\c 4

\d Mûsa ahâbwa obuhashe bw’okujira ebirhangazo

\p\v 1 Mûsa ashuza, erhi: «Barhanyemêre, barhayumve izù lyâni, ci bayishiderha, mpu: «Nyakasane arhakubonekîre!» \v 2Nyakasane anacimubwîra, erhi: «Cici eco ofumbasire omu nfune?» Naye ashuza, erhi: «Karhi.» \v 3 Nyakasane amubwîra, erhi: «Kakwêbe oku idaho.» Akakwêba oku idaho: akarhi kahinduka njoka. Mûsa ayâka. \v 4Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Lambûla okuboko, oyigwarhire oku mucira!» Alambûla okuboka, ayigwârha: erya njoka yashubihinduka karhi omu nfune zâge. \v 5 «Lyo bayemera oku Nyakasane anakubonekîre, Nyamuzinda wa bîshe, Nyamuzinda wa Abrahamu, Nyamuzinda wa Izaki, Nyamuzinda wa Yakôbo.» \v 6Nyakasane ashubimubwîra, erhi: «Hira enfune oku nda yâwe» Ahira enfune oku nda anazigalula. Okuboko kwâge kwayunjula lushomyo, kwahinduka kwêru-kwêru nka lubula. \v 7 Nyakasane amubwîra, erhi: «Shubiza okuboko kwâwe oku nda.» Ashubiza okuboko oku nda anakugalula; kwàli kwamashubibà nk’ebindi birumbu by’omubiri gwâge. \v 8 Nyakasane, erhi: «Akaba barhakuyemiri n’akaba barhayumvirhîzi izù ly’ecimanyîso cirhanzi, bayemera izù ly’ecimanyîso ca kabirhi. \v 9 N’akaba barhayemiri ebyo bimanyîso bibirhi n’akaba barhayumvirhîzi izù lyâwe, onarhôle amîshi g’omu Lwîshi, ogashandâze oku idaho; ago mîshi warhôlaga omu Lwîshi gahinduka mukò oku idaho.»

\d Aròni ajirwa muhugûzi wa Mûsa

\p\v 10 Mûsa abwîra Nyakasane, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, ntishishongêza binwa nka naderha, oli kurhenga injo, oli kurhenga lishinjo, ciru na kurhenga aga mango goshi odwîrhe washambâza mwambali wâwe, bulya akanwa kani kaba kazirho n’olulimi lwâni lurhahundûla.» \v 11Nyakasane amubwîra, erhi: «Ndi wàhâga omuntu akanwa? Ndi odumya omuntu erhi okumujira cihuli, amujire wa kubona erhi muhûrha? K’arhali nie, Nyakasane? \v 12 Kanyagya, ogende, nabà haguma n’akanwa kâwe, nnankakubwiriza ebi okwânîne okuderha.» \v 13 Mûsa ashuza, erhi: «Onfe lukogo, Yâgirwa Nyakasane, orhume owundi onalonzize!» \v 14 Oburhè bwa Nyakasane bwanacibiruka kuli Mûsa, amubwîra, erhi: «Ka mukulu wâwe Aròni w’Omuleviti arhahali? Nyîshi oku yêhe ayishiderha. Ciru y’oyu oyishirikulamusa, na hano akubona, asîma omu murhima gwâge. 15 Oyishimushambâlira, onahire ebyo binwa omu kanwa kâge. Nâni nabà n’akanwa kâwe n’akâge nnammuyigîrize ebi mukwânîne okujira. \v 16 Ye wakazishambâza olubaga ahâli hawe, ye wabà kanwa kâwe, nâwe obè nka Nyamuzinda wâge. \v 17 N’aka karhi, okafumbarhe, ko wagendikajiramwo ebirhangâzo»

\d Mûsa ashubira omu cihugo c’e Mîsiri

\p\v 18 Mûsa anacigenda, ashubira emw’ishazâla Yetro, amubwîra, erhi: «Nkwânîne nshubire emwa bene wîrhu, njilola erhi bacibâmwo omûka.» Yetro ashuza Mûsa, erhi: «Ogende n’omurhûla!» \v 19Nyakasane abwîrira Mûsa e Madiyani, erhi: «Kanya, oshubire e Mîsiri, bulya balya bôshi bakagilonza okukuyîrha bafìre.» \v 20 Mûsa arhôla mukâge n’abagala, abashoneza oku cihêsi, ashubira omu cihugo c’e Mîsiri. Kalya karhi ka Nyamuzinda, Mûsa akafumbarha. \v 21Nyakasane abwîra Mûsa, erhi: «Obu washubira e Mîsiri, obuhashe bwa birya bisômerîne byôshi nakuhâga, obujirire embere za Faraoni, nâni namudundaguza omurhima, arhalike olubaga mpu lugende. \v 22 Ojibwîra Faraoni, erhi: Kwo Nyakasane adesire ntya: Israheli yo nfula yâni; \v 23 Nkubwizire, nti: «Lîka mugala wâni ajinkolera, nâwe wamalahira bwamulika! Kwokwo, nâni nkolaga nayîrha enfula yâwe!»

\d Okukembûlwa kwa mugala wa Mûsa . Aròni abugana Mûsa

\p\v 24 Erhi bahika omu njira aha bacumbika, Nyakasane amujàho analonza okumuyîrha. \v 25Sipora anacirhôla enshangabuye, akembûlamwo omugala, ayanka ecishisha, acigeza oku magulu ga Mûsa, aderha, erhi: «Mukò muguma rhwembi!» \v 26 Nyakasane anacimuleka. Omu kuderha «mukò muguma rhwembi», bukembûle aderhaga. \v 27Nyakasane anacibwîra Aròni, erhi: «Kanya, obugane Mûsa omu irûngu.» Agenda, amubugana oku ntondo ya Nyamuzinda, amuhôbera. \v 28 Mûsa ashambalira Aròni ebinwa byôshi Nyakasane amubwîraga mpu ajiderha n’ebirhangâzo byôshi amurhegekaga mpu ajijira. \v 29 Mûsa n’Aròni banacigendishubûza abagula ba bene-Israheli bôshi. \v 30 Aròni ashubiderha birya binwa byôshi Nyakasane abwîraga Mûsa, anajirira ebirhangâzo omu masù g’olubaga. \v 31 Olubaga lwayemera. Lwayumva oku Nyakasaneanagashanîre bene-Israheli n’oku anabwîne amalibûko gâbo; bafukama, baharâmya.

\pr Exodus BHS 4:

\pr וַיַּ֤עַן מֹשֶׁה֙ וַיֹּ֔אמֶר וְהֵן֙ לֹֽא־יַאֲמִ֣ינוּ לִ֔י וְלֹ֥א יִשְׁמְע֖וּ בְּקֹלִ֑י כִּ֣י יֹֽאמְר֔וּ לֹֽא־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֖יךָ יְהוָֽה׃ \va 1

\pr וַיֹּ֧אמֶר אֵלָ֛יו יְהוָ֖ה מַזֶּה בְיָדֶ֑ךָ וַיֹּ֖אמֶר מַטֶּֽה׃ \va 2

\pr וַיֹּ֨אמֶר֙ הַשְׁלִיכֵ֣הוּ אַ֔רְצָה וַיַּשְׁלִיכֵ֥הוּ אַ֖רְצָה וַיְהִ֣י לְנָחָ֑שׁ וַיָּ֥נָס מֹשֶׁ֖ה מִפָּנָֽיו׃ \va 3

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה שְׁלַח֙ יָֽדְךָ֔ וֶאֱחֹ֖ז בִּזְנָבֹ֑ו וַיִּשְׁלַ֤ח יָדֹו֙ וַיַּ֣חֲזֶק בֹּ֔ו וַיְהִ֥י לְמַטֶּ֖ה בְּכַפֹּֽו׃ \va 4

\pr לְמַ֣עַן יַאֲמִ֔ינוּ כִּֽי־נִרְאָ֥ה אֵלֶ֛יךָ יְהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י אֲבֹתָ֑ם אֱלֹהֵ֧י אַבְרָהָ֛ם אֱלֹהֵ֥י יִצְחָ֖ק וֵאלֹהֵ֥ייַעֲקֹֽב׃ \va 5

\pr וַיֹּאמֶר֩ יְהוָ֨ה לֹ֜ו עֹ֗וד הָֽבֵא־נָ֤א יָֽדְךָ֙ בְּחֵיקֶ֔ךָ וַיָּבֵ֥א יָדֹ֖ו בְּחֵיקֹ֑ו וַיֹּ֣וצִאָ֔הּ וְהִנֵּ֥ה יָדֹ֖ו מְצֹרַ֥עַתכַּשָּֽׁלֶג׃ \va 6

\pr וַיֹּ֗אמֶר הָשֵׁ֤ב יָֽדְךָ֙ אֶל־חֵיקֶ֔ךָ וַיָּ֥שֶׁב יָדֹ֖ו אֶל־חֵיקֹ֑ו וַיֹּֽוצִאָהּ֙ מֵֽחֵיקֹ֔ו וְהִנֵּה־שָׁ֖בָה כִּבְשָׂרֹֽו׃ \va 7

\pr וְהָיָה֙ אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֣ינוּ לָ֔ךְ וְלֹ֣א יִשְׁמְע֔וּ לְקֹ֖ל הָאֹ֣ת הָרִאשֹׁ֑ון וְהֶֽאֱמִ֔ינוּ לְקֹ֖ל הָאֹ֥ת הָאַחֲרֹֽון׃ \va 8

\pr וְהָיָ֡ה אִם־לֹ֣א יַאֲמִ֡ינוּ גַּם֩ לִשְׁנֵ֨י הָאֹתֹ֜ות הָאֵ֗לֶּה וְלֹ֤א יִשְׁמְעוּן֙ לְקֹלֶ֔ךָ וְלָקַחְתָּ֙ מִמֵּימֵ֣י הַיְאֹ֔ר וְשָׁפַכְתָּ֖ הַיַּבָּשָׁ֑ה וְהָי֤וּ הַמַּ֨יִם֙ אֲשֶׁ֣ר תִּקַּ֣ח מִן־הַיְאֹ֔ר וְהָי֥וּ לְדָ֖ם בַּיַּבָּֽשֶׁת׃ \va 9

\pr וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל־יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמֹול֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל־עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד־פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשֹׁ֖ון אָנֹֽכִי׃ \va 10

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלָ֗יו מִ֣י שָׂ֣ם פֶּה֮ לָֽאָדָם֒ אֹ֚ו מִֽי־יָשׂ֣וּם אִלֵּ֔ם אֹ֣ו חֵרֵ֔שׁ אֹ֥ו פִקֵּ֖חַ אֹ֣ו עִוֵּ֑רהֲ לֹ֥א אָנֹכִ֖י יְהוָֽה׃ \va 11

\pr וְעַתָּ֖ה לֵ֑ךְ וְאָנֹכִי֙ אֶֽהְיֶ֣ה עִם־פִּ֔יךָ וְהֹורֵיתִ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר תְּדַבֵּֽר׃ \va 12

\pr וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח־נָ֖א בְּיַד־תִּשְׁלָֽח׃ \va 13

\pr וַיִּֽחַר־אַ֨ף יְהוָ֜ה בְּמֹשֶׁ֗ה וַיֹּ֨אמֶר֙ הֲלֹ֨א אַהֲרֹ֤ן אָחִ֨יךָ֙ הַלֵּוִ֔י יָדַ֕עְתִּי כִּֽי־דַבֵּ֥ר יְדַבֵּ֖ר ה֑וּא וְגַ֤ם הִנֵּה־הוּא֙ יֹצֵ֣א לִקְרָאתֶ֔ךָ וְרָאֲךָ֖ וְשָׂמַ֥ח בְּלִבֹּֽו׃ \va 14

\pr וְדִבַּרְתָּ֣ אֵלָ֔יו וְשַׂמְתָּ֥ אֶת־הַדְּבָרִ֖ים בְּפִ֑יו וְאָנֹכִ֗י אֶֽהְיֶ֤ה עִם־פִּ֨יךָ֙ וְעִם־פִּ֔יהוּ וְהֹורֵיתִ֣יאֶתְכֶ֔ם אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֽׂוּן׃ \va 15

\pr וְדִבֶּר־ה֥וּא לְךָ֖ אֶל־הָעָ֑ם וְהָ֤יָה הוּא֙ יִֽהְיֶה־לְּךָ֣ לְפֶ֔ה וְאַתָּ֖ה תִּֽהְיֶה־לֹּ֥ו לֵֽאלֹהִֽים׃ \va 16

\pr וְאֶת־הַמַּטֶּ֥ה הַזֶּ֖ה תִּקַּ֣ח בְּיָדֶ֑ךָ אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשֶׂה־בֹּ֖ו אֶת־הָאֹתֹֽת׃ פ \va 17

\pr וַיֵּ֨לֶךְ מֹשֶׁ֜ה וַיָּ֣שָׁב׀ אֶל־יֶ֣תֶר חֹֽתְנֹ֗ו וַיֹּ֤אמֶר לֹו֙ אֵ֣לְכָה נָּ֗א וְאָשׁ֨וּבָה֙ אֶל־אַחַ֣י אֲשֶׁר־בְּמִצְרַ֔יִם וְאֶרְאֶ֖ה הַעֹודָ֣ם חַיִּ֑ים וַיֹּ֧אמֶר יִתְרֹ֛ו לְמֹשֶׁ֖ה לֵ֥ךְ לְשָׁלֹֽום׃ \va 18

\pr וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ בְּמִדְיָ֔ן לֵ֖ךְ שֻׁ֣ב מִצְרָ֑יִם כִּי־מֵ֨תוּ֙ כָּל־הָ֣אֲנָשִׁ֔ים הַֽמְבַקְשִׁ֖ים אֶת־נַפְשֶֽׁךָ׃ \va 19

\pr וַיִּקַּ֨ח מֹשֶׁ֜ה אֶת־אִשְׁתֹּ֣ו וְאֶת־בָּנָ֗יו וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שָׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם וַיִּקַּ֥ח מֹשֶׁ֛האֶת־מַטֵּ֥ה הָאֱלֹהִ֖ים בְּיָדֹֽו׃ \va 20

\pr וַיֹּ֣אמֶר יְהוָה֮ אֶל־מֹשֶׁה֒ בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה רְאֵ֗ה כָּל־הַמֹּֽפְתִים֙ אֲשֶׁר־ שַׂ֣מְתִּי בְיָדֶ֔ךָ וַעֲשִׂיתָ֖ם לִפְנֵ֣י פַרְעֹ֑ה וַאֲנִי֙ אֲחַזֵּ֣ק אֶת־לִבֹּ֔ו וְלֹ֥א יְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעָֽם׃ \va 21

\pr וְאָמַרְתָּ֖ אֶל־פַּרְעֹ֑ה כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְהוָ֔ה בְּנִ֥י בְכֹרִ֖י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 22

\pr וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יךָ שַׁלַּ֤ח אֶת־בְּנִי֙ וְיַֽעַבְדֵ֔נִי וַתְּמָאֵ֖ן לְשַׁלְּחֹ֑ו הִנֵּה֙ אָנֹכִ֣י הֹרֵ֔ג אֶת־בִּנְךָ֖ בְּכֹרֶֽךָ׃ \va 23

\pr וַיְהִ֥י בַדֶּ֖רֶךְ בַּמָּלֹ֑ון וַיִּפְגְּשֵׁ֣הוּ יְהוָ֔ה וַיְבַקֵּ֖שׁ הֲמִיתֹֽו׃ \va 24

\pr וַתִּקַּ֨ח צִפֹּרָ֜ה צֹ֗ר וַתִּכְרֹת֙ אֶת־עָרְלַ֣ת בְּנָ֔הּ וַתַּגַּ֖ע לְרַגְלָ֑יו וַתֹּ֕אמֶר כִּ֧י חֲתַן־דָּמִ֛ים אַתָּ֖הלִֽי׃ \va 25

\pr וַיִּ֖רֶף מִמֶּ֑נּוּ אָ֚ז אָֽמְרָ֔ה חֲתַ֥ן דָּמִ֖ים לַמּוּלֹֽת׃ פ \va 26

\pr וַיֹּ֤אמֶר יְהוָה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן לֵ֛ךְ לִקְרַ֥את מֹשֶׁ֖ה הַמִּדְבָּ֑רָה וַיֵּ֗לֶךְ וַֽיִּפְגְּשֵׁ֛הוּ בְּהַ֥ר הָאֱלֹהִ֖יםוַיִּשַּׁק־לֹֽו׃ \va 27

\pr וַיַּגֵּ֤ד מֹשֶׁה֙ לְאַֽהֲרֹ֔ן אֵ֛ת כָּל־דִּבְרֵ֥י יְהוָ֖ה אֲשֶׁ֣ר שְׁלָחֹ֑ו וְאֵ֥ת כָּל־הָאֹתֹ֖ת אֲשֶׁ֥ר צִוָּֽהוּ׃ \va 28

\pr וַיֵּ֥לֶךְ מֹשֶׁ֖ה וְאַהֲרֹ֑ן וַיַּ֣אַסְפ֔וּ אֶת־כָּל־זִקְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃ \va 29

\pr וַיְדַבֵּ֣ר אַהֲרֹ֔ן אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיַּ֥עַשׂ הָאֹתֹ֖ת לְעֵינֵ֥י הָעָֽם׃ \va 30

\pr וַֽיַּאֲמֵ֖ן הָעָ֑ם וַֽיִּשְׁמְע֡וּ כִּֽי־פָקַ֨ד יְהוָ֜ה אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְכִ֤י רָאָה֙ אֶת־עָנְיָ֔ם וַֽיִּקְּד֖וּ וַיִּֽשְׁתַּחֲוּֽוּ׃ \va 31