\c 19

\s1 Amarhegeko k’okubà bimâna

\p\v 1Nyakasane ashambâza Mûsa amubwîra, erhi: \v 2 Ogend’ibwîra olubaga lwa bene Israheli ntyâla: Mubè bimâna bulya ndi mwimânaa, nie NyakasaneNyamuzinda winyu.

\p\v 3 Ngasi muguma muli mwe agwâsirwe okukenga îshe na nnina, n’ensiku zâni za Sabato mukaz’izikenga. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu. \v 4 Murhahîra mukaharâmya enshusho z’obunywesi erhi za ba-nyamuzinda mucijirira mwene omu byûma. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu. \v 5 Amango mwarhûla Nyamubâhoenterekêro y’omurhûla, mwanayirhûla kulya kwankarhuma Nyakasane amurhonya. \v 6 Enyama y’eyôla nterekêro, elibwe olôla lusiku lwonêne, nîsi erhi buca, ebyankasigala kuhika oku lusiku lwa kasharhu binasingônolwe n’omuliro. \v 7 Erhi hankajira owalya kuli erya nyama oku lusiku lwa kasharhu, erhi bikola biryo bigazire, na eyo nterekêro erhaciri ya kuyankirirwa. \v 8 Owa­ nkalyakwo yêne ocihesize obuhanya bwâge, ebwa kubà anahemwire ebyarherekîrwe Nyakasane. Oyôla muntu anakagwe omu lubaga lwâbo.

\p\v 9 Amango mwasârûla emyâka y’omu cihugo cinyu, murhahîraga mpu mwahika oku lubibi lw’ishwa linyu, murhanaderhaga mpu mwarhôlogola ebyakakundezibwa aha mwasarûlaga. \v 10 Orhakazâg’ihumbûza emizâbîbu y’emisî­gala y’omu nkoma zinyu, orhanarhôlôzagya amalehe garhogire omu ishwa lyâwe; ebyôla biri bya kulekerwa omukenyi erhi cigolo. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire. \v 11 Murhahîra mukazimba erhi mukarhebana, erhi mukahambârana mwene na nnene. \v 12 Murhahîra mukalahira izîno lyâni ebirà, bulya kuli kuhemukira izîno lya Nyamuzinda winyu. Nie Nyakasane okudesire. \v 13 Orhahîra okarhindibuza omulungu, orhahîra wamunyaga ehyâge: oluhembo lw’omulimya lurhayôrhaga omu mwâwe kuhika olusiku lwakulikira. \v 14 Orhahîra okuhehêrera akaduma, orhahîraga wahira embere z’omuhurha ecisârhazo, ci okaz’ikenga Nyakasane wâwe. Nie Nyakasane okudesire.

\p\v 15 Orhahîra walenganya omu kutwa olubanja, orhanarhonyagya omukenyi, ciru orhanaderhaga mpu waluhà olengerîre; ci okaz’itwîra omulungu wâwe olubanja omu kushimba ebishingânîne. \v 16 Orhahîra okajà waderha bene winyu kubî. Orhahîraga wakâbà muhamîrizi w’obunywesi, lyo orhag’irhuma omukò gwa mulungu wâwe gubulajika. Nie Nyakasane okudesire. \v 17 Orhabîkiraga mwene winyu akarhinda, onamuhanûle erhi kwo, lyo orhag’icîbarhuzaecâha. \v 18 Orhahîra okucîhôla nîsi erhi okabîkira abantu b’omu lubaga lwinyu akarhi­nda. Okazigira omulungu wâwe nka oku ocîzigira wênene. Nie Nyakasane okudesire.

\p\v 19 Oshimbe amarhegeko gâni. Orhahîra okayêmêra ebintu birhali bya bûko buguma byahambarhana. N’omuishwa lyâwe orhahîra okamîra emburho zirhali za bûko buguma, orhanahîraga wayambala omwambalo gwajiragwa na nusi ibirhi zirhali za bûko buguma. \v 20 Erhi omulume ankagona n’omujà-kazi odwîrhe asôloma nka muherula wa owundi mulume, ci nyamukazi orhagulagwa nka kantu, nîsi erhi orhasag’igombôlwa, oyo wa burhanzi ali wa kuhanwa, ci bombi barhali ba kuyîrhwa, bulya olya mujà-kazi arhal’isig’igombôlwa lyo arhenga omu bujà. \v 21 Oku câha câge, nyamulume anahêka engandabuzi y’e­ nterekêro y’okuhonga embere za Nyakasane aha muhango gw’akagombe k’e­ ndêko. \v 22Omudâhwa anamurhûlira Nyakasaneengandabuzi y’enterekêro y’okuhongera cirya câha câge, na lyôki oyôla muntu ankababalirwa ecôla câha.

\p\v 23 Amango mwâbà mwamahika muli cirya cihugo, mukanarhwêramwo omurhi guyâna amalehe, munakaz’ilola galya malehe nka kantu kazirwa myâka isharhu yôshi buzira kugalyakwo. \v 24 Omu mwâka gwa kani, mwanahà Nyakasane irenge lyâge, omu kumurherekêra amalehe goshi g’ogwo murhi. \v 25 Omu mwâka gwa karhanu, lyôki mwankahasha okulya amalehe gago, n’okucîsârûlira mwene. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire.

\p\v 26 Murhahîra mukalya akantu haguma n’omwamba, murhahîra mukalaguza, nîsi erhi mukajira eby’obukurungu. \v 27 Murhahîra mukaburungusa emvîri nka mwamômwab, nîsi erhi mukatwîsa winga omubwânwa. \v 28 Murhahîra mukashâkirwa owafire, nîsi erhi mukamushâkirwa enzirogo. Nie Nyakasane okuhamîrîze. \v 29 Orhahîra okaleka mwâli wâwe aja ashenza, bulya buzinda wanabona ecihugo côshi camashimba eyo njira y’okuhushahusha, na ntyo obone camayunjulirana mabî. \v 30 Mukaz’ikenga ensiku zôshi za Sabato n’aka-Nyamuzinda kwo na kuguma mukaz’ikakenga. Nie Nyakasane okurhegesire. \v 31 Murhahîra mukagend’idôsa ihano emwa abarherekêra abazimu, nîsi erhi e­mw’abashonga. Mumanye mwankanagend’ibadôsa ihano, bulya banarhuma mwahemuka. Nie Nyakasaneokuhanzize.

\p\v 32 Okâyimukira abantu bakulu oku ntebe, n’omushosi okaz’imukenga. Orhînye Nyamuzinda wâwe. Nie Nyakasane okurhegesire. \v 33 Erhi ecigolo ca­nkayûbaka emwinyu, omu cihugo cinyu, murhahîra mwakâcilibuza. \v 34Ecigolo ciyûbasire emwinyu, mukâcilola nka mwene winyu mugal’icîzigiranka oku mucìzigiranamwene na nene, bulya ninyu mwâli bigolo omu cihugo c’e Mîsiri. Nie NyakasaneNyamuzinda winyu okudesire. \v 35 Murhahîra mukalenganya, abè omu kutwa olubanja, nîsi erhi omu kutwa olubibi, kandi erhi omu milengo ya kantu kalebe. \v 36 Mubè n’emirengo na ngasi bindi bikolêsibwa bishingânîne. Nie Nyakasane, Nyamuzinda winyu wamukûlaga e Mîsiri okudesire \v 37 Mulange amarhegeko n’engeso zâni zôshi, mukaz’izishimba. Nie Nyakasane okurhegesire.

\pr Leviticus BHS 19:

\pr וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ \va 1

\pr דַּבֵּ֞ר אֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדֹשִׁ֣ים תִּהְי֑וּ כִּ֣י קָדֹ֔ושׁ אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 2

\pr אִ֣ישׁ אִמֹּ֤ו וְאָבִיו֙ תִּירָ֔אוּ וְאֶת־שַׁבְּתֹתַ֖י תִּשְׁמֹ֑רוּ אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 3

\pr אַל־תִּפְנוּ֙ אֶל־הָ֣אֱלִילִ֔ים וֵֽאלֹהֵי֙ מַסֵּכָ֔ה לֹ֥א תַעֲשׂ֖וּ לָכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 4

\pr וְכִ֧י תִזְבְּח֛וּ זֶ֥בַח שְׁלָמִ֖ים לַיהוָ֑ה לִֽרְצֹנְכֶ֖ם תִּזְבָּחֻֽהוּ׃ \va 5

\pr בְּיֹ֧ום זִבְחֲכֶ֛ם יֵאָכֵ֖ל וּמִֽמָּחֳרָ֑ת וְהַנֹּותָר֙ עַד־יֹ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֔י בָּאֵ֖שׁ יִשָּׂרֵֽף׃ \va 6

\pr וְאִ֛ם הֵאָכֹ֥ל יֵאָכֵ֖ל בַּיֹּ֣ום הַשְּׁלִישִׁ֑י פִּגּ֥וּל ה֖וּא לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃ \va 7

\pr וְאֹֽכְלָיו֙ עֲוֹנֹ֣ו יִשָּׂ֔א כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ יְהוָ֖ה חִלֵּ֑ל וְנִכְרְתָ֛ה הַנֶּ֥פֶשׁ הַהִ֖וא מֵעַמֶּֽיהָ׃ \va 8

\pr וּֽבְקֻצְרְכֶם֙ אֶת־קְצִ֣יר אַרְצְכֶ֔ם לֹ֧א תְכַלֶּ֛ה פְּאַ֥ת שָׂדְךָ֖ לִקְצֹ֑ר וְלֶ֥קֶט קְצִֽירְךָ֖ לֹ֥א תְלַקֵּֽט׃ \va 9

\pr וְכַרְמְךָ֙ לֹ֣א תְעֹולֵ֔ל וּפֶ֥רֶט כַּרְמְךָ֖ לֹ֣א תְלַקֵּ֑ט לֶֽעָנִ֤י וְלַגֵּר֙ תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥האֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 10

\pr לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא־תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא־תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֹֽו׃ \va 11

\pr וְלֹֽא־תִשָּׁבְע֥וּ בִשְׁמִ֖י לַשָּׁ֑קֶר וְחִלַּלְתָּ֛ אֶת־שֵׁ֥ם אֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 12

\pr לֹֽא־תַעֲשֹׁ֥ק אֶת־רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל לֹֽא־תָלִ֞ין פְּעֻלַּ֥ת שָׂכִ֛יר אִתְּךָ֖ עַד־בֹּֽקֶר׃ \va 13

\pr לֹא־תְקַלֵּ֣ל חֵרֵ֔שׁ וְלִפְנֵ֣י עִוֵּ֔ר לֹ֥א תִתֵּ֖ן מִכְשֹׁ֑ל וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ \va 14

\pr לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֨וֶל֙ בַּמִּשְׁפָּ֔ט לֹא־תִשָּׂ֣א פְנֵי־דָ֔ל וְלֹ֥א תֶהְדַּ֖ר פְּנֵ֣י גָדֹ֑ול בְּצֶ֖דֶק תִּשְׁפֹּ֥טעֲמִיתֶֽךָ׃ \va 15

\pr לֹא־תֵלֵ֤ךְ רָכִיל֙ בְּעַמֶּ֔יךָ לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל־דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 16

\pr לֹֽא־תִשְׂנָ֥א אֶת־אָחִ֖יךָ בִּלְבָבֶ֑ךָ הֹוכֵ֤חַ תֹּוכִ֨יחַ֙ אֶת־עֲמִיתֶ֔ךָ וְלֹא־תִשָּׂ֥א עָלָ֖יו חֵֽטְא׃ \va 17

\pr לֹֽא־תִקֹּ֤ם וְלֹֽא־תִטֹּר֙ אֶת־בְּנֵ֣י עַמֶּ֔ךָ וְאָֽהַבְתָּ֥ לְרֵעֲךָ֖ כָּמֹ֑וךָ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 18

\pr אֶֽת־חֻקֹּתַי֮ תִּשְׁמֹרוּ֒ בְּהֶמְתְּךָ֙ לֹא־תַרְבִּ֣יעַ כִּלְאַ֔יִם שָׂדְךָ֖ לֹא־תִזְרַ֣ע כִּלְאָ֑יִם וּבֶ֤גֶד כִּלְאַ֨יִם֙שַֽׁעַטְנֵ֔ז לֹ֥א יַעֲלֶ֖ה עָלֶֽיךָ׃ פ \va 19

\pr וְ֠אִישׁ כִּֽי־יִשְׁכַּ֨ב אֶת־אִשָּׁ֜ה שִׁכְבַת־זֶ֗רַע וְהִ֤וא שִׁפְחָה֙ נֶחֱרֶ֣פֶת לְאִ֔ישׁ וְהָפְדֵּה֙ לֹ֣אנִפְדָּ֔תָה אֹ֥ו חֻפְשָׁ֖ה \va 20

\pr לֹ֣א נִתַּן־לָ֑הּ בִּקֹּ֧רֶת תִּהְיֶ֛ה לֹ֥א יוּמְת֖וּ כִּי־לֹ֥א חֻפָּֽשָׁה׃

\pr וְהֵבִ֤יא אֶת־אֲשָׁמֹו֙ לַֽיהוָ֔ה אֶל־פֶּ֖תַח אֹ֣הֶל מֹועֵ֑ד אֵ֖יל אָשָֽׁם׃ \va 21

\pr וְכִפֶּר֩ עָלָ֨יו הַכֹּהֵ֜ן בְּאֵ֤יל הָֽאָשָׁם֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה עַל־חַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֣ר חָטָ֑א וְנִסְלַ֣ח לֹ֔ומֵחַטָּאתֹ֖ו אֲשֶׁ֥ר חָטָֽא׃ פ \va 22

\pr וְכִי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ וּנְטַעְתֶּם֙ כָּל־עֵ֣ץ מַאֲכָ֔ל וַעֲרַלְתֶּ֥ם עָרְלָתֹ֖ו אֶת־פִּרְיֹ֑ו שָׁלֹ֣שׁ שָׁנִ֗יםיִהְיֶ֥ה לָכֶ֛ם עֲרֵלִ֖ים לֹ֥א יֵאָכֵֽל׃ \va 23

\pr וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כָּל־פִּרְיֹ֑ו קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהוָֽה׃ \va 24

\pr וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְיֹ֔ו לְהֹוסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָתֹ֑ו אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 25

\pr לֹ֥א תֹאכְל֖וּ עַל־הַדָּ֑ם לֹ֥א תְנַחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעֹונֵֽנוּ׃ \va 26

\pr לֹ֣א תַקִּ֔פוּ פְּאַ֖ת רֹאשְׁכֶ֑ם וְלֹ֣א תַשְׁחִ֔ית אֵ֖ת פְּאַ֥ת זְקָנֶֽךָ \va 27

\pr : וְשֶׂ֣רֶט לָנֶ֗פֶשׁ לֹ֤א תִתְּנוּ֙ בִּבְשַׂרְכֶ֔ם וּכְתֹ֣בֶת קַֽעֲקַ֔ע לֹ֥א תִתְּנ֖וּ בָּכֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה \va 28

\pr אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנֹותָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה׃ \va 29

\pr אֶת־שַׁבְּתֹתַ֣י תִּשְׁמֹ֔רוּ וּמִקְדָּשִׁ֖י תִּירָ֑אוּ אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ \va 30

\pr אַל־תִּפְנ֤וּ אֶל־הָאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ לְטָמְאָ֣ה בָהֶ֑ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 31

\pr מִפְּנֵ֤י שֵׂיבָה֙ תָּק֔וּם וְהָדַרְתָּ֖ פְּנֵ֣י זָקֵ֑ן וְיָרֵ֥אתָ מֵּאֱלֹהֶ֖יךָ אֲנִ֥י יְהוָֽה׃ פ \va 32

\pr וְכִֽי־יָג֧וּר אִתְּךָ֛ גֵּ֖ר בְּאַרְצְכֶ֑ם לֹ֥א תֹונ֖וּ אֹתֹֽו׃ \va 33

\pr כְּאֶזְרָ֣ח מִכֶּם֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם הַגֵּ֣ר׀ הַגָּ֣ר אִתְּכֶ֗ם וְאָהַבְתָּ֥ לֹו֙ כָּמֹ֔וךָ כִּֽי־גֵרִ֥ים הֱיִיתֶ֖ם בְּאֶ֣רֶץמִצְרָ֑יִם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃ \va 34

\pr לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה׃ \va 35

\pr מֹ֧אזְנֵי צֶ֣דֶק אַבְנֵי־צֶ֗דֶק אֵ֥יפַת צֶ֛דֶק וְהִ֥ין צֶ֖דֶק יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם אֲנִי֙ יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔םאֲשֶׁר־הֹוצֵ֥אתִי אֶתְכֶ֖ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ \va 36

\pr וּשְׁמַרְתֶּ֤ם אֶת־כָּל־חֻקֹּתַי֙ וְאֶת־כָּל־מִשְׁפָּטַ֔י וַעֲשִׂיתֶ֖ם אֹתָ֑ם אֲנִ֖י יְהוָֽה׃ פ \va 37