו֙ יִגְאָלֶ֔נּוּ אֹֽו־מִשְּׁאֵ֧ר בְּשָׂרֹ֛ו מִמִּשְׁפַּחְתֹּ֖ו יִגְאָלֶ֑נּוּ אֹֽו־הִשִּׂ֥יגָה יָדֹ֖ו וְנִגְאָֽל׃ \va 49

\pr וְחִשַּׁב֙ עִם־קֹנֵ֔הוּ מִשְּׁנַת֙ הִמָּ֣כְרֹו לֹ֔ו עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְהָיָ֞ה כֶּ֤סֶף מִמְכָּרֹו֙ בְּמִסְפַּ֣ר שָׁנִ֔יםכִּימֵ֥י שָׂכִ֖יר יִהְיֶ֥ה עִמֹּֽו׃ \va 50

\pr אִם־עֹ֥וד רַבֹּ֖ות בַּשָּׁנִ֑ים לְפִיהֶן֙ יָשִׁ֣יב גְּאֻלָּתֹ֔ו מִכֶּ֖סֶף מִקְנָתֹֽו׃ \va 51

\pr וְאִם־מְעַ֞ט נִשְׁאַ֧ר בַּשָּׁנִ֛ים עַד־שְׁנַ֥ת הַיֹּבֵ֖ל וְחִשַּׁב־לֹ֑ו כְּפִ֣י שָׁנָ֔יו יָשִׁ֖יב אֶת־גְּאֻלָּתֹֽו׃ \va 52

\pr כִּשְׂכִ֥יר שָׁנָ֛ה בְּשָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה עִמֹּ֑ו לֹֽא־יִרְדֶּ֥נּֽוּ בְּפֶ֖רֶךְ לְעֵינֶֽיךָ׃ \va 53

\pr וְאִם־לֹ֥א יִגָּאֵ֖ל בְּאֵ֑לֶּה וְיָצָא֙ בִּשְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֔ל ה֖וּא וּבָנָ֥יו עִמֹּֽו׃ \va 54

\pr כִּֽי־לִ֤י בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ עֲבָדִ֔ים עֲבָדַ֣י הֵ֔ם אֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֹותָ֖ם מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 55